באוניברסיטת הרווארד חושבים שעדיין יש עתיד לעיתונות - הוא פשוט ייראה אחרת - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוניברסיטת הרווארד חושבים שעדיין יש עתיד לעיתונות - הוא פשוט ייראה אחרת

ג'ושוע בנטון, מנהל מעבדת העיתונות של אוניברסיטת הרווארד, לא שותף לחרדה האופפת את אנשי התקשורת ■ מבחינתו עתיד הענף מזהיר

3תגובות

בניגוד לכל הסיכויים, ואולי בניגוד לכל היגיון, ג'ושוע בנטון אופטימי. המנהל של מעבדת העיתונות על שם נימן, הפועלת באוניברסיטת הרווארד, לא שותף לתחושת הפסימיות שהתפשטה בשנים האחרונות כמו מגיפה בקרב עמיתיו למקצוע. ייתכן שזה נובע מכך שתפקידו הוא לעסוק בעתיד העיתונות, ולא לדאוג להווה.

"יש עתיד לעיתונות", אומר בנטון בראיון ל-Markerweek. "הוא פשוט ייראה מאוד, מאוד שונה מהעבר או מההווה. אין ספק שהסביבה הנוכחית והאקלים הנוכחי בתחום התקשורת הם מאוד משבשים (Disruptive). כל חברה תשרוד, לא כל עיתונאי יישאר במקצוע. ייתכן בהחלט שרובם לא. אופי המשרות בתחום ישתנה. אבל אנשים כן רוצים לדעת מה קורה בעולם סביבם, והצורך הזה לא עומד להיעלם. גם בעתיד יהיה מקום לגופי חדשות ולעיתונאים שיספקו את המידע הזה".

בנטון, 37, ייסד את מעבדת העיתונות על שם נימן ב-2008 כפרויקט שנועד לגלות מהו אותו עתיד שכולם בתחום העיתונות מדברים עליו וחרדים ממנו, וכיצד הוא ייראה. המעבדה, שממומנת על ידי קרן נימן לעיתונות, היא למעשה שילוב בין מעבדת מחקר למודלים עסקיים אלטרנטיביים שיחליפו את המודל העסקי הגוסס של העיתונות לבין מגזין עיתונאי לעיתונאים על מיזמים עיתונאיים.

לפני שייסד את המעבדה עבד בנטון במשך עשר שנים כעיתונאי וכמבקר מוסיקה בעיתונים כמו "דאלאס מורנינג ניוז". במהלך הקריירה שלו הוא דיווח מעשר מדינות בעולם, שימש כעמית מחקר במכון המחקר פיו (Pew) וזכה בפרסים, אחד מהם על תחקיר שערך ובו חשף רמאויות נרחבות במערכת החינוך הציבורית של טקסס. בנטון הוא גם חובב נלהב של טכנולוגיות חדשות, שמעיד על עצמו באתר המעבדה ש"התחיל לכתוב בלוג עוד כשביל קלינטון היה בבית הלבן".

"אנחנו לא מתיימרים לומר שיש לנו אפילו 5% מהתשובות, אבל אנחנו מנסים לתרום את חלקנו לדיון", אומר בנטון על פעילות המעבדה, לפני שהוא חולק כמה מהמסקנות. "האופן העיקרי שבו אתרים וגופי חדשות יצטרכו להסתגל לשינוי בעולם המדיה הוא להבין שהעבודה של יצירת עיתונות איכותית והתפקיד של המיון והאצירה של אותה עיתונות יתחלקו לשני תפקידים נפרדים. פעם, האופן שבו צרכת חדשות היה קשור למותג שיצר אותן. יותר ויותר אנשים משתמשים ברשתות חברתיות ובאגרגטורים, שמבוססים על אלגוריתמים, כדי להבין מה הם רוצים לקרוא או לשמוע. זה מתבקש: כמות המידע הרבה יותר גדולה, ולכן נוצר ענף חדש שמוקדש למיון ולהצבעה על תכנים מעניינים. גופי חדשות מתקשים להתמודד עם השינוי הזה, כי הם רגילים להחזיק בשני התפקידים ולא אוהבים שמישהו פולש להם לטריטוריה. להאפינגטון פוסט יש קהל עצום, ורובו בנוי על הצבעה על תוכן של גופים אחרים, ובכל זאת הם הצליחו לבנות נאמנות עצומה למותג".

לכתוב זה כבר לא מספיק

העיתונאים, הוא מוסיף, יעבדו הרבה יותר קשה. "אם עבדת במערכת עיתון בעבר, לא היית צריך לעבוד בכלל כדי להביא את עצמך ואת החומרים שלך לקהל. העיתון עשה את זה בשבילך. כיום אתה צריך לעבוד כדי להיחשף לאנשים. אתה כבר לא מוכר רק את הכתיבה שלך, אתה מוכר יותר מזה: אתה מוכר גם את הדברים שאתה מוצא מעניינים, את הדברים שאתה קורא, את ההעדפות שלך. ככה אתה יוצר נאמנות בקרב הקהל שלך, וזה חשוב מאוד. זה לא בהכרח רע. זה הופך את המותג האישי של עיתונאים לחזק יותר. זאת מערכת יחסים שונה מזו שהתקיימה בעבר".

מה יקרה לעיתונים הגדולים? איך הם יכולים להתחרות באגרגטורים כמו האפינגטון פוסט?

"השינוי לא אומר שאין מקום למוסדות הגדולים. יש את מה שאנו מכנים 'תריסר הדיגיטליים' (The Digital Dozen), תריסר העיתונים וגופי המדיה הגדולים שיש להם אחיזה בינלאומית ותוכניות שאפתניות: 'ניו יורק טיימס', בלומברג, אי-פי, בי.בי.סי ואחרים. למותגי על שיכולים להרים סיפורים בינלאומיים גדולים יש מקום גם בעולם החדש".

הרבה עיתונים מבוססים אוהבים לומר שאתרים כמו האפינגטון פוסט שודדים אותם מהכנסות הפרסום ששייכות להם.

"זה שוד רק אם אתה חושב של'ניו יורק טיימס' יש זכות בלעדית על תשומת הלב של אנשים. האפינגטון פוסט והאגרגטורים מתחרים בדרכים ש'ניו יורק טיימס' ועיתונים מבוססים לא רוצים להתחרות בהן. הם לא גונבים דבר מאיש. עולם התקשורת מונע על ידי תחרות על תשומת הלב של אנשים, שמקדישים כמות מסוימת של זמן לצריכת חדשות. ל'ניו יורק טיימס' יש מודל אחד, להאפינגטון פוסט יש מודל אחר. אף אחד לא חייב כלום לעיתונים הגדולים, והם צריכים להילחם על מקומם כמו כל אחד אחר".

מה עם סבסוד ציבורי?

"אם אתה מסבסד עיתונות אתה מסתכן בסבסוד תעשייה שיש לה מודל עסקי לא חדשני, בדרך שלא בריאה לסביבה ובסופו של דבר גם לא לתעשייה".

ומודל המלכ"רים?

"חלק גדל והולך מהעיתונות בארה"ב ובמדינות אחרות תיעשה על ידי מוסדות שלא למטרות רווח - חלקן אוניברסיטאות, חלקן מלכ"רים, חלקן אזרחים יחידים שלא מונעים על ידי רווח. הבעיה עם מלכ"רים עיתונאיים שנוסדו בחמש-עשר השנים האחרונות היא שהם נוסדו על ידי עיתונאים שלא יודעים איך לפתוח עסק. מלכ"ר לא אומר שלא צריך כסף - עדיין צריך כסף, פשוט לא עושים רווח. אני מניח שבשנים הקרובות יהיו הרבה יותר מוסדות כאלה שיצטמקו וימותו כי הם לא בני קיימא".

אז איזה מודל עדיף?

"לא יהיה מודל חד משמעי אחד. מה שכן ברור הוא שכדי להצליח בעיתונות אתה כבר לא יכול להיות איש עסקים בינוני או גרוע. פעם, אם היה לך עיתון לא היית צריך להיות איש עסקים מבריק כדי לעשות כסף: 80% מההכנסות שלך היו מגיעות מפרסום ו-20% מתפוצת הקוראים. מאחר שלרבים מהעיתונים היו מונופולים מקומיים, זה היה עסק טוב, כמעט כמו להדפיס כסף. אבל זה כבר לא יתאפשר בעתיד. היו עיתונים רבים שהבעלות עליהם הועברה מאב לבן לנכד לנין, אנשים שלא בהכרח נבחרו להיות מו"לים כי הם מוכשרים במיוחד, אלא בגלל מי שהיה הסבא שלהם. זה פחות בר קיימא, כי צריך להיות מאוד מוכשר כדי לשרוד כיום".

איזה מסר מעודד אתה יכול לספק לעיתונאים שמחפשים אור בקצה המנהרה?

"הממ... אני חושב שרבים מהעיתונאים יצטרכו למצוא עבודות אחרות. בארה"ב איבדנו בשבע השנים האחרונות 40% מהמשרות העיתונאיות, ורבים עוד יפוטרו. עם זאת, בשנה האחרונה נכנסו לבתי הספר לעיתונות יותר סטודנטים מאי פעם. הרבה מהם לא מוצאים עבודות בעיתונים, אלא בסטארט-אפים, באתרים, בחברות טכנולוגיה שמתעניינות ביצירת תוכן. אני מעריך שמספר האנשים שיעבדו במשרה מלאה בעיתונות עוד עשר שנים יהיה קטן מכפי שהוא היום, אבל הוא עדיין יהיה משמעותי".

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#