התסריט שגם רואי השחורות המקצועיים לא צפו

הבנקים יצלחו את המשבר אם מדובר באירוע קצר של כמה חודשים. הם יכולים לצלוח גם אירוע ממושך יותר, אבל זה כבר תלוי בעיקר בפסיכולוגיה: אם הציבור יאמין שהבנק הוא מקום בטוח להשאיר בו את הכסף שלו — הם ישרדו

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנגיד אמיר ירון (מימין) ושר האוצר משה כחלון
הנגיד אמיר ירון (מימין) ושר האוצר משה כחלון. תסריטי בלהותצילום: אמיל סלמן

במחלקת הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל עובדים כמה אנשים שתפקידם לראות שחורות. הם מגיעים בבוקר למשרד ומתחילים לשרטט תרחישי אימה קיצוניים של משברים מכל הסוגים — נפילת גוש היורו, בורסה שקורסת ב–50%, מחירי דירות שנופלים ב–30% (עבור חסרי דירות זה תרחיש טוב, עבור הפיקוח על הבנקים זה תרחיש מלחיץ), הרעה חמורה במצבה הגיאו־פוליטי של ישראל ובריחת הון, פיחות חזק מאוד של השקל, קריסה של לווים גדולים, ירידה חדה בביקושים בארץ ובעולם, זינוק דרמטי באבטלה, ועוד סרטים רעים.

מדי שנה נבחרים כמה תסריטים מהתפריט המלבב הזה, והם נבחנים מול דבר אחד: האם הבנקים הישראליים מסוגלים לעמוד בזעזועים האלה? הנוהל הזה מתקיים החל מ–2012 ונוסד כחלק מהפקת הלקחים של המשבר הגלובלי של 2008. אתמול עברתי על כל התרחישים שבנק ישראל בחן מאז, ויש שם באמת תרחישי קיצון חמורים ומפחידים. לא מצאתי שם תרחיש של מגפה חמורה שפוגעת בכל העולם, משתקת את פעילות התעופה והתיירות העולמית, זורעת בהלה ומכניסה מיליארדי אנשים להסתגרות, ומחסלת מאות מיליוני מקומות עבודה, וכל זה תוך פחות מחודשיים. אנשי בנק ישראל לא מסוגלים כמובן לצפות כל סכנה וכל תרחיש, ודאי לא בתחום הבריאותי שאינו חלק ממומחיותם. לכן, הם מתמקדים בתרחישים שנוגעים לשווקים הפיננסיים ולפעילות הכלכלית.

אחרי עשור של תרחישי אימה, המשבר הנוכחי פוגש את הבנקים הישראליים במצב מצוין. יש להם הון עצמי גדול ושולי ביטחון גבוהים, היקפי האשראי שהם מעמידים לרשות הציבור — הפרטי והעסקי — נמוכים בהשוואה בינלאומית, והם ניהלו בשנים האחרונות מדיניות שמרנית. עד כדי כך שמרנית, שיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, טען רק לפני כמה שבועות בשיחות עם בנק ישראל שמדיניות הבנק המרכזי שמרנית מדי.

הוא התייחס לכך שהיחס בין החוב של העסקים ומשקי הבית לבנקים ובין התוצר של ישראל נמוך מאוד. מספרית הוא צודק. החוב של משקי הבית לבנקים הוא 42% מהתוצר הישראלי, לעומת 58% בגוש היורו. החוב של המגזר העסקי לבנקים בישראל ביחס לתוצר הוא 70% לעומת 105% בגוש היורו. בנק ישראל שמרן? בהחלט. שמרן מדי? זה יעמוד למבחן בחודשים הקרובים.

זה יקרה בעקבות גל עצום של פשיטות רגל של עסקים שלא יצליחו לשרוד את המשבר, כניסה לקשיים של משקי בית בעקבות גל הפיטורים שיצא לדרך וצפוי להחריף בשבועות הקרובים, והנפילות בשווקים הפיננסיים שמכות בתיקי ההשקעות של הבנקים. בימי שגרה, בנקים אינם גופים אהודים. בימי משבר כמו אלה שמתרגשים עלינו, הם יהפכו לשחקנים קריטיים במאמצי ההישרדות של עסקים ומשקי בית.

גם היחס בין החוב של הממשלה לתוצר הישראלי נמוך יחסית — 60%, לאחר ירידה עקבית בשני העשורים האחרונים. כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי הנוכחי, ברור שהמדינה, העסקים וגם אנשים פרטיים יגדילו את חובם, וגם ברור שהתוצר יקטן. כלומר, זו פגיעה גם במונה וגם במכנה.

בימי שגרה יחסים כאלה מעסיקים אותנו מאוד וכל תנודה בהם מנותחת. בימי משבר המספרים האלה פחות מעניינים. יש משבר בריאות ומשבר כלכלי וצריך לצמצם כמה שניתן את הפגיעה בחיי אדם וברמת החיים, ולכן מגדילים את החובות ומגלגלים אותם לשנים הבאות. זה מה שיקרה כאן בקרוב, והבנקים ימלאו תפקיד מפתח בתהליך הזה.

לא בכדי הודיע השבוע נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, על הארכת כהונתה של המפקחת על הבנקים, חדווה בר, עד 17 במאי. היא היתה אמורה לפרוש ב–16 באפריל ולפנות את מקומה ליאיר אבידן, אך זה עיתוי גרוע מאוד לוותר על הניסיון שלה, ולהכניס אדם חדש ונטול ניסיון בפיקוח.

איש מד"א עורך בדיקת קורונה בקרית יערים, השבועצילום: אוהד צויגנברג

בנק ישראל מקבל עדכונים על בסיס שוטף מהבנקים על מצב העסקים והלווים, והקשיים שנחתו עליהם בן לילה. כל אחד מאתנו מכיר חבר או בן משפחה שכבר ניזוק ממשבר הקורונה, יצא לחל"ת, פוטר או איבד פעילות עסקית, אבל הבנקים הם מרכז העצבים שאליו המידע הזה מגיע ומתורגם לתמונה הרחבה של הנזק ושל היכולת לעמוד בו.

בימי שגרה, הבנק בוחן את מצבו של הלווה ונותן מענה בהתאם למצב — מסייע או גוזר את דינו להיסגר. במצב הנוכחי מדובר בכמות אדירה של לקוחות שנכנסים לקשיים ולא עומדים בהתחייבויותיהם. את מי מצילים? למי נותנים ליפול? הפיקוח על הבנקים סיפק לבנקים מרשם בסיסי להתמודדות: עסק שתפקד היטב לפני המשבר — כדאי למצוא לו פתרונות שיאפשרו לו לעבור את המשבר בתקווה שהוא יסתיים מהר, והמצב יחזור לקדמותו. עסק שהיה בקשיים לפני המשבר — אין טעם להציל.

בתחום המשכנתאות עוד מוקדם לראות את סממני המשבר. אמנם כל יום יוצאים עוד אנשים לחל"ת ועוד אנשים מפוטרים, וברור שקשיי הפירעון יחלו ממש בקרוב, אך הבנקים יתנו בחודשים הקרובים אפשרות לדחות תשלומי משכנתא כדי לא להחריף את המשבר. יש להם ביטחונות בדמות הדירות שהלווים רכשו, אבל מימוש הביטחונות עלול לייצר כדור שלג, ואת זה ינסו לדחות כמה שיותר. אף בנק לא רוצה להגיע למצב שהוא נוטל מהלווים את הדירות ומוכר אותם בעצמו בשוק.

בתחום העסקי, הפגיעה היא מיידית וקשה, וגם מביאה לצעדים חריגים, כמו זה שבו נקט בנק הפועלים, שפירסם אתמול את הדו"חות הכספיים ל–2019 ובהם דיווח על הפרשה של 450 מיליון שקל בגין נזקי הקורונה, שנגרמו לכמה לקוחות גדולים בתחומי התיירות, התעופה והאנרגיה (כנראה מדובר בקבוצת דלק של יצחק תשובה ובאל על). הקורונה נמצאת כאן רק חודש, והדו"חות מתייחסים ל–2019, אז מדוע הבנק רשם כזה הפסד? כי הוא יודע שההנחות שעליהן התבסס רק לפני חודש לגבי העסקים שנפגעו, שונות מאוד מההנחות העכשוויות. הפועלים הוא הבנק היחיד שרשם כבר הפסד בגין הקורונה, משום שפירסם אחרון את הדו"חות ל–2019. שאר הבנקים פירסמו אותם לפני שבועיים־שלושה, לפני שהספיקו להבין את חומרת המשבר.

עסקים סגורים בדיזינגוף סנטר, תל אביבצילום: תומר אפלבאום

שאלת השאלות בכל דיון כלכלי שנערך כיום בממשלה או בסקטור הפרטי היא משך המשבר ועוצמתו. כולם יודעים להגיד שאם האירוע הזה יסתיים או יתחיל לדעוך עד סוף יוני, היכולת להתאושש תהיה טובה בכל החזיתות. איש לא יודע להגיד שזה מה שיקרה אם המשבר יהיה עמוק יותר ויגלוש לקראת שני הרבעונים האחרונים של 2020.

הבנקים יצלחו בקלות את המשבר הזה אם מדובר באירוע קצר של כמה חודשים. הם יכולים לצלוח גם אירוע ממושך יותר, אבל זה כבר תלוי לא רק במצב העסקים, אלא בעיקר בפסיכולוגיה: אם הציבור יאמין שהבנק הוא מקום בטוח להשאיר בו את הכסף שלו —הם ישרדו. אבל אובדן אמון וחרדה שיגרמו לאנשים למשוך כספים בהיקפים גדולים, עלולים לערער גם את יציבות הבנקים. בשבועיים האחרונים הציבור מכר קרנות נאמנות, משך כספים שהיו מושקעים בשוק ההון והעביר אותם לחשבון העו"ש שלו בבנקים. זה מלמד שהוא רואה בהם מקלט בטוח לכספו. לפחות בשלב הזה.

נ.ב

אחד התרחישים שהעסיקו את הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות הוא עלייה חדה בשיעור האבטלה. זה תרחיש חשוב כדי להעריך מה יקרה לתחום הכי צומח בבנקאות בעשור האחרון — משכנתאות לרכישת דירות. האשראי לדיור זינק מ–20% מתיק האשראי של הבנקים ב–2008 לשיעור של 32% מתיק האשראי שלהם ב–2018. זה קרה על רקע עליית מחירים חדה, ריבית נמוכה ואבטלה נמוכה מאוד. הדיווח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בינואר 2020, היה ששיעור האבטלה צנח לשפל של 3.6%. בתרחישי הקיצון שערכו בבנק ישראל ב–2018, תיארו מצב של עליית האבטלה ל–9%. זוהי באמת עלייה חדה, אבל מה שקורה בעקבות משבר הקורונה יגרום כנראה לעלייה חדה אף יותר מתרחישי הקיצון.

מספר הבלתי מועסקים בינואר היה כ–150 אלף איש, וזה שיקף שיעור אבטלה של 3.6%. מנהל אגף האבטלה בביטוח הלאומי, אוריאל כזום, צופה 400 אלף מובטלים חדשים בעקבות משבר הקורונה. זה אומר ששיעור האבטלה יזנק לסביבות 13% ומעלה בתוך חודש. זהו תרחיש קיצון שגם רואי השחורות המקצועיים בבנק ישראל לא היו יכולים לצפות. ואם זה המצב, זה יחייב את הממשלה לנקוט סט של צעדים קיצוניים. ההשלכות של משבר כלכלי כזה ואבטלה כזו, עלולים להיות קטלניים יותר מהאירוע הבריאותי החמור של הקורונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker