אתרי אינטרנט המאפשרים הלוואות בין אזרחים צוברים פופולריות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתרי אינטרנט המאפשרים הלוואות בין אזרחים צוברים פופולריות

האתרים צומחים בעולם במהירות וצוברים אמון מצד גופים מוסדיים ורגולטוריים ■ האם בעקבות המלצות ועדת זקן אפשר יהיה לייבא את המודל גם לישראל?

47תגובות

לפני כמה שבועות נכנס אייל, שכיר בתחום ההפקה, לסניף בנק הפועלים בתל אביב וביקש הלוואה של 10,000 שקל לסגירת המינוס. פקידת הבנק הציעה לו ריבית פריים פלוס 8%, שמסתכמת בכמעט 12% בשנה. אייל, שמעיד על עצמו שהוא "לא מבין שום דבר בתחום", נטל את ההלוואה. בערך באותו השבוע, עמית, סטודנט לקראת סיום לימודיו, ביקש להפקיד סכום דומה לפיקדון בריבית קבועה לשנה. הפעם הבנק הציע לו ריבית נמוכה בהרבה: 1.37% בשנה.

מי שמרוויח מפערי הריבית בין השניים הוא כמובן הבנק, שנהנה מהיותו הגורם המתווך. בנקים בכל העולם הרוויחו לאורך מאות שנים את הזכות לתווך בין בעלי ההון לבין אלה שזקוקים לו בזכות האמון של הציבור בהם, ההתמקצעות, הנכונות לקחת סיכון והפרישה הרחבה של הסניפים, שמאפשרת להם לתווך בין לקוחות שלא מכירים אלה את אלה או לא מסוגלים לעשות זאת בעצמם.

רויטרס

אבל ייתכן שכיום אפשר להפגיש את הלווים והמלווים מחוץ לדלת הסניף, וליצור מנגנון אמין ורזה יותר להחזר ההלוואה. זה הרעיון שעומד מאחורי מודל חדש וצומח לאספקת אשראי זול, המכונה הלוואות בין עמיתים (person to person או peer to peer), שמתקיים בזכות האינטרנט.

אתרי אינטרנט מתמחים מאפשרים לאזרחים בעלי אלפי דולרים בודדים ליהפך למלווים, או למשקיעים ליתר דיוק, ולהלוות מחסכונותיהם לאזרחים כמוהם - אבל גם לעסקים קטנים וליוזמות שונות. המודל שהתפתח בעולם השלישי כמיקרו-מימון, שלפיו תושבי המדינות המפותחות סייעו בהלוואות זולות לעניי העולם, עשה סיבוב פרסה וחזר לממן את צורכי האשראי של אזרחי המערב. זה קרה בדיוק כשהאמון בבנקים המסורתיים החל להתערער. התמריץ ברור: המלווים יקבלו ריבית גבוהה יותר מזו שיקבלו עבור פיקדון בנקאי, הלווים ייטלו הלוואות עם ריבית נמוכה יותר, והבנקאים השנואים יישארו מחוץ לתמונה.

220 מיליון ליש"ט החליפו ידיים

למי שחושב שמדובר בתופעה זניחה, כדאי לבחון את הנתונים ואת המשקיעים שעומדים מאחורי האתרים האלה. בריטניה נחשבת למובילה בתחום ופועלים בה כמה אתרים. חלוץ התחום הוא האתר זופה (Zopa), שנהנה מהשקעה של קרן ההון סיכון בנצ'מרק (שהשקיעה באיביי) וקרן ההון סיכון בסמר (שהשקיעה בסקייפ). זופה תיווך, מאז הקמתו ב-2005, בהלוואות של יותר מ-220 מיליון ליש"ט. שחקנים נוספים הם פאנדינג סירקל (Funding Circle) המתמחה בעסקים קטנים, שמפקידים הלוו באמצעותו 34 מיליון ליש"ט, ורייטסטר (RateSetter) עם 24 מיליון ליש"ט.

בקבוצת הפייסבוק של זופה אפשר לקרוא כתבה עדכנית על אנדרו פורמן, תושב גלזגו, שהצטלם ל"הראלד סקוטלנד" כשהוא נושא את בנו בידיו - ומאחוריו מכונית הפולקסווגן גולף שקנה בעזרת הלוואה שקיבל בסך 4,000 ליש"ט. "איבדתי אמון בבנקאות המסורתית, אך הקונספט של זופה - אנשים עוזרים לאנשים - מרענן באופן יוצא דופן", אמר לכתב.

גם בארה"ב צובר השוק הזה תאוצה בארבע השנים האחרונות, בזכות מועדון ההלוואות (Lending Club), שהלווה מאז הקמתו 747 מיליון דולר וקיבל ביוני השקעה של 15 מיליון דולר מקרן הון הסיכון קליינר פרקינס, ואתר פרוספר (Prosper), שהלווה עד כה 365 מיליון דולר.

מוקדם יותר השנה הושק גם בדרום אפריקה אתר להלוואות חברתיות: ריין-פין (ReinFin), שצפוי לשרת בשלב ראשון לווים ותיקים שמעוניינים לשפר את ריבית ההלוואה שלהם, אבל גם להציע הלוואות ללווים צעירים או לסטודנטים חסרי היסטוריה פיננסית, ולבעלי מקצועות כמו פרילנסרים ויזמים. "אנחנו יכולים להציע הלוואות בעלות של שברי אחוזים מאלה של מהבנקים, מכיוון שאין לנו עלויות כמו אחזקת מבנים", צוטט מנכ"ל האתר, שיין אמרי, בעיתון "ביזנס דיי". האתר ירוויח עמלה של 1%-2% שתיגבה מהלווים ומהמלווים. "אנחנו מאמינים שהלקוחות יוכלו לקחת בחזרה חלק מהכוח שהם נתנו לבנקים, ולהשאיר את הרווח אצלם", צוטט.

יזהר ישי, מנכ"ל קרן הון הסיכון קיינן פרטנרס ישראל שהחברה האם שלה, קיינן פרטנרס ארה"ב, השקיעה במועדון ההלוואות האמריקאי בסיבוב קודם, מספר כי הפריצה של התחום בארה"ב החלה לפני ארבע שנים. "בארה"ב, אם אין לך היסטוריה טובה כלווה או שיש לך ניקוד אשראי נמוך, אתה משלם ריביות מטורפות. גם הבנקים לא ששים כיום לחלק הלוואות, כך שנוצר פה כשל שוק. האינטרנט איפשר לנער את השוק ולהציע ללקוחות פתרון".

ניר קידר

נכון שההשקעה בהלוואות מסוג זה כרוכה בסיכון למלווים, וגם אין ביטוח על הפיקדונות כמו בבנק - אך היא מציעה תשואה גבוהה יותר מזו שיקבלו המלווים על פיקדונות. כך, למשל, ב-2011 היה ההחזר על השקעה באתרים האמריקאיים פרוספר ומועדון ההלוואות 7.9% ו-7.5% (בהתאמה), בניכוי הלוואות שלא הוחזרו. להלוואה יש גם היבט חברתי של תמיכה בקבוצות אוכלוסיה ספציפיות, ביניהן אפשר למצוא בוגרי אוניברסיטה או חיילים יוצאי המלחמה בעירק. "מבחינת הסיכון זה שקול להשקעה במדדים כמו תל אביב 100 נאסד"ק. לא הייתי שם את כל הפנסיה שלי שם, אבל גם לא הייתי שם את כל כספי הפנסיה שלי באינדקסים", אומר ישי.

לדבריו, האתגר הגדול היה לשכנע את המלווים להשקיע כסף, והמודל האינטרנטי המבוזר בהחלט סייע בכך. "אתה לא מלווה לבן אדם אחד אלא למספר רב של אנשים, בהתאם לפרופיל הסיכון המבוקש. ההלוואה מחולקת ללווים רבים. שיעור ההלוואות 'הרעות' החוזרות לא גבוה יותר מהנהוג בשוק כרטיסי האשראי ועומד על אחוזים בודדים, וגם אז הוא מתחלק בין מלווים רבים".

מקור ההכנסות של האתרים הוא עמלות נמוכות יחסית, ותשלום עבור שירותים נלווים כמו ביטוח. חלק מהסוד הוא עלויות תקורה נמוכות במיוחד. לזופה, למשל, יש 28 עובדים בלבד, ועיקר הפעילות מתבצעת באתר המושך והצבעוני שלו.

ישי מספר כי כשמועדון ההלוואות החל לפעול, עלו חששות כי הוא ינוצל על ידי גורמים בתחום האפור, והרגולטור האמריקאי הציב לו דרישות מחמירות. "זה היה מפחיד עבור חברת סטארט-אפ, שגייסה בסך הכל כמה מיליוני דולרים ולא היתה מוכנה להתמודד עם הרגולציה הכבדה שלה נדרשנו. בסוף הלכנו על תהליך מסודר של חשיפה, כמעט כמו ללכת להנפקה ציבורית. נהפכנו לחברה שנמצאת תחת בחינה קבועה של הרשויות האמריקאיות ומבצעת רישום מסודר של הדו"חות שלה פעם ברבעון, כמו חברה ציבורית. מי שהיו לו חששות קיבל תחושת ביטחון שזה עובד כמו שצריך".

באחרונה קיבל התחום חיזוק הצהרתי משמעותי בבריטניה, כשגופים ממשלתיים הביעו אמון במודל: הראשון שבהם הוא הבנק המרכזי בבריטניה. אנדי הולדיין, מנהל בכיר ליציבות פיננסית בבנק המרכזי, הצביע על האתרים האלה כיורשים פוטנציאליים למוסדות הבנקאים המוכרים: "כרגע החברות האלה קטנטנות", צוטט הולדיין ב"גרדיאן" ביוני, "אבל לפני עשור גם גוגל היתה כזו. אם איביי יכולה היתה לפתור את 'בעיית הלימונים' (כינוי לבעיית פערי מידע בין מוכר לקונה אודות איכות מוצר משומש בשווקים) בשוק היד שנייה, זה יכול להיעשות גם בשוק ההלוואות". בנוסף הכריזה ממשלת בריטניה כי תקצה, באמצעות ערוצים אלטרנטיביים דוגמת זופה, 100 מיליון ליש"ט כדי להרחיב את מקורות המימון לעסקים, במקום הבנקים שמתקשים לשחרר את ידם הקפוצה.

אמיר סליינר

גם בארה"ב, על פי "וול סטריט ג'ורנל", נכנסים האתרים לזרם המרכזי. במועדון ההלוואות השקיעו כ-30 גופים מוסדיים 170 מיליון דולר ב-18 החודשים האחרונים, וג'ון מק, לשעבר מנכ"ל מורגן סטנלי, הצטרף למועצת המנהלים של החברה. בפרוספר השקיעו גופים מוסדיים כ-40 מיליון דולר.

דירוג אישי לכל לקוח

האם גם בישראל נראה בקרוב אתרים כאלה, שיכניסו תחרות רעננה לשוק ההלוואות? מבחינה כלכלית נראה כי הזמן בשל: הריביות הנמוכות שמציעים כיום הבנקים על פיקדונות ממריצות את החוסכים לחפש אפיקים נוספים לגיוון תיק הפיקדונות, והאקלים החברתי, שמעודד יוזמות חברתיות שיפחיתו את הריכוזיות, ייתן רוח גבית ליוזמה כזו. די לראות את הנהירה לחברות החדשות בתחום הסלולר, שהציעו תחרות אגרסיבית בשוק שנהנה עד אז מהכנסות קלות של מיליארדי שקלים מדי שנה, כדי להבין את גודל הפוטנציאל ואת הכמיהה בציבור למצוא אפיקים פיננסיים חדשים.

אי אפשר להתעלם מכך שישראל היא אולי מובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט, אך בתחום הפיננסי היא מפגרת מאחור, בין השאר בשל מגבלות רגולציה. הבשורה הטובה היא שבתחום הרגולציה חל שינוי. אחת מהמלצות דו"ח זקן להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות היא כי הבנקים יחויבו למסור ללקוחות מעין "תעודת זהות בנקאית", שכוללת את דירוג האשראי של הלקוח וכן פרטים נוספים. באמצעות מסמך זה יוכלו הלקוחות לקבל הצעות אשראי מכל בנק. "שיתוף במידע אודות דירוג הלקוחות, כפי שנקבע במודל הדירוג הפנימי של התאגיד הבנקאי, יביא כבר בטווח הקצר לזרימת מידע משמעותי על לווים לבנקים הקטנים ולמלווים נוספים בשוק החוץ בנקאי", נכתב בדו"ח.

גם ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר בכיר בבנק העולמי ויו"ר ועדת הכספים, מקדם שורת חוקים בנושא תחרותיות בשוק האשראי, שאותם הוא עתיד להגיש במושב הכנסת הבא. כך למשל, התיקון לחוק ניירות ערך שהגיש יאפשר לעסקים לפנות לערוץ של מימון חברתי, כלומר לגייס כסף מהקהל הרחב (Crowdfunding), מבלי להנפיק מניות לציבור או להגיש תשקיף. ההשראה להצעת החוק היא החקיקה האמריקאית JOBS Act (up Our Business Startups Jump - הזנקת עסקי הסטארט-אפ שלנו), שעליה חתם הנשיא ברק אובמה.

לדברי ברוורמן, גם הלוואה בין אדם לחברו היא כלי מצוין להגברת התחרות בשוק האשראי, לעזרה לעסקים קטנים ובינוניים ולמאבק בריכוזיות. "החוק מיושם בארה"ב ובאירופה וכדאי ליישמו גם בישראל. אך ללא מתן דירוג אישי ללווים על ידי הבנקים, אי אפשר לבצעו. את זה כבר דרשנו בעבר במאבקנו להרחבת שוק האשראי. ללא מתן המידע לגבי הדירוג האישי אין אפשרות ליצור אתר שיבקר ויפקח על השידוך בין מלווים ללווים, תוך סינון ה'פגומים' וה'מועדים לפורענות'. כך זה פועל בארה"ב ובאירופה, ולכן חייבים להביא לדירוג אישי שקוף גם בישראל. כרגע הבנקים מתנגדים לשחרר את המידע הזה, ויש לפעול בנחישות כדי להביא אותם להסכמה או לפעול באמצעות חקיקה".

ואולם יש מי שלא מחכה שהרגולציה הישראלית תאמץ את מסקנות ועדת זקן. יעקב סיסו, יזם עצמאי ולשעבר משנה למנכ"ל בנק ירושלים ויו״ר דנקנר השקעות, יחד עם אילון ערן, מנהל הפיתוח הטכנולוגי לשעבר של בנק ירושלים, ואייל גלוסקא, יזם טכנולוגי, מפתחים את מאני בוקס, שירות אינטרנטי ואפליקציה של הלוואה בין עמיתים. הם כבר השלימו את פיתוח המוצר וכעת מגייסים כסף לקראת ההשקה שתיערך בעוד כמה חודשים. ״המיזם צפוי לפעול בישראל בגרסת בטא, ובהמשך בארה״ב. אבל השוק העיקרי יהיה במדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין)", מסביר סיסו, שמוכן לשפוך מעט אור על המודל. ״ההלוואה תהיה מבוססת על סכומים קטנים יחסית שמעמידים המלווים, שמצטברים לסכום כסף גדול ומשמעותי ללווה. זו לא תרומה, אלא הלוואה לכל דבר שצריך להחזיר".

האם נדרשתם לאישורים רגולטוריים?

״בנינו את המוצר כך שלא תהיה שום בעיה עם הרגולטורים בעולם ובישראל״. 

עו"ד דרור שטרום, לשעבר המפקח על ההגבלים העסקיים העומד כיום בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, סבור כי אתרים כאלה יכולים להכניס תחרות גם לשוק הישראלי, כל עוד לא יתפסו נתח גדול מדי ובתנאי שיפוקחו על ידי הרגולטור. "הייתי רוצה לראות את המודל הזה מתקיים בתוך פיקוח. הרגולטור יצטרך לבחון שלא תיווצר הונאת פירמידה ושלא תהיה הלבנת הון, ושמי שעומד מאחורי אתר כזה הוא לא נוכל. הייתי גם מגביל את היקף ההלוואות הניתנות בו, נניח עד 25 אלף שקל. האתגר של הבנק המרכזי יהיה לייצר מנגנון פיקוח שיהיה גמיש יותר מהפיקוח שיש על בנק מסחרי, כדי לעזור למודלים כאלה להתרומם".

גם ישי, הבוחן את הנושא מהצד הטכנולוגי, סבור שהעיתוי נכון. "האמצעים המודרניים מאפשרים לקרוא תיגר על מוסדות קיימים ולהפוך את השיטה על פיה לטובת הצרכנים. הגיע הזמן שגם ישראל תיפתח לעולם החדש". 

איך זה עובד?

מצד הלווה

אדם שזקוק להלוואה נכנס לאתר

הוא אוסף את הסכום המבוקש ממשקיעים שונים

הריבית שישלם להם על המימון תהיה בדרך כלל נמוכה מהריבית שישלם לבנק ובתנאים נוחים יותר

מצד המשקיע

אדם שברשותו חסכונות נכנס לאתר

הוא מאתר אנשים שזקוקים להלוואה ומפזר את כספו בין לווים שונים

התשואה שיקבל על השקעתו תעלה בהרבה על התשואה מפיקדון רגיל, ברמת סיכון לא גבוהה ועם ערך מוסף חברתי

האתרים גוזרים עמלות של 1%-2% מהלווה ומהמלווה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#