המחאה פרצה, הטייקונים קרסו ולנו זה עלה בפנסיה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תגובת שרשרת

המחאה פרצה, הטייקונים קרסו ולנו זה עלה בפנסיה

תוצרי המחאה החברתית השפיעו קשות על הבורסה ועל שוק ההון הישראלי - החל ברשתות הקמעוניות שלא דמיינו חרם צרכנים ובוודאי שלא נערכו אליו, דרך חברות התקשורת שהתמודדו עם רגולציה חדשה וכלה בחברות האחזקה שספגו את האש

79תגובות

ראש השנה שעבר היה חגיגי במיוחד עבור דיירי שדרות רוטשילד שבתל אביב. לאחר שלושה חודשים של מחאה חברתית בהיקפים שלא נראו כמותם בישראל, קופלו סוף סוף בספטמבר מאות האוהלים שהשתלטו על השדרה - וחיי התושבים שבו למסלולם. אבל שנה אחר כך, בבואנו לסכם את תשע"ב בשוק ההון הישראלי, ניכר כי הבורסה ושוק ההון הישראלי הושפעו בשנה החולפת יותר מכל דבר אחר מאותה מחאה וממה שנבע בעקבותיה - ולאו דווקא לטובה.

תגובת השרשרת של הצרכן הישראלי שהתעורר פגעה כמעט בכל אגפי המשק הישראלי, שנשענו על ניצול חולשתו של הצרכן הישראלי ולא נערכו לתרחיש שבו הלקוחות יתמרדו. מניות של רשתות שיווק קמעוניות, דוגמת אלון רבוע כחול שבשליטת דודי ויסמן ושופרסל שבשליטת נוחי דנקנר, איבדו עד 60% מערכן. יצרניות מזון כמו שטראוס ואסם איבדו עד 20% מערכן במהלך השנה. בהמשך, הרגולציה שקיבלה רוח גבית מהמחאה שינתה סדרי עולם בענף התקשורת - והביאה לקריסה של מניות חברות הענק פרטנר שבשליטת אילן בן דב, סלקום שבשליטת נוחי דנקנר ובזק שבשליטת שאול אלוביץ', שאיבדו עד מחצית משוויין בשנה החולפת. הבאות בתור היו מניות הפיננסים: האיום של מסקנות ועדת הריכוזיות חבר לחוסר הוודאות בשוקי העולם, והביא לכך שמדד מניות חברות הביטוח מחק 20% משוויו.

בשלב הבא הירידות האלה התנקמו בחברות האחזקה, שמחזיקות בחברות שספגו את האש. כל חברות האחזקה הנסחרות בבורסה הציגו ירידות, אבל הראשונה בהן היתה הקבוצה של דנקנר, ששתיים מחברות האחזקה שבשליטתה - אי.די.בי אחזקות ודיסקונט השקעות - איבדו 70% משוויין בשנה החולפת. הקריסה הזו לא נגמרה במניות: האג"ח הקונצרניות של כל אותן קבוצות וחברות שהמודל העסקי שלהן ספג זעזוע בגלל המחאה החברתית איבדו חלק ניכר משוויין, והתשואות שלהן לפדיון המריאו.

מיכל פתאל

כתוצאה מכך, תשע"ב היתה השנה שבה הבורסה של תל אביב התנתקה מהמשק הישראלי. נכון להיום, משקל מניות החברות המושפעות מהמשק הישראלי הוא כ-40% ממדד תל אביב 100. מחירן של יתר החברות נקבע מחוץ לגבולות ישראל, דוגמת מניות הגז שמחירן נקבע לפי מחירי האנרגיה עולמיים, חברות ההיי-טק הפועלות בשוק הבינלאומי, ומניות נוספות המוטות למצב בעולם כמו כיל, טבע ופריגו.

ההפסדים האלה בבורסה, שהסתכמו בעשרות מיליארדי שקלים, הם כמובן, בעקיפין, של כולנו. תשע"ב היתה שנה לא טובה לחסכונות הציבור המושקעים בבורסה. קופות הגמל שלנו הציגו בשנה האחרונה תשואה משוקללת של 2.8% בלבד. עם תשואה שכזו, די באינפלציה של 3% כדי להעביר את החוסך הישראלי למצב של הפסד.

מקבץ הגורמים הזה הביא לכך שאחרי שנים ארוכות שבהן הבורסה הישראלית היתה אי מבטחים עולמי, שוק ההון הישראלי סיים את השנה בפיגור יחסית לשוקי ההון המפותחים בעולם. בזמן שמדד הדאו ג'ונס סיים את 12 החודשים האחרונים עם תשואה של 20% ומדד הדאקס הגרמני סיים אותה עם תשואה של 36%, ישראל דישדשה מאחור.

הדשדוש הזה מגיע דווקא שנה אחרי שישראל נכנסה ל-OECD, מה שנותן את הרושם שברגע שבו נכנסנו למגרש של הגדולים - כשלנו מלהתמודד. לדברי שחר רג'ואן, ראש תחום אג"ח קונצרניות בבית ההשקעות אנליסט, "המצב של שוק המניות הישראלי נובע מההעדפה של המשקיעים ללכת לחו"ל. המשקיע המקומי מעדיף להיות מושקע באפל, רחוק מכל מה שקורה פה עם הסביבה העסקית הרעה והרגולציה. אין כיום כסף שמחפש השקעות ישראליות".

יצרני הערך ייצרו גם תשואה

כדי להבין לעומק את הבעיה עם הפנסיה שלנו כדאי להביט עוד יותר אחורה. לפני כמעט ארבע שנים, בנובמבר 2008, דישדש מדד תל אביב 25 בשפל של 630 נקודות, אחרי שאיבד כמעט 50% מערכו תוך חודשים ספורים. המצב בבורסה של תל אביב לא נבע ממשבר כלכלי בישראל אלא מהמפולת בשוקי העולם, ובראשם ארה"ב. באותו נובמבר זכה ברק אובמה בבחירות בארה"ב. כניסתו לבית הלבן ויציאתה לדרך של תוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב ובאירופה הוציאו את שוקי העולם תוך חודש לראלי של עליות שלא נראה כמוהו. 2009 הוכתרה כשנה הטובה ביותר אי פעם בבורסות העולם.

משהסתיימה 2009, ונביאי השווקים נשאלו מה צופן העתיד, היו מי שהתנבאו שצפויות לנו עוד שנים ארוכות של דשדוש: שנים שבהן הבורסות יציגו תשואה אפסית ושוקי ההון בעולם יצטרכו להתנקות מכל הרעל שהצטבר בהם - כלומר שנים ארוכות שבהן חברות, מוסדות פיננסיים ואפילו מדינות יצטרכו לנקות את מאזניהם בתהליך כואב והדרגתי מהמינוף הגדול שנטלו כדי לתדלק את הצמיחה הארוכה של אמצע שנות ה-2000, שלא היתה מחוברת לפרמטרים כלכליים אמיתיים.

ובחזרה לתל אביב 2012: נראה כי מי שחזה את שנות התשואה האפסית צדק. מאז תחילת 2010 הציג מדד תל אביב 25 תשואה של כמעט 0%. חוסר הוודאות המתמשך לגבי יציבותן הפיננסית של המדינות הגדולות באירופה לא נפתר, והעולם אינו מצליח להירפא מאווירת המשבר שבה הוא שרוי. הפנסיות של כולנו סובלות מכך.

אבל היה ל-2012 גם צד זוהר. למגזר אחד בבורסה הישראלית היתה השנה החולפת שנת הזהב: מדד בלוטק, המייצג את מניות הטכנולוגיה, עלה השנה ב-35%. מניות כמו בבילון, מלאנוקס ואלוט זינקו בעשרות עד מאות אחוזים, כשהן הופכות את ההיי-טק לקטר של הבורסה הישראלית. תשע"ב היתה השנה של המגזר הזה, שמוכר את תוצרתו מעבר לים ונשען על עליונות טכנולוגית ישראלית.

מאחורי ההיי-טק ניצבו עוד מגזרים יצרניים, שאינם נשענים על ניצול צרכנים שבויים. כך ראינו את מדד מניות התעשייה עולה בתשע"ב ב-10%, את מדד מניות הכימיה עולה ב-10% ואת מדד החשמל והאלקטרוניקה עולה ב-30%. כתוצאה מההתפצלות הזו בין המניות יחידות הסגולה שהניבו ביצועים מצוינים לכלל השוק שחווה שנה גרועה, היתה תשע"ב השנה שבה הבורסה הישראלית נהפכה לריכוזית יותר מתמיד: שנה שבה שש החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר מהוות כמעט 60% מהמדד.

"כל חברות הטכנולוגיה שעלו הן חברות נישה שעשו חיל עם ניהול נכון. הצרה היא שאחרי הזינוקים שראינו במניות האלה, אם אני מסתכל קדימה - קשה להאמין שנראה בהן המשך עליות כמו שראינו. כנראה שלא נראה שוב זינוקים בסדר הגודל הזה", אומר ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בבית ההשקעות דש. "המניות האלה הן כיום אופציה למצב המקרו בכלכלה העולמית. הן תלויות בשאלה אם נראה בה התאוששות שתשאיר את הביקושים למוצרים שלהן ברמה גבוהה, או שנראה מצב מקרו עולמי חלש שיפגע בהן".

להתרחק מהאפיקים הבטוחים

לא רק התלות של מניות הטכנולוגיה במצב העולמי מעלה בקרב המשקיעים חששות מהשנה הבאה. גם אפיק השקעה נוסף שהציג עליות השנה טומן בחובו חוסר ודאות עצום, והוא רלוונטי לפנסיה שלנו יותר מכל אפיק אחר. מדדי האג"ח הממשלתיות עלו במהלך השנה ב-6%-7%, והנפקות אג"ח ממשלתיות ואג"ח של חברות ומוסדות המגובים על ידי הממשלה, כמו חברת החשמל והמערכת הבנקאית, היו אלה ששלטו בשוק הגיוסים.

הביקושים להנפקות ממשלה והעלייה באפיק האג"ח הממשלתיות נבעו מפחד מהעתיד לקרות בשווקים וחשש מעתיד גוש היורו, שהבריח את מנהלי הפנסיות שלנו לאפיקים הבטוחים. אלא שההשקעה באג"ח ממשלתיות ועליית ניירות הערך האלה לא משאירות מקום לעליות ערך נוספות, וטומנות בחובן תשואה אפסית עד שלילית לפנסיה שלנו בשנים הקרובות.

למה אם כך עלינו לצפות בתשע"ג? כנראה שלא למה שראינו בתשע"ב. אם אלה מניות הטכנולוגיה, עדיף למשקיעים לזהות את הקטרים הבאים ולא את המניות שהובילו את השוק בשנה החולפת. ולהבדיל, דווקא מניות התקשורת שספגו את המכות הגדולות ביותר השנה עשויות להמשיך להפתיע גם השנה, כפי שהן עושות בחודשיים האחרונים - שבהם הן הציגו עליות. לדברי יעקובי, "במניות התקשורת רואים כבר כמה שבועות ריבאונד מהקטסטרופה. הסיבה היא שהמשקיעים מעריכים ששיא הרגולציה בענף הסלולר מאחורינו, רבים מגורמי האי ודאות בענף נפתרו ויש רגיעה ברמת התחרות".

רג'ואן מעריך כי גם באג"ח הקונצרניות פני השוק לעליות, ואומר כי "האפקט הפסיכולוגי של המצב של אי.די.בי היה אדיר - וכרגע נראה שכל שוק האג"ח פועל מתוך פחד. נראה שהאג"ח הקונצרניות זולות מדי ברמות של כ-10%. כנראה רוב החדשות הרעות מגולמות כבר במחירים, ומכאן אפשר כבר להסתכל קדימה".

מי שדואג לעתיד הפנסיה שלו צריך להבין שהסוסים של השנה הבאה יהיו אחרים לגמרי, ולהתרחק מנטיית העדר של מנהלי ההשקעות שלו - שכן התקופה הקרובה עשויה להיות תקופה של הזדמנויות. לדברי יאיר לפידות, מנכ"ל בית ההשקעות ילין לפידות, "אין ספק שהעולם, כפי שהתברר בחמש השנים האחרונות, הוא עולם ריאלי יותר. הגיאות של לפני חמש שנים היתה אשליה גדולה. המשבר הגלובלי הוא אמיתי ואין הוקוס פוקוס, אבל אם אני מסתכל על המחירים כיום, הם נמצאים מתחת לשווי הכלכלי הסביר ומתחת לרוב הערכות השווי של החברות. הבעיה היא שהציבור בישראל, לצערי, מגיע גם היום ברובו לבגרות ללא הבנה מינימלית במושגי היסוד בהשקעה בחיסכון. בישראל עדיין אוהבים להשקיע במה שכבר עלה ולמכור את מה שכבר ירד. זאת הבעיה הבסיסית בהתנהלות שלנו - זה צריך להיות הפוך. מי שרוצה להגיע לפנסיה עם כסף צריך לנהוג הפוך".

אם נחזור ללקחי המחאה שבסימנה עמדה התנהלות הבורסה השנה, כדאי לכולנו לבחון את אותן חברות שלמדו את לקחי ההתקוממות של הצרכנים והפנימו אותם, ולזהות את ההזדמנויות שנמצאות במניותיהן. ראוי גם לבחון את הענפים שמניותיהם מגלמות את השינוי באווירה בשווקים והתגברות התחרות, ולשקול להשקיע דווקא בהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#