אינטל וקריית גת: מפעל שיש לו עיר

התושבים בקריית גת טוענים בתוקף שהמפעל של אינטל לא השפיע על חייהם, אך מבט מקרוב מגלה עד כמה העיר תלויה בו

אשר שכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשר שכטר

אמנון ויוסי (השמות בדויים) יושבים בפתח המוסך שלהם בקריית גת ומביטים לכיוון אזור התעשייה החדש של העיר, שמוסתר על ידי אזור התעשייה הישן שלה, במידה לא קטנה של ספקנות. כשהם מוקפים במוסכים, בנגריות ובשאר עסקי לואו-טק ומולם כביש 6 שחיבר את העיר למרכז, הם טוענים בתוקף שפארק התעשייה החדש כלל לא השפיע על חייהם - למרות ההילה וההבטחות לשינוי פני הכלכלה המקומית.

"אינטל? היא לא השפיעה עלינו בכלל", הם אומרים. "העובדים שלהם לא באים לתקן פה את המכוניות שלהם, כי יש להם דילים עם מוסכים בתל אביב. יש להם כביש משלהם, אוכל משלהם. הם לא נכנסים לעיר, ויש להם שומרים כדי שלא תיכנס אליהם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

בקלחת הסכסוכים בין אינטל לממשלה, קל לשכוח עד כמה אינטל ופארק התעשייה שצמח סביבה שינו את אזור קריית גת מבחינה כלכלית. רק כשרואים את אזור התעשייה הישן והעזוב למחצה, עם המפעל הישן של פולגת שהעסיק בעבר מחצית מתושבי העיר והמסעדות הביתיות המעטות שנותרו לידו, מבינים עד כמה האזור נזקק למתיחת פנים.

במרחק של שתי דקות נסיעה מאזור התעשייה הישן, ממדורת השבט הקודמת, נמצאת מדורת השבט החדשה: פארק התעשייה החדש והגדול, שמשתרע על פני 6,000 דונם, מעסיק 10-12 אלף איש ומאכלס 60-70 חברות, ביניהן מיקרון, סלטי צבר, HP ואחרות. החומות הגבוהות שמקיפות חלק מהמפעלים ממחישות את מה שמרגישים חלק גדול מתושבי קריית גת: אינטל ושכמותה פועלות בעולם משלהן, ומקפידות לא להתערבב עם האוכלוסיה המקומית.

צילום: אייל טואג

אלא שעובדתית זה לא נכון. לפי מחקר שערכו ב-2005 חוקרים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון, פארק התעשייה החדש - שהוקם ב-1996 - היה אחראי כבר ב-2001 ל-55% מהתוצר הכלכלי של האזור. עם סגירתן של תעשיות ישנות, מנעה הקמת הפארק פיטורים המוניים של אלפי אנשים, שמצאו את עצמם עובדים - בין אם כעובדים ישירים או כעובדי קבלן - באינטל או באחת החברות הרבות המקיפות אותה, מספקות לה שירותים או שוכנות בסמוך.

"ממחקרים עולה שכוח העבודה של קריית גת והאזורים הכפריים הסמוכים אליה מונה 20 אלף עובדים. 40%-45% מהם עובדים באזור התעשייה", אומר דגן יהל, מנכ"ל חברת י.ש. גת האחראית על ניהול פארק התעשייה. "כשמשווים את הנתונים האלה לשיעור העובדים המועסקים באזורי תעשייה הסמוכים לערי פריפריה אחרות, הממוצע הארצי הוא 20%".

חברת י.ש. גת שייכת לשלוש מועצות מקומיות - קריית גת, לכיש ושפיר - שהקימו אותה כדי לעודד מפעלים וחברות להגר לקריית גת. אבל רק כשאינטל הודיעה על כוונתה להקים מפעל באזור, החל הפארק להתרומם באמת. רבות מהחברות בפארק הוקמו כדי לספק שירותים לאינטל, או שאלה ספקיות קיימות שפתחו משרדים במקום כדי להיות קרובות אליה. הקמתו של מפעל אינטל בעיר, אומר יהל, יצרה אקו-סיסטם שמזין את עצמו. לפארק יש אפילו מעון שמשרת את ילדי העובדים, רבים מהם עובדי אינטל, שנהפך במהירות לאחד הגנים המבוקשים בסביבה, עם רשימת המתנה ארוכה.

"קריית גת הוגדרה תמיד כעיר תעשייה", אומר יהל. "תמיד היה בה מוקד שריכז את כוח העבודה. לפני אינטל פעלה כאן התשלובת הענקית של פולגת, שהעסיקה 6,000-7,000 עובדים מתוך כוח עבודה של 10,000 איש. לפי המחקר שערכנו, 70% מהמועסקים באינטל באים מקריית מלאכי ודרומה. 15% מהעובדים הישירים באינטל מגיעים מקריית גת. כאן כמובן צריך להפריד בין עובדים ישירים לעובדי קבלן, אבל בסופו של דבר כולם מגיעים כל יום לעבודה. אלה אלפי אנשים שלולא אינטל - חלקם היו מובטלים ונהפכים לנטל על מערכת הרווחה של העיר ועל הכלכלה שלה. כשאינטל הגיעה, זה נתן לעיר צ'אנס להכניס חיות חדשה, סיכוי להביא לפה צעירים. כל אזור התעשייה נתן לה אופק חדש".

לדבריו, הרשויות המקומיות מבינות עד כמה חשובה הנוכחות של החברות האחרות ושל אינטל באופן ספציפי באזור, ופועלות בהתאם. "אני לא יודע מה העובדים פה יעשו אם אינטל יעזבו. אני מקווה שזה לא יקרה. אבל חלק מהבעייתיות של מפעלים כאלה בעולם היא שהם מתכלים במהירות, והחדשנות מאלצת את החברות להקים מפעלים חדשים אחת לכמה שנים. הטכנולוגיה והמוצרים משתנים. לכן לנו הכי חשוב שלאינטל יהיה לא רק את שטח המפעל הבא, אלא גם את המפעל שאחריו. אנחנו חושבים בטווח של 15 שנה".

צילום: אייל טואג

תנופת בנייה בעיר

למרות הניסיון לרצות את אינטל כיום, לא תמיד היחסים זרמו על מי מנוחות. ב-2006, למשל, כשראש עיריית קריית גת אבירם דהרי גילה שאינטל העלימה לטענתו שטחים מהעירייה שהיה צריך לחייב בארנונה, הוא דרש ממנה לשלם 60 מיליון שקל. החברה התנגדה גם לאחר שבית המשפט פסק נגדה וציווה עליה לשלם את המסים החסרים, ודהרי פנה למנכ"ל ונשיא אינטל העולמית, פול אוטליני. משזה לא עזר, הוא שלח פקחי עירייה מלווים בשוטרים ובשתי משאיות, כשצווי עיקול בידיהם. לבסוף, הגיעו החברה והעירייה לפשרה - החברה תשלם לעירייה 16 מיליון שקל.

פרט לעובדים שאינטל מעסיקה בעצמה, הספקיות שלה מעסיקות אלפי עובדים. "לולא אינטל, האבטלה היתה גבוהה בהרבה והיה לנו הרבה יותר קשה", אומר אבי כהן, שמעסיק 300 עובדים במפעל המספק לאינטל מערכות מיזוג וקירור מאז 1997. המפעל של כהן הוקם כבר ב-1973, אך מאז שהתחיל לעבוד עם אינטל, הוא אומר, הוא ביצע קפיצת מדרגה. "גם הרמה של העובדים השתפרה לאין ערוך. אינטל הביאה אתה סטנדרטים חדשים של בטיחות ושל טכנולוגיה. בתקופות שבהן עובדים על פרויקטים, אתה לא מצליח למצוא עובדים במשרדי כוח האדם פה. אם באינטל עובדים כיום 6,000 איש, אני מעריך שמספר העובדים שמספקים לה שירותים בסביבה גבוה פי שלושה-ארבעה".

"השינוי העיקרי הוא תפישתי וניהולי", אומר תומר הררי, הבעלים והמנכ"ל של חברת קינטיק סיסטמס ישראל, שאביו היה ממייסדיה. החברה, שמספקת מערכות בקרה והולכה לאינטל, הוקמה כבר ב-1960, מהחלוצות בתחום הבקרה בישראל. לדברי הררי, ההגעה של אינטל והקמת פארק התעשייה בעקבותיה שינתה את האזור כולו. "בזכות אינטל, השתנה הגישה: במקום השיטה הישראלית, לעשות מהר ולדאוג אחר כך, אנחנו חושבים קודם כל על בטיחות ועל איכות. לא עובדים ללא משקפי מגן וקסדות, לא רצים במפעל, דברים קטנים כאלה ששיפרו את העסק שלנו מאוד. הפסקנו להיות חאפרים ישראלים. אנחנו מעבירים את סגנון העבודה הזה למפעלים אחרים, לתעשיות אחרות.

ההתבססות של אינטל בקריית גת והפיתוח של פארק התעשייה, לצד סלילתו של כביש 6, הובילו לתנופת בנייה גדולה בקריית גת, מתוך תקווה שכעת אפשר יהיה למשוך אוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר. במארס אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית להקמת רובע חדש בקריית גת, שישתרע על 3,000 דונם ויכלול כ-7,000 דירות. התוכנית נועדה להגדיל את מספר התושבים בקריית גת ל-75 אלף, לעומת 50 אלף כיום, אבל מה שחשוב יותר הוא האוכלוסיה שהתוכנית נועדה למשוך: עובדי ההיי-טק שמשתכרים היטב ומעדיפים כיום לגור בהוד השרון או במושבים הסמוכים לקריית גת, אבל לא בעיר עצמה.

"זה ישנה את המרקם הדמוגרפי של העיר ויאזן בין אזור התעשייה לעיר", אומר יהל. "אזור התעשייה והעיר מתקדמים במקביל, אבל ייתכן שאזור התעשייה התקדם קצת יותר, ועל העיר לסגור את הפער הזה".

אינטל הובילה לעלייה בארנונה

אבל בקריית גת לא כולם מרגישים את ההתקדמות. שאלות על אינטל נתקלות בעיקר בבוז מצד התושבים, שחוששים מהתחרדותה הגוברת של העיר ומטירוף הנדל"ן שאחז בה. "אם תשאל תושבים בקריית גת הם יגידו לך 'אינטל לא נתנה לנו כלום', אבל זה קשקוש", אומרת העיתונאית המקומית בלהה לוטן, עורכת העיתון "המקומון". "כשאתה חושב כיום על קריית גת אתה חושב על אזור התעשייה, לא על קריית גת".

"הנטייה בקריית גת היא לטעון שכולנו חוטבי עצים ושואבי מים, ושהעובדים באינטל באים מאזור המרכז. זה קשקוש. אינטל היתה ברכה לעיר, גם מבחינת הארנונה - שכל עיר אחרת היתה מוכנה לחתום עליה ללא היסוס - וגם בדברים אחרים", אומרת לוטן. "אינטל השקיעה מיליונים במערכת החינוך של העיר - אף אחד לא עשה את זה קודם, גם לא המדינה. היא גם שינתה את הדימוי של קריית גת, עיר שלא הצליחה מעולם להתגבר על הדימוי של עיירה שכוחת אל על הכביש לאילת".

עם זאת, היא אומרת, גם לברכות שהביאה התעשייה החדשה יש חסרונות. בשנים האחרונות, בניסיון לחלוב את הפרה החולבת כמה שיותר, ביקשה העירייה כמה פעמים אישור להעלאות חריגות בארנונה. "כרגע הם כבר הגיעו לחריגה לחריגה. מדובר בעלייה של 30% בשלוש שנים, שזה מטורף וכמעט בלתי נתפש. הם רואים את המפעלים הגדולים שיכולים לשלם, אבל יש גם את הקטנים שלא עומדים בסיפור הזה".

קרית גתצילום: אייל טואג

לדברי מיקה מור, הבעלים של משרד נדל"ן בלב העיר, לצמיחת פארק התעשייה היו גם השפעות שליליות על תושבי קריית גת והאזור. "מרגע שאינטל הגיעה הנה, פארק התעשייה צמח וכביש 6 נסלל, חל שינוי בתפישה של הלקוחות. קריית גת היא לכאורה עיירת פיתוח, אי אפשר להחזיק ממנה יותר מזה. אבל מאז כביש 6 ואינטל, התושבים תפסו פוזה של רחובות או נס ציונה, במחשבה שעכשיו שיש לנו פארק תעשייה וכביש למרכז אפשר לדפוק מחיר. זה לא עובד. לפני שנה וחצי נכנסו לכאן רשתות התיווך, ועודדו אנשים להעלות את המחירים עוד יותר. כבר קשה מאוד להכניס אותם לפרופורציות. כל אחד רוצה למכור את הבית ב-700 אלף שקל לפחות, ובתים נשארים חודשים בשוק".

למרות הציפיות הגבוהות מהבנייה הצפויה, למור אין ציפיות שמשהו ישתנה בעיר. "תהיה כאן תנופת בנייה, נכון, אבל מי שמקווה שאנשים מחוץ לעיר יעבור לגור פה - יתבדה. זה לא יקרה. העובדים בפארק לא קונים נדל"ן באזור. אחוז קטן מאוד קונים במושבים, שם המחירים קרובים יותר ל-2-2.5 מיליון שקל, אבל לא בקריית גת. העיר מתחרדת, והקונים העיקריים פה הם בעיקר חרדים שמגיעים עם מזוודות של כסף. אנחנו חיים פה במציאות הזויה, בגלל הפער בין החלום למציאות".

ואכן, למרות הפארק החדש והנוצץ, למרות השיפור בתעסוקה, למרות התרומות למוסדות חינוך ומוסדות קהילתיים ותנופת הבנייה והעלייה במחירי בתים, קריית גת היא עדיין הדבר האחרון שאפשר לדמיין כשחושבים על עיר היי-טק. העיר התקדמה, אומרים התושבים, אך עדיין מדובר בפועל בעיירת פיתוח, ואת זה גם חברת השבבים הגדולה בעולם לא תוכל לתקן. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי קריית גת דווקא ירדה בדירוג רמת החיים, מהמקום ה-95 ב-2001 למקום ה-96 ב-2006. ההכנסה הממוצעת לנפש ירדה מ-2,481 שקל בחודש ב-2001 (מקום 101) ל-2,266 שקל בחודש ב-2006 (מקום 98).

"אינטל היא עיר בפני עצמה", אומרת לוטן. "זה מפעל שיש לו עיר. היא הביאה ברכה עצומה לקריית גת, אבל עובדיה לא יבואו לגור פה. גם לא בשכונות החדשות. הם מעדיפים לגור בהוד השרון. מי ייקח את הילדים שלו ויעבור לקריית גת כשהוא חושש שמחר היא תיהפך לבית שמש שנייה? אנחנו לא מצליחים להשתחרר מהדימוי". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker