ג'אנגו ללא כבלים

איך אפשר להצטרף לחותכי הכבלים בשלוש פעולות פשוטות

אורן פרנק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים19
אורן פרנק

באחרונה הצטרפנו לחותכי הכבלים ‏(Cord Cutters‏), אותם מתי מעט שלא מחוברים לזונדה של הטלוויזיה הרב־ערוצית בארה"ב, המדינה שהמציאה את המוסד המפוקפק הזה. 100 מיליון מנויים ‏(כ–85% ממשקי הבית‏) מחוברים כאן לטלוויזיה - השאר פשוט לא יכולים להרשות לעצמם את התענוג. ומדוע התנתקנו, אתם מקשים? כי אנחנו ממילא כבר צופים ברוב התכנים בכלים אחרים, כי כמות הזבל המשודרת בכבלים כאן מחרידה ושופעת פרסומות זוועתיות, וכי נמאסה עלינו ההקשה הבלתי פוסקת על כפתורי השלט הפרימיטיבי בחיפוש אחר משהו ראוי לצפיית אדם תוך שאנו מסבסדים את הררי התועבה.

עד 2011 מעולם לא נרשמה ירידה כלשהי בכמות המנויים כאן, אבל אנחנו לא לבד, ובשנתיים האחרונות נרשמה נסיגה במספר המנויים לצד ירידה ברייטינג בפריים־טיים. נכון, הירידות קטנות ביחס לגודל השוק, אבל להבנתי הן מסמנות את היפוך המגמה: ב–2011 הגענו לפסגה ועכשיו מתחילה הירידה, והיא תיהפך לתלולה יותר אחרי 2013, שתיחשב בעתיד לשנת המפנה.

אז איך מצטרפים לחותכי הכבלים? רוכשים מנוי לנטפליקס ‏(8 דולרים לחודש‏), להולו‏+ ‏(8 דולרים לחודש‏) ולאמזון פריים ‏(כבר יש לנו‏); קונים טלוויזיה חכמה, או אפל טי.וי, רוקו, סימפל, בוקסי, טיבו או סטרימר אחר; מחברים אותה למסך השטוח, ותוך דקות יש לכם כמות תוכן אינסופית, ברזולוציה גבוהה, והכי חשוב - בלי באנדלינג, ללא ‏(או עם מעט מאוד‏) פרסומות, ועם ממשק פשוט ומודרני שמאפשר לכם לראות רק את מה שאתם רוצים מתי שתחפצו. כן, וגם חסכתם באותה הזדמנות כ–1,000 דולר לשנה. לנוסטלגיים מומלץ להוסיף אנטנת HD שעולה 15 דולר ומייבאת עשרות ערוצי HD בחינם, ולמהדרין אפשר כמובן להוריד את כל שתחפצו דרך הטורנטים אל המחשב ולשדרו ישירות למסך דרך אייר־פליי של אפל או פתרונות דומים ‏(אגב, עם קצת תושייה כל אלה זמינים גם בישראל‏).

כל הטכנולוגיות האלה ורבות אחרות משנות בשנים האחרונות את הרגלי הצפייה של כולנו, ומביאות אט־אט לשינוי מהותי בתעשיית התוכן. צריך רק להביט בדרך שבה צעירים וילדים צורכים וידאו כדי להבין שימיה של התעשייה המבוססת על באנדלינג ועל פרוגרמינג אחיד לכל הצופים אינם רבים. הצפייה נהפכת לגמישה לחלוטין, אישית וגם חברתית ‏(26 מיליון טוויטים שוגרו במהלך הסופרבול האחרון‏); בשידור חי אם מדובר באירוע מהותי, או במרתון של 13 פרקים תוך לילה או שניים כדי לסיים עונה של סדרה ממכרת; במסך אחד גדול, או במסך השני או השלישי; דרך המלצות ולינקים של חברים ברשתות חברתיות, או דרך אלגוריתמים שיודעים להעריך מה ימצא חן בעינינו. אנחנו הצופים קובעים את סדר העדיפויות, ומה שחשוב לנו הוא תוכן מצוין ‏(לטעמנו האישי‏), מחיר נמוך והפצה שתאפשר לנו לצרוך אותו בכל מקום/זמן/מכשיר/קצב שנרצה. גן עדן.

הרשתות ואמצעי ההפצה המסורתיים של הטלוויזיה לא מרגישים בגן עדן. אלה, כדרכן של תעשיות מסורתיות, נאבקים לשמר את המודל העסקי הישן והרווחי שלהם מול הצופה החדש. לזכותם של רוב השחקנים בתחום ייאמר שהם מבינים את המצב טוב יותר מהקולגות בתעשיית המוסיקה ז"ל, שהאיצו בעיוורונם את החורבן הגדול שם, וכך כולם מנסים לשלוט בהכל: בתוכן, בהפצה וגם בממשק הצפייה ‏(מה שפעם היה קרוי EPG‏) שמהווה את השער אל הצופה, והתוצאה היא תחרות פרועה למדי ומגוון ניסויים מעניינים. השחקנים הוותיקים מנסים ליהפך לגופים דמויי נטפליקס ולהפיץ תכנים בצורות עדכניות, ונטפליקס בעצמה שואפת ליהפך ליצרנית תוכן כדי לשלוט בכל שרשרת הערך. הסדרה המקורית House of Cards ‏(הפקה מסיבית של 100 מיליון דולר‏) היא ניסיון ליצור "שפיץ" של תוכן איכותי עבור נטפליקס כדי שזה ימצב אותה כמותג פרימיום ויקרין גם על הזנב הארוך מאוד של תכניה האחרים. מנהל התוכן של נטפליקס אף הצהיר באחרונה ש"המטרה היא ליהפך ל–HBO לפני שזו תיהפך לנטפליקס".

HBO בעצמה, אולי גוף התוכן האיכותי ולכאורה עצמאי ‏(שייך לטיים וורנר‏) הידוע בארה"ב, השיקה בשנה שעברה אפליקציה הקרויה HBO Go שמאפשרת לצפות בכל תכניה במכשירים ניידים. כרגע הם מתירה שימוש באפליקציה רק למנויי כבלים, אבל באחרונה השיקה HBO שירות סטרימינג זהה כמעט לזה של נטפליקס בסקנדינוויה. ניסוי? הצהרת כוונות? מן הסתם שניהם. גוגל משקיעה סכומים דמיוניים בבניית אולפני הפקה לתכני וידאו כדי למלא את יוטיוב בתכנים ראויים, וכל שחקן רציני, מפייסבוק דרך אינטל ועד AOL, מבלה חלק ניכר מזמנו וכספו בניסיון לנגוס פיסה מהשוק הזה.

כל זה מביא אותנו למסקנה אחת ויחידה: מי שמספיד את "הטלוויזיה" צודק בכך שאנו נפרדים לאטנו מהרבה שחקנים ותיקים ואטיים בתחום, כמו גם ממודל הצפייה ומהמודלים העסקיים הנושנים. אבל "טלוויזיה" במובן הרחב של של תכני וידאו עשויים היטב תמשיך לצמוח ולהיות המשחק הכי מעניין בעיר.

כרגע נראה שכולם מחכים לגודו - או ליתר דיוק לאפל - שתתווה את הדרך. זו מצדה עסוקה בצרות של עצמה, וייתכן שהיא צודקת בכך שהיא ממתינה לראות לאן מועדים פני השוק לפני שהיא מכניסה לשימוש את 130 מיליארדי הדולר שבקופתה. נראה שהשנה הקרובה תגלה לנו אם אכן הגנטיקה של סטיב ג'ובס שרדה ארגונית ותאפשר לאפל להמציא את חוויית הטלוויזיה מחדש בצורה שתשחרר אותנו מהכבלים ומהבאנדלינג שלהם לתמיד, או ששחקן אחר יספק את הסחורה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker