תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המובילאיי של הרופאים ועוד חידושים והמצאות

לכתבה
Getty Images IL / עיבוד ת�

כ-500 סטארטאפים ישראלים פועלים בתחום הלוהט של הרפואה הדיגיטלית. אלה המסקרנים שבהם

תחום הבריאות הדיגיטלית הוא ענף צעיר וצומח של תעשיית ההייטק העולמית. החברות שפועלות בו שואפות לפתור את הבעיות שעמן מתמודדות מערכות בריאות בכל רחבי העולם: עלויות גבוהות, מחלות כרוניות, מחסור בכוח אדם ורשלנות רפואית. בישראל יש כיום מאות חברות מתחום זה, רובן צעירות מאוד. מיפוי שביצעה קרן ההון סיכון ורטקס מעלה כי בשנים 2011־2017 צמח מספרן מ־189 ל־498, וב־2013 נרשם בו האקזיט הגדול ביותר עד כה: חברת התוכנה dbMotion, המנגישה מידע רפואי לארגוני בריאות, נמכרה ל־Allscripts האמריקאית תמורת 235 מיליון דולר. מתוך כ־11.5 מיליארד דולר שגייסו חברות בריאות דיגיטלית בעולם ב־2017, כ־2% (333 מיליון דולר) גייסו חברות כחול־לבן.

שחקנית נוספת הפועלת בשוק הבריאות הווירטואלית היא פייסבוק, שבמסגרת פעילות הפיתוח העסקי שהיא מנהלת בישראל, מדריכה חברות סטארטאפ העוסקות בתחום. "אנחנו מעוניינים בשני סוגים של חברות", אומר נועם גביסון, שמנהל את התחום בפייסבוק ישראל. "מחד, חברות שפותרות בעיות רפואיות ועוזרות לנהל אורח חיים בריא. מאידך, חברות שפותרות בעיות ביורוקרטיות ולוגיסטיות, ומייעלות את תשתית מערכת הבריאות".

השקעות בבריאות דיגיטלית, במיליוני דולרים

מערכת הבריאות הישראלית היא קרקע פורה לסטארטאפים של בריאות דיגיטלית,  אומר גביסון, הודות למה שהוא מכנה "השילוש הקדוש": מסדי הנתונים הנרחבים, הבסיס של תעשיית החדשנות הישראלית, ואוריינות טכנולוגית מפותחת של אוכלוסיית ישראל. "המשתמשים נהפכים להיות פעילים יותר לגבי הבריאות שלהם", הוא אומר. "זהו טרנד עולמי המציב את המטופל באמצע".

"ישראל היא אחת המדינות המתקדמות כיום בתחום הבריאות הדיגיטלית", מעריך גם עמנואל תימור, שותף כללי בקרן ורטקס, המשקיעה בימים אלה בחברות בריאות דיגיטלית, בהן דאטוס. הריכוזיות בשוק הבריאות בישראל משחקת תפקיד חשוב בכך, הוא אומר, הודות להימצאותם של מסדי נתונים גדולים בידי שתי קופות חולים, מכבי וכללית, שנאגרו במשך כ־20 שנה. מסדי נתונים אלה כוללים כ־5 מיליון רשומות של מטופלים, ומידע זה מהווה משאב יקר ערך עבוד חברות הסטארטאפ המעוניינות לרתום את כוחו של מידע העתק (ביג דאטה) לפיתוח מוצריהן.

"בגלל הזדקנות האוכלוסייה, נוצר עומס שדורש ממערכת הבריאות להתחדש", אומר תימור. "במקביל, מפותחים פתרונות שלא היו קיימים בעבר. כשתוחלת החיים עולה בהתמדה, ברור שהדרישות והאילוצים לא ייעלמו, אלא ימשיכו לדרבן חדשנות".

הנה ארבע חברות סטארטאפ ישראליות מסקרנות במיוחד הפועלות בענף.

 

Datos: ניטור מרחוק לחולים כרוניים

שנת הקמה: 2015

עובדים: 14

הון שגויס: 3 מיליון דולר

משקיעים: ורטקס, אנגולר

Datos Health

גאדג'טים לבישים כמו צמיד הפיטביט (Fitbit) או אפל ווטש מאפשרים לכל אדם לשאת על גופו שלל חיישנים רפואיים, כמו מד לחץ דם או אק"ג. מגמה זו הולכת יד ביד עם התבגרות שוק הבריאות הדיגיטלית. כך למשל, יומיים לאחר שאפל עדכנה את השעון החכם שלה ואפשרה לנטר באמצעותו את פעילות הלב, דיווח משתמש באתר רדיט כי השעון שלו התריע על קצב לב חריג. לאחר שהריץ את יישומון האק"ג, גילה כי היתה זו הפרעת קצב שכיחה יחסית. גילוי זה, אמר, הציל את חייו.

גם דאטוס הישראלית משתמשת בשעון של אפל כפלטפורמה למוצר שפיתחה. החברה ערכה ניסוי בבית החולים שיבא בנושא שיקום לב, הליך רפואי המיועד לחולים אחרי אירוע לבבי ולמחלימים מניתוחי לב. "כל אזרח ישראלי זכאי לתוכנית שיקום בת חצי שנה", מסבירה אביגיל לוין, מנהלת שיווק בדאטוס. כיום, היא אומרת, לא כל מרכזי הבריאות בישראל יכולים להעמיד הסעות לרשות המטופלים הזכאים לשיקום ולתחזק חדר כושר ייעודי, ומצוקה זו מחריפה והולכת, מאחר שמספר חולי הלב גדל. "לאחר שנפגש עמנו, מנכ"ל שיבא הציע לקיים תוכנית שיקום לב מרחוק, שבה יוענקו למטופלים שעונים חכמים לצורך ניטור מצבם". כך, היא מסבירה, יכולים החולים לעבור את מרבית תהליך שיקום הלב בחדר כושר הקרוב למקום מגוריהם, במקום להגיע לבית החולים. 30 מטופלים השתתפו במיזם הנסיוני, ולאחר שזה הוכתר בהצלחה, הוחלט להרחיב את התוכנית ל־300 משוקמי לב, במימון משרד הבריאות. "אני לא חושבת שיש מדינה אחרת שעושה זאת", אומרת לוין. "עכשיו כל בתי החולים בארץ יכולים להקים מחלקת שיקום לב, גם אם אין להם שטח להקצות לחדר כושר".

מנכ"ל ומייסד דאטוס, אורי בטש, הקים את החברה בעקבות אירוע שכמעט הסתיים בטרגדיה: בעת ארוחה משפחתית הובהל חמו, חולה לב כרוני, לבית חולים בעקבות אירוע לב, שממנו התאושש. בטש הבין שניתן היה למנוע את האירוע הזה אם היו אמצעים טובים יותר לנטר בקביעות את מצבם של חולי לב כרוניים. "הוא ראה שיש פער בין המערכת ללקוחות שלה", אומרת לוין. כיום מנטרת דאטוס מרחוק לא רק את מצבם הרפואי של חולי לב, אלא גם של חולים הסובלים מלחץ דם גבוה, סרטן הלבלב וסוכרת. "אבי חולה סוכרת", מספרת לוין. "מדי שלושה חודשים הוא צריך ללכת לרופא שמנהל מעקב אחרי המדדים שלו, והרופא מודד לו לחץ דם ומחדש לו את מינון התרופות. בין הבדיקות התקופתיות הרופא כלל לא נמצא בקשר עם אבא שלי. אם יש הידרדרות פתאומית, הוא יצטרך להגיע לבית חולים. זה קושי שהמוצר של דאטוס יכול לפתור".

החברה מקיימת שיתוף פעולה עם אחת מקופות החולים הגדולות במסגרת תוכנית ניסוי חדשה לחולי סוכרת. "לקופת החולים יש מרכז טלפוני של אחיות שבין היתר, מתקשרות לחולי סוכרת פעם בחודש, לאורך ארבעה חודשים עד חצי שנה". האחיות בודקות מה שלום החולים ועוקבות אחר מדדי הסוכר שלהם. לדברי לוין, קופת החולים מנסה להפחית את עלויות הסיבוכים של סוכרת, שעלולים להיות קשים ויקרים. "לאחיות יש רק עשר דקות לכל חולה ויש להן מכסת חולים ליום", היא אומרת. "בפיילוט שערכנו, החולים מזינים ביישומון של דאטוס את מדדי הסוכר. כך האחיות יוכלו לראות את מצבו של כל מטופל לפני שהן מתקשרות אליו ולהסיק תובנות בנוגע למצבו".

Dario: יועץ צמוד לחולי סוכרת

שנת הקמה: 2011

עובדים: 55

הון שגויס: 49.4 מיליון דולר

משקיעים: OurCrowd, פגסוס קפיטל

דאריו היא חברה ישראלית נוספת הנותנת מענה למחלת הסוכרת, ששכיחותה בארצות הברית גבוהה במיוחד. ארז רפאל, מנכ"ל דאריו, מספר כי אף שהחברה פועלת בתחום הרפואה, היא רוצה להידמות לאפל ולפיטביט. "אנחנו רוצים כמה שיותר פיתוחים מאושרי FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי), אבל גם משווים את עצמנו לחברות הטכנולוגיה, שמשלבות לייף־סטייל ובריאות. שאלנו את עצמנו, 'למה שלא נהיה המוצר הכי טוב, אבל גם ניתן חווית משתמש טובה?'".

DARIO HEALTH

דאריו פיתחה ציוד לבדיקת רמות הסוכר בדם באמצעות מכשיר שמתחבר לטלפון החכם, אוסף בו את המידע ומציג אותו ביישומון. החידוש המרכזי של המוצר בהשוואה למוצרי בדיקות הסוכר המסורתיים הוא בהתממשקות לסמארטפון (יתר חלקי המערכת כווצו למכשיר קטן, אך עדיין נדרשים דוקרן ומקלות). כך יוצרת החברה תיעוד דיגיטלי של רמות הסוכר בגוף החולה לאורך זמן ומציגה תובנות שיכולות לשפר את איכות חייו. "אם אתה מאפשר למשתמשים להבין טוב יותר את המצב הקליני שלהם, הם יכולים לקבל החלטות תזונתיות נבונות יותר. אנחנו מראים לאנשים את החיבור בין התזונה שלהם לבין רמות הסוכר בדמם. אנחנו יכולים להתריע על עלייה ברמות הסוכר, או להצביע על הבדלים בין התנהגותם לבין זו של אחרים במצב דומה. הצלחנו לתרגם למשתמשים את התמונה הרפואית הודות למשחוק (גיימיפיקציה) באפליקציה", מסביר רפאל.

למשל, הוא מדגים, "חולי הסוכרת צריכים להישאר בטווח רמות הסוכר הבריא שלהם – למשל 80־120 מיליגרם לדציליטר, וכ־130 לאחר ארוחה. האפליקציה יכולה לחזות מה תהיה רמת הסוכר שלהם, למשל אחרי שאכלו, והיא עושה זאת בדרך ברורה ונגישה: למשל, אם אני בטווח בריא, אני ירוק. אם מתחת, אדום ואם מעל, סגול. היישומון יראה לך כמה פעמים השבוע היית 'ירוק', 'אדום' או 'סגול' וישלח דו"חות קבועים. זה יכול לשנות לטובה את אופי ההתנהגות של המטופלים". המערכת גם עשויה להתריע בפני המשתמשים על שינויים בהרגלים, כמו שהות ארוכה מחוץ לבית, וכך לעזור להם להימנע מחריגות במדדים.

 

MedAware: רשת ביטחון נגד רשלנות רפואית

שנת הקמה: 2012

עובדים: 24

הון שגויס: 10 מיליון דולר

משקיעים: ג'נרל אלקטריק, גפן קפיטל, OurCrowd

למרות השכלתם וניסיונם רב השנים, גם רופאים עשויים לשגות שגיאות העלולות לעלות בחיי המטופלים. על פי מכון המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2005־2015 הוגשו בישראל כ־8,400 תביעות בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות ממשלתיים בלבד. מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנים 2005־2014, רשלנות רפואית היתה גורם אפשרי למותם של כ־1,900 בני אדם. המערכת שפיתח הסטארטאפ MedAware נועדה לצמצם מקרים כאלה למינימום, באמצעות בינה מלאכותית. "הרעיון נולד אחרי ששמעתי על ילד בן תשע שנפטר אחרי שקיבל בטעות מרשם למדלל דם במקום לתרופה לאסטמה – כי שתי התרופות היו בעלות שמות דומים", אומר גידי שטיין, רופא במחלקה פנימית בבית החולים בילינסון, ומייסד מדאוור. "לאחר שנטל את מדלל הדם, הילד נפצע כשרכב על אופניו ומת מדימום מוחי. "אמרתי שלא אוכל לחיות עם עצמי אם זה יקרה לי. זה כמו להרוג מישהו בשגיאת כתיב. ידעתי שצריך לעשות משהו כדי למנוע טעויות כאלה".

ללא קרדיט

מערכת הבינה המלאכותית של מדאוור מנטרת את הפעילות של הרופא ומשווה בין המטופלים שלו ובין מיליוני מטופלים נוספים בעלי זהות דומה, וכך מסוגלת המערכת לזהות את המקרים החריגים. שטיין משווה את המנגנון של מדאוור למערכת המתריעה מפני הונאות אשראי: "לכל משתמש בכרטיס האשראי קיים דפוס פעולה יומיומי לפי היקף הוצאות, מקומות ושעות הרכישות. נוצרת תבנית של התנהגות, ואם כרטיס האשראי שלך יצוץ מחר בזימבבואה, זה יראה חשוד. באופן דומה, אנחנו מסתכלים על התנהגות חריגה של הרופא ושל המטופלים שלו. מרבית המטופלים המקבלים מרשמים למדללי דם, למשל, הם אנשים מבוגרים שמקבלים מרשמים לתרופות דומות ועורכים בדיקות דם תכופות. יש עננה שלמה של רמזים שמצביעה על הסבירות שבה המטופל יקבל תרופה מסוימת. לעומת זאת, אם מסתכלים על הפרופיל של ילד בן תשע, מדללי דם לא נמצאים בתוך הספקטרום".

שטיין אומר כי החשש הגדול ביותר שלו היה כי המערכת תקפיץ יותר מדי התראות שווא, אבל לשמחתו, "מספר ההתראות כיום די קטן, ואנחנו פועלים ב־80% דיוק ואנחנו מרוצים מכך, מאחר שאף מערכת לא יכולה לספק 100% דיוק" עם זאת, לדבריו, במקרה שבו עליהם לכתוב מרשם חריג, יכולים הרופאים להסיר את ההתראה של המערכת. "הם לא חייבים להקשיב לעצה שלנו. זה כמו 'המובילאיי של התרופות'. זה מצפצף, אבל אתה בכל זאת תוכל לחצות נתיב".

כיום פועלת מערכת ההתראה של מדאוור בבתי חולים המסונפים לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ושבהם מטופלים כ־800 אלף חולים מדי שנה, ובישראל בבית החולים שיבא. שטיין שבע רצון מהביצועים. "בעקבות הטמעת המערכת, שינו הרופאים את התנהגותם. בחודשים הקרובים נפרסם מאמר המתאר את היתרונות הכלכליים של מדאוור", הוא אומר. בשלב הבא, לדבריו, תפתח החברה מערכת שתעניק לחולים גישה עצמאית לנתונים הרפואיים שלהם. "אחת המהפכות שאפל עושה היא לאפשר לאזרח האמריקאי לטעון לתוך האייפון שלו את הרשומה הרפואית שלו", הוא אומר. "זה יאפשר לנו לפתח מוצרים שמעבדים את הנתונים הללו. אנחנו רוצים ליצור מוצר לצרכן שיאפשר לו לקבל התראות או המלצות הקשורות בסיכון שבו הוא נמצא. מעין רשת ביטחון ביתית".

 

Nucleai: פענוח ביופסיות באמצעות בינה מלאכותית

שנת הקמה: 2017

עובדים: 21

הון שגויס: 5 מיליון דולר

משקיעים: ורטקס, גרוב

כשאבי וידמן השתחרר מצה"ל בתום 20 שנות שירות באגף המודיעין, הוא לא תכנן קריירה בעולם הטכנולוגיה הרפואית. "אבל לפעמים הבעיות מוצאות אותך", הוא מספר, ונזכר כיצד אביו נבדק מחשש כי חלה בסרטן הערמונית. "למזלנו הוא היה בריא, אבל נאלצנו לחכות זמן רב עד שקיבלנו את התשובה. שאלתי את עצמי מדוע זה לוקח זמן כה רב". התשובה הובילה אותו להקמת נוקליאיי (Nucleai), המפתחת כלים מבוססי בינה מלאכותית לניתוח דגימות ביופסיה וזיהוי גידולים סרטניים.

מייסדי נוקליאיי. מימין: לוטן חורב, אבי וידמן ,
אלירון אמיר
דויד גארב

כיום, מסביר וידמן, תהליך הבדיקה של רקמות אנושיות חיות מתבצע באותו אופן כמו לפני 150 שנה: באמצעות מבט דרך מיקרוסקופ. "פתולוגים נאלצים לבחון ביופסיות רבות, אך בסופו של דבר, הם בני אדם ועלולים לטעות". וידמן הבין שהידע שרכש בצה"ל בניתוח תבניות ותצלומי לווין בעזרת ביג דאטה עשוי להיות שימושי גם לפיתוח מערכת בינה מלאכותית שתזהה גידולים סרטניים בתצלומי ביופסיה. "הפיתוח שלנו ניצב בפני כמה אתגרים", הוא מציין. "הרבה מהמידע כיום הוא אנלוגי – כלומר תמונות שאינן דיגיטליות. האתגר הראשון הוא להמיר את התצלומים לקבצים דיגיטליים".

האתגר השני הוא לגייס מומחים שיכולים לאמן את הבינה המלאכותית. "בשונה מזיהוי חתולים, כלבים ועצמים אחרים – פעולה שכל אחד יכול לעשות – לפענוח ותיוג מדויק של תצלומי הביופסיה נדרש כוח אדם מיומן", אומר וידמן, ומסביר שהתמונות מתויגות על ידי כמה פתולוגים, וכי בנוסף מעסיקה החברה אנשי בינה מלאכותית, מומחי תוכן, קלינאים ואנשי ביואינפורמטיקה. "על פי המידע הזה, לומדת המערכת את התבניות וסוגי התסמינים שאנחנו רוצים ללמד".

לנוקליאיי שני מוצרים, שהראשון שבהם אחראי על בקרת איכות. לאחר שפתולוג מאבחן את הרקמה, הוא מזין את התמונה במערכת. "אם ישנו הבדל בין התוצאות, המחשב 'מרים דגל' לפתולוג", מסביר וידמן. את המוצר השני הוא מכנה "המתמחה הדיגיטלי". זוהי מערכת בינה מלאכותית המבצעת בדיקה ראשונית, שלאחריה נדרש הפתולוג לבחון את ממצאי התוכנה ולאשר אותם. "לעתים הפתולוג צריך למצוא מחט בערימת שחת. אנחנו מוצאים עבורו את המחט", הוא אומר.

מוצרי נוקליאיי נמצאים בשלבי בטא ובקרוב יהיו בשלים ליציאה לשוק, בכפוף לקבלת אישור ה־FDA. "יותר ויותר מוצרים בעולם הרדיולוגיה אושרו לאחרונה בארצות הברית", אומר וידמן. "האלגוריתמים שלנו הניבו תוצאות טובות מאוד – מעל 95% דיוק. בימים אלו אנחנו מבצעים פיילוטים בבית החולים תל השומר ובמעבדה פרטית. כמו כן, ממשיכים את בחינת המערכת בעוד ועוד בתי חולים בארה"ב ואירופה. את מרבית המאמץ אנחנו מרכזים בארצות הברית. הטמעת המערכת בישראל היא קלה, כי אנחנו כבר פה". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות