בטכנולוגיה תעשה לך מלחמה: כל החידושים שהכרנו ב"עמוד ענן" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בטכנולוגיה תעשה לך מלחמה: כל החידושים שהכרנו ב"עמוד ענן"

בסבב הלוחמה שהסתיים השבוע הצליחה ישראל להביא לשיא את יכולתה הטכנולוגית - שדה הקרב שבו היא מרגישה הכי בנוח. ואולם המחיר עשוי להיות עלייה של כ-10% בתקציב הביטחון, שעד לאחרונה עמד תחת איום הקיצוץ

41תגובות

בסביבות 11:00 בבוקר בשלישי השבוע הופרעה האווירה החגיגית בכנס התעופה והחלל של קבוצת טכנולוגיות, שנערך בבנייני האומה בירושלים. קולם של הצופרים שבישרו על אזעקת צבע אדום חדר לאולם המרכזי - וקטע את דבריו של הנואם המרכזי שניצב על הבמה, שבדיוק הסביר לנוכחים על ההבדלים בין טיל הפתח 110 הסורי, לבין פאג'ר 5 בעל המאיץ הרקטי לטיל חאליג' פארס - שפירוש שמו בערבית הוא "המפרץ הפרסי".

השבועיים האחרונים היו זמנם הגדול של התעשיות הביטחוניות הישראליות. כבר הרבה שנים לא זכו המהנדסים מאלביט, מאלתא, מרפאל ומשאר התעשייה להכרת תודה ציבורית כמו בעקבות הצלחות היירוט של מערכת כיפת ברזל בעימות הנוכחי. ועדיין, באותם רגעים שבהם מאות אנשי התעשיות הביטחוניות הישראליות שהגיעו לכנס קמו על רגליהם ויצאו למרחב המוגן, לא התאפק אחד הנוכחים מלשאול בצעקה במסדרון: "אם ככה, מה שווה כל הטכנולוגיה הזו".

בסבב הלוחמה האחרון הצליחה ישראל להביא לשיא את יכולתה להגן על השמים שלה, הגנה שהיתה לה ועוד יהיה לה מחיר כלכלי גבוה. למיליארדי השקלים שהושקעו בחמש השנים האחרונות בפיתוח ההגנה האווירית נגד אמצעים בליסטיים יצטרפו 10-20 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות. "אי אפשר לזלזל במה שראינו בתמורה לכסף הזה", אומר דרור בן דוד, מנהל הטכנולוגיות בחטיבת הביטחון של מטריקס ולשעבר ראש מחלקת אמצעי הלחימה של חיל האוויר. "במלחמת העולם השנייה ירו הנאצים יותר מ-800 טילים בליסטיים על לונדון, ובכך הכריזו על התחום הזה. לקח 68 שנה עד שמישהו בעולם הגיע ליכולת ליירט טילים בליסטיים קצרי טווח - וזו היתה ישראל, במלחמה הנוכחית. אנחנו הראשונים בעולם שעשו את זה, וזה לא דבר קטן".

עם זאת, המשמעות של המיליארדים שיושקעו במערכות ההגנה בשנים הקרובות עלולה להיות עלייה שנתית של 5%-10% בתקציב הביטחון. וזאת, כמובן, רק ההתחלה, שכן ישראל נמצאת בתחום ההגנה האווירית במרוץ חימוש שמחירו צפוי רק להאמיר. "מה שראינו עד עכשיו זה רק קצה הקרחון. אנחנו משפרים את המערכות כל הזמן ומייצרים גרסאות תוכנה מתקדמות יותר ומכ"מים טובים יותר, אבל גם הפלסטינאים משתפרים כל הזמן. זה מרוץ החימוש של היום", אומר יאיר רמתי, העומד בראש מינהלת חומה במשרד הביטחון, האחראית על מיזמי ההגנה האקטיבית מפני טילים בליסטיים. "אפשר לשאול אם מרוץ חימוש כזה טוב לישראל או לא. ההליכה במסלול החימוש נוחה יחסית לישראל. המגרש הטכנולוגי הוא מגרש נוח בשבילנו. האלטרנטיבה היא הרי להילחם בסימטאות עזה או בלבנון, ובזכות התמיכה האמריקאית אנחנו עומדים במרוץ הזה כלכלית".

מוטי מילרוד

לא בכדי אחד הקלפים ששלף במערכת הבחירות האחרונה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, במרוץ אחר הקול היהודי, היה תזכורת של התוכנית למערכת כיפת ברזל לארבע השנים הקרובות, שאושרה במהלך כהונתו - במהלכה תשקיע ארה"ב 667 מיליון דולר בארבע סוללות נוספות.

אפשר לומר כי מעולם לא הושקעו במערכת הביטחון הישראלית סכומים לצורך הגנה כפי שמושקעים בה כיום. עד לאחרונה, מרוץ החימוש הישראלי התמקד תמיד בהתקפה. כפי שאומר רמתי, "תורת הביטחון הלאומית המקורית של דוד בן גוריון דיברה על הרתעה, התרעה והכרעה. בעשור האחרון נוספה לכך ההגנה, שמחייבת אותנו להתארגן כלכלית".

ואולם לא צפוי כעת ויכוח על המחירים הכלכליים. השבועיים האחרונים היו נראים אחרת לגמרי ללא ההגנה האווירית, בין אם מדובר במניין הפצועים וההרוגים או בפגיעה במשק הכלכלי בישראל. הצלחתה של מערכת כיפת ברזל במניעת השיתוק של הפעילות הכלכלית במשק במרכז ובהפחתה של האובדן בנפש וברכוש בדרום איפשרה לממשלה להימנע מהחלטה על פלישה קרקעית או מהלך אווירי חריף יותר. אבל אי אפשר להתייחס למערכות ההגנה האווירית כמטרייה שביכולתנו לפתוח כאשר יורד גשם - ופשוט להמתין שזה יחלוף. כפי שהוכיחו השבועיים האחרונים, יש במטרייה הזאת חורים. "אנחנו לא נשיג הגנה של 100%", אומר רמתי. "אין סיכוי ל-100%".

"חשוב לדבר על היעד האסטרטגי של המערכות האלה", אומר בן דוד. "כשמדובר בטילים הרחוקים והכבדים, אתה רוצה להגיע למצב שאף טיל לא יגיע אליך. באמצעים כנגד איומים קרובים, כמו כיפת ברזל, הפרמטר החשוב הוא לגרום לזה שההשפעה המערכתית של הטילים הבליסטיים תתבטל. כך שקודם כל דואגים למערכות שאנחנו לא רוצים שיפסיקו לפעול, כמו בנקים או מתקני תשתית, ויותר מהכל - לגרום לכך שתוכל לקיים ולהפעיל את המערכות ההתקפיות שלך. אתה מגן בשביל לאפשר לעצמך את ההתקפה. מספיק לחשוב מה היה קורה בתסריט שבו היתה לצבא שלנו בעיה לפעול בגלל איום רקטי".

"צריך מערכת זולה יותר והמונית יותר"

שורשי מרוץ החימוש הנוכחי נמצאים במלחמת לבנון הראשונה ב-1982, שבה העליונות האווירית הישראלית היתה כה חד-משמעית עד שהביאה את הצד הערבי למסקנה שעליו לאיים על ישראל באמצעות טילים בליסטיים ולא באמצעות כוחות של חיל האוויר. תוצאות האיום הזה התבטאו לראשונה במלחמת המפרץ והגיעו לשיאן במלחמת לבנון השנייה, שהבהירה לצד הישראלי כי האיום הבליסטי הזה הוא הבעיה הגדולה שלו, ושגם מבצע קרקעי לא בהכרח ינטרל אותו.

תומר אפלבאום

התוצאה היא הפיתוח של מערכות ההגנה הנוכחיות. הדוקטורינות הישנות, שדיברו על העברת הלחימה לשטח האויב והתקפה כהגנה הטובה ביותר, התבררו כחסרות משמעות מול האויבים הנוכחיים של ישראל. בזמן שאויבינו מנסים להכניס את שדה הקרב לתוך ישראל, הצד הישראלי ממשיך להתעקש לתפעל את המלחמות בשלט רחוק, ולא מצליח.

כמויות הטילים נגד אוכלוסיה אזרחית שהאויבים מצפון ומדרום מסוגלים לאגור מבטיחות כי ברמה הכלכלית תתקשה ישראל לסגור את השמים שלה. "ככל שהטילים מתקרבים, הם נהפכים לבעיה כמותית גדולה יותר, ואי אפשר לסגור את השמים הרמטית. צריך מערכת זולה יותר והמונית יותר. אנחנו פועלים בכיוון הנכון, אבל זה הכל עניין של אילו מערכות אתה מצליח לפתח וכמה טילים אתה קונה ובאיזו שנה. כדי להתמודד מול 50 אלף הטילים של חיזבאללה וה-10,000 של החמאס, עדיין יש הרבה מה לעשות", אומר בן דוד.

בימים שבהם הפתרון הכלכלי הזול ביותר - הפתרון המדיני - אינו נראה באופק, המשמעות של העלויות הביטחוניות האלה היא שהשמירה על חיי האזרחים הישראלים מעולם לא היתה יקרה יותר. לצערנו, ככל שהעלויות האלה גדלות, כך האויב רואה בפגיעה באזרחים הישג כלכלי ומוראלי גדול יותר.

כיפת ברזל, הדור הבא

התפישה הכוללת של ההגנה על ישראל גורסת שלצורך מענה סביר של הגנה על שמי ישראל, זקוקה מערכת הביטחון לארבע מערכות הגנה. שתי מערכות כאלה כבר פותחו - כיפת ברזל וטיל חץ 2 - ושתיים נמצאות עדיין בפיתוח.

"כיפת ברזל היא המענה היחיד שלנו בהגנה על ערים מפני רקטות בטווח בינוני", אומר יאיר רמתי, ראש מינהלת חומה במשרד הביטחון. "מה שראינו עד עכשיו בעימות הנוכחי הוא רקטות עם ראשים קטנים. הרקטה הנפוצה ביותר שברשות החמאס היא בקוטר 122 מ"מ. ראש הנפץ שלה שוקל 18.4 ק"ג, ושליש ממנו הוא חומר נפץ. לשם השוואה, לרקטה N600 סורית או לחלק מהרקטות של חיזבאללה יש ראש נפץ במשקל 500 ק"ג".

מול הרקטות הכבדות והטילים קצרי הטווח מפתחים כיום במערכת הביטחון את שרביט הקסמים - מערכת שפעולתה מזכירה שיגור של מעבורת, משום שיש לה שני מנועים, אחד להמראה והשני להמשך התעופה, והיא נהנית משתי מערכות הכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי. בנוסף קיימים הטיל חץ 2, שנועד ליירוט טילים בליסטיים להשמדה המונית, והטיל חץ 3, המפותח בימים אלה, שיוכל ליירט טילים בליסטיים מגובה רב יותר. מבין מערכות אלה, כיפת ברזל היא המערכת היחידה שפותחה בלעדית על ידי מערכת הביטחון הישראלית - יתר הפיתוחים נעשו בשיתוף פעולה עם ארה"ב.

אף אחד מהטילים של מערכת הביטחון לא יוצא לדרכו בלחיצת כפתור של בן אנוש. התהליך כולו מתבצע על ידי מחשבים, בחישובים של חלקיקי שניות. אחת המערכות המעניינות שהוצגו השבוע בכנס התעופה והחלל של קבוצת טכנולוגיות היתה מיקאד - מערכת ממוחשבת שנועדה לתאם את ההגנה האווירית, לתזמן את הטילים ולמנוע ירי מיותר של כמה כלי הגנה על אותן מטרות, ומצד שני למנוע מצב שבו כל אמצעי היירוט זונחים איום אווירי אחר במקביל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#