מחפשת חתן? אלון חסן מנמל אשדוד יסדר לך - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחפשת חתן? אלון חסן מנמל אשדוד יסדר לך

הבדיחה העצובה של אלון חסן על חשבונכם: כך התנהלות העובדים עולה לכם ביוקר

114תגובות

לאלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, יש בדיחה שבה הוא נוהג להשתמש כשהוא פוגש בחורות רווקות: "אם תהיי בסדר, אארגן לך עובד נמל להתחתן אתו". האמירה הזו, חייבים להודות, משעשעת, אבל כשחושבים עליה עוד רגע מבינים שלמעשה היא בעיקר מעציבה, שכן היא טומנת בחובה את אחת הצרות הגדולות במשק הישראלי: אלפי עובדי חברות ממשלתיות, שיושבים על השאלטר של התשתיות החשובות במשק - כמו הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל או רכבת ישראל, ויכולים לשתק אותן ולגרום נזק אדיר ישראל - נהנים מתנאים נדיבים על חשבון הציבור.

בישראל של 2012 בואכה 2013, רופא, רואה חשבון, עורך דין או מהנדס הוא כבר לא גליק גדול. לא יהיה מופרך להעריך שיו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, לא תציע לבחורה שתפגוש אח סיעודי להתחתן אתו. וזה מסר חשוב, שראוי שתדע כל אם עברייה המחפשת חתן לבתה. אגב, למה לא כלה? כי מתוך 66 אלף עובדי החברות הממשלתיות, הנשים מהוות פחות מרבע. בנמלי הים שיעורן זניח.

אילייה מלניקוב

גם החלום על קריירה עתידית לרך הנולד צריך להתאים את עצמו למציאות של ימינו. למה ללמוד קשה? למה להשקיע כסף וזמן בהשכלה גבוהה? מי בכלל צריך תואר ראשון, כשאפשר לעבוד כמנופאי בנמל ולהשתכר יותר מ-35 אלף שקל בחודש? מה הפלא שבהפגנות הרופאים שהתקיימו בשנה שעברה, כחלק מהמאבק לשיפור תנאי עבודתם, הם נשאו שלטים שעליהם נכתב: "אבא שלי רופא, סבא שלי רופא וגם סבא רבא שלי היה רופא. החלום שלי הוא להיות... עובד נמל". אולי החלום כבר הפך למציאות: לאחרונה ניגש מספר שיא של אלפי מתמודדים למשרת סוור בנמל.

זמן קצר לאחר מכן התגאה חסן במוסף "הארץ" שהרופאים פנו אליו כדי שייצג אותם במאבקם. אבל נראה שהרופאים לא השכילו להבין שכוחו של חסן אינו טמון במבנה אישיותו - הוא טמון בהיותו האיש שנוהג להבהיר בישיבות עם האוצר כי אם ישלח הודעת SMS אחת הוא ישתק את השער שדרכו עוברת מחצית מהסחר הבינלאומי של ישראל.

היו שטענו השבוע כי הפרסום ב"הארץ" אודות העלאת השכר ל-140 עובדי נמל אשדוד הוא ספין תקשורתי. ספין של האוצר, ספין של האחיות. לא חסרו קונספירציות. אלה טענו כי מדובר בסך הכל ב-140 עובדים ולא ב-25 אלף כמו מספר האחיות, וכי המשא ומתן עם עובדי המלאכה נמשך שנים - וחלק מתנאיו סוכמו כבר לפני כמה חודשים. אבל כל אותם קולות קונספירטיביים עשו בעצמם ספין על הנתונים. הנה הם לפניכם על פי רשות החברות הממשלתיות: בנמלי הים בישראל עובדים 2,694 איש, שעלות שכרם זינקה בשנתיים ב-50 אלף שקל, לכ-450 אלף שקל בממוצע (468 אלף שקל בנמל אשדוד); בחברת החשמל עובדים 12,695 איש, שעלות שכרם זינקה בשנתיים ב-30 אלף שקל בממוצע, ל-344 אלף שקל; ובתעשייה האווירית עובדים 16,752 איש, שעלות שכרם עלתה בשנתיים ב-11 אלף שקל, ל-307 אלף שקל בממוצע. כך הגענו להרבה יותר מ-25 אלף עובדים שקיבלו העלאות שכר דרמטיות בהרבה מאלה שהאחיות ביקשו.

אבל לצד כ-2,700 עובדי הנמלים בישראל, קיים האינטרס של כל היתר. ולא מדובר רק באחיות או ברופאים: עובדי הנמלים עולים לציבור הישראלי ביוקר מחיה אדיר. זה לא רק השכר הגבוה שלהם (יותר מפי שלושה מהשכר הממוצע במשק) והעובדה שבנמלים מועסקים מאות עובדים שאין בהם צורך (ובכך מודים לא רק אנשי האוצר, אלא אפילו אנשי הנמלים עצמם). 99% מהסחורה בישראל עוברים דרך נמלי הים. כשעובדי נמל אשדוד שובתים פורמלית או פוצחים בשביתה איטלקית שבה הם מאטים את העבודה (לדוגמה, מתקנים את המלגזה בחמש שעות במקום בשעתיים), הם מעכבים את כל שרשרת האספקה של הסחורה במשק. כשהם לא מעמיסים את הסחורה כפי שנדרש מהם או מעמיסים אותה בקצב אטי מהרגיל, הם מעכבים את האנייה, כך שבעל האנייה משלם יותר; הם מעכבים את המשאית שאמורה להעמיס את הסחורה ומונעים ממנה לבצע עוד עבודות; הם מעכבים את היבואן שהסחורה אמורה להגיע אליו, וכך הלאה - עד לצרכן הסופי. וכך המחיר של מוצרי המזון שלנו עולה, מחיר הריהוט עולה, ומחיר הצעצועים לילדים עולה.

פעם נוספת משלם הציבור הישראלי ביוקר על כך שחסן וחבריו לנמלים לא מאפשרים לעובדים מקצועיים, המגיעים מחברות חיצוניות, לעבוד בנמל ללא תשלום, ומתעקשים שאת העבודה יעשו עובדי הנמל, אף שיש צורך בהתמקצעות בתחום. זה נשמע כמו שוחד, אבל זה חוקי לגמרי, והנהלות הנמלים משתפות פעולה. וכך, חוות דגים קטנות המגדלות דגי דניס בכלובים בנמל נאלצות לשלם לעובדי הנמל אלפי שקלים ביום כדי שיתירו לעובדיהן לעבוד שם. וכך, חברה לחיפושי נפט הפועלת בנמל ונסחרת בבורסה מוציאה את כספי הציבור על תשלום כפול - פעם אחת לעובדי הנמל כדי שיתירו לה לעבוד שם, ופעם אחת לעובדים שלה כדי שממש יעבדו. ואלה רק שתי דוגמאות מני רבות.

אין דרך לכמת את הנזק האדיר הזה למשק הישראלי, שמתגלגל לכיסי משלם המסים. ועדת טרכטנברג, שמונתה לבדוק את יוקר המחיה, ניסתה להעריך את הנזק הזה באופן גס, וכתבה בדו"ח שלה: "רמת השירות הירודה והתפוקות הנמוכות בנמלי ישראל עולות למשק הלאומי, התלוי בנמליו באופן משמעותי, מאות מיליוני שקלים בשנה. וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון את הנזק העקיף, הנובע מאי הוודאות העסקית שהשיבושים משרים על המשק ומן העיכובים בפיתוח תשתיות נמליות חדשות". עוד נכתב בדו"ח: "בכל שנה מממנים משקי הבית בישראל, באמצעות מחיריהם של שירותי המונופולים, שכר עודף של כמיליארד שקל לעובדי חמשת המונופולים הממשלתיים - חברת החשמל, נמלי הים, נמלי האוויר, מקורות ורכבת ישראל". כדי לסבר את האוזן, השכר העודף הזה לבדו גבוה בכ-300 מיליון שקל מההוצאה השנתית של הציבור הישראלי על קוטג'.

 

הנה קטע מראיון עם חסן, שפורסם כחלק מהתחקיר אודותיו במוסף "הארץ".

יש טענה שאתה מבצר את המונופול בנמל. שאתה לא רוצה תחרות בנמל.

"נכון".

אז לעולם לא יהיו רציפים פרטיים ולא תחרות בישראל?

"לעולם לא. אם יביאו עובדים שמרוויחים 10% או 25% ממני, איזו זכות קיום תהיה לי?"

כבר כיום עובדי הנמל משתייכים לעשירון שלפני העליון. אתה לא חושב שיש כאן אובדן פרופורציות? מהו לדעתך השכר ההגיוני של עובד נמל?

"כמה שיותר".

מה אכפת לך שתהיה קצת תחרות בנמלים? למה שלא יקימו רציף שיעשה תחרות ומה שעכשיו יישאר?

"אין סיכוי. אני לא אתן שיכניסו כאן תאילנדים, עובדים לא מאוגדים שאין להם אבא או אמא".

אבל למה?

"איזו זכות קיום יש לי מול עובד שמרוויח רבע מהשכר שלי?"

אז אתה עולה ביוקר למדינה?

"זה לא נכון. אנחנו מתחזקים עצמנו. אנחנו לא מסובסדים על ידי המדינה. אנחנו מעבירים כל שנה צ'ק למדינה".

אבל הצ'ק יכול להיות שמן יותר?

"סליחה. יש כאן עובדים".

 

פתחו את היומנים וציינו כוכבית קטנה במארס הקרוב. בחודש הזה תיאלצו לפתוח שוב את הכיס, מפני שאז תגיע לסיומה תקופת הסכם השכר של עובדי נמל אשדוד עם משרד האוצר. סביר להניח שהם יאיימו שוב בשביתה. לא מופרך להעריך כי האיום שלהם יישא שוב פירות, כפי שנשא כל איום בשביתה עד היום: הם יקבלו עוד תוספות שכר, עוד סטייקים ועוד הטבות - על חשבוננו. אם יובל שטייניץ יישאר בכיסא שר האוצר ודורון כהן יישאר בכיסא המנכ"ל - הם יתקפלו שוב. יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' תמשיך להקפיד לא לצאת נגד ועדי העובדים הגדולים וההסתדרות. מנכ"ל נמל אשדוד שוקי סגיס והיו"ר גדעון סיטרמן ימשיכו לשמש כבובות של הוועדים הגדולים. שר התחבורה ישראל כץ, ומעל כולם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ימשיכו לשתוק.

עד לירידת העיתון לדפוס לא התקבלה תגובתו של אלון חסן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#