סקולקובו: עיר ההיי-טק הרוסית שתציל את פוטין מהפיכה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סקולקובו: עיר ההיי-טק הרוסית שתציל את פוטין מהפיכה

עמק הסיליקון הרוסי המתוכנן אמור להיות פאר היצירה המודרנית: עיר חכמה עם חברות סטארט-אפ, מרכזי מו"פ ואוניברסיטה טכנולוגית אליה יגיעו עשרות פרופסורים מהעולם כדי ללמד את דור הסטארט-אפיסטים הבא ברוסיה

12תגובות

דווקא בשבוע שבו הזמינו הרוסים עיתונאי ישראלי לרוסיה כחלק מניסיונות השיווק של פרויקט ההיי-טק היומרני שיזמו, החליטו עשרות אלפי רוסים מתוסכלים לצאת לרחובות. בקור מקפיא, מלווה בשלג ובברד, הם התייצבו מדי ערב בכיכר בולוטנאיה ומחו נגד השחיתות השלטונית. הם טענו לזיופים בבחירות שנערכו כמה ימים קודם לכן, וצעקו סיסמאות נגד ראש הממשלה ולדימיר פוטין והנשיא דמיטרי מדוודב ובעד שלטון חדש ונקי יותר.

המחאות האלה, שתפסו תאוצה והגיעו לשיאן במוצאי שבת בהפגנה הגדולה ביותר מאז נפילת המשטר הקומוניסטי ברוסיה, ליוו את הסיור שלנו, שנועד להציג את היוזמה של פוטין ומדוודב להצעיד את רוסיה לעולם האינטרנט וההיי-טק ולהציב את רוסיה על המפה העולמית. היוזמה הזאת היא במידה מסוימת כניעה לדור צעיר רוסי שדורש יותר רפורמות, יותר מודרניזציה, פחות שחיתות, פחות סיאוב וכלכלה ללא ביורוקרטיה.

האם שלטונו של פוטין נמצא בסכנה? האם הסכנה הזאת עשויה להביא לסיומו של הפרויקט עוד לפני שהתחיל? לא ברור. למרות כל זאת, שווה להתעכב על הניסיון הרוסי הראשון להתחרות באחד המוקדים החזקים ביותר של האמריקאים - פאלו אלטו.

המסע שלי להכרת עמק הסיליקון הרוסי התחיל בשני בשבוע שעבר. נחתי בשדה התעופה דומודדובו בשעת לילה מאוחרת. ליאוניד גנקין, המארח שלי מטעם קרן סקולקובו, התלווה אלי למונית לבית המלון. קר בחוץ. כמעט אפס מעלות. ירידה חדה של 15 מעלות מישראל. במבט ראשון, מוסקווה דומה לכל עיר מזרח-אירופית אחרת: הסגנון האדריכלי שלה מזכיר מאוד את הונגריה וצ'כיה, עם בנייני מגורים ובנייני משרדים עצומים, מפוארים ומקושטים.

יציאה ממוסקווה מגלה חבלי ארץ קפואים הנפרשים לאורך ק"מ ללא שום פיתוח כלכלי. נהג המונית שהוביל אותנו למלון לא יודע אנגלית, וגם המארח, עיתונאי בעברו, קצת מתקשה. כמעט כל אינטראקציה ברוסיה - בסופרמרקט, בבית קפה או בחנות בגדים - קשה ומורכבת בהיעדר שפה משותפת. הרוסים מנסים לשכנע אותי כמעט בכל מפגש שהם משתנים, אבל כשהלכתי ברחובות, ראיתי אנשים נוהגים להפגנה ושמעתי את הצעקות - הבנתי שהמציאות הרבה יותר מורכבת.

גם הבריטים רוצים קרית עתידים משלהם

למחרת בבוקר נסענו למקום שבו על פי התוכניות אמור לקום עמק הסיליקון. הוא נמצא במרחק של כ-3 ק"מ מבית הספר למינהל עסקים סקולקובו שבפאתי מוסקווה. בשטח אדמה בוצי, מוקף גדר, עמלים עובדים קשי יום על יציקת יסודות בטון. משאיות נכנסות ויוצאות, והעבודה מתקדמת במלוא המרץ להקמת Skolkovo City, עמק הסיליקון הרוסי. זו העיר שתצעיד את רוסיה לעבר המודרניזציה, שתמתג אותה כמעצמת על שיכולה להילחם בארה"ב, בסין, בהודו ובברזיל בעידן הפוסט-סובייטי - גם בהיבט של חדשנות טכנולוגית.

לא מדובר באתגר פשוט, בוודאי נוכח המציאות השלטונית הנוכחית בעידן של פוטין ומדוודב - וללא קשר להפגנות הנוכחיות שרק הופכות את הרעיון למאתגר עוד יותר. רוסיה מדורגת במקום 143 מתוך 178 במדד השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומי ונחשבת לאחת המדינות עם הביורוקרטיה הגרועה בעולם. פקיד בממשל הישראלי שהוצב ברוסיה אומר ל-Markerweek כי "הביורוקרטיה כאן מסועפת, וסטארט-אפים הם קודם כל עסקים קטנים. אז איך אפשר לצפות שהם יצליחו?"

רוסיה מלאה בערי מדע, המכונות naukograds, שהוקמו על ידי עובדים במחנות כפייה. העיתונאי פול ווטסון מהעיתון "טורונטו סטאר" הקנדי כתב באחרונה שהן תזכורת כואבת לכך שרוסיה כבר נכשלה ביוזמות קודמות ליצירת מרכזי היי-טק משגשגים הדומים למקביליהם בבוסטון ובקליפורניה. אבל ברוסיה נחושים להוכיח שהפעם הם יצליחו, גם אם הרקורד של הקרמלין בקידום ההיי-טק הרוסי הוא עלוב.

בעוד שנתיים, כך מקווים הרוסים, יחלו חברות ההיי-טק הראשונות - שנבחרות בימים אלה - להיקלט בעיר החדשה. מדוודב ופוטין מוודאים היטב שבניגוד לאינספור יוזמות כלכליות אחרות שגוועו לאטן בממשל הרוסי המושחת והמסואב, זו של סקולקובו תצא לפועל. לכל מגה-פרויקט ברוסיה מתמנה אוליגרך מטעם הממשל הרוסי שמנהל אותו. הוא הפנים של הפרויקט, האיש מאחורי הקלעים והמנהל מטעם הממשלה. מי שעומד מאחורי הפרויקט הזה הוא אחד האוליגרכים החזקים ברוסיה, ויקטור וקסלברג, שמשמש יו"ר קרן סקולקובו.

וקסלברג הוא אחד מעשרת האנשים העשירים ברוסיה: הונו האישי מוערך ב-15 מיליארד דולר לפחות, ובבעלותו חברות שחולשות על תחומים רבים במשק הרוסי ובחו"ל. "ברוסיה, ההצלחה של פרויקט כלכלי תלויה באוליגרך שעומד מאחוריו", מסביר הפקיד הישראלי, שמכיר היטב את הנוף הכלכלי המקומי. הפקיד מעריך שליוזמה אחרת של רוסיה לעידוד ההשקעות בחברות היי-טק, קרן רוסננו (Rusnano), שמאחוריה עומד האוליגרך אנטולי צ'וביאס, יש פחות סיכויים להצליח. לדבריו, "וקסלברג הוא אוליגרך גדול הרבה יותר מצ'וביאס".

סקולקובו אמורה להיות פאר היצירה המודרנית בכל הקשור למרכזים טכנולוגיים, אם תצליח ליישם את התקוות הרבות שתולים בה. זו תהיה עיר חכמה עם גאדג'טים וצעצועים אלקטרוניים שונים בכל פינת רחוב, והכניסה למרכזה תהיה אסורה על כלי רכב שעלולים לזהם אותה. בעיר יוקם פארק טכנולוגי שיכלול חברות סטארט-אפ שעברו סינון, מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות ואוניברסיטה חדשה שתתמחה ביזמות טכנולוגית ובמסחור. עשרות פרופסורים מומחים יגיעו לעיר ממיטב האוניברסיטאות מכל רחבי העולם, כדי ללמד את 2,500 הסטודנטים המבריקים ביותר של רוסיה - דור הסטארט-אפיסטים העתידי של המדינה.

החזון של סקולקובו נולד רק לפני שלוש שנים. הממשל הבין שרוסיה, כמדינה שתופשת את עצמה כמעצמת-על, חייבת להיות דומיננטית יותר בייצור וביצוא של תעשיות עתירות ידע. רוסיה היא אחת הכלכלות הגדולות בעולם, בעלת קצב צמיחה ממוצע של 6%-7% ב-1999-2008. אחרי נפילה חדה עם צמיחה שלילית של 8.5% ב-2009, התאוששה הכלכלה הרוסית וחזרה למסלול צמיחה ב-2010 וב-2011. הבעיה העיקרית של כלכלת רוסיה היא שהיא אינה מגוונת מספיק ומבוססת בעיקר על משאביה הטבעיים.

על פי מחקר שערך הבנק העולמי ב-2004, חלקם של הנפט והגז הטבעי בתוצר הלאומי הרוסי מגיע לכדי 20%-25%. כיום נמצא המשק הרוסי במצב כלכלי טוב מאוד לאור העלייה במחירי הנפט ומחצבי הטבע שרוסיה התברכה בהם, אך כלכלת רוסיה ידעה תקופות קשות כשמחירן של חביות הנפט צלל. בשביל להקטין את התלות הכלכלית במשאבי טבע הקימה רוסיה את "קרן הייצוב", הידועה גם כקרן הנפט. היא הוקמה מתקבולי הנפט ומנהלת 75 מיליארד דולר, במטרה להשקיע את הכספים האלה במשק הרוסי - עם דגש על מו"פ וגיוון המגזרים בכלכלה הרוסית.

היוזמה הנוכחית של הקמת עמק הסיליקון הרוסי והקצאת מיליארדי דולרים לטובת פרויקט רוסננו היא חלק מהמאמץ הרוסי להשתחרר מהתלות בנפט, וגם לחבר ציבורים רחבים יותר בכלכלה הרוסית לתעשיות עתירות ידע, שמאפשרות להקטין את אי השוויון ולספק לבני המעמד הנמוך והבינוני פרנסה ברמה גבוהה. מדד ג'יני - המבטא את פערי ההכנסה - נאמד ברוסיה ב-0.40 ונחשב לאחד הגבוהים בעולם. חמישית מאוכלוסיית רוסיה נהנית ממחצית התמ"ג, ואילו הכנסתם של שני העשירונים התחתונים היא 6% בלבד מהתוצר. כוח העבודה הרוסי נאמד ב-73.6 מיליון איש: רבע מהם עובדים במסחר, חמישית בתעשייה, עשירית הם עובדי ממשל, ושיעור דומה עוסק בחינוך, בחקלאות ובדיג. רק מיעוטם עובדים בתעשיית ההיי-טק.

בעוד שבישראל שיעור היצוא של מוצרי טכנולוגיה עלית ועלית מעורבת בכלכלה המקומית גדול למדי, ברוסיה אין כמעט יצוא המבוסס על פיתוחים טכנולוגיים שנולדו מהמצאה של הון אנושי. רוב היצוא, 62%, מתבסס על מוצרים מינרליים, וכמעט 20% ממנו מבוססים על מתכות פשוטות. "אין כמעט היי-טק ברוסיה. יש חברות בודדות, כמו מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex), קספרסקי (חברה שמפתחת תוכנות לאבטחת מידע) ו-DST (חברת דיגיטל סקיי של יורי מילנר). אמנם כל חברות הטכנולוגיה הגלובליות הקימו משרדי מכירות בשוק הרוסי, אבל מיעוטן מקימות מרכזי פיתוח", מסביר הפקיד הישראלי.

בשנתיים האחרונות חתמה הנהלת סקולקובו על שורה של הסכמים עם חברות בינלאומיות - בהן יבמ, סיסקו, נוקיה, מיקרוסופט, סימנס, אינטל וסאפ - שלפיהם הן יקימו פעילות כלשהי ברוסיה, בדגש על פעילות מו"פ. הפקיד הישראלי לא מתרגש. "חלק מההשקעות של חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות הן לא יותר ממס שפתיים ליחסי הציבור שלהן ולשיפור היחסים עם הממשל. רוב חברות הטכנולוגיה שפעילות ברוסיה עושות זאת כדי למכור לשוק הענקי שיש כאן וכדי לחזק את הקשר עם השלטון. כשהן משקיעות בפעילות מו"פ במסגרת סקולקובו - פרויקט של נשיא רוסיה - בוודאי שזה מסייע להן לזכות בשקט תעשייתי".

לדברי הנספח הכלכלי של משרד התעשייה והמסחר ברוסיה, אדי שטיינבוק, הרוסים הבינו בשנים האחרונות שהם לא יכולים להמשיך לבסס את הכלכלה שלהם על נפט. "מעבר לגיוון הכלכלי, הרצון לחזק את הצד הטכנולוגי הוא גם סמל סטטוס - לשדר עוצמה. הרוסים לא מתחילים מאפס, יש להם בסיס מדעי ומחקרי חזק עוד מהתקופה הסובייטית. הבעיה היא שמאז קריסת בריה"מ, חלק מהכישרונות המדעיים והמחקריים הגדולים של רוסיה ברחו למערב".

הרבה כסף בדרך למודרניזציה

שלישי בבוקר. בקומה השביעית של מגדל מרכז הסחר העולמי של מוסקווה מתייצב סטיבן גייגר, מנהל תפעול ראשי של סקולקובו, לעוד יום עבודה. גייגר, אמריקאי בוגר MIT, קיבל את המינוי לפני כשנה בעקבות פגישה אישית עם וקסלברג, לאחר שהצליח להפוך את העיר מסדאר (Masdar) באבו דאבי מעיר נפט לעיר המבוססת על שורה של פרויקטים בתחום האנרגיה הנקייה. הרוסים התרשמו והחליטו להביא את גייגר כדי שיבנה להם את עיר ההיי-טק החדשה.

בקומת המשרדים עמלים יחד עמו שורה של צעירים על הגשמת החזון הרוסי. גייגר פותח את המחשב הנייד ומריץ את המצגת על סקולוקובו. "רוסיה, או למעשה בריה"מ, היתה חברה סגורה, והאינטראקציה עם המערב לא היתה חזקה. אבל העולם נהפך לגלובלי. הגידול במהירות התקשורת והפחתת העלויות מובילים לכך שכל המדינות מנסות לשתף פעולה כמה שיותר. מדינה לא יכולה להישאר מבודדת. גם הרוסים הבינו את זה. הרצון של רוסיה לחזק את עצמה כמעצמה טכנולוגית נובע גם מהרצון לפתח בעצמה את טכנולוגיות ההגנה שלה במקום לייבא אותן".

לדבריו, מעבר לאתגר התפעולי של הקמת עיר מאפס, האתגר הגדול יותר הוא לגרום לשינוי תרבותי. "במשך שנים רוסיה לא היתה מדינה פתוחה ושקופה, אבל אם רוצים ליצור עמק סיליקון צריך להתנהג אחרת - להבין שאין סודות שצריך להגן עליהם. לא נצליח למשוך משקיעים בינלאומיים ויזמים אם לא נשתף פעולה עם אחרים. כדי לייצר אווירה של חדשנות עלינו ליצור אווירה של שקיפות וחופש. אנחנו לא קוראים לאנשים מוכשרים שעזבו את רוסיה לחזור, אבל אנחנו בהחלט רוצים שהיזמים שגדלים כאן יישארו כאן, שלא תהיה בריחת מוחות למקום אחר".

גייגר מתעכב על דף מספר 4 במצגת. "זה הדף שמסביר את הבעיה. תראה איך נראה מחזור חיים טיפוסי בהתפתחות מרכז טכנולוגי: בהתחלה יש מחקר בסיסי, לאחר מכן יש מחקר יישומי, ואז מתחילים להקים חברות. לאחר מכן החברות של היזמים יוצאות להנפקה או מקבלות מימון מקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) ובסוף הדרך נוצרות חברות גדולות. ברוסיה נוצר חלל עמוק בשלב הקמת החברות. המחקר המדעי המבוסס שהתנהל באקדמיה הרוסית לא הבשיל למסחור חברות. יש כאן רק חברות גדולות או מחקר בסיסי. המדענים ברוסיה לא יודעים להפוך את הקניין הרוחני להמצאות מסחריות, ואת הפער הזה אנחנו מנסים למלא באמצעות סקולקובו".

חלק מהמהלך כולל הקמת אוניברסיטה חדשה, שתשים דגש חזק על הצד העסקי ובמקביל תשתף פעולה עם MIT ועם בית הספר למינהל עסקים שנבנה לפני חמש שנים בסמיכות לפארק ההיי-טק שיוקם בסקולקובו. "כפי שהרווארד ו-MIT מקדמות את אזור ההיי-טק בבוסטון, וסטנפורד וברקלי מקדמות את עמק הסיליקון בקליפורניה, כך אנחנו רוצים שיקרה כאן. ההמצאות שיוצאות מהאוניברסיטאות מולידות את הגוגלים ואת הפייסבוקים של העתיד".

ממשלת רוסיה מבקשת לקדם את מסחור המדע והטכנולוגיות בחמישה תחומים: טכנולוגיות מידע (IT), מדעי החיים, חלל, אנרגיה וגרעין. אלה גם התחומים שבהם יעסקו הסטודנטים. במקביל לאוניברסיטה תכלול סקולקובו מתחמי דיור, שחלקם יוקמו על ידי הממשלה וחלקם על ידי קבלנים פרטיים. כמו כן יוקמו מתחמי משרדים ל-350 חברות היי-טק, קטנות וגדולות.

ואולם גם גייגר מודע לכך שאם היה קל לשכפל את המודל של עמק הסיליקון, מדינות רבות כבר היו עושות זאת עוד לפני רוסיה. אחת הסיבות לכך שעמק הסיליקון נוצר בקליפורניה היא היחס הפתוח בה למהגרים ולאנשים מתרבויות שונות. גייגר מציין שגם בארה"ב יש הבדלים בין אזורים שונים בכל הנוגע לסובלנות כלפי האחר. "סן פרנסיסקו היא מקרה מיוחד, אבל בסך הכל לרוסיה יש מה להציע. יש כאן מדע ברמה גבוהה. יזמים מוכנים לקחת סיכונים ולהיכשל. אנחנו משלימים עכשיו את כל מה שחסר באמצעות מדיניות חדשה והשקעות בטכנולוגיה ובתשתית.

"אנשים לא צריכים להיות מופתעים שהממשלה הרוסית משקיעה בשלב הזה. ככל שזה יתקדם, המגזר הפרטי ייקח את המושכות. זה קרה בסינגפור ובישראל וזה יקרה כאן. אנחנו מקווים ליצור ניצוץ שידליק את ההיי-טק, ועם תמיכה ממשלתית וכספית אפשר לעשות את זה כאן".

כשאני מזכיר את העובדה שסין נהפכה בשנים האחרונות לאבן שואבת לכספים של קרנות הון סיכון, גייר תוקף: "תראה לי אילו אקזיטים היו בסין. חברות שעובדות בסין מגלות שהטכנולוגיה שלהן נגנבת. סין היא העבר - עכשיו תורה של רוסיה. הכלכלה כאן במצב טוב: התקציב מאוזן והיחס חוב-תוצר טוב יותר מבכל מדינת OECD אחרת. יש כבר סיפורי הצלחה כאן, למשל יאנדקס ו-DST שהנפיקו במיליארדי דולרים. אז אולי לא כל סטארט-אפ יגיע לזה, אבל אם סטארט-אפ שייצא מסקולקובו יימכר לסיסקו למשל - זאת תהיה הצלחה. חסרים לנו סיפורי הצלחה נוספים".

אלכסנדר טורקוט, ראש מערך טכנולוגיות המידע (IT) של סקולקובו, מנסה יחד עם גייגר להגשים את החלום של הקמת עיר היי-טק חדשה. את רוסיה הוא מכיר היטב. הוא נולד בטשקנט, ברח ממנה רגע לפני שהמדינה נהפכה למוסלמית ועלה לישראל. הוא עבד שנים רבות עבור יבמ ובתפקידו נסע בכל רחבי העולם. לפני קצת יותר מעשור הקים חברת ייעוץ בתחום הטכנולוגיה וחזר לרוסיה. הוא החל לעבוד עם קבוצת רופרט מרדוק, ניוז קורפ, והביא לבסוף את מייספייס לרוסיה. הוא החל לעבוד בסקולקובו לפני כשנה. האתגר הגדול של טורקוט הוא יצירת שיתופי פעולה עם כמה שיותר חברות טכנולוגיה בינלאומיות שיבואו להשתקע ברוסיה, לפחות בהיקף מסוים.

"רוסיה היא המדינה הראשונה באירופה מבחינת כמות המשתמשים באינטרנט", הוא אומר. "חיים כאן 140 מיליון איש. יש כאן שוק ענקי שאפשר למכור לו, וחלקים רבים ממנו זקוקים למהפכת מחשוב". לצד זאת, נמצא טורקוט במהלך מואץ של גיוס חברות IT מתאימות שיעברו את המבחנים והמסננות כדי להתקבל לסקולקובו. לא כולן יעברו פיסית לעיר החדשה: חלקן יקבלו הטבות ותנאים אבל יישארו במקומן. לטענת טורקוט, לא קל לשכנע חברות להגיע לסקולקובו, שעוד לא נבנתה. "אני מבקר אצל מושלי מחוזות שונים והם אומרים לי שאני מנסה לגנוב את חברות ההיי-טק הכי טובות שלהם, אז אני מסביר להם שלא כולם יעברו".

ואתה מאמין שתשכפלו את המודל האמריקאי?

"רוסיה אינה המדינה היחידה שמנסה לשכפל את עמק הסיליקון. יש לרוסיה מהנדסים ומוחות מדעיים, ורמת ההשכלה כאן גבוהה. עכשיו צריך לדאוג שלא תימשך מגמת בריחת המוחות למערב, כפי שקרה עד כה. צריך גם לטפל בכך שזה נהפך ללא 'קול' להיות מהנדס ברוסיה, אף על פי ששכרו של מהנדס גבוה למדי. זה מגיע למצב מצחיק שבו קל מאוד להתקבל ללימודי הנדסה באוניברסיטאות, והרבה יותר קשה להתקבל ללימודי פיננסים, תקשורת או משפטים. דווקא הרוח היזמית קיימת כאן, או לפחות הרצון להתעשר. כולם רוצים מטוס פרטי, לצאת לחופשת סקי ולהתעשר. כשאני מגיע להרצאות באוניברסיטאות, אני אומר לסטודנטים שאם יבדקו מיהם 100 האנשים העשירים בדירוג של מגזין 'פורבס', הם יגלו שרבים מהם הם בעלי חברת היי-טק - שהיו קודם לכן מהנדסים".

מהו התסריט האופטימי ומהו הפסימי?

"בתסריט האופטימי אנחנו מקימים את סקולקובו, הכל הולך כמו שצריך והמדינה לא צריכה להמשיך להשקיע כדי לעודד חברות להגיע. בתסריט הפסימי נהפך סקולקובו לפרויקט נדל"ן: יהיו כאן משרדים, מסעדות וחנויות, אבל זה לא ייהפך למרכז שבו בוחרות חברות סטארט-אפ להגשים את החזון שלהן. אם הביורוקרטיה והפוליטיקה הפנימית ישתלטו, יהיה קל מאוד להרוג את היוזמה הזאת. בינתיים אני אופטימי. לקחתי נציגים של 12 חברות סטארט-אפ רוסיות לעמק הסיליקון, וביקרנו בטוויטר, בפייסבוק ובגוגל. בסוף הביקור הציגו החברות את הפיתוחים שלהן בפני קרנות הון-סיכון. קיבלתי משוב שהרמה של הפיתוחים הטכנולוגיים היא מעל הממוצע ביחס להיצע שקיים בעמק הסיליקון".

סקולקובו הוא אחת משלוש יוזמות עיקריות שמרכז הממשל הרוסי כדי לחזק את המגזר הטכנולוגי-תעשייתי. יוזמה אחרת היא שיפור האטרקטיביות של רוסיה בעיני משקיעי הון-סיכון. ברוסיה יש מעט קרנות פרטיות שיכולות לתמוך בחברות היי-טק. זאת הסיבה לכך שממשלת רוסיה משקיעה מיליארדי דולרים במסגרת יוזמת קרנות שהיא מכנה RVC (Russian Venture Company), קרן המשקיעה בקרנות הון-סיכון שמשקיעות בחברות היי-טק.

יגאל ארליך, אבי קרן "יוזמה" הישראלית, התוכנית הממשלתית שתמכה בקרנות הון סיכון ב-1993 והובילה ללידתה של תעשיית ההון-סיכון הישראלית, נקרא לייעץ לממשל הרוסי. קרן ההון-סיכון תמיר פישמן גייסה קרן בהיקף של 70 מיליון דולר, המנוהלת על ידי אלדד תמיר ודניאל גימפל בשיתוף עם Central Invest Group, קבוצת בנקאות רוסית המשקיעה בחברות היי-טק ישראליות ורוסיות המשתפות פעולה. יוזמה שלישית היא רוסננו - קרן השקעות בהיקף של 250 מיליון דולר שמיועדת להשקעות בננו-טכנולוגיה. דוד קורנפלד, מייסד קרן ההון-סיכון JK&B Capital משיקגו שעומד בראש קרן רוסננו, ינהל בחודשים הקרובים מאמץ אינטנסיבי כדי למצוא משקיעים מוסדיים שישקיעו בקרן. בינתיים חתמה הקרן על שיתוף פעולה עם הרווארד, עם הטכניון ועם האוניברסיטה העברית.

לקורנפלד, שביקר בשבועות האחרונים בישראל כדי להיפגש עם כמה שיותר משקיעים, ברור מדוע רוסיה משקיעה מיליארדי דולרים בהיי-טק. "אפשר היה להמשיך עם המצב הקיים, מבלי להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות, אבל אז כל בניית תשתית תדרוש זמן ארוך פי עשרה מאשר במערב. מיליארדי הדולרים שהם משקיעים כעת נועדו לקצר את משך הזמן שייקח לרוסיה להגיע למודרניזציה. כל השקעה של רוסננו תתבצע בהתאמה עם משקיעים פרטיים - כל דולר שלנו יושקע לצד דולר של משקיע פרטי. אנחנו בעצם אומרים למשקיעים הפרטיים: 'אנחנו יודעים שלא קל להשקיע ברוסיה, אבל נגן עליכם'".

לטוויטר אין תחליף

רביעי בבוקר. יבמ מקיימת כנס מקצועי גדול בבית הספר למינהל עסקים סקולקובו. אירנה פרוקורובה, דירקטור לפיתוח עסקים בבית הספר ואחת ממקימותיו, מודה שעד לפני חמש שנים היתה רוסיה אנכרוניסטית בכל הקשור למינהל עסקים של יזמות. לדבריה, בית הספר שינה זאת וכיום הוא ברמה של אינסיאד (INSEAD) הצרפתי או בית הספר למינהל עסקים של לונדון (London Business School). מטרתו אחת: למקצע את הבוגרים ולספק להם כלים מודרניים שישמשו אותם בבואם ליזום חברות. הלימודים בו לא זולים: עלות שנה וחצי היא 80 אלף דולר.

לטענת פרוקורובה, אחת הסיבות לכך שלא צמחה ברוסיה תרבות של אומת סטארט-אפים כמו בישראל היא פער חמור בכל הקשור לפן העסקי שכרוך בהקמת חברות טכנולוגיה, ואת התחום הזה מנסה בית הספר לשפר. "המטרה שלנו היא ללמד מינהל עסקים באופן שמגיב לאירועים שקורים ביום-יום, וגם לעודד יזמות, לקיחת סיכונים ומנהיגות אצל הסטודנטים. בינתיים יצא מבית הספר למינהל עסקים סטארט-אפ מצליח אחד שפיתח טכנולוגיה בתחום ייצור ברזל".

לטענתה, החזון לעמק הסיליקון הרוסי נולד אצלם. "ב-2006 שימש מדוודב סגן הנשיא והאחראי על תחום החינוך ברוסיה. הוא מונה לחבר במועצת המנהלים של בית ספר למינהל עסקים, וכשראה איך אפשר לשנות את לימודי מינהל העסקים - הוא האמין שאפשר לעשות משהו דומה עם סקולקובו. עד לפני כמה שנים נחשבה הקמת בית ספר בינלאומי למינהל עסקים ברוסיה לרעיון משוגע, אבל הנה זה קרה".

לדבריה, היה נתק בין אנשי המדע לאנשי מינהל העסקים ברוסיה. "אנשי הפרקטיקה והמסחר לא נפגשו עם אנשי המדע. זאת תופעה שרואים בכל מקום - גם בישראל. אנחנו לא מנסים להפוך את הסטודנטים שלנו לאנשי עסקים אמריקאים, אבל מנסים לגרום להם לבחור ביזמות, כדי שלא יבחרו בעבודה פקידותית".

רביעי, 18:30. משרדי חברת יאנדקס, מנוע החיפוש המוביל ברוסיה ואחד הבודדים בעולם שהצליחו לנצח את גוגל הגדולה, שוקקי חיים. את השוני בין יאנדקס לעסק רוסי ממוצע מרגישים כבר בעמדת הקבלה: המזכירה דוברת אנגלית, לא דבר מקובל ברוסיה. אנגלית היא שפת העסקים הבינלאומית של עולם ההיי-טק, אבל הרוסי הממוצע לא יודע אנגלית.

ניצנים של שינוי ניכרים בקרב הדור הצעיר שמאמץ טכנולוגיות בחדווה. חברת המחקר קומסקור מצאה בנובמבר כי רוסיה עקפה את גרמניה ונהפכה לשוק האינטרנט הגדול ביותר באירופה, עם 50.8 מיליון גולשים ברוסיה לעומת 50.1 מיליון בגרמניה. רחובות מוסקווה מוצפים בסמארטפונים מתקדמים. עד סוף השנה צפויים 60 מיליון רוסים לעשות שימוש בפס רחב - כשליש מאוכלוסיית רוסיה, כך שאפשר לצפות לגידול מואץ בכל הקשור לשימוש באינטרנט ובטלפונים סלולריים המחוברים לרשת האינטרנט. החדירה המואצת של האינטרנט לחיי הרוסים צפויה לשפר את רמת האנגלית, ובהתאם לחבר יותר רוסים לעולם היזמות האינטרנטי.

במשך שנים היה השוק הרוסי קפוא בכל הקשור ליזמויות כאלה. ענקיות האינטרנט האמריקאיות כמו איביי, אמזון, פייסבוק ומייספייס לא הצליחו להבין איך מפצחים את השוק הזה, וכתוצאה מכך התפתחו בשוק הרוסי חברות אינטרנט מקומיות חזקות. כך, למשל, ל-Vkontakte, פייסבוק הרוסית, יש 135 מיליון משתמשים. רוסיה היא אחד השווקים האירופיים הבודדים שלא נפלו קורבן לשחקנים הבינלאומיים, וכמעט לכל אתר אמריקאי מפורסם יש תשובה רוסית. אבל הבעיה העיקרית של רוסיה היא שזירת האינטרנט שלה מבוססת על חיקוי המערב ועל שכפול השירותים הקיימים בו כדי שיתאימו לשוק המקומי.

יאנדקס היא החריגה בסצינת האינטרנט הרוסית בהקשר זה. זהו סטארט-אפ שנהפך לחברת ענק והצליח לשמור על השליטה בשוק למרות החדירה של גוגל. נכון ל-2010 היתה החברה אחראית ל-64% מחיפושי הגולשים ברוסיה, ובספטמבר 2011 היו לה 42 מיליון משתמשים יחודיים. לחברה יש בסיס הצלחה חזק לא רק ברוסיה אלא גם באוקראינה, בקזחסטן, בבלרוס ובטורקיה. רק לשם השוואה, גוגל מחזיקה ב-22% מהחיפושים בשוק האינטרנט הרוסי. במאי יצאה החברה להנפקה לפי שווי של 8 מיליארד דולר וגייסה 1.3 מיליארד דולר.

איך הצליחה יאנדקס להכות את גוגל וליהפך לחברת ההיי-טק הטובה ביותר של רוסיה, ולמה זה לא קורה בחברות אחרות? לטענת טורקט, מדובר בפאשלה של גוגל. "אם גוגל היתה מוכנה להשקיע בשוק הרוסי ולהתאים את מנוע החיפוש שלה לשפה הרוסית בזמן - הוא היה נוטל נתח שוק גדול יותר. אותו דבר לגבי פייסבוק: הם ויתרו על רוסיה והגיעו אליה מאוחר מדי, ובינתיים נוצרו חיקויים די טובים שהתאימו לקהל הרוסי. כך היה עם אמזון, פייפאל, איביי ויאהו". טוויטר הוא יוצא הדופן היחיד שלא קם לו שחקן מקומי שהצליח לגבור על המותג האמריקאי.

המשרדים של יאנדקס נראים כמו משרדים טיפוסיים של סטארט-אפ תל-אביבי צעיר. על אחד השולחנות ניצבות שאריות עוגת קצפת ועל הקירות תלויים בלונים - שאריות ממסיבת יום הולדת. בחדר הפנאי משחקים שני עובדים ביליארד. חדר המוסיקה ריק, אבל יש בו גיטרה ואורגן שמחכים למי שירצה לפרוץ בניגון עליז. ב-21:00, עם סיום הביקור שלי בחברה, עדיין נראו עשרות עובדים רכונים במרץ מול המחשב - מחזה נדיר אפילו בהיי-טק הישראלי, שנחשב למקום שבו עובדים קשה. איש יחסי הציבור של יאנדקס אומר שאין להם שעות עבודה מסודרות. "יש כאלה שילכו בחצות ויש כאלה שיישארו לאורך הלילה, ובהתאם הם יגיעו ב-10:00 או ב-11:00 למחרת. מה שחשוב הוא התפוקה והמשימות שלהם".

לאחד מחדרי הישיבות נכנסת אלנה קולמאנובסקאיה, עורכת ראשית ביאנדקס ואחת המייסדות, עם תשובה ברורה לשאלה מדוע הצליחה יאנדקס לנצח את גוגל. "בשאר העולם נדרשה גוגל רק לתרגם את מנוע החיפוש שלה, אבל בשוק הרוסי זה לא הספיק. השפה הרוסית עשירה מאוד, וכשאתה מנתח שאילתות חיפוש אתה מגלה שיש צורך באלגוריתם חכם יותר שמבין למה הגולשים מתכוונים. יאנדקס ידעה לעשות זאת כי היא מכירה היטב את השוק המקומי ועובדת בו שנים רבות. גוגל נכנסה לתמונה זמן רב לאחר שיאנדקס היתה בשוק הרוסי".

יאנדקס הוקמה ב-1996 על בסיס חברה בשם ארקדיה שפיתחה תוכנות חיפוש. מאחורי החברה עומדים שניים: איליאה סגלוביץ וארקדי וולוז' שהקימו את ארקדיה ב-1988. ב-1993 התאחדה החברה עם חברת התוכנה של סגלוביץ, קומפטק. ב-1997 הושק מנוע החיפוש באופן רשמי. יאנדקס (Yandex) היה קיצור של המשפט Yet Another Index, ובתחילה נראה שיאנדקס תהיה עוד אינדקס סטנדרטי לחיפוש עסקים באינטרנט. מאז התפתחה יאנדקס והשיקה עשרות שירותי אינטרנט, אפילו כזה החוזה פקקי תנועה.

קולמאנובסקאיה הצטרפה לסגלוביץ ולוולוז' ב-1996. היא זוכרת את ימי המדבר של האינטרנט הרוסי. "ב-1997 למעט מאוד משתמשים היה חיבור לאינטרנט. היו כל כך מעט אתרים, עד שמגזין דפוס פשוט הדפיס לקוראים את כל האתרים הנחשבים לדעתו. ב-2000 חל שינוי באינטרנט הרוסי עם כניסתן של ספקיות אינטרנט שהחלו להציע חיבור לאינטרנט בערים הגדולות".

קולמאנובסקאיה לא חוששת מגוגל. "אנחנו עדיין לא טובים כמו גוגל בחיפוש בינלאומי, אבל גולש רוסי שיבקש לערוך חיפוש מקומי יעדיף אותנו. אין ספק שככל שאנשים יידעו יותר אנגלית, חלקם יעבור לגוגל. אנחנו, בכל מקרה, ממשיכים לעבוד כדי להיות רלוונטים".

על אף שהרוסים נמצאים במקום הראשון באירופה בשימוש באינטרנט, עדיין לא רואים את כל הסטארט-אפים הרוסיים פורצים. למה?

"רוסיה לא מפורסמת ביזמות שלה, אבל ייתכן שזה יהיה שונה בקרב הדור הצעיר. ליזמים הרוסיים קשה לפתח מוצרים כאן ולקדם אותם. קשה להם למצוא משקיעים".

השחיתות והביורוקרטיה הרוסית יאפשרו פריחה של תעשיית היי-טק?

"אין ספק שברוסיה קשה יותר מאשר בארה"ב, אבל אני לא חושבת שהביורוקרטיה מונעת הקמת סטארט-אפים. מהי יזמות באינטרנט? רעיון טוב ועבודה מול מחשב. זה הכל".

"הכל עדיין מפוקח ברוסיה"

בחמישי בבוקר אני ממריא חזרה לישראל בתחושה מעורבת. מצד אחד, הקניונים עמוסים באנשים שלכאורה לא מתעניינים בהפגנות. מצד שני, בתקשורת ובשיחות עם אנשים מרגישים שמשהו השתנה בשבועיים האחרונים. במוצאי שבת התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר מאז נפילת המשטר הקומוניסטי, ולפי ההערכות זאת רק ההתחלה. בראשון בבוקר אני מחליט לברר אם יש סיכוי ששלטונו החזק של פוטין נסדק ואיך, אם בכלל, זה ישפיע על התוכנית המרשימה שרקח.

דינה ליבסטר, אשת יחסי ציבור ואסטרטגית, עוקבת שנים רבות אחר המצב הפוליטי והכלכלי ברוסיה. בימים האחרונים היא מנהלת שיחות רבות עם חבריה המפגינים במוסקווה. "המחאה יוצאת נגד הזיופים בבחירות וגם נגד העובדה שפוטין נמצא כבר 12 שנה בשלטון. תמיד יש זיופים בבחירות, אבל לא ברמה כזאת. כנראה שפוטין מרגיש שמצבו הפוליטי לא טוב ולכן היה צורך בזיופים בהיקף גדול".

לדבריה, לפוטין יש אינטרס שרוסיה לא תצטייר כמדינה טוטליטרית לגמרי, ולכן הוא זקוק לקיומה של אופוזיציה מסוימת, אבל רק לכאורה. "הכל עדיין מפוקח", היא מצננת את חגיגת הדמוקרטיה, "הכל נמצא תחת שליטה של מנגנוני הביטחון. גם חלק מערוצי התקשורת נמצאים תחת בקרה ומעקב, שלא לדבר על הערוצים הממלכתיים. יש כמה כלי תקשורת שמותר להם להביע מחאה ולומר שיש בעיות, שלא שומרים ברוסיה על חוקים ושהכלכלה לא במצב טוב - אבל הכל נמצא תחת פיקוח".

ההפגנות במוסקווה, היא מבהירה, לא מעידות שכל הציבור הרוסי מתנגד לפוטין. "רוסיה היא מדינה ענקית של 140 מיליון איש. מוסקווה וסנט פטרבורג הן מדינות נפרדות. במרחק 20 ק"מ ממוסקווה נמצאים כפרים מסכנים של אנשים שלא יודעים לקרוא. הם מאוד רחוקים מההפגנות כעת. לא ברור מי מארגן את ההפגנות, כי בינתיים אין מאחוריהן אנשי אופוזיציה מוכרים".

לטענתה, על אף ההתמקדות בזיופים בבחירות, בשלטונו המתמשך של פוטין ובהיעדר חופש הפרט - המפגינים בעצם כועסים על כך שהם חיים במדינה טוטליטרית. "בית המשפט נשלט על ידי הממשל. מערכת הבריאות קורסת. אין מערכת חברתית תומכת. רק השבוע העבירו חוק שמבטל חינוך חינם וקובע שרק 10% מהעלות תיפול על החינוך הממלכתי והשאר על האזרחים. אין חופש אמיתי. כל הזמן יש מאבקי כוחות בין אוליגרכים לפוטין. בעיה אחרת היא דמוגרפית: הגידול באוכלוסיה שלילי".

מריה סדיקוביץ, 35, ממוסקווה, השתתפה בהפגנה הגדולה בשבת. "זו היתה הפגנה אזרחית חילונית שלא אורגנה על ידי קבוצות פוליטיות מסוימות, אלא התגבשה ברשתות החברתיות. פגשתי בין המפגינים אנשים שקודם לכן לא יצאו להפגנות, אנשים שלא הכירו זה את זה לפני כן". לדבריה, המפגינים מוחים על היעדר חופש פוליטי, על הזיופים בבחירות ועל השחיתות הכללית. "אין סיכוי לשמוע משהו אובייקטיבי בכלי התקשורת הרוסיים. אני לא מושפעת מהמצב במדינה, אבל מפריע לי שהמדינה לא חופשית".

על אף שיצאה להפגין, סדיקוביץ לא מאמינה שפוטין ייפגע מכך. "אנשים מאוכזבים, עייפים. אלך להפגנה הבאה, אבל אני לא חושבת שיגיעו יותר אנשים. לא כולם מחוברים לאינטרנט במוסקווה, וכנראה שבפרוורים כלל לא תמצא אנשים שמודעים למחאה". עם זאת, היא מקפידה להדגיש את חשיבותן של ההפגנות. "ייקח שנים עד שמשהו ישתנה, אבל עוד הפגנה ועוד הפגנה הן עוד טיפה במחאה נגד הרשויות. זו הפעם הראשונה שבה הם נשמעים מפוחדים".

לדברי אולג אוליאנסקי, מנכ"ל חברת אינטרנט רוסית - חברה בת של חברה ישראלית - שמתגורר במוסקווה, הציבור הרוסי מודע לכך שהכלכלה הרוסית נשענת בעיקר על נפט ושזו משענת קנה רצוץ. "אפשר לומר הרבה דברים על רוסיה, אבל אי אפשר לומר שהרוסים מטומטמים. יש כאן דור צעיר שיודע יותר שפות, הסתובב בעולם ומתקשר באמצעות האינטרנט ופייסבוק. הם מבינים שברגע שהנפט ייגמר - הכל ייגמר. הם מסתכלים על השלטון שמקבע את התלות שלו בנפט ולא מתפתח בתחום ההיי-טק. המתמטיקאים והמתכנתים הרוסים הם שם דבר בכל העולם, אבל רק ברוסיה לא יודעים להשתמש באוצר הזה. הם מפגינים כי הם מרגישים שגונבים להם את העתיד, שהם לא אזרחים חופשיים, שהמשטר מתייחס לאנשים כמו צאן".

בניגוד לסדיקוביץ, אוליאנסקי מאמין שההפגנות יתחזקו. "הקריאה של המפגינים 'אנחנו עוד נחזור' היתה ברורה. בהפגנה חשתי שקם כאן דור שלא הפגין קודם לכן. אני מאמין שיכול להתפתח ברוסיה תסריט דומה למה שקרה במצרים. אני מדבר עם אנשי עסקים שלפני כמה ימים לא העזו לחשוב על השקעה בהסברה נגד פוטין וכעת הם כן. אמנם אין מנהיג אופוזיציה שמהווה ראש להפגנות, אבל הרשתות החברתיות נהפכו לאופוזיציה החזקה ביותר".

מנסים להבין איך ישראל נהפכה לאומת הסטארט-אפ

הרוסים מעריכים מאוד את ישראל ואת העובדה שנהפכה ל"אומת הסטארט-אפים". ב-2010 קיבל הנשיא דמיטרי מדוודב דו"ח מפורט מהאקדמיה למדעים בניו יורק שהסביר ממי צריכה רוסיה לקחת דוגמה, באמצעות ניתוח מדוקדק של גורמי ההצלחה שעומדים מאחורי מרכזי ההיי-טק החשובים בעולם - וישראל ביניהם. לדברי דוד קורנפלד, שעומד בראש קרן ההשקעות רוסננו, רוסיה מעוניינת לעשות בדיוק את מה שעשתה ישראל לפני 15 שנה כדי להזניק את תעשיית ההיי-טק שלה. "הם מנסים להבין מה עבד כל כך טוב בישראל".

ביולי ביקר בישראל יו"ר קרן סקולקובו הרוסית, ויקטור וקסלברג. במסגרת הביקור, שאורגן על ידי הנספח הכלכלי של משרד התעשייה והמסחר ברוסיה, אדי שטיינבוק, נפגש וקסלברג עם שר התעשייה והמסחר, המדען הראשי, בכירי תעשיית ההון-סיכון וראשי חברות יישום אוניברסיטאיות. המפגש הזה הוליד הסכם שיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחום המו"פ. באוגוסט חתמה חברת היישום של המרכז האוניברסיטאי אריאל על הסכם שיתוף פעולה עם סקולקובו, ובעקבותיו הוקם מרכז ישראל-סקולקובו (Israel-Skolkovo Gateway) שמנוהל על ידי ויטלי וישנפולסקי ואלכס זיניגר. בתחרות חברות הסטארט-אפ שנערכה בנובמבר בישראל בחר מרכז ישראל-סקולקובו בשתי חברות סטארט-אפ שנמצאות בשלבים ראשוניים להצטרף לפרויקט סקולקובו: חברת ג'וינטק (Jointech Med), המפתחת מכשיר להפחתת הלחץ התוך-מפרקי בברך, וחברת ארגוס ראייה ממוחשבת, המפתחת טכנולוגיה לניהול תעבורה ואכיפה.

לדברי אלכסנדר טורקט, ראש מערך טכנולוגיות המידע (IT) של סקולקובו, לחברות הישראליות חייבת להיות נגיעה רוסית, כלומר זרוע או פעילות רוסית. "כיום יש משבר גדול בהון-סיכון הישראלי. חברות היי-טק ישראליות רבות שקיבלו כסף מהמדען הראשי נמצאות לקראת סיום תקופת השהות שלהן בחממה הטכנולוגית. הן צריכות לגייס כסף, ועכשיו נשאלת השאלה אם הן ממשיכות או מתפרקות. ההטבות לחברות שנכנסות לתוכנית של סקולקובו הן משמעותיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#