לגזור ולשמור

מה הבטיחו לנו המפלגות לקראת הבחירות?

בשבועות האחרונים הבטיחו לנו המתמודדים להוריד את מחירי הדירות, להגדיל את השוויון בנטל ולדאוג לחלשים - וזכו לתמיכת הציבור ■ עכשיו הגיע הזמן לקיים

אשר שכטר
אשר שכטר

כשהילדים שלכם יחזרו בעוד כמה שנים מיום לימודים ארוך, הם יספרו כיצד למדו מהמורה המתוגמל היטב על ישראל של פעם, זאת שבה הכל היה יקר מאוד, הוראה היתה מקצוע בזוי, שר הבריאות היה דנידין הרואה ואינו נראה, ותקציב הביטחון היה גדול ב-3 מיליארד שקל. אתם תספרו להם שבישראל של ימיהם הכל זול יותר: הדיור, המזון, הדלק. הריכוזיות נמחתה מהמשק, והמגזר הציבורי יעיל. אפילו החשמל, אחרי מלחמת הוועדים הגדולה של 2014, זול בהרבה. הפערים החברתיים נמחקו כמעט לחלוטין, כמו גם הפערים הגיאוגרפיים בין מרכז לפריפריה. לישראל יש את אחת ממערכות החינוך המובילות בעולם, אף שנטל המסים על מעמד הביניים לא גדל. הילדים עדיין הולכים לצבא, אבל זה בסדר, כי כל חייל משוחרר מקבל קרקע.

ישראל שמתוארת כאן היא המדינה שיותר מ-3.6 מיליון ישראלים הצביעו עבורה. זאת המדינה שהם הכריעו שהם רוצים לראות, סך כל הבטחות הקמפיין של המפלגות שירכיבו את הממשלה שעבורה הצביעו. הריטואל הקבוע של מערכות בחירות במדינות דמוקרטיות היא שהמועמדים מבטיחים לנו הבטחות שאינן קשורות למצב הכלכלי בפועל, ומביעות סוג של אידיאל כלכלי. האם יש סיכוי שנראה חלק מהבטחות הבחירות והתוכניות הגרנדיוזיות ששמענו במשך שלושה חודשים מתממשות? ניסיון העבר מלמד שקל יותר לדבר מאשר לעשות. כדי שלא נשכח מה הבטיחו לנו וכדי שנדע מה הסיכויים שההבטחות יתממשו, הנה רשימה של כמה הבטחות ייצוגיות שהופיעו במצעיהן של כל המפלגות שירכיבו את הממשלה המסתמנת.

יאיר לפידצילום: אי–פי

הפחתת מסים

שותפים להבטחה: יש עתיד, הליכוד-ביתנו, ש"ס, הבית היהודי.

המכשולים: אפשר לחשוב על בערך 40 מיליארד כאלה.

ההבטחות: "לא רואה שנצטרך להעלות מסים, זו אינה הנטייה הטבעית שלי" (בנימין נתניהו בראיון לערוץ 2, 14.1).

"לא יכול להיות שממשלת ישראל תמשיך להטיל עוד ועוד מסים על מעמד הביניים הישראלי, ובו בזמן תבזבז עשרות מיליוני שקלים על משרדים מיותרים וריקים מתוכן" (יאיר לפיד, מסיבת עיתונאים, 15.1).

"הגענו למצב שבו לא צריך להעלות יותר מסים אלא לשמר את המצב הקיים. להעלות מסים זו לא אופציה, כי הדבר פוגע בצמיחה" (ח"כ יצחק כהן מש"ס בראיון ל-1.1 ,TheMarker).

"אין להעלות את מס הכנסה ומס החברות, מאחר והעלאתם של מסים אלה תוביל לתכנוני מס ולפגיעה בהכנסות המדינה. ככל הנראה, לא תהיה ברירה אלא להעלות את המע"מ" (מפלגת הבית היהודי ל-TheMarker, 3.1).

הסיכויים להצלחה: נמוכים מאוד, באופן לא מפתיע. עם חור גדול בתקציב, קשה להבין כיצד יהיה אפשר להימנע מהעלאות מסים. פרופ' עומר מואב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת העברית ואוניברסיטת וורוויק, לשעבר יועצו של שר האוצר יובל שטייניץ, לא מאמין שיש אפשרות אמיתית לא להעלות מסים - אלא אם תחול פריחה כלכלית אדירה והגירעון בתקציב ייסגר. "השאלה היא אם במבנה המיסוי הקיים ובתוואי ההוצאה הקיים נצליח לרדת לגירעון סביר של 2%. להערכתי לא", אומר מואב. "אני מקווה מאוד שיעלו מסים באופן נבון, ובמקום להעלות את שיעורי המס יבטלו פטורים. להערכתי, נתניהו מבין את הדברים, אבל הבעיה היא שהמערכת הפוליטית אוהבת פטורים והטבות למגזרים מסוימים".

רפי גוזלן, כלכלן המקרו הראשי של בית ההשקעות IBI, שותף להערכתו של מואב. "תיאורטית, אפשר להתמודד עם הגירעון בלי להעלות מסים באמצעות קיצוץ אלים בהוצאות. פרקטית, אין סיכוי שזה יקרה. זה קיצוץ גדול מדי. אם הממשלה תצליח להבין איך לעשות התאמות של 30 מיליארד שקל בלי להגדיל את נטל המס, מעולה. אבל סביר יותר שנטל המס יעלה. מכיוון שזאת תהיה ממשלת ימין כלכלי, האג'נדה תהיה קודם כל לקצץ ואחר כל להעלות מסים, אבל מכיוון שהיקף הקיצוץ חריג כל כך, הם ייאלצו גם לערוך התאמות במסים".

פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית והמרכז ללימודים אקדמיים, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, טוען כי "אין מנוס מקיצוץ הוצאות וגם העלאת מסים. אני אפילו הייתי נשען דווקא בשני שלישים מהמהלך על העלאות מסים, כי ההוצאה על שירותים אזרחיים בישראל פחתה גם כך בעשור האחרון וכיום אנחנו בתחתית הדירוג של ה-OECD. אמנם אי אפשר להימנע מפגיעה במעמד הביניים, אבל עדיף לפגוע בפרוטקציונרים שנהנים מהטבות שאחרים לא נהנים מהם. קיצוץ בהטבות לישיבות ולאברכים, שלדעתי חיוני יותר מקיצוץ בתקציב הביטחון, ישיג 1.5 מיליארד שקל שלא פוגעים במעמד הביניים".

בנימין נתניהוצילום: ניר כפרי

הורדת יוקר המחיה

שותפים להבטחה: יש עתיד, הליכוד-ביתנו, ש"ס, הבית היהודי, התנועה. במלים אחרות: כולם.

המכשולים: המשק לא פתוח ליבוא, הריכוזיות חונקת את התחרות, הוועדים הגדולים חוגגים על חשבוננו - רק תבחרו.

ההבטחות: "יש לנו עדיין אתגרים גדולים. אחד מהם הוא להפחית את יוקר המחיה" (בנימין נתניהו, 12.9).

"הקמנו בית חדש לציונות, שלא יהיה שבוי בידי קבוצות אינטרסים אלא יילחם למען הורדת יוקר המחיה לכל עם ישראל" (נפתלי בנט בנאום ליל הבחירות, 22.1).

"יש עתיד תיאבק למען מעמד הביניים כדי להביא לשיוויון בנטל והורדת יוקר המחיה" (יאיר לפיד, כנס איגוד לשכות המסחר בתל אביב, 3.1).

סיכויי ההצלחה: "דבר אחד שאני לא רואה את המפלגות ממש מדברות עליו הוא פתיחת המשק ליבוא", אומר מואב. "הסרת ההגנות מפני יבוא של מוצרי מזון היתה יכולה לשפר את איכות החיים של כולם בישראל, ובמיוחד של החלשים. אבל אני לא רואה את נתניהו עושה משהו בנושא, אלא אם השותפות שלו בקואליציה ילחצו עליו חזק. הוא היה ראש ממשלה ארבע שנים ולא ראינו אותו עושה משהו בכיוון".

"אנחנו שומעים הרבה הצהרות", אומר גוזלן, "אבל זה פשוט יחסית. תסתכל איך התפתחו המחירים בתחומים שנחשפו ליבוא לעומת תחומים שלא נחשפו ליבוא. בתחומים שנחשפו ליבוא, כמעט לא ראינו עליות מחירים. אם מישהו רוצה לעזור למעמד הביניים - זה המקום".

נפתלי בנטצילום: אי–פי

קיצוץ בתקציב הביטחון

שותפים להבטחה: הבית היהודי, ש"ס, יש עתיד.

המכשולים: מערכת הביטחון. עד כה, בכל פעם שניסו לקצץ בתקציב הביטחון נמצאה סיבה דווקא לאשר לו תוספות.

ההבטחות: "קיצוץ בתקציב הביטחון של 3 מיליארד ש"ח, ולא בכוחות הלוחמים, אלא בתקורה שוטפת" (נפתלי בנט בעמוד הפייסבוק שלו, 27.12).

"לאחר הבחירות אמליץ למועצת חכמי התורה לא לשבת בממשלה שתקצץ בתקציבי הרווחה החינוך והבריאות, ולא תקצץ בתקציב הביטחון" (אריה דרעי בסיור בבאר שבע, 19.12).

סיכויי ההצלחה: "מניסיוננו, בכל פעם שמדברים על קיצוץ במערכת הביטחון מקבלים תוספת חד פעמית שגדולה יותר מהקיצוץ", אומר גוזלן. "ברור שצריך לעשות את זה, אבל מדובר בעניין של נכונות. ואני לא חושב שהיא תהיה גבוהה".

בן בסט דווקא מעדיף לשמור על אופטימיות. "לאור ההרכב המסתמן של הקואליציה נראה שהיחיד שלא יהיה נלהב לקצץ בתקציב הביטחון הוא ראש הממשלה", אומר בן בסט. "יתר הרכיבים של הקואליציה יהיו בעד קיצוץ בתקציב הביטחון, לכן יש סבירות גבוהה שהפעם הוא יקוצץ. לא בסכום גדול, אבל להערכתי ב-2.5-3 מיליארד שקל, כמו שהמליצה ועדת טרכטנברג".

הוזלת הדירות

שותפים להבטחות: כו-לם.

המכשולים: ההיצע נמוך מדי, הביקוש גבוה והחסמים הביורוקרטיים מאיימים לסכל תוכניות לשיווק מוגבר של קרקעות.

ההבטחות: "נפחית את יוקר המחיה ובראש ובראשונה את מחירי הדירות" (בנימין נתניהו, נאום הניצחון, 22.1).

"במהלך 10 השנים הקרובות ייבנו 150 אלף דירות להשכרה בעשר ערים מרכזיות בישראל. פרויקט זה יאפשר מגורים בשכירות לצעירים ולזוגות צעירים ב-35% מתחת לשכר הדירה הממוצע בשוק" (מתוך המצע הכלכלי של יש עתיד).

"נקצה חצי דונם חינם בפריפריה לכל צעיר שסיים שירות צבאי או לאומי ונשחרר חסמים ביורוקרטיים" (הבית היהודי ל-TheMarker, 3.1).

סיכויי ההצלחה: מעורבים. עם כל הכבוד למינויו של משה כחלון לראש מינהל מקרקעי ישראל, שוק הדיור הוא שוק מורכב, עם מנגנונים מסובכים וחסמים מושרשים שקשה להסיר בן לילה. "חלק גדול מהתוכניות מדברות על כך שהממשלה תבנה או תעניק קרקעות", אומר מואב. "הן לא טובות. הבעיה היא לא שחסרה קרקע לבנייה, כי הקרקע קיימת. אתה מסתכל על תל אביב או על ירושלים, וגם באזורים יקרים מאוד יש סלאמס, וקשה מאוד לעשות בהם פינוי-בינוי. כמובן שיש גם אפשרות של הפשרת קרקעות. הבעיה טמונה בתהליכים הביורוקרטיים ובחסמים".

גוזלן דווקא אופטימי בנוגע לדיור. "מבין כל ההבטחות, זה לדעתי נושא שכן אפשר לטפל בו. זה בהחלט נמצא בידיים של הממשלה, ולדעתי יש סבירות גבוהה למדי שהיא תפעל, משום שזה נושא בוער. בשוק אין כל כך בעיה של מלאי, אלא עיוות במיסוי והסתערות של קונים שרואים בדירה אפיק השקעה. העלאת מס רכוש תקרר את השוק, תצנן את התיאבון של המשקיעים לרכישת נדל"ן ותעזור למעמד הביניים".

השקעה בחינוך

שותפים להבטחה: הבית היהודי, הליכוד-ביתנו, יש עתיד, התנועה, ש"ס.

המכשולים: במלה אחת: כסף. בשתי מלים: אין כסף.

ההבטחות: "תוכנית החינוך של יש עתיד מבוססת על הרעיון שמדינת ישראל תכריז על עשור החינוך. תוך עשר שנים ישראל צריכה לחזור למקומה הטבעי, כאחת מעשר המדינות המובילות בעולם בחינוך" (יאיר לפיד מציג את תוכנית החינוך של יש עתיד, 26.8).

"את הפערים החברתיים ניתן לתקן רק באמצעות מערכת חינוך שמעניקה ארגז כלים טוב לכל ילד, ללא קשר לרקעו. על הממשלה לתת עדיפות משמעותית לאזורי פריפריה" (מתוך המצע הכלכלי של הבית היהודי).

"התנועה תפעל להקמת מועצה ציבורית עליונה לחינוך שמטרתה לעסוק בשאלות המקרו של החינוך בישראל" (מתוך המצע הכלכלי של התנועה).

סיכויי ההצלחה: נמוכים.

"אני לא מאמין שיקרה משהו דרמטי בחינוך", אומר מואב. "הממשלה יודעת להוסיף תקציבים, אבל זה לא תחליף לטיפול שורש. צמצום של מספר בחינות הבגרות או דברים קוסמטיים כאלה לא יעשו שינוי מהותי. מה גם שאין כסף".

"הבעיה במערכת החינוך אינה בעיה של כסף", אומר גוזלן. "הבעיה היא חלוקה נכונה של הכסף. אבל אני לא חושב שמשהו דרמטי יקרה בקנדציה הנוכחית. רוב הפוליטיקאים רוצים לקצור את הפירות במהלך הקדנציה, ולא שבעוד 20 שנה יגידו שהם זרעו את הזרעים לרפורמה. כך שאהיה מופתע אם ישימו את הדגש דווקא שם".

מאבק בוועדים הגדולים

שותפים להבטחה: הליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי.

המכשולים: אתם ראיתם פעם עובדי נמלים כשהם מעוצבנים?

הבטחות: "כל הוועדים הגדולים מאגדים 200-300 אלף עובדים, ועליהם הם מגנים מצוין. מי שבאמת נפגע הוא רוב הציבור הישראלי. צריך להיכנס לכל אחד מאלה ולהתמודד. לייצר רפורמה בנמלים, רפורמה ברכבות" (נפתלי בנט ל-TheMarker, 4.12).

"הוועדים הגדולים מתפקדים בהמוניהם לליכוד ולעבודה. סוס העבודה (מעמד הביניים) מגלה שמאז אוגוסט 2011 הקפיצו לו את מחירי החשמל ב-22.5%, והחשבון שלו מגרד את ה-1,000 שקל בחודש. אלא שסוס העבודה הזה, שעומד פה בפניכם, לא ייתן לזה להימשך (יאיר לפיד, כנס איגוד לשכות המסחר בתל אביב, 3.1).

סיכויי הצלחה: בלשון הטוקבקים: "פחחח". "ממשלות ישראל לדורותיהן הושיטו את גרונן לוועדים הגדולים ואמרו להם: 'שימו את הסכין'", אומר מואב. "אני לא מאמין שממשלה בראשות נתניהו תצליח לשנות משהו".

"אם ינסו לירות בכל הכיוונים בבת אחת לא יצליחו", אומר גוזלן. "יש לנו מספיק בעיות במשק, לא נפתור את כולן בבת אחת. מי שידבר על כולן בבת אחת כנראה לא יעשה שום דבר".

"צריך להיאבק בוועדים הגדולים, אבל אני לא בטוח שלממשלה יש את הכוח", אומר בן בסט. "הדרך היא ליצור תחרות בכל מקום, למשל להקים רציפים חדשים בנמלים ולהחכיר אותם לחברות פרטיות. הממשלה תעשה את זה? אני מסופק מאוד".

חוק זכויות חברתיות

שותפים להבטחה: יש עתיד, ש"ס, התנועה, הבית היהודי.

המכשולים: הדבר הראשון שנפטרים ממנו בתקופות קיצוץ הוא הרווחה.

ההבטחות: "נחוקק חוק שירותי רווחה אשר יקבע את סל השירותים והזכויות הבסיסיים להם יהיה זכאי כל אזרח, ללא תלות בחוסנה הכלכלי של הרשות המקומית" (מתוך מצע יש עתיד).

"התנועה בראשותי מתחייבת לפעול לחקיקת חוק זכויות חברתיות" (ציפי לבני מגיבה לדו"ח העוני, 17.12).

סיכויי ההצלחה: נמוכים מאוד. "ההערכה שלי היא שלא יקרה שום דבר מהותי בשום תחום", מודה מואב. "אין כסף. חייבים לקצץ".

"לא נראה לי שמשהו ייצא מזה", אומר גוזלן. "אם אני מבין נכון את המסר הכלכלי שעולה מהתנועות האלה, זה לא הקו. לא הממשלה הזאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ