בחירות או תקציב? בעוד עשרה ימים נדע מה נתניהו החליט

נתניהו מאיים להקדים את הבחירות לכנסת אם לא יצליח להעביר תקציב אחראי ל-2013, אבל לא הוא ולא חברי הקואליציה מעוניינים בכך

מוטי בסוק
מוטי בסוק

אנחנו כבר בתחילת אוקטובר ועדיין אין לנו תקציב מדינה מאושר לשנה הבאה. מעולם לא היה מקרה כזה בישראל. יתר על כן, הממשלה עוד לא קיימה דיון כלשהו על תקציב השנה הבאה. בעבר דיונים כאלה, שלושה-ארבעה במספר, נחתמו בסוף יולי או לכל המאוחר באוגוסט. לפי תקנון הכנסת, תקציב המדינה לשנה הבאה צריך להיות מונח על שולחנה של הכנסת עד סוף אוקטובר, כלומר בעוד 26 יום. אם עד סוף דצמבר לא יהיה תקציב מאושר ל-2013, נלך לבחירות ברבעון הראשון של 2013. בקרוב מאוד נדע איזו מהאפשרויות תתממש.

בשלישי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "עד פתיחת מושב החורף של הכנסת אקבל החלטה אם נקדים את הבחירות. ההחלטה תתקבל בהתאם להצלחתי לגבש רוב להעברת תקציב אחראי בכנסת". פתיחת מושב החורף תתקיים ב-15 באוקטובר, בעוד עשרה ימים. כפי שהדברים נראים כרגע, מרבית הסיכויים שבפברואר או במארס יילך עם ישראל לקלפי - כלומר רק במאי 2013 תהיה לנו ממשלה חדשה, עם שר אוצר חדש או ותיק, ורק ביוני, במקרה הטוב, יהיה לנו תקציב מאושר ל-2013. במקרה כזה, לפנינו חצי שנה בלי תקציב.

אין ספק כי נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ ניהלו את סאגת תקציב המדינה מאז יוני באופן שגרוע ממנו לא יכול להיות, וגם כעת הם מתנהלים באופן משונה במקרה הטוב. את המחיר תשלם כלכלת ישראל, כלומר כולנו. נתניהו, לדבריו, מעוניין כי תקציב 2013 יעבור כחוק בכנסת עד סוף 2012 וכי הבחירות יתקיימו במועדן בעוד כשנה, אבל המפלגות השותפות לליכוד בקואליציה מציבות בפניו מכשולים.

נתניהו רוצה בחירות באוקטובר 2013, כחוק, מכמה סיבות, מעבר לעובדה הפשוטה שהקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה תהיה ארוכה יותר במקרה כזה. הסיבה הראשונה היא שהוא סבור כי עם ישראל צריך ללכת לבחירות אחת לארבע שנים. אחרי שורה של מערכות בחירות שהוקדמו, נתניהו רוצה להיכנס לספרי ההיסטוריה, וגם לשמש דוגמה חיובית, כמי שבזמנו הבחירות התקיימו במועד. נתניהו סבור גם, ובמידה רבה של צדק, כי דחיית אישור התקציב לאמצע 2013, אם הבחירות אכן יוקדמו, תפגע בכלכלת ישראל בתקופה של משבר עולמי.

ויש גם סיבה מעשית, שהיא אולי המרכזית, לחתירה של ראש הממשלה לקיים את הבחירות בעוד שנה. ברור לכולם כי תקציב 2013 יהיה תקציב של גזרות קשות. אם הבחירות אכן יוקדמו לתחילת 2013, הגזרות הכלכליות יעמדו במרכז מערכת הבחירות. במקרה כזה יצטרך נתניהו לנהל מאבק קשה בעיקר נגד שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה, וגם לו ברור כי מאבק כזה עלול לעלות לליכוד בכמה ח"כים. מצד שני, אם הבחירות יתקיימו בעוד שנה כחוק, לאחר שתקציב הגזרות יאושר בכנסת בסוף 2012, הנושאים שיעמדו במרכז הבחירות יהיו ביטחוניים-מדיניים, ובהם נתניהו שוחה כדג - ולשיטתו יש לו יתרון מובהק בהם על כל יו"ר מפלגה אחר.

הביטחון והחינוך מחוץ לתחום

לפני כמה שבועות החליטה הממשלה לאשר את מתווה האוצר להעלאת נטל המס ב-2013 ב-14.4 מיליארד שקל, מהלך כלכלי קשה וכואב. עכשיו דורש האוצר לקצץ 13-15 מיליארד שקל בצד ההוצאות בתקציב 2013. זהו רף קיצוצים גבוה במיוחד, שתקע את דיוני תקציב 2013. כלומר, תקציב 2013 בנוי על גזרות הן בצד המסים הן בצד השירותים לאזרח, וכל אחת מהן שוקלת כ-14 מיליארד שקל. בנוסף, נתניהו הנחה את האוצר לא לכלול בקיצוצים את שני תקציבי ההוצאות הכבדים ביותר בתקציב המדינה, תקציב הביטחון ותקציב החינוך (כולל ההשכלה הגבוהה). גם תקציב ההוצאה הכבד השלישי בגודלו - חובות המדינה - נמצא מחוץ למשחק הקיצוצים.

האוצר עובד בחוסר שקיפות כמעט מוחלט, ואיש אינו יודע אם המספרים שהוא נוקב בהם מדויקים. יש הסבורים כי מדובר במספרים מנופחים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי, סבור כי הסכום שיקוצץ בפועל יהיה כ-7 מיליארד שקל. גם פרופסורים לכלכלה מתקשים לקבל את המספרים.

כך יקוצצו 15-13 מיליארד שקל מתקציב המדינה

אז איך בכל זאת מבצעים קיצוץ ענק של 13-15 מיליארד שקל ב-2013, לפי האוצר? נתניהו כבר ביצע בעצמו את הקיצוצים שהוא מציע לא מזמן, כשהיה שר האוצר ב-2003. הם כוללים פגיעה בשכר ובזכויות של העובדים השכירים, בעיקר של עובדי המגזר הציבורי הגדול (כמיליון איש); פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי; וצמצום דרמטי בהתחייבויות הממשלה בתחום תשתיות.

פגיעה בשכר ובזכויות העובדים השכירים תכלול קיצוץ בשכר כלל עובדי השירות הציבורי ב-2013 בשיעור של כ-2.5%; דחיית תשלומי הבראה וביגוד לעובדי מגזר זה מהשנה הבאה ל-2014 או 2015; הגדלת ההפרשות של עובדי המגזר הציבורי הוותיקים (כמחצית מכלל עובדי המגזר) לפנסיה תקציבית, מ-2% מהשכר כיום ל-5%; דחיית שתי תוספות השכר הצפויות במגזר הציבורי בינואר וביולי 2013, בגובה של 2.25% ו-1.0% מהשכר בהתאמה, בשנה עד שנה וחצי; וצמצום או ביטול ההטבה הניתנת כיום לזכאים בקרנות השתלמות.

באחרונה הורה נתניהו למנכ"ל משרדו לגבש הצעת חוק שתביא להגדלת משילות הממשלה במשרדי הממשלה. רוצה לומר, תאפשר לממשלה לפטר עובדים. באוצר מעריכים כי מסעיפים אלה אפשר יהיה לגייס כ-4 מיליארד שקל, אולי אפילו 5 מיליארד. הבעיה הגדולה היא שפגיעה בעובדים השכירים תכניס לתמונה את עופר עיני וההסתדרות ותיתן כר נרחב לפעילות האופוזיציה, בעיקר זו של מפלגת העבודה.

האוצר מציע להקטין את קצבאות הילדים (הוצעו לראש הממשלה כמה מודלים) ולהקפיא קצבאות אחרות של הביטוח הלאומי, כמו אבטלה, הבטחת הכנסה, זקנה ונכות. ההצעה הועלתה על אף שלפי כל המדדים הבינלאומיים, כולל זה של ה-OECD, ישראל, שהיתה בעבר מדינה מובילה בתחום הביטחון הסוציאלי, היא היום אחת המדינות המפגרות בעולם המערבי בתחום זה. ההערכה היא כי מסעיפים אלה אפשר יהיה לגייס כ-3 מיליארד שקל.

בתשתיות יבוטלו תוכניות גדולות ובינוניות לפיתוח מערך הרכבות והכבישים ולפיתוח מערכות המים והביוב המיושנות, או שייפרשו על פני מספר שנים גבוה יותר. ההערכה היא שקיצוץ זה יגייס כ-3 מיליארד שקל. הסכום החסר ל-13-15 מיליארד שקל, 3-5 מיליארד שקל, יבוא מקיצוץ פלאט (שווה) בתקציבי כל משרדי הממשלה.

איש המפתח והמבוגר האחראי

הסיפור הפוליטי הקשור בהקדמת הבחירות תמוה. נתניהו וסיעת הליכוד מעדיפים להעביר את תקציב 2013 במועד, עד סוף 2012, ולקיים את הבחירות במועדן החוקי באוקטובר 2013. למעשה, זהו גם האינטרס של כל חברות הקואליציה: סיעת ישראל ביתנו של שר החוץ אביגדור ליברמן, סיעת ש"ס של שר הפנים אלי ישי, סיעת עצמאות של שר הביטחון אהוד ברק וסיעת הבית היהודי.

אם האינטרס של כל סיעות הקואליציה הוא קיום הבחירות בעוד שנה, למה אנחנו נמצאים על מסלול חד כיווני ברור להקדמת הבחירות? התשובה, למרבה הפלא, פשוטה. כל סיעות הקואליציה, כולל ח"כים לא מעטים בספסלים האחוריים של הליכוד, חוששות כי תקציב של קיצוצים מסיביים ב-2013, יחד עם העלאת מסים לא פשוטה, ייצרו אווירה שלילית מאוד בציבור כלפי הממשלה, ויפגעו מאוד בסיכויי המפלגה שלהם להצליח בבחירות שיתקיימו במועדן - וכפועל יוצא בסיכוי שלהם עצמם לחזור לכנסת לאחר הבחירות. לכן עדיף לשיטתם להקדים את הבחירות, ורק אחרי כן לגזור את הגזרות.

וקיימים גם שיקולים פרטיים של סיעות הקואליציה השונות. לש"ס יש סיבה אמיתית לחשש: פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי, ובקצבאות הילדים בפרט, תפגע בציבור הבוחרים שלה. הדבר עלול לעלות לה ביוקר בקלפי, בוודאי אם אריה דרעי יחליט לחזור לפוליטיקה.

נתניהו החל בשלישי בבדיקה האחרונה מתוך סדרת בדיקות שהוא עורך בשבועות האחרונים ביחס לסיכוי שלו להעביר את תקציב 2013 עד סוף השנה. לשם כך הוא נפגש בביתו שבירושלים, בארבע עיניים, קודם כל עם שטייניץ, ובהמשך עם ישי. עם שטייניץ נבדקו חלופות הקיצוצים שמציע אגף התקציבים באוצר, תוך מתן העדפה לקיצוצים שש"ס עשויה לאשר.

ישי הוא למעשה איש המפתח. אם הוא יסכים להצעת הקיצוצים של האוצר אפשר יהיה לשכנע את שאר מרכיבי הקואליציה ללכת על אישור תקציב 2013, תחילה בממשלה ואחרי כן בכנסת, עד סוף דצמבר הקרוב. אם ישי יסרב, הולכים לבחירות. אבל גם ישי יודע כי במקרה כזה יישארו רגשות קשים, וגם נתניהו עשוי לבוא עמו חשבון אם יקים את הממשלה הבאה. נתניהו אמר לישי, ויאמר בהמשך לליברמן ולברק, "את הגזרות האלה נהיה חייבים להעביר בממשלה הזאת, או בממשלה הבאה. גזרות יהיו. אתם הרי מעוניינים לשבת גם בממשלה הבאה. דחיית אישור התקציב, אם הבחירות יוקדמו, לאפריל-מאי שנה הבאה, לאחר שהממשלה הבאה תאושר בכנסת, ושר האוצר הבא יתיישב על כיסאו, תגרום נזק למדינה שאינכם מעוניינים בו". ספק אם הדברים האלה ייפלו על אוזניים קשובות.

נתניהו יתנה את ההשתתפות בקואליציה באישור התקציב עד סוף השנה. הוא אינו מוכן לבזאר טורקי, כפי שקרה בעבר בעת אישור תקציב המדינה. הוא ידווח לראשי סיעות הקואליציה, ברמת תיאור בסיסית בלבד, מה הגזרות הכלולות בתקציב 2013. הוא יאמר לראשי הסיעות כי התחייבות שלהם ללכת עמו משמעה הליכה עד הסוף, ללא אפשרות להתנגד לסעיף זה או אחר.

ומה יקרה אם ישראל תישאר ללא תקציב מאושר ל-2013? המשק שרוי עתה בתקופה של חוסר ודאות והיא צפויה להימשך לפחות עד אמצע 2013. המשק שונא חוסר ודאות, עסקים שונאים חוסר ודאות, ומשקיעים מתרחקים ממנה כמו מאש. אבל בכלכלה, כמו בחיים, אין ואקום. המחוקק היה ער לאפשרות כי המדינה תיכנס לשנה חדשה ללא תקציב מאושר, והפתרון שמצא למצב כזה פשוט מאוד: עובדים עם תקציב השנה היוצאת, אבל במגבלה - כל חודש ישחרר החשב הכללי באוצר לכל אחד ממשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה הוצאות בגובה 1/12 מהתקציב שלהן בשנה הקודמת. עדיפות תינתן לתשלום חובות, למשכורות ולחוזים קיימים.

במקרה כזה נושאים חדשים שהיו צפויים להיכנס לתקציב 2013, אבל לא היו קיימים בתקציב 2012, לא יתוקצבו. למשל, אם ועדת טרכטנברג המליצה על שורת מהלכים חדשים והממשלה החליטה לקבל את ההמלצה החל ב-2013, ההמלצה לא תצא אל הפועל כל עוד הכנסת לא תאשר את תקציב 2013. אותם הדברים אמורים בתוספות ספציפיות חדשות לתקציב הביטחון ב-2013 שיש הסכמה לקבלן. אבל במערכת הביטחון, כך העבר מוכיח, יידעו בוודאי להתגבר על מכשלה זו.

עבודה עם תקציב 2012 ב-2013 אינה מומלצת, אבל היא לבטח לא אסון. תקציב הוצאות המדינה ב-2013 אמור להיות גדול ב-4%-5% בלבד מתקציב 2012. בשנים האחרונות יש הבדלים קטנים מאוד בין תקציבי שנים עוקבות, מעבר לתוספת השנתית המתבקשת של 2%-5% (בשל גידול באוכלוסיה, הטייס האוטומטי והחלטות ממשלה וכנסת). זאת למרות המלל השנתי הקבוע של האוצר על שינויים בסדרי העדיפויות, רפורמות ושינויים מבניים.

ואולם עבודה עם תקציב 2012 ב-2013 מעבירה את כל הכוח בקבלת ההחלטות לפקידי האוצר, בעיקר לחשבת הכללית ולאגף התקציבים. ראש הממשלה, שר האוצר והממשלה מנוטרלים במידה רבה. ללא תקציב ל-2013 ייהפך נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לאיש החשוב במשק, למבוגר האחראי, גם מעבר למעמדו ביום-יום הרגיל. פקידי האוצר יתייעצו אתו בקביעות על ביצוע התקציב. הוא ינסה למזער את נזקי השיתוק החלקי במערכת הפיסקלית באמצעות מעורבות יתר של המערכת המוניטרית, שלה הוא אחראי, בנעשה במשק. בפועל, הוא ייהפך לשר החוץ של כלכלת ישראל מול העולם הכלכלי הגלובלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker