יוקר היוקרה: על מה מוציא סטודנט בהרווארד 54 אלף דולר בשנה?

בארה"ב מתנהל ויכוח על הנגשת ההשכלה הגבוהה גם לאוכלוסייה מעוטת יכולת ■ באתר "אונליין יוניברסיטיס" בדקו את הצד השני של המשוואה: לאן הולכים סכומי העתק שמעבירים הסטודנטים למוסד היוקרתי

ישראל פישר

כשאוניברסיטת הרווארד נחנכה ב-1636 כמוסד האקדמי הראשון בארה"ב, הכריזו מייסדיה על המטרה העיקרית שלו: "לקדם את הלמידה ולהנציח אותה לדורות הבאים". עם השנים נהפך המוסד לשם נרדף לאליטה האקדמית בארה"ב, וכיום הוא עומד בלב הוויכוח על הנגשת החינוך הגבוה לכלל האוכלוסיה. שווי קרן התרומות וההשקעות של המוסד הגיע ב-2011 ל-37 מיליארד דולר - עלייה של 5.3 מיליארד דולר לעומת 2010 - אבל שכר הלימוד בו, כמו ביתר אוניברסיטאות היוקרה של ארה"ב, ממשיך להיות גבוה במידה שכבר מכונה בארה"ב "מגוחכת".

האינפלציה בארה"ב עלתה בין 1979 ל-2009 ב-140%, וההוצאות הרפואיות עלו פי שישה. אבל הוצאות שכר הלימוד זינקו בממוצע פי עשרה בכל המסגרות האקדמיות בארה"ב, והפכו את ההשכלה הגבוהה לחלום רחוק עבור רבים. ב-1978-1979 שילם סטודנט 2,145 דולר בממוצע לשנת לימוד בקולג' ציבורי (כולל מעונות) ו-17,721 דולר עבור שנת לימודים בקולג' פרטי יוקרתי. ב-2008-2009 זינק התשלום הממוצע לקולג' ציבורי ל-14,257 דולר ולקולג' פרטי יוקרתי ל-56,250 דולר. חישוב מהיר מעלה כי שכר הלימוד בקולג'ים הפרטיים עלה ביותר מ-200%, וכי אם הוא היה עולה באופן פרופורציונלי לאינפלציה, הוא היה מגיע לכ-42 אלף דולר בלבד.

הקושי לשלם עבור השכלה גבוהה משקף את הפערים החברתיים בארה"ב. לפני 30 שנה חל שינוי במגמות הכלכליות והחברתיות בארה"ב. מחברה שבה כל המעמדות - מהעשירונים התחתונים ועד העליונים - נהנו מצמיחה בריאה בשכר ובעושר, החלה ארה"ב ליהפך לחברה שבה הפערים מתרחבים. שני העשירונים העליונים רשמו גידול של 55% בהכנסות ב-1980-2009, אבל שני העשירונים הבאים צמחו רק ב-25%, ושני התחתונים אף סבלו מצמיחה שלילית של 4% בהכנסה.

אוניברסיטת הרווארדצילום: בלומברג

הפער בין המאיון העליון לכל השאר היה אף גדול מכך: נתח ההכנסה של המאיון העליון מכלל ההכנסות במדינה זינק ב-130% ב-1979-2007, בעוד שה-80% התחתונים סבלו מנסיגה בנתח ההכנסה שלהם. ההכנסות מהון, כלומר מהשקעות ומרכוש, זינקו אצל המאיון העליון, ונסוגו בקרב ה-80% התחתונים של האוכלוסיה.

בהרווארד ובמוסדות אקדמיים נוספים בארה"ב טוענים כי שכר הלימוד הגבוה נחוץ כדי לשמר את הרמה האקדמית הגבוהה וכדי לאפשר להם להעניק מלגות לסטודנטים נזקקים. בנוסף, הם טוענים כי מספר התרומות ירד בשנות המשבר, וכי קרנות התרומות וההשקעה כוללות גם את שווי הנדל"ן של המוסדות - ובלתי אפשרי להשתמש בהן כדי להוריד את שכר הלימוד.

ד"ר ג'סטין מרקוויז, שכותב בלוג על חינוך וטכנולוגיה עבור הפורטל OnlineUniversities.com, החליט לבדוק את שאלת שכר הלימוד הגבוה מצדה השני: לאן הולך הכסף שמשלמים הסטודנטים, ואיך מתחלקות ההוצאות שלהם - וכן איזה חלק מההכנסות של האוניברסיטאות הם תשלומי שכר הלימוד, ואילו הכנסות מגיעות ממקורות אחרים. כצעד ראשון, הוא פירסם ניתוח שמפרט את מאזן ההכנסות וההוצאות של הרווארד, והתבסס על דו"ח שפירסמה האוניברסיטה ומופיע גם באתר שלה.

מרקוויז מכיר מקרוב את המערכת האקדמית. הוא השלים את הדוקטורט בטכנולוגיה של מערכות מידע באוניברסיטת אינדיאנה ומלמד טכנולוגיה חינוכית בדיקינסון, קולג' פרטי בפנסילווניה. הוא שימש בעבר בתפקידים אדמיניסטרטיביים באקדמיה, עבד כיועץ אקדמי ועיצב קורסים מקוונים. כעת הוא כותב בבלוג כי "באוניברסיטאות כמו הרווארד, שכר הלימוד הוא מרכיב מרכזי מהתקציב הכולל - ובהתחשב בעלות של ההשכלה הגבוהה, אי אפשר להאשים את הסטודנטים בכך שהם רוצים לדעת לאן הולך שכר הלימוד שלהם".

רק 20% מההכנסות - מסטודנטים

לפי הניתוח שערך מרקוויז, עבור הזכות ללמוד לתואר ראשון בהרווארד נאלץ סטודנט להיפרד ב-2011 מ-54,561 אלף דולר בממוצע. עם זאת, רק 40% מהתלמידים משלמים את שכר הלימוד המלא - והם מסבסדים למעשה את ה-60% הנותרים, שנזקקים לתמיכה כלכלית ומשלמים בממוצע 11,500 דולר, 77% פחות מהסכום הממוצע. ההכנסות מכל סטודנט עלו ב-4% לעומת 2010, והסתכמו בשנה שעברה ב-741 מיליון דולר.

אוניברסיטת הרווארדצילום: בלומברג

מתוך התשלום הממוצע שמשלמים התלמידים, 36,305 דולר מועברים להוצאות הוראה; 7,811 דולר הם תשלומים עבור הוצאות דיור במעונות האוניברסיטה; 4,990 דולר הם עבור סעיף הוצאות כלליות של האוניברסיטה; 3,020 דולר עבור ביטוח רפואי; 2,360 דולר עבור שירותים לתלמיד ו-75 דולר דמי ייעוץ שמשלמים סטודנטים לתואר ראשון. הרווארד נחשבת לאוניברסיטה יקרה אפילו בקרב המוסדות שזוכים ליוקרה דומה: לשם השוואה, שכר הלימוד הממוצע לתלמידים לתואר ראשון באוניברסיטת ייל, שנחשבת לאחת משלוש האוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב, היה 49,800 דולר ב-2011.

מניתוח סל ההוצאות של סטודנט ממוצע בהרווארד, עולה כי 19% הם על שכר לימוד; 26% הם עבור הוצאות דיור (כולל מעונות); 40% הולכים למימון בילויים והוצאות פרטיות; 8% הם הוצאות אחרות כמו ביטוח רפואי; 4% מכסים ציוד לימודי ו-3% הם הוצאות תחבורה.

אוניברסיטת הרווארד קיבלה ב-2011 מימון ציבורי בסך 852 מיליון דולר, ש-80% מהם היו מימון פדרלי. המוסד קיבל גם 240 מיליון דולר מקרן תמריצים ממשלתית, אך הוציא רק 86 מיליון דולר מתוכם. 57% מהכנסות האוניברסיטה הגיעו מתרומות, ממתנות ומספונסרים של המוסד, 20% מההכנסות הגיעו מתשלומי סטודנטים ו-23% ממקורות אחרים. עוד עולה מניתוח ההוצאות של הרווארד כי שווי נכסי האוניברסיטה וקרן התרומות של המוסד טיפסו ב-5.3 מיליארד דולר, והגיעו ל-37 מיליארד דולר.

ההכנסות של הרווארד עלו ב-2011 ב-1% והגיעו ל-3.8 מיליארד דולר, אך הגירעון של האוניברסיטה עלה באופן דרסטי הרבה יותר - מ-900 אלף דולר בלבד ב-2010 ל-130 מיליון דולר ב-2011, עקב הוצאות חד פעמיות רבות. ההוצאות התפעוליות של המוסד עלו ב-4% ב-2011 והסתכמו ב-3.91 מיליארד דולר. 48% מההוצאות היו עבור משכורות והטבות לעובדים, עלייה של 5% לעומת 2010; 8% הוצאות על החזר הלוואות; 7% הוצאות תחזוקה; 7% הוצאות פחת; 6% הוצאות רכש; 3% על מלגות ו-21% הוצאות אחרות.

ההפסדים של הרווארד מגיעים לאחר שב-2008 הכניס המוסד האקדמי 3.48 מיליארד דולר, והוציא רק 3.46 מיליארד דולר. ב-2009 ההכנסות גדלו ל-3.81 מיליארד דולר, וכך גם ההוצאות - 3.76 מיליארד דולר. העודף התקציבי איפשר למוסד להימנע מפיטורים ב-2010 וב-2011, שהיו שנות הפסד.

ואולם למרות הביקורת שמשמיע מרקוויז נגד שכר הלימוד במוסדות האקדמיים, גם הוא יודע שהוויכוח הזה תקף רק לשנים הקרובות. לדבריו, "הלמידה הווירטואלית שמפעילות אוניברסיטאות כמו סטנפורד מביאה את התחום למה שנראה כסימנים של רנסנס בהשכלה הגבוהה בארה"ב". ייתכן שתוך שנים מעטות, יותר ויותר צעירים יעדיפו לוותר על שירותיה של הרווארד ודומותיה - ויאלצו את המוסדות לחשוב מחדש על המודל הכלכלי ואפילו האקדמי שלהן.

סטודנטים בהרווארדצילום: בלומברג

התעודה מתרחקת עלות הלימודים בארה"ב ב-2009, בדולרים

בועת החובות הבאה בארה"ב?

יותר ויותר אמריקאים פושטים את הרגל בשל הקושי להחזיר את ההלוואות שמימנו את לימודיהם האקדמיים. לפי סקר שערכה האגודה הלאומית של עורכי דין לענייני פשיטות רגל בארה"ב (NACBA), יותר מ-80% מעורכי הדין העידו כי בשלוש השנים האחרונות נרשמה קפיצה במספר הלקוחות המתקשים להחזיר את ההלוואות.

עוד עולה מהסקר כי 39% מעורכי הדין דיווחו על עלייה של 50%-25% בשלוש השנים האחרונות במספר התיקים העוסקים בסטודנטים שלא עומדים בתנאי ההלוואה. 23% מעורכי הדין דיווחו על זינוק של 50%-100% במספר התיקים. לדברי איגוד עורכי הדין, בוגר קולג' ממוצע בארה"ב סיים את לימודיו עם חובות של כ-25 אלף דולר, עלייה של 5% לעומת 2009. אך הסטודנטים לא לבד: שיעור ההלוואות לצורך רכישת השכלה גבוהה בקרב ההורים קפץ ב-75% מאז 2005.

ויליאם ברואר, יו"ר NACBA, אמר כי "החובות האלה יכולים להיות פצצת החוב הבאה בארה"ב. סכום ההלוואות לצורך לימודים אקדמיים חצה בפעם הראשונה רף של 100 מיליארד דולר". לדבריו, "הורים של סטודנטים רבים עומדים בפני פרישה לגמלאות, ונאלצים להתמודד עם דרישות דחופות לפירעון החובות. בנוסף, סטודנטים רבים רוכשים הלוואות נוספות כדי לכסות על החובות הקיימים, וזה מקשה עליהם".

סוכנויות הידיעות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker