פעולה חד צדדית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פעולה חד צדדית

בית משפט קבע כי בנק הפועלים פעל שלא כדין כשלא מימש במועד בטוחות של חברה, וכי מימושן באיחור הסב לה נזקים

האם חלה על בנק חובה לממש בטוחות של לקוח, כדי להקטין את יתרת חובו? שאלה זו עמדה במרכז תביעה כספית שהגיש בנק הפועלים נגד חברת שומרי כל חברה לשמירה ושירותים. שופט בית משפט השלום בתל אביב דן מור דחה את עיקר התביעה הכספית של הבנק נגד החברה, תוך מתיחת ביקורת נוקבת עליו. השופט קבע כי הבנק מימש את הבטוחות באיחור רב ובכך הסב לה נזק.

באוקטובר 93' פתחה חברת שומרי כל חשבון בנק בסניף הר הכרמל של בנק הפועלים בחיפה. את החשבון פתח יצחק משי, מנהל החברה ובעל מניות בה. החברה קיבלה אשראי למשיכת יתר בסכום של 150 אלף שקל. לחברה היה גם חשבון ניירות ערך, ששימש בטוחה לאשראי למשיכת יתר בחשבון.

בפברואר 94' התרחשה מפולת בשוק ההון וערכם של ניירות הערך ירד. במקביל, גדלה יתרת החובה של החברה. ביוני 95' ביטל הבנק את מסגרת האשראי של החברה, ומאותה עת היא חויבה בריבית שנתית בשיעור של 24%.

בין פברואר 94' לאמצע 97', הפעולות היחידות שנעשו בחשבון החברה היו חיובי הריבית הרבעונית; משום כך הגיע החשבון ב-97' ליתרת חובה של 850 אלף שקל. בעקבות זאת מימש הבנק את הבטוחות של החברה, ששוויין ירד לכ-300 אלף שקל. לאחר מימוש הבטוחות היתה יתרת החובה של החברה 550 אלף שקל, ובמארס 98' הגישה פרקליטת הבנק, עו"ד עופרה אקרמן-שוורץ, תביעה בסדר דין מקוצר נגד החברה.

פרקליט החברה, עו"ד ארי מילשטיין, הגיש בקשת רשות להתגונן, שהתקבלה באופן חלקי. עו"ד מילשטיין טען כי הבנק חרג, ללא הסכמתו וידיעתו של משי, ממסגרת האשראי ועל כן אין לחברה כל אחריות או חבות לחיוביה. טענה נוספת היא שהבנק פעל שלא כדין בכך שנמנע מלממש את הבטוחות של החברה במועד מוקדם יותר - ארבע שנים קודם לכן - וכי שיהוי זה גרם לחברה נזקים.

השופט דחה את טענת החברה, שלפיה היא לא הסכימה לחריגה ממסגרת האשראי; השופט קיבל את עדותה של עובדת הבנק, חיה קייזר, שטענה שמימוש הבטוחות נעשה על דעתו של משי. השופט קבע כי משי היה מעורה היטב בחשבונות הבנק. פרקליטת הבנק אף הציגה תכתובת, המעידה על קשר שוטף בין קייזר למשי.

ואולם תביעת הבנק נדחתה ברובה, בגלל טענתו של עו"ד מילשטיין, שלפיה מימוש הבטוחות של החברה היה צריך להיעשות במועד מוקדם יותר. מילשטיין טען כי הבנק הפעיל מדיניות של "שב ואל תעשה". לטענתו, ב-28 בפברואר 94' - ארבע שנים לפני מימושן - היה שווי הבטוחות של החברה 629 אלף שקל, לעומת יתרת חובה של 398 אלף שקל.

קייזר נשאלה מדוע לא מימש הבנק את הבטוחות כבר במארס 94'. לדבריה, היא עמדה בקשר עם משי, שהבטיח לבנק כי יכסה את החריגה בחשבון על ידי מכירת דירה שברשותו. קייזר הוסיפה כי לא נהוג לפעול בחשבון ולממש בטוחות באופן חד צדדי ללא אישור מפורט מהלקוח.

לדברי קייזר, היא עזבה את הסניף בסוף יוני 95', ועל כן היא אינה מעורה בשיקולים שהנחו את הבנק בפעולותיו בחשבון. עם זאת סיפרה קייזר כי לקראת מועד עזיבתה היא ניסתה ליצור קשר עם משי, ללא הצלחה, והעניין הועבר למחלקת הגבייה. היא הוסיפה כי עמדת הבנק היא שלא לממש את הבטוחות אלא "כמפלט אחרון", כדי שהלקוח לא יטען נגד הבנק כי פעל בפזיזות, לפני שערכם של ניירות הערך יעלה.

עו"ד מילשטיין טען כי הבנק פעל בניגוד לחובה המוטלת עליו - לממש את הבטוחות של החברה בפברואר 94', ארבע שנים לפני הגשת התביעה. קבלת טענה זו היתה דוחה את מלוא תביעת הבנק ומראה שהבנק היה אף ביתרת זכות.

השופט קיבל את טענתו של מילשטיין כי הבנק מימש את הבטוחות באיחור רב ובכך גרם נזק לחברה. עם זאת קבע השופט כי על הבנק היה לממש את הבטוחות ביוני 95' - כשלוש שנים לפני הגשת התביעה. השופט אמר כי במועד זה החל הבנק לפעול באופן חד צדדי וביטל את מסגרת האשראי ואת ריבית החובה הנמוכה של מסגרת האשראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#