שיחת פנים

"כמה נשים מקיבוצים בצפון שינו את המזרח התיכון. בלי אלימות, בלי אש, בלי טירוף"

חיים הר־זהב, עיתונאי, מחבר הספר "לבנון - המלחמה האבודה": "בניגוד לווייטנאם, מלבנון באמת ראית את ישראל. 180 ק"מ מראשון לציון. היה יותר קל לשווק את לבנון"

רותם שטרקמן

חיים הר־זהב, איך הגעת להיות חייל בלבנון?

מה זאת אומרת? כולם רצו לשרת בלבנון. התבגרתי בשנות ה–90, תקופת הסכמי אוסלו והקונפליקט על השטחים וההתנחלויות. השירות בלבנון תמיד היה בקונצנזוס — צריך להגן על הצפון. שנה וחצי אחרי שהשתחררתי פתאום התברר שזה היה בלוף.

למה בלוף?

כי יצאנו מלבנון ולא נפלו השמים, חיזבאללה לא כבש את ישראל, ולא פרצה מלחמה ואזרחים לא נרצחו בשנתם. פשוט חיילים הפסיקו למות. בוקר אחד זה נגמר. מאפס למאה בשש שניות. ואז אתה שואל את עצמך: למה רק עכשיו? הרי מאז מבצע ענבי זעם באפריל 1996 ועד הנסיגה ב–2000 לא קרה כלום מבחינה מדינית, אז אם לא קודם, לפחות היה אפשר לסגת ב–1996. אלה היו גם השנים שלי בלבנון, שבהן נהרגו ונפצעו חברים שלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker