חמישה סמארטפונים שעולים רבע מהאייפון - Mako - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמישה סמארטפונים שעולים רבע מהאייפון

רבים חיכו בתורים בשביל לקנות סמארטפון - מצויין, לא נכחיש - במחיר של סביב 5,000 שקלים. אם אתם מחפשים משהו שפוי, הנה 5 סמארטםפונים מאוד טובים שאפשר לקנות בכ-1,300 שקלים בלבד

3תגובות
אייפון X
בלומברג

לפני כשבועיים הושק בישראל רשמית iPhone X, מכשיר הדגל החדש של אפל וככל הנראה הטלפון החכם היקר ביותר שנמכר בישראל אי-פעם (גם אחרי הורדת מס הקניה). מחירו בין 4,800 ל-5,500 שקלים. זה הון, אבל יודעים מה - אם יש לכם סכומים כאלה - לכו על זה. לא נמנע מכם את התענוג.

לשאר בני התמותה שלא יכולים להוציא משכורת מינימום פעם בשנה, סמארטפון שנמכר ב-1,300 שקלים נראה זול להחריד. רבע ממחיר האייפון! האם מכשיר כזה באמת מסוגל לעשות רק רבע ממה שהאייפון הנחשק עושה? ברור שלא. המצלמה טובה יותר, והאייפון מהיר יותר, אבל ההבדל העיקרי, נעוץ בחוויה, בכיף, בקלות שבה המכשיר מגיב ומתנהל.

בדקנו חמישה מכשירים הנמכרים בישראל בעד 1,300 שקלים. כבר עכשיו אנחנו יכולים לספר לכם שאם השימוש שלכם בסמארטפון מסתכם בפיד של פייסבוק ובשיחות בוואטסאפ, כל אחד מהמכשירים הללו מסוגל לתת ל-iPhone X פייט מכובד. ובכל זאת - אלה ההבדלים.

ועידת הדיגיטל 2017

Xperia XA1

ה-Xperia XA1 של סוני לא נראה זול. הוא מזכיר מאוד את מכשירי הפרימיום היקרים יותר של החברה, ולמרות שהוא עשוי פלסטיק - זהו הסוג האיכותי והנעים למגע, לא החלקלק והמרגיז. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 7.0 (בסוני מבטיחים עדכון לאנדרואיד 8 בעתיד), שלא עברה שינויים רבים מהגרסה המקורית של גוגל. מבחר האפליקציות המותקנות מראש אקראי ומבלבל: פייסבוק (ומה אם אנחנו לא משתמשים?), פלייסטיישן (רלוונטי רק למי שיש פלייסטיישן 4), אפליקציות חלופיות ולא מרשימות לטיפול בתמונות ומוזיקה, ומשום מה גם האפליקציה של אמזון.

Sony Xperia XA1 - דלג

לאחר שתסיימו להסיר את התוכנות המיותרות ולהתקין את אלו שאתם באמת צריכים, תגלו טלפון זריז ויעיל שלא מגמגם כשמנסים לגלוש באינטרנט, להפעיל אפליקציות ואפילו לשחק. ההפתעה הגדולה ביותר היא כנראה המצלמה: 23 מגה-פיקסל, ואיכות שלא הייתה מביישת מכשיר דגל בן שנתיים. מצב צילום ידני מאפשר לקבוע באופן ישיר מיני הגדרות כגון פוקוס ותאורה, וכאשר תשתפו את התמונות ברשת אף אחד לא יאמין לכם שצילמתם אותן במכשיר כל כך זול.

בשני תחומים חושף האקספריה את מחירו. האחד הוא העדרו המוחלט של אמצעי הגנה ביומטרי כלשהו - לא חיישן טביעות אצבע ואף לא מערכת זיהוי הפנים הפשוטה יחסית שתמצאו במכשירי אנדרואיד אחרים. האפשרויות היחידות שלכם להגן על המכשיר הן באמצעות קוד או תבנית שחייבים לזכור, בזמן שמכשירים יקרים מציעים אפשרויות הרבה יותר נוחות. חיסרון שני: המסך. גודלו, חמישה אינצ׳, דווקא אידאלי לטעמנו, אך הרזולוציה נמוכה (1280X720) והאיכות מביישת את שם המותג. הצבעים אינם טבעיים, המראה הכללי דהוי ומאכזב. גם זמן הסוללה לא מדהים, פחות מיום אחד של עבודה רציפה.

ראוי לציין את שני החיבורים החיצוניים של המכשיר, חיבור 3.5 מילימטר סטנדרטי לאזניות שכבר איננו דבר מובן מאליו בימינו ומהווה, תאמינו או לא, יתרון טכני מובהק לעומת האייפון היקר, וחיבור USB-C עדכני להטענה. בסך הכל, בהתחשב במחיר, מדובר בהצעה מוצלחת למדי שלא תדרוש מכם פשרות מוגזמות.

Galaxy J5 Pro

ה-J5 Pro של סמסונג הוא כנראה מה שהיה קורה אילו היצרנית הקוריאנית לא הייתה מחליטה לפני שנתיים בערך לשנות לחלוטין את הגישה שלה, בכל הנוגע לעיצוב מכשירי סמארטפון. הוא מזכיר את מכשירי הגלקסי מ-2014 ומטה, אם כי מארז המכשיר עשוי מתכת קרירה ולא פלסטיק מעצבן כמו הדגמים הנשכחים ההם. אך ה-J5 נראה זול ומיושן.

Samsung Galaxy J5 Pro - דלג

טוב, הוא באמת זול, בשיבל זה התאפסנו. אבל זה עדיין בהחלט חבל, כי כאשר משתמשים בו, ה-J5 לא כל כך נורא בתחושה שהוא מספק. הוא מבוסס על אנדרואיד 7.0, שעליו הלבישה סמסונג את הממשק שלה, Samsung Experience, שהוא לטעמנו דווקא אחד המוצלחים יותר בשוק - אם כבר חייבים להשתמש במשהו שאיננו ממשק הנקי של גוגל. מעבד שמונה-הליבות שלו מספק פעולה זריזה למדי, והמסך, 5.2 אינצ׳ גודלו, אומנם בעל רזולוציה נמוכה יחסית (1280X720), אך נותן בכל זאת חוויה טובה בהחלט - למעשה הטובה מבין כל המכשירים שנבדקו במסגרת סקירה זו. גם חיישן טביעות האצבע, הממוקם מתחת למסך, כמעט שלא פספס, אם כי הכפתור עצמו מעט קשה ללחיצה.

המצלמה האחורית, באיכות 13 מגה-פיקסל, לא מסוגלת להתחרות בזו של מכשירי הדגל - בוודאי לא בתנאי תאורה בעייתיים, אך תספיק כנראה לצילום תמונות שאינן מיועדות לאלבום אלא לשיתוף ברשת בלבד. המכשיר כולל חיבור אזניות סטנדרטי, אך החיבור למטען נעשה בתקן micro-USB המיושן. זמן הסוללה במבחן שלנו היה מרשים יחסית: כמעט יומיים בין טעינה לטעינה. זהו נתון מוצלח יותר מזה שאליו הצלחנו להגיע עם מכשירי הדגל הנוכחיים של סמסונג.

ה-J5 הוא מכשיר סולידי מכל הבחינות, והיה זוכה מאיתנו בהמלצה חד-משמעית אילולא היה כלוא במארז מיושן ומכוער. הוא מרשים מבפנים ומאכזב מבחוץ, ועבור רבים מדובר ללא ספק בפשרה מתקבלת על הדעת. יש גם מי שימצא בכך סוג של כנות נדירה בתעשיית הגאדג׳טים: בניגוד למתחרים, סמסונג לא מנסה להסתיר היכן בדיוק היא חסכה עליכם.

Huawei P10 Lite

ה-P10 Lite של היצרנית הסינית וואווי הוא המכשיר היחיד בסקירה שלנו שמזהה עצמו כגרסה מוזלת למכשיר פרימיום ספציפי, שמחירו בשוק יותר מכפול. חיצונית הוא אכן מאוד דומה לו, למעט מעבר כפתור ההפעלה וחיישן טביעות האצבע לצידו האחורי של המכשיר, שנהנה מציפוי זכוכית יוקרתי. בסך הכל, העיצוב והמראה אינם מסגירים את מחירו של ה-Lite, ויש מי שיאמר כי הוא אף נאה מהדגם היקר יותר.

Huawei P10 Lite - דלג

עיקר ההבדלים נרשמים במפרט, שם מסתפק ה-P10 Lite במעבד חלש יותר ובמצלמה בעלת עדשה אחת בלבד של 12 מגה-פיקסל, וללא מיתוג ״לייקה״ הנוסטלגי. האם זה משנה בפועל? בגזרת הצילום, בהחלט כן. בעוד שה-P10 מסוגל לעמוד בשורה אחת עם מכשירי הדגל הטובים ביותר ולצלם תמונות המסוגלות להתחרות באלו של מצלמות כיס ייעודיות, ה-P10 Lite מצלם כפי שהיינו מצפים מסמארטפון ישן יותר, ומספק תמונות המתאימות יותר לשיתוף באינסטגרם ולא להדפסה.

באשר לביצועים, כאן תצטרכו ממש להתאמץ כדי לתפוס את ה-P10 Lite מזיע. הוא עובר בקלילות בין אפליקציות שונות, אם כי הממשק הוא בהחלט לא כזה של מכשיר אנדרואיד טיפוסי. אם כבר השתמשתם בעבר במכשיר של וואווי תדעו למה לצפות, אך למשתמשים חדשים ממתינה הפתעה: מגרת האפליקציות המוכרת איננה (כמו במכשירים סינים רבים), המסך מלא באייקונים שונים ומשונים, וליצרנית אין כל בעיה להתקין מראש שתיים או שלוש אפליקציות שבעצם עושות בדיוק את אותו הדבר (לדוגמא, אפליקציית Gmail לצד אפליקציית דואר נוספת של וואווי שאין לכם כל סיבה להשתמש בה). עוד במגוון ההתקנות המיותרות: אפליקציה שכל מטרתה היא להציג בפניכם את נקודת השירות הקרובה של היבואן. אנחנו יכולים לחפש את זה באינטרנט או להוריד בעת הצורך, תודה.

עבור טהרני אנדרואיד שלא מוכנים לסבול שום דבר החורג באופן קיצוני מהגרסה המקורית של גוגל, כל זה כמובן מספיק כדי לפסול את ה-P10 Lite לחלוטין. כל השאר עשויים בהחלט להתאהב בחבילה, הכוללת גם מסך שהוא כמעט הטוב ביותר שראינו בסקירה (רק הסמסונג מנצח אותו), תמיכה בסים כפול למי שזקוק לזה, חיבור אזניות סטנדרטי, וזמן סוללה טיפוסי למכשיר עם מסך בגודל 5.2 אינצ׳. למעשה, בסוף המבחן התקשינו להבין מי, בעצם, זקוק ל-P10 היקר יותר. כאן תקבלו כמעט את אותו הדבר, בפחות מחצי המחיר.

Nubia M2

אולי מדובר בעניין של הבדלי תרבות, אך ה-Nubia M2 של ZTE הסינית, מכשיר המיועד בעיקר לשוק ההודי המתפתח, נראה בעיני כניסיון מאולץ להתחפש למכשיר יקר בהרבה ממה שהוא באמת. המסך, אחד הגדולים בסקירה זו (5.5 אינצ׳), מוקף במסגרת עבה מכל צדדיו וכך יוצר פיסת פלסטיק מגושמת ולא נוחה למגע או לאחיזה. פס של ציפוי דמוי זהב מקיף את המכשיר מכל צדדיו, ולגוון דומה זוכים גם כפתורי ההפעלה והשליטה בעוצמת השמע. התוצאה המתקבלת היא מראה צעקני, גימיקי ומיושן להחריד.

Nubia M2 - דלג

לאחר ההפעלה תגלו מכשיר שאומנם הושק השנה, אך מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 6.0 שיצאה בשלהי 2015. מעט קשה לזהות אותה, שכן ב-Nubia החליטו להתקין עליה ממשק משלהם בשם Nubia UI. זהו כמובן לא המקרה היחיד - אפילו לא במסגרת סקירה זו - של יצרן סיני הבוחר להכניס שינויים נרחבים במערכת ההפעלה, אך זה של Nubia הוא המיותר מכולם. אין הוא תורם דבר לחוויית השימוש, והסגנון האפל שלו לא מאוד נעים לעין. לפחות לא תמצאו כאן ערמות של אפליקציות לא נחוצות המותקנות מראש - החריגה האחת היא אפליקציית חדשות אזוטרית בשם News Republic שתופסת מקום של כבוד על מסך הבית וגם במסך הנעילה (אפשר לבטל את התכונה הזו, למרבה המזל).

המצלמה מתוחכמת באופן מפתיע לקטגוריית המחיר. זהו מערך כפול עדשות, כאשר עדשה אחת לוכדת צילומים צבעוניים והשנייה משלימה אותה בצילום מונוכרום. גם מקדימה תוכלו ליהנות מעדשת סלפי של לא פחות מ-16 מגה פיקסל. התוצאות, בתנאי תאורה סבירים, טובות למדי, אם כי אפשר היה לצפות מהמצלמה המשוכללת לצילומים מפורטים יותר בשעות החשיכה. גם המסך איכותי למדי, עם רזולוציה גבוהה יחסית (Full HD, או 1920X1024), אך כאמור הוא ימצא חן יותר בעיני אלו שמעדיפים תצוגה גדולה מאוד ולא ממש חשוב להם לשלוט במכשיר עם יד אחת.

את המבחן הקריטי ביותר, ביצועים וחווית שימוש, עובר ה-M2 באופן מוצלח יחסית. מעבד שמונה-ליבות של קוואלקום מספק מעברים חלקים בין אפליקציות וגלישה ללא גמגומים ותקלות. גודלו של המכשיר אומנם מקשה מעט על השימוש בו, אך אפשר התקנתה של סוללה גדולה למדי המספיקה ליום עבודה שלם בקלות. זוהי אולי נקודת החוזק המשמעותית ביותר של ה-M2 במבחן זה, שכן בכל קטגוריית השוואה אחרת הוא איננו מצליח להראות אף יתרון על מכשירים אחרים באותה גזרת מחיר.

Mi A1

ה-A1 של שיאומי הוא מכשיר יוצא דופן ובולט בסקירה זו, בזכות לוגו יחיד המופיע על פינת האריזה: Android One. משמעות הלוגו הזה היא שה-A1 פותח בשיתוף פעולה צמוד עם גוגל, במטרה להיות מודל לחיקוי עבור יצרנים אחרים ובחירה טריוויאלית עבור מי שמעדיף גרסה נקייה, מינימליסטית ואמינה ככל האפשר של מערכת ההפעלה. גוגל אחראית באופן ישיר לעדכונים, כך שתיקוני אבטחה שונים יוצאים עבור ה-A1 בהקדם האפשרי. אמנם עדיין יש בו אנדרואיד 7, אבל עדכון לגרסה 8 (Oreo) החדשה יחסית של אנדרואיד צפוי בעתיד הקרוב.

Xiaomi Mi A1 - דלג

לא רק קצב העדכונים משמח, אלא גם המראה והאופי של מערכת ההפעלה עצמה. זו אנדרואיד בגרסתה הטהורה, כמעט ללא כל שינוי. הממשק זהה לזה שתקבלו במכשירי הפיקסל שאותם מייצרת גוגל בעצמה (שלא נמכרים בישראל באופן רשמי, ושמחירם פי שלושה ויותר מזה של ה-A1). כמעט כל האפליקציות המותקנות מראש על המכשיר הן אלו של גוגל, ובמקרה היחיד שבו אין זו כך - אפליקציית המצלמה - התחליף של שיאומי מתעלה בקלילות על המקור. לטעמנו, מדובר בממשק המוצלח והמתבקש ביותר לטלפון חכם (למעט אלו המעדיפים את iOS של אפל ומוכנים לשלם עבורו).

המכשיר עצמו אומנם לא נראה מיוחד, אך בכל הנוגע לאיכות הייצור והרכב החומרים מרגיש ממש בבית ליד סמארטפונים יקרים בהרבה. הוא אומנם עשוי ברובו מפלסטיק, אך מהסוג הרך והנעים למגע. הוא דק יותר מרוב המתחרים, אך מסגרת עבה יחסית ומסך בגודל 5.5 אינצ׳ הופכים אותו לפחות מאידאלי בשימוש עם יד אחת. גם המסך עצמו אינו הטוב ביותר שראינו בסקירה זו, עם רזולוציה מרשימה דווקא (1080X1920) אך תצוגה מעט דהויה וחסרת חיים.

החסרונות הללו נראים מינוריים למדי כשמתנסים ב-A1, ומגלים מכשיר שבשימוש יום-יומי קשה להצביע על הבדל כלשהו בינו ובין מכשירים יקרים הרבה יותר. המעבר בין אפליקציות חלק לחלוטין, והרגשנו האטה קלה בלבד כאשר הפעלנו עשרות במקביל (והמצב צפוי עוד להשתפר באנדרואיד 8). הסוללה מחזיקה מעמד משך יום עבודה שלם ללא קושי, ואיכות השמע ברמקול מפתיעה לטובה (יש גם חיבור אזניות סטנדרטי). מצלמה כפולת עדשות מאפשרת זום אופטי של 2X ומצב ״פורטרט״ המדגיש את הדמות המצולמת ויוצר אפקט טשטוש קל לרקע, ממש כמו באייפון. זה עובד נהדר בתנאי אור טובים, ומאכזב רק בתאורה חלשה.

אז למה בעצם לא לבחור ב-A1? העיצוב שלו מעט משעמם, בייחוד בהשוואה לסוני Xperia XA1, והוא לא יתאים למי שלא אוהב מסכים גדולים. יש גם משתמשים שהממשק הנקי של גוגל דווקא מרתיע אותם, ונראה מוזר ולא אינטואיטיבי בהשוואה לגרסאות היצרנים. רשימת היתרונות, לטעמנו, מכריעה בגדול לטובתו - ויוצרת בעיה של ממש בעבור מכשירים יקרים יותר. אם אתם לא חייבים אייפון, ה-A1 הוא בחירה מוצלחת וכמעט נטולת פשרות, במחיר מדהים.

הכתבה פורסמה באתר mako

עוד כתבות ב-mako

20 החופים היפים בעולם

מי גנב טלפון, ארנק וסמארטפון מאדם חולה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#