האם ההחמרה במלחמה בהון השחור מוצדקת? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כשמעלימי מס נהפכים לטרוריסטים

האם ההחמרה במלחמה בהון השחור מוצדקת?

עם רבע מהכלכלה שאינו מדווח וגירעון של 40 מיליארד שקל בקופת המדינה, רשות המסים החליטה שהגיע הזמן לחנך את הישראלים לשלם מס ■ על הפרק: שיפור המודיעין, גיוס מלשינים והצעת חוק שהופכת את העלמת המס להלבנת הון ■ האם במאבק בהון השחור כל מחיר מוצדק?

118תגובות

אם לא נתקלתם השבוע בקמפיין "האנשים השחורים" בכיכובו של השחקן נתי רביץ, כדאי שתתעדכנו: המלחמה בהון השחור החלה, לפחות ברמת ההצהרה. רביץ, הפרזנטור שמשווק את המלחמה לציבור, קורא לצופים לשתף פעולה, להרים טלפון ל"קו הצדק" ולדווח על מעלימי מס. ב-2011 היה זה אלי יצפאן שהציג קמפיין דומה ל"מלשינון" של הרשות, אבל מאז שעומק הגירעון בקופת המדינה צלל לכ-40 מיליארד שקל, נדמה שברשות מחכים לשיחת הטלפון שלכם יותר מתמיד.

"העלמת מס היא בעיה של כולנו", טוענת סיסמת הקמפיין, תוך שהיא פורטת על אחד העצבים החשופים ביותר של מעמד הביניים. בהמשך לאותו מסר קיבל גם הקו הפתוח לציבור מיתוג מחודש, ונהפך מ"מלשינון" מגונה ל"קו צדק" של אזרחות טובה. הציבור הישראלי אולי לא מחבב שטינקרים, אבל לטענת הרשות, מאז עליית הקמפיין לאוויר הטלפונים לא מפסיקים לצלצל. מנהל הרשות, דורון ארבלי, שבע רצון: "המנגנון הזה היה קיים קודם, אבל מינפנו אותו בצורה אדירה. תוך יומיים הגענו ל-1,000 טלפונים, מתוכם 20-30 פונים ביקשו להיפגש אתנו ולהציג מידע נוסף", הוא מספר. "מי שמבין בחקירות יודע שיש בקמפיין הזה מרכיב של הרתעה. כיום כל מעלים מס יודע שאפשר להתלונן עליו, ולכן מחר, כשתיסע במונית או תעסיק אינסטלטור, הוא כבר יוציא לך חשבונית".

מערכת הדיווח הציבורית היא רק הצעד הראשון והגלוי מתוך שורת פעולות שמתכננים ברשות המס כדי לשים את היד על מעלימי מס, שמחזיקים בחובות של עשרות מיליארדי שקלים למדינה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה בתחילת השבוע הגיש ארבלי לשר האוצר יובל שטייניץ את דו"ח מסקנות הוועדה למלחמה בהון השחור, שבראשה הוא עומד. המידע ששיחררה הרשות מהדו"ח הסודי הציג את התותחים הכבדים ששולפים גורמי המיסוי והאכיפה.

מעבר לקמפיין האגרסיבי, כוללות המלצות הוועדה הקמה של יחידה מיוחדת ברשות במטרה להילחם בפשע המאורגן ובהון השחור; תגבור של הרשות ב-600-700 עובדים; ותהליך השלמת חקיקה שירחיב את האפשרויות של הרשות לטיפול בעברייני מס ויחמיר בעונשם. בנוסף כולל הדו"ח שורת המלצות לשיפור שיטות העבודה, בחינה מחודשת של מבני הרשות, בניית מערכים ממוחשבים לשימור ולניהול מידע, שיפור עבודת המודיעין והידוק שיתופי הפעולה עם מחלקות בתוך הרשות ומחוצה לה, בין היתר עם רשויות המס בחו"ל. עוד ממליצה הוועדה להקים לא פחות מתשע ועדות שונות להשלמת התהליך שבו החלה הוועדה, שהוקמה לפני כשנה בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג.

"הדו"ח הזה מתכוון לטפל בכל מעלימי המס - מקטן ועד גדול, ממורה פרטי שעובד בשחור ועד למשפחות הפשע. אף אחד לא יהיה מתחת לרדאר", מתחייב ארבלי. "זו האחריות שלנו, והציבור צריך להירתם לזה. אני הייתי בצבא, אני משלם מס כחוק ואני אוהב שכולם נמצאים מתחת לאלונקה. אף אחד לא ירפה את ידינו. אתה יודע כמה חובות פעילים אני צריך לגבות? 39 מיליארד שקל".

לדבריו, כיום יש בבתי משפט בישראל 16 אלף תיקי מס, שהיקפם הכספי מגיע לכ-16 מיליארד שקל. על פי מחקר שפירסם הבנק העולמי ב-2010, הפעילות הכלכלית האמיתית של ישראל גדולה בכ-23% מהפעילות הכלכלית המדווחת. מדובר במספרים גדולים בהרבה לעומת מדינות כמו גרמניה (17%), בריטניה (13%), יפן (12%) וארה"ב (9%), וישראל מדורגת במקום ה-23 מתוך 31 מדינות ה-OECD. מהמספרים משתקפת ישראל כרפובליקת בננות, שבה העלמת מס היא נורמה, דרך חיים שחוצה מגזרים ומעמדות חברתיים, ולא נושאת עמה קלון או סלידה חברתית.

אין ויכוח על הצורך להכריז מלחמת חורמה בהון השחור. העיתוי הנוכחי, ערב גזירות כלכליות מתוכננות והעלאות מסים סביב אישור תקציב 2013-2014, הוא הקרקע הפוריה ביותר שיכלו לבקש באוצר וברשות המסים כדי לגייס מקורות מימון חדשים לקופת המדינה. בהתאם לכך, יעדי העמקת הגבייה שהציגה רשות המסים שאפתניים במיוחד, ומתארים תוספת של 20 מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות: 2 מיליארד שקל נוספים כבר בשנה הנוכחית ועוד 6 מיליארד שקל נוספים מדי שנה, בשלוש השנים הקרובות.

קריאות הקרב הקולניות בתחילת השבוע נתקבלו בספקנות, שקיבלה ביטוי בעיתוני המחרת. אבל החששות הם לא רק מהתמסמסות התכנית: מצדו השני של המתרס יש מי שחוששים דווקא מיישומה. גורמים מתחום המשפט והמיסוי טוענים כי מתחת לעטיפת הצלופן שהציג האוצר השבוע מסתתרים צעדים דרקוניים, אגרסיביים ובלתי מידתיים, שעלולים לפגוע באזרחים יותר מאשר להועיל להם. הם מדברים על עוצמה שלטונית שתקשה על אזרחים להתגונן מפני טעויות של רשות המסים ותהפוך אותם לחסרי אונים אל מול המערכת.

כשליש מהמלצות ועדת ארבלי, שהן ליבת השינויים שמבקשת רשות המסים לקדם, מאוגדות כיום בהצעת החוק "העמקת גביית המסים והגברת האכיפה" שמונחת לפתחה של הכנסת החדשה. ההערכות הן כי הצעת החוק תאושר ללא קושי נוכח הגירעון בתקציב. יש לציין כי הגורמים שמביעים חשש מיישום המלצות הוועדה לא נחשפו לדו"ח המלא, ומתבססים על הצעות החוק. לטענתם, אישורה של הצעת החוק יהיה קטסטרופלי עבור האזרח.

אחד הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק מציע להוסיף את העלמת המס, המוגדרת כיום לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, כעבירת מקור לחוק איסור הלבנת הון. משמעות הדבר היא שלכשיאושר החוק ימצאו עצמם חלק ממעלימי המס בסירה אחת עם אנשים שצברו את הונם בפעילות של סחר בנשק, סחר בסמים, סרסרות וטרור, ויטופלו בהתאם. במסגרת זאת תוכל הרשות לעשות שימוש גם במאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון.

סעיף 5 בהצעת החוק קובע תיקונים בחוק איסור הלבנת הון, בהם "מתן סמכויות חקירה, כניסה, תפיסה וחיפוש לפקיד מכס חוקר בעבירות הלבנת הון שנעברו ברכוש שמקורו בעבירות מס אלה, וקביעת הסדר המאפשר העברת מידע לפקיד מכס חוקר ממאגר המידע המנוהל ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".

"חוק איסור הלבנת הון נועד למלחמה בארגוני טרור, במשפחות פשע ובקרטלים של סמים. זה כסף שהושג באמצעות עבריינות קשה, והעלמת מס לא נכללת בתוכו. זה חוק דרקוני שמאפשר לרשות לאיסור הלבנת הון לחלט את כל הרכוש והחשבונות, והעבירה לא ניתנת למחיקה - היא נשארת לנצח", טוען עו"ד שריג דמארי ממשרד דולן דמארי מתתיהו, מומחה באיסור הלבנת הון, שהיה חבר בצוות ההקמה של המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ומשמש כיום כנציג לשכת עורכי הדין בכנסת בענייני איסור הלבנת הון.

מיכל פתאל

"אם התהליך הזה יושלם אנחנו נקבל רשות עם כוחות של מלחמה בארגוני טרור, עם יכולת להטיל סנקציות דרקוניות, עם שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים - והכל במסלול עוקף משרד המשפטים", טוען דמארי. "גם אני חושב שיש למגר את התופעה, ואני לא בא להגן על עברייני מס. אבל להשתמש בחוק איסור הלבנת הון לעבריינות מס זה מעוות לגמרי. אז יבואו ויגידו: 'אם אתה שומר חוק זה לא צריך להפריע לך', אבל אני חושב שבמקרה הזה המטרה לא מקדשת את האמצעים - בדיוק כמו שלא הייתי מוכן לחיות במדינה שבה כורתים לגנבים את הידיים, אף שאני לא גנב".

לטענת דמארי, "אם הצעת החוק תתקבל, כל אזרח יהיה חשוף לסנקציות קיצוניות. זה אומר שמחלטים את כל הרכוש, לוקחים כל מתנה שהוא נתן, בולעים כרטיסי אשראי. ייצגתי כמה אנשים שחוו את זה. יש לי לקוח שכל חטאו הוא שהיה בעברו חשב בחברה שהעניקה לפני כמה שנים שירותי מחשוב לאתר הימורים באינטרנט. אותו לקוח הוא גם מיופה כוח בחשבון הבנק של אמו בת ה-90, וזה הספיק כדי להקפיא לה הכל, לבלוע לה את כל כרטיסי האשראי, ולבנק אסור אפילו לדבר אתה. זה נוחת גם על אזרחים שומרי חוק. זה לא כדור של רובה צלפים. אתה נותן פה לרשות רובה ציד, ויש לך הרבה יותר נפגעים סביבתיים".

"חציית גבולות מסוכנת"

ארבלי מכיר את האמירות האלה, אך טוען כי הן רחוקות מלשקף את המציאות, וכי ידיה הכבולות של הרשות מונעות ממנה להגיע אל מעלימי המס הכבדים. "כיום, אם לרשות איסור הלבנת הון יש מידע על מעלימי מס, היא לא יכולה להעביר אותו לרשות המסים. המדינה צריכה לבחור אם היא רוצה להילחם במעלימי מס או לא. רק היום שיתפנו פעולה עם המשטרה סביב ארגון גדול שהעלים 400 מיליון שקל ותפסנו עשרות מיליוני שקלים. אני יכול להאשים אותם בסעיפים של הלבנת הון, אבל מנוע מלהאשים אותם בעבירת מס הכנסה, שלא נכללת בחוק הלבנת הון".

לדברי ארבלי, הטענות על רגישות מאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון ועל חשש מזליגה שלו ליוו גם את תהליך החקיקה והקמת הרשות לפני תשע שנים. "והפלא ופלא, שום מידע לא זלג. מעבר לכך, ברור שלא כל חקירה נהפכת לחקירת הלבנת הון. אנחנו מדברים על גישה נקודתית, במקרים מסוימים של פשיעה מאורגנת ובתיקים של מאות מיליונים. לגבי שאר המקרים יש לנו את המאגרים שלנו". לדבריו, באותם מקרים חריגים, רק סמנכ"ל חקירות ומודיעין של רשות המסים יוכל לאשר את הפנייה לרשות לאיסור הלבנת הון ולפתוח בחקירה באותו אופן שבו פועלת המשטרה. "כבר כיום אני מקבל חלק מהמידע דרך המשטרה. אבל ככל שנקבל פחות מידע, כך המלחמה בהון השחור תהיה פחות אפקטיבית".

את עו"ד קובי כהן, בכיר לשעבר ברשות המסים, זה לא משכנע. "החיים לימדו אותנו שהמדרון חלקלק", הוא אומר. "כשנחקק חוק איסור הלבנת הון כולם פחדו שזה יופץ לרשויות אחרות, והרגיעו את כולם בכך שזה לא יופץ והמשטרה תוכל להשתמש בזה רק באופן קונקרטי. עכשיו זה גם רשות המסים. הצעת החוק מדברת על נגישות מידע לפקיד מכס חוקר. מחר ישנו את ההגדרות, ורבים ברשות יוכלו להיות חשופים למידע. זה מסוכן מאוד שלרשויות המס תהיה גישה למידע שנועד להתמודד עם עבריינות ופשיעה חמורה. גם אם אתה עושה הכל בסדר, כשאתה יושב בביתך לבוש לא היית רוצה שמישהו יצפה בך. זה חלק מהפגיעה הגדלה בפרטיות, כמו המאגר הביומטרי ודברים רבים נוספים. זו חציית גבולות מסוכנת מאוד, ואני לא חושב שצריך להזדרז לבצע את זה. כולנו רוצים שאנשים ישלמו מס אמת, אבל ביום-יום רובה הגדול של פעילות רשויות המס אינה עיסוק בתיקים פליליים, אלא מחלוקות בין הרשות לאזרח בנוגע לגובה המס שהוא צריך לשלם. זו מחלוקת לגיטימית לחלוטין. עליית המדרגה הזאת תגרום לפגיעה ביכולת ההתגוננות שלנו כאזרחים מפני רשויות המס ותהפוך אותה לבלתי סבירה".

סעיף אחר בהצעת החוק מאפשר לרשות לדרוש מנישום להפקיד סכומי כסף גם במצב של מחלוקת שנמצאת בבירור משפטי, מה שלא אפשרי כיום. "החוק כיום קובע שכל עוד אנחנו מערערים לא יגבו מאתנו מס. הרשות הגיעה למסקנה שהרבה פעמים, בעקבות התמשכות ההליכים, כבר לא נשאר בסופם מה לגבות", מסביר כהן. "הצעת החוק מכניסה כלים שיאפשרו לחייב את מי שרוצה לערער על החלטת פקיד שומה, לפחות בחלק מהחוב. זה יוצר מנוף לחץ חזק מאוד. במקרה כזה תרצה מהר מאוד להתפשר, רק שיירדו ממך. זה מצב של יצירת לחץ לא הוגן מתוך רצון לגבות".

בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי הליכי הערעור מנוצלים במקרים רבים כדי לדחות את תשלום המס, וכי אזרחים מגישים לעתים גם ערעורים שאין בהם ממש - ובמקרים רבים ניצבת הרשות בסוף ההליך מול שוקת שבורה ובלא יכולת לגבות את המס. בהתאם לכך, מבקשת הרשות לגבות מקדמות מהמערערים. "זה סעיף שעוסק בדיונים שנמשכים שנים רבות ובמקרים שבהם יש חשש שלא נוכל לגבות בסוף ההליך את הכסף. רק בית המשפט יחליט אם תשולם המקדמה, וחובת ההוכחה כי אכן נדרשת מקדמה חלה עלינו. בית המשפט יכול להחליט שהוא לא מקבל את עמדתנו", מסביר ארבלי.

אם יתקבל החוק החדש, עד כמה תועיל התוכנית להעמקת הגבייה? הדעות בעניין חלוקות. עו"ד כהן סבור שהמלצות ועדת ארבלי מפוזרות ומציבות יעדים רבים. אם תיושם התוכנית, ייתכן שלפחות חלק מהיעדים יושגו. אך השאלה היא באיזה מחיר. יש מי שיטענו כי החרדה לפרטיותו של האזרח היא צדקנית או צבועה במדינה שבה העלמת מס היא הנורמה, מה שמפיל נטל בלתי הוגן על כתפיהם של אזרחים ישרים. עו"ד דמארי, לעומת זאת, סבור שמדובר בבכייה לדורות, שלא רק תפגע באזרח וביחסיו עם השלטון - אלא גם לא תביא לשיפור ממשי במצב.

"אני משוכנע שרשות המסים לא מיצתה את הכלים שעומדים לרשותה כיום. כשמדברים על גבייה יש רף מסוים, שממנו והלאה סנקציות חזקות מדי גורמות לתופעה הפוכה. אם התוכנית תעבור, הרגת את כל נושא הסדרי הכופר מול הרשות והגילוי מרצון. כיום מתקיים דיון לגיטימי בין הרשות לאזרחים - שניהם קונים סיכון ומגיעים להסדר. ברגע שזה נכנס למגרש של הלבנת הון, הרגת את המוטיווציה". לטענתו, הדרך להתמודד עם מעלימי המס הגדולים היא דווקא לתמרץ אותם לדווח, גם במחיר של מחילה על חלק מהחובות. "נכון שזה בעייתי הסברתית, אבל בראיה לטווח הארוך, ברגע שגרמת להם להתחיל לדווח אתה תעמיק את הגבייה".

רו"ח עופר אלקלעי, מומחה לחקירת הונאות, מעילות והלבנת כספים, דווקא תומך בצעדי הרשות. לטענתו, האכיפה והשיפוט הם רק שתי צלעות במשולש ההתמודדות מול התופעה. הצלע השלישית קשורה בחינוך הציבור ובעקירת הלגיטימיות החברתית שמקבלת התופעה. "זה מתחיל בחינוך ובצורת ההסתכלות. בארה"ב, למשל, המצב הרבה יותר טוב, כי הסטיגמה החברתית על מעלימי מס נוקשה מאוד. אין שם הבדל בין מי שמרמה אדם אחר לבין מי שמרמה את המדינה. פה יש נורמה אחרת. לדוגמה, היה לי לקוח שהתעסק בתחום האירועים. מרבית האנשים שהגיעו אליו ביקשו לשלם בשחור. בין אותם הלקוחות היו גם שופטים בבתי משפט, שהתווכחו אתו למה הם צריכים לשלם מע"מ. אם תערוך סקר בציבור ותשאל אם יעדיפו לשלם לאינסטלטור 500 שקל בשחור או 585 שקל כולל מע"מ, אני משוכנע שתגלה שיותר מ-50% יעדיפו לשלם בשחור. ולכן, לדעתי, במקביל לתהליך החינוכי צריכה הרשות להמשיך ולבצע מבצעי אכיפה על בעלי עסקים. לא מזמן ערכו מבצע נגד מסיידי גגות, וזה עבד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם