רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החדשנות האבודה של ארה"ב

לכתבה
Getty Images IL

כדי ליהפך לממציא בארה"ב צריך בעיקר שני דברים: הצטיינות במתמטיקה ומדעים - ומשפחה עשירה ■ אם אוכלוסיות מוחלשות היו מקבלות גישה דומה לכלים שמעודדים המצאה, רמת החדשנות במדינה היתה מזנקת פי ארבעה

4תגובות

אנחנו חיים בעידן שבו חדשנות היא ערך עליון בסדר העדיפויות של חברות וממשלות, ואין זה פלא: מניות חמש חברות הטכנולוגיה המובילות בארצות הברית, לדוגמה, היו אחראיות לכמעט 40% מהצמיחה של S&P 500 במחצית הראשונה של 2017.

זוהי אחת הסיבות שכולן רוצות להיות חדשניות כמו אפל, אמזון, גוגל, נטפליקס ו פייסבוק. במישור הגיאו-פוליטי, חדשנות טכנולוגית נחשבת יתרון אסטרטגי של ארצות הברית, ולא בכדי משקיעה סין משאבי עתק כדי להפוך בעצמה למעצמת חדשנות – עד כה בהצלחה לא מבוטלת.

גם במקומותינו חדשנות היא מלת מפתח. בישראל יש רשות לחדשנות – מאז 2016, לפני כן היתה לשכת המדען הראשי – ובאתר שלה כתוב כי "חדשנות היא משאב הטבע שלנו", וכי היא "נכס לאומי משמעותי". אבל כיצד מייצרים חדשנות? כיצד מעודדים אותה? ומי בסופו של דבר נהפך להיות סטארט-אפיסט או ממציא?

מדינות רבות מנסות לעודד חדשנות באמצעים שונים כמו הטבות מס או השקעות בחינוך למדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, אך התוצאה של המדיניות הזו אינה ברורה כל עוד אנחנו יודעים יחסית מעט על הגורמים שמעודדים אנשים להיהפך לממציאים. מחקר חדש שערך צוות חוקרים בראשותו של הכלכלן ראג' צ'טי מאוניברסיטת הרווארד, עשוי לספק תשובה לשאלה זו. המחקר, שנערך במסגרת מיזם "הפרויקט להזדמנויות שוות" שצ'טי נמנה עם מוביליו, בחן מי נהפך לממציא באמריקה. ליתר דיוק, הוא מיפה את הממציאים האמריקאים המצליחים ביותר, ובדק מה ניתן ללמוד מניסיונם כדי לעצב מדיניות ממשלתית מתאימה לעידוד חדשנות. לצורך המחקר קיבלו צ'טי ועמיתיו גישה למיליוני מסמכי מס של אנשים לא מזוהים, שאותם ניתחו במשך שנים. מסמכי המס מאפשרים להבין לפרטי פרטים את המסלולים שאנשים עוברים בחייהם. מסקנתם היא כי אם נשים, מיעוטים ומי שנולדו למשפחות מעוטות הכנסה בארצות הברית היו ממציאים באותו שיעור כמו גברים לבנים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה (20% העליונים), רמת החדשנות במדינה היתה גבוהה פי ארבעה.

המחקר, שפורסם בדצמבר 2017, חיבר בין מסמכי המס לרישומי הפטנטים של יותר ממיליון ממציאים בארצות הברית ובחן מאיזה רקע כלכלי וחברתי הגיעו. נמצא כי לילדים שהוריהם ב־1% העליון של ההכנסות יש סיכוי גדול פי עשרה ליהפך לממציאים מאשר ילדים למשפחות עם הכנסה מתחת לממוצע; שלילדים לבנים יש סיכוי גבוה פי שלושה ליהפך לממציאים מאשר ילדים שחורים; ושרק 18% מהממציאים הם נשים. אמנם הנתונים מצביעים על צמצום הדרגתי בפער המגדרי בתחום החדשנות, אולם בקצב הנוכחי, יידרשו 118 שנים עד שהפער ייסגר.

מחנה קיץ טכנולוגי לילדים
Kayana Szymczak / NYT

החוקרים בדקו גם את הציונים של חלק מהממציאים בבית הספר היסודי, ומצאו כי הפערים בין הקבוצות השונות (מגדר, גזע ומעמד סוציו־אקונומי) בציונים של מבחנים בילדות המוקדמת אינם גדולים. מכך הם הסיקו כי לילדים שמצטיינים במתמטיקה בכיתה ג' יש סיכוי גבוה יותר משל שאר הילדים להיות ממציאים, אך זאת רק אם הם מגיעים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה. במלים אחרות, בדו"ח נטען שכדי ליהפך לממציא באמריקה צריך בעיקר שני דברים: הצטיינות במתמטיקה ומדעים – ומשפחה עשירה.

מבחנים של ילדים בכיתה ח' חשפו כי הפערים בין הקבוצות השונות כבר התרחבו בשלב זה של הילדות: ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה מדשדשים בעקביות אחרי בני גילם העשירים יותר, וככל שעובר הזמן הם נותרים יותר ויותר מאחור, בגלל ההבדלים בבתי הספר ובסביבה שבה הם גדלים.

מודל חדש לצעירים

גם בישראל מזוהה החדשנות בעיקר עם תעשיית ההייטק, וגם בה מתקיים קשר בין רקע סוציואקונומי לעבודה בתעשייה: מחקר שערכו משרדי העבודה והאוצר ופורסם לפני כשנה גילה מתאם חיובי חזק וברור בין שכר ההורים לבין הסיכוי של ילדיהם לעבוד בהייטק. ילד להורים ששכרם המצרפי הוא בעשירון העליון הוא בעל סיכוי של 12% ליהפך להייטקיסט; ילדים להורים ששכרם המצרפי בעשירון החמישי הם בעלי סיכוי של פחות מ־4% להשתלב בענף ההייטק; ואילו למי שגדלו להורים בעשירון התחתון סיכוי מזערי של 1.8% בלבד לעבוד בענף המשגשג. הממצאים מתחדדים כשמפלחים את עובדי ההייטק על פי היישוב שבו גדלו, שכן שיעור גבוה במיוחד של אנשי הייטק מגיע מיישובים מבוססים במיוחד כדוגמת עומר, כוכב יאיר, רמת השרון ורעננה.

לפי המחקר הישראלי, הסיכוי של גברים ללמוד את אחד ממקצועות ההייטק גבוה פי שלושה מאשר הסיכוי של אישה בעלת מאפיינים דומים. גם הסיכוי של תלמידים יהודים ללמוד באחד התחומים שיבטיחו להם כרטיס כניסה לתעשיית ההייטק גבוה פי ארבעה מהסיכוי של תלמידים ערבים בעלי כישורים דומים.

לפי המחקר האמריקאי, ילדים שגדלים בסביבה שחושפת אותם לחדשנות הם בעלי סבירות גבוהה יותר ליהפו לממציאים בעצמם. החשיפה משפיעה לא רק על השאלה אם הילד יגדל להיות ממציא, אלא גם על סוג ההמצאות שהוא או היא ימציאו. כך למשל, בקרב ממציאים תושבי בוסטון, אלה שגדלו בעמק הסיליקון שבקליפורניה צפויים לרשום פטנטים בתחום המחשבים, בעוד שאלה שגדלו בעיר מיניאפוליס, מינסוטה, שבה פועלות חברות רבות לייצור מכשור רפואי, הם בעלי סבירות גבוהה יותר לרשום פטנטים בתחום זה. באופן דומה, ילדים שההורים שלהם מחזיקים בפטנט על סוג טכנולוגיה מסוים, סביר כי ירשמו בעצמם פטנט באותו תחום בדיוק, ואפילו לא בתחום משיק.

חשיפה חשובה במיוחד כשזה נוגע למגדר. נשים ימציאו טכנולוגיה מסוימת אם יגדלו באזור שבו יש נשים ממציאות בתחום הטכנולוגי הזה. מנגד, אם הן יתבגרו בסביבה של ממציאים גברים, לא תהיה לכך כל השפעה על הנטייה שלהן להמציא. הממצאים גם מאשרים ממצאים עדכניים לפיהם חשיפה לשכונות טובות יותר בילדות משפרת את החיים כבוגר, בעיקר בגלל גורמים כמו רמת בית הספר או הפרדה לפי קבוצות סוציו־אקונומיות שונות (Residential Segregation). שכונות או בתי ספר, מן הסתם, לא הופכים ילדים לממציאים בתחום מסוים – אלא נותנים להם כלים לעתיד באמצעות מנטורינג, גישה לידע ושימוש ברשתות. ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה, מיעוטים ונשים חשופים פחות לכלים האלה במשפחות שלהם ובשכונות מגוריהם, מה שפחות מאפשר להם לעסוק בחדשנות בעתיד. לפי הערכות החוקרים, אם נערות יהיו חשופות לממציאות כפי שנערים חשופים לממציאים, הפער המגדרי בתחום החדשנות יצטמצם בכמחצית.

ציונים זה לא הכל
מספר הפטנטים שנרשמו
לכל 1,000 ילדים

בשלב מאוחר יותר בחיים, בתקופת הקולג', המחקר מצא כי רמות החדשנות משתנות ממוסד להשכלה גבוהה אחד למשנהו, אבל סטודנטים במוסדות שנחשבים החדשניים ביותר, כמו MIT, מגלים רמה גבוהה של חדשנות ללא קשר למצבם הסוציו־אקונומי.

בממוצע, מי שרשם פטנט בארצות הברית מרוויח 256 אלף דולר לשנה כשהוא באמצע שנות ה־40 לחייו, או לחייה. אבל אלה שהצליחו לרשום את הפטנטים בעלי ההשפעה המדעית הגדולה ביותר – הזוכים להיות המצוטטים ביותר – מרוויחים יותר ממיליון דולר בממוצע בשנה. התקדמות מדעית, טוענים החוקרים, מונעת במידה רבה על ידי כמה ממציאים "כוכבים", שהשוק יודע לתגמל יפה מאוד. במסקנות המחקר נטען כי בקרב נשים, מיעוטים ואנשים ממשפחות מעוטות הכנסה, שכמעט אין להם ייצוג בקבוצת הכוכבים הזו, יש ככל הנראה "איינשטיינים אבודים" – אנשים שהיו יכולים לפתח המצאות בעלות השפעה מרחיקת לכת אילו היו נהפכים לממציאים.

לאור ממצאים אלה, טוענים החוקרים כי על המדינות שמעוניינות לעודד חדשנות להסיט את המוקד של מאמציהן מתמריצים כספיים (כמו הטבות מס), שהם בעלי יכולת מוגבלת לעודד חדשנות, אל עבר התמקדות במדיניות שרותמת את הכישרון הלא ממומש של הקבוצות האלה, על ידי הגברת החשיפה שלהן לחדשנות. מדיניות כזו יכולה לכלול מנטורינג, התמחויות, או איתור באמצעות רשתות חברתיות. אף שמוקדם מדי לומר אילו מהרעיונות האלה יהיה האפקטיבי ביותר, סביר להניח שאיתור בגיל מוקדם של ילדות וילדים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך שמצטיינים במתמטיקה ומדעים ימקסם את היכולות שלהם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות