- TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין הרבני קבע: מותר לאישה לחטט בטלפון של בעלה

דיינים קבעו: הצורך לגילוי האמת עולה על זכותו של הבעל לפרטיות ■ פרקליטת האישה: החלטה חשובה ואמיצה ■ פרקליט הבעל מאיים לעתור לבג"ץ ■ עו"ד מומחה לענייני פרטיות: החלטה מסוכנת

תגובות
להציץ בסלולר

דייני בית הדין הרבני בנתניה החליטו, בצעד תקדימי, כי מסרונים ששלפה אישה מהטלפון של בעלה יכולות לשמש כראיה כדי להגיע לחקר האמת, גם אם מדובר בעבירה על החוק.

מדובר בבני זוג נשואים בשנות השלושים לחייהם, הורים לשני ילדים. מזה כשלוש שנים שהבעל ואשתו אינם מנהלים חיי זוגיות. הבעל עזב את הבית ושכר דירה משלו, כשמידי פעם הגיע לביקור בית להיפגש עם ילדיהם. לטענת האישה, במהלך נישואיהם בעלה סירב לקיים איתה יחסי אישות ורק במקרים בודדים וחריגים שקיימו יחסי מין נולדו להם ילדיהם.

מתברר שלבעל, על פי החשד, היו יחסים רומנטיים עם בעלת הדירה ממנה שכר את הבית אליו עבר להתגורר. בשלב מסוים הציבה האישה אולטימטום לבעלה: לעזוב את הבית ולסיים את הזוגיות ביניהם, או ללכת איתה לטיפול זוגי כדי להציל את נישואיהם. לטענתה, בעל בחר באופציה הראשונה.

הראיה המפתיעה במשפט הגירושין

האישה, באמצעות עו"ד איילת ישראלי-מרגלית, הגישה תביעה לבית הדין הרבני בנתניה נגד בעלה, במטרה לחייבו לתת לה גט ולשלם לה את סכום הכתובה. לדבריה, במהלך שנות נישואיהם בעלה נהג להשפיל אותה, נהג כלפיה בחוסר כבוד, נקט כלפיה באלימות מילולית ולהעליב אותה.

טלי מאייר

מנגד, הבעל, המיוצג על ידי עו"ד אברהם דבירי, הכחיש את טענות האישה וביקש 'שלום בית'. לדבריו, הוא לא מנהל או ניהל שום רומן ואין לו קשר עם שום אישה, ומדובר בחברה של המשפחה.

במהלך הדיון, עו"ד ישראלי-מרגלית שלפה ראיות מפתיעות התומכות בגרסת האישה, לפיה בעלה לא ממש רוצה שלום בית. מתברר שהאישה חדרה למחשב ולסמארטפון של הבעל וחיטטה לו בהודעות ובמיילים, כדי לגלות את מניעיו של בעלה לפירוק הנישואין. היא תיעדה את ההודעות שלו והציגה אותן בפני הדיינים. עו"ד דבירי התנגד לקבל את ההודעות כראיה, בנימוק שמדובר בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות וחדירה לצנעת הפרט.

הדיינים הכשירו את העבירה על החוק

הדיינים שלמה שפירא, אברהם מייזלס ואריה אוריאל דחו את בקשת הבעל וציינו כי כדי להגיע לחקר האמת ולברר את הדברים שנאמרו בחדרי חדרים - הדרך היחידה היא להסתמך על המסרונים והמיילים שהאישה תיעדה מהמחשב והסמארטפון של בעלה. לטענת הדיינים, במקרה זה מדובר לכל היותר בהפרה 'קלה' של פגיעה בפרטיות הבעל ולא בצילומים חושפניים מחדר המיטות. הם תמהו מדוע הבעל התנגד לחשיפת המסרונים, דבר שיכול להעיד על כך שהוא מתחמק מחשיפת האמת ושיש לו מה להסתיר.

"הצורך לגילוי האמת עולה על זכותו של הבעל לפרטיות ולהסתרת האמור במסרונים ובמיילים השייכים לו... למרות הפגיעה בפרטיות של הבעל, מכיוון שאם תוכח טענת האישה שהגירושין קרו בגרימתו, אכן מגיע לאישה לדרוש ולקבל את כתובתה", נימקו הדיינים את החלטתם. "הדבר מתחזק לאור ההתחמקויות של הבעל בדיון האחרון, בהם חזר על התשובות: 'לא זוכר', 'לא יכול להיות' הפוגעות באמינות דבריו, ומשכך יש מקום להתיר לאישה להציג ראיותיה", הוסיפו וקבעו מועד למסירת הגט.

פרקליטתה האישה, עו"ד אילת ישראלי-מרגלית, טוענת כי מדובר בהחלטה אמיצה, חשובה ופורצת דרך: "זו פעם ראשונה שבית דין רבני מתיר החלטה כזו מהפכנית וחריגה ויש לה חשיבות רבה בכך שניתן בדרך זו להגיע לחקר האמת, במיוחד כאשר מדובר במילה מול מילה, ולאפשר לדיינים לקבל את ההחלטה הנכונה ולגלות מי מבני הזוג צודק או משקר", ציינה. "אני לא רואה פה שום עבירה על החוק".

עו"ד אברהם דבירי, פרקליט הבעל, טוען כי פסיקת הדיינים מעוררת מחלוקת ובעייתית מאוד וכי בכוונתו לערער על ההחלטה לבית הדין הגדול ואפילו להגיש עתירה לבג"צ לבעל את פסק הדין: "אנחנו מתכוונים לערער על ההחלטה לבית הדין הגדול ואם הוא ידחה את הערעור נפנה לבג"צ. החלטת הדיינים מנוגדת לפסיקה לפיה חיטוט במיילים או בסמארטפון היא פגיעה בפרטיות ומדובר למעשה בעבירה פלילית. ההחלטה שלהם מנוגדת לפסיקת בג"צ ונדרוש לבטלה", הוא טוען.

"החלטה מסוכנת"

עו"ד דן חי, מומחה לדיני טכנולוגיות, תקשורת ופרטיות, מתקשה לקבל את פסיקת הדיינים. לדבריו, "לכל אדם מגיעה פרטיות, גם במקרים שמדובר בבני זוג - לכל בן זוג יש זכות לפרטיות, ואסור להפר אותה. סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות אומר שחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש כראיה במשפט (אזרחי או בבית דין רבני). אבל יש בו סייג, שאומר שאם בית המשפט קבע שישנם 'טעמים מיוחדים', כן ניתן להשתמש בחומר כראיה".

הוא מציין כי "טעמים מיוחדים" הם לרוב נסיבות קיצוניות ויוצאות דופן. "מקרה מיוחד, בעיניי, צריך להיות מקרים פליליים חמורים מאוד, נניח מקרה רצח. אם זה בין בני זוג, אז אם בעל כתב מייל שבו הוא מפרט כיצד מתכנן לרצוח את אשתו - הייתי מאשר את זה. אחרת, זה מבטל את הסעיף הזה בחוק". אך במקרה הזה, הוא מוסיף, "ההסבר מדבר על 'חקר האמת', אבל זה נכון למעשה לכל תיק, שצריך להגיע לחקר האמת".

"בעיניי ההחלטה מסוכנת, כי אפשר להבין ממנה שכל סכסוך בין בני זוג בעתיד מאפשר פריצה של הפרטיות או אפילו ביטול של הזכות לפרטיות", הוא אומר. זו החלטה לא נכונה ומאוד מסוכנת. היא יכולה להביא לכך שאם יחסים מתערערים בין בני זוג, הם יצטרכו לנהל חיים מסווגים ולהסתיר דברים, וזה עלול לקלקל את היחסים עוד יותר".

הידיעה פורסמה באתר mako

עוד כתבות ב-mako

התחזה לפעיל דאע"ש - וישלם ביוקר

קסדה של F-35 ב-400 אלף דולר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#