רק בחוגי בית: שלח מסתבך, דנון מחבק ויניב מאיים

דילוג בין חוגי הבית של המתמודדים לכנסת מגלה מה מסתתר מאחורי הסיסמאות ■ דני דנון: "צריך לעבוד קשה כדי שהליכוד יזכה בכמה שיותר מנדטים ונוכל להשאיר בידנו את תיק השיכון והפנים. את תיקי הקישוט ניתן לאחרים"

עדי הגין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי הגין

ב-20:00, השעה שבה הוזמנו האורחים לאירוע, החלל הגדול באולמי גאלה בראשון לציון כבר היה מלא באנשים. המוזמנים, שנראו ברובם כמו עסקנים פוליטים ותיקים, ישבו מסובים לשולחנות הגדולים שבמרכזם סידור פרחים גדול וסביבו מגשים עם מאפים מתוקים ומלוחים, פסטלים למיניהם, עוגות וכמובן, גולת הכותרת, סופגניות - וחיכו בקוצר רוח לחתן השמחה, שהגיע לבסוף באיחור אופנתי של 20 דקות.

עוד לפני שנכנס לתוך האולם, הוקף ח"כ דני דנון בעשרות אנשים שביקשו ללחוץ את ידו, לומר מלה טובה ולהצטלם עמו מחובקים. "היום אתה ח"כ, בקרוב תהיה שר ולבסוף גם תהיה ראש הממשלה - אני בטוח בכך", הצהיר אחד המברכים שהגיע להדלקת נר ראשון של חנוכה בנוכחות הח"כ, שנהפכה גם לחגיגות ההישג המרשים בפריימריז בליכוד. "המוזמנים לאירוע הם חברי הליכוד העולמי שהגיעו מכל רחבי הארץ", הסבירה לנו העוזרת של דנון. "רובם גם הצביעו לו בפריימריז ומבקשים לחגוג את ניצחונו". ואכן, לקח לדנון חצי שעה להגיע לשולחנו, שם ישב עם אשתו, מרגע שנכנס לאולם. נראה שאיש ממאות הנוכחים לא נרגע עד שלחץ את ידו של הח"כ.

הדלקת הנרות החגיגית היתה התחנה האחרונה בסיורנו בכנסים פוליטיים ובחוגי בית ברחבי הארץ לקראת הבחירות שייערכו ב 22 בינואר, שהחל בחוג בית בבר תל-אביבי עם עפר שלח, כשבועיים לאחר שהכריז על הצטרפותו למפלגת יש עתיד ופרש מחיי העיתונות, עבר דרך מבצע "עמוד ענן" והפריימריז בעבודה ובליכוד והסתיים בנר ראשון של חנוכה. במהלך הדרך עלו רשמים וחוויות מכינוסים מגוונים ובעלי אופי שונה, שלכולם מכנה משותף אחד - במרכזם עמד מועמד שניסה להציע את מרכולתו ולשכנע את הקהל מדוע הוא או מפלגתו ראויים לקולו בקלפי. עכשיו נותר לראות אם יעמדו בהבטחותיהם במידה שייבחרו. לגזור ולשמור.

עפר שלח: המגויס הטרי

עפר שלח בחוג בית שפגטצילום: אייל טואג

באחד הימים הגשומים הראשונים של השנה התאספו כמה עשרות תל-אביבים צעירים בגיי-בר "שפגט", כדי לשמוע את הפוליטיקאי הטרי עפר שלח, שלא מכבר חצה את הקווים. כבר מרחוק הבחנתי בפעילי יש עתיד, שניצלו את ההפוגה בגשם ויצאו החוצה לנסות לשכנע את העוברים והשבים להיכנס. "חשוב לי לקבוע מי יהיו הפוליטיקאים שלנו עבור ילדיי העתידיים", הסביר לי אחד מהם, לוביסט במקצועו שבשעות הפנאי מסייע ליאיר לפיד. חוג הבית היה חלק מ"בר אקטיבי", סדרת ערבים שמציגה בכל פעם מועמד או שניים ממפלגות שונות שמשוחחים עם הקהל - תל-אביבי בלייני ברובו - ומנסה לסייע למתנדנדים לקבל החלטה מאחורי הפרגוד. את האירוע הנחה העיתונאי והמשורר שלמה קראוס, שהקציב לשלח רבע שעה לשטוח את משנתו לפני שמגיעים לשלב השאלות.

אמנם גילו הפוליטי של שלח היה רק שבועיים, אבל הוא כבר סיגל לעצמו גינונים של פוליטיקאי ודאג להשחיל מלה טובה על הקהילה הלהט"בית, שכביכול אירחה אותנו במקום בילוי השייך לה. "למה החלטתי ללכת לפוליטיקה?", שאל וענה: "כעיתונאי צברתי כעס. היו לי הצעות קודמות, אך דחיתי אותן. מבחינתי זה הזמן הנכון להיכנס לפוליטיקה כדי לנסות להביא למהפך בסדרי השלטון בישראל". הבחור שלצדנו דווקא סינן תשובה אחרת: "מפני שאין עבודה בעיתונות ואני צריך את הכסף".

שלח הציג בקצרה את עקרונות המפלגה, בהם שינוי שיטת הממשל, חינוך וחובת לימודי ליב"ה, שירות לכולם, סיוע לעסקים קטנים ומהפכת דיור שכוללת בניית 150 אלף דירות להשכרה. "רובנו מקיימים את החוזה בינינו לבין המדינה, אבל היא דווקא לא מקיימת אותו: היא צריכה לתת לנו שירותים ולהיות שותפה ביצירת משמעות לחיים בישראל כדי לחפות על העובדה שהחיים פה קשים יותר". "הוא כבר נשמע כמו שיבוט של יאיר לפיד", סינן שכננו לשולחן.

שלח ציין כי הוא מביא עמו ניסיון חיים, ויש לכך יתרון מכיוון שהוא לא מגיע לפוליטיקה בשביל לבקש ג'וב. "אני מאושר מהצעד הזה. כל אנשי יש עתיד השאירו מאחוריהם את המקומות שמהם באו, והם מתמקדים בעתיד. כתנועה שמשוחררת מכוחות העבר ומזרמים שונים, אנחנו נחושים ללכת קדימה באופן נחוש כדי ליצור את השינוי".
הפוליטיקאי הטרי ניסה להתנער מהביטוי "גוש מרכז", על אף שציין כי "יאיר משתמש בביטוי כדי להבדיל בין ימין לשמאל". הוא הוסיף כי הכוח הפוליטי בישראל הוא כוח של גושים, כמו ש"ס שמהווה גוש חוסם. "אם לנו יהיה גוש כזה, שמחויב לעקרונותיו, יהיה לו גם כוח. הכוח של יש עתיד טמון בכך שהיא תהיה איום פוליטי, בין אם בקואליציה ובין אם באופוזיציה. אנחנו נצטרף רק לממשלה שתעמוד על חמשת העקרונות שמניתי קודם ועל כולם יחד. אם לא נעשה זאת - ניעלם".

כשנשאל אם אפשר ליצור גוש שמאל חוסם, השיב שלח כי אין דבר כזה גוש שמאל. "שלי יחימוביץ' לא תתחייב לגיוס לכולם ולדבר ממה שאמרתי". הנוכחים המשיכו להקשות בסוגיית ההצטרפות לקואליציה, ושלח איבד מעט מסבלנותו. "אני מסרב לשחק את המשחק הזה של 'תגיד שזה לא וזה כן'", הרעים בקולו.

"אבל אתה באמת מאמין שביבי יחתום אתכם על הסכם קואליציוני במקום עם ש"ס?", הקשה קראוס. "אם כל ראש ממשלה שהוא לא יתחייב לעקרונות שלנו ¬ לא יהיה הסכם. אנחנו רוצים כזה שיהיה ניתן לכימות ולמדידה. אם אתם לא מאמינים לי וחושבים שאני תמים או לחלופין ציני, אני מזכיר לכם מה קרה לד"ש, שהתחילה כמפלגה עם 15 מנדטים ונעלמה כי התבלבלה בין עמידה בעקרונות לבין ישיבה במקום שבו מתקבלות החלטות".

הקהל עדיין לא היה מרוצה מתשובותיו של שלח, אבל הדיון נמשך לכיוונים אחרים. כשנשאל על עמדתו לגבי קפיטליזם, השיב "אני לא חושב שיש מישהו בעולם שחושב שקפיטליזם טהור או משק ריכוזי עובדים. המשק צריך להיות מבוסס על כללי שוק חופשי עם רגולציה והתערבות של המדינה".

באותו שבוע עבר בכנסת חוק הרווחים הכלואים, ושלח התבקש להבהיר את עמדתו בנושא. "מדינת ישראל נמצאת בבעיה כי חסרים לה כמה מיליארדי שקלים לתקציב. לתת הנחה לחברות שכלאו את רווחיהן זה פתרון לא טוב, אבל זה היה הכסף הכי זמין שאפשר לקחת". אחד הצעירים שאל על רשימת יש עתיד: "היא כה מגוונת עד שנראה כי אין קו שמאפיין אותה. אני רוצה לדעת למי אני מצביע". כדוגמה, נתן שלח את נושא הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה שנדרש להתרענן, "מכיוון שרוב הציבור הדתי לא מאמין בבית המשפט העליון. הסטטוס קוו החדש יצמח בין ראש עיריית הרצליה יעל גרמן לרב שי פירון. כל דבר עקרוני יעבור להחלטת המפלגה".

אחד הנוכחים קם וביקש לשאול את השאלה המסריחה, כהגדרתו, של הערב: "אני מסתכל על ההיסטוריה של יאיר, מתעודת הבגרות, דרך השירות הצבאי ועד למקומו באקדמיה, והוא לא משדר את הדבקות במטרה שאתה מצייר. אני לא מאמין לו". חברו הטוב הגן עליו בדבקות וסיפר כי ללפיד הוצעו לא מעט מסגרות להתמודד בהן במקומות בכירים מאוד, אך הוא בחר ללכת לבד והחל בינואר כיתת רגליו ואסף 14 אלף פעילים. "לא היה לי אדון בחיי מעולם, ואם אני מוכן לקבל את אדנותו - זה אומר משהו", אמר שלח. "רוצים שאנשים טובים ייכנסו לפוליטיקה וברגע שהם לוקחים את הצעד מסבירים להם למה הם לא ראויים", נזף בהוגה השאלה המסריחה.

כשנשאל מי האדם הראוי ביותר להיות שר ביטחון בישראל, סירב שלח לנקוב בשמות, אך השיב כי "שר ביטחון צריך להיות בעל הבנה אזרחית, וזה מה שאני רוצה להיות, סליחה, לראות", תיקו את עצמו במהירות כשרחש צחקוקים עלה מהקהל.

לקראת סוף הערב, כשהקהל החל להתעייף מהתחמקויותיו ומהעמימות שבה ענה על שאלות, החליטה צעירה שהתנצלה על כך ששתתה כוס בירה להתייחס לעברו של שלח ככתב צבאי, וביקשה ממנו לפרשן את אסון צאלים בעקבות תחקיר שראתה ב"עובדה". בשאלה הזו שלח דווקא לא התחמק, אלא העניק לה ניתוח מהיר וחד ודיבר על החונטה הצבאית השלטת. "מה זו חונטה?", שאלה הצעירה לקול צחוקם של הנוכחים.

כשהקהל החל להתפזר, התגודדו סביב שלח כמה מיטיבי לכת שהתעקשו להתקיל אותו בשאלות נוספות. הוא ענה לכמה ייצוגיות וחמק במהירות אל האוויר הקר. אייל דץ, מארגן הערבים, הסביר לנו כי "בר אקטיבי" מיועד בעיקרון לשמאלנים שמתקשים להבדיל בין המפלגות השייכות לגוש הזה, ורוב המועמדים אכן הגיעו מצד זה של המפה הפוליטית. "כשזהבה גלאון היתה פה, המקום היה מפוצץ והיתה יותר היענות. זה בהחלט לא קהל היעד הפוטנציאלי של יש עתיד".

ארץ חדשה: להביא תל-אביביות לפריפריה

חברי ארץ חדשה בקפה קלמנטייןצילום: אייל טואג

באותו שבוע, שנייה לפני שהעימות בעזה הגיע לנקודת רתיחה, הספקנו לבקר בכנס של ארץ חדשה בקפה קלמנטיין בתל אביב, לפני יציאתם למסע בחירות ברחבי ישראל. נראה היה כאילו חברי המפלגה הטרייה הגיעו לשכנע את המשוכנעים. בין המשתתפים נצפו שחקנים כמו אבי גרייניק ויעל הדר וכמה פרצופי מחאה בולטים שעדיין מחפשים אלטרנטיבה ראויה להצביע לה. את האירוע הנחה אורי משגב, שציין כבר בהתחלה כי יש לו כמה שאלות קשות לחברים.

הראשונה היתה על תקרת הזכוכית הגיאגרפית: "אנחנו יושבים בקפה קלמנטיין, והתחושה היא מאוד תל-אביבית. זו ארץ חדשה או בעצם עיר חדשה?", הפנה את השאלה ליושבים על ספסל הנאשמים: אלדד יניב, רני בלייר, איש המחאה תמיר חג'ג' שבינתיים כבר הספיק לפרוש מארץ חדשה, העיתונאית לשעבר מרב דוד ודוברת מרכז השלטון המקומי לשעבר לינדה ששון.

"התחלנו כאן מכיוון שהתנועה נוסדה ברוטשילד", השיב בלייר. "אלדד ואני חיים בתל אביב, אבל אנחנו מתכוונים לצאת למסע בחירות קלאסי ממטולה עד אילת, למשך שלושה-ארבעה שבועות, באוטובוס. תפישת העולם של המפלגה מבוססת על כך שישראל קטנה מניו ג'רזי, ואין סיבה שתהיה חלוקה מגזרית בין פריפריה למרכז. הרי 80% מהתל-אביבים הם מהגרים. הגיע הזמן שנחזיר את החוב לפריפריה ונחבר אותה אלינו. לשם כך יש לנו כמה רעיונות, שהמרכזי בהם הוא רכבת יורוסטאר שתרשת את כל ישראל. זה לא מופרך כפי שזה נשמע, אבל אנשים חזקים שמתפרנסים מהכבישים מונעים זאת".

יניב ביקש להוסיף כי הוא לא מתבייש בכך שהוא תל-אביבי ששותה אספרסו. "מצבי הכלכלי טוב מזה של חבריי שלצדי. תל-אביבים רבים בני דורנו נמצאים במצב כלכלי רעוע ¬ עובדים קשה ומתפרנסים בקושי. הגיע הזמן שנפסיק להתבייש: אנחנו גרים בעיר הכי מרגשת, פלורליסטית ושוויונית, ואנחנו רוצים להפוך את כל המדינה לתל אביב. אם ניקח אחריות ¬ נעשה זאת. כשבוזזים לנו את המדינה והדמוקרטיה, הבשורה יוצאת מתל אביב. אנחנו תל-אביבים ולא מתביישים בזה".

משגב שאל את יניב כמה תביעות נערמו על שולחנו מאז שהחל להוציא את סרטי "השיטה", שבהם מפורטים מעשי שחיתות של אישי ציבור רבים, כמו בנימין נתניהו ואשתו שרה, עופר עיני ואביגדור ליברמן. "אני לא חושב שהוגשו תביעות", השיב יניב, "כל מה שסיפרתי, פנטסטי ככל שיהיה, הוא אמת לאמיתה, והם יודעים שראיתי במו עיניי את המעשים האלה מתרחשים. אין טעם ללכת למבקר המדינה עם החומר הזה, לכן אני חושב שהכוח הוא שלנו כי זה לא עניין של חקירות אלא של הצבעה בקלפי".

יניב אמר כי חוק הרווחים הכלואים הוא חוק הרווחים הגנובים, ומה שעבר בכנסת הוא אחד ממעשי הביזה, הגניבה והשוד הגדולים שנראו בישראל. "החברות היו אמורות לשלם 27 מיליארד שקל, והחוק בכל זאת עבר. אופוזיציה צריכה ללכת מכות בכנסת בגלל חוק כזה. אם החוק עבר בכנסת בשקט - אין אופוזיציה טובה, ובגלל זה אנחנו צריכים להיות שם. אנחנו מתכוונים להיות אופוזיציה קשה, טורדנית, עוצמתית, גם אם היא תהיה מורכבת ממספר קטן של ח"כים. כיום אנחנו אחוזי פחד מפני אנשים שאין מה לחשוש מהם - ליברמן הוא לא פוטין וביבי הוא איש מפוחד ומבוהל. דנקנר פוחד להראות את פרצופו בקנטינה".

בלייר העריך כי המפלגה תזכה לעשרה מנדטים (באתר שלהם מונה הרשימה תשעה אנשים בלבד). "כשיש עשרה ח"כים חרוצים שעסוקים בהגנה על הציבור הישראלי ובפירוק כל ועדה בכנסת, הם יכולים לעשות את עבודה אופוזיציונית ראויה. גם ארבעה יכולים לעשות זאת".
כשנשאלו על עמדתם לגבי עובדים זרים/ פליטים/ מסתננים, השיב יניב כי ישראל היא חלק מאומות העולם ואין צורך להיבהל. "אין שום איום דמוגרפי על ישראל. המדינה צריכה להיות ערוכה לקלוט מהגרים. יש לחוקק חוקי הגירה מסודרים ולעמוד מול מסיתים ולאומנים כמו מירי רגב, שהיא הכל חוץ מיהודייה. הקמנו את המדינה כבית לעם היהודי וקיבלנו היתר לכך מהיותנו פליטים. אנחנו צריכים לנהוג כמו בגין, שנהג כמו ז'בוטינסקי".

חלק מהנוכחים הביעו חשש שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה וכי קולם יתבזבז לשווא. בלייר התחייב כי אם לא יעברו את אחוז החסימה בסקרים, יפרשו מהמרוץ 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות וימשכו את פתקי המפלגה מהקלפי. "אנחנו זקוקים ל 100 אלף איש מתוך כמה מיליונים. אם אין כמות כזו ¬ זה מגיע לנו. אנחנו רוצים לגרום לאנשים להבין שאופוזיציה זה הדבר הכי חשוב בדמוקרטיה. יש מערכות שלמות שצריך לפרק, ואנחנו ניאבק על כך כדי שנוכל לבנות דבר מדהים יותר. המצע שלנו לא יתקיים בשנתיים הראשונות, אלא בעשר שנים".

לסיום שאל משגב איפה יסתיים המסע. יניב ענה כי "תהיה פה מערכת בחירות הכי סוערת שהיתה בשנים האחרונות. ההתנגדות לשלטון עצומה והיא הולכת להתפרץ. יהיו אחוזי הצבעה גבוהים מאוד. זו מערכת בחירות ראשונה שבה הרשתות החברתיות מקבלות תפקיד משמעותי, והן ימוטטו את השלטון ויכניסו כוחות חדשים. אני משוכנע שאנחנו והכוחות הצעירים ניכנס לכנסת בסערה".

בשבוע שעבר יצא לדרך "פריפריה אהובתי" - מסע אוטובוס חובק ישראל של אנשי ארץ חדשה נגד שלטון ההון, אבל באותו ערב, כשנגמר הכנס בקלמנטיין, היו חברי המפלגה עדיין בבסיס האם שלהם. כיאה לתל-אביבים, הערב המתיש הסתיים בארוחת שחיתות לילית באחת המסעדות המפורסמות בעיר.

פורום מג'די: בר לב מגן על יחימוביץ'

שלי יחימוביץ' והמצטרף הטרי למפלגה עומר בר לב, היוםצילום: אלון רון

בצהרי שישי, בעיצומו של מבצע "עמוד ענן", לאחר שרקטה הושלכה לעבר תל אביב ונשמעה אזעקה הגענו לרחוב ויצמן בכפר סבא. פורום מג'די, שנקרא כך על שם המסעדה המארחת, מזמין בכל שישי ב 14:00 אורח פוליטי או שניים להרצות בפני כל מי שרוצה לשמוע ¬ מאז 2003. הפעם היו בתפריט שניים: עמר בר לב, שהתמודד בפריימריז למפלגת העבודה ומאז הספיק להתברג במקום גבוה למדי ברשימה; וח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, שבושש להגיע. בר לב התנצל ואמר שרק לפני שלושה שבועות נכנס לעסק הפוליטי, והוא נאלץ ללמוד מהר. "לימדו אותי לא להיות צנוע ולהבליט את הניסיון הצבאי שלי".

כבעל ניסיון עשיר, חש בר לב שהנוכחים, זקני העיר שנראו חברים קבועים בפורום שכבר ראו ושמעו את כולם, מבקשים לשמוע את דעתו על המבצע. "צה"ל מגיב בעוצמה וזה מה שהיה צריך להיעשות, אבל השאלה הגדולה היא מהן מטרות המבצע ומה עושים כשהתותחים לא יורים. בל נשלה את עצמנו: תושבי הדרום הם לא בראש מעייני ישראל. המערכה לא תסתיים בשדה הקרב וצריך למגן את תושבי הדרום, וזה עולה כסף. אני לא יודע אם זה ישפיע על הבחירות, ואני מקווה בשבילנו שהמבצע יסתיים בהצלחה".

כשנשאל מדוע החליט להיכנס לפוליטיקה כעת, השיב בר לב כי המצב החברתי בישראל הולך ומידרדר. "סיימתי לשלם על הבית שלי בכוכב יאיר לפני שלוש שנים. אין סיכוי שילדיי יקבלו משכנתא כמו זו שאני קיבלתי מהבנק, או שהם יצליחו לשלם עליה בימי חייהם. אני לא צריך לספר לכם על כך שהפערים גדלים. מיום ששלי נבחרה הנושא החברתי היה בראש מעייניה, והיא פעלה ככל יכולתה כדי להתמודד עם הבעיה. המחאה החברתית צמחה לפני כשנה וחצי, ומאותו רגע כל פוליטיקאי נהיה חברתי ¬ אבל מה עשו לפני ואחרי המחאה? אפילו את המלצות טרכטנברג הם לא הצליחו לממש. במובן הזה, אני חושב ששלי באמת מאמינה בצדק חברתי ופועלת למימושו. מי שמאמין בצדק חברתי, מקומו בעבודה. העבודה מעניקה גם תקווה למציאות חדשה, שאולי תפציע בעקבות יציאת 400 אלף איש לרחוב".

המנחה חיים מנור מתח ביקורת על יחימוביץ' ¬ על כך שהיא קורצת למתנחלים ולחרדים, נכנעת לתכתיביו של עופר עיני ולא ניהלה שום דבר גדול בחייה. "אם היא הצליחה לנהל את מפלגת העבודה, היא תצליח גם עם המדינה", זרק מישהו מהקהל. "שלי ח"כית כבר שבע שנים", השיב בר לב. "היא הוכיחה יכולת פרלמנטרית והיא הצליחה להבין את המצוקה הישראלית עוד לפני שיצאנו לרחובות. היא הצליחה להגיע להנהגת המפלגה ללא קשרי הון. עם זאת, לא שמעתי אותה אומרת שיש לה יכולת לעשות את הכל. בשביל זה יש סביבה קבוצה חזקה עם אומץ לשנות".

"האם למפלגת העבודה יש קווים אדומים בכל הנוגע לכניסה לממשלה?", שאל המנחה. "אני לא חושב שהבחירות מונחות בכיס של ביבי", ענה בר לב. "ההבדל בין המפלגות יסתכם בארבעה ח"כים, ומפלגת העבודה תזדקק לגוש חוסם של 61 ח"כים. לשם כך אנחנו זקוקים להעביר שני מנדטים מהימין למרכז בזכות הדגל החברתי, ולהגיע לאחוז הצבעה גבוה בבחירות". כמובן שאז הוא עוד לא ידע שציפי לבני תקים את התנועה, תגרור אתה את עמיר פרץ ותפצל לגמרי את הגוש, שלא מסוגל אפילו להגיע להסכמה אם הוא מרכז או שמאל.

"אני שואל את עצמי מהם הקווים הכחולים שלשם השגתם ראוי להיכנס לקואליציה, ואם אני מדמיין קו כזה. אני לא חושב שהדבר אפשרי", השיב לתהיית המנחה בנחרצות מהוססת. "הבטחות זה דבר אחד. יש כאן ח"כ שחווה זאת על בשרו", עקץ המנחה את פלסנר, שבדיוק הגיע. "הסבירות לשבת בממשלת נתניהו היא נמוכה מאוד. יחד עם זאת, אני לא חושב שזה נכון להגדיר קווים אדומים", השיב בר לב.

פלסנר קיבל את רשות הדיבור והסביר שאיחר מכיוון שהיה חייב להיות נוכח בדיון חירום בוועדת חוץ וביטחון. "היתה שם חוויה לא נעימה: לקבל דיווח על אזעקה ולעבור יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשבת בממ"ד. כישראלי חשתי שמשהו בגאווה הלאומית שלי נסדק". למרות מושבו באופוזיציה ציין פלסנר כי הוא תומך במבצע וכי אין לו ספק שהיתה ציניות ביציאה למערכה לפני בחירות.
"חשוב שנפעל כגוש ולא נתחיל בעימותים. ההבדלים בינינו לא כאלה גדולים", קרץ לבר לב שישב לשמאלו. "בתחום הכלכלי, אחריות המרכז היא להציע אלטרנטיבה. הגדלת התקציב והגירעון אינה צעד נכון, כי הנטל ייפול על כל אותם פראיירים שמשלמים מסים. זה מה שחסר לי בשיח של מפלגת העבודה. האחריות שלנו היא לאחד את כוחות המרכז".
לשאלת ההתחברות המחודשת לנתניהו, ענה פלסנר שהוא לא רואה את נתניהו מוותר על שותפיו הטבעיים לטובת קדימה. "גם לזיקית שמשנה צבעים יש צבע יסוד, וצבע היסוד של ביבי הוא תמיכה בהתנחלויות וחוסר רצון להתקדם. אני לא רואה את נתניהו משנה את עורו ונהפך למנהיג שמוביל צעדים".

כשהגיע תור הקהל לשאול שאלות, אמר אחד מהם לבר לב: "אני פעיל במרצ ורציתי לפקוד אותך אלינו, כי קראתי ב'הארץ' שאתה תומך בשתי מדינות לשני עמים, וזה לא משהו ששלי אמרה". בר לב השיב כי אם יהיה הסדר עם סוריה, למשל, ברור שתהיה פשרה טריטוריאלית לגבי רמת הגולן. "בחיי נישואים לא עושים פשרות?".
"לא. מוותרים על הכל", נשמעה הערה מהקהל וכולם צחקו.

"אם תהיה פשרה היא תהיה טריטוריאלית", המשיך בר לב, "וזה מה שאמרתי בראיון. גם ביבי דיבר על שתי מדינות לשני עמים. השאלה היא לא מה אומרים, אלא מה עושים. ביבי הגדיל לעשות וניהל משא ומתן עם חמאס לשחרור גלעד שליט, אז בואו לא נפחיד את עצמנו עם המלה חמאס. בסופו של דבר הסכמים עושים עם אויבים".

פלסנר נשאל מי לדעתו הרס יותר את המפלגה, ציפי לבני או שאול מופז. "לא ניצלנו את שנות האופוזיציה כדי להיבנות. היו אנשים שהיו עסוקים בבכי על התפקיד שאיבדו. האחריות מוטלת על הנבחרים ועל חברי הסיעה שחלקם לא היו קשורים למצע, כמו יוליה שמאלוב שהסתננה לקדימה: כהניסטית בוטה ונטולת דרך ארץ. היתה בעיה של חוסר קוהרנטיות בסיעה. הרעיון של ממשלת אחדות כדי להוביל את השוויון בנטל ושינוי שיטת הממשל היה נכון, אבל היה צריך להכין אותו לציבור כדי שהוא לא ייראה כחיפוש מקום עבודה. זו היתה טעות ואיבדנו את אמון הציבור". השואל לא היה מרוצה והשיב לעצמו: "אפשר לסכם זאת ב'הו יוליה' של שייקספיר".

כשתם הזמן, עטו הנוכחים על שני הדוברים וביקשו מענה לשאלותיהם. עיקר הטענות כלפי בר לב היו נגד מנהיגת המפלגה, שעוררה עוינות רבה בשל אהדתה לעיני ולוועדים, חוסר האמירה בנושא דת ומדינה והתבטאויותיה בנושא התנחלויות. רובם לא ממש השתכנעו מהסנגוריה שהוא ניסה ללמד על הבוסית החדשה שלו.

דני דנון: מעריצים שרופים מפגינים נאמנות

דני דנון באולמי גאלהצילום: אייל טואג

ובחזרה להדלקת הנרות החגיגית, שעמה סיימנו את מסענו. כשדנון סיים סוף-סוף את מסעו הארוך לעבר מקומו בשולחן המרכזי מול הבמה, התנגן הג'ינגל של הליכוד ולקול מחיאות כפיים והמנחה יעקב הגואל שעובד בהסתדרות הציונית וניהל את מטהו של דנון בירך את רב העיר מודיעין דוד לאו שהגיע להדליק את הנרות, את "ידידנו הטוב" ח"כ דני דנון, את ראשי המועצות המקומיות, סגניהם, ראשי הסניפים וכל מי שהצביע 121 בקלפי לפני כשבועיים - "אותם מצביעים שיודעים מהי הכרת הטוב".

לאחר שלאו הדליק את הנר הראשון, ולא לפני שציין כי הזיז את החנוכייה כך שהשמש יעמוד בצד ימין, עלתה לבמה שולי נתן ששרה את "שירו של אבא", שירה של נעמי שמר על בית המקדש, וכעבור ארבעה שירים קינחה ב"ירושלים של זהב" לבקשת הקהל שלא נתן לה לעזוב את הבמה.

"תרשמי, תרשמי", נצמד אלי אחד המוזמנים שראה שבידי פנקס ועט. "העם אמר את דברו. שמאל זה אאוט - ימין זה אין. בגלל זה דן מרידור השמאלני הזה נזרק החוצה ודנון טיפס למעלה. אני קבלן קולות וניבאתי שפייגלין ייכנס לעשירייה, פיספסתי במקום אחד". פעיל אחר סיפר שהגיע במיוחד מחיפה אמר: "בשביל דנון אני מוכן להגיע לכל מקום, אפילו לתל אביב, ואני לא סובל את העיר הזאת".

כשנתן סיימה לשיר הגיע הרגע שכולם חיכו לו: כמו חתן בר מצווה פתח דנון את דבריו בתודות לכל המברכים והמשתתפים. "ביום של הניצחון בפריימריז הפרשנים בטלוויזיה התבלבלו. הם לא הבינו מה קרה בליכוד. צריך לומר מלה אחת שלא קיימת בשמאל ¬ נאמנות. מה שאי אפשר לומר על חיים רמון ועמיר פרץ. ארבע שנים הפגנו נאמנות, בראש ובראשונה לארץ ישראל וליהודה ושומרון; הנאמנות השנייה היא לליכוד: מנענו מברק להיכנס; הנאמנות השלישית היא לערכים; והרביעית היא החברים האהבה שלי אליכם אמיתית ושלכם אלי אמיתית. את זה פרשנים כמו אמנון אברמוביץ' לא יבינו כי הם לא מבינים נאמנות מהי.

"כולם מדברים על מורשת ז'בוטינסקי ובגין. פתאום הם מודאגים. אבל הליכוד של היום מכיל את ההדר הבית"רי של ז'בוטינסקי ובגין. כל הפרשנים האלה לא באמת בעד הליכוד. מה פתאום הם דואגים לרשימה? זו רשימה מצוינת ויחד נביא יותר מ 40 מנדטים".

דנון ביקש לחזק את ראש הממשלה על ההחלטה לבנות ב-E1. "זו החלטה ציונית. הליכוד גאה בבנייה ביהודה ושומרון. גם כשנבנתה הר חומה הרימו קול זעקה. כל האנשים שהיו בשלטון בארה"ב ובאיחוד האירופי פרשו כבר, אבל השכונה עדיין קיימת ומתחדשת. צריך לעבוד קשה כדי שהליכוד יזכה בכמה שיותר מנדטים כדי שנהיה חזקים ופחות תלויים בהסכמים קואליציוניים ונוכל להשאיר בידנו את תיק השיכון והפנים. את תיקי הקישוט ניתן לאחרים"

עם תום דבריו, לאחר שהתחייב דנון להישאר נאמן לארץ ישראל, לחברים מהליכוד ולדרך שהובילה אותו מגיל צעיר, דיקלם את "שיר למעלות" והודה לשם, ואז נעמד הקהל לשירת ההמנון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker