תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרב ענקים: האם טראמפ יוריד את גוגל על הברכיים - דווקא כשהיא חזקה מתמיד?

לכתבה
מימין: נשיא ארה"ב טראמפ, סגנו מייק פנס, שריל סנדברג מפייסבוק, לארי פייג' מגוגל וג'ק בזוס מאמזון, פגישה במגדל טראמפ בניו יורק בדצמבר 2016Drew Angerer/אי־אף־פי

20 שנה פעלה גוגל באין מפריע מול ממשלות ורגולטורים, ונהפכה למונופול גלובלי בעל עוצמה אדירה. השנה האחרונה מסמנת שינוי בגישה כלפיה

2תגובות

"כדאי שתיזהרו".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לגוגל, 28.8.18

כמה שבועות לפני שגוגל ציינה 20 שנה להקמתה, נראה שאדם אחד החליט להרוס לה את המסיבה. מעט מאוד אנשים בעולם יכולים להפריע לגוגל, חברה שב־20 שנותיה צברה עוצמה גלובלית אדירה ונהפכה לחמצן של היקום הדיגיטלי. אבל האדם הזה יכול, וכרגע נראה שהוא נחוש לפגוע בה. האדם הזה הוא לא אחר מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שפתח לאחרונה במתקפה חזיתית נגד ענקיות האינטרנט, וגוגל בראשן.

טראמפ, שמנהל מסע הסתה פרוע נגד גופי התקשורת הגדולים בארצות הברית בטענה שהם מפיצים נגדו פייק ניוז במתכוון, טוען כי גם מנוע החיפוש של גוגל משתתף במזימה. "תוצאות החיפוש בגוגל של המלים 'טראמפ ניוז' מציגות רק דיווחים של גופי מדיה שמדווחים על פייק ניוז", צייץ טראמפ בסוף אוגוסט. "התוצאות מתוכננות כך שהחדשות והסיפורים עלי ועל אחרים יהיו רעים". בהמשך הוסיף הנשיא: "הם שולטים במה שאנחנו רואים ולא יכולים לראות. זה מצב מאוד חמור – והוא יטופל!".

הציבור האמריקאי, שכבר מורגל בציוצים המשתלחים של נשיאו בכל מי שלא בא לו טוב בעין ראה איך מניית גוגל יורדת ב־1% בעקבות הציוץ הנשיאותי, והחברה מאבדת מיליארדי דולרים משווייה. כדי לרכך את המכה פרסמה גוגל הודעה לציבור שדוחה על הסף את טענת טראמפ, וציינה כי החברה "לא משתמשת בחיפושים כאג'נדה פוליטית, ואינה מטה את התוצאות לפי אידיאולוגיה כלשהי".

המתקפה של טראמפ היא ההיפך המוחלט מהמדיניות של קודמו בתפקיד, ברק אובמה. האחרון פרש לאנשי גוגל שטיח אדום, ונתן לבכיריה גישה ישירה לממשלו, כולל נציגות של מנהלים מטעם גוגל שלקחה חלק בכל דיון חשוב בנושאי פרטיות ושווקי דיגיטל. בעידן טראמפ, המעמד הייחודי לו זכתה גוגל בממשל אובמה נמחק כלא היה.

ברק אובמה פרש לאנשי גוגל שטיח אדום, ונתן לבכיריה גישה ישירה לממשלו, כולל נציגות של מנהלים מטעם גוגל בכל דיון חשוב בנושאי פרטיות ושוקי דיגיטל. בעידן טראמפ, המעמד הייחודי של גוגל נמחק כלא היה

אובמה וגוגל
REUTERS

המתקפה של הנשיא המכהן על גוגל כבר החלה לקבל סימנים ברורים בשטח. כמה שבועות לאחר הציוץ דיווחו כלי תקשורת בארצות הברית כי הבית הלבן גיבש צו נשיאותי שמנחה את רשויות הפיקוח על ההגבלים העסקיים ואת רשויות אכיפת החוק הפדרליות לחקור את ענקיות האינטרנט, מבלי לציין את שמה של גוגל או חברות אחרות. במסמך, שהודלף לתקשורת, הבית הלבן מבקש לחקור ביסודיות "אם הפלטפורמות המקוונות פעלו בניגוד לחוק", ומנחה את רשויות אכיפת החוק לגבש בתוך חודש המלצות על צעדים שניתן לנקוט נגדן כדי למנוע הטייה של התוכן שמופיע בהן, וכדי להגן על התחרותיות ברשת. "בשל התפקיד הקריטי שהן ממלאות בחברה האמריקאית, חיוני להגן על הציבור האמריקאי מפני פעולות לא תחרותיות של הפלטפורמות הדומיננטיות באינטרנט", נכתב במסמך. לפי דיווחים אחרים, שר המשפטים ג'ף סשנס, שבעצמו ספג מתקפה של הנשיא בשל החקירות המשפטיות בתיק קשרי טראמפ־רוסיה, בוחן את פירוק אחת החברות. גוגל, שנהפכה ב־2015 לחברת אחזקות תמנונית בשם אלפבית עם יותר מתריסר חברות בת, היא כמובן החשודה המיידית.

 

המיתוס של הצינור הטיפש

ד"ר רועי פלד, לשעבר יו"ר התנועה לחופש המידע ומרצה בכיר למשפט מנהלי בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, אומר כי הטענה לפיה גוגל מוטה פוליטית אינה משוללת יסוד. "במשך שנים ניסתה גוגל למכור לציבור את הסיפור שהיא לא עורכת את המידע, היא רק צינור חסר בינה ולכן אסור לבוא אליה בטענות", אומר פלד. "אבל כשרצו להטיל עליה מגבלות רגולטוריות היא העלתה טענות של פגיעה בחופש הביטוי. לצינורות אין זכות לחופש ביטוי וגוגל צריכה להחליט מה היא בדיוק. חשוב להבין שזו לא מכונה, לא מחשב ולא אלגוריתם. גוגל היא בני אדם, ובני אדם מטבעם נתונים להטיות. איפה שיש אנשים, יש פוליטיקה. טראמפ צודק כנראה בדבר אחד – רוב מקבלי ההחלטות בגוגל ודומותיה הם נגדו (בצדק, אגב), והדבר הזה מחלחל גם לפעילות ה'אוטומטית' של גוגל, פייסבוק וחברות אחרות".

עו"ד שחר בן מאיר, המתמחה בתביעות ייצוגיות וכבר הגיש שלוש תביעות כאלה נגד פייסבוק־ישראל יחד עם עו"ד יצחק אבירם, סבור גם הוא כי מנוע החיפוש של גוגל פועל בצורה מוטה. "זה ידוע מזמן, לא צריך את טראמפ כדי לראות שהם מטים את התוצאות שלהם, מכל מיני שיקולים. גוגל כבר חטפה קנסות גדולים על דחיקת תוצאות של אתרים מתחרים לה, למשל בענף התיירות", אומר בן מאיר. "אי אפשר לדעת אם יש גם הטייה פוליטית, אני סבור שהשיקולים של גוגל עסקיים הרבה יותר מאשר פוליטיים, אבל אם יהיה תרחיש שבו שני פוליטיקאים יתחרו בארצות הברית, אחד יתמוך בהגבלות על גוגל והשני לא – ודאי שגוגל תוכל להטות את התוצאות נגדו. טראמפ מדבר מנקודת מבטו, שמרוכזת באינטרסים האישיים שלו, אבל במקרה הזה דבריו עולים בקנה אחד עם מה שאנשים אומרים כבר שנים".

גיל לביא

ד"ר רועי פלד, המכללה למינהל: "גוגל טוענת שהיא לא עורכת את המידע ושהיא רק צינור חסר בינה, אבל כשרצו להטיל עליה מגבלות רגולטוריות היא העלתה טענות של פגיעה בחופש הביטוי. לצינורות אין זכות לחופש ביטוי וגוגל צריכה להחליט מה היא"

בסוף ספטמבר נאלצה גוגל לשלוח לסנאט נציג בכיר כדי להתנצל על הפרות פרטיות – סוגיית מפתח בהתנהלותה, שבגינה היא חשופה לתביעות של מיליארדי דולרים מצד ממשלות באירופה ומוסדות האיחוד האירופי. כעת מתעורר חשש בקרב בכיריה מפני תרחיש דומה בארצות הברית, עם חוק פדרלי מיוחד שהממשל מעוניין לגבש כדי להגן על פרטיות המשתמשים.

ב־26 בספטמבר הופיע סמנכ"ל הפרטיות של גוגל, קית אנרייט, בפני ועדת המסחר של הסנאט לצד בכירים באפל ואמזון. זאת, לאחר שבתחילת ספטמבר לא הגיע אף נציג של גוגל לדיון בסנאט. בהופעתו המאוחרת הודה אנרייט בפני חברי הוועדה כי גוגל עשתה טעויות, אך הדף את הטענות לפיהן החברה מוכרת מידע אישי של משתמשים. לפי חשיפת סוכנות AP באוגוסט, ה"טעויות" האלה כוללות איסוף חשאי של מידע על מיקום משתמשים בארצות הברית, איסוף מידע מרשתות Wi־Fi פתוחות על ידי מכוניות של שירות המיפוי גוגל סטריט וויו, ואיסוף קובצי עוגיות של משתמשים בניגוד להצהרת החברה – הפרת פרטיות שעליה שילמה גוגל קנס צנוע של 22.5 מיליון דולר ב־2012.

ביוני העבירה מדינת קליפורניה חוק חדש, נוקשה ביותר, נגד הפרות פרטיות של ענקיות עמק הסיליקון. החוק, שייכנס לתוקף ב־2020, יעניק למשתמשים זכות לדעת אם חברות כמו גוגל אוספות מהם מידע, מדוע הן אוספות אותו ולאיזה גופים הן מוסרות אותו. חוק זה דומה ברוחו לתקנות GDPR שאישר חודש קודם לכן האיחוד האירופי – הגוף הריבוני היחיד בעולם שמנהל מדיניות רגולטורית תקיפה כלפי ענקיות האינטרנט. התקנות, שנכנסו לתוקף מיידי, מגבילות איסוף ועיבוד מידע של תושבי האיחוד על ידי חברות וארגונים, מחייבות את החברות לקבל הסכמה מפורשת של המשתמשים לשימוש במידע אישי שלהם, וכמו בקליפורניה, מאפשרות למשתמשים לדעת האם, כיצד ולמי ניתן מידע עליהם מצד חברות. עורך הדין האוסטרי מקס שרמס, שקנה לעצמו שם של לוחם עיקש בהפרות הפרטיות של ענקיות האינטרנט, כבר מיהר להגיש תביעות ייצוגיות נגד גוגל ופייסבוק עם החלת התקנות.

 

משהו חדש מתחיל

במשך שנים עשתה גוגל מאמצים רבים למנוע יוזמות לרגולציה על פעילותה. היא חילקה תרומות שמנות לפוליטיקאים בכירים (בין היתר 250 אלף דולר להילרי קלינטון ב־2016, ו־850 אלף דולר לאובמה ב־2008), והקצתה תקציבים גדולים לפעילות לובי בוושינגטון. בשנה שעברה כבר היתה גוגל ללוביסטית הגדולה בשוק הפרטי (הוצאות של יותר מ־18 מיליון דולר ב־2017). לפי תחקיר של תוכנית התחקירים "60 דקות" ששודר במאי, היא השקיעה 180 מיליון דולר בקשרי ממשל בשנה החולפת, העסיקה 25 חברות לובינג שונות וסייעה לממן כ־300 מכוני מחקר, ארגונים ואיגודים. למאמצים האלה היתה רק מטרה אחת – לחנוק כל אפשרות לתחרות. ואמנם, כמעט בכל המקרים בחר הרגולטור האמריקאי להעלים עין מפעילות החברה, וכך אפשר לה להיהפך לתמנון מונופוליסטי רב־זרועות: במהלך השנים גוגל רכשה לא פחות מ־200 חברות בתחומים שונים, ורובן הגדול של עסקות הרכישה שביצעה אפילו לא עבר בחינה של הרשות להגבלים עסקיים.

אולם כעת נראה שגוגל מרגישה היטב את הלחץ הממשלתי עליה, וממהרת לפעול בהתאם. לראשונה ב־20 שנות פעילותה, היא מסכימה להטלת רגולציה על פעילותה בארצות הברית. ומי אם לא גוגל, מבחינתה, מתאימה לנסח את הרגולציה הנכונה לה, מחשש שהממשל יקדים אותה ויטיל פיקוח הדוק יותר? יום לפני שאנרייט נשלח לסנאט, פרסמה גוגל מסמך כוונות שבו היא מאמצת פיקוח עליה בנושא הגנה על הפרטיות, וקידמה את אנרייט מתפקיד יועץ משפטי לענייני פרטיות לסמנכ"ל הפרטיות של החברה. במסמך מסכימה החברה כי משתמשים ראויים להיות הבעלים של המידע האישי עליהם ברשת, ושברצותם יתקנו או ימחקו אותו. המסמך גם תומך בשקיפות שמאפשרת למשתמשים לדעת איזה מידע נאסף עליהם ומדוע.

JOSHUA ROBERTS/רויטרס

נראה כי גוגל נמצאת על סף של עידן חדש – עידן הרגולציה. השנה האחרונה מסמנת מבחינתה שינוי ברור: רגולטורים בארצות הברית, אירופה וגם ישראל מבינים כי ממשלות חייבות להוציא לפועל מדיניות סדורה בנוגע לענקיות האינטרנט, וגוגל בראשן.

המדיניות האירופית נגד גוגל מחריפה והולכת בעיקר בשל פעילותה הנמרצת של הממונה על התחרותיות באיחוד האירופי, מרגרט וסטגר. מאז כניסתה לתפקיד ב־2014, אימצה וסטגר קו בלתי מתפשר נגד ענקיות האינטרנט, שעד אז נהנו בעיקר ממדיניות מלטפת, קנסות מגוחכים והעלמת עין ממקלטי המס שהקימו במדינות כמו אירלנד, לוקסמבורג והולנד.

הקיץ ספגה החברה מהאיחוד האירופי את הקנס הגדול בתולדותיה – 5 מיליארד דולר (4.3 מיליארד יורו). הקנס הוטל מאחר שגוגל ניצלה את כוחה לרעה במערכת ההפעלה אנדרואיד כדי לחזק את הדומיננטיות שלה במנוע החיפוש ובשירותים אחרים, שהיא גם כך מסחררת: גוגל שולטת ביותר מ־90% מהשוק האירופי בתחום מנועי החיפוש, מערכות הפעלה לסמארטפונים וחנויות אפליקציות, לפי נתוני האיחוד ב־2016. קנס זה מתווסף לקנס של 2.7 מיליארד דולר שהטיל האיחוד על גוגל לפני כשנה, על כך שניצלה לרעה את כוחה בשוק מנועי החיפוש, תוך דחיקת תוצאות של גופים מתחרים – למשל בשירותי השוואות מחירים. גוגל צפויה לשלם קנסות נוספים בעתיד הקרוב, ובראשם קנס בגין חקירה של האיחוד נגד חוזי הפרסום של החברה באינטרנט.

הקנסות הללו כבדים בכל קנה מידה, מלבד זה של תאגיד אדיר כמו גוגל: סכום שני הקנסות – 7.7 מיליארד דולר – שקול להכנסות שמייצרת החברה בכשלושה שבועות. הכנסותיה ב־2017 הסתכמו ביותר מ־110 מיליארד דולר.

 

עו"ד שחר בן מאיר: "לא צריך
את טראמפ כדי לראות שגוגל
מטה את התוצאות שלה. אני
סבור שהשיקולים עסקיים הרבה
יותר מאשר פוליטיים, אבל אם
שני פוליטיקאים יתחרו בארצות
הברית, אחד יתמוך בהגבלות על
גוגל והשני לא - ודאי שגוגל תוכל
להטות את התוצאות נגד הראשון"
מגד גוזני

עו"ד שחר בן מאיר: "לא צריך את טראמפ כדי לראות שגוגל מטה את התוצאות שלה. אני סבור שהשיקולים עסקיים הרבה יותר מאשר פוליטיים, אבל אם שני פוליטיקאים יתחרו בארצות הברית, אחד יתמוך בהגבלות על גוגל והשני לא - ודאי שגוגל תוכל להטות את התוצאות נגד הראשון"

אין על מי לסמוך

אז מה יכולות ממשלות לעשות כדי לגרום לחברות ענק כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט להבין שכללי המשחק באמת השתנו, ושהאינטרנט אינו יכול לפעול עוד כטריטוריית ענק מקוונת שעליה הן השתלטו באין מפריע? "זאת שאלת טריליון הדולר", אומר פלד. "איך מיישמים רגולציה שמצד אחד לא הורסת את הכלי המדהים הזה שהזניק אותנו קדימה בהרבה תחומים, ולא מגבילה את חופש הביטוי, אבל מצד אחר היא אפקטיבית ומרסנת את הנזקים שבפעילות של גוגל וענקיות האינטרנט.

אחת הדרכים היא לעודד את גוגל להנהיג רגולציה עצמית. כשהמשפט האזרחי ייתן בידי אזרחים יותר כלים לתבוע אותה, למשל כאחראית ללשון הרע או חשוב מכך, להטעיית הציבור, אחרי הליך מסודר מספיק של פנייה אליה, אז גוגל תלמד לטפל בעצמה טוב יותר בבעיות שיוצרת הפצת המידע שלה. במדינת ניו יורק, למשל, הוגשה תביעה נגד ענקית החיפוש הסינית באידו (המקבילה הסינית של גוגל) בגין צנזור המידע. לצערי בית המשפט דחה את התביעה כפוגעת בחופש הביטוי. אבל אם מנוע חיפוש יידע שאפשר לתבוע אותו בגלל צנזורה, הוא ינהג אחרת.

כלי חשוב נוסף הוא השקיפות. אפשר להסתכל על ענף אחד של גוגל – יוטיוב, ולראות כמה ההתנהגות שלהם השתנתה כשהתחילו להיאכף ברצינות החוקים להגנה על זכויות היוצרים. שם הכסף הגדול מדבר. אם יוחלט להגן באותו אופן על האזרחים הקטנים, נראה שינויים".

הממשל האמריקאי באמת יטיל רגולציה על גוגל וענקיות אינטרנט אחרות?

"לא אהיה הראשון לומר שהממשל הנוכחי הוא בלתי צפוי, אז קשה להתנבא. את התקוות שלי אני תולה באירופה, לא בארצות הברית. בכלל, רגולציה מנוגדת לאתוס האמריקאי, ורגולציה של מי ששוכר לוביסטים חזקים על אחת כמה וכמה. בתי המשפט שם עשויים לקבל טענות שמעלים ארגוני זכויות אדם בשנים האחרונות נגד גוגל, אבל עם השינויים בבית המשפט העליון בשנתיים האחרונות, נראה שגם הערוץ הזה הולך ונחסם. באירופה יש אתוס שונה, שבו אחריות ציבורית קודמת ל'זכות' להרוויח כסף. ראינו את זה בפסיקות של בית המשפט האירופי לזכויות אדם ובהחלטות של האיחוד האירופי, ואני חושב שיש סיכוי שהם יתנו את הכיוון לפחות לשוק השני בחשיבותו בעולם".

עו"ד בן מאיר לא מאמין לאמריקאים: "בארצות הברית הפוליטיקה והעסקים מחוברים חזק", הוא אומר. "הדמוקרטיה האמריקאית נועדה לשרת את הגופים העסקיים, והם אלה ששולטים בפוליטיקה".

עורך הדין והבלוגר יהונתן קלינגר, שפועל בתחום זכויות בעולם הדיגיטלי ומייעץ לחברות הייטק וסטארטאפים, רואה את הדברים מנקודת מבט שונה לגמרי: "הקנסות נגד גוגל הם חלק מהמלחמה של אירופה בארצות הברית – גוגל היא מעין קורבן פה. ארצות הברית היא מרכז התאגידים, ממנה מגיעים כל התאגידים הגדולים שכל העולם נסמך עליהם. באירופה אין חדשנות כזאת. המשרות האיכותיות של ענקיות האינטרנט הולכות לארצות הברית, ולאירלנד שהיא מקלט מס באיחוד האירופי, והרבה פחות בשאר אירופה. הקנסות האלה לא הוטלו כי גוגל פגעה בפרטיות של אנשים, אלא כי היא שילבה את החיפוש שלה בתוך מערכת ההפעלה אנדרואיד שהיא מחלקת חינם. אין לי אהדה מיוחדת לגוגל וגם גובה הקנס לא ממש מזיז להם, אבל זה לא שהם שפכו פסולת רדיואקטיבית, הם פשוט נהגו לא בסדר כדי להגדיל את נתח השוק שלהם על חשבון מתחרים. זה לא ארגון פשיעה או חברת טלמרקטינג שבמזיד מרמה קשישים כדי להרוויח כסף.

Olivier Matthys/אי־פי

"צריך לזכור שגוגל הגונה יותר מהמתחרים שלה, כמו פייסבוק, כי בהרבה מאוד סוגיות של פרטיות גוגל באמת נותנת למשתמש בחירה, ופייסבוק לא. אני מבין שיש אנשים שפחות מחבבים את גוגל ורואים בה אימפריית רשע, אבל הגישה שלי לגוגל היא כמו כל ספק שירות. אם היא לא היתה נותנת את השירות הזה, מישהו אחר היה צריך לעשות זאת".

 

מה הרגולטור מבין

קלינגר, בן מאיר ופלד הם פעילים בולטים בזירת הזכויות הדיגיטליות באינטרנט הישראלי, שעד כה הניחה לגוגל לפעול ללא פיקוח. אולם גם בישראל, נראה שרשויות החוק מתחילות להתעורר. בנובמבר 2017 הגיש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הצעת חוק ראשונה מסוגה, שתכריז על גוגל ופייסבוק כמונופולים. במסגרת הצעת החוק החברות יחוייבו לשלם מס חברות בשיעור של 24% ולחשוף בפני משתמשים את המידע שנאסף עליהם, ואילו משתמשים יוכלו לתבוע אותן בישראל באופן ישיר.

הצעת החוק של רוזנטל טרם עלתה לקריאה ראשונה, אולם ספק אם תאושר. גוגל מפעילה לובי חזק גם בכנסת ישראל, כפי שהראה תחקיר של חדשות 2 ששודר ב־2016, עם גישה ישירה לדרגות שונות – מעוזרים פרלמנטריים, דרך חברי כנסת ועד שרים ובכירים במשרדי ממשלה. ההשקעה של גוגל בלובינג משתלמת בישראל כמו בכל מדינה אחרת: לפי הערכת עו"ד גיא אופיר, ממובילי היוזמה להטיל מיסוי על חברות אינטרנט בישראל, אם גוגל היתה צריכה לשלם מס בישראל הסכום היה מצטבר לכדי יותר ממיליארד שקל. "אפשר לבנות עוד קו רכבת תחתית עם הסכום הזה, אם רק היו גובים אותו", אמר אופיר בתחקיר של חדשות 2.

מי שמסרבים להגיע לכנסת הם דווקא ראשי גוגל ופייסבוק בישראל. ועדות הכנסת עורכות דיונים רבים בנוגע לפעילות ענקיות האינטרנט בישראל, בהיבטים שונים שלאו דווקא נוגעים להגבלתן, אולם מנכ"ל גוגל ישראל, ברק רגב, ומנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, מסרבים בעקביות להתייצב אליהם, ושולחים במקומם את הלוביסטים של החברות כדי למנוע כל אפשרות לפעולה נגדן שתיכנס לספר החוקים.

ייתכן שהפעולה נגד גוגל תגיע מכיוון הרשות המבצעת. בתחילת ספטמבר פרסמה רשות ההגבלים העסקיים קול קורא, המזמין את הציבור למסור מידע על הסכנות שמציבות ענקיות האינטרנט בתחומי התחרות, הפרטיות והמידע. המסמך, שכולל 15 עמודים ומקיף היבטים שונים של פעילויות החברות ברשת, מיועד בעיקר לגורמים בתעשיית ההייטק, מומחים בתחום המשפט ובעלי עניין. בגוף המסמך מתייחסים פקידי הרשות לתהליך הגלובלי המתרחש כיום: "רגולטורים ברחבי העולם נעשים מודעים להיווצרות של סופר־פלטפורמות (...) לחשש של הרגולטורים מפני הגודל וההתנהגות של פלטפורמות העל יש היבטים תחרותיים ואחרים". הרשות גם מציינת כי כמה חברות הייטק ישראליות נרכשו על ידי ענקיות האינטרנט – כשהעסקה הזכורה ביותר היא רכישת ווייז על ידי גוגל, ומזמינה את הציבור להציע צעדים שניתן לנקוט נגד יתרון המידע העצום שיש לענקיות האינטרנט ברשת.

קלינגר מזהיר מפני רגולציה ממשלתית על גוגל בישראל. "כשלא מבינים איך הטכנולוגיה עובדת, ברור שהרגולציה לא מספיק טובה. למשל, ועדה במשרד התקשורת ניסתה לחייב את יוטיוב להביא הפקות מקור, כי התחרות בשוק התוכן לא הוגנת לטובת יוטיוב, שבבעלות גוגל. אבל למה הערוצים בישראל מחויבים מראש בהפקות מקור? כי הם יושבים על תשתית ציבורית של תדרי תקשורת ותשתיות פיזיות. גוגל, לעומת זאת, לא יושבת על תשתית ציבורית. חוסר ההבנה של נציגי השלטון לגבי איך הטכנולוגיה עובדת הוא אחת הסיבות שעדיף לא להטיל רגולציה. להפך. צריך להגביר את החסינות של גוגל וחבריה מפני תביעות בחוק כדי לאפשר עוד טכנולוגיה. אם אנחנו רוצים שאנשים יתחרו בגוגל והממשלה תקבע שיוטיוב אחראית לסרטונים שעולים אצלה, מתחרה יחשוש להתחרות ביוטיוב, כלומר בגוגל".

בן מאיר תומך ברגולציה ללא סייגים, אבל ספקן לגבי ההיתכנות שלה בישראל. "אני לא רואה את רשות ההגבלים ואת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים נוקטות פעולה אמיתית, בעיקר כי הן לא פעלו עד היום. אולי הן ישלמו מס שפתיים", הוא אומר. "צריך להבין שרגולטורים לא אוהבים להיכנס למלחמות כשלא ברורה התוצאה וכשאין לזה יחסי ציבור כל כך טובים. אבל העוצמה של גוגל וענקיות הרשת היא אחת הסכנות הגדולות ביותר לדמוקרטיה, לחופש העיתונות ולכלכלה הישראלית. החברות האלה לקחו אחוזים עצומים של שוק הפרסום אליהן", מכריז בן מאיר, שמציין כי בכוונתו לבחון הגשת תביעות ייצוגיות גם נגד גוגל.

"קשה לנבא אם בישראל יוטל פיקוח על גוגל", אומר פלד. "אני חושב שהאתוס של הדרג המקצועי אצלנו קרוב יותר לזה האירופי ושל הדרג הפוליטי קרוב יותר לזה האמריקאי. בתי המשפט כידוע גם אצלנו עוברים שינוי, אבל אני תולה תקווה בתביעות מהסוג שמגישים בשנים האחרונות גופים כמו התנועה לזכויות דיגיטליות ועורכי דין כמו שחר בן־מאיר. אני חושב שיש אצלנו עדיין שופטים שמוכנים להגן על זכויות האדם והשיח הציבורי מבלי להתכופף בפני ססמאות על החופש האינסופי שברשת. אזרחי ישראל זכאים להגנת הרשויות שלנו, אבל בסופו של דבר צריך לזכור שאנחנו קטנים מדי בשביל להשפיע באמת על ענקית כזו". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות