ממציא מחדש את האקדמיה: בן נלסון מקים את האוניברסיטה המקוונת הראשונה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממציא מחדש את האקדמיה: בן נלסון מקים את האוניברסיטה המקוונת הראשונה

היזם הישראלי-אמריקאי גייס מבנצ'מרק קפיטל 25 מיליון דולר כדי להקים אוניברסיטה שרוצה להיות הרווארד הבאה - או לפחות הדבר הכי קרוב עבור האלפים שלא מתקבלים ■ לא כולם מתלהבים באקדמיה האמריקאית - אבל נשיא הרווארד לשעבר, לארי סאמרס, כבר בפנים

10תגובות

"דמיינו לעצמכם תעשייה שמכניסה מיליארדי דולרים בשנה, ויש בה רק כמה עשרות מתחרות. היא מספקת שירות שעלותו קפצה פי שלושה ב-30 השנים האחרונות, אך עדיין מצליחה לענות רק על כ-10% מהביקושים בשוק. גם מספר האנשים שיש להם הכשרה לעבוד בתעשייה גדול בהרבה ממספר המשרות. יותר מכך - זה מוצר חיוני לשגשוג העולמי. מה דעתכם, כדאי להשקיע בתעשייה הזאת?"

את השאלה הזאת שיגר לקהל יזם הטכנולוגיה האמריקאי הוותיק בן נלסון, בנם של הורים ישראלים, בהרצאה שנשא לפני שנה וחצי בכנס "TED" בסן פרנסיסקו. התעשייה שתיאר בקווים כה חדים היא שוק ההשכלה העילית, שכולל אוניברסיטאות יוקרתיות במיוחד שמרוכזות ברובן בארה"ב, כמו הרווארד, קולומביה וייל. אלה אותם עשרות מוסדות שעצם הזכרת שמם מעורר יראה, קבלה אליהם היא חותמת איכות לכל החיים, ותואר מהם מעניק לבוגר עבודה מובטחת בכל מקום שירצה - לפחות עד המשבר הכלכלי הנוכחי.

בלומברג

אבל גם אחרי שבוגרים רבים גילו שאפילו 160 אלף הדולרים שהשקיעו בתואר היוקרתי לא מבטיחים להם משרה, המשבר לא הוריד את שיעורי ההרשמה לאוניברסיטאות היוקרה - אלא דווקא העלה אותם. כשאין מה לחפש בחוץ ושוק העבודה נהפך לתחרותי עד זוב דם, רבים יותר מנסים לשפר עמדות ולהתקבל לאוניברסיטה טובה במיוחד, או להמשיך לתארים מתקדמים נחשבים.

את התשובה שלו לשאלה שהציג ב"טד" נלסון כבר גיבש מזמן. אוניברסיטאות העילית, הוא טוען, אמנם פועלות מצוין, אבל המודל שלהן לא עודכן כבר עשרות שנים, בעוד העולם שמסביבן רשם שינויים אדירים. לכן החליט נלסון להקים אוניברסיטת עילית חדשה בשם מינרבה, שתתאים לעולם החדש. היא תקבל מספר גדול של סטודנטים ללא הטיה ואפליה; היא תהיה וירטואלית ובינלאומית לחלוטין, והשיעורים בה יתקיימו דרך ועידות וידיאו חוצות אוקיאנוסים; והדובדבן שבקצפת - עלות שכר הלימוד בה תהיה כ-50% פחות מהאוניברסיטאות היוקרתיות האמריקאיות, שגובות כ-40 אלף דולר בשנה. במינרבה עובדים כעת על השגת האסמכתה האקדמית הדרושה, אבל נלסון כבר מצהיר שלא רק הזדמנות חברתית ואנושית אדירה יש כאן, אלא גם פוטנציאל עסקי.

מינרבה, שנקראת על שם האלה הרומית שייצגה את החוכמה, השירה והמדעים - ומתהדרת בלוגו שיצר המעצב הישראלי אמיתי גלעד - שואפת להתחיל ללמד סטודנטים כבר ב-2014. לדברי נלסון, היא תהיה אוניברסיטת העילית הראשונה שקמה בארה"ב ב-100 השנים האחרונות, ומאחוריה כבר עומדים כמה מהשמות הגדולים של האקדמיה האמריקאית. נלסון הצליח לגייס כיו"ר הדירקטוריון את הכלכלן לארי סאמרס, נשיא הרווארד בעבר שהיה גם שר האוצר של ביל קלינטון ויועצו של ברק אובמה. "למעשה", מספר נלסון בראיון ראשון לעיתון ישראלי, "סאמרס עצמו ביקש את התפקיד - לאחר ששמע את הרעיון והתלהב מאוד".

חברים אחרים בדירקטוריון הם פטריק הארקר, בעבר דיקן בית ספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילווניה (שם למד נלסון), ובוב קרי, בעבר נשיא אוניברסיטת ניו סקול וסנאטור. בעולם ההשכלה והעסקים האמריקאי היוזמה מעוררת עניין רב, ובינתיים כבר כתבו על מינרבה, בין היתר, ב"אקונומיסט" וב"אטלנטיק", בנוסף לאתרי טכנולוגיה וחינוך מרכזיים.

לנלסון לא חסר מימון לפרויקט השאפתני שלו. בקרן ההון סיכון בנצ'מרק קפיטל, שמתמחה במיזמי אינטרנט וטכנולוגיה ומחזיקה בפורטפוליו חברות כמו איביי, טוויטר ודרופבוקס, האמינו כל כך בחזון שלו, שהשקיעו 25 מיליון דולר כבר בשלב הסיד. מלחיץ? אין ברירה: "אי אפשר להשיק פה גרסת בטא, צריך לצאת עם המוצר הכי טוב בעולם", אמר נלסון לפני כמה חודשים בראיון לבלוג הטכנולוגיה pando daily. "צריך להשיג הכרה אקדמית, מערכת מינהלית, מרצים שמוכנים למשימה של חינוך עילית, וצריך גם למצוא את הסטודנטים הכי חכמים וחרוצים על כדור הארץ. אלה לא דברים שאפשר לעשות עם מעט כסף".

גטי אימג'ס

להקים אוניברסיטה עולה כסף, אבל יוקרה אי אפשר לקנות. למוסדות אחרים לקח מאות שנים ליצור אותה. איך תמשוך את הסטודנטים המצוינים שאתה רוצה?

"בקלות. הרווארד היא האוניברסיטה היוקרתית בעולם. היא רשמה השנה לתואר הראשון 1,700 תלמידים, מהם 200 תלמידים מ-70 מדינות שונות, ומהם שמונה מסין. מכל סין הם רשמו רק שמונה ילדים. אחת מהם היתה הבת של ראש הממשלה. את חושבת שהיא אחת הצעירים הכי חכמים בסין?"

היא יכולה להיות.

"אני בספק. הם גם צריכים להקים כל שנה קבוצות ספורט ולקחת סטודנטים שיתחרו בהן, אז הרבה מהסטודנטים החכמים בעולם לא יכולים להתקבל להרווארד. פשוט אין מספיק מקומות. אנחנו נהיה האוניברסיטה היחידה בעולם שגם מקבלת הרבה סטודנטים וגם יש לה אפס סובלנות מבחינה אקדמית. אם אתה טוב, תתקבל. יהיו לנו דרישות גבוהות מאוד: תצטרך להיות בין הצעירים החכמים בעולם כדי להירשם אלינו. נתבסס על פוטנציאל, זה הכל, ולא על מי אבא ואמא שלך או כמה כסף אתה יכול לתרום".

מעיין הנעורים של האוניברסיטאות

נלסון מסרב בינתיים לפרט את המודל העסקי שלו, אבל פרטים אחרים הוא כן מגלה. מינרבה תחזיק מתחמי מעונות ב-15-20 ערים בעולם ("אנחנו לא ניכנס לעסקי הנדל"ן, נשכור מקבלנים"), שבהם יתגוררו הסטודנטים. הוא אומר שישראל בהחלט נמצאת על הכוונת, וייתכן שיקים גם בה קמפוס כזה. השיעורים יהיו בינלאומיים לחלוטין: הם יתקיימו בתוך מסכים, במסגרת של כיתות וידאו של 10-25 תלמידים ומרצה, ללא חשיבות למיקום הגיאוגרפי של הסטודנטים. הסטודנטים יוכלו לעבור מקמפוס לקמפוס במהלך התואר, מבלי לשנות את תוכנית הלימודים.

"חשוב לנו לשמור על מסגרת של כיתה, אבל כשזה אונליין אפשר לבנות כיתה טובה יותר", אומר נלסון. "העובדה שאפשר לעשות הכל אונליין היא יתרון ענק, ואנחנו מנסים ליצור חוויה טובה יותר של חינוך. יהיו הרבה הזדמנויות ליצור אווירה עשירה ולבנות כיתה מגוונת עם גיאוגרפיה גמישה: לא כולם צריכים לגור באותה עיר. סטודנטים יוכלו להכיר אנשים מכל העולם ולראות את כל העולם בזמן שהם נהנים מחינוך מצוין. אבל חייבים לגור איפשהו ולאכול איפשהו, ועל זה צריך לשלם.

"התעניינו בנו ב-50 מדינות, ואנחנו לא יודעים עדיין כמה סטודנטים יירשמו. אנחנו מנחשים שיירשמו רק כמה מאות בשנה הראשונה. עדיין אין לנו חוגים ופקולטות, אבל אני יכול כבר להגיד שבעתיד יהיו לנו תארים מתקדמים. אבל זו לא תהיה אוניברסיטה שבה המחקר חשוב יותר מהלימוד. נתמקד בהוראה ובליצור את מנהיגי העתיד".

אחת הדרכים שבהן נלסון מדגים את מסירותו לשיפור ההוראה לסטודנטים לתואר ראשון - מטלה שנתפשת באוניברסיטאות המסורתיות כמשמעותית ויוקרתית פחות ממחקר - היא "פרס מינרבה" שהאוניברסיטה מגבשת. הפרס יינתן כמקבילה חדשנית לפרס נובל, על סמך הישגים יוצאי דופן בהוראה. "נזהה מרצים מעוררי השראה באוניברסיטאות אחרות, ונעבוד אתם כדי ליצור את הקורסים הכי משפיעים בקריירה שלהם. את הקורסים האלה, שישלבו תרגילים והרצאות, ילמדו חברי הסגל שלנו, שיהיו בעלי תואר ד"ר מהפקולטות הטובות בעולם שהוכיחו שהם מורים מצוינים".

רבים מאמינים שהחינוך המקוון הוא העתיד. מה תעשו אם האוניברסיטאות הקיימות יפתחו בעצמן את השערים שלהן באינטרנט?

"אני לא חושב שהן יעשו זאת. זה תפוחים ותפוזים, אנחנו לא מתחרים. הן לא אומרות ‘בואו נקבל הרבה יותר סטודנטים', אלא פשוט מפרסמות קצת מקורות מידע אונליין. זה לא חינוך. כשאתה נרשם אליהן זו חוויה אחרת. אם הן היו חכמות, הן היו צריכות להגיד: ‘גילינו כמה דברים מדהימים. למשל, שקורסי המבוא יכולים להילמד טוב יותר אונליין. רוצים ללמוד מבואות? קחו את זה בחינם. כשתבואו להרווארד - נלמד אתכם קורסים מתקדמים'. זה מה שמינרבה עושה. אצלנו לא יהיו קורסי מבוא: אנחנו נשלח את הסטודנטים שלנו לקבל את המידע הזה בחינם, ונגבה כסף על קורסים מתקדמים ומיוחדים יותר. זו הגישה שלנו לגבי מהו חינוך עילית".

בינתיים, היוזמה נשמעת בעיקר כמו סטארט-אפ: הרי מדובר בגוף למטרות רווח, שנשען בעיקר על תשתיות טכנולוגיות וממומן כמו חברת אינטרנט מהשורה. נלסון מתנגד להגדרה הזאת. "עולם ההיי-טק מאפשר לאנשים לחשוב אחרת על תעשיות שונות", הוא אומר. "החברה הקודמת שלי, Snapfish (חברה לשיתוף ועיבוד תמונות שנרכשה ב-2005 על ידי hp, א"נ), היתה חברת צילום שאיפשרה שירותים חדשים דרך טכנולוגיה. זה משהו דומה מאוד: זו אוניברסיטה, שמשתמשת בטכנולוגיה כדי לשדר מוצר טוב יותר מהמוצר שיש לך ללא טכנולוגיה. יש לנו פילוסופיה שונה של חינוך, והשימוש בטכנולוגיה מאפשר אותה. אנחנו לא חברת אינטרנט, אלא אוניברסיטה שמשתמשת בטכנולוגיה".

ייתכן שהטכנולוגיה הזו תהיה מעיין הנעורים של האוניברסיטאות. "עולם ההשכלה העילית מתנהל כמו לפני 30 שנה", מתלהב נלסון, כשהוא חוזר לדבר על הנושא שמרתק אותו. "האנשים היחידים שהלכו אז לאוניברסיטאות היו אמריקאים מהמעמד הבינוני-גבוה, וכמה סטודנטים זרים שנבחרו בקפידה. כיום כל האמריקאים רוצים ללכת אליהן. פעם צעירים מסין ומהודו בכלל לא היו הולכים לאוניברסיטאות כאלה, וכיום הן משרתות רק חלקיק מהסינים ומההודים שראויים להיות בהן".

כאן פוגע נלסון בעצב רגיש של חינוך העילית בארה"ב, שעשוי להתברר כהזדמנות ששווה זהב: הביקושים לחינוך כזה מצד האוכלוסייה האמריקאית ומעמד הביניים הגדל בעולם הם עצומים, וקצב צמיחת האוניברסיטאות פשוט אינו מדביק אותו. התחרות בין מועמדים על מקומות באוניברסיטאות הנחשבות מעולם לא היתה עזה יותר, בעולם שנהפך למשכיל יותר, לעשיר יותר, לגלובלי ולדמוקרטי יותר.

באוקטובר האחרון דיווח "ניו יורק טיימס" על תופעה מתרחבת: צעירים הודים רבים נוסעים ללימודים בארה"ב לאחר שלא התקבלו לאוניברסיטאות הנחשבות בהודו, מאחר שהצמיחה האדירה של מעמד הביניים ההודי יצרה ביקושים עצומים לחינוך, והמערכת האוניברסיטאית במדינה לא התרחבה בהתאם. כך, לפעמים קל יותר להודים להתקבל לאוניברסיטה טובה בארה"ב מאשר לאוניברסיטה הקרובה לשכונת מגוריהם בניו דלהי - ואילו צעירים אמריקאים צריכים להתחרות במועמדים מכל העולם על מספר זהה של מקומות.

נלסון כבר נמצא כמה צעדים קדימה, ומתאר את העולם כמערכת כלכלית וחינוכית אחת. האוניברסיטה שהוא רוצה להקים תהיה בינלאומית לחלוטין, ואמורה לשרת את המעמד הבינוני המשכיל ברחבי העולם - ולהיות אמריקאית ברוחה אך לאו דווקא בגיאוגרפיה שלה. במינרבה, הוא צופה, רק 5%-10% מהסטודנטים יהיו אמריקאים.

במידה מסוימת, נלסון מנסה להחזיר את הזוהר למוסד שנראה שרבים, לדבריו רבים מדי, פטרו כמיושן ולא רלוונטי. אם ההשכלה הגבוהה באמת לא היתה חשובה, אמר בהרצאה ב"טד", "היינו פשוט משחררים את בני ה-18 לכוח העבודה, והיינו אומרים להם: לכו תעבדו, תסתדרו, אתם כבר יודעים הכל. אני מתנגד לרעיון הזה: אף אחד מהאנשים שהכרתי בגיל 18 לא היה מוכן עדיין לפתור את הבעיות הגדולות של העולם".

כולם יכולים להצטרף למסיבה

נלסון נולד בישראל ב-1975, ובגיל 10 עבר עם הוריו לארה"ב בעקבות עבודתו של אביו, נתן, כיום פרופ' לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב. כעבור עשור חזרה המשפחה לישראל, אך בן נשאר בארה"ב כדי לסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטת פנסילווניה. אחר כך פתח את הסטארט-אפ הראשון שלו בקליפורניה. כיום הוא מבקר לעתים קרובות את הוריו ושתי אחיותיו הגדולות בישראל.

לאחר הרכישה של Snapfish עבר אתה ל-hp, שם שימש סגן נשיא. לאחר עשור הרגיש שהוא צריך לעבור לתחום חדש - אולי גם רצה לחזור לאווירת הסטארט-אפ, אחרי התקופה שהעביר בחברה גדולה וממוסדת - ונזכר בחלום הישן שהיה לו בימי האוניברסיטה: לחבר את ההשכלה הגבוהה לעולם הטכנולוגי, כך שחוויית הלמידה תדביק את הפער בינה לבין הדברים המרתקים שאפשר לעשות במחשב בזמן החופשי.

לדבריו, למודל הקיים של האוניברסיטאות יש יתרונות משלו, והוא לא מנסה להחליף אותו. במקום זאת, אומר נלסון, הוא מנסה להשתלב בתוך השוק הקיים עם מוצר משלו. "זה תפוחים ותפוזים", הוא משתמש שוב בביטוי האמריקאי, "אנחנו לא מנסים לדרוך על בהונות של אף אחד. לאוניברסיטאות הקיימות יש מודל שעובד בשבילן ויתרון של מסורת, אבל לנו יש את היתרון שאנחנו מתחילים בדף חדש".

אבל נראה שנלסון צובע את השיח עם האוניברסיטאות הקיימות בצבעים ורודים מדי. לצד המחמאות הדיפלומטיות, הוא לא מפסיק לתקוף בעקיפין את אוניברסיטאות העילית האמריקאיות, כשהוא מכריז בכל הזדמנות כי מינרבה לא תקבל סטודנטים על בסיס "ייחוס, יכולת אתלטית, מקום מגורים או יכולת לתרום". הוא לא מתבטא רק נגד הקריטריונים הגלויים והסמויים לקבלה לאוניברסיטאות אלה, אלא גם נגד המכסות הקטנות שלהן: מבחינתו, כל מי שטוב מספיק יכול להשתתף במסיבה. נלסון מצהיר שיסיר את החסמים ויקבל מספר גדול של סטודנטים אך ורק על פי הפוטנציאל שלהם, ובדרך מציג את אוניברסיטאות העילית כמי שאינן נוהגות כך.

אף אחד לא מפקפק בכשל השוק שנלסון מצביע עליו, אבל מאז פרסום ההשקעה של בנצ'מרק נשמעה לא מעט ביקורת נגד המיזם. היא מגיעה גם מבוגרי מוסדות יוקרתיים - שטוענים שאת הערך המוסף של חוויית הלימודים הזו אי אפשר לשכפל בכזו קלות, והאקסקלוסיביות היא דווקא חלק בלתי נפרד ממנה - וגם, כמובן, מהמוסדות עצמם, שנתקלים אולי בראשונה בקריאת תגר כה בוטה.

בבלוג של מחלקת ההרשמה של MIT, למשל, יוחד פוסט מפורט למינרבה, תחת הכותרת "אשליית מינרבה", שהעלה כמה שאלות מטרידות על המיזם ועל המודל העסקי האמיתי שעשוי להסתתר מאחוריו. "אם הסיוע הכספי שתציע מינרבה יהיה בעיקר דרך הלוואות פרטיות יקרות לסטודנטים ממדינות מתפתחות, כנראה שהמוצר האמיתי שנמכר למשקיעים הוא החוב של הסטודנטים", נכתב בבלוג. "ייתכן שנלסון, בוגר וורטון ויועץ עסקי לשעבר, הבין שהדרישה העולמית לחינוך אמריקאי יוקרתי עולה על ההיצע, שהוא יכול ליצור יוקרה יש מאין, ושבתהליך הזה אפשר להעמיס על הסטודנטים הלוואות שיניבו תשואה נאה למשקיעים שלו".

עוד טוענים שם שהמבט של נלסון על מערכת ההשכלה הגבוהה ציני למדי, כשהוא מניח שסטודנטים מתעניינים אך ורק בשם היוקרתי של המוסד ולא באופי הייחודי שלו. המודל של מינרבה, שמצהירה כי תקבל סטודנטים טובים שלא הצליחו להיכנס למוסדות הסלקטיביים ביותר, "לא מונע על ידי הרצון במצוינות או בהתאמה לסביבת לימודים, אלא על ידי הרצון ביוקרה", נכתב שם. "אם סטודנט רוצה להתקבל לאוניברסיטת בראון, זה מפני שהוא מרגיש שהיא המקום המתאים עבורו... כמו שהאוניברסיטה המקומית היא לא בראון, גם מינרבה היא לא".

מרגרט סולטן, פרופ' לאנגלית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כתבה בלגלוג בבלוג שלה: "אי אפשר להקים אוניברסיטאות עילית מאפס. לוקח די הרבה זמן עד שאנשים מבחינים שאתה קיים בכלל, שלא לומר עד שאתה מרוויח מוניטין כזה... אם מישהי שמוכשרת מספיק בשביל ללכת להרווארד לא התקבלה, היא לא תתחיל לחפש אוניברסיטאות באינטרנט. היא תלך לאוניברסיטה טובה אחרת".

אתם אוניברסיטה למטרת רווח עם השקעה ענקית מקרן הון סיכון. איך תשכנע את הסטודנטים שאתה לא מנסה להרוויח על חשבונם?

"אנחנו נגבה פחות מחצי ממה שאוניברסיטאות אחרות גובות, בין היתר בזכות ההתמקדות בלימוד ולא במחקר יקר וצמצום ההוצאות על נדל"ן. אנחנו פועלים למטרת רווח רק כדי לוודא שנעמוד על הרגליים. הרי אין לנו היסטוריה של 100 שנה. בנוסף, מובן שנציע לתלמידים סיוע כלכלי - לא יהיה מצב שבו נקבל אנשים ואז הם לא יוכלו להירשם. ניתן לטובים ביותר מלגות, הלוואות, מה שצריך.

"מספר המקומות באוניברסיטאות כיום מתאים לעולם של לפני 30 שנה. מעמד הביניים הגלובלי גדל, ואנחנו משאירים 2 מיליארד איש מחוץ למערכת. זה לא רק עניין עסקי: הילדים הכי חכמים וחרוצים בעולם נשארים בלי גישה לחינוך מצוין. זה פוגע בעולם כולו. אנחנו צריכים לנצל את הפוטנציאל וליצור מנהיגים נפלאים". 

בן נלסון

מייסד ומנכ"ל מינרבה גיל: 37 מצב משפחתי: נשוי + 1 מגורים: קליפורניה השכלה: תואר ראשון בכלכלה מבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילווניה תפקידים קודמים: סגן נשיא ב-hp, נשיא Snapfish, יועץ עסקי ב-Dean & Company

אוניברסיטת מינרבה

תחילת פעילות צפויה: 2014 מטה: עמק הסיליקון, קליפורניה מייסד ומנכ"ל: בן נלסון יו"ר: לארי סאמרס הון שגויס: 25 מיליון דולר מבנצ'מרק קפיטל אופי אקדמי: אוניברסיטת עילית בינלאומית, שתתמקד בהוראה מקוונת ותפעיל מעונות ב-20-15 ערים בעולם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#