תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעגלים של השפעה

לכתבה
אלכס קולומויסקי

כשבזירה הפוליטית גוברות הפרנויה והציניות, היועצים הקרובים שמקיפים את הפוליטיקאים הבכירים נדרשים לנאמנות לפני כל ערך אחר, ונבחרים מתוך המעגלים הקרובים ביותר - רצוי מתוך המשפחה

2תגובות

שרי הממשלה עובדים בתוך מערבולות של לחצים, משברים ויצרים, ועוזריהם הקרובים לא רק נשאבים אליהן אף הם, אלא גם נדרשים לסייע להם לנווט בתוכן. אין שר או שרה בלי מעגל קרוב של יועצים. אבל כשמסתכלים על מעגלי היועצים של הממשלה הנוכחית שמים לב בכל זאת לכך שהפעם יש להם כמה מאפיינים ייחודיים בעלי השפעה עצומה.

אחד מהם הוא שבממשלה הזו, אולי יותר מכל ממשלה אי פעם, הגיע מספר היועצים הקרובים שהסתבכו לשיא. דוגמאות יש רבות: שלושה מיועציו של שר האנרגיה יובל שטייניץ – דוד שרן, גרי חכים ורמי טייב – הסתבכו בחקירות משטרתיות בפרשת הצוללות; בין יועציו של ראש הממשלה יש כבר לכל הפחות שני עדי מדינה – ארי הרו וניר חפץ; גם בסביבתו הקרובה של שר הביטחון אביגדור ליברמן מספר המסתבכים גבוה. לעתים עקב הסתבכויות רבות יש חילופים תכופים של יועצים. יציבות – בוודאי שאין.

ומה שיותר חמור מכך הוא שמספר חברי הממשלה שנחשדים בפלילים גם הוא גבוה מאוד: החל בראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך שר הרווחה חיים כץ וכלה בשר הפנים אריה דרעי – שכבר הורשע בעבר בפלילים. במקרים כאלה החשודים לא רק מתנתקים קצת מענייני משרדיהם, אלא גם נעשים חשדנים יותר. לכן, בתקופה הזו מעגל היועצים הבאמת־קרובים מצטמצם, לעתים קרובות לבני משפחה, אפילו רק מדרגה ראשונה: כך אצל נתניהו, שמושפע מרעייתו שרה ומבנו יאיר, וכך אצל חיים כץ, שקרוב בעיקר לבנו יאיר, שגם הוא מסובך בחשדות.

תהליך שני אינו מהתחום הפלילי אלא מהתחום התקשורתי. בעוד שבעבר הלא־רחוק הדרך לעיני האזרחים עברה בעיקר בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה הגדולים, הרי שבמציאות שבה המדיה החברתית היא אמצעי התקשורת הדומיננטי, התלות של השרים בעיתונות קטנה מאוד והם יכולים לדבר אל הבוחרים ישירות. האטרקטיביות של הכלי הזה ברורה מאליה: השרים לא זקוקים עוד לתיווך של התקשורת ויכולים להימנע מכך שהמסרים שלהם יעובדו ויפורשו על ידי כתבים ועורכים. אבל מצד אחר, כשהמנהיג חלש, למשל מאחר שהוא מסובך בפלילים ועסוק בהישרדות, הפידבק שמגיע מהשטח דרך ערוצי המדיה החברתית יכול לגרום לו לאבד את מנהיגותו ולהתאים את החלטותיו למה שמוטח בו באמצעות טוויטר ופייסבוק.

סיפורם של כ־20 עוזרים ויועצים קרובים של שמונה שרים, בהם ראש הממשלה, מבטא היטב את מה שמיוחד בכוורות שסביב חברי הממשלה הנוכחית.

בנימין נתניהו

ליונתן אוריך, טופז לוק ושיר כהן יש כמה דברים במשותף: שלושתם צעירים מאוד; חרף גילם הצעיר הם ממלאים תפקידים בכירים במערך התקשורת שסביב ראש הממשלה נתניהו; והדבר השלישי המאחד אותם הוא היכרותם עם בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו (27), שבו פגשו בעת שכל הארבעה שירתו ביחידת דובר צה"ל. גילם הצעיר ומיעוט ניסיונם של השלושה חריגים מאוד, בוודאי במשרד של ראש מדינה. לשם השוואה, ניר חפץ היה באמצע שנות ה־40 שלו כששימש דוברו של נתניהו – ומאחוריו כבר היו אז תפקידי עריכה בכירים מאוד בשני עיתונים גדולים; לירן דן, מחליפו של חפץ, היה עורך בכיר בחברות החדשות של ערוץ 2; ואילו בועז סטמבלר, מחליפו של דן, היה קודם לתפקידו עורך מהדורת "אולפן שישי" של ערוץ 2.

מעגלים 212 נתניהו
מרק ישראל סלם, מתוך חשבון הפייסבוק של חני בלייווייס דיין, אוליביה פיטוסי, מוטי מילרוד, מתוך עמוד הפייסבוק של Topaz Luk , אלכס קולומויסקי

לנוכחות של השלושה במשרד ראש הממשלה יש משמעויות נוספות. חפץ, דן, סטמבלר ולמעשה כל הדוברים ויועצי התקשורת של נתניהו וראשי הממשלה שלפניו נמנו עם הסוג שעכשיו אפשר לקרוא לו "מסורתי": אנשים שעיקר עיסוקם היה ניהול הקשר לעיתונים הגדולים ולערוצי הטלוויזיה, ומטרתם היתה לשכנע את הכתבים והעורכים בגופים אלה להעביר את המסרים ואת תפישת העולם של ראש הממשלה. כלומר – בדרך מפיו של ראש הממשלה לאזרחים היה גורם מתווך: גופי התקשורת, שהיו עשויים להזדהות עם מסרי המנהיג, אך יכלו גם לא להזדהות עמם ואף לבקרם. התפקיד המרכזי הנוסף של גופי התקשורת האלה היה לשמש הכלי המרכזי שדרכו השלטון מדד את רחשי האזרחים.

המדיה החברתית יצרה בקיעים בסדר הזה: היא גם אפשרה לראש הממשלה להעביר ישירות לאזרחים מסרים לא מתווכים ולא ערוכים – ובאותה העת גם לשמוע מהאזרחים מה דעתם בנושאים שונים, גם כן בצורה לא מתווכת ולא ערוכה. ומי האנשים המתאימים ביותר לשבת על הצומת הזה? בני 20 ומשהו שנולדו לתוך האינטרנט והמדיה החברתית ושיש להם ניסיון בשימוש בכלי רב־העוצמה הזה בגוף ממלכתי גדול שעומד בפני סיקור תקשורתי אינטנסיבי מבית ומחוץ: צה"ל.

אבל יש עוד סיבות. אנשים בגיל הזה עדיין נוחים יותר להשפעה, בוודאי מצדו של האדם בעל העוצמה הגדולה ביותר במדינה. אין להם עדיין את ההגנות הנדרשות כדי לעמוד מול הכוח הזה במצבי קיצון ולהוות לו משקל נגד. נאמנות עיוורת נראית להם טבעית יותר מאשר בגילים מתקדמים יותר. הכוח של הבוס הגדול, שהיה יכול בקלות להיות אבא של שלושתם, הוא מסחרר, והחלק שלהם בכוח הזה פשוט משכר. והם עושים את עבודתם לשביעות רצונו: הם עובדים קשה מאוד, מייצרים מסרים בקצבים גבוהים, הם אינטליגנטים וחריפים – ותוקפניים מאוד, אפילו אלימים.

השימוש של משרד ראש הממשלה במדיה החברתית ובמפעיליה הצעירים כל כך לא מרוסן, עד שהוא מסוגל לעתים להפוך את מדיניותו של ראש הממשלה לגמישה כמו פלסטלינה בשמש.

לעתים קרובות ראש הממשלה מצהיר הצהרה או מכריז על צד מדיניות שנשקל לעומק במשרדו ובמשרדים אחרים – אבל משתנה ב־180 מעלות בתוך זמן קצר, גם כתוצאה ממסרים שמועברים אליו גם דרך לוק ואוריך באמצעות המדיה החברתית. כך לדוגמה, ב־2 באפריל הכריז ראש הממשלה על הסכם עם האו"ם בנוגע למבקשי המקלט. ההסכם הזה היה בוודאי תוצאה לא רק של גיבוש אסטרטגיה, כי אם גם של מו"מ עם הארגון הבינלאומי. אבל ביקורת מתומכי ימין שזרמה אל נתניהו דרך המדיה החברתית, בנוסף לזו שהשמיעו שרים כמו נפתלי בנט, גרמה לנתניהו לבטל את התוכנית בתוך 24 שעות.

יש עוד בעיות עם המנגנון הזה. אחת מהן היא שמה שמשרד ראש הממשלה שומע במדיה החברתית אינו בהכרח מייצג. כדי לקבל מידע אמין יש צורך בשימוש בכלים מדעיים־סטטיסטיים; מה שנשמע במדיה החברתית הוא התחושה המיידית, הלא־מבוקרת והלא־מרוסנת של משתמשים שהם בדרך כלל משתתפים ערניים יותר בשיח שמתנהל שם. כלומר, המדיום הזה נותן להם משקל עודף. וכמובן, ככל שהכלי הזה משפיע יותר על ראש הממשלה, כך מי שמעוניינים להשפיע עליו ישתמשו בו יותר. זה לא מקרה שבנט, שבהזדמנויות רבות תוקף את נתניהו בעוצמה מימין, פעיל מאוד במדיה החברתית. ולבסוף, המדיום הזה מחזק מאוד את הגורמים הקיצוניים יותר, כמו עיתונאי ערוץ 20 שמעון ריקלין ואפילו אראל סג"ל, שהתבטאויות שלהם יכולות לשלהב ולגייס גולשים.

חלק מהשינוי שמבטאים התפקיד, העוצמה והאחריות של כהן, לוק ואוריך נובע מהמציאות המשתנה. אבל השיטה החדשה לא רק שאינה מלוטשת כפי הצורך – היא חושפת את החולשות של ראש הממשלה ויוצרת הזדמנויות רבות לנצל אותן.

בעוד כהן, לוק ואוריך סוגרים לנתניהו את הפינה התקשורתית, שר התיירות יריב לוין הוא כנראה היועץ הפוליטי הקרוב אליו ביותר. לוין הוא מהכוכבים העולים של הליכוד. הוא חבר כנסת קצת פחות מעשר שנים, אבל כיהן בשורה של תפקידים בכירים: יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת והשר לביטחון פנים במשך תקופה קצרה. כיום הוא שר התיירות. שלושת התפקידים המפלגתיים שמילא בשנותיו בכנסת מעידים על מרכזיותו וחשיבותו בעיניו של נתניהו, שהיה ראש הממשלה בכל השנים שבהן לוין בכנסת.

חני בלייוייס. כמו יונתן אוריך, גם חני בלייוייס לא עובדת בלשכת נתניהו בירושלים כי אם בלשכתו במפלגה. היא ראש הלשכה. יותר מאשר האמון של ראש הממשלה, מקור העוצמה וההשפעה של בלייוייס הוא רעייתו, שרה. למעשה, לבלייוייס יש כל כך הרבה כוח, עד שהוא מגיע גם מעבר לגבולות בית ז'בוטינסקי – עד למשרדי הממשלה. לפני כחודש כתב העיתונאי בן כספית ב"מעריב" שבלייוייס הופיעה בלשכתו של שר התקשורת איוב קרא על רקע שמועות על כך שהדיח את הדוברת שלו, שירלי שיף. בלייווייס, כך כספית, "השליכה משם את כולם (חוץ מקרא עצמו), סגרה את הדלת ופרצה בפרץ של צעקות רמות שהדהדו בין כותלי המשרד והחרישו את אוזניהם של רבים. היא הודיעה לו שהוא לא קובע, שיחזיר תכף ומיד את שירלי לכל סמכויותיה וקינחה בלא מעט עלבונות נוספים". יש גרסאות נוספות לסיפור הזה. לפי גרסה אחרת, נושא השיחה לא היה שיף. בתגובתה לדבריו של כספית, ניסתה שיף לרכך את הרושם ואמרה כי היה מדובר ב"דו־שיח ענייני", אבל מצד אחר היא הודתה בכוחה הפוליטי הרב של בלייוייס: "הם מדברים ביניהם בצורה שוטפת בנושאים פוליטיים מתוקף תפקידה". כלומר לבלייוייס, ראש לשכתו של נתניהו במפלגה, ולא בממשלה, יש השפעה פוליטית בתוך משרדי הממשלה. ובמקרה של קרא, האנקדוטה הזו מחזקת את ההערכות שהוא שר תקשורת "בהשגחה".

 

אביגדור ליברמן

מעגלים 212 ליברמן
אלכס קולמויסקי, מוטי קמחי

 

שרון שלום, חתנו של שר החוץ לשעבר דוד לוי, החל את הקריירה שלו במגזר הציבורי, בעיקר במשרד התחבורה. בהמשך עבד במגזר העסקי, בין השאר עבור דן גרטלר בקונגו, כנראה גם בעסקים שליברמן היה קשור אליהם. לקראת סוף העשור הקודם הוא חבר לליברמן באופן מלא ושימש ראש הקמפיין שלו בבחירות 2009. שלום הוא ככל הנראה זה שטבע את סיסמת הבחירות של ליברמן באותה מערכת בחירות: "ליברמן – אני מאמין לו".

באותה השנה, כשליברמן מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החוץ על ידי נתניהו, הוא מינה את שלום לראש הסגל שלו – משרת אמון קלאסית. שלום כיהן בתפקיד עד 2015, וביוני 2016, כשליברמן מונה לתפקיד שר הביטחון, הוא מינה את שלום לראש המטה שלו. לשלום יש כנראה בדיוק את מה שליברמן אוהב: היכרות אינטימית רבת־שנים – מעל עשור, שנפרשת על פני פעילות פרטית וציבורית, וגם נאמנות ושמירת סוד.

 

ישראל כ"ץ

מעגלים 212 ישראל כץ
אוהד צויגנברג, תומר אפלבאום

עד לפני כשנה היה עידן פרץ המוציא והמביא הראשי בלשכתו של שר התחבורה ישראל כ"ץ – הוא היה האיש שדרכו היה צריך לעבור כדי להגיע אל השר בעצמו. מטבע הדברים, התפקיד הזה ריכז הרבה כוח, אבל פרץ איבד אותו בסוף 2017 כשנחקר בפרשה שבה נחקר יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן – שאינה קשורה לעבודתו אצל כ"ץ. את מקומו של פרץ תפס ברק נפתלי המבוגר והמנוסה ממנו. נפתלי, במקור איש של גדעון סער וראש סניף הליכוד בהרצליה, נושא בתפקיד הרשמי של ראש מטה של כ"ץ בתפקידו כשר לענייני מודיעין, אבל כמו יועצים אחרים, מבצע עבור השר מגוון משימות רחב יותר.

 

משה כחלון

מעגלים 212 כחלון

 

בימים אלה שוקל קובי כחלון אם להצטרף להתמודדות הקרובה על ראשות עיריית ירושלים. עד לפני כשלוש שנים הוא שימש סגנו של ראש העירייה ברקת ואף החזיק בתיק התכנון והבנייה – אחד התיקים המשמעותיים ביותר בכל רשות מקומית. אבל קובי כחלון הוא גם איש סודו של אחיו, שר האוצר משה כחלון. הוא האדם הקרוב אליו ביותר. השניים היו שותפים להקמת המפלגה שכחלון מנהיג, כולנו. אם הוא ירוץ, זה יהיה בתמיכת כולנו.

כמו יועצים קרובים של פוליטיקאים אחרים, גם נדב שיינברגר, ראש המטה של משה כחלון במשרד האוצר, הגיע למשרה במסלול הפוליטי: הוא היה ראש מערך ההסברה של מפלגת כולנו בבחירות האחרונות – וליווה את כחלון כבר לפני עשר שנים, כשיו"ר כולנו עוד היה בליכוד. לפני כשנתיים ספג שיינברגר ביקורת, כשהתברר שעסק בחקיקה בשוק התקשורת בזמן שעל כחלון עצמו נאסר לעסוק בשוק התקשורת, מאחר שאחותו עובדת בחברת הכבלים HOT.

ארז חלפון, אחד מיועציו הקרובים של כחלון, כבר היה בעמדות משפיעות: הוא היה חבר בפורום החווה של אריאל שרון והיה מנכ"ל משרד הקליטה תחת שלושה שרים. חלפון מקורב מאוד לכחלון שנים רבות. הוא היה חבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם כולנו וראש המטה של כחלון, ולפני כשנתיים מונה ליו"ר חברת קצא"א.

 

חיים כץ

מעגלים 212 חיים כץ
אהוד צוינברג, אמיל סלמן, דודו בכר

אורנה אנג'ל חצתה את הקווים הפוליטיים. היא התחילה במפלגת העבודה כשעבדה עבור אהוד ברק. בהמשך התמודדה בפריימריז של המפלגה ואף כיהנה תקופה קצרה כחברת כנסת מטעם המפלגה. בין לבין היא ניהלה את אוצר מפעלי ים – החברה שמנהלת את נמל תל אביב. ב־2011 היא מונתה לדירקטורית בתעשייה האווירית – נמל הבית ומקור הכוח של כץ. השנה אנג'ל מונתה ליו"ר ועדת הביקורת של המוסד לביטוח הלאומי – הארגון הענק שבאחריותו של השר כץ כשר הרווחה.

 

אריה דרעי

מבין יועצי התקשורת, בעל הניסיון הרב ביותר כעיתונאי, כעורך וכדובר הוא כנראה ברק סרי, יועץ התקשורת של אריה דרעי, השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. הקריירה העיתונאית של סרי החלה ברשת שוקן, במקומון כל הדרום, והמשיכה בעיתון "ישראלי", שסרי היה עורכו הראשי. השר הראשון שלו יעץ היה אבי דיכטר, השר לביטחון פנים בממשלת אולמרט. בהמשך היה סרי יועצם של שר התחבורה ישראל כ"ץ, של אהוד ברק ושל סילבן שלום בעת שכיהן כשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

מעגלים 212 דרעי
מארק ישראל סלם, אמיל סלמן

אם יש אדם אחד בסביבתו של דרעי שמכיר את התקשורת טוב לפחות כמו סרי – הרי שזהו דרעי בעצמו. במשך הקריירה הפוליטית הארוכה מאוד שלו, דרעי טיפל בקשר עם התקשורת למעשה בעצמו. הוא הכיר בחשיבות הקשר הזה, ידע לטפח אותו – וכנראה גם אהב את זה. מהטעם הזה, השימוש ביועץ תקשורת – ועוד בקליבר כזה, הוא חריג יחסית עבורו. אבל יש לזה סיבה.

דרעי נתון שוב בסבך משפטי: לפני כשנתיים וחצי החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לקיים חקירה פלילית נגד דרעי, שבהמשך התמקדה בעסקות נדל"ן של המשפחה, בין היתר באחוזה שבנתה בישוב ספסופה שליד הר מירון, כספים שקיבל מאיש העסקים אילן שרעבי ועמותות שבהן פעלה רעייתו. ההליכים האלה דרשו מדרעי להופיע לחקירות ולהתייעץ עם יועציו המשפטיים, אבל גם חשפו אותו לביקורת עיתונאית. עם סרי שפועל כחיץ דרעי פנוי יותר לעסוק בהגנתו ונמנע ממגע עם עיתונאים.

מעבר לייעוץ, סרי מענקי לדרעי מעטפת חיונית – המוניטין של סרי הם של אדם ישיר, הוגן והגון, ויש להניח שלפחות חלק מהמוניטין שלו מגן על דרעי ומגביל את עוצמת הביקורת.

 

יעקב ליצמן

כמו חברי כנסת חרדים אחרים, יעקב ליצמן הוא נציג של קהילה, במקרה הזה – חסידות גור, ומופעל על ידי מוסדות החסידות. בתוך טווח הפעולה הצר הזה, יש לליצמן גמישות ומרחב תמרון, שכדי לנווט בהם הוא נעזר ביועצים. אף על פי שמוטי בבצ'יק מוגדר רשמית יועץ מקצועי לליצמן, בפועל הוא עוזרו של הבוס של החסידות, האדמו"ר מגור, יעקב אריה אלתר. מאחר שכך, לא תמיד ברור למי יש יותר השפעה על ההחלטות, המדיניות וההצבעה של ליצמן. הוא אמנם סגן השר, אבל הוא לא בהכרח זה שקובע. השפעתו של בבצ'יק היתה גדולה במיוחד בתקופה שבין התפטרותו של ליצמן מתפקיד שר הבריאות, בסוף נובמבר 2017, ועד לחזרתו המהירה כסגן שר.

מעגלים 212 ליצמן
אמיל סלמן, דניאל צ'צ'יק

על הרב אברהם מנלה כתב לפני כשנתיים איש "בחדרי חרדים" יעקב ריבלין, כי "רשימת התפקידים והתארים שלו ארוכה כמו גארטל (חגורה חסידית שחורה ארוכה – נ"ל)" – ולא בכדי. הרב מנלה ממלא שורה של תפקידים ציבוריים בכירים, בעיקר בעיריית תל אביב: ב־12 השנים האחרונות הוא עומד בראש חברה קדישא תל אביב; בשנים 2007־2016 הוא היה יו"ר הדירקטוריון של עזרה וביצרון, חברת הבנייה של עיריית תל אביב; ומ־2015 הוא יו"ר אחוזות החוף, החברה המפעילה את חניוני עיריית תל אביב. במקביל הוא משמש גם יו"ר מגן דוד אדום, וזו, עדיין, רשימה חלקית. בין מנלה לליצמן יש קשרים קרובים של תלמיד־מורה. ליצמן הוא גם זה שסידר למנלה חברות בוועדת סל התרופות. וכמו כל יחסים בין תלמיד ומורה, יום אחד המורה יירד מהבמה והתלמיד יתפוס את מקומו – מנלה נחשב המועמד המוביל להחליף את ליצמן.

 

איוב קרא

הסיפור של שירלי שיף הוא אחד המעניינים בקבוצת יועצי השרים. לפני שעברה לפוליטיקה, שיף היתה חוקרת משטרתית ובין השאר היתה מעורבת בחקירת רצח אסף שטיירמן ב־1996. בסרט תעודה של נילי טל נראית שיף (אז רוקח) מתפרצת לחדר חקירות, צועקת ומשתוללת. זאת במסגרת הצגה שנועדה להפעיל לחץ על הנחקר. לפני יותר מעשר שנים עברה שיף למגרש הפוליטי בעת עבודתה כאשת פרסום עבור מפלגת העבודה, שבה היתה גם חברה. שם עבדה קודם עם אופיר פינס־פז ובהמשך עם אהוד ברק.

מעגלים 212 איוב קרא
אמיל סלמן, עמית שאבי

בתפקידה כראש המטה של קרא היא כנראה האדם החזק ביותר בסביבתו, ולו רק מכיוון שהיא שער ומחסום שיש לעבור דרכו כדי להגיע אל השר. אבל מכיוון שהשר כנראה עצמאי פחות מיתר השרים ומכיוון שלמשרד יש משמעות מיוחדת עבור ראש הממשלה, ייתכן שהיא מקבלת הוראות מסביבתו של נתניהו – וייתכן שמעורבותה של חני בלייוייס מעידה על כך.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות