תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנגדות היא חסרת ערך

לכתבה
Getty Images IL עיבוד תמונה : עדי עמנואל

גם אם אינכם משתמשים באנדרואיד ומתרחקים כמו מאש משלל השירותים של גוגל, מחקר חדש מראה שמידע עליכם בכל זאת מצטבר בשרתי החברה

תגובות

כולנו מנהלים יחסים הדוקים עם גוגל, החברה שצמחה עם האינטרנט ובמידה רבה עיצבה אותו והפכה אותו למגרש המשחקים שלה. ידוע לנו כי היא אוספת מידע רב עלינו, אבל עד כמה רב המידע הזה? מחקר שערך דגלאס שמידט, ד"ר למדעי המחשב וחוקר בכיר באוניברסיטת ונדרבילט האמריקאית חושף כי היקפו עצום, וגדול בהרבה מכפי שהמשתמש הממוצע מניח.

כך למשל, על פי המחקר, מכשיר טלפון שמותקנת בו מערכת ההפעלה של גוגל מעביר מידע לשרתי החברה גם כשהמכשיר אינו בשימוש ולא זז ממקומו. ממצא אחר של המחקר הוא שגם מכשיר ללא אנדרואיד, כמו אייפון של אפל, מעביר מידע רב לשרתי גוגל, וזאת אפילו אם בעל המכשיר לא משתמש בכלים של גוגל – פשוט כי הכלים של החברה למפרסמים ומוציאים לאור מוטמעים בכל כך הרבה אתרים ואפליקציות.

גוגל היא חברת הפרסום הדיגיטלי הגדולה בעולם ובבעלותה דפדפן האינטרנט הפופולרי ביותר, מערכת ההפעלה המובילה למכשירים ניידים ומנוע חיפוש שכמעט אין לו תחרות ממשית. לפלטפורמת הווידאו של גוגל, לשירות המייל שלה ולאפליקציית המפות שלה יש יותר ממיליארד משתמשים חודשיים, כל אחד. גוגל משתמשת בשלל המוצרים שלה כדי לאסוף מידע מפורט על ההתנהגות של אנשים ברשת ובעולם הפיזי, ואז מציגה להם מודעות רלוונטיות. ככל שיכולות הפילוח ומיקוד הפרסום – המכונה "טרגוט" – של גוגל משתפרות, כך ההכנסות שלה עולות.

גוגל אוספת מידע על המשתמשים במגוון דרכים. המוכרות שבהן מכונות בידי חוקרים "איסוף אקטיבי", שמתרחש כשמשתמשים מפעילים אפליקציות של גוגל, כמו יוטיוב וג'ימייל. ואולם גוגל עושה שימוש גם בשיטות פסיביות לאיסוף מידע, למשל באמצעות אפליקציות שפועלות ברקע של המכשיר הנייד, פעמים רבות ללא ידיעת המשתמשים. הדבר נעשה בפלטפורמות של גוגל (אנדרואיד וכרום), באפליקציות (מנוע החיפוש, יוטיוב והמפות של גוגל למשל), בכלים שבהם משתמשים מוציאים לאור של תוכן מקוון (גוגל אנליטיקס, אדסנס) ובכלים של מפרסמים (כמו אדמוב ואדוורדס).

בניסוי שנערך במסגרת המחקר נבדק המידע שנאגר על גבי מכשיר אנדרואיד שכל מידע קודם נמחק ממנו, כך שלגוגל לא היתה אינפורמציה קודמת על בעליו. לאחר שהמכשיר נוקה נפתח בו חשבון גוגל חדש תחת שם המשתמש "ג'יין". החוקרים בדקו את המידע שגוגל אספה באמצעות שני כלים של גוגל: הראשון הוא "הפעילות שלי", שבו יכול המשתמש לראות את המידע שנאסף על ידי גוגל בעקבות שימוש בחיפוש, באפליקציות של גוגל, באתרים של צד שלישי (דרך כרום) והקלקות על פרסומות; הכלי השני, Takeout, מספק מידע מקיף יותר הכולל את כל המידע שגוגל אספה על המשתמש באמצעות האפליקציות שלה – כל האימיילים שנשלחו בג'ימייל, חיפושים, מיקומים וסרטונים שנצפו ביוטיוב. ממצאי המחקר הראו כי ביום פעילות שגרתי בחייה של ג'יין, כמות המידע הפסיבי שנאסף על אודותיה והועבר לגוגל היתה גדולה באופן משמעותי מכמות המידע האקטיבי – כמעט כפולה. עם זאת, המחקר מבהיר כי גם התמונה שמספקים שני הכלים האלה גם יחד אינה מלאה, ואינה משקפת את מלוא המידע שאוספת גוגל.

 

Daniel Dubois

בכל זמן ובכל מקום

מערכת ההפעלה אנדרואיד, קובעים החוקרים, היא מכשיר מרכזי באיסוף מידע עבור גוגל, עם יותר משני מיליארד משתמשים פעילים חודשיים בעולם. אנדרואיד נמצאת בשימוש של רוב יצרניות הסמארטפונים, והיא מקשרת את המשתמשים לאקוסיסטם של גוגל באמצעות חנות האפליקציות שלה, גוגל פליי. כדי להוריד אפליקציות מגוגל פליי על המשתמש להחזיק בחשבון גוגל, וחשבון זה נהפך עבור החברה לשער הכניסה המרכזי למידע האישי שלו. דרכו החברה אוספת מידע כמו שם המשתמש, כתובת האימייל שלו ומספר הטלפון שלו. אם הוא גם משתמש בשירות התשלומים של החברה, גוגל פיי, אז גם פרטי כרטיס האשראי שלו, המיקוד ותאריך הלידה שלו נמצאים בידי החברה.

מלבד המידע האישי, אנדרואיד מסייעת לגוגל לאסוף מידע על פעילותו המקוונת של בעל החשבון – החל באפליקציות ובאתרים שאליהם הוא נכנס וכלה במיקומו, המדווח לשרתי גוגל בתכיפות גבוהה. בנוסף החברה אוספת מידע הקשור למכשיר, כמו תכיפות השימוש באפליקציות, גיבויים שנעשים במכשיר ועוד.

כלי חשוב נוסף בשירותה של גוגל הוא דפדפן האינטרנט כרום, שמסייע לה לאסוף מידע הן ממכשיר המובייל והן מהמחשב האישי. לכרום יותר מ־2 מיליארד התקנות פעילות בעולם, והוא אוסף מידע אישי על המשתמש בעת ביצוע גלישה, אך גם, למשל, כשהוא ממלא טפסים און־ליין. המידע נשלח לגוגל כחלק מתהליך סנכרון המידע, שמאפשר למשתמש חוויית שימוש רציפה בכל הפלטפורמות שבהן הוא פעיל. הוא גם עוקב אחר ביקורים באתרים ושולח מיקום לגוגל. אנדרואיד וגם כרום שולחים מידע לגוגל אפילו כשאין שום אינטראקציה של המשתמש עם המכשיר שלו.

בניסוי נוסף שערכו החוקרים נבדק מכשיר אנדרואיד שלא היה בשימוש ולא הוזז ממקומו, אך אפליקציית כרום פעלה בו. הממצאים הראו כי מכשיר זה שידר מידע הקשור למיקומו 340 פעמים במהלך 24 שעות, ובממוצע 14 פעמים בשעה. למעשה, מידע על מיקום מהווה 35% מכלל הדאטה הנשלח לגוגל. בהיבט זה נמצא בניסוי הבדל משמעותי בין מכשירי אנדרואיד למכשירי אפל עם מערכת ההפעלה iOS, שמהם לא הצליחה גוגל לאסוף מידע בעל ערך כל עוד למשתמש לא היתה אינטראקציה עם המכשיר.

במכשיר האנדרואיד, גברה התקשורת הפסיבית עם שרתי גוגל באופן משמעותי בעת שנעשה שימוש במכשיר, בין אם היתה זו תזוזה של המכשיר, כניסה לאתרים או הפעלת אפליקציות, וזאת אפילו במקרים שבהם לא נעשה שימוש באפליקציות גוגל. עלייה זו בתכיפות התשדורות נגרמה ברובה מפעילות של מוצרי גוגל המיועדים למפרסמים ומו"לים (גוגל אנליטיקס, דאבל קליק, אדוורדס), ומוטמעים באתרי אינטרנט ובאפליקציות. מידע מסוג זה מהווה 46% מהתקשורת בין השרתים של גוגל למכשירי אנדרואיד.

יום טיפוסי בחייה של ג'יין, משתמשת גוגל פיקטיבית שהיתה פעילה יום אחד בלבד

באמצעות מוצריה המיועדים למפרסמים ומו"לים גוגל מסוגלת לאסוף מידע רב גם על משתמשי אייפון, אפילו אם לא נעשה שימוש באפליקציות או אתרים של גוגל. עם זאת, בניסוי הזה, סך כמות המידע שהגיע לשרתי גוגל ממכשיר iOS היתה כמחצית מזו של מכשיר אנדרואיד.

למשתמשי גוגל יש מעין תעודת זהות המורכבת מנתונים על פעילותם המקוונת, ושעל פיה הם מקבלים פרסומות. זהו כלי שאוסף מידע על פעילות המשתמש באפליקציות ובאתרים שאינם של גוגל. המחקר טוען כי את הכלי הזה, שאמור להיות אנונימי, אפשר לקשר לזהות של משתמש גוגל. זה קורה כשמכשיר של אנדרואיד מעביר מידע על זהותו לשרתי גוגל. גם הקוקית (העוגייה, שעוקבת אחרי פעילות המשתמש באתרים שונים) של שירות המודעות של גוגל, דאבל קליק, אמורה לשמור על אנונימיות המשתמש, אבל גם את הכלי הזה גוגל יכולה לקשר למשתמש אם הוא נכנס לאפליקציה של גוגל עם אותו דפדפן שאליו נכנס קודם לכן לאתר כלשהו שאינו של גוגל. באופן כללי, טוען המחקר, הממצאים מראים כי לגוגל יש יכולת לקשר את המידע האנונימי שנאסף באמצעים פסיביים למידע האישי של המשתמש.

המחקר בדק גם את איסוף המידע של האפליקציות השונות של גוגל. הנה דוגמה לאיסוף המידע של שירות התמונות הפופולרי של החברה, Google Photos: יותר מ־500 מיליון איש ברחבי העולם משתמשים באפליקציית התמונות של גוגל, ושומרים בה יותר מ־1.2 מיליארד תמונות וסרטונים מדי יום. גוגל מעלה את התמונות לענן שלה, שם היא עורכת בהן ניתוח תמונה כדי לזהות טווח נרחב של אובייקטים כמו כלי תחבורה, בעלי חיים, לוגואים, נקודות ציון, טקסט ופנים אנושיות. יכולות ניתוח הפנים של גוגל אפילו מאפשרות לה לזהות את המצבים הרגשיים של פני המצולמים.

שיעור גדול של אוכלוסיית העולם הוא לקוח ישיר של גוגל, שלה מוצרים רבים מובילים בתחומם, הרבה מהם עם יותר ממיליארד משתמשים חודשיים, מסכם המחקר. המוצרים האלה מסוגלים לאסוף מידע באמצעות טכניקות שונות שהמשתמש הממוצע אינו יכול להבחין בהן. חלק גדול מאיסוף המידע של גוגל מתרחש כשהמשתמש כלל אינו נמצא באינטראקציה עם מוצרי גוגל – בעיקר במכשירי אנדרואיד. רוב המידע הזה נאסף ללא זיהוי של המשתמש, אבל לגוגל יש יכולת טכנולוגית להשתמש במידע שמגיע ממקורות שונים כדי להפוך מידע אנונימי לפרטני.

גוגל מטילה ספק באמינותו של המחקר. בתגובה שמסרו דוברים מטעמה ל"וושינגטון פוסט", שפרסם ידיעה בנושא, נאמר כי "הדו"ח הזה יצא לדרך בחסות קבוצת לוביסטים מקצועיים מוושינגטון הבירה (הכוונה לקבוצה המייצגת את תעשיית המו"לות הדיגיטלית, שבה חבר גם "וושינגטון פוסט"; ק"ד), וחיבר אותו עד מטעם אורקל, במסגרת המאבק המשפטי המתמשך מול גוגל על זכויות יוצרים. לכן, אין זה מפתיע כי הוא מכיל מידע מסולף". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות