"על מה מוציאים את הכסף? כבר עמדנו במבחנים שלא הכל כיף בהם"

קונים ביחד שטח, חולקים מטבח, מכבסה וסלון, ועושים הכל כדי לא להרגיש לבד ■ עושים שכונה, גרסת 2019

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

הפעם הראשונה שבה הבדידות היכתה בד"ר יהודה לבנה, 65, היתה לפני כעשור. "התגרשתי אז מאם ילדי, ועברתי מהיישוב הקהילתי חשמונאים שבו התגוררנו למודיעין", מספר לבנה, עד לפני כשנתיים מנהל מחלקת הפטנטים בחברת התרופות טבע, שהחליט לצאת לפנסיה מוקדמת. "כשנכנסתי לדירתי החדשה, הבנתי שבמקום שהשכנים יריבו על מי יארח אותי היום ומי יעזור לי לפרוק את הקופסאות בדירה - כמו שהיה נהוג בחשמונאים כשמשפחה חדשה התקבלה לקהילה - כאן אני לבד. לא הזמינו אותי לארוחת ערב, לא אפו לכבודי עוגה ולא הציעו כוס קפה. רק הקרטונים חיכו לי שאפרוק אותם. הבנתי שאני לא מכיר את השכנים והם גם לא עושים מאמץ כדי להכיר אותי, לא מרוע לב, אלא כי ככה זה בחיים העירוניים בעידן הנוכחי".

תגובות