תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנת העכביש הסודית שמימן ה-CIA ויודעת עליכם הכל

לכתבה

חברת כריית המידע של פיטר תיל משתמשת באמצעי לוחמה בטרור כדי לעקוב אחר אזרחים אמריקאים, אבל כעת פלנטיר נואשת להשיג לקוחות חדשים

גבוה מעל נהר ההדסון במרכז ג'רזי סיטי, סוכן השירות החשאי של ארה"ב לשעבר, בשם פיטר קביצ'יה, מנהל פעילות חשאית עבור ג'יי.פי מורגן צ'ייס אנד קו. קבוצת האיומים הפנימיים שהוא מנהל - ברוב המוסדות הפיננסיים הגדולים יש אחת כזו - השתמשה באלגוריתמים ממוחשבים כדי לעקוב אחר עובדי הבנק, בעיקר כדי להגן עליו מפניו סוחרים שפועלים לא כחוק ופושעים אחרים.

לא פחות מ-120 "מהנדסים משולבים" של חברת כריית הנתונים פלנטיר טכנולוג'יס, שגייס ג'יי.פי מורגן ב-2009, עסקו בשאיבת אימיילים והיסטוריות של דפדפנים, מיקומי GPS מסמארטפונים, פעילות מדפסות, הורדות, ותעתיקים של שיחות טלפון שהוקלטו דיגיטלית. התוכנה של פלנטיר אספה, חיפשה, מיינה וניתחה את המידע הזה, ושלפה מתוכו מילות מפתח ודפוסי התנהגות שאותם סימן הצוות של קביצ'יה כבעלי פוטנציאל לפגיעה בנכסי החברה. למשל, האלגוריתם של פלנטיר הזהיר את הצוות כשעובד התחיל להיכנס למשרד מאוחר מהרגיל - סימן למרמור בהתהוות. האזהרה הובילה לחקירות נוספות ולהגברת המעקב - כולל מעקב פיזי לאחר שעות העבודה באמצעות צוות האבטחה של הבנק.

עמיתים לשעבר מהבנק מתארים את הסביבה כ"וול סטריט פוגשת את 'אפוקליפסה עכשיו'". קביצ'יה - שעם הזמן נהפך בעצמו למורד בארגון - החל להתנהג כמו קולונל קורץ, הנחבא במעלה הנהר במשרדו, שמונה קומות מעל שאר אנשי האבטחה של הבנק. עובדי המחלקה נדהמו לגלות כי אף אחד מהבנק או מפלנטיר לא הציב גבולות. הם התבדחו בזעזוע כי קביצ'יה מאזין לשיחות הטלפון שלהם, קורא את האימיילים, צופה בהם נכנסים ויוצאים. כמה מהם שתלו מידע כוזב בתקשורות שלהם כדי לראות אם קביצ'יה יזכיר אותו בפגישות - והוא אכן עשה זאת.

הכל הסתיים כשבכירי הבנק גילו שגם הם נתונים למעקב, ומה שהחל כחיבור מבטיח בין אשפי הביג דאטה ועולם הפיננסים הגלובלי הידרדר לכדי שערוריית ריגול. השערורייה, שמעולם לא דווחה, היוותה נקודת מפנה מבשרת רעות עבור פלנטיר, אחד הסטארטאפים הגדולים בעמק הסיליקון. פלטפורמת מודיעין שתוכננה לשרת את המלחמה הגלובלית בטרור הופנתה לטובת ריגול אחר אזרחים אמריקאיים במולדת.

עמיתים לשעבר מהבנק מתארים את הסביבה כ"וול סטריט פוגשת את 'אפוקליפסה עכשיו'". קביצ'יה - שעם הזמן נהפך בעצמו למורד בארגון - החל להתנהג כמו קולונל קורץ, הנחבא במעלה הנהר במשרדו, שמונה קומות מעל שאר אנשי האבטחה של הבנק

מרלון ברנדו בדמותו של קולונל קורץ באפוקליפסה עכשיו
AP

רשת של קורי עכביש

פלנטיר הוקמה ב-2004 על ידי פיטר תיל ויוצאי פייפאל אחרים. החברה "התגלחה" בעבודות ראשונות עבור הפנטגון וה-CIA באפגניסטן ובעיראק. המהנדסים והמוצרים שלה לא עושים את הריגול בעצמם; הם יותר כמו המוח של המרגל, שאוסף ומנתח מידע שמוזן מהידיים, העיניים, האף והאוזניים. התוכנה סורקת מקורות מידע מגוונים - מסמכים פיננסיים, הזמנות כרטיסי טיסה, רישומי שיחות סלולר, פוסטים במדיה החברתית - ומחפשת אחר קישורים שאנליסטים אנושיים עלולים להחמיץ.

לאחר מכן התוכנה מציגה את הקישורים הללו בגרפיקה צבעונית וקלה להבנה שנראית כמו רשת של קורי עכביש. מרגלים אמריקאיים וכוחות מיוחדים אהבו אותה מיד. הם השתמשו בפלנטיר כדי לעבד ולמיין את שטף המידע המודיעיני שהגיע משדה הקרב. התוצאות סייעו לחמוק ממטעני צד, לעקוב אחר פעילי טרור, ואפילו לצוד את אוסמה בן לאדן, וההצלחה הצבאית הביאה לחברה חוזים פדרליים אזרחיים. משרד הבריאות של ארה"ב משתמש בפלנטיר כדי לזהות הונאות מדיקייר (שירות הבריאות הממלכתי לקשישים). האף.בי.איי משתמש בתוכנה בחקירות פליליות. המשרד לביטחון פנים משתמש בה לבדוק נוסעים בטיסות ולנטר מהגרים.

כוחות משטרה ושריפים בניו יורק, ניו אורלינס, שיקגו ולוס אנג'לס השתמשו בתוכנה, ולעתים העלו בחכתם הדיגיטלית אנשים שלא נחשדו בביצוע כל פשע. אנשים ועצמים צצים במסך של פלנטיר בתיבות המחוברות לתיבות אחרות בקווים המסומנים בסוג מערכת היחסים: "עמית של", "חי עם", "מפעילה את", "בעלים של (כלי רכב)", "אח של", ואפילו "מאהב של". אם לרשויות יש תמונה, השאר פשוט וקל. באמצעות מסדי הנתונים של רישיונות נהיגה וצילומי תעודות זהות, המשטרה יכולה לזהות יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת של ארה"ב.

ג'יי.פי מורגן היה למעשה מעבדת המו"פ של פלנטיר ואתר ניסויים לקראת כניסתו של הסטארטאפ למגזר הפיננסי, דרך מוצר שנקרא מטרופוליס. שתי החברות היו זוג מוזר. מהנדסי התוכנה של פלנטיר הגיעו לבנק בסקייטבורדים. הבנק לא התעקש על עניבות ותספורות מסודרות, אך טי-שירטים היו מחוץ לתחום. המתכנתים נאלצו ללבוש חולצות עם צווארונים, ולהכניס אותן למכנסיים.

עם התקנתה והפעלתה של מטרופוליס השקיעה ג'יי.פי מורגן בפלנטיר בתמורה למניות, והוסיפה את החברה להיכל החדשנות שלה. בכירי הבנק הביעו את התפעלותם מפלנטיר גם בתקשורת. התוכנה הפכה "מזבלות מידע למכרות זהב", אמר גאי קיארלו, שהיה אז סמנכ"ל המידע של ג'יי.פי מורגן, ל"בלומברג ביזנסוויק" ב-2011.

מטה ג'יי.פי מורגן צ'ייס אנד קו בניו יורק
Bloomberg

קביצ'יה היה הממונה על החקירות בבנק. באמצעות פלנטיר, הוא השיג גישה מינהלית למסדי נתוני האבטחה של התאגיד שלפני כן דרשו אישורים נפרדים - ומסיבה טובה. היתה לו גישה חסרת תקדים לכל דבר, בכל זמן. הוא היה מעין NSA - הסוכנות לביטחון לאומי - של אדם אחד, מוקף במהנדסי פלנטיר, שכל אחד עלה לבנק עד 3,000 דולר ליום.

חוקרים בכירים גילו במקרה את היקפו המלא של הריגול. במאי 2013 הנהלת הבנק הורתה לפתוח בחקירה פנימית למציאת זהותו של מדליף מסמך ל"ניו יורק טיימס" על חקירה פדרלית בנוגע למניפולציה שעשה ג'יי.פי מורגן בשוקי החשמל של ארה"ב, לכאורה. הראיות אותתו על כך שהמדליף היה פרנק ביסיניאנו, שהתפטר זמן קצר לפני כן מתפקיד סמנכ"ל תפעול משותף של הבנק והתמנה למנכ"ל פירסט דאטה קורפ, חברה העוסקת בעיבוד תשלומים. קביצ'יה השתמש במטרופוליס כדי להשיג גישה לאימיילים על חקירת ההדלפה - שכמה מהם נכתבו על ידי בכירים בבנק. הבנק סבור שהוא שיתף את תוכן האימיילים האלו ומידע נוסף עם ביסיניאנו לאחר שזה עזב את הבנק. בתוך הבנק נחשב ביסיניאנו לפטרון של קביצ'יה.

בכירי ג'יי.פי מורגן התווכחו אם להגיש דו"ח פעילות חשודה לרגולטורים הפדרליים בנוגע לפרצת האבטחה, כפי שנדרש על פי חוק כל פעם שבנק חושד בהפרת הרגולציה. הם החליטו שלא - החלטה שנויה במחלוקת, לדעת מקורות רבים בבנק. קביצ'יה נשא ונתן על חבילת פיצויים ואולץ להתפטר. הוא הצטרף לביסיניאנו בפירסט דאטה, שם הוא מכהן עתה כסגן נשיא בכיר. גם קיארלו עבר הוא לפירסט דאטה, ומונה לנשיא. לאחר עזיבתם, ג'יי.פי מורגן צמצם משמעותית את השימוש בפלנטיר, בין היתר מכיוון ש"לא מימשה את הפוטנציאל שהובטח", אומר בכיר בג'יי.פי מורגן שביקש לשמור על אנונימיות.

ג'יי.פי מורגן, פירסט דאטה, ביסיניאנו, קיארלו וקביצ'יה סרבו להגיב לשאלות באימייל. גם פלנטיר סרבה לענות על שאלות. "אנו מודעים לכך שטכנולוגיה רבת עוצמה יכולה לשמש לרעה, ואנו משקיעים זמן ואנרגיה רבים בהבטחת שימוש חיובי במוצרינו", נכתב בהודעה.

השאלה היא איך החברה מגדירה "חיובי". במארס העיד מהנדס מחשבים של קיימברידג' אנליטיקה, חברת הייעוץ הפוליטי שעבדה עבור דונלד טראמפ בקמפיין לנשיאות ב-2016, בפני הפרלמנט הבריטי. בעדותו הוא סיפר כי עובד של פלנטיר סייע לקיימברידג' אנליטיקה להשתמש במידע האישי של 87 מיליון משתמשי פייסבוק כדי לפתח פרופילים של בוחרים. פלנטיר אמרה כי יש לה מדיניות מחמירה בנוגע לעבודה עבור גורמים פוליטיים. העובד, אמרה פלנטיר, עבד עם קיימברידג' באופן פרטי. למרות זאת, אין לטעות בהשלכותיה של התקרית: כל מערכות היחסים בין בני האדם המתועדות בדרך כלשהי מועדות לפריצה על ידי אלגוריתם מחוכם. כל אדם הוא תרשים של רשת קורי עכביש.

כפי שנראה בהפרות הפרטיות בפייסבוק ובקיימברידג' אנליטיקה, הלחץ להרוויח כסף ממידע בחברות הטכנולוגיה הוא חסר מעצורים

"לא מאמין שחירות ודמוקרטיה עולות בקנה אחד"

תיל, שבאוקטובר האחרון מלאו לו 50, ידוע ככבשה השחורה הליברטריאנית בעמק הסיליקון השמאלני. הוא תרם 1.25 מיליון דולר לקמפיין הנשיאותי של טראמפ, נאם בכנס המפלגה הרפובליקאית, וסעד עם טראמפ בבית הלבן. תיל אמר לחברים כי מאס בתרבות הליברלית האחידה של מפרץ סן פרנסיסקו, והחליט לעזוב את העיר, ולהעביר את חברות ההשקעה הפרטיות שלו ללוס אנג'לס השנה. הוא מתכנן להקים בלוס אנג'לס את הפרויקט הבא שלו, אימפריית מדיה שמרנית.

עם הגידול בעושרו של תיל, הוא נהפך לקולני יותר. במאמר מ-2009 עבור מכון קאטו, הוא יצא נגד מסים, ממשלה, נשים, עניים וכניעתה הפטליסטית של החברה למוות. תיל לא מקבל את המוות כעניין בלתי נמנע. הוא כתב כי הגיע למסקנות רדיקליות: "אני כבר לא מאמין שחירות ודמוקרטיה עולות בקנה אחד". שנות ה-20 של המאה ה-20 היו התקופה האחרונה שבה אפשר היה להרגיש "באמת אופטימיים" לגבי הדמוקרטיה האמריקאית, הוא אמר. מאז, "הגידול הנרחב במקבלי קצבאות סעד והרחבת זכויותיהן של נשים - הפכו את הרעיון של 'דמוקרטיה קפיטליסטית' לאוקסימורון".

תיל נכנס לתחום הטכנולוגיה לאחר שהחמיץ תפקיד של מתמחה בבית המשפט העליון עם סיום לימודי התואר השני במשפטים בסטנפורד. הוא השתתף בהקמת פייפאל. את רווחיו ממכירתה לאיביי ב-2002 השקיע בהשקעות הון סיכון. הוא הימר מוקדם על פייסבוק (שם הוא עדיין חבר דירקטוריון), וכיום מניותיה מהוות את רוב הונו בן 3.3 מיליארדי הדולרים, כפי שמעריכה בלומברג. הוא פצח בקריירה של מממן רעיונות גרנדיוזיים, כמו טיסה פרטית לחלל (דרך השקעה ב-SpaceX), חלופות למלונות (Airbnb) ואיים צפים (מכון סיסטנדינג).

הוא הקים את פלנטיר - שנקראת על שם כדורי הבדולח ב"שר הטבעות" של טולקין - כשלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. זרוע ההשקעות של ה-CIA היתה משקיעה ראשונית בחברה. לתפקיד המנכ"ל הוא בחר חבר ותיק מבית הספר למשפטים המגדיר את עצמו כניאו-מרקסיסט, אלכס קארפ. תיל אמר לבלומברג ב-2011 כי ליברטריאנים צריכים לאמץ ללבם את פלנטיר, מכיוון שכריית מידע פחות דכאנית מ"הניצול לרעה המטורף והמדיניות הדראקונית" שנקבעה אחרי 11 בספטמבר. לדבריו, הדרך הטובה ביותר למנוע עוד התקפה הרת אסון בלי להיות מדינת משטרה היא לתת לממשלה את כלי המעקב הטובים ביותר, ולבנות הגנות נגד ניצולם לרעה.

פיטר תיל
בלומברג

לפי האגדה, סטיבן כהן, אחד משותפיו של תיל להקמת החברה, תיכנת את האבטיפוס של התוכנה של פלנטיר תוך שבועיים. ואולם, נדרשו שנים לפתות לקוחות לעזוב את המובילה בשוק המודיעין האנליטי, חברת תוכנה בשם I2.

בתקרית שנעדרת מההיסטוריה הרשמית של פלנטיר, האשימה אותה I2 בגניבת קניין רוחני באמצעות חברת קש מפלורידה שהתיימרה להיות חברת בילוש פרטית, רכשה את התוכנה של I2 ואת כלי הפיתוח שלה, והעבירה אותם לפלנטיר במשך יותר מארבע שנים. I2 אמרה כי אותה חברה היתה רשומה על שם משפחתו של שייאם סנקר, מנהל הפיתוח העסקי של פלנטיר.

I2 תבעה את פלנטיר בבית משפט פדרלי על הונאה, קנוניה והפרת זכויות יוצרים. בתגובה טענה פלנטיר כי היתה לה זכות לנכס את הקוד של I2 לטובת הכלל. "מה שמוטל על הכף הוא יכולתן של סוכנויות ביטחון לאומי ומודיעין לגשת למידע של עצמן ולהשתמש בו באופן משולב בכל פלטפורמה שיבחרו כדי להגן על האזרחים בצורה הטובה ביותר", אמרה פלנטיר בבקשה לבטל את תביעתה של I2. הבקשה נדחתה.

פלנטיר הסכימה לשלם ל-I2 כ-10 מיליון דולר ליישוב התביעה. I2 נמכרה ליבמ ב-2011. סנקר, עובד מספר 13 בפלנטיר, וכיום אחד מהבכירים בה, הופיע בעוד שערורייה של החברה: הצעתה ב-2010 ללשכת המסחר של ארה"ב, לובי עסקי גדול, לנהל מסע חבלה חשאי נגד היריבים הליברלים של הלשכה. אימיילים פרוצים שפורסמו על ידי אנונימוס מראים כי פלנטיר ושתי קבלניות ביטחוניות אחרות פנו לעורכי דין חיצוניים עבור הלשכה במטרה לרגל אחר משפחות של אקטיביסטים, יצרו זהות בדויה כדי לחדור לקבוצות פעילי שמאל, לאסוף מידע מהמדיה החברתית באמצעות בוטים, ולשתול מידע כוזב בקבוצות ליברליות כדי להשחיר את פניהן.

לאחר שהאימיילים פורסמו בתקשורת, פלנטיר הציעה הסבר דומה לזה שסיפקה במארס על מעורבות העובד שלה בסיוע לקיימברידג': המעשים נעשו ביוזמתו של העובד. החברה לא הסבירה את מעורבותו של סנקר. קארפ פרסם התנצלות פומבית ואמר כי פלנטיר מחויבת לפעול למען מטרות ראויות. פלנטיר הקימה ועדה מייעצת לפרטיות וחירויות אזרח, שבראשה עורך דין של ה-CIA לשעבר, ותגברה קבוצת הנדסה שנקראת צוות הפרטיות וחירויות האזרח. החברה מחזיקה עתה עשרה מהנדסים כדי לסייע במיון בקשות של לקוחות לגישה למידע, ולספק ייעוץ בנוגע לחוק, מוסר ומכונות.

פלנטיר - שנקראת על שם כדורי הבדולח ב"שר הטבעות" של טולקין - הוקמה כשלוש שנים לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. לדברי תיל, מקימה, הדרך הטובה ביותר למנוע עוד התקפה הרת אסון בלי להיות מדינת משטרה היא לתת לממשלה את כלי המעקב הטובים ביותר, ולבנות הגנות נגד ניצולם לרעה

שער ה"בלומברג ביזנסוויק"
בלומברג ביזנסוויק

מקלט למהנדסים מבריקים

ב-14 שנות קיומה, פלנטיר טיפחה לעצמה מוניטין של מקלט למהנדסים מבריקים שרוצים לפתור בעיות גדולות כמו טרור וסחר בבני אדם, בלי להיות מוטרדים מעניינים פעוטים כמו רווחיות עסקית. בכירי פלנטיר מתהדרים בכך שאינם מעסיקים ולו איש מכירות אחד, ומסתמכים על המלצות מפה לאוזן.

כריית המידע של החברה בתחילת דרכה סנוורה את משקיעי ההון סיכון, שהעניקו לה שווי של 20 מיליארד דולר ב-2015, אך פלנטיר מעולם לא דיווחה על רווח. היא פועלת פחות כמו חברת תוכנה קונבנציונלית ויותר כמו חברת ייעוץ, ששולחת כמעט חצי מ-2,000 מהנדסיה לאתרי הלקוחות. זה הצליח בעבודה עם סוכנויות ריגול ממשלתיות ממומנות היטב המבקשות יישומים מיוחדים, אך הניב תוצאות פחות טובות מול לקוחות עסקיים. עלויות ההתקנה והתחזוקה הגבוהות של פלנטיר הבריחו לקוחות כמו הרשי, שהתפארה ביחסיה עם פלנטיר ב-2015, אך לאחר שנתיים ניתקה את קשריה. גם קוקה קולה, נאסד"ק, אמריקן אקספרס והום דיפו פיטרו את פלנטיר לאחר שגייסו אותה לעבוד עבורם.

קארפ זיהה שהמודל הפולשני של החברה בעייתי בכניסתה לשוק התאגידי, אך הפתרונות חמקו ממנו. "לא רצינו להיות חברת שירותים. רצינו לעשות משהו יעיל מבחינת עלויות", הוא התוודה בכנס באירופה ב-2010, באמירה לא זהירה אחת מני רבות שהוקלטו בסרטונים שהועלו לרשת. "לא זיהינו  שזה יהיה הרבה יותר קשה ממה שחשבנו".

המוצר החדש של פלנטיר, פאונדרי, מכוון לפרוץ את מחסום הרווחיות בזכות יותר אוטומציה ופחות צורך במהנדסים באתר הלקוח. איירבוס, יצרנית המטוסים האירופית הגדולה, משתמשת בפאונדרי כדי לעבד נתונים על רכיבים במטוסים, לעקוב אחר השימוש והתחזוקה, ולחזות בעיות. ענקית התרופות הגרמנית, מרק, חתמה על חוזה ארוך טווח עם פלנטיר כדי להשתמש בפאונדרי בפיתוח תרופות וניהול שרשרת אספקה.

הרשת של פיטר תיל
בלומברג

אימוץ נרחב יותר של פאונדרי בשוק המסחרי חיוני לתקוותיה של פלנטיר להציג רווחים גדולים. יש משקיעים שהתייאשו ומחקו את אחזקותיהם בחברה. מורגן סטנלי מעריך את שוויה ב-6 מיליארד דולר. פרד אלגר מנגמ'נט, שהיתה הבעלים של מניות לפחות מאז 2006, העריכה את שוויה של פלנטיר בדצמבר ב-10 מיליארד דולר, לפי "בלומברג". משקיע מתוסכל אחד, מארק אברמוביץ, זכה בצו בית משפט שדרש מפלנטיר להראות את ספרי החשבונות שלה במסגרת תביעה שהגיש בטענה שהחברה פגעה בניסיונו למצוא קונה למניותיה, בהן החזיק יותר מעשור.

כפי שראינו בתקרית של פייסבוק וקיימברידג' - ומהקשרים של תיל ופלנטיר לשני הצדדים בפרשה - הלחץ להפיק רווחים ממידע בחברות הטכנולוגיה הולך וגובר. פייסבוק לא גדלה מאתר שמקשר סטודנטים לשליטה הבלתי מעורערת בפרופילים של משתמשים והעדפותיהם ששוויה 478 מיליארד דולר באמצעות הגנה על מידע אישי. פלנטיר אומרת כי צוות הפרטיות וחירויות האזרח שלה עוקב אחר דרישות לא נאותות למידע, אך הוא מורכב מעשרה אנשים בלבד בחברה שיש בה כ-2,000 מהנדסים. אף אחד לא אמר לא לג'יי.פי מורגן, או למי שעבד בפלנטיר והתנדב לעזור לקיימברידג' - או לארגון אחר שמתעניין בחקר נתונים, כמו משטרת לוס אנג'לס.

פלנטיר החלה לעבוד עם משטרת לוס אנג'לס ב-2009. התמריץ היה מימון פדרלי. לאחר מתקפת הטרור של 11 בספטמבר היתה דרישה לשיתוף מודיעין בכל רמות גופי השיטור, ואז הכסף החל לזרום לפלנטיר, כדי שתקים מערכות שידעו לשלב מידע ממקורות שונים. כיום יש יותר מ-1,300 משתמשים שהכשירה פלנטיר ביותר משש סוכנויות אכיפת חוק בדרום קליפורניה, כולל משטרה מקומית ומשרדי שריפים והמשרד לאלכוהול, טבק, נשק וחומרי נפץ.

ייצור קצוות חוט בחקירות

משטרת לוס אנג'לס משתמשת בגותאם של פלנטיר עבור "מבצע לייזר", תוכנית שנועדה לזהות אנשים שמתכננים לבצע פשעים. המידע מגיע מגיליונות הרשעה, דו"חות קציני מבחן, ראיונות משטרתיים ומקורות אחרים, ומוזן למערכת כדי לייצר רשימה של אנשים שהמשטרה מגדירה כעבריינים כרוניים, אומר קרייג אוצ'ידה, שחברת הייעוץ שלו, ג'סטיס אנד סקיוריטי סטרטג'יס, תכננה את מערכת לייזר. הרשימה מופצת לשוטרי מקוף, עם הוראות לעקוב ולעצור את החשודים לפני שהם מבצעים את הפשע, בתירוצים כמו חציית כביש באדום או עבירות קלות אחרות. בכל מגע כזה, השוטרים ממלאים טופס עם שמות, כתובות, כלי רכב, תיאור גופני וכל מידע שכונתי שהעצורים מספקים, וכן את תובנותיהם.

כשקהילות שלמות נחקרות באמצעות אלגוריתמים כדי לזהות חשודים לפני פשיעה, המידע נהפך לגורל

כשקהילות שלמות נחקרות באמצעות אלגוריתמים כדי לזהות חשודים לפני פשיעה, המידע נהפך לגורל

הטפסים מוזנים למערכת של פלנטיר, ומצטרפים למסד נתונים של מעקבים שאליו ניתן לגשת ללא צו שופט. המידע מקושר במטרה לייצר קצוות חוט בחקירות. נאמר שעבריין סדרתי מסומן כנוסע במכונית שנעצרה בגלל פנס אחורי שבור. כעבור שנתיים, אותה מכונית מזוהה על ידי קורא לוחות רישוי אוטומטי ליד זירת פשע 300 ק"מ משם. ברגע שמספר הלוחית נכנס למערכת, פלנטיר מזהירה את השוטר שעצר את החשוד לראשונה.

לפלטפורמה מתווספים מה שהסוציולוגית שרה בריין מכנה "רשת מעקב שניונית": רשת של קשרים, חברים, מאהבים שקשורים לחשוד. אישה אחת במערכת, שלא היתה חשודה בשום פשע זוהתה כמי שיש לה בני זוג רבים, אומרת בריין, שבילתה שנתיים וחצי במחקר במשטרת לוס אנג'לס לדוקטורט על שיטור מבוסס ביג דאטה באוניברסיטת פרינסטון, וכיום היא פרופסור חבר באוניברסיטת טקסס באוסטין. "כל מי שנכנס למערכת יכול לראות את כל הקשרים האינטימיים האלו", היא אומרת. כדי להרחיב את היקף הקשרים האפשריים, היא מוסיפה, משטרת לוס אנג'לס גם בחנה אפשרות לרכוש מידע מגורמים פרטיים, כולל מדיה חברתית, עיקולים ותשלומים בכבישי אגרה, סרטי מצלמות מבתי חולים, מגרשי חניה ואוניברסיטאות, וכן מידע על משלוחים ממסעדות כמו פאפא ג'ונס ופיצה האט.

משטרת לוס אנג'לס סירבה להגיב לכתבה. פלנטיר שלחה ל"בלומברג" הצהרה בנוגע לעבודתה עם המשטרה: "המהנדסים שלנו עובדים עם לקוחות מסוכנויות שיטור, כולל משטרת לוס אנג'לס, כדי להבטיח שהיישום של התוכנה והאינטגרציה שלה עם מקורות המידע, עולה בקנה אחד עם המחויבויות החוקיות והמדיניות שלה. כחברה אנו מתווים את סוגי היחסים והיישומים של התוכנה בהתבסס על שיקולים אלו. סוכנויות משטרה מתחייבות להשתמש במערכות המידע באופן שעולה בקנה אחד עם המדיניות והנהלים שלהן".

מבצע לייזר הפך את שוטרי לוס אנג'לס למדויקים יותר - ולדברי פעילים בקהילה - לאובססיביים. ברגע שרשת קורי העכביש לוכדת מטרה, היא לא משחררת אותה.

מנואל ריוס, 22, גר בחדר אחורי בבית סבתו בגבעה במזרח לוס אנג'לס, בלב אזור הכנופיות. מנואל, בחור גבוה בעל שיער בהיר, נאבק בתיכון בדיכאון ולקויות למידה, נשר והחל לעבוד במרכול. הוא גדל מוקף בחברים שהצטרפו לאיסטסייד 18, אחד מארגוני הפשע הגדולים בדרום קליפורניה. ריוס אומר כי מעולם לא הצטרף ל-18. הוא היה מכור לקריסטל מת' במשך שנים, נעצר פעם אחת על אחזקת אקדח ונדון למאסר על תנאי. אולם מלבד מעצר בכלא מחוזי על פריצה למרכז קהילתי, הוא לא נקלע לצרות והפסיק לצרוך סמים בשנה שעברה.

צילומי מסך של תוכנת גותאם של פלנטיר, מסרטון קידום
בלומברג

ב-2016 ישב ריוס במכונית חונה עם חבר מאיסטסייד 18 כשמכונית משטרה הגיעה. החבר ברח בריצה מהשוטרים, אך ריוס נשאר במקומו. "למה שארוץ? אני לא חבר בכנופיה", הוא אומר על סטייק וביצים בדיינר שליד ביתו. המשטרה חזרה וכבלה אותו באזיקים. אחד מהשוטרים צילם אותו בטלפון. "ברוך הבא למסד הנתונים של הכנופיות", אמר לו השוטר.

מאז הוא נעצר יותר מתריסר פעמים. לדבריו, נאמר לו שאם לא מתאים לו, שיעבור דירה. אין לו לאן ללכת. בת זוגו ילדה תינוקת זה עתה, והוא רוצה לעזור לטפל בה. "הם אומרים שאני במערכת שלהם, ושלא אשקר", הוא אומר. "אני אומר להם, 'איך אני יכול להיות בכנופיה אם לא הצטרפתי? אתם לא יכולים להבדיל?' הם הולכים לפי הנתונים שלהם ולא לפי העובדות".

כך, המשטרה, שפועלת על פי הטייס האוטומטי של פלנטיר, דוחפת את ריוס לזרועות הכנופיה, אומרת מריאלה סאבה, שכנה ופעילה קהילתית שסייעה לו להיגמל מסמים. כשקהילות שלמות נסרקות באמצעות אלגוריתמים בחיפוש אחר חשודים לפני שביצעו פשע, המידע הופך לגורל, אומרת סאבה. "כשאנשים מוטרדים שוב ושוב על ידי שוטרים בחשד שהם בכנופיה, זה גורם להם להצטרף. הם מפנימים את האמירה שהם לא בסדר".

בשיקגו, לפחות שני מהגרים עוכבו לצורך גירוש בהתבסס על מידע שגוי מבסיס הנתונים של הכנופיות - כך נטען בשתי תביעות פדרליות. הטענה היתה שהחברה סיפקה "פתרון ניהול מודיעיני" למשרד השריף של מחוז קוק כדי לשלב מידע מ-14 מסדי נתונים שונים, כולל רשימות חברי כנופיות שהכינו משרדי משטרה מקומיים ושל המדינה. פלנטיר גם חתמה על חוזה של 41 מיליון דולר לכרות מידע עבור רשות ההגירה שבמסגרתו היא בונה עבורה "מערכת לניהול חקירות".

אחד מהעצורים, וילמר קטלן-רמירז, מכונאי רכב בן 31, נפצע קשות כאשר ששה סוכנים של רשות ההגירה פרצו לבית משפחתו במארס האחרון בלי צו. הוא היה רשום במסד נתונים של כנופיה מקומית פעמיים - בכנופיות יריבות. קטלן-רמירז בילה את תשעת החודשים הבאים במעצר פדרלי, עד שעיריית שיקגו הודתה ששני הרישומים היו שגויים והסכימה לעתור לממשל הפדרלי כדי לאפשר לו להישאר בארה"ב. רשות ההגירה שחררה אותו בינואר, עד לקבלת אשרה חדשה. "המקרים האלה מוכיחים שמסדי נתונים מלאים במידע לא מאומת ולעתים כוזב ועלולים להרוס חיים של אנשים", אומרת עורכת דינו, ונסה דל ואלה ממרכז מקרתור למשפט באוניברסיטת נורתווסטרן.

מעצר של חברי כנופייה על ידי רשות ההגירה בארה"ב
Charles Reed/àéÎôé

גילה של פלנטיר כפול מזה של רוב הסטארטפים בזמן שהם יוצאים להנפקה ראשונה לציבור. החברה לא פיצחה את הדרך להנפקה. ייתכן שזה לא אפשרי. למרות שפלנטיר טוענת שהיא דואגת לפרטיות, הדרך העיקרית למנוע ניצול לרעה של מידע הוא כושר שיפוט אנושי - מרכיב שהיא פועלת לצמצם באמצעות אוטומציה.

פלנטיר מנסה לחזר אחר לקוחות עסקיים בתור חברת תוכנה קונבציונלית יותר, ומשתמשת בפחות מהנדסים באתרי הלקוחות - מה שאומר שיש פחות בני אדם שמעורבים בהחלטות. שאלות רגישות, כמו מידת העומק שבה מחטטים בחיי אנשים, ייענו יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית ואלגוריתמים של למידת מכונה. הצוות הקטן של פרטיות וחירויות אזרח ימצא עצמו עם פחות ופחות השפעה לנוכח הדחף הגובר של הלקוחות להשיג יותר יכולות, ולדכא כל ריסון עצמי.

מחשבים אינם שואלים שאלות מוסריות; אנשים כן, אומר ג'ון גרנט, אחד ממהנדסי חטיבת הפרטיות וחירויות האזרח של פלנטיר. "בחברה כמו שלנו, עם מיליוני שורות קוד, כל החלטה קטנה יכולה להיות בעלת השלכות עצומות", אמר גרנט בכנס פרטיות בברקלי בשנה שעברה.

הניסיון של ג'יי.פי מורגן הותיר לקח חשוב. "העולם השתנה כשהתברר שכל אחד יכול להיות מטרה של פלנטיר", אומר מומחה סייבר לשעבר של ג'יי.פי מורגן שעבד עם קביצ'יה זמן מסוים בצוות האיומים הפנימיים. "רעיונות נבזיים נהפכים לפשוטים ליישום; כל אדם הוא חשוד, ולכן אנו עוקבים אחר כל אחד. זו היתה תחושה איומה למדי".

שאלת החוקתיות

פעילי זכויות אזרח אומרים כי איסוף תיק דיגיטלי על חיי אדם, בהיעדר צו בית משפט, הוא פלישה לא חוקית לפרטיות על פי החוקה האמריקאית. נציגי אכיפת החוק אומרים שאין זה נכון. לעת עתה, השאלה לא יושבה, ואולי לא במקרה. עורכי דין בתחום זכויות אזרח מחפשים תביעה שתצא נגד החוקתיות של השימוש בפלנטיר, אך תובעים וסוכני רשות ההגירה נזהרים לא לאזכר את התוכנה במסמכי ראיות, אומרת פרומיטה שאה, מנהלת פרויקט ההגירה של הגילדה הלאומית של עורכי דין. "פלנטיר חיה על החשאיות הזו", היא אומרת.

מאז שנות ה-70 הבחין בית המשפט העליון בין חיפוש בביתו או במכוניתו של אדם שדורש צו, לבין חיפוש חומרים מחוץ לבית או במרחב ציבורי, שאינו דורש צו. נראה שעמדתם משתנה בהתאם לשינוי בטכנולוגיות.

בהחלטה מ-2012 בתיק ארה"ב נגד ג'ונס, אמרו השופטים שהטמנת מתקן מעקב GPS במכונית למשך 28 ימים בלי צו יצרה תמונה כה מקיפה של חיי הנעקב שהיא הפרה את הציפיות הסבירות של הציבור לפרטיות.

בדומה לכך החלטת בית המשפט העליון ב-2014 בריילי נגד קליפורניה היתה כי טלפונים סלולריים מכילים כל כך הרבה מידע אישי שהם מספקים חלון למוחם של הבעלים, ולפיכך דורשים צו חיפוש. השופט ג'ון רוברטס, בדעת הרוב, כתב כי טלפונים סלולריים "עם כל מה שהם מכילים ועשויים לחשוף, מחזיקים בתוכם עבור אמריקאים רבים את 'הצדדים הפרטיים' של החיים". השופט לואיס ברנדייס, 86 שנים קודם לכן, כתב חוות דעת חריפה על האזנה במקרה שנראה כמנבא את עלייתה של פלנטיר.

"יום אחד יפותחו אמצעים", הזהיר ברנדייס, "שבאמצעותם ממשלות, בלי לקחת מסמכים ממגירות נסתרות, יוכלו להציג בבית משפט ראיות שיחשפו בפני חבר מושבעים את פרטי החיים האינטימיים ביותר".

סייע בהכנת הכתבה: מייקל ריילי

תרגום: דפנה מאור

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות