נחיתה קשה: כך הידרדרה אל על תחת תמי מוזס־בורוביץ'

מינוי מקורבים, עסקות בעלי עניין, חולשה מול הטייסים, ניהול בעייתי של הקווים ומשכורות מופקעות: תמי מוזס־בורוביץ', הדמות הדומיננטית בהנהלת אל על, הובילה את החברה למצב הקשה שבו היא נמצאת היום, שעלול להפקיע ממנה את השליטה בחברה ■ ממש כפי שקרה לפני 15 שנה ברשת קלאבמרקט שבה שלטה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמי מוזס
תמי מוזס-בורוביץצילום: ניר קידר
שוקי שדה
שוקי שדה

תמי מוזס־בורוביץ' חוותה ב-2005 את אחד המשברים הקשים של חייה. היא היתה אז מבעלי רשת קלאבמרקט, אחת משלוש רשתות השיווק הגדולות בישראל, כאשר זו התמוטטה ברעש גדול ובעלי הבית נאלצו לספוג ביקורת ציבורית קשה על הסתרת מצבה מהספקים. מוזס־בורוביץ' לקחה את המשבר באופן קשה במיוחד. בראיון שנערך עמה ב"הארץ" באותה שנה, היא תיארה כיצד עופרה שטראוס הרימה אותה מהספה שעליה שכבה בעקבות המשבר, שאותו חוותה כ"הלם קרב", ניסתה לחזק אותה ועודדה אותה לקחת אחריות.

כיום, כך נראה, מוזס־בורוביץ' נמצאת במשבר הגדול ביותר מאז. באופן רשמי היא סגנית יו"ר דירקטריון אל על, אבל מי שמכיר את החברה מקרוב, מודע גם למעורבות הגדולה שלה בניהול, שנעשית לעתים מאחורי הקלעים. השבוע, בשיחות עם עובדים בעבר ובהווה ואנשים אחרים המכירים את פעילותה, נשמעה לא מעט ביקורת על התנהלותה של מוזס־בורוביץ' לאורך השנים האחרונות. "היא אישה אימהית ומחבקת, אשת עסקים שלא מהססת להפגין רגשות", אומר עובד ותיק של החברה, "אבל אחרי כל זה, בגלל שורה של החלטות שגויות שהיא היתה שותפה להן, יש לה אחריות גדולה במה שקורה עכשיו לחברה".

האחריות למצבה הקשה של אל על, לפי מה שמתארים עובדים בחברה בעבר ובהווה, נובעת בין היתר משורה של פעולות והחלטות שקידמה מוזס־בורוביץ' בשנים האחרונות. בין היתר: אי־הסדרת יחסי העבודה בחברה, שכר עתק של בכירים וטייסים, ניהול לא נכון של הקווים, כניעה לחרדים ועוד. מקורבים למוזס־בורוביץ' דוחים את הביקורת. לטענתם, מוזס־בורוביץ' לא מקבלת דמי ניהול או רכב מהחברה, אף שיכלה לעשות זאת כסגנית היו"ר. הם מוסיפים כי היא מגלה יחס אישי לעובדים עם מצוקות ובמיוחד לעובדים חולים.

אחרי הטראומה שחוותה ב-2005, נראה כי משבר הקורונה עלול להביא למצב שבו מוזס־בורוביץ' שוב תאבד שליטה בחברה שבבעלותה. משבר הקורונה היכה באופן קשה באל על: כ-5,800 עובדים הוצאו לחל"ת, וביטול הטיסות הוביל לחוב של כמיליארד שקל לרוכשי כרטיסים שבוטלו. השבוע הודיעה הממשלה על מתווה סיוע לחברה שלפיו המדינה תעמיד ערבות מדינה בסך 250 מיליון דולר להלוואות שתיקח החברה. במקביל, ייעשה מהלך של הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר, שבו, אם לא ישתתף גוף גדול, המדינה היא זו שתרכוש את המניות ובכך תיהפך לבעלת השליטה בחברה.

כנפיים שבורות

משמעות הדבר היא שחלקה של חברת כנפיים שבבעלות מוזס־בורוביץ' ידולל והיא תאבד את השליטה בחברה. מקורב למוזס־בורוביץ' מספר שזו אחת התקופות הקשות בחייה. עם זאת, אנשים ששוחחו השבוע עם מוזס־בורוביץ' אומרים שהיא לא מאמינה שהמדינה אכן תשלוט בסוף באל על. לדבריהם, "המהלך הזה עוד רחוק מלצאת לדרך".

צרות מגיעות בצרורות

מוזס־בורוביץ', 60, היא סוג של נסיכה ישראלית. היא בתם הרביעית של נח מוזס, שהיה במשך השנים מו"ל "ידיעות אחרונות", ואשתו פולה מוזס. היא האחות הקטנה של ג'ודי שלום־ניר־מוזס ושל מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. מילדותה נחשפה לאנשים מהצמרת העסקית והפוליטית של ישראל, שבאו לבקר את הוריה. היא עבדה מילדותה במערך ההדפסה וההפצה של העיתון, כך שהכירה את "ידיעות אחרונות" מבפנים.

הילדות הנעימה בשיכון ותיקים ברמת גן, בלב האליטה של המדינה, היתה רווּיה בטרגדיות. אחיה הגדול, גלעד, שאותו לא הכירה, נדרס על ידי אוטובוס כאשר היה בן 9 בלבד. האב, נח, נדרס אף הוא על ידי אוטובוס בכניסה לפתח בניין "ידיעות אחרונות" ב-1985. תמי היתה זו שעבדה לצדו של אביה ב"ידיעות אחרונות" והיתה בבניין בזמן שהתאונה התרחשה. בזמן הזה כבר היתה נשואה לאיש העסקים דדי בורוביץ', שאתו התחתנה כשהיתה בת 23 בלבד והוא היה בן 40, גרוש ואב לשלושה. היא המשיכה בעסקי העיתונות גם אחרי שהאב הלך לעולמו, ומונתה בשלב מסוים למנהלת המקומונים בקבוצת מוזס. תחילה היה נראה שהיא תמשיך בעסקי התקשורת, אך הדברים השתנו כאשר האם פולה הלכה לעולמה ב-1994, והחל מאבק ירושה בקבוצה. נוני ביצר את שליטתו ומוזס־בורוביץ' החליטה למכור את המניות שלה תמורת סכום שהוערך אז ב-60 מיליון דולר.

האחים דדי ואיזי בורוביץ'
האחים דדי ואיזי בורוביץ'צילום: אייל טואג

לאחר שיצאה מהקבוצה חברה דווקא למתחרה המר של "ידיעות אחרונות" באותה התקופה, עופר נמרודי, בשיאה של פרשת האזנות הסתר בין שני העיתונים הגדולים. יחד הקימו נמרודי ומוזס־בורוביץ' את המגזין רייטינג. "אפשר להגיד שרייטינג היה עבורה פרויקט של התבגרות ויציאה לעצמאות", אומר עובד לשעבר במגזין. "היה משהו כיפי באווירה של העיתון אז, גם בגלל החופש המלא שהיא נתנה שם לכותבים, באמת מתוך אהבה לתחום התקשורת. אבל גם שם, אי אפשר היה להתעלם מזה שהיא אשת עסקים ממולחת. לא כולם יודעים לקלוט אותה, אבל היא אשת עסקים חדה, שיודעת היטב לקרוא סיטואציות. היא לא פראיירית ויכולה להיות טיפוס לא קל".

את חלקה ברייטינג היא מכרה לקבוצת מעריב ב-2005. היה זה חלק מפעילות כוללת של מוזס־בורוביץ' בתחום התקשורת שבה היא מחזיקה עד היום. מרכז הפעילות הוא הפקת טלנובלות יחד עם המפיק יאיר דורי, במסגרת חברת דורי מדיה שבהמשך נהפכה לדורי מדיה דרסט. מלבד זאת, למוזס־בורוביץ' יש עסק בתחום הפרסום הדיגיטלי במגדלי משרדים. אבל ללב עולם העסקים הישראלי הגיעה מוזס־בורוביץ' בסוף שנות ה-90, בזכות הפעילות המשותפת עם בעלה דדי ועם אחיו, פרופ' איזי בורוביץ', שהיו בעלי חברת ארקיע. באותן שנים הם רכשו את חברת גרניט הכרמל, פעילות שכללה בתוכה גם את חברת סונול ואת רשת החנויות טמבור. בעלה דדי היה חובב טיסה מושבע, שמעסק קטן בתחום התעופה הקים את חברת כנפיים שבהמשך נהפכה לבעלים של ארקיע, שאותה מכר לאחר רכישת אל על. כך, ערב קריסת קלאבמרקט נראה היה שבני הזוג דדי ותמי בורוביץ' עמדו בצומת מרכזי מבחינת אחזקה עסקית.

אלא שב-2005 קרסה קלאבמרקט. שנה לאחר מכן מכרו הבורוביצ'ים את גרניט הכרמל לדוד עזריאלי. הם נותרו עם האחזקה היחידה שלהם - אל על. לכאורה, המכירה הזו היתה יכולה לפנות להם שקט ניהולי להתמקד באל על, אבל הצרות המשיכו להגיע. ב-2008 התגלע סכסוך בין האחים בורוביץ', שסוקר בהרחבה בעיתונות הכלכלית, ובמשך השנים הפסיק איזי בורוביץ' להיות מעורב בחברה. כמה שנים לאחר מכן יצאה לדרך רפורמת השמים הפתוחים שפתחה את שוק הטיסות לתחרות משמעותית (עם זאת, אל על קיבלה מהמדינה פיצוי - מימון להוצאות אבטחה, שכיום נאמד בכמיליארד שקלים בשנה).

ואולם המכה הקשה באמת ניחתה על מוזס־בורוביץ' בעקבות מצבו הרפואי של בן זוגה דדי, שבשנים האחרונות לא נמצא בקו הבריאות. "במשך השנים היא היתה הילדה של אבא, נח, שהיה דמות דומיננטית עבורה", אומר בכיר בשוק ההון המכיר היטב את החברה, "עם בעלה היא התחתנה בגיל צעיר מאוד, ובאיזשהו מובן גם חסתה בצלו. לפני שש שנים, כשדדי נקלע לבעיה רפואית, זו היתה הפעם הראשונה שהיא הסתכלה ימינה, שמאלה, למעלה - ואין אף אחד. זה קורה בשנים הכי קשות של אל על, שהמכות מתחילות לנחות עליה - רפורמת השמים הפתוחים, שביתת הטייסים הגדולה והשיא עכשיו, עם משבר הקורונה. את כל הברבורים השחורים הגדולים היא קיבלה, בעוד קודם לכן היא היתה מעורבת בניהול, אבל לא היתה צריכה להתמודד לבד עם החלטות כל כך קשות". חברה של מוזס־בורוביץ' אומרת: "תמי לא לבדה, באל על יש דירקטוריון שבו יושבים אנשים רציניים. המעורבות שלה היא בעניינים אסטרטגיים, מתוקף תפקידה כסגנית יו"ר, כמו הכנסת מאסטרקארד העולמית לפעילות משותפת עם פליי קארד. היא אינה מעורבת במינויים בחברה, למעט מינוי המנכ"ל - כחלק מצוות האיתור הפועל בהמלצות חברת יישום".

השקת מטוס דרימליינר
השקת מטוס דרימליינרצילום: מגד גוזני

מאז שמשפחת בורוביץ' רכשה את השליטה באל על, לפני 16 שנה, ידעה החברה עליות וירידות, אבל בשורה החתונה היא הגיעה למשבר הקורונה, שריסק אותה, במצב כלכלי שלא מאפשר להתמודד עם משבר. זאת, בעיקר משום שלא הצליחה לשנות את התרבות הארגונית של החברה. בעיניים עסקיות, אל על היא עדיין חברה משונה שבה טייסים ודיילים שמגיעים לניו יורק ישנים בבית מלון במנהטן למרות ששדה התעופה נמצא בקצה קווינס. מקורבים לחברה ואנשים שהנהלה חפצה ביקרם יכולים לזכות, רגע לפני העלייה למטוס, בשדרוג ממחלקת תיירים לעסקים, ובני משפחה של העובדים זוכים לכרטיסי טיסה מוזלים או בהנחה גבוהה.

אדם בעל השפעה על רגולציה בתחום התעופה סיפר לנו השבוע שלא פעם כשהוא מגיע לטיסה מוצע לו מעבר ממחלקת תיירים למחלקת עסקים. הוא הניח ששמו צץ במחשב כשהוא מגיע לטיסה, ושרשומה שם הערה על שדרוג שצריך להציע לו. לעתים, אפשר למצוא רמזים להעדפות אלה גם בדיווחים של החברה. כך לדוגמה, ב-2012 דיווחה החברה כי הדירקטוריון אישר לעובדי חברת דורי מדיה גרופ, שבה מוזס־בורוביץ' שותפה, הטבה בקניית כרטיסי טיסה של אל על. "החברה מחזיקה במנגנון מסודר של שדרוג כרטיסים", אומר אחד העובדים בחברה, "פעם פגשתי נותן שירותים שפתאום קיבל את ההטבה הזאת. להבנתי, זה מבוסס פרסונלית". מקורב למוזס־בורוביץ' דוחה את הטענות וטוען שהיא אינה מעורבת בשדרוגי טיסות. "זה גם לא עובד ככה באל על", הוא אומר, "אם נעשים שדרוגים, זה קורה באופן אוטמטי, המחשב קובע את הדברים האלה על פי נקודות ורכישות כרטיסים בעבר. אין פה עניין פרסונלי". חברתה של מוזס־בורוביץ' טוענת כי "שדרוג עובדים ומתן כרטיסי טיסה לעובדים ולבני משפחותיהם, כחלק מהסכם העבודה, מקובל בכל חברות התעופה בעולם".

רפורמת השמים הפתוחים שיצאה לדרך ב-2013 הכניסה תחרות נרחבת לענף, והורידה את נפח הטיסות של אל על בנתב"ג מקרוב לחצי ל-25% בלבד. אבל נראה שהתרבות הארגונית של החברה לא באמת השתנתה. לדוגמה, לפי הדו"ח השנתי האחרון, איזי בורוביץ', היו"ר לשעבר, המשיך לקבל כרטיסי טיסה גם ב-2019, עבורו ועבור משפחתו, מתוקף היותו אחד מבעלי השליטה בחברת כנפיים, החברה האם של אל על. נוהל זה נמשך מ-2008, כשפרש מתפקידו.

השמים הפתוחים גם לא גרמו לאל על לבצע שינוי מדיניות פשוט: לטוס בשבת. אל על היא חברת התעופה הגדולה היחידה בעולם שמרשה לעצמה שלא לטוס יום אחד בשבוע - רק כדי לא לפגוע בנוסעים דתיים.

כאן טסים בכיף

בעיה נוספת שגרמה להידרדרותה של אל על היא בחירה בקווים מרוחקים, שבהם אין לחברה יתרון יחסי. כך לדוגמה, פתחה אל על קו טיסות לסן פרנסיסקו ב-2018, אף שיש מספיק טיסות לעיר זו מניו יורק. בעבר היה לאל על גם קו לסאו פאולו שבברזיל, שגם ההיגיון העסקי שלו היה תמוה - ואכן הקו נסגר לאחר כשנתיים. בשלהי 2019 אל על הודיעה שהיא מתכננת טיסות ישירות למלבורן וסידני, אבל אולי דווקא כאן הקורונה הציל את החברה מהחלטה שגויה נוספת.

לטובתה של מוזס־בורוביץ' אפשר לציין כי בתקופתה שידרגה אל על את צי המטוסים שלה. במהלך 2019 רכשה החברה 16 מטוסי בואינג 787 מסוג דרימליינר. בכך צי המטוסים שלה, הכולל 45, נמצא במצב טוב בהרבה מאשר כשנרכשה על ידי משפחת בורוביץ', אז סבלה מצי מטוסים מיושן. הישג אחר שלה הוא הנפקת כרטיס האשראי פליי קארד, אם כי הדבר נחשב שולי יחסית לפעילות המרכזית של החברה.

"תמי היא אכזבה עסקית", אומר בכיר בשוק ההון המכיר את החברה, "היא לא טיפלה באמת בהסכמי העבודה הקיבוציים, לא ניסתה לייעל את החברה שהרוויחה כסף כשמחיר הדלק היה נמוך. היא אמנם נכנסה לתוכנית הצטיידות הכרחית, אבל החברה הגיעה אליה עם הון עצמי נמוך, משום שלאורך השנים היא לא פתרה את בעיות היסוד שלה". גורם אחר אומר: "הבעיה עם תמי, לאורך כל השנים, שהיא כל הזמן שקועה בין המיקרו למאקרו. היא תשקיע את כל כולה בקניית מטוסים במיליארד שקל, ובאותו זמן תתעסק גם בפניות של כל מיני אנשים שרוצים טובה כזו או אחרת מהחברה. התחושה היא של ניהול מיקרו, עם המון רגש, בלי סדר, קבלת החלטות חלשה ושיווק חלש. בעיקר חסרה לחברה ראייה אסטרטגית לטווח ארוך".

"אני כלום, אני באמת כלום"

פנים מטוס הדרימליינר של אל על
פנים מטוס הדרימליינר של אל עלצילום: priestmangoode

באותו ראיון שהעניקה ל"הארץ" ב-2005, מוזס־בורוביץ' הצניעה את השפעתה על עסקי משפחת בורוביץ', שכללו אז גם את אל על. "אני כלום, אני באמת כלום", אמרה אז. בד בבד סיפרה כיצד גייסה לאל על כמנכ"ל את חיים רומנו, שאליו היא הרימה טלפון תוך כדי קניות, כדי לשכנע אותו להיות מנכ"ל אל על ולא מנכ"ל פרטנר.

מוזס־בורוביץ' נחשבה מעורבת מאוד במינויים באל על, ובמיוחד במינוי מנהלים. את קודמו בתפקיד של רומנו, עמוס שפירא, ניסתה לשכנע להישאר, אך הוא סירב לאחר שאיזי בורוביץ', אז יו"ר החברה, לא הציע לו במשך זמן ממושך חוזה ולבסוף שלח לו חוזה סטנדרטי של עובד רגיל. בספר שיצא לאור בספטמבר האחרון "הראש, הסוליות והנשמה", מספר שפירא כיצד מוזס־בורוביץ', שאותה הוא מכנה "בעלת השליטה האמיתית" בחברה, ביקשה שיעביר חפיפה לרומנו ובהמשך ביקשה ממנו להיות דירקטור בחברה, אך הוא סירב. כמנכ"ל חברה ממשלתית שפירא זכה לשכר חודשי נמוך יחסית - כ-40 אלף שקל בלבד. גורמים המעורבים במקרה מספרים שהוא כלל לא העלה הצעות שכר בפני משפחת בורוביץ'. מנגד, מחליפו בתפקיד, רומנו, ביקש להשוות את תנאי השכר שלו לאלה שהובטחו לו בפרטנר. מוזס־בורוביץ' הסכימה לתת לו תנאים מופלגים. בהמשך, השכר של רומנו, אף שנחשב למנכ"ל מוערך, נהפך לשערורייה ציבורית והוא נאלץ להחזיר חלק ממנו בעקבות התערבות של רשות ניירות ערך בנוגע לאופן שבו אושר השכר בדירקטוריון.

לא מעט אנשים שעמם שוחחנו ציינו את המשכורות שהרקיעו שחקים באל על המופרטת כאחת הבעיות שעמדו בעוכרי החברה. בעיית השכר קיימת בעיקר בקרב המנהלים הבכירים והטייסים. כך לדוגמה, ב-2005–2012, שבע השנים הראשונות של החברה המופרטת, שילמה אל על 125 מיליון שקל - עלות שכר מצטברת לחמשת בעלי השכר הגבוה בחברה. בסוף 2012 העריכה חברת הייעוץ שלדור את ההטבות העודפות של טייסי אל על לעומת טייסים בחברות תעופה בחו"ל ב-35–40 מיליון דולר בשנה. סוגיית כוח האדם היא למעשה הסוגייה הכבדה ביותר באל על. יש שם דור א' ודור ב', עובדים קבועים ולא קבועים והטבות שונות ומשונות שכולן החלו בימים שהמדינה היתה בעלת הבית של החברה, והמשיכו גם כשהחברה היתה עסקית.

"אין דבר יותר מסובך מהסכם ההעסקה של הטייסים", אומר בכיר לשעבר בחברה, "זה שאשתו של קברניט יושבת לפעמים בביזנס, מילא, זה לא מה שמייקר את עלות ההעסקה. הבעיה היא שהתשתית של התרבות הארגונית של קטגוריות שלמות בחברה והיכולת שלהן להוריד את השלטר מייצרות מאזן אימה מול ההנהלה. את זה לאורך כל השנים משפחת בורוביץ' ובהמשך מוזס־בורוביץ' לבדה לא הצליחו לפתור, גם כשהם נתנו את מלוא הגיבוי להנהלה".

השקת מטוס הדרימליינר של אל על במעמד שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ
השקת מטוס הדרימליינר של אל על במעמד שר התחבורה דאז ישראל כ"ץצילום: ללא קרדיט

אחד המנהלים בחברה אומר כי "בחברה ידוע שקבלת ההחלטות של מוזס־בורוביץ', במיוחד בנוגע לניהול ומינויים, היא בעייתית. בשורה התחתונה היא לא הצליחה להביא מנהל שיעשה סדר בחברה. מה שכן קרה הוא שהשכר עלה באופן עצום. קשה לרתום עובדים לשינוי בחברה כשכולם מדברים על המשכורות הגבוהות. במהלך השנים, כאשר כן הגיעו עם העובדים להבנות, העדיפו להגיע לפשרה שתתפוצץ כעבור חמש שנים. הוועד, למשל, מתנגד לחוזים אישיים, אז כל חמש שנים דיילים מפוטרים וחוזרים. המשכורות של הטייסים ממשיכות להיות גבוהות. אי אפשר מצד אחד להנהיג נורמות עסקיות בשכר גבוה לבכירים, ומצד שני לשמור על דנ"א של חברה ממשלתית. צריך כאן מהלך דרמטי, עם נכונות לקחת סיכונים, אבל עבור מוזס־בורוביץ' אישית זה כנראה כבר מאוחר מדי".

באל על ניתן למצוא כמה מינוים שקשורים באופן ישיר למוזס־בורוביץ'. סמנכ"לית הכספים של החברה היא דגנית פלטי, אשתו של נדב פלטי, שותפה של מוזס־בורוביץ' בדורי מדיה, שנחשב אחד האנשים הקרובים אליה ביותר. הוא גם דירקטור בחברת כנפיים, בעלת השליטה באל על. נמרוד בורוביץ', בנו של דדי בורוביץ' ובנה החורג של מוזס־בורוביץ', מכהן כסמנכ"ל אסטרטגיה בחברה. נועה בורוביץ', בתם של דדי ותמי, מונתה בינואר לדירקטורית בחברת קוקפיט, חברה בת של אל על, ללא תגמול. במקביל, היא עובדת בבנק הפועלים ביחידת הפינטק. דלית מוזס, גיסתה של תמי מוזס־בורוביץ' ואשתו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, מועסקת בתפקיד זוטר יחסית בחברה כמנהלת ביחידת מועדון הנוסע המתמיד.

המעורבות הבעייתית של גינזבורג

עניין בעייתי נוסף שעליו מצביעים בחברה הוא המעורבות של הדירקטור לשעבר פיני גינזבורג. גינזבורג הוא בעל סוכנות המניות הלל תורס ומייצג את חברת תאי איירווייז בישראל (החברה לא טסה בקו תל אביב בנגקוק, אך יש לה הסכמי קוד שייר עם אל על). גינזבורג התפרסם בשנים האחרונות כנאשם בפרשת קרטל הנסיעות למשלחות בפולין: סוכנויות נסיעות חילקו ביניהן את שוק הנסיעות למחנות ההשמדה בלי להתחרות אחת בשנייה, דבר שהעלה חשד להסכם כובל.

עמוס שפירא
עמוס שפיראצילום: אלוט

לפני שנה וחצי עזב גינזבורג את הדירקטוריון לאחר חקירה פלילית נוספת, הפעם בחשד לשימוש במידע פנים, לדבריו ביוזמתו. כדירקטור, נהג להסתובב בחברה להיכנס לחדרים של עובדים ומנהלים ולדבר עמם, דבר שחלק ממנהלי החברה לא אהבו. לדברי מקורות המכירים את הסוגיה, מוזס־בורוביץ' נתנה לגינזבורג חופש פעולה בפעילות זו בתוך החברה, אף שהיה דירקטור בלבד. הביקורת על גינזבורג נובעת בין היתר מניגוד העניינים הפוטנציאלי בין עיסוקו של גינזבורג כבעל סוכנות נסיעות לבין היותו בעל מניות באל על. כך לדוגמה, גינזבורג הוא זה שנוהג לארגן מדי שנה את הטיסות של הציבור החרדי לאומן, טיסות שבהן משתתפת גם אל על. גינזבורג, בין היתר, סייע למוזס־בורוביץ' במשא ומתן עם הטייסים. הוא ממשיך לשמור עמה על קשר גם לאחר שעזב את דירקטוריון החברה ונצפה כמה פעמים במשרדי החברות הפרטיות של מוזס־בורוביץ' ברמת החייל בתל אביב. עם זאת, הוא סירב לומר לנו על מה הם מדברים בפגישות שלהם, כאשר הוא כבר לא דירקטור.

"הפעם האחרונה שפגשתי את מוזס־בורוביץ' היתה ביום שלישי", אומר גיזנבורג, "היא אחלה והיא אנרגטית. נושאי השיחות שלנו נשארים בינינו. העניין נבדק מאה פעמים - יש אפס ניגוד עניינים ביני לאל על. אני דירקטור פעיל ומבין בתחום, ויכול לדבר עם עובדים בחברה. דיברתי עם אנשים רבים באל על כשהייתי דירקטור וכולם מבינים שהטענות בעניין זה הן קשקוש". בדו"ח השנתי של אל על, הקשר עם גינזבורג מדווח במסגרת עסקות בעלי עניין. גינזבורג ואשתו קיבלו במהלך 2019 כרטיסי טיסה בחינם מאל על מכיוון שגינזבורג הוא סוכן גדול, כך לפי הדו"ח.

עסקות בעלי עניין היו באל על כמעט מהימים הראשונים שלאחר השתלטות משפחת בורוביץ' על החברה. למשל, את הדלק נהגו לקנות מסונול, שהיתה בבעלותה, רכישות שפחתו מחברה זו אחרי שמשפחת בורוביץ' מכרה את האחזקה בגרניט הכרמל, החברה האם של סונול. לחברה יש שורה של התקשרויות עם קבוצת ידיעות אחרונות לרכישת שטחי פרסום בעיתון ולהפצת העיתונים בקרב נוסעי החברה ועובדיה ומתן הטבות בכרטיסי טיסה לקבוצה. בנוסף, לחברה יש שורה של עסקות עם חברת קאס, חברה בת של כנפיים, בעלת השליטה בחברה, בנוגע לתחזוקת מטוסים ועסקות עם שתי חברות בת נוספות של כנפיים בנוגע לחלקי חילוף של מטוסים וסוגיות הקשורות לביטוח. עד לאחרונה, אל על היתה בעל מניות בחברת השינוע הגדולה ממן, בבעלות משפחת לבנת, והיו עסקות בעלי עניין גם בין שתי החברות האלה. באחרונה מכרה מוזס־בורוביץ' את האחזקות שלה בממן. חברתה של מוזס־בורוביץ' טוענת כי "גינזבורג הוא מומחה בתחום התעופה ובעל מניות בחברה. הוא אינו דירקטור בחברה. עסקות בעלי עניין נעשו בהסכמים נמוכים לעומת היקף העסקים בחברה, תמיד לטובת אל על ותמיד באישור מלא של כל הגורמים המוסמכים בחברה".

אחד המשברים הגדולים שאיתם מוזס־בורוביץ' נאלצה להתמודד היה המאבק מול הטייסים. המאבקים האלה עלו מדרגה ב-2016–2017 כשעיצומים של טייסים הביאו לביטול טיסות. במקרים אחרים, הטייסים פשוט שהו יותר זמן באוויר, כך שטיסות היו יוצאות או מגיעות באיחור.

פיני גינזבורג
פיני גינזבורגצילום: אילן אסייג

בכיר לשעבר בחברה אומר: "כולם ידעו שהטייסים גונבים זמן באוויר. הנהלה חשפה את ערוותם ברבים. ניהלו כאן מאבק והדירקטוריון נתן גיבוי". המאבק הזה היה חריף, גם ברמה התקשורתית, כשבערוצי הטלוויזיה נחשפו תלושי שכר ופרטים נוספים. "לתמי יש אחריות למשבר התקשורתי המטורף שנוצר סביב שביתת הטייסים", אומר גורם המקורב לנושא. "לאל על יש סמלים: מגן דוד והטייס הישראלי. חצי מזה נזרק לפח במשבר. לתקשורת יצאו הקלטות ותלושי שכר שהוציאו את הטייסים גנבים. אפשר היה לנהל את הסכסוך אחרת, בלי לפגוע בדימוי של העובדים החשובים ביותר בחברה. זה לא שאין בעיות עם הטייסים, אבל ככה בטח לא פותרים אותן. גם אחרי ההסכם של 2018, לא כל הבעיות נפתרו". חברה קרובה של מוזס־בורוביץ' דוחה את הטענות. "לא היה ולא נברא", היא אומרת בעניין הדלפת החומרים לתקשורת, "עובדי אל על מסורים, וטייסי אל על הם הטובים בעולם. חלק ניכר מעובדי החברה אינם עובדים בתנאי שכר גבוהים".

"נוני לא עזר לה במשך השנים, אבל שם המשפחה בהחלט עזר"

לאורך השנים, יחסיה של תמי מוזס־בורוביץ' עם אחיה הגדול, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ידעו עליות ומורדות. בעבר, אנשים ששוחחו עם מוזס־בורוביץ' שמעו ממנה דברי ביקורת על אחיה, אך לצד זאת גם דברים הפוכים.

בעקבות הסכסוך המשפחתי בשנות ה-90 מכרה מוזס־בורוביץ' את חלקה ב"ידיעות" לאחיה הגדול, וגרפה לכיסה כ-60 מיליון דולר. נראה כי לפחות בשנים שלאחר מכן היחסים ביניהם היו קורקטיים. ואולם בעקבות ראיון שהעניקה ל"הארץ" בספטמבר 2005, שבו הלינה על היחס התקשורתי שאותו קיבלה קלאבמרקט הקורסת מ"ידיעות" ו"מעריב", שאותו תיארה כקשה ואכזרית, אף שחברה הטוב רפי גינת היה עורך "ידיעות", כתב עליה אז נחום ברנע, בכיר פרשני "ידיעות", במגזין "העין השביעית": "היא מעידה על עצמה, במידה רבה של צדק, אני כלום. באמת...בחייה היא לא עשתה מעשה אחד שהיא יכולה להתפאר בו: לא הצילה חיים; לא הקימה מפעל; לא המציאה המצאה; לא כתבה שורה שראוי לזכור אותה".

נוני מוזס
נוני מוזסצילום: עופר וקנין

ב-2017, במסגרת פרויקט על הנעשה בקבוצת ידיעות אחרונות, פורסמה ב"העין השביעית" עדות מפי עובד לשעבר ב"ידיעות", שלפיה בזמן משבר קלאבמרקט היה קו מערכתי נגד הרשת, שהתמקד בכותרות שיצאו נגד האחים בורוביץ'. אותו עובד סיפר כי בהמשך הגיעה הנחיה מלמעלה, שלפיה צריך להיות פחות אישיים כלפי הבורוביצ'ים ולהיות יותר מקצועיים, כתוצאה מ"סולחה" בין מוזס־בורוביץ' לאחיה. ובכל זאת, אחרי ידיעה שלילית שפורסמה עליה ב-ynet שבשליטת קבוצת ידיעות, מוזס־בורוביץ' התקשרה לכתב וביקשה ממנו למחוק את הכתבה, דבר שעורר מבוכה, ואף על פי כן בוצע. יון פדר, אז עורך ynet, אמר אז כי תיאורים אלה לא משקפים את המציאות. מוזס־בורוביץ' סירבה אז להגיב לדברים.

"נוני לא עזר לה במשך השנים, אבל שם המשפחה שלה בהחלט עזר, כי האויבים או הרגולטורים לא בדיוק ידעו מה מערכת היחסים ביניהם", אומר עיתונאי בכיר המכיר את הדברים. "בפועל, נוני כנראה לא עשה עבורה כלום. בכל מקרה, מאז תיק 2000 היכולת של 'ידיעות אחרונות' כמנוף על רגולציה ירדה, אני מניח שזה פגע גם בה".

כיום, לפי הדו"חות הכספיים של אל על, החברה עורכת עסקות עם "ידיעות אחרונות", הקשורות לפרסום וקניית עיתונים, דבר שיכול ללמד אף הוא משהו על היחסים בין האחים. מוזס־בורוביץ' לא השיבה לשאלתנו בנוגע ליחסיה עם אחיה הגדול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום