"הם לא נורמלים. מי עושה דברים כאלו? אנשים מחורפנים על השכל"

תמלילי החקירה של מנכ"ל yes לשעבר רון אילון ברשות ניירות ערך, שנחשפים כאן לראשונה, משרטטים כיצד פעל אילון על פי החשד באופן פלילי כדי לסייע בכל מחיר לבעל השליטה שלו, שאול אלוביץ' — וגם לעצמו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון
מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון
נתי טוקר
נתי טוקר

"אתה יושב פה כי נכון לעכשיו, 114 מיליון שקל נגנבו מבעלי המניות של בזק ועברו לידיו של שאול אלוביץ'. אלוביץ' הצליח לגנוב 114 מיליון שקל… כי אתה עשית (את זה). דחית אשראי ספקים והגעת ליעדים שהוא הציב לכם להגיע. בלי שדירקטוריון בזק ידע מזה, בלי שאף אחד רואה, בלי שאף אחד ידע".

עד יוני 2017, אז התפוצצה פרשת בזק, היה רון אילון אחד המנכ"לים הבולטים בישראל. אילון, דמות מחוספסת וכוחנית, שימש מנכ"ל yes וזכה להערכה רבה במשק. ואולם באחד מימי החקירה שלו ברשות ניירות ערך, אחרי התפתלויות וניסיונות טשטוש מצדו, החוקרת פולינה גובזמן־קריב נאלצה להטיח בפניו את המציאות החדשה שאליה נקלע: חשוד במעשים חמורים בגין פעולות שביצע כמנכ"ל החברה לטובת בעל השליטה לשעבר, שאול אלוביץ'.

אילון מכיר היטב את שני צדי הזירה: בתחילת הקריירה שלו הוא מילא תפקידים בכירים באגף התקציבים במשרד האוצר, משם עבר לתפקידים ניהוליים במירס־מוטורולה, וב–2013 מונה לסמנכ"ל הכספים של קבוצת בזק. במקביל הוא עדיין משמש אל"ם בצה"ל בשירות מילואים פעיל. כהונתו כמנכ"ל yes התחילה ב–2006, ובה היה האדם המזוהה ביותר עם החברה, ומי שהפך אותה לחברת לוויין משמעותית ותחרותית הרבה יותר מול HOT.

יס מן

אבל יום אחד הכל התפוצץ. ב–20 ביוני 2016 החלה רשות ניירות ערך בחקירה גלויה בפרשת בזק, סביב פעולות שנעשו למענו של בעל השליטה בה לשעבר, שאול אלוביץ', בעסקות בזק–yes ובפעולות נוספות. אילון זומן לחקירה כמי שנטל חלק מרכזי בפעולות לא חוקיות לכאורה שנועדו להעשיר את כיסו של אלוביץ'.

 "אני באמת כועס שאני יושב פה על עסקה שאני לא עשיתי. אם אני לא טועה בענק, אז לפחות הקריירה שלי נגמרה. זהו", ניסה אילון בתחילה להתכחש לפעולותיו. אלא שחקירתו גילתה כי קיים חשד שהוא הלך רחוק מאוד כדי לשרת את צרכיו של הבוס שלו אלוביץ'. הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע בגין מניפולציות שיצר בדו"חות yes, כדי לסייע לאלוביץ'. ואולם בחקירה מתגלים פרטים נוספים — כיצד, למשל, הועברו מ–yes דיווחים שקריים ומידע חסר לדירקטוריון בזק — הכל כדי שאלוביץ' יהיה מרוצה.

בחקירתו שוב ושוב נתקף אילון בבעיות שכחה קשות, או במצג כאילו אינו אחראי להשלכות של מעשיו. הוא סיפר, למשל, שלפתע אפליקציית הוואטסאפ שלו נמחקה "כי המקשים שלי מאוד רגישים, אני באייפון…אני מחייג לאנשים כאילו בטעות...זה תמיד נלחץ, אז נמחק". מן הסתם, לא היה לו גיבוי לתכתובות.

בעסקת בזק–yes הוצבו יעדי תזרים מזומנים חופשי ל–2015, 2016 ו–2017. לכל אחת מהשנים נקבעו שלושה יעדים בסדר עולה, ובכל שלב התמורה שאלוביץ' היה מקבל לכיסו היתה אמורה לעלות

שאול ואיריס אלוביץ'
שאול ואיריס אלוביץ'צילום: מוטי מילרוד

פרשות השחיתות שנחשפו בשנים האחרונות ולא יורדות מסדר היום מתמקדות באדם אחד ובאירועים הסובבים אותו: ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ואולם ללא קשר לשחיתות האישית שלו לכאורה, התרבות העסקית הקלוקלת בישראל פשטה במסדרונות של חברות גדולות. בעלי שליטה תאבי כוח ושררה נחשפו יותר ויותר בעשור האחרון כמי שפעלו באופן פלילי. הם לא פעלו לבדם — והשחיתו את סביבתם.

תיקי בזק, שהשימועים של החשודים בהם מתנהלים בפרקליטות בימים אלה, חושפים עד כמה אלוביץ' היה לכאורה כוח משחית בעולם העסקי הישראלי. סביב אלוביץ' כיהנו מנהלים בכירים, חלקם מוערכים מאוד ואף ערכיים, שאלוביץ' ובני משפחתו הובילו למעשים פליליים לכאורה. תמלילי החקירה של אילון ברשות לניירות ערך, שנחשפים כאן לראשונה, משרטטים את הציר בין אלוביץ' לבין המנכ"ל שלו, ואת הדרך שבה פעל אילון באופן פלילי, על פי החשד, כדי לסייע בכל מחיר לבעל השליטה שלו.

1. העסקה: שני הכובעים של אלוביץ'

ההיכרות בין אילון לאלוביץ' החלה לפני שנים רבות. אילון כיהן כסמנכ"ל הכספים של בזק ב–2004. בזק החזיקה אז במניות yes יחד עם יורוקום של אלוביץ', ואילון היה אז דווקא אחד מהאנשים שנאבקו באלוביץ': בניגוד לעמדת בכירים אחרים בבזק, אילון התנגד להזרמות הכספים האדירות של בזק ל–yes ללא תמורה הולמת, ודרש כי חלקה בהון יגדל בהתאם. כך הוא דילל את חלקו של אלוביץ' ב–yes. "גרמתי לו את אחד הנזקים הכי כבדים", שיחזר אילון בחקירתו.

ב–2010 רכשה חברת בי קומיוניקיישנס (בי. קום), שהיתה אז בבעלות אלוביץ', את השליטה (30%) בבזק תמורת 6.5 מיליארד שקל, ואלוביץ' נהפך לבעלי yes בשני כובעים — כבעל השליטה בחברה הנרכשת בזק וכבעלי הרוכשת יורוקום. אלוביץ' החל לפעול מיד לקראת עסקה שבה תרכוש בזק את אחזקותיו ב–yes. אחרי שורה של התנגדויות מצד רשות התחרות ומשרד התקשורת בשל חשש לפגיעה בתחרות, ב–2014 אישר דירקטוריון בזק את העסקה, והצדדים החלו לדון על המחיר.

האינטרס שעמד לנגד עיניו של אלוביץ' היה להעלות ככל האפשר את שווייה של yes, כדי שבזק תשלם לו מחיר גבוה יותר. בסופו של דבר נקבע בפברואר 2015 כי בזק תרכוש את חלקה של יורוקום ב–yes תמורת 680 מיליון שקל ותקבל תמורה נוספת של 370 מיליון שקל: 200 מיליון שהיו תלויים באפשרות לנצל את נכס המס של yes לאחר שיתקבל האישור לבטל את ההפרדה התאגידית בין בזק ל–yes; ו–170 מיליון שקל שאותם תקבל יורוקום מבזק, אם תגיע ליעדים שנקבעו ל–2015–2017.

2. השווי של yes: משפרים תחזיות

לקראת רכישת חלקה של יורוקום ב–yes שכרה יורוקום את שירותיו של הבנק ג'יי.פי מורגן. מאחר שזו היתה עסקת בעלי עניין, הוקמה בבזק ועדה בלתי תלויה שאמורה היתה להכריע אם לאשר אותה ולפי איזה שווי. בזק שכרה את בנק מריל לינץ' ואת פרופ' אמיר ברנע לבצע הערכות שווי — והשווי של yes בעסקה נקבע על 2.1 מיליארד שקל. ארבע שנים לאחר מכן בוצעו מחיקות שווי של yes וכיום היא בעלת ערך שלילי לבזק.

כבר לא מחזיק בפרמידה

אלא שכל הערכות השווי האלה התבססו בסופו של דבר על תחזיות של yes עצמה, שכפי שמתברר מחומרי החקירה, עברו לא פחות מארבעה שינויים לאורך הדרך. כך, על פי חומרי החקירה, בכל פעם הערכות השווי האלה היו האופטימיות ביותר — זאת, בעוד מצבה התפעולי של yes הידרדר. הסיבה לשינויים האלה, לפי אילון, היתה חוסר שביעות הרצון של אלוביץ' מהנתונים ורצונו להעלות את השווי של yes כדי להגדיל את התמורה שלו בבזק.

אילון: "הגשנו תקציב שהוא נמוך, אבל אנחנו התבקשנו, בקשה שלדעתי הייתה לגיטימית ולא מופרכת לתקן". בהמשך חקירתו הודה: "היה לחץ גדול".

חוקרת: "איזה לחצים היו?"

אילון: "לשפר וכאלה… רק מצד שאול". בהמשך סיפר כי התחזיות אכן השתנו מאחר "שהיו פידבקים שקיבלנו לגבי התחזיות, בעיקר מג'יי. פי מורגן. מציבים טיעונים ואם הם נשמעים הגיוניים אז עושים עבודה ומשנים".

רון אילון

"עבדנו בצורה נמרצת כדי לשפר את התזרים", הודה אילון בחקירתו. "פנינו לספקים ואמרנו להם שאנחנו מבקשים לשנות את מדיניות התשלום שלנו ולהגדיל את האשראי"

אילון הודה כי התחזית האופטימית מדי לא התקבלה באופן חיובי ב–yes — בעיקר על ידי סמנכ"ל הכספים של החברה, מיקי ניימן. "אני חושב שהיה לו לא נוח עם התחזית. הוא חשב שהיא אופטימית מדי. אבל אני לא חושב שהוא תקע רגל בקרקע ואמר שמה שאנחנו עושים פה הוא קשקוש והיא (התחזית) בלתי סבירה בעליל", אמר אילון.

3. השיחה: "עסקה אידיוטית"

אף שלפי החשד אילון שיתף פעולה עם אלוביץ' כדי שזה יפעל להשיג את כל יעדי העסקה ויקבל את התמורה המלאה, אילון עצמו הודה כי המתווה לרכישה חלקה של יורוקום ב–yes על ידי בזק פעל הן לרעת בזק והן לרעת yes — כלומר היטיב רק עם אלוביץ'. המתווה קבע כי אלוביץ' יקבל תגמול נוסף של עד 170 מיליון שקל, בהתאם ליעדים שהוצבו לחברה בפרמטר בעייתי: תזרים חופשי (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בניכוי המזומנים ששימשו להשקעה שוטפת בתחזוקה וחידוש ציוד הייצור). הנתון הזה אמנם עשוי להעיד על היכולת של החברה להפנות משאבים להשקעות עתידיות, אבל אינו משקף את מצבה הכלכלי האמיתי — ולהיפך, אף מזמין אפשרות לבצע מניפולציות.

אילון סיפר כי בחברת הלוויין התייחסו למבנה העסקה כאל "אידיוטי" מבחינת בזק. לדבריו, "אמרתי למיקי (נוימן; נ"ט)...שכל העסקה הזאת היא עסקה מטומטמת...ככה היינו קוראים במסדרונות, עסקה מטומטמת. כאילו באמת, אני לא מבין את האנשים שעושים כזאת עסקה...היא מטומטמת גם לשאול…הוא לקח סיכון".

בחלק אחר בחקירתו נימק אילון את הטעות המרכזית שעמדה מאחורי מבנה העסקה: "ברגע שאתה מגדיר את זה…באופן צר כביצועים פיננסיים של yes בטווח קצר, של שלוש שנים או אפילו פחות, זאת טעות. וכשעל הטעות הזאת אתה מוסיף את זה שבדירקטוריון yes יושבים האנשים שאמורים ליהנות מהתמורה שאותם הביצועים מייצרים (כלומר אלוביץ' ומשפחתו; נ"ט), אז אתה מייצר ראייה לטווח קצר…אתה עלול להכניס חברה לסטרס. אבל זה לא קרה".

הקביעה הזאת, שלפיה לא נגרם כל נזק ל–yes בעקבות העסקה, היא בדיוק מה שביקשו חוקרי ניירות ערך לבדוק.

כך השחית

4. ההנחיה: היו"ר נגד הדירקטוריון

בעסקת בזק–yes הוצבו יעדי תזרים מזומנים חופשי ל–2015, 2016 ו–2017. לכל אחת מהשנים נקבעו שלושה יעדים בסדר עולה, ובכל שלב התמורה שאלוביץ' היה מקבל לכיסו היתה אמורה לעלות. כדי לקבל את התמורה המקסימלית, yes היתה אמורה להגיע לתזרים מזומנים חופשי של 228 מיליון שקל ב–2015; 417 מיליון שקל ב–2016; ו–414 מיליון שקל ב–2017.

ב–2016 שינה הדירקטוריון את נוסחת הבונוס של אילון עצמו, וגם היא הוצמדה למדדי תזרים חופשי. לפי החשד, אילון פעל לייצר תזרים טוב יותר בשנתיים הראשונות תוך ביצוע מניפולציות חשבונאיות — הן כדי לעמוד בדרישות של אלוביץ' והן כדי לשדרג את הבונוס שהוא עצמו קיבל על עמידה בתזרים. אלוביץ' קיבל עבור העמידה ביעדים האלה 118 מיליון שקל נוספים, מתוך תמורה מקסימלית של 170 מיליון שקל.

לפי תחזית yes, התזרים החופשי ל–2016 היה אמור להיות 337 מיליון שקל. מדוע התאמצה yes להשיג תזרים חופשי גבוה יותר משמעותית? למרבה ההפתעה, אילון הודה בחקירה כי "קיבלתי הנחיה לא רשמית מאלוביץ' לשפר את התזרים".

חוקרת: "האם המספר 420 (מיליון שקל, יעד התזרים החופשי ל–2016; נ"ט) הוגדר כחלק מתוכנית העבודה?"

אילון: "לא, אבל התבקשתי על ידי שאול להגיע לאזור של ה–420".

חוקרת: "אבל אתה אומר לו רגע שאול, היעד שלי הוא 337 ועוד רבתי כדי להוריד אותו, אז למה 420?"

אילון: "אז הוא אומר לי 'זה חשוב לי ותראה אם אתה יכול לעשות את זה וזהו…'".

חוקר: "בפועל אתה מנהל תוכנית לעמידה ביעד שהיא בניגוד לאישור הדירקטוריון".

אילון: "אני מנהל תוכנית שניתנה לי על ידי יו"ר הדירקטוריון ולתפישתי היא לא בניגוד לאישור הדירקטוריון".

5. המשחק: דחייה בריבית גבוהה

כדי לעמוד ביעדי התזרים החופשי ב–2015 וב–2016 החלה yes לפעול מול ספקי החברה במטרה לדחות תשלומים למועדים מאוחרים יותר. דחיית התשלומים נעשתה לפי החשד מ–2015 ל–2016, ואז בהיקפים משמעותיים יותר בעיקר מ–2016 ל–2017 — זאת, כדי לעמוד ביעדי התזרים שהציב אלוביץ'.

"עבדנו בצורה נמרצת כדי לשפר את התזרים", הודה אילון בחקירתו. "פנינו לספקים ואמרנו להם שאנחנו מבקשים לשנות את מדיניות התשלום שלנו ולהגדיל את האשראי והגדלנו. לא כולם הסכימו".

במהלך החקירה התברר כי חלק מהמהלכים שנקט אילון לבקשת אלוביץ' — טענה שאלוביץ' מכחיש — עלו לא מעט כסף ל–yes. כך למשל, עבור דחיית תשלום לאולפני הרצליה שילמה yes ריבית של 270 אלף שקל. במקרה של ענני תקשורת, שסירבה לדחייה, yes הגיעה להסדר שלפיו בנק לאומי יהיה זה שיעביר לענני תקשורת את הכסף, ואילו yes התחייבה לשלם לבנק ב–2017 את הסכום באיחור — ובעלויות של עשרות אלפי שקלים לפחות.

תחילה טען אילון בחקירתו: "אני לא זוכר את הסיפור של ענני תקשורת". לאחר מכן הודה כי אכן yes שילמה על כך עלויות עודפות, אבל "זה עלה לנו ברמה זניחה".

"אם זה מה ששאול אומר, אז הוא משקר… תראה, אני לא...אני לא יודע להגיד לך ששאול ידע על כל פעולה ופעולה...אבל הוא ידע שאנחנו מזיזים אשראי ספקים, הוא ידע שאנחנו עושים תהליך מאוד עמוק, מאוד מסודר"

רון אילון
רון אילוןצילום: רפי דלויה / YES

 אילון ניסה שוב ושוב לטעון שלמהלכים שביצע לא היתה השפעה מהותית על yes. "חשוב שתביני שלא פגעתי בחברה", אמר לחוקרת. "העמידה ביעד התזרים נעשתה לטובת הבונוס שלי ונעשתה לטובת בעל המניות והדירקטוריון. זה מי שיושב לי על הראש… עשיתי פעולות שהן פעולות שמרחיבות, שמגדילות את ההוצאה. ההשקעה בפרויקט בלו (מיזם הטלוויזיה על גבי האינטרנט סטינג, שנקרא בזמנו בלו; נ"ט)".

המקרה של קבוצת התקשורת RGE היה מורכב במיוחד. RGE היא ספקית תוכן מרכזית של yes, מאחר שהיא מחזיקה בערוצי ספורט 5 ובזכויות שידורי ספורט משמעותית. עד לאותה תקופה שילמה yes מדי שנה 64 מיליון שקל עבור שידורי הספורט, כך לפי אילון בחקירתו. בין RGE ל–yes היה סכסוך עסקי משמעותי סביב הדרישה של RGE להגדלת התשלומים מ–yes בעקבות הזינוק במחירי זכויות השידור.

למרות היחסים המעורערים בין הצדדים, אילון הוביל מהלך לדחיית תשלומים גם ל–RGE. במסגרת הדיונים בבית המשפט נקבע בסוף 2016 כי על yes לשלם מיידית 8 מיליון שקל ל–RGE. אלא ש–yes העבירה בקשה ל–RGE להעביר את התשלום לתחילת 2017. אילון עצמו, שוב, נתקל בבעיות זיכרון כשנשאר אם ביקש לדחות את התשלום. "יכול להיות שכן, אני לא זוכר. יכול להיות", אמר בחקירתו, אבל הודה כי "אלוביץ' לא אהב את ההחלטה הזאת". בסופו של דבר התשלום עבור 8 מיליון השקלים לא נדחה, אבל yes דחתה תשלום שוטף בהיקף של 2.5 מיליון שקל ל–RGE ל–2017. 

6. העימות: הבעלים נגד המנכ"ל

בחקירתו הודה אילון שאלוביץ' היה זה שלחץ עליו לבצע את המניפולציות בתזרים, בין השאר באמצעות דחיית התשלומים לספקים — וכי גם בנו, אור אלוביץ', היה מעורב בעניין. אלא ששאול אלוביץ' עצמו הכחיש זאת לחלוטין בחקירתו והתנער מאחריות. בשלב מסוים ערכו החוקרים עימות בין אילון לאלוביץ', ולאחר מכן גם השמיעו לו קטעים מחקירתו של אלוביץ' שבהם הוא מתנער לחלוטין מפעולותיה של הנהלת yes בכל הנוגע לדחיית תשלומים לספקים.

אלוביץ' אמר בחקירתו: "אני בשוק… מה שהם (הנהלת yes; נ"ט) עשו לו זה לא צריך...אי אפשר לשחק (מילה לא ברורה) של לקוחות…זו התנהלות לא סבירה".

רון אילון

אילון: "הוא אמר שהתזרים מאוד חשוב, ושאם צריך לפטר עובדים אז יפטרו עובדים. ואם צריך להוריד קמפיינים, להוריד קמפיינים, ואולי אנחנו משקיעים יותר מדי וכבר השקענו שנים רבות ב–IT, ואולי אפשר להפסיק להשקיע, ולמה אנחנו קונים כל כך הרבה ממירים"

אילון התבקש להגיב להכחשות של אלוביץ': "אם זה מה ששאול אומר, אז הוא משקר… תראה, אני לא...אני לא יודע להגיד לך ששאול ידע על כל פעולה ופעולה. הוא יכול לבוא ולטעון, אני על זה לא ידעתי...אבל הוא ידע שאנחנו מזיזים אשראי ספקים, הוא ידע שאנחנו עושים תהליך מאוד עמוק, מאוד מסודר".

ראש מדור חקירות, אלי לוי: "למה הוא מתנער?"

אילון: "...כי אם הוא יגיד לך שהוא ידע, אז הוא יחטוף כתב אישום. שיגיד שהוא אני לא יודע מה...תיכף אני אסדר את המחשבות. כנראה הוא מתנער כי הוא מציל את העור שלו. בשביל זה הוא מתנער".

7. האיום: פיטורים ועצירת השקעות

בחקירתו הציג אילון בפני החוקרת תמונת מצב שלפיה העמידה ביעדי התזרים החופשי נעשתה כולה באופן מדוד וזהיר, ולא פגעה בחברה. אלא שמלבד עלויות הריבית הגבוהות, החוקרים גילו כי הכוונה המקורית של אלוביץ' היתה לפגוע בחברה באופן משמעותי הרבה יותר — לעצור השקעות בתוכן, להוריד קמפיינים פרסומיים ואולי אף לפטר עובדים.

אילון: "זה לחץ מטורף, נכון (מצד אלוביץ' לעמוד ביעד התזרים; נ"ט)".

לוי: "ואתה אומר לו (לאלוביץ'), אני לא יכול להביא את זה, אז הוא אומר לך, אין בעיה, תהרוג את התוכן, נהרוג את הזה, נהרוג…".

אילון: "כן".

בחקירתו האחרונה סיפר אילון באופן מפורט יותר מה היו ההנחיות מאלוביץ': "הוא אמר שהתזרים מאוד חשוב, ושאם צריך לפטר עובדים אז יפטרו עובדים. ואם צריך להוריד קמפיינים, להוריד קמפיינים, ואולי אנחנו משקיעים יותר מדי וכבר השקענו שנים רבות ב–IT, ואולי אפשר להפסיק להשקיע, ולמה אנחנו קונים כל כך הרבה ממירים".

למרות טענות אילון כי לא היתה פגיעה בתפקוד החברה, החוקרים הציגו בפניו נתונים שלפיהם yes הפחיתה משמעותית את הוצאותיה ב–2015 וב–2016.

חוקר: "ההשקעות שלכם (ב–2016) ירדו, התרסקו, מכ–300 מיליון שקל לכ–100 מיליון שקל".

אילון: "ההשקעות שלנו לא התרסקו, היו...סיבות טובות להשקיע פחות, אם זה גיוסים פחותים של לקוחות, שזה מרכיב מרכזי בהשקעות שלנו. לא עשינו פעולות של ביטול השקעות שלא חשבנו שלא צריך לעשות אותם רק בשביל לעמוד ביעד התזרים בסוף".

ב–2015 רשמה yes ירידה של 29% בהוצאה התזרימית לרכוש קבוע, וב–2016 — ירידה של 65% באותו סעיף. כשנשאל על כך השיב אילון: "לא יודע. צריך לנתח איך, אני לא זוכר… לא קנינו פחות ממה שצריך...אין איזה ספר שקובע (כמה צריך להשקיע בכל שנה; נ"ט)".

חוקרת: "לא...אין ספר לכלום. תקשיב זה מדהים, אין ספר לשום דבר".

8. המזל: מ"פאודה" עד HBO

באופן לא מכוון, נשלפו לאילון ול–yes כמה קלפים לא צפויים שסייעו להם לעמוד ביעדי התזרים. כך למשל, נטפליקס הפתיעה את החברה והודיעה כי היא רוכשת את זכויות השידור לסדרה "פאודה" שהופקה על ידי yes. "עשינו טונות של כסף על הסדרה הזאת", סיפר אילון בחקירתו. ב–2016 לבדה שילמה נטפליקס ל–yes עבור זכויות אלה 2 מיליון שקל.

בנוסף, חברת HBO ביטלה את הסכם הבלעדיות שהיה לה במשך שנים רבות עם yes, ובמקביל חתמה על הסכם שידור גם עם סלקום ו–HOT. בשל ביטול ההסכם שולמו ל–yes כ–25 מיליון דולר. בסך הכל כ–60 מיליון שקל נוספו לתזרים ב-2016 מאירועים בלתי צפויים.

חברת HBO ביטלה את הסכם הבלעדיות שהיה לה במשך שנים רבות עם yes, ובמקביל חתמה על הסכם שידור גם עם סלקום ו–HOT. בשל ביטול ההסכם שולמו ל–yes כ–25 מיליון דולר

לוגו חברת HBO
HBOצילום: Andrew Harrer / Bloomberg

גם בשנים שלפני כן הצליחה yes לעמוד ביעדי התזרים: ב–2015 היא אמנם הצליחה בכך, אבל לפי החשד של חוקרי רשות ניירות ערך, רק לאחר התערבות של בעלי העניין — אלוביץ' בכובעו כבעלי ירוקום, ספקית הממירים של yes, ואלוביץ' בכובעו כבעל השליטה בחלל, ספקית שירותי הלוויין של yes. כך, ב–2014 הוקדם לפי החשד תשלום של 19 מיליון שקל ליורוקום עבור ממירים שסופקו ב–2015, כדי לשפר את התזרים של 2015. אילן טען בחקירתו כי המהלך הזה נעשה לאור מצוקה תזרימית של יורוקום.

מנגד, ההתערבות לטובת חלל תקשורת היתה הפוכה. לפי החשד, בסוף 2015 הבינו לפתע ב–yes כי הם עומדים ביעדי התזרים, וניסו דווקא להקדים תשלומים לספקים כדי לשפר את תזרים 2016. במקרה הזה שוב היתה מעורבות של בעלי השליטה, וחלל קיבלה מקדמה של 17 מיליון שקל ב–2015.

בחקירתו טען שוב ושוב אילון כי אינו זוכר מדוע הוקדמו התשלומים של ירוקום וחלל, ואמר כי ייתכן שהדבר נעשה משיקולי ריבית. ואולם בהמשך הודה כי הקדמות התשלומים המנוגדות נעשו כדי לשפר גם את תזרים 2016.

אילון: "כל ניהול התזרים הוא לא ודאי...עד שאתה לא מגיע לסוף שנה וגם כן, בסוף שנה עצמה אתה לא לגמרי סגור...יכול להיות, אתה יודע שאתה מגיע ליעדים כאלה.. אתה הולך על כל החזית ואז מסתבר לך שהלכת יותר מדי כי הצלחת מדי ואין צורך בזה אז אתה מתקן".

בחקירה התברר גם כי אלוביץ' ניסה להעביר לידי בזק בינלאומי, חברה בת של בזק, את הפרויקט של yes להקים טלוויזיה על גבי האינטרנט (מה שהושק לאחר מכן כשירות סטינג TV).

אילון: "שאול רצה להעביר לבזק בינלאומי...תראי, על פניו התירוץ שהוא נותן לי, אני לא יודע אם זה נכון או לא. מבחינתו הוא עושה את זה בגלל רגולציה". ואולם אילון הודה כי אם אכן הפרויקט היה עובר לידי בזק בינלאומי, היתה לכך השפעה חיובית על התזרים.

9. השקרים: מה ידעו בבזק

משחקי התזרים היו רק חלק מהחשדות נגד אילון. בפני מנכ"ל yes לשעבר הועלו בחקירתו טענות נוספות הנוגעות לדיווחים שקריים לכאורה, שהועברו מהנהלת yes לדירקטוריון בזק בנוגע לעמידה ביעדים — דיווחים שגרמו בסופו של דבר לבזק לאשר את התמורה הנוספת בסך 118 מיליון שקל לאלוביץ'. כך למשל, בכל הדיווחים לדירקטוריון בזק לא נכללו הפעולות החריגות שנעשו בתזרים המזומנים שסייעו לעמידה ביעדים, אלא צוין כי הכל נעשה במהלך העסקים הרגיל.

חוקרת: "החלטת מראש שאני לא מספר להם (על דחיית התשלומים לספקים) כי זה לא מעניין מספיק?".

אילון: "נכון, כי זה לא חשוב מספיק".

חוקרת: "וואו. וזה המודל שלך כמנכ"ל לממשל תאגידי. המודל הראוי. כן?"

אילון: "כן. זה מה שנראה לי סביר גם בעת ההיא".

חוקרת: "רון, התבקשת שלא לספר לדירקטוריון בזק?"

אילון: (הנחקר שותק שתיקה ארוכה) "אני לא זוכר. אני לא יודע".

ב–23 בדצמבר 2016, ימים ספורים לפני סוף השנה, הועברה לדירקטוריון בזק תחזית עמידה ביעדי התזרים החופשי. בנקודת הזמן הזאת היתה תחזית התזרים 382 מיליון שקל בלבד — כלומר עמידה בשלב אחד בלבד מתוך שלושת היעדים שנקבעו לאותה שנה. על בסיס הנתון הזה אמור היה אלוביץ' לקבל תמורה נמוכה משמעותית מזו שקיבל בפועל.

בסופו של דבר, כאמור, ב–2019 הגיע התזרים החופשי ל–421 מיליון שקל ועמד ביעד הגבוה ביותר. אילון התקשה להסביר לחוקרת מדוע שבוע בלבד לפני סיום השנה הועבר לבזק דיווח שהיה רחוק כל כך מהמציאות.

רון אילון

אילון: "שאול רצה להעביר לבזק בינלאומי...תראי, על פניו התירוץ שהוא נותן לי, אני לא יודע אם זה נכון או לא. מבחינתו הוא עושה את זה בגלל רגולציה"

חוקרת: "איך, איך, איך זה...למה דירקטוריון בזק קיבל את הפער הזה בין המציאות לבין...?"

אילון: "אני לא… אני, אני לא זוכר, אני, זה יכול להיות כמה אפשרויות...צריך לבדוק אם...רצינו לתת תחזית אחרת ושאול ביקש שנתקן, אם היינו שמרנים. צריך לשאול את מיקי (ניימן, סמנכ"ל הכספים של yes; נ"ט)...חזקה על מיקי שמה שהוא יגיד, יגיד".

חוקרת: "...אם היית מנכ"ל בזק והיית רואה את זה היית משתולל. משתולל".

אילון: "אני מבקש לסיים את החקירה".

מדוע פעל אילון באופן כל כך חריג לטובת האינטרס הפרטי של אלוביץ'? אפשר לשער כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היתה העובדה שחוות דעתו האישית של אלוביץ' היוותה מרכיב מרכזי (20%) בהחלטה לגבי גובה הבונוס שקיבל אילון — לצד עמידה ביעדי תזרים חופשי. בסופו של דבר, ב–2016 קיבל אילון בונוס של 2 מיליון שקל עבור העמידה ביעדים.

אבל לא רק זאת. בחקירתו של אילון התברר פרט נוסף: הוא רצה לשמר את יחסיו עם בעל השליטה הדומיננטי, בעיקר לאור השיחות בין השניים לגבי עתידו המקצועי של אילון. "שאול אמר לי שברבות הימים הוא רוצה לראות אותי, או שהוא שוקל לראות אותי, כמנכ"ל הקבוצה", סיפר אילון בחקירתו.

פרקליטו של שאול אלוביץ׳, עו״ד ז׳ק חן, מסר: ״אין לנו יכולת וכוונה להתייחס להדלפות של קטעים מתוך חומר חקירה עצום, לא כל שכן כשמדובר בנושאים כלכליים ועסקיים מורכבים ביותר. הדבר היחיד שברור הוא שהחשדות מופרכים. אלוביץ' לא עבר כל עבירה. אין ספק שבירור מעמיק ויסודי של מכלול הטענות והראיות במוסדות המוסמכים לכך יגלה את האמת לאשורה״.

עו"ד איריס ניב־סבאג, עו"ד דפנה שטינברג ועו"ד נטע שפיים־תשובה, ממשרד שינמן־נגב־ניב, המייצגות את אילון, מסרו: "אילון אינו מגיב בתקשורת על שום דבר הקשור בחקירה. את כל מה שיש לו לומר הוא אמר לחוקריו בחקירה עצמה, וזאת במטרה להוכיח את ניקיון כפיו. את מה שיש לו לומר לגופו של עניין, כדי לבסס כי לא עבר עבירה, נטען ונביא בשימוע שיתקיים בעניינו בפני הפרקליטות. הצגת הדברים בכתבה מגמתית ומסולפת, וחלק ניכר מהדברים המוזכרים בה אף אינו מיוחס לאילון בכתב החשדות". 

אילון: "דרהי רצה להראות שהוא קוסם — ומחק את HOT"

בחקירתו ברשות ניירות ערך ניסה מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון, לשכנע את החוקרים כי אף שביצע דחיית תשלומים לספקים ב–yes בהוראת שאול אלוביץ', הוא נזהר שלא לפגוע בחברה. אילון השווה את עסקת המכירה הזאת לצעד פיננסי שבוצע במתחרה הישירה שלה, HOT — וטען בפני החוקרים כי כאשר בעלי HOT, פטריק דרהי, הנפיק ב–2014 את אלטיס בבורסה באמסטרדם, הוא פעל לשפר את ביצועי HOT בטווח הקצר באמצעות פגיעה בה.

פטריק דרהי
פטריק דרהיצילום: BENOIT TESSIER / רויטרס

אילון: "דרהי (היה) צריך להראות בהנפקה בהולנד שהוא קוסם ויודע לקחת חברת כבלים, ועל כל הסיפור הזה הוא בנה את כל האימפריה, והוא יודע לקחת חברה ולהעלות לה את ה–EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) לא יודע בכמה אחוזים, ולשפר לה תזרים בשניות. אז הוא עשה דבר מאוד פשוט — הוא שלח הביתה מאות אנשים, הכניס אותם (את HOT) למשבר נורא. (החברה) איבדה נדמה לי 50 או 60 אלף לקוחות, בלי שיש סלקום בשוק ובלי שיש פרטנר בשוק. ככה שנתיים הוא מחק את החברה. כי הוא רצה להראות שהוא קוסם".

לפי אילון, "yes הרוויחה מזה בענק, וניצלנו את ההזדמנות. הוא דפק את עצמו, זה על הכיפאק. אבל החברה מתה... לקח לה זמן להתאושש, השקיעו חזרה משאבים. יצא לו מזה הנפקה בהולנד כי כולם אמרו איזה יופי".

HOT סירבו להגיב לנאמר.

אילון על עסקת חלל: "מטורפים, לא נורמלים, מחורפנים על השכל"

אחד החשדות של המעורבים בתיק בזק נוגע לעסקה שנעשתה בין yes לחברת הלוויינים חלל, שעד מאי 2018 היתה גם היא בשליטתו של שאול אלוביץ'. בפברואר 2017 אישר דירקטוריון בזק באופן רטרואקטיבי המשך התקשרות שבמסגרתה רכשה yes שירותי לוויין תמורת 263 מיליון דולר — עלות שנתית של 21.9 מיליון דולר.

אחת החשודות המרכזיות היא מזכירת בזק דאז, עו"ד לינור יוכלמן. לפי החשד, היא עידכנה בזמן אמת את שאול ואור אלוביץ' בכל התפתחות — אף שנאסר עליהם להיות מעורבים בעסקה בשל ניגודי העניינים

לינור יוכלמן
לינור יוכלמןצילום: עופר וקנין

מאחר שהיתה זו עסקת בעלי עניין — אלוביץ' היה בעל השליטה בחלל ובבזק במקביל — גם העסקה הזאת, כמו העסקה לרכישת מניות yes על ידי בזק ב–2015, אושרה באמצעות ועדה בלתי תלויה, שהוקמה על ידי בזק. אלא שעל פי החשדות, גם הפעם היה מי שדאג מאחורי הקלעים להנדס את העסקה כך שתתאים לא לצורכי בזק — אלא לצרכיו של אלוביץ', בעל השליטה בחלל.

החוקרים ניסו להבין מרון אילון, מנכ"ל yes באותן שנים, אם הוא עצמו העביר מידע לאלוביץ' לגבי ההליכים מאחורי הקלעים, כמו זהות המומחה שיבחן את העסקה ומסקנותיו. אילון אישר כי אכן שוחח עם אלוביץ' בעניין והעביר לו מידע בסיסי, אבל לטענתו היה זה הכרחי לאור העובדה שאלוביץ' שימש יו"ר yes והעסקה היתה קריטית לחברה.

אחת החשודות המרכזיות בפרשת חלל, כמו בפרשות אחרות הקשורות בבזק, היא מזכירת בזק דאז, עו"ד לינור יוכלמן. לפי החשד והתיעוד שבידי רשות ניירות ערך, יוכלמן עידכנה בקבוצות וואטסאפ בזמן אמת את שאול ואור אלוביץ' בכל התפתחות ובכל חוות הדעת הנוגעת לעסקה לעסקת חלל — אף שנאסר עליהם להיות מעורבים בעסקה בשל ניגודי העניינים שלהם כמי שמחזיקים בשליטה הן בחברה הרוכשת את השירותים (בזק–yes) והן בחברה המוכרת (חלל).

החוקרים הציגו לאילון את התכתובות שהתנהלו בקבוצות הוואטסאפ סביב מהלכים שהוא עצמו ביצע בעסקה — למשל שכירות יועצים והערות שהיו לו על עמדותיהם — ובתגובה הוא לא חסך במלים קשות כלפי מעסיקיו לשעבר: "משוגעים. לא נורמלים. נו מה? הם לא נורמלים. ממש לא נורמלים. אין לי מה להגיד לך. זה פשוט לא נורמלי. מי עושה דברים כאלו? אנשים מחורפנים על השכל. זה טירוף זה...אין לי מה להגיד".

חוקרת: "זה מפתיע אותך? מהתנהלות שלך, ממה שראית…"

אילון: "כן. זה ממש...זה ממש...תשמעי, זה ממש טיפשי. ברור ששאול הוא איש עסקים ו...הגבולות שלו יכול להיות גם שונים מהגבולות של אחרים. אבל התנהלות כזאת זה ממש מטופש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker