"אם פעם אחת אדם לוקח ממך כסף - אתה יודע שאפשר להמשיך"

שבעה מעובדי שירות המזון של משרד הבריאות מצאו דרך יצירתית להשלים הכנסה: הם קיבלו טובות הנאה מיועצי ויבואני מזון, כמו סלסלות עם שוקולדים, שתייה חריפה ומעטפות מזומנים, ובתמורה קיצרו עבורם לא פעם הליכים, והעניקו טיפול יעיל בבקשותיהם ■ לכולם העסקה השתלמה - עד שהמשטרה נכנסה לתמונה

ליאת לוי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליאת לוי

לפני כעשר שנים יצאה רות שימברג, לשעבר מנהלת מחלקת היבוא בשירות המזון הארצי, לסוף שבוע עם בעלה ושתי בנותיהם במלון הבוטיק "המקום" שבגליל המערבי. המשפחה התאכסנה באחת מ-12 הסוויטות במלון, כולן בנויות אבן, ובכל אחת מהן בריכת שחייה וג'קוזי. העלות המשוערת של החופשה היתה 2,000 שקל, ומי ששילם את החשבון היה אבי קריספל, יבואן גבינות ופירות יבשים והבעלים של מעדניית אגתה שברמת החייל בתל אביב.

קריספל עובד כבר 20 שנה מול שירות המזון הארצי השייך למשרד הבריאות, מקבל אישורי יבוא למוצרי מזון חדשים שהוא מבקש להביא לישראל. את ההזמנה לאותו סוף שבוע שבו בילתה שימברג העביר קריספל דרך ארתור פטחוב, מהנדס מזון ותיק בשירות המזון הארצי, שחותם על אישורי יבוא למוצרים חדשים ומטפל בפניות של יבואנים. גם פטחוב יצא לחופשה על חשבונו של קריספל, בדיוק באותו המלון.

"אמרתי לה שאבי התקשר ואמר שיש לה הזמנה לתאריך הזה", סיפר פטחוב לחוקרי המשטרה בחקירה שנפתחה בספטמבר 2017, וחשפה יחסי שוחד והפרת אמונים בין שבעה עובדי שירות המזון הארצי לבין יבואנים ויועצי מזון שנזקקו לשירותיהם. "היא אמרה: אני לא חושבת וזה לא יפה", הוסיף בחקירתו. מדבריו עולה כי ההזמנה אמנם גרמה לשימברג אי-נחת, אך היא לא ויתרה עליה. כשנשאלה בחקירתה מדוע לדעתה קריספל הזמין עבורה צימר, ענתה: "אולי הוא חשב שאני מנהלת מחלקת יבוא וכדאי לשמור אתי על קשרים טובים".

החופשה המשפחתית היא רק אחת המתנות שקיבלה שימברג במשך 17 שנותיה כעובדת ציבור. היא זכתה לקבל מיועצי מזון ויבואנים מעטפות כסף בסכומים של 1,000-500 שקל, חלקן עברו דרך פטחוב, בעוד שאר המתנות הגיעו כשי לחג - סלסלות מזון, תלושי קנייה, בקבוקי יין, שמן, אלכוהול ועוד. "למה דרך ארתור (פטחוב)?", שאל אותה החוקר על מעטפות הכסף. "יכול להיות שלא הייתי מקבלת אם היה עושה את זה בצורה ישירה", ענתה. "למה נתנו לך כסף?", הקשה החוקר, והיא השיבה: "העובדים שלו באים ומגישים בקשות ופונים עם שאלות, אבל זה הרבה מאוד שירות למשרד והוא חושב... שאני לא אגיד לו 'תחכו בתור'. לדעתי, זה רק כדי לשמור על יחסים טובים".

"יחסים טובים", "חברים", "אנחנו כמו משפחה" - אלה חלק מתשובות שנשמעו תדיר בחדרי החקירות של להב 433 כשהחוקרים ניסו להבין את מערכות היחסים בפרשת המתנות בשירות המזון הארצי של משרד הבריאות. בפרשה, שכיום נמצאת בשלבים משפטיים שונים, חשודים 11 יבואני מזון ויועצי רגולציה במתן מתנות שהיוו שוחד וטובות הנאה לשבעה מעובדי המשרד, ובהם מנהלת מחלקת היבוא, מזכירתה, מהנדסי מזון ומנהלת תחנת ההסגר באשדוד, שאחראי על שחרור מכולות המזון. הפרשה מנוהלת על ידי עורכי הדין טל פרג'ון, אלעד אשכנזי וליאור אחרק מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

מכתבי האישום השונים עולה כי כמות המתנות שזרמו לאנשי שירות המזון הארצי היתה יוצאת דופן, וכללה פרטים מכל הבא ליד, כמו סלסלות שוקולדים, ארגזי יין, מערבל מזון, מרסק קרח חשמלי, מגהצים, בשמים, פירות יבשים וכן חופשות ברחבי הארץ. בתמורה, לפי כתבי האישום, קיבלו היבואנים ויועצי המזון יחס מועדף ושירות מזורז בבקשותיהם.

נותני ומקבלי המתנות עבדו יחד באופן אינטנסיבי, חלקם במשך שנים ארוכות. בין חלקם אף נוצרו קשרי חברות שכללו הזמנות לחתונות, ביקורים בבתים, לעתים לצורכי עבודה, חופשות ובילויים משותפים.

עשרות אלפי שקלים - והסחורה המיובאת בפנים
עשרות אלפי שקלים - והסחורה המיובאת בפנים

"לחתונה הזאת הגיעו חצי ממשרד הבריאות"

יום שישי בצהריים, צומת עלית ברמת גן. ג'יפ לנדקרוזר שנת 2005 מחכה באמצע הרחוב. ויקטוריה שמיט, בת 53, מנהלת תחנת ההסגר של משרד הבריאות בנמל אשדוד, יוצאת מרכב בתחנת הדלק הסמוכה, ונכנסת לתוך הלנדקרוזר - שם מחכה לה תמיר סיטי, יבואן תוספי מזון שמוסר לה מעטפה ובה כ-2,000 שקל במזומן. זמן לא רב קודם לכן הוציא סיטי את הכסף ממגירת הגרביים שלו, שם הוא שומר 30-20 אלף שקל במזומן באופן קבוע.

סיטי, שקיים מאות פגישות כאלה עם שמיט, נהג לפגוש אותה בדרך כלל מחוץ לביתה, בשעות הערב. היא היתה עולה לרכבו לסיבוב קצר, הם היו משוחחים על החיים ומתעדכנים לגבי המשלוחים הקרובים של סיטי. תמיד היתה שם גם מעטפה לבנה עם כסף, לרוב כ-2,000 שקל במזומן. בחגים ובאירועים מיוחדים הסכומים יכלו לטפס גם ל-6,000-4,000 שקל. בסך הכל, מעריך סיטי, במשך השנים הוא נתן לשמיט 300-220 אלף שקל. בשנים האחרונות נהג להתקשר אליה עוד מהצומת הצפוני של הכניסה לעיר, ומעביר את הטלפון למצב טיסה כדי לטשטש עקבות.

ההסכם הלא כתוב בין סיטי לשמיט התחיל כמה שנים קודם לכן, כשהוא שלח לה הביתה טלוויזיה. היא קיבלה אותה - ומבחינתו בכך נתנה את אישורה לקבל כסף ובתמורה לספק לו עזרה בשחרורי המשלוחים שייבא.

החל ב-2008 ועד שהתפוצצה הפרשה ב-2017, על פי עדותו, זכה סיטי ליחס מועדף בנמל אשדוד: המכולות שלו קודמו בתור לשחרור מהנמל, בעיות טופלו באופן אישי ויעיל, ומספר הבדיקות שעברו הפריטים החדשים במכולות שלו היה נמוך מהנדרש. "במקום לעשות לי ארבע בדיקות בקונטיינר, היא עושה שתיים", הוא סיפר לחוקרים. על פי כתב האישום נגדו, שמיט שיחררה במהירות מכולות של סיטי ואף עיכבה משלוחים של מתחריו. סיטי הוא עד המדינה בפרשה, ובימים אלה הוא עדיין מוסר עדות במשפטה של שמיט ועתיד לרצות שנת מאסר ולשלם קנס כספי של כמיליון שקל.

אחד האירועים המרכזיים בפרשה, שמצביעים על הקרבה המסוכנת בין עובדי ציבור לאנשי עסקים פרטיים, היתה חתונת בתו של יועץ המזון רפי ניניו. ניניו, בן 65, הוא יועץ מזון ותיק, שניהל מערכות יחסים קרובות עם עובדי שירות המזון של משרד הבריאות ואף נהג לבלות עמם זמן רב במשרדי האגף שברחוב הארבעה בתל אביב. "לחתונה הזאת הגיעו חצי ממשרד הבריאות", נזכר סיטי באירוע, "אבל נהוג להזמין אנשים שאתה עובד איתם". בסוף הערב יצאו סיטי ושמיט מחוץ לגן האירועים, סיטי הוציא מעטפה ונתן לה אותה בדיסקרטיות. על פי עדותו, היא הכניסה את המעטפה לתיק קטן שנשאה עמה.

את אותו לילה ניצל סיטי כדי להתקרב לעובדת נוספת במשרד בשם ילנה לבינסקי. עד אותה חתונה, מערכת היחסים שלו עם לבינסקי, מהנדסת מזון בת 56 שעסקה בעיקר במתן אישורים לתוספי תזונה, הסתכמה באמירת שלום בלבד. על פי עדותו של סיטי במשטרה, לבינסקי השתכרה באותו אירוע, וסיטי התנדב לקחת אותה לביתה שבכוכב יאיר כדי לחמם עמה את היחסים. הנסיעה עברה בשלום ויומיים לאחר מכן, בשבת, התקשר סיטי לשאול לשלומה. הוא סיפר לחוקרים כי שבועיים לאחר מכן כבר הרגיש בנוח לנסוע אליה הביתה, ולהביא אתו מתנה לחג.

יועץ המזון רפי ניניו העביר במצטבר 80-70 אלף שקל במזומן למהנדס שירות המזון ארתור פטחוב, שהיה היחיד שטיפל בתיקים שלו. ניניו לחוקרים: "אני מודה ואני מתחרט על זה, אבל המערכת היא זו שגורמת לך להתנהג בצורה כזאת"

בניין משרד הבריאות בירושלים
בניין משרד הבריאות בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

"הכנתי בעצמי סלסלה מכל טוב", סיפר בחקירתו, "בקבוקים של יין, וויסקי, וודקה - בקבוקים טובים, שוקולדים ומעטפה שכתוב עליה חג שמח". מעבר לברכה לחג, במעטפה היו גם 2,000 שקל במזומן. ב-19:00 התקשר סיטי ללבינסקי לוודא שהיא בבית, ונסע למסור לה בעצמו את השי לחג. "עליתי לבית שלה", הוא משחזר, "נכנסתי ואיחלתי חג שמח". את הסלסלה הוא השאיר על השולחן. על שאלת החוקרים מה רצה להשיג במתן הכסף, ענה: "רציתי ליצור עמה קשר. לבנות איתה גשר". יום למחרת התקשרה לבינסקי כדי להודות לו, והוסיפה שאולי בכל זאת ייקח את הסלסלה. סיטי סירב ואמר שמדובר בחג, ולכן היא לא צריכה להתרגש. היא אמרה תודה והשיחה התנתקה.

"היא החזירה לך את הכסף?", שאלו החוקרים. "לא", ענה סיטי. "פעם אחת בן אדם לוקח כסף, אתה יודע שאתה יכול להמשיך". וסיטי המשיך. במשך חמש שנים, בין 2012 ל-2017, הגיע כל חודשיים לביתה של לבינסקי, עלה לדירתה שבקומה הראשונה עם סלסלה מפנקת ומלאה בכל טוב, ומעטפה שבה 2,500-2,000 שקל. "בגדול אני נתתי כסף, היא טיפלה לי מהר בבקשות לאישור מוצרים כדי שאוכל לקבל אישור יבוא", הוא סיפר. היחסים בין השניים לא הסתכמו רק בכך: סיטי גם הלווה ללבינסקי לבקשתה 10,000 שקל לרכישת רכב, שלא הוחזרו לו עד היום.

"במסעדות לא הייתי מעביר לו כסף, כי ידעתי שיש מצלמות"

ניניו, בעל השמחה, הוא בעלים של חברת ייעוץ רגולטורי בתחום המזון, משקאות אלכוהוליים ומזון לבעלי חיים. במשך שנים ארוכות הוא סייע ליבואנים לקבל אישורים ליבוא מוצרים לישראל - טיפל להם בביורוקרטיה, הנפיק עבורם אישורים ושיחרר עבורם מכולות של סחורה מיובאת מהתחנה של משרד הבריאות בנמל אשדוד. כאשר ב-2015 נכנס לתוקף חוק המזון, שהקל את הנטל הרגולטורי על יבואנים במוצרים "רגילים" כמו פסטה, ביסקוויטים ואורז, שכעת יכלו לקבל אישור יבוא באמצעות טופס מקוון - היקף העבודה של יועצי המזון נחתך. "המצוקה החלה בעיקר מאז כניסתו של חוק המזון", תיאר ניניו בפני החוקרים את המציאות העסקית לאחר אישור החוק, "היתה נפילה בכמות הלקוחות. יבואנים ועמילי מכס הנפיקו אישורים לבד דרך המערכת, ללא קבלת שירותים מאתנו".

ניניו העביר כספים במזומן למהנדס שירות המזון היחיד שהיה מטפל בתיקים שלו, פטחוב, החל ב-2007. "הוא היה כמו אח קטן", הגדיר ניניו את היחסים ביניהם בחקירתו, וסיפר שבמשך השנים נתן לו סכום מצטבר של 80-70 אלף שקל. "אני מודה ואני מתחרט על זה", אמר לחוקרים, "אבל המערכת עצמה היא זו שגורמת לך להתנהג בצורה כזאת. ביקשתי שיסירו חסמים, פניתי לשר הבריאות בעניין. ארתור הוא חבר שלי ויכול להיות שהיטשטשו הגבולות".

השניים נהגו לטוס יחד לחו"ל ולאכול צהריים באחת המסעדות הסמוכות למשרדי האגף. לעתים שימברג היתה מצטרפת אליהם לארוחות. "במסעדות לא הייתי מעביר לו כסף, כי ידעתי שיש מצלמות", סיפר ניניו לחוקרים. הוא היה מעביר לפטחוב מעטפות עם 2,500-500 שקל כל פעם, "לפעמים אצלי בבית, לפעמים אצלו. היינו בבית אחד של השני. היום אני מבין שזה יכול להיות קשר פסול".

ניניו סיפר לחוקריו כי תמורת הכסף שנתן לפטחוב קיבל עדיפות בבקשות שהגיש, וכי הוא היה מאשר את המוצרים במכולות מיד לאחר שנלקחו מהם דגימות (הליך הנקרא דיגום) - מה שהיה מונע את עיכוב שחרור הסחורה. "מה שונה אם היית מניח (את התיק) על שולחנה של רות או על שולחנו של ארתור?", שאלו החוקרים. "סביר להניח שרות לא היתה חותמת על כל אישורי שחרור אחרי דיגום וארתור כן", ענה ניניו.

במשך חמש שנים, כל חודשיים הגיע עד המדינה תמיר סיטי לביתה של לבינסקי עם סלסלה מפנקת ומעטפה שבה 2,500-2,000 שקל. סיטי לחוקרים: "בגדול אני נתתי כסף, היא טיפלה לי מהר בבקשות לאישור מוצרים כדי שאוכל לקבל אישור יבוא"

תמיר סיטי
תמיר סיטיצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של תמיר סיטי

פטחוב סיפר לחוקרים כי לעתים ביטל דגימות של מוצרים שייבאו לקוחותיו של ניניו, ואיפשר להם לעבור הליך מזורז של מתן אישורי יבוא. "במקום אישורים תוך 21 יום, נתתי תוך שלושה-ארבעה ימים. אם יבואנים רואים שההליך דרך ניניו מהיר, הם לא הולכים ל(יועצים) אחרים".

פטחוב לא היה היחיד שקיבל מניניו מעטפות עם כסף. גם לשמיט, מנהלת תחנת ההסגר באשדוד, נהג ניניו להעביר מעטפות. "כל פעם בקטנה", אמר לחוקריו. פרט לבקבוקי יין או שקיות מנגו, ניניו הביא לשמיט מעטפות ובהן 1,000-500 שקל, ובסך הכל קיבלה ממנו 30-20 אלף שקל במזומן. "כל פעם שהיתה בעיה חריגה העברת לה כסף?", שאלו החוקרים את ניניו. "את המעטפות הייתי מביא בלי קשר, בקטע חברי. לקדם אם צריך, להכניס דיגום מוקדם מהרגיל - במקום יום חמישי, יום רביעי. ג'סטות קטנות".

ג'סטות קטנות בהחלט יכולות לעזור בתחנת ההסגר העמוסה באשדוד, שאותה מנהלת שמיט. עובדי התחנה אחראים על שחרור המכולות, וגם כשמצבת העובדים בתחנה מלאה, מדובר בשישה עובדים האחראים על 11 אלף בקשות שחרור המצטברות במשרד מדי חודש. "זה לא נגמר, כמו מעגל, כמו לרדוף אחרי הזנב", תיארה בעדותה דינה בבל, רכזת מחלקת היבוא בתחנה, את העומס. "בגלל זה בעצם תיקים נשארים מימים קודמים, כי לא מספיקים ביום עבודה לסיים את כולם, במיוחד בחגים וחופשים".

"התקיעות בתחנת הסגר גדולה מאוד", סיפרה שימברג לחוקרים בניסיון להסביר מדוע מגיעות אליה כל כך הרבה בקשות אישיות לטפל ולזרז משלוחים שנתקעו בנמל. "אני מבינה את היבואנים, שאם מישהו מביא משהו שהוא צריך... ולא משתחרר אז הוא מנסה לפנות לגורמים שונים. אני מקבלת פניות מכל מיני יבואנים שבחיים לא ראיתי. יש לו (לאלי גורדון, מנהל שירות המזון הארצי; ל"ל) בקשות מלשכת השר (היוצא), יעקב ליצמן, שאחר כך מגיעות אלי, זה לא לעתים קרובות, אבל זה קיים. יש פניות לפעמים מלשכת השר לקידום תיק כזה או אחר".

ממשרד הבריאות נמסר: "מנהל שירות המזון מקבל באופן שגרתי פניות ותלונות לטיפול בנושאים הקשורים לתחום עיסוק הארגון. כמקובל, פניות אלה מועברות לגורם הרלוונטי לבדיקה. אנו דוחים את המיוחס לדבריה של שימברג כאילו לטיפול בפניות כאמור לעיל קיים פן אישי בהקשר שלילי".

את היחסים עם שימברג מכנה ניניו "חבריים", בכל זאת, הם עובדים יחד 17 שנה. באחת החקירות שלו, כשנשאל למה הוא נותן לה כסף, ענה: "היא כמו משפחה... הזמנתי אותה לאירועים שלי והיא הזמינה אותי לשלה... כמו שאני נותן לאחיות שלי... נכון שזה קשר מעוות ולא תקין, אבל זאת היתה המציאות".

מלבד מתן השוחד לבכירים, רוב מעטפות הכסף ששימשו לשוחד או טובות הנאה בפרשה "רזות", ועל פי הערכת המשטרה לא הובילו לגרימת נזק לבריאות הציבור. ואולם בזכות זאת תוחזק מנגנון הפרת אמונים מזיק ומכביד על המערכת, שכלל קידום תורים למקורבים ופגיעה ביבואנים עצמאים או קטנים, שלא היתה להם נגישות ישירה למשרדי הפקידים.

גורם הבקי בפרטי התיק: "השוחד הפשוט הזה, שניתן לפקידים בדרגים הבינוניים או הנמוכים ומסתכם בכמה אלפי שקלים, הוא לפעמים הכי חמור. הוא משחית את כל מוסדות השלטון. זה מסוג הדברים שהיינו מצפים לראות במדינת עולם שלישי"

כסף
כסףצילום: אוליבייה פיטוסי

"השוחד הפשוט הזה שניתן לפקידים בדרגים הבינוניים או הנמוכים ומסתכם בכמה אלפי שקלים, הוא לפעמים הכי חמור", אומר גורם הבקי בפרטי התיק. "הוא משחית את כל מוסדות השלטון. ראינו פה יבואני מזון - ויועצים שהם בעצם מאכערים - נותנים כספים או טובות הנאה לפקידים שאין סיבה שיקבלו את הכספים האלה. זה מסוג הדברים שהיינו מצפים לראות במדינת עולם שלישי. בישראל, כאשר שוטר עוצר אותך אתה לא מוציא מעטפה ונותן לו כסף, אז אנחנו גם לא רוצים שמי שצריך לשחרר קונטיינר מזון ירגיש צורך לתת מתנה לפקיד בעבור זה".

"למזכירה שלך הורדת? לא. אז גם לי לא"

מוסיה טוקר, 79, הוא וטרינר שבשני העשורים האחרונים מפעיל חברת ייעוץ מזון שעוסקת באישורי יבוא מול משרד הבריאות. עם לקוחותיו הגדולים נמנים רשתות השיווק שופרסל ונטו, וכן החברות שטראוס וסנפרוסט, עבורן מגיש טוקר בקשות לקליטת מוצרים חדשים ליבוא, עוסק בבקשות שנדחו ופותר בעיות של יבואנים שלא משחררים להם מכולות מהנמל. כבר שנים הוא מגיע למשרדי שירות המזון הארצי שברחוב הארבעה בתל אביב שלוש-ארבע פעמים בשבוע, לעתים מחוץ לשעות הקבלה, ואם לאחד מלקוחותיו יש בעיה עם אישור יבוא, הוא נכנס למנהלת המחלקה "ומנסה לעזור". לדבריו, "אם לא אגיע, לא אקבל אישור גם עוד חודשיים. לא יודע למה. כך המערכת בנויה".

דורית עשור, 46, היא מזכירתה של שימברג. אין לה סמכות לחתום על מסמכים או להנפיק אישורים. היא עובדת כבר 18 שנה בתפקידים שונים בשירות המזון הארצי, אך למרות הוותק, משתכרת כ-6,000 שקל ברוטו בחודש.

טוקר טען בחקירותיו כי עשור סחטה אותו במשך שנים. חלופת המיילים בין השניים חושפת עד כמה הקשר ביניהם היה מעוות. בנובמבר 2016 היא כתבה לו: "ותחשוב שמה שנתת לי לפני נסיעה (זאת) מתנת יום הולדת". טוקר השיב לה כי "ההכנסות שלי ירדו ב-60% ובחודש הזה עוד יותר, ולכן סליחה". "למזכירה שלך הורדת? לא. אז גם לי לא", היתה התשובה ששלחה לו.

חודשיים לאחר מכן, בינואר 2017, הטונים בחלופת המיילים עלו: "אני ממש לא מאיימת חלילה", כתבה עשור לטוקר, "אני מאוכזבת ופגועה ממך, אני יודעת בדיוק איך וכמה אתה עובד וברוך ה', מי שלא בוכה לא גודל. וזה אתה עם מה שהבאת זה כלום (יחסית) למה שאתה מתפרנס ככה לא פייר. בחיים לא איימתי, תמיד עזרתי, מה קרה עכשיו נגמר, חברים נמדדים לאורך כל הדרך, לא רק שצריכים ואחר כך בועטים בהם כמו כדורגל. לא חשוב הכל בסדר".

על פי כתב האישום, החל ב-2010 ובמספר רב של הזדמנויות, נתן טוקר לעשור מאות שקלים בודדים במזומן בזמן שביקר בשירות המזון, שהצטברו לכ-10,000 שקל. בתמורה, על פי כתב האישום, היא תיעדפה את הטיפול בבקשות אישורי היבוא של לקוחותיו וקיצרה את זמן טיפול הבקשות שלו.

על פי כתב האישום נגדו, טוקר העביר כספים ומתנות לחמישה עובדי שירות המזון בסכום של כ-50 אלף שקל במשך עשר שנים. על פי הסדר הטיעון שלו, הוא ירצה תשעה חודשי עבודות שירות וישלם קנס של 300 אלף שקל.

פרט לטוקר, עשור קיבלה טובות הנאה גם מהיבואן דב חדד. ביולי 2016 היא שלחה לו הודעת טקסט, ובה כתבה: "אבל קודם אני רוצה מתנה את השולחן הגדול הזכוכית ואולי כיסאות אני אנסה לקנות". ההודעה הזאת נותרה ללא מענה, אך כמה שבועות לאחר מכן וידא חדד, גם הוא באמצעות הודעת טקסט, שיש מי שיחכה בבית משפחת עשור שבפתח תקוה למשלוח רהיטי הגן: שולחן גינה, שישה כיסאות, שתי מיטות שיזוף ושולחן מיטות שיזוף בעלות כוללת של 2,380 שקל. על פי כתב האישום נגדה, בתמורה למתנה פנה חדד לעשור בכל פעם שהתעוררו בעיות ביבוא הסחורה של לקוחותיו, וכן נהג להגיע לביתה למסור ולקחת מסמכים הקשורים ליבוא.

קונה עם מסכה בסופרמרקט
קונה עם מסכה בסופרמרקטצילום: eldar nurkovic / Shutterstock.co

עוה"ד גיל דחוח וגלית רוטנברג, המייצגים את שימברג, מסרו: "שימברג מבינה היום את הפסול שבקבלת המתנות מהיועצים שהיו למעשה חברים קרובים שלה הרבה שנים. מבלי להקל ראש, הרקע לקבלת המתנות היו יחסים חבריים שנוצרו לאורך שנים בין העובדים בשירות המזון ליועצי המזון. על רקע זה, העובדים בשירות המזון והיועצים החליפו ביניהם מתנות בשווי נמוך יחסית באירועים משפחתיים ובחגים. המתנות שקיבלה שימברג התקבלו פעם או פעמיים בשנה, בחגים, ללא קשר לתפקידה. המשטרה מצאה שלמרות המתנות שקיבלה, מעולם לא העדיפה יועץ זה על פניו של אחר, ולא הטתה כל החלטה - דבר שחיזק את הטענה שמדובר במתנות בין חברים ולא יחסים מושחתים, אף אם יש בהם פסול".

עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את פטחוב, מסר: "נותרה עבירת שוחד אחת ושלוש עבירות מרמה והפרת אמונים מכתב אישום שכלל יותר מעשר עבירות שוחד. מדובר בעיקר במתנות לחגים שניתנו על רקע נורמה שהיתה קיימת במשרד הבריאות של מתנות בחגים, כשהממונים על פטחוב לא הועמדו לדין. נמשיך להיאבק למען התוצאה העונשית הראויה עבור מרשנו".

מעו"ד ליה פלוס, המייצגת את לבינסקי, נמסר: "עניינה של מרשתי תלוי ועומד בפני בית המשפט, ומשכך את ההסברים לטיב הקשר שבינה לבין סיטי נמסור לערכאה המשפטית ולה בלבד".

מעוה"ד מיכה גבאי ולאור מרכס, המייצגים את שמיט, נמסר: "משפטה של מרשתנו מתנהל עדיין ובימים אלה עד המדינה נמצא בעיצומה של החקירה הנגדית. מרשתנו מעולם לא קיבלה שוחד לא מסיטי ובוודאי לא מניניו. מרשתנו שודלה לקבל מתנות מבלי שנתנה תמורה כלשהי. עולה מעדותו של סיטי כי היא נהגה לייעץ לו כיצד לפעול. הייעוץ כלל הפניה להנהלה הארצית והכל במסגרת שיקול הדעת שלה. בדיעבד התברר למרשתנו כי המתנות ניתנו לה כדי לאפשר לנותני המתנות דלת פתוחה במטרה להתרברב בפני לקוחות פוטנציאלים כאילו מרשתנו עושה דברם. היא מצטערת על קבלת המתנות, אך משוכנעת שלא מדובר בשוחד מכיוון שלא ניתנה תמורה. מעיון בתיק היבואן של סיטי ברור שהמשלוחים מטעמו נבדקו כדין והוא לא זכה להנחה. מרשתנו משוכנעת שיסתבר שלא מדובר בשוחד".

מעו"ד אלון דוידוב, המייצג את קריספל, נמסר כי הוא שומר על טענותיו לדיון הקרוב.

מעו"ד קובי סודרי, המייצג את ניניו, נמסר: "ניניו מתחרט על מעשיו שנעשו בצל תרבות ארגונית פגומה. לשמחתו, רוב הליקויים וחסמי היבוא נגדם נאבק הוסרו, חבל שרק לאחר חשיפת הפרשה".

עורכי הדין של דורית עשור, אורון שוורץ ויוגב נרקיס ממשרד שוורץ נרקיס ושות', מסרו כי "פרשה זו הפכה חברות בין הדמויות לפרשה שנצבעה בצבעים פליליים שלא לצורך. לאחר שהמאשימה קיבלה טענותינו ומחקה אישומי שוחד, הודתה הנאשמת בכתב אישום מתוקן וכעת ממתינה לשמיעת הטיעונים לעונש".