התאוששות הפניקס: "חושש שלפידות מגדיל סיכונים שבסוף יביאו להפסדים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התאוששות הפניקס: "חושש שלפידות מגדיל סיכונים שבסוף יביאו להפסדים"

בחברת הביטוח הפניקס יש לא מעט מהרעות החולות של שוק ההון הישראלי ■ למרות כל זאת היא שורדת וממשיכה לנהל את כספי החוסכים ■ המנכ"ל הצעיר והכוחני, אייל לפידות, מרוויח עשרות מיליונים, נוהג ביגואר ורושם עד כה ביצועים מרשימים ■ אז מדוע בשוק ההון עדיין מגלים ספקנות באשר לחותמת ההצלחה?

64תגובות

לפני כמה שבועות הסתובב אייל לפידות, מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס, במסדרונות הבנקים, ונראה לחוץ. האיש שידוע כבעל ביטחון עצמי שופע בא להתייעץ בשאלה מה לעשות עם השקעת החברה באי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה בישראל. התשואות לפדיון על האג"ח של אי.די.בי נסקו באותם ימים, ולפידות, כמו רבים אחרים בשוק ההון, התמלא חשש אמיתי שהחברה לא תחזיר את התחייבויותיה.

הלקוחות שחוסכים לפנסיה שלהם בהפניקס אולי לא יודעים זאת, אבל הם חשופים לאג"ח של אי.די.בי ודיסקונט השקעות בהיקף של יותר מרבע מיליארד שקל. אם מרחיבים את הבדיקה לכלל קבוצת אי.די.בי, כולל החברות הבנות, מגיעים ליותר מ-600 מיליון שקל. ההשקעות של קרנות הנאמנות וקופות הגמל של החברה הבת של הפניקס, בית ההשקעות אקסלנס, מוסיפות עוד מאות מיליוני שקלים למספר הזה. זה לא מצב פשוט עבור לפידות, בהתחשב בחוסר האמון של השוק בכך שהקבוצה תחזיר את חובותיה.

קובי קלמנוביץ'

ללפידות יש אמביציה כמעט חסרת גבולות להירשם כמי שהצליח בתפקידו והבריא את חברת הביטוח שהידרדרה בעשור האחרון. אחרי הכל, אם כוללים את המניות והאופציות, שכרו בשלוש השנים האחרונות הגיע ל-33 מיליון שקל - כלומר הוא מרוויח כ-11 מיליון שקל בשנה, כמעט מיליון שקל בחודש, שצריך להצדיק. אבל המשימה הזאת רחוקה מלהיות פשוטה או קלה להשגה, ואחת הבעיות הקשות שאתן מתמודדת כיום הפניקס, אימפריה שאחראית לכספי מאות אלפי ישראלים, מנהלת נכסי ציבור בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל ושולטת בבית ההשקעות השלישי בגודלו בישראל, אקסלנס, שמנהל יותר מ-50 מיליארד שקל של הציבור, היא מצבה הקשה של אי.די.בי.

היקלעותה של אי.די.בי למצב שבו לא בטוח שהיא תעמוד בהתחייבויותיה ארוכות הטווח, מעמידה בסימן שאלה את ההלוואות שהעניקו לה כמה מהמוסדות הפיננסיים המרכזיים במשק הישראלי. הבנקים לאומי ומזרחי טפחות ניצבים בראש רשימת המוסדות החשופים לחברת גנדן, שדרכה מחזיק נוחי דנקנר בשליטה באי.די.בי, בהפניקס הכחישו את קיומם של מגעים למכירת האחזקות באי.די.בי, אבל דו"חות החברה מעידים כי היא סובלת ממשקולת לא קטנה של חובות הקבוצה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

האשראי הבעייתי הזה לאי.די.בי עשוי להיות רלוונטי מאוד עבור החוסכים בקבוצת הפניקס. קחו לדוגמה את קרן י' של הפניקס, הקרן הגדולה ביותר של החברה, שמנהלת כספי מבוטחים בהיקף של כ-17 מיליארד שקל. בחמש השנים האחרונות הניב מסלול זה למבוטחים תשואה של 1.8% בשנה. בהשוואה לפוליסות שהובילו את הענף - אלה שהציעו חברות הביטוח כלל ומנורה מבטחים - מדובר בפיגור של 3.5%-2.2% בשנה. בשלוש השנים האחרונות התמונה מעט טובה יותר, עם תשואה שנתית ממוצעת של 8.7%, אבל היא עדיין משקפת פיגור של 1.5%-1.2% בשנה. בהפניקס מצהירים כי החברה סיימה לשלם על פשעי העבר ככל שמדובר בתשואות. יש לקוות שכך, שכן הפרשים כאלה, אם יימשכו, עשויים להיתרגם להפרש של עשרות עד מאות אלפי שקלים בסכומים שיעמדו לרשות החוסכים ביום היציאה לפנסיה. המלחמה הזו על התשואות היא אולי שגורמת ללפידות לנסות להפחית את החשיפה שלו לאי.די.בי.

המשימה של לפידות, שמשלים בימים אלה שלוש שנות כהונה כמנכ"ל החברה - עם עלות שכר שהסתכמה בשנים אלה ב-33 מיליון שקל, מהם 20 מיליון שקל במניות ובאופציות - מורכבת. כפי שנראה, הוא מנסה לחלץ את הפניקס מיותר מעשור שבו השכילה החברה להיכנס כמעט לכל בור שנקרה בדרכה וסבלה ממנהלים שעשו טעויות רבות.

אפשר להניח כי בכל ענף אחר במשק, מרבית העסקים שהיו עוברים את העשור שעברה הפניקס לא היו שורדים אותו כשהם עומדים על הרגליים. ואולם העובדה שהפניקס נותרת חברה יציבה, גם אם פגועה, מעידה כמה קשה להרוס חברת ביטוח הנשענת על תיק ביטוחי גדול ויציב, שמניב פרמיות קבועות לאורך שנים עם קשר נמוך לביצועי המנהלים שלו. גם אם בעיתוני הכלכלה יש ידיעות לא מחמיאות, החוסך הישראלי לא עוזב כל כך מהר את חברת הביטוח שלו.

מעבירים את חסכונות הציבור מיד ליד

על האמביציה של לפידות יכול ללמוד מי שמזדמן בימים אלה לבית הוורד בגבעתיים, שבו שוכנת הפניקס. בכניסה ייתקל המבקר בבית הקפה החדש, קפה VNB, שהוקם בקומת הקרקע. בית הקפה מעוצב בסגנון מודרני וזוכה לביקורות חיוביות, אבל דווקא שמו מעורר מחלוקת. "זה שם אידיוטי של איזה מונח אקטוארי", אמר באחרונה אחד מעובדי החברה. "שאלו את העובדים לגבי השם שצריך לתת ו-90% אמרו ‘קפה הפניקס', ואז איזה אידיוט קם והציע את זה. לפחות הקפה שם טוב".

אלא ששם בית הקפה מעיד רבות לגבי הראייה הניהולית של לפידות. עבורו, אותו VNB הוא הנתון החשוב בחברה. מדובר בנתון פיננסי שהוא ראשי התיבות של הביטוי Value Of New Business, שמשמעותו הרווח שמניבים מוצרים חדשים שמכרה החברה בשנה האחרונה, בניגוד לערך שממשיכות להניב פוליסות ביטוח ישנות שנמכרו ללקוחות לפני עשר ו-20 שנה וממשיכות להניב דמי ניהול. ואכן, ה-VNB של הפניקס צמח מ-68 מיליון שקל ב-2009 - אז מונה לפידות למנכ"ל - ל-260 מיליון שקל ב-2011. מבחינתו, המספר הזה משקף לא רק את התקדמות החברה, אלא גם את מה שנועד להביא לו את התואר "האיש שהבריא את הפניקס".

לפידות הוא דמות שקשה להישאר אדיש כלפיה. מצד אחד, בשלוש השנים האחרונות הוא מציג שינוי משמעותי בהפניקס בסדרה של פרמטרים, בהם שיפור משמעותי בצמיחה וברווחיות של החברה. מצד שני, בענף יש ביקורת רבה לגבי התרבות הארגונית שלפידות הביא עמו, ותהליך ההבראה של הפניקס מעורר חשש וספקות בקרב בכירים בשוק שמא מדובר במהלך מהיר ושטחי שיפגע בעתיד החברה לטווח הרחוק. השאלה לגבי רמת ההבראה של החברה משמעותית ביותר, משום שהפניקס נמצאת על המדף זה כמה חודשים ומחפשת קונה.

בשבוע האחרון הזדמנה משלחת מכובדת למשרדי החברה. היו אלה נציגי קרן ההשקעות הבינלאומית פרמירה, שהגיעו לבדוק את האפשרות לרכישת חברת הביטוח מידי קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. אנשי הקרן לא היו הראשונים שבודקים אפשרות לרכישת הפניקס: גם קרן ההשקעות KKR ניהלה מגעים לרכישת החברה בשבועות האחרונים, ובאחרונה אף פורסמו ידיעות על כך שלפידות בודק אפשרות לגבש קבוצת משקיעים שתרכוש את הפניקס.

העלאת האפשרות שלפידות ירכוש את החברה עשויה לגלם בתוכה שלל ניגודי עניינים עבורו. עם זאת, היא עשויה גם להיות מהלך שיווקי מבריק מבחינת החברה, שמעניק ללפידות משנה אמינות במצגות שהוא מעביר באופן אישי למשקיעים המתעניינים בחברה. קשה לחשוב על איש מכירות טוב יותר להפניקס מאשר המנכ"ל, שבו נתקלים הרוכשים הפוטנציאליים בחדר הדיונים המהודר בקומה העליונה של משרדי החברה. במצגותיו עם משקיעים לפידות יודע להציג רצף ארוך מאוד של נתונים פיננסיים, מכל סוג שיעלה על הדעת - המתארים את המהלך הגדול שעשתה החברה בשלוש השנים שחלפו מאז מונה למנכ"ל, מספרים המגבים את טענתו כי הפניקס היא נכון להיום החברה הרווחית והצומחת ביותר בענף.

עם זאת, הפניקס היא חברה יוצאת דופן בענף הביטוח מעבר לנתוני הרווחיות שלה. מטבעו, זה ענף שבו יציבות היא אחת התכונות החשובות ביותר. הענף שבו מתנהלים כספי הציבור החוסך לפנסיה דורש בעלי בית שישקיעו בחברות לטווח ארוך, מבלי לנסות להשיג רווחים מהשקעה בהן לטווח הקצר. לא כך בהפניקס. אם תימכר בתקופה הקרובה, בעל הבית החדש יהיה הבעלים הרביעי של חברת הביטוח תוך עשור בלבד - קצב החלפת בעלים המתאים יותר לקבוצת כדורגל מאשר לחברת ביטוח. נכון, מדובר כיום גם במכירתן של ענקיות הביטוח מגדל וכלל, אך מרבית המותגים הוותיקים בענף, כמו הראל, מנורה מבטחים, אליהו ואיילון, נמצאים גם ב-2012 בבעלות של המשפחות או החברות שהקימו אותן לפני עשרות שנים, בסמוך לקום המדינה או קודם לכן.

קצב חילופי הבעלים הזה מעיד על האינטרסים שעומדים מאחורי האחזקה בחברת ביטוח והרצון לרוכשן. מאחורי רכישת הפניקס לפני עשור על ידי יעקב שחר, מבעלי קבוצת הרכב מאיר, עמדה בין היתר המחשבה שאם הוא כבר מוכר מכוניות - מדוע שלא ימכור גם ביטוח. גם יצחק תשובה, הבעלים הנוכחי, היה יבואן רכב דרך דלק ישראל - אך הוא בעיקר היה מעוניין בזרוע פיננסית לקבוצת האחזקות שלו, שתשפר את יכולת התמרון שלו בשוק ההון הישראלי.

כרוניקה של הידרדרות

תומר אפלבאום

עד 2002 הפניקס דווקא נהנתה מיציבות רבה מבחינת הבעלות והניהול. היא נוהלה על ידי מנכ"ל אחד, איתמר בורוביץ', במשך כל שנות ה-90, והיתה בבעלות משפחת חכמי במשך 50 שנה. "עד היום, כשאתה מדבר עם הוותיקים בחברה על יוסי חכמי, אתה רואה אצלם דוק של געגועים בעיניים לימים שבהם הוא היה עובר במשרדים ומכיר כל עובד ועובד בשמו ועוצר ושואל אותו לשלומו", אומר עובד בחברה. "הרבה עובדים שמשתייכים להפניקס כבר 30 שנה אומרים שאצל חכמי זה היה ארגון חם ומשפחתי ושהעובדים אהבו אז את החברה אהבת נפש. חכמי ידע לדבר אליהם".

דוד חכמי, בן למשפחת בנקאים שפעלה בירושלים עוד במאה ה-19, היה זה שהקים ב-1949 את חברת הפניקס ישראלי - בשותפות עם הפניקס הלונדונית ובנק דיסקונט. חכמי האב היה מראשי ענף הביטוח בישראל ושימש יו"ר איגוד חברות הביטוח לאורך שנים ארוכות. בנו יוסי השתלם בסניף הלונדוני של הפניקס וקיבל לידיו את ניהול החברה בשנות ה-30 שלו.

במשך השנים בנתה עצמה הפניקס כאחת משלוש חברות הביטוח הגדולות בישראל. היא נהנתה ממותג בריטי עם דימוי אליטיסטי והיתה חברה יציבה שטיפחה תיק ביטוחי חיים גדול, איכותי ומסיבי לאורך עשרות שנים. אלא שב-1995 התחיל המצב להשתנות, כאשר התפוצצה פרשת לה נסיונל, חברת ביטוח קטנה שנשלטה על ידי הפניקס.

ב-1992-1994 הוביל מנהל לה נסיונל, ד"ר משה פרג, את החברה לרווחי ענק, כשהיא מוכרת פוליסות ביטוחי חיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בסדרה של עסקות גדולות. אותן מכירות שימשו לחברה בסיס כדי לקבל מקדמות ממבטחי משנה בחו"ל ולגייס 130 מיליון שקל בבורסה של תל אביב, ותוך תקופה קצרה זינקה החברה לשווי של מיליארד שקל. ואולם הבלון התפוצץ כשהתברר שחלק גדול מתיק ביטוחי החיים של לה נסיונל התבסס על עסקות פיקטיביות עם קבוצות גדולות של חברי קיבוצים - שקנו ביטוחי חיים לשלוש שנים בלבד, ולא כפי שהוצג.

ב-2006 הורשעו בכירי לה נסיונל במרמה. יוסי חכמי ובכירים אחרים בהפניקס אמנם יצאו נקיים ברמה האישית, אבל בשנים הבאות השקיעה הפניקס משאבים ניהוליים וכספיים רבים בשיקום החברה ובהתמודדות עם בעלי החוב.

במקביל לפרשת לה נסיונל, בתחילת שנות ה-90 יצאה לדרכה חקירת הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, יורם טורבוביץ', בנוגע לקרטל חברות הביטוח. החקירה חשפה את תיאום המחירים הבוטה בקרב בכירים בענף לאורך שנים ארוכות - אם באמצעות העברת מסמכים ואם דרך מפגשים אישיים במסעדות יוקרה. החקירה זיעזעה את עולם הביטוח לאורך כל העשור, אבל בניגוד לבכירי חברות הביטוח הגדולות, שכבר ב-1997 חתמו על עסקת טיעון, מנכ"ל הפניקס דאז, איתמר בורוביץ', סירב לעסקת הטיעון שהוצעה לו בפרשה. ב-2002 הורשע בורוביץ' בפרשה, אך עירער על גזר הדין וב-2005 זוכה בשניים מהסעיפים.

בורוביץ' נותר בתפקידו עד 2001, אז החליף אותו כוכי בן גרא. במהלך העשור שלאחר מכן התחלפו שלושה מנכ"לים: בן גרא עזב את התפקיד לאחר ארבע שנים, ואחריו מונו יהלי שפי ולאחר מכן לפידות. חוסר היציבות הזה היה אחד האחראים להידרדרות החברה ולפיגור במהלכים אסטרטגיים. כך, למשל, החברה החמיצה את המגמה של מעבר הציבור מביטוחי מנהלים לקרנות פנסיה - כשלא הצליחה לזכות ב-2004 במכרזים שבהם נמכרו קרנות הפנסיה הגדולות מקפת ומבטחים. הפניקס כשלה בכך על אף שנהנתה מיכולת פיננסית גבוהה יותר מזו של הזוכה במבטחים, חברת מנורה, ואף שבשנים שקדמו להפרטה הקדימה את מתחרותיה בנוכחות בתחום עם קרן הפנסיה עמית. בסופו של דבר היא נשארה עם קרן פנסיה לא משמעותית, בימים שבהם קרנות הפנסיה הן מנוע הצמיחה של הענף.

התיאבון של תשובה

להחמצות האסטרטגיות חברו מהלכים יזומים ושגויים ב-2006-2010, כמו המהלך הראשון של הפניקס בתקופת תשובה - רכישת השליטה באקסלנס ב-2006. לא רבים יודעים זאת, אבל שלוש שנים קודם לכן, במשבר של 2003, שקלו בהפניקס להציע לבעלי בית ההשקעות לרכוש אותו לפי שווי של 80 מיליון שקל.

תוך שלוש שנים נהפך אקסלנס לבית ההשקעות המוביל בשוק ההון - ודו"חותיו הציגו את הרווחים הגבוהים בענף וצמיחה גבוהה בנכסים. מייסדי אקסלנס, רוני בירם וגיל דויטש, השכילו בשנים ההן לזהות את מנועי הצמיחה של שוק ההון ולרכוב עליהם, ושוק ההון דהר על גלי הגיאות של הבורסות בישראל ובעולם ועל צמיחה מקומית שנבעה מהרפורמות הפיננסיות שנערכו באותה תקופה.

נתונים אלה גרמו לתיאבון של הבעלים החדש תשובה לגדול. פעילות הביטוח של הפניקס כבר לא הספיקה לו, והוא רצה זרוע פיננסית חזקה. בירם ודויטש, מצדם, ששו לבצע אקזיט חלומי. התוצאה היתה עסקה שבה המחיר התבסס על הרווחים שיציג אקסלנס, אלא שבדיעבד התברר המנגנון הזה כקטסטרופלי עבור הפניקס, כאשר שוק ההון שינה כיוון בסוף 2007. את ה-40% הראשונים של אקסלנס רכשה הפניקס ב-700 מיליון שקל, אלא שחלקה השני של העסקה כבר העניק לבירם ולדויטש אפשרות למכור להפניקס את ה-40% הנוספים שבבעלותם לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל - וזאת בזמנים שבהם אקסלנס היה שווה בבורסה פחות מ-900 מיליון שקל (כמו היום), והפניקס עצמה היתה שווה הרבה פחות מכך.

ב-2009 נכנסו הצדדים לעימות משפטי, שבו ניסתה הפניקס לבטל את חלקה השני של העסקה - ובתגובה תבעו אותה בירם ודויטש. עם כניסתו של לפידות לתפקיד נחתמה פשרה, שבה נפרש מימוש החלק השני עד 2013. בשורה התחתונה, הפניקס רכשה בית השקעות ששוויו כיום הוא 880 מיליון שקל - לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל.

היותה של הפניקס חלק מקבוצת דלק סיבכה את חברת הביטוח בהשקעות כושלות עם חברות הקשורות בחברה, שהתבררו כהפסדיות במיוחד. "בוא נגיד שאם ועדת הריכוזיות היתה צריכה למצוא דוגמה למסקנות שלה, הפניקס היתה הדוגמה הכי מובהקת להתנהלות פסולה של בעל שליטה כשהוא משלב עסקים ריאליים ופיננסיים", אמר באחרונה מקורב לחברה. המקרה הבוטה ביותר היה במעורבות הפניקס עם דלק נדל"ן, הנלחמת כיום על הסדר חוב עם בעלי האג"ח שלה. הפניקס הלוותה עשרות מיליוני שקלים לדלק נדל"ן, ובשיאו הגיע האשראי לקבוצה ליותר מ-200 מיליון שקל. הפניקס השקיעה עם דלק נדל"ן בהשקעות כושלות כמו חברת החניונים הבריטית לינצ'פילד, שנמצאת על סף פשיטת רגל. בשבועות האחרונים העמידה הפניקס את החוב של דלק נדל"ן כלפיה - 70 מיליון שקל - לפירעון מיידי, ויצאה לקרב פיננסי מול החברה שבשליטת בעל הבית שלה.

אייל טואג

ואולם המכה הגדולה ביותר נחתה על הפניקס ב-2008: הקריסה הפתאומית בשווקים בסוף אותה שנה פגעה במשקיעים בעולם ובענף הפיננסים הישראלי בפרט, והפניקס היה אחד מהמוסדות הפיננסיים הישראליים שסבלו יותר מכל מהמשבר העולמי. הצטברות של סדרת עסקות אשראי שביצעה החברה ב-2007, יחד עם השקעות ישירות במכשירים פיננסיים אמריקאיים שקרסו במשבר, השקעות בקרנות השקעה פרטיות שנפלו ואף כסף שהחברה שמה אצל הנוכל האמריקאי ברני מיידוף - הביאו לכך שבסוף 2008 הפסידו חוסכי הפניקס עד 26% מהחיסכון שלהם, מול כ-20% בכלל השוק.

אם לא די בכך, הפניקס עשתה טעות של טירונים ומכרה חלק מהשקעותיה בשפל, כשהיא מקבעת את הפסדיה. כתוצאה מכך החברה פיספסה חלק מהזינוק של הבורסה ב-2009, שהיה אמור לפצות את לקוחותיה יותר מכולם, ובמקום זאת נהנתה ממנו פחות מחברות אחרות - כשהציגה תשואה של כ-28% לעומת 33% בכלל השוק. את 2008 סיימה הפניקס עם הפסד נקי של 400 מיליון שקל, כשהיא מידרדרת למקום החמישי מבחינת נכסים בענף הביטוח.

ואז הגיע לפידות. ביגואר

ב-2009 הגיע לחברה - שהיתה "על ערש דווי", כפי שמגדיר זאת בכיר בענף - לפידות, שבאותה שנה עזב את מפעילת תחנות הדלק דלק ישראל עם מוניטין של הכוכב הניהולי של קבוצת דלק - מנהל שלקח חברה מפסידה ומדשדשת והפך אותה תוך ארבע שנים לאחת מיצרניות המזומנים והרווחים המרכזיות בקבוצה.

המינוי למנכ"ל הפניקס היה המשך ישיר למסלול המטאורי של לפידות, שהחל את דרכו כיועץ לחשב הכללי באוצר, המשיך כמשנה למנכ"ל בנק משכן, ובגיל 36 בלבד מונה למנכ"ל חברת ביטוח ישיר אי.די.אי. בגיל 40 הגיע לפידות לדלק, והמינוי למנכ"ל הפניקס, בגיל 44, היה הגושפנקא הסופית להצלחתו. אותה גושפנקא לא הגיעה בגלל השכר - מאז 2007 הסתכמו עלויות השכר של לפידות בדלק ובהפניקס ב-85 מיליון שקל - אלא משום שלפידות היה האיש שנקרא לדגל כדי לחלץ את החברה מהבוץ. בקבוצת דלק הגדירו את מינויו כהחלטה להקריב את המשאב הניהולי המרכזי שלה לטובת הזרוע שבאותה התקופה נזקקה לו יותר מכל.

לפידות נכנס לתפקיד בסערה וביצע מהפך בשדרה הניהולית. מתוך שבעת המנהלים הבכירים של החברה כיום, חמישה מונו על ידו. במקביל שינה את נוהלי העבודה בחברה. "לפידות הגיע וגילה חברה שעובדת על תחושות בטן ואינטואיציה, בלי דו"חות מסודרים", אומר עובד בחברה שעבד תחת שני המנכ"לים שקדמו ללפידות. "בניגוד למנהלים קודמים הוא שאל שאלות. אם בא אליו מנהל ואומר לו ‘הסוכן הזה מוכר רק פוליסות מסוג מסוים, הוא לא רווחי', אז בזמן שמנהלים קודמים היו מעריכים את עצם העדכון, לפידות יעצור וישאל לפרטים: כמה הסוכן הזה מכר ומה בדיוק היה הרווח וההפסד. הוא דורש שהכל יהיה מדויק ומגובה בדו"חות".

"הוא תובעני מאוד", ממשיך עובד אחר. "יש בשבועות האחרונים בעיה עם המוקד הטלפוני, ובכל כמה ימים אייל מתקשר למוקד ומודד זמני תגובה בעצמו. יש סיפור ידוע בחברה על מנהלת בכירה שפרצה בבכי לאחר שאייל קרא לה למשרד בחמישי, ודרש ממנה להעביר לו עד ראשון דו"ח שבדרך הרגילה היה לוקח שבועיים לייצר". למרות התובענות, בדירוג החברות שכדאי לעבוד בהן של מגזין TheMarker הקדימה הפניקס את חברות הביטוח הגדולות האחרות.

לפידות העביר את החברה להתנהלות לפי יעדים פרטניים. הוא מיקד את החברה במכירת מוצרי הביטוח הרווחיים ביותר עבורה ושינה את דרך ההתנהלות מול סוכני הביטוח - ומקדיש בעצמו יום בשבוע למפגשים עם סוכנים בשטח. מהפכה נוספת היתה שינוי דרך ניהול ההשקעות: הלקח של לפידות היה אימוץ שיטת השקעות חדשנית, "שיטת הפניקס", שמתבססת על השקעה במדדים. השיטה, שמרבית הלקוחות החדשים של הפניקס בוחרים בה כיום, מבטיחה שפיגור בתשואות כמו ב-2008-2009 לא יחזור, אבל מוותרת מראש על האפשרות להכות את המדדים. עדיין מוקדם לשפוט את תוצאת המהלך, שהתבטא בתשואות טובות יחסית לשוק ב-2010 אך נמוכות ב-2011.

תחת לפידות נמצאת כיום הפניקס בתקופה מצוינת של ביצועים מבחינת צמיחה ורווחיות, הן יחסית לעצמה והן יחסית לענף. ב-2011 הציגה הפניקס את הרווח הכולל הגבוה בענף, היא מחזיקה בתשואה להון הגבוהה בענף, והציגה את הגידול הגבוה ביותר בהיקף הנכסים המנוהלים, את העלייה הגבוהה ביותר בפרמיות מביטוחי חיים ואת הצמיחה הגבוהה ביותר בקרנות הפנסיה.

בתגובה, מניית הפניקס עלתה בשלוש שנות כהונתו של לפידות ב-30%, כשהיא מציגה תשואה טובה משל מניות חמשת חברות הביטוח הגדולות האחרות בתקופה זו. הפניקס, שנסחרה לפי שווי של 600 מיליון שקל עם הגעתו, שווה כיום פי שלושה - 2 מיליארד שקל.

המחיר הזה רלוונטי גם ללפידות, שמחזיק באופציות למניות הפניקס בהיקף של 2.5% מההון המונפק של החברה. האופציות של לפידות כבר בתוך הכסף. הוא קיבל אותן במחיר של 7.9-8 שקלים למניה, ושווי המניה הנוכחי הוא 8.2 שקלים.

מדוע, אם כך, לפידות עדיין אינו מקבל את חותמת ההצלחה הרשמית בהפניקס? ולמה בכירים בענף, מנהלי השקעות ואנליסטים עדיין לא מפרגנים לביצועיה? ייתכן כי מדובר בקנאה במנהל צעיר, כוחני ומצליח, שמרוויח משכורת עתק ולא מתבייש לנהוג ביגואר. אבל התשובה כנראה מורכבת יותר. יש הטוענים כי מהשפל שאליו הגיעה החברה היה אפשר רק להשתפר, והמהלכים שהוביל לפידות בחברה עדיין לא מקרבים אותה לימי התהילה. אחרי הכל, גם הזינוק של שלוש השנים האחרונות תחת לפידות לא מחפה על כך שפוליסות ביטוחי המנהלים עדיין סובלות מהשקעות בעייתיות.

התאוששות מהירה מדי

עניין נוסף שגורם לשוק ההון להתייחס בזהירות לשינוי בהפניקס הוא דווקא המהירות שבה הצליח לפידות להציג מפנה בחברה לאחר תקופת ההידרדרות הארוכה. "אני לא בטוח שלפידות לא מעדיף תוצאות בטווח הקצר על פני הטווח הארוך", אומר בכיר בענף הביטוח. "אני חושש שהוא מגדיל סיכונים - שבסוף יתבררו כמקור להפסדים.

"בביטוח, חלק מהתוצאות של פוליסות שנמכרות כיום - רואים לאורך שנים, ולא בטוח שכבר אפשר לחגוג ולומר שיש ‘שיפור דרמטי בתוצאות'. בענף הזה יכול להיות מצב שבו אתה מגדיל סיכונים, ואז אולי בשנתיים הראשונות אתה מציג תוצאות מצוינות, אבל כשיתגשם הסיכון תקבל מכה היסטורית. כשחברה גדלה מאוד, זה יכול להצליח כל זמן שהסיכונים שהיא נטלה לא מתממשים".

כדי להבין את הספקנות לגבי השיפור שמציגה כיום הפניקס, צריך להיזכר שהביזנס של חברות ביטוח הוא לתמחר סיכונים. משמע, להעריך מהי הסבירות להתרחשות אירוע ביטוחי - אם זו גניבת רכב, פריצה לדירה או התקף לב שיביא למימוש ביטוח החיים של המבוטח. לפי הערכת הסיכון הזו מחליטה חברת הביטוח מה גובה הפרמיה החודשית שהיא תגבה מהמבוטח.

האנליסטים מתקשים כיום להסביר את המצב שמציגה הפניקס, שבו חברת ביטוח גם צומחת במהירות וגם משפרת את הרווחיות שלה, כלומר לא לוקחת סיכונים מיותרים. "בשנים האחרונות היו הדו"חות של הפניקס חריגים בטיבם", אומר אנליסט. "תמיד יש את הפראייר התורן בשוק שלוקח עסקים לא רווחיים במחירים נמוכים - ומפסיד".

להפניקס יש הסברים לסתירה הזו. בין השאר טוענת החברה כי היא מוכרת את מוצרי הביטוח הרווחיים יותר ולהתמקד בביטוחי פרט, שבהם הביטוח נמכר ללקוח הפרטי, ולא בביטוחים הנעשים במסגרת הסדר של מקום העבודה - ביטוחי המנהלים הישנים והטובים (לחברת הביטוח, לא לצרכן), שהם מוצר גווע שהביקוש לו נמצא בירידה.

כראיה לכך שהיא אינה מסתכנת יתר על המידה, מציגה הפניקס את העובדה שבביטוחים דוגמת ביטוחי רכוש או רכב, המחודשים בכל שנה, נטילת סיכונים מיותרים היתה אמורה להיות מורגשת בשנה שבה הביטוח נעשה. עם זאת, יש ביטוחים שבהם תביעות יכולות להתברר גם לאורך שנים, וביטוחי חיים שבהם התוצאות של תמחור שגוי עשויות להיות מורגשות רק שנים ארוכות קדימה.

תמיכה נוספת בטענתה של הפניקס שהיא נזהרת יכולה להיות טמונה דווקא בעובדה שבדירוגי שביעות הרצון של סוכני הביטוח היא ממוקמת במקומות האחרונים. "הסוכנים לא אוהבים את החברה כי הם מנסים כל הזמן לדחוף לה עסקות, אבל החברה בעיקר דואגת לרווחיות שלה", אומר בכיר בענף.

האם הפניקס נמצאת רק בתחילת הדרך לחזרה לימיה הגדולים מהעבר או שמא, כפי שאומר בעלי סוכנות ביטוח גדולה בישראל - "לקצץ הוצאות זה קל, אבל זה לא יוביל אותך להישגים בטווח הארוך. זה יפה להיפגש עם הסוכנים ולדבר עמם על התפוקות שאתה מצפה מהם, אבל מה עם תשומת הלב? מה עם הקואופרטיביות? משטר של פחד לא תמיד יעזור". "הבעיות של הפניקס הן קודם כל מבניות", אומר אנליסט בשוק. "היא חזקה בתחומים לא הכי צומחים, אבל בפעילויות כמו פנסיה היא נמצאת בשוליים".

לפידות אכן ביצע בהפניקס מהלך משמעותי, אך רק הזמן יגלה אם מדובר במהלך שיביא צמיחה גם בטווח הארוך. המשקיעים והחוסכים עשויים לקבל תשובה חלקית כבר בקרוב, כשתיסגר עסקת הרכישה. אם לפידות אכן יהיה אחד מרוכשי החברה, זו תהיה הבעת אמון עצמית גורפת ביכולת ההשפעה של המהלכים שביצע לטווח הארוך.

אייל לפידות סירב להגיב לדברים.

העשור הקשה שאחרי הקרטל

המאבק האישי של איתמר בורוביץ', מנכ"ל הפניקס בעת חשיפת פרשת הקרטל של חברות הביטוח, לטיהור שמו, גרם לכך שעבור הפניקס נמשכה פרשת הקרטל זמן רב יותר מאשר עבור החברות האחרות בענף. למעשה, מאמצע שנות ה-90 עד 2001, אז הוחלף על ידי כוכי בן גרא, היה בורוביץ' שקוע במלחמה על שמו הטוב - בזמן שבעל הבית יוסי חכמי כבר היה עסוק בחיפוש קונים להפניקס. מקורבים לחברה מעידים שהניהול בה באותן שנים כבר לא היה מוקפד כבעבר.

ב-2002 נמצאו רוכשים להפניקס - אנשי העסקים יעקב שחר וישראל קז, הבעלים של יבואנית הרכב מאיר, ששילמו למשפחת חכמי 312 מיליון דולר עבור 57% מהחברה - ששיקפו לה שווי של כ-2 מיליארד שקל. מכאן תישלט הפניקס לא על ידי אנשי ביטוח המבינים את הענף, אלא על ידי אנשי עסקים שהתחום לא מוכר להם.

"לא הסכמתי למכור את החברה לשלמה אליהו או למישהו אחר שלא הייתי בטוח שיפתח אותה", אמר יוסי חכמי כשנפרד מהפניקס. "שחר עשה רושם טוב ונראה לי שהוא ידאג לעובדים, למנהלים וללקוחות. הוא לא עושה רושם כאילו הוא מבצע עסקת תיווך ואחר כך מתכוון לברוח, אלא קונה לזמן ארוך. אני בטוח שכאשר אגיע לגיל 80 אוכל להצביע לנכדיי על הפניקס כחברה משגשגת שהוקמה על ידי אבי". אלא שכבר ב-2006 מכרו שחר וקז את החברה לקבוצת דלק שבשליטת תשובה (שכבר החזיקה בשליש מהפניקס, שאותו רכשה משלמה אליהו ב-2005) לפי שווי של 750 מיליון דולר.

כפועל יוצא משינויי הבעלות, היו"רים והמנכ"לים בחברה המשיכו להתחלף. את המנכ"ל בן גרא, שהסתכסך עם היו"ר אריה עובדיה, החליף בתחילת 2005 יהלי שפי, רואה חשבון במקצועו ללא רקע מספק בתום הביטוח. בתפקיד היו"ר החליף ב-2002 דורון שורר את יוסי חכמי, וב-2003 הוחלף שורר על ידי אריה עובדיה - שהוחלף ב-2006 על ידי אהוד שפירא.

חוסר היציבות הניהולית הקשה להוציא לפועל מהלכים ארוכי טווח ולגבש אסטרטגיה, אך לבטח השתלם למנהלים. בן גרא הרוויח ב-2003-2004 כ-7 מיליון שקל בשנה. מענק הפרישה שלו עם סיום תפקידו, 5 מיליון שקל, הביא אותו לעלות שכר של 7.6 מיליון שקל בשנתו האחרונה בתפקיד. מענק הפרישה של עובדיה היה 3.5 מיליון שקל, מה שהביא אותו לעלות שכר של 4.6 מיליון שקל בשנתו האחרונה.

יתרה מכך, גם מי שלא פרש נהנה: יצחק עוז, המנכ"ל המשותף בסוכנות אגם לידרים שאותה מכר להפניקס ב-2005, נהנה בארבע השנים האחרונות בלבד מעלויות שכר של 25 מיליון שקל. ב-2011 זכו חמשת בכירי הפניקס לעלות שכר של 26 מיליון שקל, וזאת בלי להתייחס לעלויות השכר בבית ההשקעות אקסלנס, שבשליטת החברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#