האוניברסיטה באריאל: מחקר או סתם פוליטיקה? - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטה באריאל: מחקר או סתם פוליטיקה?

שר האוצר מאמין שתוספת של 50 מיליון שקל בשנתיים תספיק כדי להפוך את אריאל לאוניברסיטת מחקר ■ במערכת האקדמית אומרים שחסרים לה 180 מיליון שקל בשנה לפחות ■ כדי להגשים את החזון האמיתי של מוביליה יידרשו מיליארדים לאורך השנים ■ את ראשיה כל זה לא מטריד: הם את שלהם כבר השיגו

92תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

כשרון נחמן, ראש עיריית אריאל, מדבר על החזון שלו למרכז האוניברסיטאי של אריאל - שצפוי לקבל מעמד קבע של אוניברסיטת מחקר בקרוב - הוא נתלה באילנות גבוהים ורחוקים, כמו אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. הבסיס שלו להשוואת אריאל לאחת משמונה האוניברסיטאות הטובות ביותר בארה"ב, שנהנית מהון עצמי של כ-13 מיליארד דולר, הוא היחס בין גודל האוניברסיטה לעיירה שבה היא שוכנת. כפי שאוניברסיטת פרינסטון שוכנת בעיירה קטנה, כך המרכז האוניברסיטאי של אריאל - המונה 10,000 סטודנטים ו-3,000 תלמידי מכינה - שוכן בעיר בת 19 אלף תושבים. אריאל, אם כך, עתידה להיות העיר הקטנה בישראל שזוכה לאוניברסיטה השוכנת בשטחה המוניציפלי.

אייל טואג

המרכז האוניברסיטאי של אריאל אכן עשוי ליהפך לאוניברסיטה שיש לה עיר, אבל ביקור במסדרונותיו עדיין לא מזכיר את פרינסטון האמריקאית. אין טעם לצפות למבני לבנים אדומות מכוסים בקיסוס או לקבוצת פוטבול המתאמנת על הדשא. הקמפוס המתפתח נראה בחלקו כמו אתר בנייה, עם דרכים לא סלולות ומגרשי חנייה מאולתרים. חדרי ההרצאות, הספרייה וחללי הלימוד של אריאל שוכנים רובם במבנים טרומיים כעורים למדי, שנבנו במטרה לפתח במקום אזור תעשייה שלא התרומם - והוסבו לצורך המכללה. "מעונות הסטודנטים" הם אתר קרוואנים ענק, והספרייה קטנה וצפופה. בקמפוס התחתון מתנוסס שלד בטון של הספרייה החדשה שנמצאת בשלבי בנייה. לדברי נגיד האוניברסיטה, יגאל כהן-אורגד, רק כרבע משטח האוניברסיטה המתוכנן כבר בנוי, ולגבי שאר השטח קיימות תוכניות מרחיקות לכת. הכסף הנוסף שיביא הסטטוס החדש בוודאי ישנה את התמונה.

בגלל חופשת הקיץ, לא הסתובבו סטודנטים רבים בקמפוס ביום שבו ביקרנו בו, ולכן לא היה גם מי שיתרגש יותר מדי מההכרזה על המעמד החדש שעתידה אריאל לקבל. הסטודנטים שכן נמצאו בקמפוס התרכזו רובם בספרייה, שוקדים על הכנה למבחנים ועבודות סוף הסמסטר, טרודים בניסיון להוציא ציונים טובים. על אף שכהן-אורגד העריך שרק כ-20% מהסטודנטים במרכז הם דתיים, מבט חטוף בראשי הסטודנטים הרכונים על הספרים גילה שיעור גבוה יותר של חובשי כיפות. סטודנטית ערבייה, אחת מ-500 ערבים הלומדים במקום לפי כהן-אורגד, בלטה בחיג'אב שכיסה את שערותיה, אבל סירבה להתראיין. כל הסטודנטים ששאלנו טענו שהם לא הגיעו ללמוד במקום ממניעים אידיאולוגיים אלא ממניעים פרקטיים, כמו תנאי קבלה נוחים יותר בחלק מהמקרים, תנאי מחיה זולים בעיר וקרבה גיאוגרפית למרכז. העובדה שכדי להגיע ללימודים הם צריכים לעבור שני מחסומים של צה"ל לא מטרידה אותם במיוחד.

אייל טואג

אחד המאפיינים המייחדים את אריאל לעומת אוניברסיטאות אחרות בישראל ניכר אולי בחלק מהמחקרים שנערכים בה, הנושאים כותרות כמו "השפעות עישון תחת התקפות טרור", "ההתנתקות מחבל עזה בעיני המתיישבים", "האפקט המגן של דת תחת התקפות טרור" ו"שינויים קוגניטיביים ומוחיים אצל אנשים שנחשפו לטרור". מדובר בחלק קטן ממאות המחקרים הנערכים במקום. עם זאת, המספר המרשים של 31 מחקרים הנעשים עבור משרד הביטחון וצה"ל, שהם המממן החיצוני הגדול ביותר למחקרים, בולט לעין.

ברמה הפורמלית, לא חסר הרבה כדי שאריאל תיהפך בימים אלה לאוניברסיטה. לאחר שאושרה הפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה במועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון - גוף נפרד מהמועצה להשכלה גבוהה של ישראל, שהוקם במיוחד כדי לפקח על אריאל - נותרה רק חתימתו של אלוף פיקוד המרכז, הריבון הרשמי בשטח שמעבר לקו הירוק הנמצא בשליטה צה"לית, כדי להפוך את ההחלטה לעובדה מוגמרת.

במקביל, האקדמיה הישראלית פתחה במלחמת עולם נגד ההכרזה. ועד ראשי האוניברסיטאות החל לשלוח מכתבים לראש הממשלה. עבורם המאבק הזה הוא בשורה התחתונה מאבק על כסף - הכסף שיקבע את פניה של האקדמיה בישראל בשנים הקרובות. עם זאת, גם הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה (ות"ת) בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג מתנגדת למהלך נמרצות. טרכטנברג תקף בחריפות את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל להקמת האוניברסיטה וטען שייצור נזק גדול, מיידי וארוך טווח לכל האקדמיה בישראל. גם האקדמיה הלאומית למדעים, בראשות פרופ' רות ארנון, קראה לעצור את ההליך.

המשמעות הכספית של הכרזה על מוסד אקדמי ישראלי כאוניברסיטה היא אדירה. מתוך תקציב של 7.5 מיליארד שקל להשכלה גבוהה שמחלק הות"ת, רק כמיליארד שקל מופנים למכללות והיתר לאוניברסיטאות. הבדלי התקצוב נובעים מכך שהמכללות הישראליות יועדו בעיקר להוראה, בעוד שהאוניברסיטאות זוכות למענקים רבים לצורכי מחקר. כמו שאר המכללות, אריאל תוקצבה על פי מספר סטודנטים נמוך יותר מזה שלומד בה בפועל, ולכן נוצר בה תת-תקצוב. המצב הזה לא קיים באוניברסיטאות.

אליהו הרשקוביץ

"מכללה מקבלת מהמדינה כ-20 אלף שקל לסטודנט לשנה, תלוי כמה המוסד טכנולוגי. באוניברסיטה זה פי שניים וחצי. אלה מספרים אחרים", אומר אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר לשעבר, שכיהן בראש ועדה לבדיקת מצב ההשכלה הגבוהה ומשמש כיום כיו"ר מכללת תל חי. "המרצים במכללות מלמדים 12 שעות בשבוע, בעוד שבאוניברסיטאות למחקר הם מלמדים 6-8 שעות בשבוע. במכללות אין שנת השתלמות ובאוניברסיטאות יש. באוניברסיטאות יש גם מחקר שמצדיק השקעות של הון עתק בציוד ובמשכורות".

התקציב השנתי שמעניקה המדינה למרכז האוניברסיטאי באריאל כיום הוא 113 מיליון שקל בשנה, מעט פחות מהאוניברסיטה הפתוחה (128 מיליון שקל) והרבה יותר מכל מכללה אחרת. המכללה הגדולה ביותר מלבד אריאל, המכללה למינהל, שמונה 12 אלף סטודנטים, אינה נהנית כלל מתקצוב ממשלתי בשל היותה מכללה פרטית. לבד מהתקצוב הממשלתי, שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים מניב לאריאל 92 מיליון שקל בשנה (כ-10,000 שקל בשנה לסטודנט). כ-37 מיליון שקל נובעים ממענקי מחקר ותרומות, ובסך הכל התקציב של המוסד הוא 242 מיליון שקל.

עופר וקנין

לגבי המשך הדרך, המספרים לא מסתדרים. באריאל מעריכים כיום כי כדי ליהפך לאוניברסיטה תספיק להם בשלב ראשון תוספת תקציב של 130 מיליון שקל, להם זכאי המרכז האוניברסיטאי מהו"תת לפי הקריטריונים של חלוקת התקציב לאוניברסיטאות - על סמך מספר הסטודנטים הנוכחי באריאל. אבל הכסף הזה לא יגיע בעתיד הנראה לעין. שר האוצר הודיע באמצע החודש לשר החינוך כי בכוונתו להעביר לאריאל תקציב של 50 מיליון שקל בלבד בשנתיים הקרובות (20 מיליון בשנה הראשונה ו-30 מיליון בשנה השנייה), ללא הסבר כיצד הדבר מתקשר לצורכיה.

גורמים המעורבים בתקצוב אוניברסיטאות אחרות מעריכים כי לאריאל דרושים כ-180 מיליון שקל בשנה כדי לבצע את השינוי בסגל ובתשתיות שמחייב המעמד המכובד החדש. וזאת רק בשלב הראשון. כך או אחרת, לאור ציפיות הצמיחה במספר התלמידים באריאל, הסכומים האלה צפויים להתנפח לרמות של מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. ביקור במרכז האקדמי מעיד כי גם עם תת-תקצוב הצליחו באריאל לבצע עד היום כמעט נסים ככל שמדובר בהישגים אקדמיים. אבל לא בטוח שהדבר יצלח גם מול הפערים הנוכחיים.

 

"נלך לישון פחות רעבים"

 

כשכהן-אורגד, מי שכיהן מטעם הליכוד כשר האוצר בתקופת האינפלציה בת מאות האחוזים בשנות ה-80 ומשמש כיום כנגיד המרכז האוניברסיטאי של אריאל, ניצב מול המפה ומציג את תוכניות ההתרחבות של האוניברסיטה, הוא מלא חזון. בתוכניות ל-2025 הוא מדבר על הכפלת מספר הסטודנטים ל-20 אלף, על ניצול מלא של 500 הדונמים המהווים את שטח המרכז, על הרחבת השטח הבנוי מ-70 אלף מ"ר ל-200 אלף מ"ר, ועל 7,000 מיטות במעונות לעומת 1,800 כיום. בדיקה של תקציבי אוניברסיטאות המחקר הקיימות כיום מעידה שעלות הפעילות השנתית של אוניברסיטת מחקר עם 20 אלף תלמידים היא כמיליארד שקל.

"אחרי כל הפיתוח הזה האוניברסיטה תהיה גדולה פי ארבעה", אומר כהן-אורגד. "הביקוש עצום. המוסד הזה עבר ב-25 שנה שתי אינתיפאדות והמשיך לצמוח במספר התלמידים ובתקציבים בקצב ממוצע של כ-7%-8% לשנה. השגנו מה שהשגנו על אף שהיינו בתת-תקצוב כמכללה".

אבל איך תוכלו להתפתח ככה בלי מספיק כסף?

"זה כמו בסיפור העתיק על הרשל'ה הרעב, שדפק על דלתו של כפרי אחד וביקש ממנו ארוחת ערב, כשהוא מזהיר אותו - 'אם לא תתן לי לאכול אעשה את מה שאבא שלי עשה'. הכפרי אחוז הפחד האכיל אותו, ואחרי שהרשל'ה היה שבע הוא שאל 'ומה אבא שלך עשה?' 'הלך לישון רעב', הסביר הרשל'ה. עד היום נאלצנו להתקדם עם תקציבי מחקר שהוצאנו מהפה שלנו למטרות הקידום האוניברסיטאי. ללא ספק, 30 מיליון שקל תוספת לתקציב השנתי לא יפריעו. הם גם לא מספיקים, אבל נלך לישון פחות רעבים".

איך אתה מסביר את ההתנגדות של טרכטנברג והאוניברסיטאות האחרות להפיכתכם לאוניברסיטה?

"ב-70 השנים האחרונות, בערך, כל מוסד אוניברסיטאי חדש שקם, האוניברסיטאות הקיימות הסבירו בגילוי לב מלא מדוע הוא מיותר, מזיק ולא לעניין. כשקמה אוניברסיטת תל אביב היתה מלחמת עולם של האוניברסיטה העברית נגד הקמתה. כשקמה בר אילן, ירושלים ותל אביב שיתפו פעולה בהתנגדות להקמה. לאורך ההיסטוריה של הפוליטיקה האוניברסיטאית בעשרות רבות של שנים, תמיד נמצאה סיבה טובה של המוסדות הקיימים להתנגדות. הם מאמינים שתחרות זה טוב, זה ממריץ, אבל לא בבית ספרנו".

בחינה של תקציבי האוניברסיטאות הישראליות האחרות כיום מעלה כי החורים בתקציב של אריאל עשויים להיות גדולים. האוניברסיטאות מתוקצבות על פי כמות ואיכות המחקר המדעי שאנשי הסגל שלהן מפיקים. על כן, פרמטר מרכזי לבדיקת איכותה של אוניברסיטה הוא היחס בין מספר הסטודנטים שלה למספר אנשי הסגל הבכיר.

הידרדרות האוניברסיטאות בישראל בשנים האחרונות התבטאה בפרמטר זה. בעוד שב-2000, שנת השיא שבה כיהנו 4,700 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות בישראל, התקיים בישראל יחס של 21 סטודנטים על כל איש סגל בכיר - כיום, עם כ-4,300 אנשי סגל בכיר במדינה, מדובר ביחס של יותר מ-24 סטודנטים לאיש סגל. לפי ועד ראשי האוניברסיטאות, יחס הסטודנטים-סגל בארה"ב הוא 14. היעד של הוועד הוא חזרה ל-21.5 בישראל.

באוניברסיטה המציגה את היחס הנמוך ביותר בין סטודנטים לאנשי סגל, אוניברסיטת חיפה, מכהנים כ-500 אנשי סגל בכיר אל מול כ-17 אלף סטודנטים. באריאל לומדים כאמור כ-10,000 סטודנטים ומכהנים 220 אנשי סגל בכיר. באקדמיה מעריכים כי הפיכתה של אריאל לאוניברסיטה עם יחס איכותי של סטודנטים לאנשי סגל כרוכה בהוספת 200 אנשי סגל. עלות איש סגל בכיר עם משכורת ותנאים סוציאליים מתאימים היא כ-450 אלף שקל בשנה. המשמעות של הוספת 200 אנשי סגל, אם כך, היא תוספת עלויות של כ-90 מיליון שקל בשנה.

לכך יש להוסיף אנשי סגל זוטר ויצירת תשתיות תומכות מחקר ולימוד. עלות מעבדת מחקר היא מאות אלפי דולרים. אנשי כספים באקדמיה מעריכים את סך העלויות של התשתיות שלהן תזדקק אריאל ב-90 מיליון שקל בשנה. עלות התשתיות והסגל ביחד מסתכמת אם כך לתוספת של 180 מיליון שקל בשנה. גם אם ההערכות האלה מוגזמות, אריאל תזדקק להרבה יותר כסף ממה שהאוצר הבטיח לתת כדי ליהפך לאוניברסיטה בינונית.

"שר האוצר התחייב לתקצב אותם ב-50 מיליון שקל נוספים, וזה מצחיק. אם תכפיל 10,000 סטודנטים שלומדים באריאל בפער של רק 20 אלף שקל שבין מכללה לאוניברסיטה, זה כבר 200 מיליון שקל. חוץ מזה, למחקר צריך אנשים. וחלק גדול מהאנשים במערכת שלהם לא מוכרים במערכת האקדמית", אומר שוחט.

הוספת אוניברסיטה לא תביא להגדלת העוגה?

"מעשית זה לא קורה. בתקופה שבה אהוד ברק היה ראש הממשלה והייתי שר האוצר, אמרו שיגדילו את התקציב ואני אמרתי לראשי האוניברסיטאות 'רבותי, אל תחיו באשליות. כשתגיעו לתקצוב יגידו לכם להסתדר לבד'. וזה מה שקרה. להפך, הורידו השתתפות בשכר הלימוד ופיטרו 15% מהסגל. כשקמה הוועדה שלי בגלל המשבר בהשכלה הגבוהה ב-2007, ראיתי את החורבן וההרס".

 

"פוליטיזציה מסוכנת של ההשכלה"

 

היחס של מספר הסטודנטים לעומת אנשי הסגל אינו הפרמטר היחיד שבו הידרדרה האקדמיה הישראלית ב"עשור האבוד", כפי שמגדירים אותו חבריה, שבין 2000 ל-2010. באוניברסיטאות מודאגים מהנתונים המידלדלים בחלק מהפקולטות ומהצורך לגייס 1,500 אנשי סגל בכיר כדי לעמוד ביעד שהציבו לעצמם. על רקע זה חוששים ששאיבת תקציבים על ידי אוניברסיטה נוספת תביא לפגיעה ביכולת לשקם את האוניברסיטאות הקיימות. כפי שהגדיר זאת ועד ראשי האוניברסיטאות במכתב לשר האוצר, "צריך לומר זאת באומץ: אם היינו יכולים לעצב מחדש את המערך האוניברסיטאי לא היינו מקיימים שבע אוניברסיטאות מחקר, אלא ארבע-חמש. אבל אין להחזיר את הגלגל אחורה".

יש בישראל כיום לא מעט אוניברסיטאות יחסית למספר תושביה. מחישוב של ועד ראשי האוניברסיטאות עולה כי היחס הישראלי הוא של 0.89 אוניברסיטאות מחקר לכל מיליון תושבים, הרבה יותר מארה"ב, בה היחס הוא 0.66 - 25% פחות מאשר בישראל.

"מודל התקצוב שמתבסס על שבע אוניברסיטאות מחקר לא מתאים לשמונה, וצריך למצוא דרך לפתור זאת", אומר פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון. "גדולים ממני הגדירו את העשור שבין 2000 ל-2010 כעשור האבוד של ההשכלה הגבוהה. ועכשיו העבירו החלטה מבלי שאף אחד עשה בדיקה אם צריך אוניברסיטת מחקר. אף אחד לא בדק מה הקריטריונים. ואם למישהו לא נראה תמוה שיו"ר המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, שאחראי כמעט אך ורק על אריאל, הוא גם יו"ר הוועדה שדנה בהפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה - אנו בבעיה. לא כך מקימים אוניברסיטה. לא מזמן החליטה הוועדה לתקצוב לממן מרכזי מצוינות באוניברסיטאות. לפני ההחלטה הקימו לכל מרכז ועדה והביאו עשרות מומחים, וזה על הקצבה של 2 מיליון שקל בשנה לכל אוניברסיטה. ופה מקימים אוניברסיטה, עם משמעות כלכלית אדירה, ולא מסבירים לאיש מהנשיאים מה היו הקריטריונים".

אי אפשר לומר שכמה שיותר אוניברסיטאות, יותר טוב?

"אתה חייב לרכז מאמצים אם אתה רוצה יוקרה בינלאומית. המחקר המדעי מחייב את זה. חוץ מסגל, אפילו ברמת התשתיות, יש מיקרוסקופים שעולים 6-7 מיליון שקל. כך לא בונים מצוינות".

לביא לא מבטל גם את המשמעות הפוליטית של ההחלטה על הפיכת אריאל לאוניברסיטה. "הנזק העיקרי של מה שקרה הוא הזיקה הבעייתית שההחלטה יצרה בין הפוליטיקה לאקדמיה בישראל. הוועדה לתכנון ותקצוב והמל"ג הרי הוקמו כדי ליצור חיץ בין העולם הפוליטי לאקדמיה, ופה, בהחלטה הזו, עקפו אותן ויצרו קשר ברוטלי בין פוליטיקה לאקדמיה, ואיני יודע היכן זה יסתיים. לאקדמיה יש צרכים שצריך לנתק מהפוליטיקה, ובמחי יד עקפו את זה. אף אחד לא בדק למשל אם אריאל טובה יותר מהמכללות האחרות".

"ממשלת ישראל קבעה חוק שלפיו כל עניין ההכרה במוסדות ההשכלה הגבוהה ייעשה על ידי גופים אובייקטיביים, והנה הממשלה שקבעה זאת מפרה בעצמה את החוק ומחליטה על הפיכה של מוסד אחד לאוניברסיטה", אומרת פרופ' עליזה שנהר, ממלאת מקום רקטור המכללה האקדמית עמק יזרעאל ויו"ר ועד ראשי המכללות לשעבר. שנהר מייצגת את המכללות האחרות בישראל, שמביטות על ההחלטה שהתקבלה באריאל בתמיהה, ושואלות מדוע הן לא זכו לקידום במעמד.

"אם יש משאבים, הם אמורים לעבור לות"ת שיחלק אותם למוסדות האקדמיים. לא אמורים להקצות אותם בהחלטה מיוחדת על ידי שר האוצר למוסד מיוחד. צריכים להיות גם קריטריונים שיגדירו איך מכללה יכולה ליהפך לאוניברסיטה. אין כאלה. יכול להיות שגם מכללות אחרות היו נהפכות לאוניברסיטה אם היו נותנים להן להתחרות ולהגיש מועמדות. זה מפר את השוויוניות בין המוסדות. אולי סדר היום צריך להיות להקים אוניברסיטה מסוג שונה? לפני כמה שנים הצענו להקים מוסד רב-קמפוסי להשכלה גבוהה בגליל. היתה אפילו החלטת ממשלה על הקמת אוניברסיטת הגליל. תהליך הפוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה הוא מסוכן מאוד. תחרות בין אוניברסיטאות היא דבר טוב, אבל צריכים להיות קריטריונים ברורים לתחרות. פה לא ניתנה אפשרות לתחרות".

גם שוחט מאמין שהכסף היה צריך ללכת למקומות אחרים. "המסקנה של הוועדה שבראשה עמדתי בזמנו היתה שלא צריך להקים אוניברסיטת מחקר נוספת. הוועדה החליטה שיוקצב כסף למכללות כדי לעשות מחקר בשילוב עם פרופסורים באוניברסיטאות שכנות, תוך שימוש בכלי המחקר של האוניברסיטאות.

"גם בשלב זה אין צורך בעוד אוניברסיטת מחקר מלאה כמו השבע הקיימות. כבר היום ההשכלה הגבוהה נמצאת בבעיה גדולה, עם תשתיות מחקר וציוד שנשחקו במשך השנים וקיצוץ עצום בסגל האקדמי. אוניברסיטת מחקר נוספת היא שגיאה גדולה מאוד, ואם יחליטו עוד כמה שנים שיש מקום לאוניברסיטה שמינית, היא צריכה להיות בגליל. אם לתת משקל לפיזור האוכלוסיה בישראל, צריך להקים אוניברסיטה על תשתית המכללות בגליל - בעמק יזרעאל, עמק הירדן, עכו ותל חי. זו תשתית של עשרות אלפי סטודנטים".

אלא שמול הטיעונים הכלכליים והאקדמיים של מי שמתבוננים על המערכת האקדמית ועל האוכלוסיה הישראלית בכללותה, ותוהים אם באמת יש צורך באוניברסיטה נוספת במרחק של חצי שעת נסיעה מאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, ניצבה השבוע הבולדוזריות של מי שחפצים ביקרה של אריאל, ורואים לנגד עיניהם את התועלת הישירה למרכז האוניברסיטאי עצמו ולאריאל מהקמת אוניברסיטה במקום. "במאי 1979 כתבתי תזכיר לבגין, ופיתחתי את חזוני להקים עיר בשומרון", אומר בגאווה נחמן. "הגדרתי אז שעיר צריכה כביש גישה לאוטוסטרדה, קשר לים או לשדה תעופה ואוניברסיטה. התרומה של זה למיתוג העיר עצומה. האוניברסיטה תורמת לעיר, מעלה ביקושים לדירות וגורמת לאנשים לבוא לבקר ולראות מה זה אריאל. בן אדם שבא ללמוד פה נהפך להיות אוהד שלנו. ואז, במקום שאריאל תהיה עיר שינה, נפתחים פה בתי קפה ומסעדות והיא הופכת לעיר אוניברסיטאית. ההצלחה מביאה עוד הצלחה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#