רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרה פריש היתה פעם השופטת הצעירה בישראל. מינוי אחד שלה עורר מהומה

לכתבה
שרה פריש

איך מונתה השופטת לשעבר שרה פריש להכריע בשאלת המימון שיקבל ראש הממשלה - ולמה ויתרה על המינוי היוקרתי? ■ פריש, שמצטיינת בקשרים רבים: "זהו מסע הכפשות שקרי ומכוער, המבוסס על בדיות וסיפורים שאינם אמת"

37תגובות

למי שלא בקי ברזי הוועדות הציבוריות הפועלות בישראל, השם שרה פריש לא אומר הרבה. לכל היותר היא מוכרת כשופטת לשעבר, שעומדת היום בראש משרד עורכי דין, ומשמשת חברה ולעתים יו"ר בוועדות שונות, כמקובל בקרב שופטים לשעבר.

אלא שפריש רחוקה מהדימוי האפרורי והיבש הזה. למעשה, מדובר באחת הנשים היותר חזקות ומקושרות במגזר הציבורי - שפרשה מכס השיפוט מוקדם מאוד יחסית לשופטים, לאחר 13 שנה בלבד בגיל 44 - ומאז, כפי שיפורט בהמשך, ממנפת את התואר "שופטת בדימוס" לקבלת עשרות מינויים במגזר הציבורי, ובשכר מתגמל.

את כל זה היא עושה כבר 25 שנה, ללא הפרעה. עד השבוע. מינויה ליו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה - זו שאמורה היתה לאפשר לכאורה לראש הממשלה בנימין נתניהו ליהנות מכספי חבריו העשירים - היה מינוי אחד יותר מדי. הוא הביא לפרץ של ידיעות עליה בכלי התקשורת, שתפחו והלכו. עם קשר או בלי, בתחילת השבוע היא הודיעה שתוותר על המינוי.

"המינוי הזה היה כמו לתקוע אצבע בעין של שלטון החוק", אומר מקור בשירות הציבורי. "לא סתם הוא הטריף אנשים. במגזר הציבורי יש המכירים אותה במשך שנים כאחת שפוליטיקאים, מסיבותיהם, אוהבים למנותה לוועדות".

יותר מכל דבר, פריש היא דוגמה ל"שם נוצץ" שפוליטיקאים ובכירים במגזר העסקי והציבורי רוצים להתהדר בו - דבר שמשרת אותה היטב בכסף ובקשרים. כך, יש לה קשרים ללוביסט בוריס קרסני, בעלי פוליסי, משרד הלובינג הגדול בישראל, ולעו"ד אלי זהר, ידידו הקרוב של ראש הממשלה לשעבר והמורשע בפלילים אהוד אולמרט, שמינה אותה בסוף שנות ה-90 לחברה באסיפה הכללית של עמותה בשם הקרן החדשה לירושלים, שהקים כראש העיר ירושלים ונועדה להתחרות בקרן לירושלים שהקים קודמו טדי קולק. בעמותה היו פעילים אנשי עסקים המקורבים לאולמרט, ובהם שלמה אליהו, יוסי מימן ומוטי זיסר.

שרה פריש
עופר וקנין

ואולם בין שלל הקשרים הפוליטיים של פריש, שם אחד בולט במיוחד - נפתלי בנט. במובנים מסוימים, בנט חייב לפריש את הקריירה הפוליטית שלו, לפחות את תחילתה. ב-2012 ביקש בנט להתמודד בפריימריז של הבית היהודי. ואולם הוא נכנס למרוץ מאוחר יחסית - ולכן ביקש מוועדת המפקד בבית היהודי לדחות את התאריך האחרון שבו ניתן להתפקד למפלגה. ועדת המפקד דחתה את בקשתו, בנט עירער על כך בפני ועדת הערר על המפקד - שבראשה עמדה פריש - והיא קיבלה את בקשתו. כך הצליח בנט לנצח במרוץ לראשות המפלגה את זבולון אורלב.

"כל הקריירה הפוליטית של בנט, או לפחות השנים הראשונות שלה, היו נראות אחרת לגמרי אילולא ההחלטה ההיא", אומר מקורב לבית היהודי. כשר החינוך מינה בנט את פריש לעמוד בראש ועדת פרס ישראל למפעל חיים ב-2019-2016, כאשר ב-2018 שליש מהזוכים בפרסי ישראל היו בקטגוריה זו.

ב-2018 קיבלה פריש מינוי נוסף מבנט - יו"ר מקווה ישראל, בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ, המאוגד כחברה ממשלתית, שכיום עומד לקבל פיצויי עתק מהמדינה על הפקעת קרקעות הדרושות להקמת קו הרכבת הרביעי בסמוך לנתיבי איילון.

אז איך הצליחה השופטת בדימוס להתברג חזק כל כך במגזר הציבורי ומה גרם לה לוותר השבוע על תפקיד יו"ר ועדת ההיתרים? בשביל זה כדאי לחזור אחורה בזמן, לראיון שנתנה ל"כלכליסט" ב-2009 ובו התייחסה לפרישתה מתפקידה כנשיאת מכללת שערי משפט. "פרשתי אחרי עשר שנים משום שחשתי שחיקה. הרגשתי שאיני יכולה לתת לסטודנטים את מה שרציתי לתת... כשהרגשתי שאני נלחצת במובן הזה שאני צריכה לקבל יותר סטודנטים משום שהנושא הכספי הוא משמעותי מאוד, זה היה חלק בלתי נפרד משיקולי לפרוש, בצד גורמים נוספים, שקשורים בניהול המקום".

באותו ראיון היא גם שלחה עקיצה: "המחזורים הראשונים של מכללת שערי משפט היו מעולים. אבל במשך הזמן נעשו המכללות מסחריות יותר, ומטבע הדברים ירדה רמת דרישות הקבלה אל מתחת לרמה שהיתה בתחילת התהליך". המכללה, בתגובתה לראיון, דחתה את הטענות לגבי רמת הסטודנטים, והוסיפה: "הנסיבות שהביאו לסיום תפקידה של פריש אינן קשורות להחלטה על מספר הסטודנטים שיתקבלו ללימודים, ומפאת כבודה אנו מנועים מלפרט".

במובנים מסוימים, בנט חייב לפריש את הקריירה הפוליטית שלו. היא היתה זו שקיבלה את ערעורו בבית היהודי - וכך הצליח לנצח במרוץ לראשות המפלגה

אלא שעשר שנים אחרי, מתבררים פרטים נוספים לגבי התגובה הלא שגרתית הזאת. בחדשות 13 חשף השבוע הפרשן המשפטי ברוך קרא, שפריש עזבה את המכללה על רקע אי-סדרים בתקופתה כנשיאה, הנוגעים, בין היתר, לשכרה הגבוה ולמינוי חתנה לתפקיד מנהל פרויקט במכללה.

"הוא התמנה למשרה מכובדת זו לראשונה בעודו תלמיד שנה א' בלבד במכללה - והמשיך בו במשך כל שנות לימודיו, כולל תקופת הסטאז'", כתב חבר הנהלת המכללה באותה התקופה, יצחק לקס, במסמך של העמותה שפורסם בערוץ 13.

למרות זאת, במכללה העדיפו לחתום על הסדר פרישה מול פריש - ושני הצדדים הסכימו לשמור אותו חשאי, ובמקרה וייעשה פרסום בכלי התקשורת, סוכם ששני הצדדים יכחישו. ל-Markerweek נודע כי ההסדר בין פריש לבין הנהלת המכללה היה על רקע עימות שכלל בשלב מסוים הפגנות תמיכה של סטודנטים בפריש, שאף חסמו את הכניסה לחניה של המכללה.

יום אחרי הפרסום של קרא, וכמה שעות לאחר שמערכת Markerweek פנתה אליה בנוגע לכתבה זו, הודיעה פריש שלא תקבל על עצמה את תפקיד יו"ר ועדת ההיתרים, תפקיד שאליו מונתה רק לפני כשבועיים. מינויה עורר סערה ציבורית מהרגע הראשון על רקע העובדה שפריש, לצד חלק מהחברים האחרים בוועדה המזוהים פוליטית עם הימין או הליכוד, הם שיכריעו אם מותר לנתניהו לקבל הלוואות מאילי הון לצורך מימון הגנתו המשפטית.

הסיפור על מכללת שערי משפט לא היה העניין היחיד על פריש שעלה לכותרות השבוע. ב"מעריב" ובערוץ 13 צפו סיפורים נוספים מהעבר, אחד מהם נוגע לתפקידה כיו"ר ועדת המוניות במשרד התחבורה - ועדה בראשות שופט שאמורה לאשר כי מי שמקבל מספר ירוק למונית הוא נקי מעבר פלילי. פריש מונתה לתפקיד ב-1998 על ידי שר התחבורה דאז, איש המפד"ל יצחק לוי, ומינויה הוארך על ידי חבר מפלגתו, שאול יהלום.

שרה פריש - הקשרים

ב-2005, לאחר שנכנס שר חדש למשרד, מאיר שטרית, הוא החליט להדיח את כל חברי ועדת המוניות מתפקידם. אז התברר שפריש זכתה במסגרת תפקידה זה לשכר של 30 אלף שקל בחודש במשך שבע שנים. זאת, על אף שהיו ליקויים בעבודתה, כמו מספר פעמים שבהם כלל לא כינסה את הוועדה - אך חתמה לבדה על מסמכים הנוגעים לעבודת הוועדה.

כאשר פריש טענה בפני השר שטרית שהיא זכאית להודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפני סיום עבודתה, היא קיבלה תשלום חד-פעמי של 90 אלף שקל. מחליפה בתפקיד, השופט אמנון סטרשנוב, כבר השתכר לפי כל ישיבה שאליה היה מגיע פיזית לפי הצורך, סכום שהגיע לכ-4,000 שקל בחודש.

שטרית היה זה שהדיח את פריש גם מוועדה אחרת שבה כיהנה - ועדה במשרד החינוך המתירה בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים. באותה תקופה נמתחה על פריש ביקורת על כך שהיא מאשרת בסיטונות הקמת בתי ספר סמי-פרטיים ואליטיסטיים דוגמת רשת צביה ונועם, וההדחה היתה על רקע זה.

גם בתפקיד זה זכתה פריש לשכר של 30 אלף שקל בחודש. לאחר שפוטרה התברר שמחליפה, דן ארבל, כבר קיבל תשלומים נמוכים הרבה יותר, לפי ישיבה ולא כסכום חודשי.

משרדה ייצג את משרד ראש הממשלה, ללא מכרז

ועדת ההיתרים היא ועדה סטטוטורית (שמקור קיומה בחוק), שקיימת קרוב ל-40 שנה. חבריה ממונים על ידי מבקר המדינה, אך היא אינה כפופה לו בכל הנוגע לקבלת ההחלטות. בראש הוועדה עומד שופט, בדרך כלל מחוזי, ומטרתה לאשר לראש הממשלה, שרים וסגני שרים חריגות מכללי אתיקה שונים שנקבעו בסוף שנות ה-70 ונקראים "כללי ועדת אשר".

פריש היא אחת משמונה חברי הוועדה החדשים - לאחר שמבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, שנבחר בתחילת יוני על ידי הכנסת בתמיכת הליכוד ונתניהו - בחר להחליף את אלה שסיימו את תפקידם. אגב, בדיון בעניין אחר במשרד המבקר, רטן אנגלמן לאחר בחירתו על כך שחברי ועדת ההיתרים הקודמת לא אישרו לנתניהו לקבל הלוואות לצורך מימון הגנתו המשפטית.

מקור בשירות הציבורי: "המינוי הזה היה כמו לתקוע אצבע בעין של שלטון החוק. יש המכירים את פריש כאחת שפוליטיקאים, מסיבותיהם, אוהבים למנותה לוועדות"

הנסיבות שנוצרו הובילו להערכות בתקשורת על כך שאחת הסיבות למינוי המבקר החדש היא מינוי ועדת היתרים שתהיה נוחה לנתניהו. התיאוריה יצרה זכוכית מגדלת על חברי הוועדה, בוודאי בתקופה רגישה של לפני בחירות, אך בכל הנוגע לפריש נדמה שבלי קשר לנתניהו - מינויה שנוי במחלוקת בגלל קשריה הרבים במגזר הציבורי.

כך למשל, המשרד שבו היא שותפה, פריש-שפרבר-ריינהרץ, מייצג לאורך השנים הרבה מאוד גופים ציבוריים, כמו עיריית פתח תקוה, המוסד לביטוח לאומי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רשות המסים, רכבת ישראל, מכון התקנים ותאגיד השידור הציבורי. בין היתר, ייצג המשרד ב-2015 גם את משרד ראש הממשלה, ללא מכרז. לפי מידע שהגיע לתנועה לחופש המידע, מהות ההתקשרות עם משרד ראש הממשלה היתה "תפעול ותחזוקה" בשכר נמוך יחסית שגובהו קצת יותר מ-8,000 שקל באותה שנה.

"אני לא זוכר מישהו עם כל כך הרבה זיקות וקשרים שמונה לתפקיד כזה", אומר בכיר במערכת המשפטית, "צריך להבין, זו לא ועדה שבוחרת מנכ"ל. זו ועדה שצריכה לקבוע הסדר למניעת ניגוד עניינים. אז נניח שהיא או המשרד שלה מייצגים את עיריית פתח תקוה מול משרד הפנים, מחר שר הפנים יבוא לבקש היתר חריג בוועדה. זאת בעיה. מדובר בנושאים רגישים מאוד, וזאת הסיבה לכך שלוועדה הזאת ממנים בדרך כלל אנשים שהם רחוקים ממעגלים של אינטרס מסחרי, עסקי או פוליטי".

מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ללא קרדיט

זאת לא היתה הפעם היחידה שבה היה חשש לניגוד עניינים בפעילותה. ב-2008, במקביל להיותה דירקטורית בחברת רפאל, מונתה פריש על ידי שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לחברה בוועדת האיתור שבחרה את דורון כהן לתפקיד מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. כלומר, דירקטורית באחת החברות הממשלתיות החשובות בישראל משתתפת בבחירת האדם שאמור לפקח על אותה החברה.

14 מיליון שקל בשנה מעיריית פתח תקוה

גם כדירקטורית וגם כעורכת דין, ידעה פריש במשך שנים להתפרנס היטב מהמגזר הציבורי. וכאשר ניסו להדיחה מתפקידים, ידעה גם להיאבק עליהם. למשל, כאשר השר שטרית ביקש להדיחה מתפקידה כיו"ר ועדת המוניות, היא טענה שלפי הנהלים הוא צריך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז. לאחר שהתקבל אישור זה, שטרית הזיז אותה מהתפקיד.

לפני כעשור התרעמה פריש בפני רשות החברות הממשלתיות, שבראשה עמד אז אורי יוגב, על כך שכהונתה כדירקטורית ברפאל לא מוארכת. באותה תקופה פריש היתה דירקטורית גם בחברת תש"ן הממשלתית. השופט שלום ברנר, שעמד בראש הוועדה שמאשרת מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, קבע שדירקטור לא יכהן במקביל בשתי חברות ממשלתיות. פריש התרעמה על פסיקה זו. "העמדה שלה היתה - 'מגיע לה'. היא לא הבינה למה לא מאריכים את התפקיד", אומר בכיר לשעבר באוצר. "לא היתה בעיה בתפקוד שלה כדירקטורית. הבעיה היתה שהיא תהיה דירקטורית בו-זמנית בשתי חברות ממשלתיות משמעותיות".

ב-2014, המשרד של פריש עתר לבג"ץ נגד שר האוצר דאז, יאיר לפיד, בטענה שנמנע ממנה לייצג שתי חברות ממשלתיות קטנות במקביל.

פריש היתה בוועדה שבחרה את תומר מוסקוביץ' למנכ"ל רשות האכיפה והגבייה - מהמינויים המזוהים עם הציונות הדתית בתקופתה של שקד במשרד המשפטים

לדברי מקורבים לעיריית פתח תקוה, אותה ייצגה פריש מאז 1999, אורי אהד, שמונה לחבר מועצת העיר שנה קודם לכן, הוא זה שהמליץ לעירייה לשכור את משרדה כמשרד עורכי דין חיצוני. אהד הוא בנה של השופטת לשעבר נגה אהד, ידידתה של פריש, שלמד משפטים במכללת שערי משפט ולאחר מכן התמחה במשרד פריש-שפרבר-ריינהרץ. "התמחתי אצל פריש", אמר אהד השבוע, אך לדבריו אין בין אמו לבין פריש קשר חברי מיוחד, ולטענתו המשרד החל לעבוד עם העירייה עוד לפני שנהפך לחבר מועצה.

כך או כך, במשך השנים העירייה האריכה כמה פעמים את ההתקשרות עם המשרד של פריש. ב-2013 ניסה ראש העיר החדש דאז, איציק ברוורמן, לפנות למשרדים אחרים, אז התברר שהמשרד קיבל מהעירייה 14 מיליון שקל ב-2013, ולפי הערכות כ-120-100 מיליון שקל במצטבר ב-2013-1998.

ואולם אחרי שהתקבלו הצעות מחיר ממשרדים אחרים, החליטה העירייה להמשיך לעבוד עם המשרד של פריש. כיום, לפי הערכות, התשלום שהמשרד מקבל מהעירייה נמוך יותר - כ-5 מיליון שקל בשנה, אחרי שברוורמן החליט שחלק מהעבודות של המשרד יבוצעו על ידי עורכי דין של העירייה. "הם לא כל כך אהבו את ההחלטה של ברוורמן, אבל במקרה הזה הם לא ניסו לפעול מול העירייה כדי למנוע את המהלך", אומר בכיר לשעבר בעירייה.

דירקטורית, יו"רית וראשת בתי דין פנימיים

פריש, 71, נולדה וגדלה בחולון בבית ציוני-דתי. היא החלה לעבוד בפרקליטות מיד לאחר לימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן, וכבר בגיל 31 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בפתח תקוה. עד היום היא נחשבת לשופטת שמונתה בגיל הצעיר ביותר למשרת שיפוט.

פריש (משמאל), במסגרת עבודתה כראש הצוות המפקח על הפריימריז במפלגת העבודה, ב-2011
מיכל פתאל

פרישת שופט מתפקידו לפני גיל הפנסיה היא דבר נדיר, ועל אחת כמה וכמה בגיל הצעיר שבו פריש עשתה זאת, 13 שנה בלבד לאחר שמונתה. נסיבות פרישתה נותרו עד היום בגדר חידה. לפי גרסה אחת, פריש כעסה על כך שלא קודמה לתפקיד בבית המשפט המחוזי על ידי נשיא העליון דאז, מאיר שמגר.

כשנשאלה בראיון ל"כלכליסט" על נסיבות פרישתה, אמרה: "אחרי 14 שנה אתה לומד שלהגיע לבית המשפט העליון זו משימה לא קלה, והיא קשורה לא רק בכישורים. היה לי ברור שאני ראויה להיות במחוזי וגם להגיע לעליון, אבל ראיתי שאיני יכולה להיות בטוחה שאגיע לסוף הדרך, ובאותה נקודת זמן החלטתי שאני לא לוקחת את הסיכון". למרות ההסבר הזה, ל-Markerweek נודע כי הסיבה לפרישתה נובעת ממחלוקות מקצועיות הנוגעות לתפקודה.

על אף פרישתה מכס השיפוט, פריש המשיכה לשמור על קשר טוב עם הברנז'ה המשפטית, כולל השופטים. ב-2004 שמה עלה בפרסומים בתקשורת בעת מינוי השופטת נגה אהד, שקודמה מתפקיד שופטת שלום לשופטת מחוזית - השתיים שפטו יחד בבית משפט השלום בפתח תקוה. המינוי של אהד הפתיע את הקהילה המשפטית, משום שהיא לא נתמכה על ידי שלושת השופטים העליונים בוועדה, בתקופה שבה השופטים נחשבו למי ששולטים בקבלת ההחלטות, בזכות הברית שהיתה להם עם לשכת עורכי הדין.

במינוי של אהד תמך שופט העליון דאז יעקב טירקל בניגוד לעמדתם של שני עמיתיו, ובהם אהרן ברק. פריש לכאורה ניסתה להשפיע על כך שאהד תמונה לשופטת על ידי שיחות שערכה עם גורמים שהיו מעורבים בעניין. בפרסומים שהיו על הנושא באותה התקופה, פריש לא הכחישה באותם הפרסומים שניהלה שיחות בנוגע לאהד, אך סירבה להתייחס מעבר לאמירה שהמינוי ראוי.

לאחר פרישתה מכס השיפוט, החלה פריש למלא תפקידים בגופים הקשורים למפד"ל, ובאמצע העשור הקודם אף היתה חלק מהגרעין המייסד של מפלגת הבית היהודי, הגלגול הנוכחי של מפד"ל (שכיום מהווה חלק מרשימת ימינה). ואולם שלל התפקידים הציבוריים שאותם קיבלה הגיעו גם משרי מפלגות אחרות בפוליטיקה הישראלית.

בכיר במערכת המשפטית: "אני לא זוכר מישהו עם כל כך הרבה זיקות וקשרים שמונה לתפקיד רגיש כזה, בוועדה שצריכה לקבוע הסדר למניעת ניגוד עניינים"

אחד התפקידים הראשונים שאליו מונתה פריש היה ב-1995, למינהלת קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. ב-1998 היא מונתה על ידי שר התחבורה דאז, יצחק לוי, לדירקטורית ברשות שדות התעופה, תפקיד שאותו מילאה במשך חמש שנים. בעשור שלאחר מכן היא מונתה לדירקטורית בחברת תש"ן הממשלתית על ידי שר האנרגיה עוזי לנדאו. כהונתה הוארכה לאחר מכן על ידי השר סילבן שלום. אהוד ברק כשר ביטחון מינה אותה לדירקטורית ברפאל, וב-2011 מינה אותה אלי ישי, אז שר הפנים, כחברה בצוות שנועד לבדוק כיצד ניתן להילחם בתופעת המסתננים.

בנוסף, בשנים האחרונות היתה פריש חברה בכמה וכמה ועדות איתור. כך היתה פעמיים (ב-2007 ו-2012) בוועדת האיתור למנכ"ל רשות שדות התעופה; פעמיים (2012 ו-2017) גם היתה חברה בוועדת האיתור למפקד גלי צה"ל (בראש שתי ועדות אלה עמד יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, הנחשב מיודד עם פריש). ב-2013 ישבה פריש בוועדת האיתור לבחירת הרבנים הראשיים; ב-2015 היתה חברה בוועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה - שבחרה את תומר מוסקוביץ', אחד המינויים המזוהים עם הציונות הדתית במשרד המשפטים בתקופת השרה איילת שקד, כפי שנחשף בעבר בתחקיר "הארץ".

בשנים האחרונות אף מונתה פריש לעמוד בראש שתי ועדות ציבוריות חשובות: ב-2014 מונתה ליו"ר ועדה שקבעה הקלות מס לעמותות על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, ושנה לאחר מכן מונתה על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטייין, ליו"ר ועדה שתסדיר את מעמדו של ערוץ הכנסת.

לפריש גם לא מעט ניסיון בעמידה בראשות בתי דין פנימיים של ארגונים. ב-1995 היא מונתה לעמוד בראש בית הדין הפנימי של ההסתדרות הכללית, תפקיד שאותו מילאה במשך ארבע שנים. יו"ר ההסתדרות אז היה עמיר פרץ, אותו פגשה פריש בפריימריז של מפלגת העבודה ב-2005, שבהם התמודדו ברק, פרץ ושמעון פרס - כאשר מונתה לעמוד בראש צוות שיבדוק את גיוס המתפקדים למפלגה לאחר שעלו חשדות לזיופים מצד המטה של פרץ, במה שנודע עד היום כ"מפקד הארגזים".

לדברי איתן כבל, מזכ"ל המפלגה אז שמינה אותה לתפקיד, "לא הכרתי אותה לפני כן. היא עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. חיפשנו דווקא מישהו שהיה מחוץ למעגלים הפוליטיים של מפלגת העבודה, ואין לו מחויבות למי מהצדדים. מי שהמליץ עליה היה פעיל המפלגה אורי אהד". אותו אהד ממועצת העיר פתח תקוה, בן השופטת שעשה את ההתמחות שלו אצל פריש. ב-2011 נבחרה פריש לעמוד בראש הצוות שיפקח על הפריימריז בעבודה בין שלי יחימוביץ' לפרץ. אהד, אגב, היה אז עורך דינו של פרץ.

נפתלי בנט ואיילת שקד. "כל הקריירה הפוליטית של בנט היתה נראית אחרת לגמרי אילולא ההחלטה של פריש"
מגד גוזני

"זה ציד מכשפות. אמירה שאינה אמת תגרור הליכים פליליים"

"להד"ם. מרגע הפרסום אודות המינוי, הוברר כי הוא משמש כלי משחק וניגוח בזירה הפוליטית, כשגורמים אינטרסנטיים המכוונים חיצים נגד מוסדות השלטון, מנהלים דרכי ונגדי, באמצעות התקשורת, מסע הכפשות שקרי ומכוער, המבוסס על בדיות וסיפורים שאינם אמת", אמרה פריש בתגובה לכתבה.

"תמיד עמדה לנגד עיני אך ורק טובת העניין, המדינה והחברה. מעולם לא נרתעתי ולא נבהלתי מציד מכשפות כזה או אחר. גם הפעם, חרף האי-נעימות הכרוכה בפרסומים, בהיותי צמודה לאמת ולידיעה כי כל שפורסם הוא שקר נלוז ועלילה מרושעת, אין בכך כדי להרתיעני במישור האישי. עם זאת, וכפי שהודעתי, לא הסכמתי לקבל על עצמי את התפקיד משהתברר שמנסים להפוך אותי לכלי במגרש הפוליטי ושם לא מקומי.

"'תחקיר' זה ממשיך את הקו המבקש להלך אימים על אישים העוסקים בסוגיות ציבוריות. כל הנוגעים בדבר, ובראש ובראשונה כלי התקשורת, מחויבים בחשבון נפש עמוק אודות הידרדרות השיח הציבורי. עיתונות שעובדת בשיטה שבה יורים את החץ ורק לאחר מכן מסמנים את המטרה - היא עיתונות מסוכנת שחייבת לבדוק עצמה, את טיבה, את מניעיה ואת הנזק התודעתי שלה לחברה.

גם כדירקטורית וגם כעורכת דין, ידעה פריש במשך שנים להתפרנס היטב מהמגזר הציבורי. וכאשר ניסו להדיחה מתפקידים, ידעה גם להיאבק עליהם

"מילאתי ועודני ממלאת תפקידים ציבוריים רבים. אני עושה זאת מתחושת שליחות ורצון עז לתרום לחברה בישראל, על כלל מגזריה ואוכלוסיותיה. גם עיתונות זולה ומגמתית מהסוג הנ"ל לא תרפה את ידי. אמשיך להעניק מניסיוני ומיכולותי גם בעתיד.

"מאופיין ומניסוחן של השאלות שהפנתם כלפי עולות בדותות וטענות שאין בהן אמת ואינן ראויות לתגובה. יודגש כי כל אמירה שלא תהיה אמת תגרור אחריה הגשת הליכים פליליים ואזרחיים בגין לשון הרע".

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "פריש כיהנה בוועדות ציבוריות וממלכתיות מגוונות. על כל פועלה זכתה השופטת בדימוס להערכה מרובה, ולכן מונתה לוועדת ההיתרים.

"ועדת ההיתרים שהתכנסה בהשתתפות המבקר אנגלמן, לא דנה בעניינו של ראש הממשלה. תוקף המינוי של חברי הוועדה תוכנן מראש להסתיים בתחילת ספטמבר והמבקר הודה להם על כהונתם. הוועדה אשר מונתה על ידי אנגלמן כוללת שופטות מוערכות, מנכ"לים לשעבר מהשירות הציבורי ואנשי ציבור המייצגים רבדים שונים בחברה הישראלית. עם הודעתה של פריש, אנגלמן איחל לה המשך הצלחה בעשייתה המקצועית".

נפתלי בנט מסר בתגובה: "פריש מונתה כחברה בוועדות השונות על בסיס הרקורד המקצועי שלה בשירות הציבורי בלבד ובהתאם לקריטריונים המקובלים בוועדות מעין אלה".

מטעם עמיר פרץ נמסר: "השופטת פריש מונתה על ידי איתן כבל ושמעון פרס כדי לבדוק את הפריימריז בעבודה. פריש עשתה את מלאכתה גם כאשר פסקה פסיקות שהיו בניגוד לדעתו של פרץ. פרץ מכבד את כבודה על החלטותיה שהיו הבסיס לכך שהיה ברור לכל אדם שניצחונו מול פרס היה מובהק".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו לעדכון יומי מאתר TheMarker ישירות לתיבת הדוא"ל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות