המורה לאנגלית מבאר שבע שהפילה את הבנק בעוקץ הניגרי - Mako - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המורה לאנגלית מבאר שבע שהפילה את הבנק בעוקץ הניגרי

בוקר אחד, במהלך נסיעה באוטובוס, מורה מבאר שבע נכנסת לחשבון הבנק שלה דרך הסלולרי ומופתעת לגלות שהוזרמו אליו 600 אלף שקל ■ מאותו הרגע הכל מסתבך

45תגובות
דולר
שאטרסטוק, עיבוד של סטודיו MAKO

בוקר אחד לפני שש שנים נכנסה פרינצס איזנווה, בזמן נסיעה באוטובוס, לבדוק את חשבון הבנק שלה דרך הסלולרי. איזנווה, תושבת באר שבע שהיגרה מניגריה בעקבות בעלה, הקישה את הסיסמה, ונכנסה לחשבון. בדרך כלל הוא היה במינוס. לא הפעם. מישהו העביר לה 600 אלף שקל. "בדקתי את החשבון וראיתי 600 אלף שקל. כמעט צעקתי. הייתי בשוק", שחזרה איזנווה.

איזנווה, מורה לאנגלית בת 37 שבדיוק הייתה בדרך למכללה שבה היא מלמדת, ניסתה להיזכר אם יש איזה סיבה להעברה הזאת. אבל איזו סיבה כבר יכולה להיות לדבר כזה. היא לא מילאה לוטו או טוטו, לא השתתפה בהגרלה, לא ירשה או שדדה. לפחות לא למיטב זיכרונה. אבל בכל זאת היה קצה חוט.

זה מה שאיזנווה סיפרה לימים בחקירה: זמן קצר לפני ההעברה המפתיעה, היא התקשרה בסקייפ לאחותה שבניגריה. איזנווה סיפרה לה שבעקבות המשכנתא שהיא ובעלה לקחו בישראל, המצב הכלכלי שלהם לחוץ, ושאלה את האחות אם תוכל לנסות לעזור. היא גם הזכירה משהו לגבי בני דודים עשירים בניגריה שאולי יוכלו לסייע. כעבור שבוע אחותה התקשרה ואמרה לה שעשתה כמה בירורים, ובקרוב היא תוכל להעביר לה כסף. היא לא אמרה כמה.

איזנווה, שלפני כן מעולם לא קיבלה כסף מחו"ל ישירות לחשבון, התקשרה לסניף הבנק שלה כדי לברר מה הפרוצדורה. אחת הפקידות מסרה לה קוד אישי לצורך ההפקדה, והיא העבירה אותו לאחותה בניגריה. איזנווה –כפי שסיפרה מאוחר יותר לחוקרים – קיוותה שהאחות תצליח לגייס כמה אלפים, אולי 15 אלף שקל. בעלה היה פסימי יותר. הוא העריך את העזרה בכ-5,000-8,000 שקל. כעת, באותה נסיעת אוטובוס היא בהתה בסלולרי שהראה פלוס של כ-600 אלף שקלים. לטענתה זאת הייתה הפתעה מוחלטת.

אילוסטרציה סמארטפון
shutterstock

הכסף שנסע בכל רחבי העולם

בשלב הבא איזנווה התקשרה לבן זוגה הרופא, וביקשה שיבדוק מול הבנק האם זאת אכן היתרה. הוא בדק, ואישר שכן. "תבררי את העניין עם אחותך, כמה שיותר דחוף", אמר לה לדבריה. איזנווה התקשרה לאחות באותו הערב.

האחות אישרה שההעברה הגיעה ממנה: "שלחתי לך 150 אלף דולר", אמרה. בעלה של איזנווה היה נסער. כל הסיפור נראה מוזר מדי. הוא לחץ על איזנווה שתברר את העניין יותר לעומק. האחות התרצתה וענתה שאדם בשם צ'ומה, חבר של המשפחה, עזר, ושהנדיבות שלו הפתיעה גם אותה ואת כל שאר בני המשפחה. את הבעל זה לא שכנע, והוא אמר לאיזנווה שלדעתו הם צריכים להחזיר את הכסף, ומיד.

עוד באותו שבוע איזנווה היתה צריכה להתייצב בבנק שלה, מול סגנית המנהל, ולספק הסבר: מהיכן הגיע הכסף לחשבון. "היא אמרה לי שמדובר בכסף חוקי, שאימא שלה מכרה נכס בארצות הברית ושלחה לה את הכסף", סיפרה מאוחר יותר סגנית מנהל הסניף במשטרה. איזנווה עצמה סיפרה בחקירה, שאמא שלה הייתה מקושרת בשלטון הניגרי, לאחר שנים שבהן ביצעה פרויקטים לממשלה ושצברה רכוש וקרקעות. סגנית מנהל הסניף הוסיפה בחקירה, שאיזנווה גם שיתפה אותה בחילוקי הדעת שלה עם בעלה. "הוא [הבעל] לא מעוניין בכסף", אמרה לבנקאית.

בשלב הזה איזנווה כבר הייתה בעיצומה של מפולת. בשיחה הבאה עם אחותה, האחות ביקשה ממנה, במפתיע, שתעביר אליה בחזרה את הכסף, משום שגורמים מסתוריים החלו לאיים עליה ולנסות לסחוט ממנה את הכסף. איזנווה עשתה כמצוותה.

המסמך המזויף שנשלח לבנק לאומי
פרטי

בהוראת האחות, איזנווה החלה להעביר את 150 אלף הדולר בחבילות נפרדות, באמצעות שירות '"ווסטרן יוניון", לחשבונות בנק שונים. רק אל תשאלי אותי של מי החשבונות האלה, התחננה האחות לטענת איזנווה – והיא אומרת שאכן לא שאלה. הכסף נעלם במהירות. הוא הועבר לחשבונות בנק ברחבי העולם: טאיוואן, הונג קונג, ניו-יורק וגם ניגריה.

התיק ישכב עוד זמן בפרקליטות, עד ששלוש שנים אחר כך יוחלט להגיש נגד איזנווה כתב אישום על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף מסמכים. בעקבות חתימה על עסקת טיעון, היא תקבל עונש של חצי שנה של עבודות שירות וקנס של 10,000 שקל. הליך אזרחי שהגיש נגדה בנק "לאומי", שספג את העוקץ, יגבה ממנה קנס של 175 שקל. אלא שגם בית המשפט לא ידע לקבוע אם היה לה מושג על העוקץ.

זו פרשה מוזרה שמעלה סימני שאלה: לגבי התפקוד של בנק לאומי, במספר דרגים; לגבי הקלות שבה אחד משני הבנקים הגדולים בישראל נעקץ בידי חבורת נוכלים שפועלת מיבשת אחרת; וישנן גם שאלות לא פתורות לגבי החלק של איזנווה בסיפור. אמנם, היא הביעה חרטה על ההתנהלות שלה מרגע שקיבלה את הכספים, אך המשיכה וטענה עד הרגע האחרון שאין לה שום היכרות עם אנשי הרשת שביצעו את העוקץ. בית המשפט קיבל את הטענה הזאת. אבל על עובדה אחת בפרשה אין ויכוח: עד ליום שבו התפוצצה, איזנווה הייתה אזרחית שומרת חוק שעשתה מאמצים מרשימים בניסיון לשרוד כלכלית במדינה חדשה.

השכנים "הטובים, השקטים והאדיבים"

חייה של איזנווה אולי לא היו קלים עד אותו יום, אבל גם לא מאוד רחוק מכך. היא עלתה לארץ מניגריה ב-2004 בעקבות בעלה הרופא ועברה להתגורר איתו בבאר שבע. היא סבלה מגעגועים למשפחה שהשאירה מאחור, וגם מקשיי הקליטה הלא פשוטים. זה היה ניגוד חד לכל מה שהכירה. בניגריה משפחתה היתה מסודרת ומקושרת. היא עצמה בדיוק החלה לעבוד כעורכת דין, ערב הגירתה, ולבנות בית על שטח גדול, בלי משכנתא ובלי הלוואות. "אין דבר כזה משכנתא, הכול משלמים במזומן", סיפרה במשטרה והוסיפה: "אני באה ממשפחה מכובדת וטובה. בניגריה זה מקובל שכולם עוזרים אחד לשני. פה בישראל נאלצתי להתחיל הכל מהתחלה".

תחילה עבדה בניקיון, בניסיון לפרנס את שני ילדיה, בן 14 ובת 8 וחצי היום. המצב היה דחוק. בעלה הרופא פתח קליניקה פרטית, בצד עבודתו במכבי, שתי משרות כמעט מלאות, ובהמשך הגיעה גם המשכנתא. הזוג רכש דירת שלושה חדרים בסכום של 650 אלף שקל באחת השכונות הישנות בבאר שבע, וההחזרים עמדו על כ-3,000 שקל בחודש. "בעלי תמיד אמר לי שאנחנו לא צריכים עזרה מאף אחד ושנחזיר את הכסף לבנק בעבודה קשה", אמרה איזנווה בחקירה. "עבדנו קשה מאוד. החיים פה לא קלים. אבל אף פעם לא היו לי בעיות עם החוק. המטרה שלי בחיים היא לדאוג לילדים שלי, אני עובדת קשה מאוד לשלם את החשבונות".

לאחר כמה שנים כמנקה במשרדים, איזנווה הצליחה להשתדרג ומצאה עבודה כמורה לאנגלית במכללה ללימודי אנגלית במרכז. "הם אנשים טובים. שקטים, אף פעם לא היו לנו בעיות איתם. אדיבים מאוד", סיפר שכן של בני הזוג, "הם השתלבו פה מהר מאוד. גם הילדים, למרות הקשיים שעברו כעולים חדשים". ואז הגיעה ההעברה בנקאית משונה ויחד איתה החקירות, המשפט וההרשעה.

בנק לאומי
יונתן סינדל

הלקוח הנורווגי שלא היה לקוח ולא נורווגי

מתחקיר פנימי שערך בנק לאומי עולה כי ב-29.4.2011, כמה חודשים לפני שאיזנווה זיהתה את התנועות בחשבון שלה, נשלח לבנק מייל מנציג כביכול של בנק "דנורסקה" הסקנדינבי, שהחזיק חשבון ב"לאומי". הנציג ביקש לקבל אישור על כך שבנסיבות מסוימות, התקשורת בין הבנקים תוכל להתנהל באמצעות פקסים, ולא באמצעות המערכת הפנימית המאובטחת, שנועדה לביצוע העברות כספים בין בנקים – "סוויפט" שמה.

המייל הועבר לחטיבה הרלוונטית ב"לאומי" והיא אישרה שהבנק הנורווגי אכן יוכל להעביר הוראות ל"לאומי" באמצעות פקס – לבצע הפקדות, משיכות ועוד. תשובה על כך, חתומה בידי אנשי הבנק, נשלחה לנורווגים. או למי שחשבו שהם נורווגים.

חודש מאוחר יותר התקבלה ב"לאומי" שיחת טלפון עם בקשה להעברת 600 אלף שקל מהחשבון שהחזיק בנק "דנורסקה" ב"לאומי", לחשבון אחר שהחזיק, בבנק "מיצובישי" ביפן. על פי התחקיר הפנימי, נציגי הבנק סרבו לבקשה בטענה שהם לא מתעסקים עם מט"ח. בתגובה, הלקוח הנורווגי – שלא היה לא לקוח ולא נורווגי – שלח מייל ובו הוראת תשלום על אותו הסכום, אבל הפעם עם בקשה להעביר אותו לסניף בנק הפועלים של איזנווה. בנוסף, צירף למייל את המסמך שאותו קיבל חתום רק לפני כמה שבועות, המאשר לבצע העברות שלא דרך מערכת "סוויפט" הפנימית.

עובדי "לאומי" השתכנעו שהמסמכים אותנטיים וביצעו את ההעברה לחשבון של איזנווה. רק בהמשך התברר שהם נפלו קורבן לרשת נוכלות בינלאומית שמקורה בניגריה ושפועלת גם מלונדון. אנשי הרשת רכשו דומיינים וזייפו מהם מיילים. אבל מביך מזה: התברר שבאותו היום שבו נשלחה הבקשה, סניף הבנק הנורווגי בכלל היה סגור ועובדיו שהו בחופשה. לזכותם של אנשי "לאומי" ייאמר שהנוכלים השתמשו בשמות אמיתיים של אנשי הבנק הנורווגי והצליחו לזייף היטב את חתימותיהם ואת שאר המסמכים. המוניטין הבינלאומי הגרוע שיצא לעוקץ הניגרי, בשל אותו ניסיון הונאה המוני דרך מיילים (ושאף הפך עם השנים לשם הגנרי של כל תרמית שנעשית דרך מייל), לא היה מוצדק במקרה הזה.

DNB
shutterstock

כך או כך, ב-3.8.2011, כאשר עובדי הבנק הנורווגי חזרו לעבודה, הם הופתעו לגלות שמישהו משך מהחשבון שהבנק החזיק ב"לאומי" 600 אלף שקל והעביר לחשבון אחר. עובד הבנק מיד יצר קשר עם אנשי "לאומי" וביקש לברר את הנושא. רק אז הבינו ב"לאומי" לראשונה שהתכתובת שקיימו כביכול כמה שבועות לפני כן עם הבנק הנורווגי היתה ממיילים מזויפים, ושב"דנורסקה" לא ידעו דבר על אישור לביצוע עסקאות מחוץ למערכת ה"סוויפט".

"התנהלות פקידי הבנק בפרשה מעוררת תמיהות רבות", אומר היום אחד מקציני המשטרה שטיפל בפרשה. "הקלות שבה מאות אלפי שקלים הועברו לחשבון בנק של מורה, מבלי לאמת את הדברים מול הבנק בנורווגיה, היא הזויה ביותר. זו עקיצה שהיה אפשר למנוע בלי הרבה מאמץ, ומעבר לזה – איך לא נדלקה להם נורה אדומה שמדובר בחשבון בנק של לקוחה פרטית, ולא של איזה טייקון שמחכה לכסף כזה גדול?".

 אגב, בשולי התחקיר הפנימי שקיים הבנק, נחשף כי באותה התקופה, פחות או יותר, ניסו נוכלים מאירופה וקנדה, שהתחזו לנציגי בנקים אחרים, להונות אותו בהיקף של מיליוני שקלים, אבל את המזימה הזאת נציגי הבנק סיכלו.

עסקת הטיעון שלא פתרה את התעלומה

כשאנשי "לאומי" נדרשו על ידי הנורווגים להחזיר את הכסף, הם פנו לבנק "הפועלים", וזה השיב שהלקוחה מסרבת להחזיר את הכסף בנימוק שהיא קיבלה אותו מבן משפחה כדין, במסגרת סיוע לרכישת דירה. כמה ימים לאחר מכן נציג "לאומי" פנה ישירות לאיזנווה בדרישה להחזיר את הכסף. איווזנה השיבה לו, על פי התחקיר הפנימי שקיים הבנק, שהיא לא מבינה למה דורשים ממנה את הכסף וגם התלוננה ש"פועלים" חסם בינתיים את החשבון שלה.

הבנק הנורווגי הודיע שמדובר בהעברה חשודה
פרטי

בימים הבאים נעשו מספר פניות נוספות מצד הבנק לאיזנווה, בדרישה שתחזיר את הכסף, אלא שהוא כבר התנדף בשלב הזה למספר חשבונות אחרים ברחבי העולם. בשלב הבא – רק אחרי שנה – הנהלת הבנק הגישה תלונה במשטרה נגד איזנווה. כשלושה חודשים לאחר הגשתה, איזנווה נחקרה באזהרה במשך יום שלם.

"אין לי קשר לכל הדבר הזה", אמרה לחוקרי יחידת ההונאה של משטרת המחוז הדרומי כשהיא ממררת בבכי לאורך כל חקירתה. "הייתי בהלם, חטפתי שוק מהסכום הגדול שראיתי בחשבון. כל מה שידעתי זה שקיבלתי כסף שלא שייך לי ואני צריכה להחזיר אותו בחזרה. עוקץ? לא ידעתי שמדובר ברמאות. אני לא מבינה מה אני עושה פה בכלל. אלוהים, מאיפה כל התסבוכת הזו נפלה עליי? אין לי מושג למה בנק לאומי העביר לי את הכסף".

איזנווה בכתה במהלך חלקים גדולים מהחקירה. בחלק מהזמן ישבה עם ראש רכון כלפי הרצפה. היא אמרה שבהתחלה חשבה שמדובר בכסף שאחותה שלחה מחשבון הבנק של אימן, ושרק בהמשך הבינה, לטענתה, שאחותה נמצאת בצרות בעקבות ההעברה. מצד מי? לא ברור. "מיד כשקיבלתי את הכסף לחשבון, החזרתי אותו", אמרה לחוקרים. "אחותי בחורה צעירה, אין לה את הכסף הזה". כשנשאלה מאיפה אחותה השיגה את הכסף, אמרה: "אני לא זוכרת שמות של אנשים בניגריה. אני יותר מעשר שנים לא שם. אין לי מושג מאיפה. היא קיבלה מספרי חשבונות בנק מאנשים שביקשו ממנה שאשלח להם את הכסף".

בהמשך איזנווה מסרה את שמו של צ'ומו נוויקי, מקורב למשפחתה בניגריה שאולי היה קשור לדבריה להעברת הכסף, אך החוקרים לא הצליחו לאתר אותו וחשדו בה שהיא משקרת. הם לחצו עליה שוב ושוב שתספר מאיפה הגיע הכסף. הם הניחו שהיא יודעת משהו שהיא לא מספרת.

בתום החקירה, שוחררה איזנווה בערבות, וכמה זמן אחר כך יחידת ההונאה העבירה את התיק לפרקליטות מחוז הדרום, להגשת כתב האישום. התיק שכב בפרקליטות במשך שלוש שנים, עד שהוחלט להגיש נגדה כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וזיוף מסמכים. במקביל לכתב האישום, בנק "לאומי" הגיש תביעה אזרחית נגד איזנווה לבית משפט השלום באשדוד.

ניגריה
shutterstock

עורכי הדין איציק קארו ומשה סרף שייצגו את איזנווה בהליך האזרחי חתמו על הסכם פשרה שבמסגרתו תחזיר לבנק 150 אלף שקל, לא כולל ריבית והצמדה, בתשלומים חודשיים שיתפרשו על פני שש וחצי שנים. בסך הכול היא תחזיר לבנק 175 אלף שקל. בתצהיר שהגישה לבית המשפט באשדוד חשפה כי אחותה הייתה בקשר עם אדם בשם צ'ומה נוויקי בנוגע להעברת הכספים – המעורב היחיד לטענתה בסיפור, מלבד שתיהן. נוויקי לא אותר עד היום, וכמוהו גם שאר הנוכלים המעורבים בעוקץ. בשלב מסוים שקלו החוקרים לערב את האינטרפול ולבצע חיקור דין בחו"ל, כדי לנסות לאתר את הנוכלים, אך ויתרו.

בהליך הפלילי, שהסתיים באחרונה, איזנווה חתמה באמצעות פרקליטה, עו"ד אבנר שמש, על הסדר טיעון, במסגרתו הודתה בעבירה של קבלת דבר במרמה והביעה חרטה. "אני מצטערת על מעשים שעשיתי ומתביישת", אמרה. "הייתי נתונה ללחצים. אני מבקשת שבית המשפט ירחם עליי ויעשה צדק". הפרקליטות דרשה מבית המשפט לגזור עליה עונש של שישה חודשי מאסר וחצי בפועל וקנס של 10,000 שקל. שירות המבחן לעומת זאת המליץ לבית המשפט שלא לגזור עליה עונש מאסר בפועל ולהסתפק בעבודות שירות, שכן להערכתו היא לא תחזור על מעשים כאלה בעתיד.

השופט אליהו ביתאן החליט לגזור עליה שישה חודשי עבודות שירות, שנה מאסר על תנאי ותשלום קנס של 10,000 שקל. "הקשר של הנאשמת לאלה שעומדים מאחורי מעשי המרמה שהביאו את הבנק להעביר את כסף לחשבונה לוט בערפל", קבע השופט. "נתון זה מקבל משנֶה משמעות שעה שלא מיוחסת לנאשמת מעורבות, או אפילו ידיעה, על מעשי המרמה האמורים".

מבנק לאומי נמסרה בתגובה: "בעקבותיה הפרשה הבנק הגיש תביעה אזרחית כנגד הנאשמת, במקביל להגשת תלונה למשטרת ישראל אשר הובילה להגשת כתב אישום פלילי כנגדה. פסקי הדין בשתי התביעות מדברים בעד עצמם. לאומי ביצע תחקיר מקיף על מנת להפיק ולחדד את הנהלים בכל הנוגע לפקודות תשלום. מאז הפרשה סוכלו על ידי הבנק בשלבים מוקדמים, ניסיונות רבים לביצוע הונאות דומות".

הכתבה המקורית התפרסמה ב-Mako

כתבות נוספות מבית מאקו:

טסים לחו"ל? קבלו אפליקציות שיתרגמו אתכם

מהתחרות בין פייסבוק וגוגל אנחנו רק נפסיד

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם