אחרי 38 שנים בישראל: אינטל מעדיפה את אירלנד

למרות המענקים הממשלתיים הנדיבים שהסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר, אינטל מעדיפה את האירים - ואת המפעל החדש שלה היא תקים בארץ הגינס, שהעניקה לה תנאים יותר טובים. האם ההפסד כולו שלנו?

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים24
אורה קורן

לפני קרוב ל-40 שנה נכנס דב פרוהמן למשרדי אינטל העולמית בקליפורניה. פרוהמן הכריזמטי הצליח לשכנע את ראשי החברה שהפתרון למחסור במהנדסים נמצא בארץ הקודש, מחכה שמישהו יישם אותו.

מלחמת יום הכיפורים לא הרתיעה את החברה, שבאוקטובר 1973 שיגרה ארצה משלחת כדי לבחון אם מכאן תצמח הישועה. שנה לאחר מכן נפתח מרכז הפיתוח הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב, בחיפה, ובו עבדו חמישה מהנדסים. זה לא הספיק לפרוהמן, וכשזיהה שאינטל מתחילה לסבול גם ממחסור בעובדי ייצור, שיכנע אותה להקים מפעל ייצור ראשון מחוץ לארה"ב - וכך קרה ב-1981, בירושלים.

החזון להקים בישראל מרכז ייצור ענק במונחים בינלאומיים, שיעסיק אלפי עובדים, המשיך לנקר בראשו של פרוהמן. ב-1999, שלוש שנים לפני שפרש מהחברה, הוא הצליח להביא אותה לקריית גת, שסבלה מאבטלה בעקבות סגירת מפעלי הטקסטיל שפעלו בה. אינטל קריית גת הוקמה בהשקעת עתק של 1.7 מיליארד דולר. פרוהמן שיכנע את המדינה להעניק לחברה מענק עצום של 600 מיליון דולר תמורת הבטחה להעסיק 4,500 עובדים. שנה לאחר מכן, כשניהל את המפעל, נהפכה אינטל ליצואנית הגדולה של ישראל - עם יצוא בשווי 5 מיליון דולר ליום בממוצע.

מפעל אינטל קרית גת
מפעל אינטל בקרית גתצילום: אלברטו דנקברג

חמש שנים לאחר חגיגות ההשקה של המפעל החדש, הופתעה המדינה מבקשה חדשה של אינטל: לקבל מענק תמורת השקעה נוספת של 4 מיליארד דולר בקריית גת. הרוחות סערו והוויכוח הציבורי התלהט: האם לתת לאינטל מענק עצום נוסף, או שעדיף לפזר את ההון והסיכון בין עשרות או מאות עסקים קטנים ובינוניים? האם להיתלות בהבטחה לתעסוקה של אלפי עובדים, או להשקיע את הכסף לאחר ניתוח כלכלי מעמיק של חישובי עלות-תועלת?

כבר אז הבינה הממשלה שזו כמעט חתונה קתולית, שמדובר בבור ללא תחתית, שידרוש מדי כמה שנים הזנה מחודשת במאות מיליוני שקלים, לפחות לצורך תחזוקה שוטפת. היה ברור כי זו אינה סחטנות, אלא אופי העסק: בכל שנתיים יוצא דור חדש של שבבים, והמפעל נהפך למיושן, הביקוש למוצריו בירידה וכך גם מצבת כוח האדם שלו.

תעשיית ההיי-טק היתה אז בצמיחה, והיה ברור שהיא הקטר שמושך אחריו את צמיחת המשק. הממשלה החליטה שחשוב שעולם ההיי-טק יידע שאינטל בחרה בישראל להקמת המפעל. במשרדי האוצר והתמ"ת קיוו שמענק נוסף יוביל חברות גלובליות נוספות להקים בישראל מפעלי ייצור.

ניסו לעצור את סחרור המענקים

ב-2008 חנכה אינטל בקריית גת מפעל ייצור מתקדם למעבדים בטכנולוגיה של 45 ננומטר, עם חדרים סטריליים ברמה גבוהה במיוחד. לא חלפה שנה, ולפני שהממשלה הספיקה לנוח על זרי הדפנה, הגיעה בקשה חדשה: הממשלה תיתן מאות מיליוני דולרים תמורת השקעה של 2.7 מיליארד דולר לשדרוג המפעל, עם הבטחה שייצר בטכנולוגיה עולמית מתקדמת ביותר של 22 ננומטר.

התקופה הקצרה שחלפה מאז המענק הקודם עוררה מחדש את הסערה הציבורית. אינטל שפכה שמן על המדורה כשהעבירה לממשלה מסמך שבו הראתה שאם לא תתבצע השקעה נוספת במפעל, יצטמצמו הכנסותיה מ-2.6 מיליארד דולר ב-2009 ל-556 מיליון דולר בלבד ב-2013. מנגד, צוין במסמך, אם יאושר לחברה מענק ראוי, הוא יפיח רוח חיים בהכנסות - שיטפסו ל-2.962 מיליארד דולר ב-2012, אם כי יירדו בהדרגה מהשיא ל-1.347 מיליארד דולר ב-2016 (תמיכה ממשלתית מותנית בייצור של שבע שנים לפחות), אז תעסיק החברה במפעל 1,873 עובדים. בסופו של דבר קיבלה החברה מענק של 200 מיליון דולר, וההרחבה בוצעה. בימים אלה ממש מגייסת החברה מאות עובדים לשורותיה.

במועצה הלאומית לכלכלה ניסו לעצור את סחרור המענקים ולשלוט במיליארדי השקלים הזורמים מקופת המדינה לחברה. ראש המועצה פרופ' יוג'ין קנדל הציע להגיע להסכם עקרוני עם אינטל, שיקבע את כללי התמיכה הממשלתית בהשקעות החברה, ובתמורה תבטיח אינטל לפתח בישראל את הדור המתקדם ביותר של מוצריה, או את זה שאחריו.

ואולם עוד לפני שהממשלה הספיקה לדון ברעיון, הגישה אינטל ב-2011 בקשה חדשה: מענק מהממשלה תמורת הרחבת ושדרוג המפעל בקריית גת בהשקעה של כ-5 מיליארד דולר. צוות נמרץ של פקידים בכירים במשרדי האוצר והתמ"ת רקח נוסחת מענק חדשה. בניסיון להתאים את ההוצאה הגדולה לצורכי המשק הציעה המדינה לאינטל מענק של עד מיליארד שקל - בתנאי שתקים גם מפעל הרכבה באזור הצפון.

אינטל לא הצליחה לאתר מקום הולם להקמת מפעל ההרכבה, והוסכם להמיר אותו בהקמת מרכז מחקר ופיתוח. תחילה דובר על הקמת מרכז בבית שאן ואחר כך על מרכז בנצרת, שיעסיק כ-250 מהנדסים ערבים-ישראלים. אלא שאז הגיעה הצעה מפתה מאירלנד, שטרפה את הקלפים. אירלנד הציעה הסדר מס שלמעשה יוצר מצב שבו אינטל מקבלת מעין מענק בשיעור של 12% מהשקעתה. 12% של אירלנד מול 4% של ישראל הכריעו את הכף לטובת אירלנד בסיבוב הזה. בניסיון להמתיק את הגלולה המרה הציעה אינטל ישראל לממשלה לבחון אפשרות להקים את המפעל הבא של החברה העולמית בקריית גת, בהשקעה של 5-10 מיליארד דולר, שייצר שבבים מתקדמים יותר בטכנולוגיה של 10 ננומטר. במשרד האוצר מתגלגל רעיון לצאת ביוזמה חדשה לחברה גלובלית, להקמת מרכז ייצור בישראל. הממשלה תפרסם את ההטבות שתעניק, בתקווה שחברות מהמזרח ומהמערב יתמודדו ביניהן על ההזדמנות.

המידע זולג מאינטל לחברות המקומיות

בסך הכל השקיעה אינטל בישראל 9.4 מיליארד דולר, ואילו סך המענקים שקיבלה החברה מהמדינה הוא 1.3 מיליארד דולר. במשרד האוצר מציינים בסיפוק כי השתתפות המדינה בהשקעות של אינטל כמענק יורדת בהדרגה עם השנים, מ-35% ל-15% ול-7.5%, ובהצעה האחרונה - שלא התקבלה - ל-4%.

"אנחנו צריכים להוסיף לחישובים בעד או נגד המענק הפנטסטי לאינטל דיון באלטרנטיבה של הכסף", אומרים מקורות במשרד האוצר, "כלומר, מה אנחנו עושים עכשיו עם 800 מיליון השקלים שהיינו אמורים לתת להם כמענק. האם לא עדיף לחלק אותם ל-100 מפעלים, שאולי ייתנו תוצר יותר גבוה, לצד פיזור סיכון ופיזור גיאוגרפי טובים יותר? אינטל מגיעה אלינו פעם בשנתיים ואומרת 'או שהמדינה תיתן לנו מענק, או שאפסיק לפעול'. אבל החברה מחויבת לשבע שנות פעילות, ומכיוון שמדובר בהשקעה הונית גדולה, היא לא יורדת לטמיון: לדוגמה, המפעל בירושלים נמכר לאחר סיום הפעילות של אינטל לחברה אחרת, שמשתמשת בציוד וממשיכה להעסיק עובדים. מנגד, אני יודע שמאותם 100 מפעלים לא אקבל את מה שאינטל נותנת לי, את זליגת הידע הטכנולוגי, שמובילה להקמת סטארט-אפים על ידי יוצאי אינטל, וגם לא את הידע הניהולי ברמה הבינלאומית".

מקור בתעשיה אומר כי "יש תמורה להשקעה הממשלתית באינטל". לדבריו, החברה מחזירה את ההשקעה הממשלתית במסים ישירים ועקיפים ובתעסוקת עובדים בדרום. "לא נבדק אם השקעה אלטרנטיבית של סכומים אלה היתה מניבה תמורה גבוהה יותר. אינטל היא מנוע צמיחה משמעותי למשק מבחינת התרומה ליצוא, שנחשב קטר מרכזי של צמיחה. בנוסף, השקעות של חברת היי-טק חשובה כמו אינטל בישראל תורמות לדימוי הישראלי כמעצמת היי-טק".

לאינטל יש מרכזי ייצור ופיתוח בירושלים, בחיפה, בפתח תקוה, ביקום ובקריית גת, המעסיקים 7,782 עובדים. עובדי החברה מהווים כ-10% מסך עובדי ההיי-טק בישראל. נתוני היצוא של אינטל משפיעים על נתוני המקרו של המדינה, כך שהסטת היצוא של אינטל מארה"ב לאסיה, לדוגמה, משנה את מפת היצוא הישראלית. ב-2011 ייצאה החברה בשווי של 2.2 מיליארד דולר, ובשנים שחלפו מאז 1999 היא ייצאה בכ-22 מיליארד דולר.

אחת הסנגוריות הגדולות של אינטל בממשלה היא בינה בר און, העומדת בראש הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד התמ"ת. לדבריה, תרומתה של אינטל למשק חורגת בהרבה ממספר המועסקים, מהיצוא ומהמסים שהיא משלמת. אינטל רוכשת ציוד וידע מחברות ישראליות בהיקפים גדולים במיוחד, היא הסמיכה עד סוף 2010 כ-500 חברות ישראליות לשמש כספקיות של אינטל העולמית וב-2010 לבדה רכשה מהן בשווי של 264 מיליון דולר. ב-2006-2010 היא ביצעה רכישות בכ-3.9 מיליארד דולר בחברות ישראליות. בעקבות המענק האחרון שקיבלה חתמה על הסכם לחמש שנים, שבו התחייבה להסמיך עוד 300 ספקים ישראליים. על פי נתוני אינטל, ב-2011 בוצע רכש גומלין בסך 452 מיליון דולר נוספים. רכש הגומלין העקיף (שפותח על ידי החברות הישראליות ליצרנים אחרים) היה ב-2011 176 מיליון דולר ומאז 2006 הסתכם ב-650 מיליון דולר.

"מדובר בתרומה אדירה למשק", אומרת בר און. "הספקים האלה מייצרים לא רק לאינטל ישראל, אלא לאינטל העולמית. הסטנדרטים שבהם הם עומדים בזכות ההכשרה של אינטל יאפשרו להם להרחיב את הייצור לחברות גלובליות נוספות. יש כאן שדרוג מדהים של מאות מפעלים והכשרתם לפעול בשוק העולמי".

אינטל גם משקיעה בסטארט-אפים ישראליים באמצעות קרן ההון-סיכון אינטל קפיטל. הקרן השקיעה בישראל 225 מיליון דולר ומחזיקה ב-16 חברות, המעסיקות יותר מ-1,600 עובדים. מרכזי הפיתוח בישראל נחשבים לחוד החנית של החברה העולמית: ב-2011 רשם פיתוח ישראלי של מעבד ה-Sandy Bridge, שפותח בחיפה וביקום, שיא חדש בקצב המכירות של אינטל בעולם. במקביל פותח בישראל מעבד ה-Ivy Bridge - הראשון בעולם בטכנולוגיית 22 ננומטר. אינטל ישראל הובילה את פיתוח מעבדי ה-Cloverview - המעבדים הבאים של אינטל בעולם הטאבלט והסמארטפונים, והגיעה לשלב הייצור ההמוני של מעבדי ה-Cedarview - המעבדים הבאים בעולם הנטבוקים.

ליזום במקום להיגרר

כשנציגיה של חברה כמו אינטל מגיעים לפגישה עם שרי האוצר והתמ"ת, ומודיעים להם שהחברה בוחנת השקעה של 5-10 מיליארד דולר ומצפה למענק בסכום של מאות מיליוני דולרים - זה קורה תמיד בעיתוי גרוע. אף פעם אין בתקציב עודפים כל כך גדולים, וברור שהכספים יינתנו לחברה על חשבון משהו אחר שהיה בתכנון.

לאחר שאינטל הגיעה לממשלה עם בקשות לקבל ארבעה מענקי עתק תוך כעשור, וזכתה במיליארדי שקלים, החלו גורמים ממלכתיים לנסות לשנות את דפוס ההתנהלות הממשלתי ולבחון כיצד אפשר לשלוט בהתפתחויות, במקום להיגרר אחריהן.

את ההצעה הראשונה הגה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה. לגישתו, במקום שהממשלה תפקיד את המשא ומתן עם חברת הענק בידי פקידי ממשלה, שינהלו דיונים מייגעים כל שנתיים, תיקבע מראש נוסחת מענק מוסכמת על שני הצדדים. הנוסחה תקבע את מתווה ההטבות לאינטל, וזו מצדה תתחייב לייצר בישראל את השלב המתקדם ביותר בפיתוחי החברה, או את זה שיבוא אחריו. כך יובטח שמהנדסים ישראלים יתמחו בייצור הטכנולוגיות המתקדמות בעולם, התעסוקה בענף ההיי-טק תישמר והדימוי הישראלי - אומת היי-טק ברמה עולמית - לא יינזק. אפשר לכלול במתווה את מה שהממשלה ניסתה לעשות במשא ומתן האחרון ללא הצלחה - הקמת מרכז פיתוח בפריפריה הצפונית, לצד פיתוח תשתית הייצור בדרום.

באחרונה החל להתגלגל באגף התקציבים במשרד האוצר רעיון יצירתי לא פחות. שם הציעו שבמקום שאינטל תבוא בדרישות לישראל, המדינה תיזום מהלך ותצא במכרז כלל עולמי. הממשלה תגבש חבילת הטבות, שתכלול הטבות מס ומענקים, ותציע אותה לחברות גלובליות תמורת הקמת מפעל בפריפריה, שיעסיק אלפי עובדים. כך תוכל המדינה לשלוט בתיעול ההשקעה לגליל, לדוגמה, שאליו היא מתקשה למשוך משקיע אסטרטגי בשנים האחרונות. אינטל תהיה אחת החברות שיוכלו להתמודד במכרז, לצד חברות טכנולוגיה מאסיה, מאירופה ומארה"ב.

המתווה הזה יוכל גם לפתוח פתח להשקעות מגוונות יותר, שמעניינות את המשק. לדוגמה, יותר מעשור מנסות ממשלות ישראל למשוך לישראל חברת פארמה גלובלית, שתקים כאן את מה שאינטל הקימה - מרכז פיתוח ומפעל ייצור גדולים, כדי להעניק תנופה לענף מדעי החיים.

שני הרעיונות היצירתיים ראויים לדיון רציני בממשלה, כדי לשנות פאזה: ממצב של ממשלה הנגררת כמעט בעל כורחה למה שמניחים לה על השולחן, לממשלה ששולטת בהשקעות ענק, יוזמת ומנווטת אותן על פי צורכי המשק.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker