אורי דורי פורש: "המצב לא יכול להימשך - מחירי הדיור יירדו ב-20%"

דורי, מאנשי הנדל"ן הוותיקים בישראל, יצא לרגע מהעסק אבל עדיין מרגיש את השוק ■ "עליית המחירים נעצרת כאשר אנשים לא יכולים לקנות יותר - לשם הגענו" ■ "אף מנהל לא ראוי לשכר ברמות שמשלמות החברות הגדולות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים39

באמצע הראיון, כשהוא כבר יותר נינוח ומשוחרר, קם אורי דורי מכיסאו וצעד לעבר החלון המשקיף ממשרדו שבקומה העשירית בבניין גיבור ספורט ברמת גן על תל אביב. הוא הביט בגאווה לא מוסתרת על עשרות מגדלי המגורים הניבטים מבעד לחלון ובאצבע מכוונת סקר אותם אחד אחד, כמו חיילים במסדר. "זה שלי, גם זה וזה, וגם המנופים בבניין שמוקם עכשיו. ההוא שם בצד, המכוער, לא שלי", ציין בסיפוק, עדיין מתקשה להתנסח בלשון עבר.

רשימת המגדלים הארוכה שבנתה קבוצת הבנייה של דורי מתחילה במזרח תל אביב ונמשכת מערבה עד הים, ממגדלי YOO של היזם חבס בפארק צמרת, שבהם הוא מתגורר, דרך מגדלי אלרוב של אלפרד אקירוב ומגדל G (מגדל השופטים) של גינדי אחזקות ועד למגדל האופרה בטיילת. על המנופים באתרי הבנייה מתנוסס השלט "א. דורי", שם פשוט, לא לועזי או נוצץ - קיצור שמו של אחד מאנשי הנדל"ן הבולטים בישראל, שעיצב מחדש את קו הרקיע של תל אביב בעשור האחרון.

חמישה חודשים בדיוק חלפו מאז ערב פסח, אז מכר את מפעל חייו - חברת הבנייה שהקים ב-1978 - לשותפתו בשלוש השנים האחרונות, קבוצת הנדל"ן המניב גזית גלוב של חיים כצמן, בעסקת במב"י שעוררה הדים רבים ועוד יותר מזה ספקולציות. אמרו שהוא המום, פגוע, שלא התכוון בכלל למכור, אלא דווקא לקנות מהם את חלקו.

אבל כשהוא יושב נינוח במשרדו כשבכיסו מונח צ'ק על סך 82 מיליון שקל, דורי משדר חיוניות, רעב לעסקים ומצב רוח טוב, ודואג להדוף כל סנטימנט מתבקש שצץ בשיחה על הפרידה. "הפרידה היתה טובה והוגנת", הוא פוטר אותנו בקצרה, "היחסים עם גזית גלוב מצוינים, אנחנו בקשר ואפילו עורכים לכבודי מסיבת פרידה השבוע". ביום שאחרי העסקה, נסע דורי לטיול ג'יפים במונטנגרו עם חברים, שנקבע זמן רב קודם לכן, ומאז שחזר הוא עובד במרץ על הדבר הבא ("בקרוב תדעו"). ערימות הדפים שעל שולחנו ולוח הפגישות הצפוף מעידים על כך שהוא עוד לא אמר את המלה האחרונה, ומבחינתו פרישה לגמלאות אינה עומדת על הפרק. את התוכניות שלו הוא מסרב לחשוף בשלב הזה.

הדיון הסוער שמתנהל בימים האלה על הקושי לרכוש דירה בישראל לא מפתיע את דורי. "הגענו לנקודת רתיחה. כשמישהו צריך לקנות דירה בפתח תקוה ב-1.7 מיליון שקל, אבל הוא מצליח להגיע רק ל-1.4 מיליון שקל והוא לא מוצא דירה במחיר הזה, הוא פשוט לא קונה כי הוא לא יכול. זה המצב שהגענו אליו. אנשים לא יכולים לעמוד בתשלומי משכנתאות כאלה גבוהים".

אורי דורי
אורי דוריצילום: ינאי יחיאל

אז המחירים עומדים לרדת?

"כן. אני מעריך שהמחירים יירדו בשיעור של 15%-20%".

אפשר לומר שהשוק איבד את השפיות שלו בשנים אחרונות?

"מבחינה כלכלית הענף מתנהל יפה מאוד. ברגע שיש מוכר מרצון וקונה מרצון מתקיים כאן היגיון כלכלי. עליית המחירים נעצרת, גם כשהביקוש גבוה יותר, כאשר אנשים לא יכולים לקנות - לשם הגענו. אתה חייב להגיע למקום שבו תוכל לפגוש את הרוכשים מבחינת המחיר".

לבנות שתי ערים שלמות

הפתרון שמציע דורי לא שונה מזה שכולם מדברים עליו: הגדלה משמעותית של היצע הדירות. אבל לדורי יש חדשות מרעישות. בשונה ממינהל מקרקעי ישראל ומפעילי נדל"ן אחרים שמדברים על המחסור החמור בקרקעות לבנייה באזורי ביקוש, דורי מתעקש שיש פה הרבה קרקעות פנויות שאפשר לבנות עליהן כ-60 אלף יחידות דיור - סדר גודל של שתי ערים.

"המדינה מחזיקה 10,000 דונם במקומות הכי טובים, כמו הרצליה, כפר סבא, פתח תקוה, ראשון לציון, נס ציונה ועוד רבים. יש לה קרקעות שנושקות לכל מקום מרכזי. כשאתה מסתכל עליהם בא לך לבכות", הוא חושף בהתרגשות. "אלה קרקעות שהוחזרו למדינה בהסדרי חוב היסטוריים בין הקיבוצים לבנקים. באותם הסכמים נקבע שכשיופשרו הקרקעות שמשמשות לחקלאות ואפשר יהיה לבנות עליהן, הבנקים אמורים לקבל תמורה ממכירתן עבור מחילת חובות הקיבוצים".

אז למה לא עשו עם זה שום דבר?

"הבנקים כבר לא לוחצים להפשיר את הקרקעות. הם מזמן התייאשו ולכן לא קורה עם זה כלום".

אבל גם אם יפשירו ייקח זמן רב עד שאפשר יהיה לתכנן ולהכשיר אותן לבנייה.

"למה? בשעת חירום אפשר לגייס צוותים ולהעביר תוכניות בהליך מזורז. אם הרבה קרקעות ייצאו לשוק, זה יגרום לתחרות מטורפת. צריך לזכור שבניגוד לענפים אחרים הנדל"ן הוא ענף גדול ועובדים בו יזמים רבים".

אז סוף סוף מצאנו ענף בלי ריכוזיות?

"לא מדויק. בניגוד לענפים אחרים שבהם הריכוזיות נמצאת במגזר הפרטי, בענף הנדל"ן הריכוזיות נמצאת בידי המדינה בשני מוקדים: הראשון הוא ועדות התכנון, שבהן יושבים פקידים של המדינה עמוסים עד מעל האוזניים, וכבר לא אכפת להם משום דבר כי הם לא יודעים מה קורה. אני לא מאשים אותם כי הם מתעסקים בדברים שהם לא אמורים להתעסק בהם. מכיוון שאין תוכניות מתאר, ובחלק מהמקרים חלות עדיין תוכניות מתקופת הבריטים, כל דבר מצריך הליך ארוך של אישור תב"ע (תוכנית בניין עיר). זו הסיבה שלקח לנו 10 שנים לאשר תב"ע בנס ציונה.

"הגורם הריכוזי השני הוא מינהל מקרקעי ישראל שמחזיק כמעט בכל הקרקעות במדינה ולא מתנהל כמו שצריך. בתקנון המינהל, למשל, נקבע כי הוא מחויב למכור את הקרקעות במחיר המקסימלי האפשרי - מה זה הדבר הזה?"

אם זה המצב, אז מחירי הקרקעות ייוותרו גבוהים וכך גם מחירי הדירות.

"אפשר לשחזר את פרויקט מחיר למשתכן, אבל בהיקפים גדולים. זה יכול להוזיל את מחירי הדירות".

מכרזי הקרקעות במתכונת "מחיר למשתכן" הופיעו לראשונה ב-1994 ובוצעו בעיקר בערי פריפריה. הדירות המוזלות יועדו בעיקר למשפחות מרובות ילדים זכאיות משרד השיכון, וכך נהפכה השיטה לכזו שסייעה בעיקר לחרדים.

בשנה האחרונה החל שר השיכון אריאל אטיאס לקדם מכרזי מחיר למשתכן בכמה שינויים מהותיים, בכלל זה קריטריונים חדשים לזכאות שכוללים גם זוגות צעירים ומשפחות קטנות של עד שלושה ילדים, תוך מתן עדיפות ליוצאי צבא. כמו כן, מכרזים בשיטה זו החלו לפעול גם באזורי הביקוש. בחודשים האחרונים שווקו בשיטה זו קרקעות להקמת דירות ביקנעם, באשקלון, בראש העין, בבית"ר עלית, בטירת הכרמל ובאילת.

הבעיה ב"מחיר למשתכן" היא שהיזמים יציעו דירות זולות, ויחסכו באיכויות הבנייה והמפרט.

"כן, אבל אם המדינה תציע כמות גדולה של דירות במחיר למשתכן, לרוכשי הדירות תהיה אפשרות לבחור. אם יזם אחר יציע דירות באיכות נמוכה, אף אחד לא יקנה ממנו. היוזמה הזאת תהיה אפקטיבית רק אם היא תיושם בהיקפים גדולים. אם יחליטו על מקום אחד, אני מסכים שזה לא יחולל שום שינוי".

למעשה אתה מציע מסלול תכנון ואישור מתאים של כמות גדולה מאוד של דירות. זה יכול להיות פתרון מצוין, אבל גם פתח מדאיג לשחיתות. הענף הזה, אולי יותר מכל ענף אחר, מועד לשחיתויות - בשנים האחרונות היינו עדים למקרים חסרי תקדים, כמו הולילנד, שמעידים על ריקבון מתמשך בחלק ממוסדות התכנון.

"באופן עקרוני, כל מקום שיש בו חסמים ביורוקרטיים ואינטרסים כלכליים יכול להיות פתח לשחיתות. זה יכול להיות ברמה של התעמרות במי שנזקק לשירותים האלה או לשחיתות של ממש שמצריכה התערבות משטרתית. אם אתה משחרר את הבעיות הביורוקרטיות, אין סיבה לשחיתות".

אם ככה מצאנו את הפתרון: שחרור היצע של קרקעות, תכנון מהיר ומחיר למשתכן.

"הלוואי שזה היה כל כך פשוט. הבעיה של מדינת ישראל היא שאין לה יכולת משילות, ולכן כל מהלך מתמסמס במערכת הפוליטית. ב-2000, למשל, ניסיתי להעביר חוק תכנון ובנייה חדש. לא המצאנו את הגלגל - זה היה על פי חוק אירופי, שאומר שאי אפשר לבנות ללא תוכניות מתאר וכך זה בכל העולם. למה בניו יורק תוכנית למגדל של 50 קומות מאושרת תוך שלושה שבועות? כי יש תוכנית מתאר ויודעים בדיוק מה מותר ומה אסור, ולמי שלא עומד בזה מורים להרוס. רק אצלנו מתווכחים על זכיות מתאריות וצריך תב"ע, ולכן כל תהליך של סגירת מרפסת מטפס למעלה במוסדות התכנון.

"כבר שהגשנו את הצעת החוק היה ברור שזה הולך לבור: ראש הממשלה דאז אהוד ברק לא העביר את זה מסיבות פוליטיות. השר שהיה אחראי גם אז על משרד הפנים, אלי ישי, אמר שהוא לא מוכן, ובכך נגמר הסיפור והחוק נזרק הצדה. שינוי שיטת הבחירות אמור היה לפתור את זה. כולם מסכימים עם החוק, אבל אף אחד לא מצביע בשבילו. במרכז להעצמת האזרח חקרו זאת ומצאו שאפשר להעביר את הכל די בקלות".

אתה חושב שהלחץ הציבורי והמחאה יאלצו את הממשלה לסגל יכולת כזו?

"הפיצוץ של המחאה נובע מאותו בסיס של חוסר משילות. אם רוצים לשנות דברים חייבים משילות. פרופ' מנואל טרכטנברג הוא איש רציני מאוד, ואני יוצא מנקודת הנחה שנתניהו רוצה להעביר את המלצות טרכטנברג כלשונן. אבל מבחינה פוליטית זו החלטה מטורפת כי מספיק שחלק אחד בממשלה מתנגד וזה יכול להוביל להפלת הממשלה. ברגע שאתה לא נותן לממשלה לפחות ארבע שנים שלמות, אי אפשר לעשות דברים".

חוסר האמון שמביע דורי ביכולתה של המערכת הפוליטית לבצע החלטות היה כנראה זה שגרם לו לסרב בסופו של דבר להצעה המפתה שהגיעה מראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כמה שבועות לעמוד בראש המינהל - חברת הנדל"ן הגדולה והחזקה בישראל. "הרעיון היה לקחת את רשות התכנון ואת מינהל מקרקעי ישראל, להעביר אותם למשרד ראש הממשלה ולשים בראשם מישהו שיטפל בזה. לא יכול להיות ששני הגורמים האלה מפוצלים. הרעיון הבסיסי היה שאעמוד בראש דבר כזה ואמרתי שאני מוכן לבוא לשנתיים, אבל בינתיים זה התמוסס".

היוזמה, שהיתה כרוכה בהפקעת המינהל ורשות התכנון משרי השיכון והפנים, נתקלה ככל הנראה בחומה בצורה ולא יצאה אל הפועל. "זה דבר שאי אפשר לבצע בכפוף לשר זה או אחר, זה מחייב קונסטלציה חדשה שתוכפף ישירות לראש הממשלה", מנמק דורי את סירובו.

בנייה לאלפיון העליון

הפנייה של נתניהו לדורי אינה מקרית. מי שמכיר את ענף הנדל"ן יודע שהשם אורי דורי קצר ופשוט מדי מכדי להכיל את דמותו, ולא רק בשל העובדה שהוא אחת מאושיות הנדל"ן הבולטות בישראל. במונחים עסקיים, אבל לא פחות מכך במונחים ארץ-ישראליים, הוא שריד לדור שנכחד. כמי שהיה מג"ד בצנחנים ומפורצי הדרך אל רחבת הכותל במלחמת ששת הימים, השתתף בכיבוש העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים ולחם במלחמת לבנון, ניחן דורי ביכולת מנהיגות ובתודעה חברתית מפותחת שחרגה בהרבה מגבולותיה של הביצה הנדל"נית המקומית.

בהתאם לכך הוא נושא בתפקידים ציבוריים רבים, בהם נשיא כבוד של התאחדות הקבלנים (לאחר שב-1997 נבחר לכהן כנשיא ההתאחדות), חבר בהנהלת קרן הקולנוע, חבר בעמותת כפר הירדן, חבר בעמותה להנצחת מורשת הצנחנים ויו"ר אגודת הידידים וחבר בוועד הטכניון בחיפה. ואולם בחולצת כפתורים כחולה ובמשקפיים דקים נראה דורי כאחרון הפקידים במשרד ממשלתי, נטול כל סממן שמסגיר את מעמדו. הוא מקשיב ומשיב בסבלנות, ורק נושאים של חלמאות ממשלתית או מדינית מצליחים להוציא אותו מכליו ולגרום לטון הדיבור שלו לעלות.

"דורי הוא מאותם עופות מוזרים שמוכנים לצאת מדל"ת אמותיהם כדי לעשות לטובת כלל הציבור", מספר נשיא התאחדות הקבלנים נסים בובליל, שמכיר את דורי שנים רבות. "הוא הפך את ההתאחדות לגוף יציג ומשפיע בענף. הוא גם נרתם לפרויקטים ציבוריים רבים, לא רק בתחום הנדל"ן, וההערכה הגדולה כלפיו איפשרה לו להציג גם עמדות שלא תמיד עלו בקנה אחד עם האינטרסים של הקבלנים"

הסיכום עם גזית גלוב במעמד הסכם חתימת השותפות אתם היה שתפרוש בגיל 70? מה בער לך לצאת שנתיים קודם?

"כמו שאמרתי קודם, אני לא רוצה לדבר על נושאים אישיים. אני יכול רק להגיד שאני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה לעשות".

ועם 82 מיליון שקל זה די קל.

"זה יותר קל היום כי בניתי מותג ושם. אני מכיר את השוק ואת העבודה".

למעשה התחלת מאפס. האם גם במציאות של היום יכולת לעשות את זה?

"אני לא יודע. המציאות באמת השתנתה וכיום קשה יותר כי בעבר המדינה סיפקה הרבה מאוד עבודה. למרות זאת, אני מאמין שמי שמאוד רוצה בסופו של דבר מצליח".

דורי, נשוי ואב לשלוש בנות, נולד וגדל בשכונת בורכוב בגבעתיים, שכונת הפועלים הראשונה שהוקמה בישראל, אבל זוהה שנים רבות כקבלן חיפאי, שם החל את דרכו המקצועית. עם סיום לימודי הנדסה אזרחית בטכניון בתחילת שנות ה-60, הוא רכש עם עוד שני חברים חברה קטנה שעסקה ביזמות.

מאיפה היה לך אז את הכסף לרכוש חברה?

"לא היה. נכנסתי כשותף שני בלי כסף. אין לי מושג איך הסכימו לזה".

ב-1979 התפצלו השותפים. דורי רכש חברה משפחתית קטנה בשם א. ברגמן והעניק לה את השם א. דורי. עד מהרה נהפך לקבלן מוכר בצפון, כשהוא חתום על עוד ועוד פרויקטים, בהם מרכז חורב, שהיה אז אחד משני הקניונים הראשונים בחיפה ובהמשך הגרנד קניון וקניון לב המפרץ בעיר. בשנות ה-90, עם גלי העלייה הגדולים מבריה"מ לשעבר, התרחבה פעילותו לשאר חלקי הארץ, וכבר אז נחשב מקורב לשר השיכון דאז אריק שרון ולשר האוצר אברהם (בייגה) שוחט, שנותר ידיד קרוב.

בסוף שנות ה-90 היה דורי מהראשונים ומהבולטים להיכנס לתחום הבנייה לגובה, מה שהפך אותו מיד לבונה הדירות לאלפיון העליון. בסרטון תדמית מ-1999, שאיש התקשורת מוטי קירשנבאום הפיק עבור הקבוצה, מסביר דורי שהבנייה לגובה היא העתיד. מה שהתברר כנכון, לפחות עבורו. בעשור האחרון לא היה כמעט מגדל מכובד ומוכר ששמו של דורי לא התנוסס עליו. הוא חתום על שורה ארוכה של פרויקטים מתחום המגורים המשרדים והמסחר הכוללת מגדלים רבים בשכונת פארק צמרת שהוקמה במחצית העשור האחרון, מלון שרתון סיטי טאוור במתחם הבורסה, הולידיי אין, מלונות מוריה והנסיכה באילת ופרויקט היוקרה בשכונת ממילא בירושלים. על פי הערכות, לאורך השנים הקים ברחבי הארץ כ-40 אלף דירות, וגם זו רק רשימה חלקית.

ב-2003, על רקע המיתון המתמשך בענף הנדל"ן, נפוצו שמועות שלפיהן חברת א.דורי נמצאת בקשיים גדולים ולא משלמת משכורות. דורי סירב אז להתייחס לשמועות שמעולם לא אומתו. כיום הוא טוען שלא היו דברים מעולם. "לא היה חודש אחד שבו המשכורות לא שולמו בזמן. כן היו קשיים, כמו לכל הקבלנים, אבל בזכות היזמות ומהלכים עסקיים שעשינו, שרדנו את המשבר בהצלחה".

קשיי הקבלנים שעליהם מדבר דורי אמנם פגעו בענף כולו וחברות ותיקות כמו סולל בונה, דניה סיבוס ואחרות התקשו לעמוד בנטל. דורי טען אז, כמו רבים אחרים, שהעלייה במחירי מוצרי הבנייה ובשכר העובדים היתה לא ריאלית, חדה ולא פרופורציונלית למצב ששרר בענף הבנייה, ולכן הקשתה על חברות לשרוד.

אם מחירי הדירות יירדו, יש סיכוי שהענף ייכנס שוב לתקופת מיתון?

"לא לאורך זמן, ובטווח המיידי מי שעלול להיפגע מכך הפעם הם יזמים שרכשו קרקעות במחירי שיא של תקופת הגאות".

בעשור האחרון גדלה נוכחותו של שוק הנדל"ן בשוק ההון, ומאז 2005 זכו חברות הנדל"ן הציבוריות למדד משל עצמן. הפעילות המואצת בישראל ובחו"ל הובילה חברות רבות לצאת למסעות גיוס מהציבור ומהגופים המוסדיים. חלק מההרפתקאות של היזמים הישראלים הסתיימו בכי טוב, אחרות נחלו כישלון מוחץ ופנו להסדרי אג"ח ולמחיקת חובות.

"קיימת תופעה של התמכרות למימון ולמינוף", אומר דורי, "מינוף הוא חיובי כל זמן שאתה עושה אותו במינון הנכון, אבל הוא שלילי מאוד ברגע שמתמכרים אליו. הבנקים, למשל, לא מסתכנים בכלום - הם לוקחים ביטחונות מול ההלוואות. להוציא מקרים בודדים, המערכת הבנקאית ידעה לשמור על עצמה לאורך השנים, גם בשוק המשכנתאות.

"המערכת השנייה היא שוק ההון ושם לא תמיד בדקו עד הסוף והסתמכו יותר על האנשים שמאחורי החברות. נכון שיש כישלונות עסקיים ולא כולם מצליחים, אבל אני חושב שאם יש גורם שלא עומד בהבטחותיו לא צריך לאפשר לו ליטול הלוואות מהציבור".

זה מוביל לשכר הבכירים במשק. אנחנו קוראים ללא הרף על מנהלים בחברות ציבוריות שמרוויחים משכורות עתק. אתה חושב שזה מוגזם או מוצדק?

"שכר הבכירים הגיע לערכים לא הגיוניים. אני לא מכיר אף מנהל שראוי לשכר ברמות שמשלמות החברות הגדולות. אני לא רואה שהם תורמים תרומה שמצדיקה משכורת כזו, ועם כל הכבוד, אף אחת מהחברות האלה לא בסדרי גודל של החברות האמריקאיות הגדולות - ואין שום הצדקה לרמות שכר כאלה. יש כמה חברים שכעסו עלי מאוד, אבל אני בכל זאת אומר זאת. נהפכנו לחברה שאיבדה את הערכים הבסיסיים שלה, ואנחנו חיים במדינה שבה הממשלה התנערה מהאחריות שלה. זה בדיוק כל הסיפור היום. אתה משלם ארנונה מטורפת כי המדינה התנערה מהאחריות שלה לחינוך. עלות גני הילדים, למשל, מה זה הדבר הזה?"

המחאה שקוראת לסדר חברתי-כלכלי חדש מעלה שאלות רבות לגבי התפרקותה של מדינת הרווחה ומחיר ההפרטה. אילו טעויות עשתה מדינת ישראל בעניין הזה?

"הפרטה היא דבר חשוב מאוד. השאלה היא מה מפריטים - אם זו חברה כמו אל על, היא מוצדקת. אין סיבה שמדינה תחזיק גוף עסקי. היא צריכה להחזיק שירותים ותשתיות".

את חברת חשמל היא צריכה להפריט?

"כן, אבל היא צריכה להמשיך ולהחזיק את רשת ההולכה והחלוקה כי שם נמצאת השליטה. היא יכולה לתת ל-30 ספקי חשמל להתחרות ביניהם. כך גם בנושא המים. יכולים להיות כמה ספקי מים שיתחרו ביניהם. המדינה משלמת על המים 2 שקלים ואנחנו משלמים 12 שקלים - איפה השכל? זו חלק מהבעיה".

לישראל יש בעיית מים.

"ישראל לא מתייבשת ולא בטיח. אין לה בעיית מים - יש לה בעיה בשכל".

אבל הכנרת מתייבשת.

"אנחנו צריכים 300 מיליון קוב מים לשנה. אנחנו יכולים להתפיל 700-800 מיליון קוב מהים התיכון, מה הסיפור? מי צריך את הכנרת? הרי זה הרס נוראי של הסביבה וזה אנטי תזה לכל מה שקורה היום בעולם. אסור לשאוב ממנה קוב אחד של מים. במקום להתעסק בדברים האמיתיים, המדינה לא מתעסקת בכלום".

אז איפה נזקי ההפרטה הכי בולטים?

"כשאתה מפריט את החינוך, אתה עושה נזק לאזרחים. אותו הדין לגבי הבריאות והשירותים המוניציפליים האחרים. אחרי שאתה מפריט שירותים כאלה, ואומר 'זה לא ענייני. האזרחים צריכים לשלם על זה' - יש כאלה שיכולים לשלם על זה, ויש כאלה שלא. אלה בדיוק המסים העקיפים המדוברים. זה לא רק מע"מ, אלה גם ארנונה וחינוך, בריאות ועוד אלף ואחד דברים. ומי משלם על כך? אנחנו. זה אבסורד".

היכן אתה רואה את המשק הישראלי ושוק הנדל"ן בשנה הקרובה?

"אני חושב שבשנה הקרובה יסבול המשק הישראלי, כמו מדינות אחרות בעולם, מהתמתנות בצמיחה שתשפיע גם על שוק הנדל"ן. בתחזית אופטימית, כשמסתכלים על גרף הצמיחה של המשק הישראלי לאורך השנים, רואים שהוא נמצא בצמיחה מתמדת ונעצר מדי פעם בעקבות אירועים נקודתיים. לכן אני מאמין שגם אם נרגיש התמתנות לקראת סוף השנה, במהלך הרבעון השלישי-רביעי של 2012 נראה חזרה למגמה הרב שנתית של המשק.

"ככלל, נראה שהמשק לא נכנס למיתון כי אם לזווית צמיחה שונה. במקומות אחרים בעולם ימשיכו לקנא בכלכלה הישראלית, גם אם הצמיחה השנתית תעמוד רק על 2.5% ולא על 4%. זה, כמובן מותנה בהתרחשויות פוליטיות ומדיניות ובמציאות ביטחונית, שלעתים עוצרת את השוק לתקופה מסוימת".

מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה?

"אני מאחל לעצמי התחלות חדשות. זה כבר מתבשל וייצא אל הפועל בשנה הקרובה".

---

תגובת מינהל מקרקעי ישראל לעניין קרקעות הקיבוצים

לטענת המינהל, מדובר בקרקעות שאותרו בתחילת שנות ה-90 על ידי מנהלת הסדר הקיבוצים והמינהל, בהתבסס על המצב התכנוני באותה התקופה. "בתחילת התהליך הוצע כי הבנקים ומנהלת ההסדר ייקחו חלק בקידום התכנון, אך האוצר התנגד למהלך זה", מסבירים במינהל וטוענים כי לאחר שגובש ההסכם החל המינהל בקידום התכנון, אך תוכנית המתאר הארצית 35, שאושרה בדצמבר 2005, השאירה מחוץ לאזורי הפיתוח חלק משמעותי מהמתחמים שנבחרו להשבה במסגרת ההסכם ולכן אי אפשר היה לקדם את תכנונם.

"כל מתחם שאפשר היה לקדמו במוסדות התכנון והיתה לו תשתית מתארית, קודם על ידי המינהל תכנונית. במרכז, למשל, שווקו קרקעות במקומות כמו ראש העין, משמר דוד, גבעת השלושה וחורשים".

במינהל טוענים כי כיום נותרו מאותן קרקעות שני סוגי מתחמים: כאלה שאין להם פוטנציאל תכנוני ממשי, בהם אזורים מרוחקים, אזורים הצמודים לשמורות טבע, אזורים רגישים ועוד. הסוג השני הוא שטחים בעלי פוטנציאל תכנוני הממוקמים במקומות שאין לגביהם תכנון מתארי המאפשר את פיתוחם ואלה יידרשו להמתין לתוכניות המתאר של מוסדות התכנון, במסגרתם ישונה ייעוד הקרקעות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker