כן, אנחנו יכולות? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כן, אנחנו יכולות?

בכנסת שהושבעה יש ייצוג שיא לנשים - אך נוכחותן בעמדות מפתח במשק עדיין אפסית

2תגובות

קשה היה לפספס את תחושת החגיגיות שעטפה השבוע הח"כיות החדשות והישנות, בטקס ההשבעה לכנסת ה-19. מחויכות ונרגשות, הן התמסרו לתחושת ההישג: ייצוג שיא למין הנשי. מדובר אמנם ב-27 ח"כיות בלבד מתוך 120, פחות מרבע, אבל יחסית לשנים קודמות ולנוכחותן של נשים בעמדות בכירות במשק, מדובר בכל זאת בהישג. 

באותה שעה, בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, הסבירו אשת העסקים והמדליסטית האולימפית יעל ארד, יו"ר חברת גני יהושע נורית דאבוש, מנכ"לית בנק דיסקונט למשכנתאות לשעבר ענת קינן וד"ר מטי צרפתי־הרכבי - איך נשים יכולות, אם רק ירצו מספיק, לפרוץ את הגבולות של עצמן ולהתקדם במעלה הקריירה, תוך שהן מקימות משפחה ומתפעלות את משק הבית.

בכנס שאירגנה עמותת כ"ן (כוח נשים) יחד עם הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב שעסק במעבר בין מגזרים, סיפרה ארד למה החליטה לעבור לעולם העסקים: "יכולתי להישאר בספורט וליהנות מכל מה שהשגתי, אבל רציתי יותר. לא לעבור חיים שלמים מגיל 8 עד 80 בג'ודו. ראיתי בבית מודל של הורים שעבדו בשיתוף פעולה מלא ושל אמא שבנתה קריירה. כך גידלו אותי והיה לי ברור שלשם אני הולכת". צרפתי־הרכבי, חוקרת וגנטיקאית בתחום הצמחים שהחליטה בגיל 50 לעבור לפוליטיקה, התמודדה וזכתה בבחירות לראשות המועצה האזורית יואב, דיברה על החשש מלהיות לא רלוונטית. "רציתי להשתנות ולהמשיך הלאה לפני שהמערכת תפלוט אותי". צרפתי־הרכבי דיברה גם היא בזכות השוויון בחלוקת הנטל בטיפול בבית ובקביעת סדרי עדיפויות. הדוברות הסכימו כי המציאות משתנה כיום, ולנשים יש את הכוח לשנות. 

ניר כפרי

למרות כל זאת, מבט מהיר במחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלה שהדרך לשוויון תעסוקתי בין נשים לגברים עדיין ארוכה. מדד הייצוג המגדרי של קבוצת D&B ישראל, שבחן את הייצוג המגדרי בתחום העסקי, גילה כי נוכחותן של נשים בעמדות מפתח במשק עדיין נמוך מאוד במגזרים רבים. כך למשל, לפי הנתונים המעודכנים ל-2011, רק 2% מהמנכ"לים בתעשייה הן נשים, בנדל"ן ובבנייה 6% מהמנכ"לים הן נשים, ובפיננסים 9% בלבד מחזיקות בעמדה הבכירה. בבנקים השונים, כך על פי הנתונים, מסתכם שיעורן של הנשים בהנהלה הבכירה ב-30% במקרה הטוב.

נגה דגן, חוקרת במכון אדוה, אומרת שלמרות הדרך שעשתה החברה הישראלית בכל הקשור לתעסוקת נשים, עדיין קיים אי־שוויון מגדרי. "הפער בין הנשים לגברים ברמות ההכנסה אמנם מצטמצם עם השנים, אבל עדיין קיים. לא רק זה, אלא שבענפים נשיים השכר יורד. הוראה היא דוגמה בולטת לענף נשי שהשכר בו נמוך. בתחום עריכת הדין אפשר לראות שכניסתן של יותר ויותר נשים לתחום הורידה את השכר. במגזר הציבורי, בתחומי החינוך והבריאות יש הרבה נשים, אך שכרן נמוך. לעומת זאת, בתחום הזה מועסק מיעוט גברי ששכרו גבוה יותר".

למה זה קורה? המחקרים הרבים שנערכו בנושא גילו כי החברה הישראלית עדיין שמרנית מבחינת החלוקה בין נשים לגברים בבית ומבחינת ההתייחסות של שוק העבודה. כך מתברר כי עדיין לא לגיטימי שגברים יישארו בבית עם ילד חולה. כמו כן, ממחקרים עולה כי נשים מוכנות להתפשר הרבה יותר בשכר כדי לקבל תנאי עבודה נוחים וגמישות תעסוקתית.

אז מה אפשר לעשות? כלים כלכליים יכולים להביא לשינוי, ולהביס את השמרנות. אם
לגברים ישתלם כלכלית לשאת בחלק מהמטלות הביתיות ולהיות שותפים מלאים לאחריות
- השינוי יבוא משם. החברה יכולה לעודד נשים להגיע לעמדות בכירות, ולאפשר לגברים להיות שותפים שווים במשק הבית ובגידול הילדים.

כך שלח"כיות החדשות ממתינה עבודה מרובה. אם יצליחו - אולי נוכל לראות בכנסת
הבאה הרבה יותר נשים מחייכות.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#