תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נאלף את ענקיות הרשת (אם הפוליטיקאים יאפשרו)

לכתבה
Getty Images IL , בלומברג, ג'ף צ'יו /אי–פי

באוניברסיטת שיקגו, המעוז האקדמי של האורתודוקסיה הכלכלית וההגבלים העסקיים, מתחלף כיוון הרוח: רבים חושבים עתה שהמדינה צריכה לפעול נגד פייסבוק, גוגל ואמזון. השאלה היא איך לעשות זאת

מי שמביט בנתוני הבורסה על שערי המניות הנסחרות בארצות הברית, עשוי להגיע למסקנה הבאה: משבר דליפת המידע שפקד את פייסבוק, ואיתו גל התרעומת כלפי ההתנהלות של ענקיות אינטרנט – הסתיים וחלף. בסוף החודש שעבר פרסמו פייסבוק, גוגל ואמזון את דו"חותיהן הרבעוניים, וכולם הצביעו על זינוק בהכנסות וברווחים. המניות של שלושתן קפצו, והן שוב משקפות הערכות כלכליות שאי אפשר שלא להגדיר כמדהימות.

מניית גוגל עלתה בסוף השבוע של 28 באפריל למחיר המשקף לחברה שווי שוק של 718 מיליארד דולר ומכפיל רווח של 57. מכפיל כזה משקף את הערכותיהם של מיליוני משקיעים, לפיהן שווייה של גוגל יוכפל בתוך שנים בודדות למרות ששום חברה, מעולם, אפילו לא התקרבה לשווי של יותר מטריליון דולר; שווייה של אמזון עלה ל־763 מיליארד דולר, ומכפיל הרווח זינק ל־256, נתון שמבהיר כי החברה צפויה לצמוח פי שלושה או ארבעה מגודלה הנוכחי. בעל השליטה באמזון, ג'ף בזוס, האיש העשיר בעולם, שווה לא פחות מ־131 מיליארד דולר, עוד מספר דמיוני ששום בן אנוש לא התקרב אליו בעבר.

ופייסבוק? מניית החברה שהציתה את הזעם כנגד ענקיות הרשת בעקבות שורה של פרשיות – החל מ"פייק ניוז", דרך מודעות הפרסום הממוקדות המופיעות בה, וכלה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה והשימוש שעשתה במידע האישי של עשרות מיליוני משתמשים – אמנם ירדה בתגובה לשערורייה ביותר מ־20%, אבל לאחר פרסום הדו"ח זינקה בכ־10%. כיום שווה פייסבוק 503 מיליארד דולר, והמכפיל (32) מבהיר שמשקיעים חושבים שהיא תוסיף לצמוח ותגיע לכפליים מגודלה כעת.

מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, איש העסקים המושמץ של החודש האחרון, נאלץ לעבור עשר שעות של חקירה פרלמנטרית מול מחוקקים צמאי פרסום, אך סיים את החודש עם תוספת של עשרות מיליארדי דולרים לארנק שלו, שערכו כ־72 מיליארד דולר – והוא רק בן 33. לאחר שלדעת רבים הצליח להביך רבים מחוקריו בבתי המחוקקים, צוקרברג יכול לומר לעצמו שהוא צלח את החודש הזה באופן סביר. זו היתה מכה בכנף, אפילו מכה חזקה, אבל הוא ממשיך לנסוק.

ההערכות שלפיהן החברות הללו יכפילו וישלשו את גודלן ואת רווחיהן במהירות, הן מדאיגות – אך ייתכן שהן שגויות. הדאגה ברורה: גוגל, אמזון ופייסבוק הן כבר עתה מונופולים אלימים השולטים ללא עוררין בשווקים שלהן. הן מרסקות ומוחקות חברות אחרות בתחומים שאליהן הן נכנסות, הן מדכאות חדשנות, והן רוכשות פוליטיקאים ואקדמאים ללא עכבות. אם השווקים צודקים והן יכפילו את עצמן, הרי שחלק מרכזי של הכלכלה העולמית יהיה בידי שלוש חברות בלבד.

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, בשימוע בקונגרס
Andrew Harnik/אי־פי

ומדוע הערכות הבורסה אולי שגויות? כי מתחת לפני השטח, עדיין הרחק מהקונסנזוס בשווקים ומהשיח הציבורי הרחב, החלה לאחרונה מגמה חדשה – אך משמעותית – של בחינת כוחן של החברות הללו, לרבות בחינת השאלה האם הגיע הזמן לעצור ולהגביל אותן – ואיך ניתן לעשות את זה.

 

אמריקה מוותרת

את ניצני המגמה הזו אפשר היה לזהות בסוף החודש שעבר בכנס אקדמי שהתקיים בבית הספר למנהל עסקים Booth של אוניברסיטת שיקגו. הכנס שכותרתו "הריכוזיות של פלטפורמות האינטרנט״ היה השני שקיים בית הספר. הכנס הראשון, שנערך תחת הכותרת ״האם יש בעיית ריכוזיות בארצות הברית״, התקיים באביב שעבר. את שני הכנסים יזם ואירגן גיא רולניק, העורך המייסד של TheMarker, יחד עם לואיג'י זינגלס, מהחוקרים המצוטטים בעולם בתחום המשטר התאגידי והפיננסים. לרולניק, המשמש כפרופסור קליני באוניברסיטת שיקגו בשלוש השנים האחרונות, יש עניין רב בתחום הריכוזיות והכלכלה הפוליטית של רגולציה, תחומים עליהם הוא כותב, חוקר ומרצה בעשור האחרון.

במדעי הכלכלה וביכולת ההשפעה על ממשלות ומדיניות, לאוניברסיטת שיקגו שמור מקום מיוחד: המוסד הצמיח מספר רב של חתני פרס נובל (לרבות הפרס האחרון, שניתן לפרופ' ריצ'ארד תהלר על מחקריו בכלכלה התנהגותית), וממנו יצאו כמה מהאסכולות הכלכליות המרכזיות של 50 השנים האחרונות. פרופ' מילטון פרידמן ואנשיו הביאו לעולם את כלכלת השוק בהתערבות מועטה של השלטונות, ואחרים היו בין אלה שעיצבו את מדיניות ההגבלים העסקיים בארצות הברית. ולא רק בה: מאז מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית הכתיבה לעולם את תפישותיה הכלכליות – ואלה, לעתים קרובות, נוסחו על ידי כלכלני אוניברסיטת שיקגו.

בשל משקלה בזירת הדעות הכלכליות, יש משמעות מיוחדת לעובדה שכנס המעמיד בסימן שאלה את כוחן של ענקיות האינטרנט מתקיים דווקא באוניברסיטת שיקגו. כדי להבין מדוע, נדרש מעט רקע כלכלי היסטורי.

חוקי ההגבלים העסקיים (Anti Trust) נחקקו בארצות הברית לפני כ־120 שנה בקובץ חקיקה המכונה "חוק שרמן", ועוצבו על פני עקרונות כלכליים שנכתבו כ־100 שנה קודם לכן על ידי אנשים כמו אדם סמית. בעשרות השנים שלאחר חקיקת החוק, צורפו לארגז הכלים של הרשויות האמריקאיות נדבכים נוספים במאבקים נגד מונופולים ונעשה בהם שימוש רב. כך למשל, בשנות ה־20 פורקו מונופול הנפט של סטנדרט אויל ומשפחת רוקפלר, ומונופול הבנקים של משפחת מורגן. בשנות ה־80 פוצלה חברת הטלפוניה הלאומית AT&T. באמצע שנות ה־90 הוטלו הגבלות, הגם שצנועות, על חברת התוכנה מיקרוסופט.

אלא שמאז כמעט והפסיקו השלטונות בארצות הברית את מלחמתם במונופולים. במקום הפעולה הנחרצת שננקטה בעבר, התקבעה תפישה שלפיה אין נזק לציבור מקיומם של מונופולים או חברות אלימות המנצלות את כוחן – כל עוד לא ניתן להוכיח בבית משפט, מעבר לספק סביר, כי חברה גורמת לפגיעה ב"רווחת הצרכנים" (Consumer Welfare).

השלטונות בארצות הברית כמעט הפסיקו את מלחמתם במונופולים. באמריקה התקבעה תפישה שלפיה לציבור לא נגרם נזק מקיומן של חברות אלימות המנצלות את כוחן, כל עוד לא ניתן להוכיח בבית משפט, מעבר לספק סביר, כי חברה גורמת לפגיעה ב"רווחת הצרכנים" 13

זהו שינוי תפישתי מהותי. אם בשנות ה־20 של המאה הקודמת קבע השופט היהודי לואיס ברנדייס, בבית המשפט העליון, שכלכלה תחרותית חשובה גם כנכס חברתי ותרבותי, הגישה של השנים האחרונות הכריעה כי כל עוד לא הוכח שתאגיד מנצל את שליטתו בשוק כדי להעלות מחירים באופן פראי – אין למנוע ממנו להמשיך ולהתרחב באמצעות רכישות ומיזוגים. לשאלות כמו שליטה בשוק, מונופולים, כוח שוק וחיסול מתחרים כבר לא היה משקל. אמריקה החלה לאשר מיזוגים באופן גורף ולאפשר לחברות לצמוח ולהפוך למונופולים כמעט ללא הגבלה.

איך בכל זאת קובעים שתאגיד פוגע ברווחת הצרכנים? זו בדיוק הנקודה: קשה מאוד לעשות זאת. ההוכחה מחייבת מדידה משכנעת של נתונים ומחירים, ומאחר שתאגידים יודעים ממה להיזהר – הם יוצרים מציאות שבה חוקי ההגבלים העסקיים כמעט שלא קיימים עבורם. בפועל, רבים מהכלכלנים והשופטים הכלכליים קבעו בשנים האחרונות כי לארצות הברית כבר אין מדיניות של הגבלים עסקיים.

תשובות לסקר: באיזו מידה יש להטיל רגולציה על החברות הבאות?*

מדוע כל זה קרה? באקדמיה האמריקאית ישנם מי שחושבים שזו המדיניות הנכונה עבור הציבור, אך רבים מסכימים שהסיבה המרכזית לשינוי היא פוליטית. ב־2010 קבע בית המשפט העליון בארצות הברית, בפסק דין המכונה Citizens United, שלתאגידים מותר לתרום לפוליטיקאים. מאז השתלטו התאגידים על הפוליטיקה והפקידות הבכירה הממונה על ידי פוליטיקאים, שהחלו לאכוף את החוקים בהתאם לאינטרסים של התאגידים. במילים אחרות: התאגידים קנו את השלטון, ואתו את היכולות לגדול כמעט ללא הגבלה.

 

החבר של אובמה

את התוצאות ניתן לזהות כיום בענפים רבים של הכלכלה האמריקאית. בכנס קודם, שהתקיים באוניברסיטת שיקגו בשנה שעברה, הוצגו עדויות רבות לגידול שחל בריכוזיות העסקית בארצות הברית, בעיקר כתוצאה ממיזוגים והקטנת תחרות. מחקרים הצביעו על עלייה במחיר שירותי התעופה, על ירידה בתחרותיות בשל אחזקות צולבות של משקיעים פיננסיים גדולים, ועל כשלי שוק בתחומי הבריאות.

אלא שאם לפני שנה נדלקו נורות אדומות ועלו סימני שאלה, בכנס שהתקיים בחודש שעבר כבר נוצר קונסנזוס חדש: המונופולים החדשים של הכלכלה הדיגיטלית ושירותי האינטרנט מסכנים את הציבור. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת היא ההשתלטות של קומץ החברות על השוק עד להפיכתן למונופולים, ניצול כוחן ודיכוי התחרות – כמו בכל ענף אחר; השנייה נוגעת לאופי המיוחד של חברות האינטרנט: אפקט הרשת דוחף אותן באופן טבעי לכיוון כלכלה של "המנצח לוקח הכל". כך למשל, פייסבוק השתלטה על ענף הרשתות החברתיות גם כי רכשה מתחרות כמו וואטסאפ ואינסטגרם, וגם כי כולם רוצים להיות חברים ברשת שבה כולם נמצאים. גוגל רכשה מאות חברות, כולל מתחרות ישירות, והיא יודעת לייצר תוצאות חיפוש טובות יותר בדיוק מפני שכולם משתמשים בשירות שלה. כך גם אמזון, שיודעת טוב מאחרים מה צרכנים רוצים לקנות, ואילו מחירים הם מוכנים לשלם.

בתעשייה עצמה כל זה כבר ידוע, ולכן החברות משקיעות תשומת לב ואמצעים אדירים כדי להבטיח שאיש בשלטון לא יתעורר וינסה להגביל אותן. גוגל, פייסבוק ואמזון הן מהמשקיעות הגדולות באמריקה בשירותי לובי פוליטי, בקשרים עם גורמים בממשל ובתמיכה במוסדות מחקר, גופי החברה הציבורית ואקדמאים. הכל במטרה לצמצם למינימום האפשרי את הסיכוי שמישהו יחליט לבחון את מעשיהן.

המקרה הבא, שעליו דיווח במהלך הכנס חוקר חברות האינטרנט סקוט קלילנד, מספק המחשה יפה למציאות הנוכחית: בתחילת העשור ניהלו רשויות ההגבלים העסקיים כמה חקירות נגד גוגל, למשל סביב צורת ההפצה של מערכת ההפעלה הסלולרית שלה, אנדרואיד. כתנאי לקבלת אנדרואיד ללא תשלום, דרשה גוגל מהיצרנים להתקין בטלפונים שלהם שירותים אחרים של גוגל. כמה מהחוקרים המליצו לפעול נגדה, אלא שמולם עמד יו"ר החברה אז, אריק שמידט.

תשובות לסקר: התפישות הרווחות כלפי השפעתן של חברות האינטרנט על העולם

שמידט היה מקורב מאוד לנשיא ברק אובמה. הוא עבד עבורו בקמפיין לבחירתו מחדש לקדנציה שנייה; הוא הפעיל אישית את צוות הדיגיטל במסע הבחירות; והוא עמד לצידו בליל הבחירות. ומה קרה? לאחר שאובמה נבחר בשנית, הודיעה לפתע רשות ההגבלים העסקיים על סגירת כל החקירות נגד גוגל, ובהמשך גם על מינוי אנשים של גוגל לתפקידים בכירים בשלטון. האם זה מריח כמו פרשיית הון־שלטון? בוודאי, וזה נעשה באופן גלוי ורשמי.

בדיונים אחרים בכנס בשיקגו התמקדו החוקרים באופן שבו גוגל וחברות אחרות משפיעות על עמדות הציבור, ודרכן על תוצאותיהן של התמודדויות פוליטיות. מחקר אחד הראה כיצד השלמת המשפטים בעת הקלדת שאילתה במנוע החיפוש של גוגל (Auto Complete), משפיעה על הלך הרוח של המשתמשים. אלה דברים שכל אחד יכול לראות: הקלידו את המילה "הליכוד" בתיבת החיפוש בגוגל, והאפשרות הראשונה שתוצג לכם תהיה "הליכודניקים החדשים" – תוצאה שבוודאי מכעיסה את ותיקי מרכז הליכוד, אך עשויה להשפיע על בוחר מתלבט.

אחד החוקרים, רוברט אפשטיין, הבהיר שההשפעה של גוגל מופעלת פחות דרך התוכן עצמו, ויותר באמצעות סדר הופעתן של תוצאות החיפוש – סדר שגוגל שולטת בו. "מה שלא פחות מדהים", אמר אפשטיין, "הוא שסדר תוצאות החיפוש הוא זמני. זהו משהו שלא נשמר ולא מתועד. קשה לחקור אותו, ולכן קשה להתעמת עם גוגל על מידת ההשפעה שלו. גוגל מבצעת תרגילי שליטה על המוח שלנו, ואנחנו לא יכולים לבדוק את זה".

במקרה של פייסבוק המניפולציה בתכנים בולטת אפילו יותר. שורה של מחקרים מראים עד כמה המקרים של "פייק ניוז" היו נפוצים עד כה, לעתים עוד יותר מפרסומים שאפשר לתאר באופן אובייקטיבי כמדויקים. הפרסומות בפייסבוק, התפורות באופן מושלם למשתמשים עד כדי כך שהן מתוארות על ידם כ"מטרידות", מיועדות ללחוץ על הכפתורים הרגשיים הנמוכים ביותר שלנו.

הפנמה ציבורית למציאות שלא הכירו בה, דורשת משבר. ה"טריגר" של הדיון הציבורי החדש על פרטיות המידע ברשת וכוחן של ענקיות האינטרנט היה הפעם פרשת קיימברידג' אנליטיקה. במובן הזה, הכנס של אוניברסיטת שיקגו לא יכול היה להתקיים במועד מתאים יותר.

 

כמה שווה ידע

התקשורת הכלכלית הבינלאומית כבר קלטה את שינוי הכיוון. השבועון '"אקונומיסט", למשל, הקדיש לכך שתי כתבות וציין את הדאגה שמגלה אוניברסיטת שיקגו בנושא התחרות כנקודת מפנה חשובה. כעת, אחרי שהאליטות האקדמיות והציבור הפנימו את הסכנות הטמונות בכוחן של ענקיות הרשת, נותרו שתי שאלות: האם השלטונות יכולים לפעול נגדן, ואם כן – מה ראוי מצדן לעשות.

הכנס עסק, בחלקו הגדול, בשאלה הראשונה. מכיוון שבארצות הברית החלטות של הגבלים עסקיים צריכות לעבור בתהליך "לעומתי" בבית משפט, ומאחר שהפרקטיקה הנוכחית בבתי המשפט דורשת הוכחה כמותית של פגיעה ברווחת הצרכן, הרגולציה על חברות האינטרנט היא קשה במיוחד. גוגל ופייסבוק מעניקות את שירותיהן לציבור הרחב חינם, ולכן לא ניתן ללכת בדרך המלך ולהראות שהן מנצלות את עוצמת השוק שלהן כדי להעלות מחירים. על הרשויות יהיה לשכנע שופטים שהשוק האמיתי של החברות הללו הוא לא המשתמשים בשירותיהן, אלא המפרסמים. יהיה צורך להפעיל כלים משפטיים אחרים, לשנות את הפרקטיקה הקיימת – או לחוקק רגולציה חדשה.

יו"ר גוגל, אריק שמידט. היה מקורב מאוד לנשיא ברק אובמה ועבד עבורו בקמפיין לבחירתו מחדש לקדנציה שנייה. לאחר שאובמה נבחר בשנית, הודיעה לפתע רשות ההגבלים העסקיים על סגירת כל החקירות נגד גוגל

יו"ר גוגל אריק שמידט
בלומברג

הקונסנזוס ששרר בכנס באשר לצורך בפעילות ממשלתית נגד ענקיות האינטרנט לא היה מלא. פרופ' קווין מרפי, מבכירי הכלכלנים בבית הספר Booth למנהל עסקים בשיקגו, קבע שהוא עדיין לא מצליח לזהות השפעות שליליות ב"מאקרו" – כלכלת ארצות הברית הרחבה. "אני לא רואה את הקשר בין ריכוזיות לבין כלכלת האינטרנט", אמר מרפי. התרעומת סביב פרשיית פייסבוק, טען, נובעת בעיקר מתחום הסוציולוגיה, והתופעה היא זניחה במונחים כלל־לאומיים. וגם: החלטות של הטלת רגולציה חדשה על הענף עלולות להביא לתוצאה הפוכה, ודווקא להקטין את התחרות.

לעומתו טענה פרופ' פיונה סקוט מורטון מאוניברסיטת ייל, שגם אם חלקן הנמדד של חברות האינטרנט עדיין קטן ביחס לכלכלה כולה, הן משפיעות מאוד על כל שאר המשק ויש לאזן את הסיכון שבין עשייה לבין אי־עשייה. "כנראה שצריך לעשות יותר. יכול להיות שנעשה טעות, אבל יש לאזן זאת מול החלופה של לא לעשות – שאם נבחר בה אולי נגלה שהדמוקרטיה שלנו לא עובדת יותר", אמרה סקוט מורטון.

כלכלנים אחרים היו זהירים ובעיקר שאלו שאלות. פרופ' דניס קרלטון, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת שיקגו, שאל האם בעולם החדש המידע הוא נכס קריטי, כפי שנפט היה בעבר – או שהוא דומה יותר לאוויר. "אינפורמציה היא קצת מוזרה", הסביר קרלטון. "אם אתה יודע משהו עלי זה שווה הרבה לך ולי, אבל זה שווה הרבה פחות לאנשים אחרים. החברות הללו יצרו המון ערך, ואם תשבור אותן אולי תסיג אותנו לאחור". ומי ישלוט בכל המידע הזה? פרופ' לואיג'י זינגלס, ממארגני הכנס, אמר שהוא חושש שהממשלה היא זו שתשלוט במידע, כפי שקורה בסין, אך באותה מידע הוא מודאג משליטה במידע על ידי תאגיד פרטי כמו זה של פייסבוק.

כללים חדשים

עד כה, הדיון התמקד בעיקר בפייסבוק, בגלל פרשת קיימברידג' אנליטיקה, ובגוגל, בשל השליטה שלה על כל כך הרבה חלקים של השוק הדיגיטלי. אולם רבים סבורים כי דווקא אמזון היא התאגיד המסוכן כיום לתחרות בשווקים. אמזון שולטת באופן מוחלט בשוק הקניות המקוונות ובשוק העוזרים האישיים, ("אלקסה"). העוזרת הדיגיטלית האישית שלה מחזיקה בכ־76% מהשוק. החברה הקימה מאות מרכזי חלוקה ולוגיסטיקה, רכשה ציי רכב, מטוסים ואוניות, ולאחרונה גם את רשת המרכולים הול פודס מרקט. בעל השליטה בה, ג'ף בזוס, מחזיק בעיתון המשפיע "וושינגטון פוסט".

לכאורה, במקרה של אמזון, היכולת של הרשויות לפעול נראות מוגבלות יותר, כי אמזון מצטיינת בהורדת מחירים, אבל כמה מהדוברים טענו אחרת. הם קבעו שניתן להוכיח שאמזון משתלטת על שווקים באמצעים מחירים טורפניים, ושהיא פוגעת בחדשנות על ידי רכישת סטראטאפים ומתחרים. ניתן להראות כיצד אגירת מידע על אודות הצרכנים פותחת פתח לפגיעה בפרטיות שלהם. האקדמאים גם טענו כי מאחר שאמזון מוכרת מוצרים של ממש – בשונה מגוגל ופייסבוק – ומאחר שיש לה מידע רב על לקוחותיה והעדפותיהם, היא תוכל בקרוב להציע לכל לקוח מחיר אחר – אפליית מחירים בקנה מידה שטרם נעשה מעולם, תוך מתן עוד יתרון יחסי לחברה שהיא ממילא מונופול במסחר המקוון.

אוסטין גולסבי, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו ולשעבר חבר בוועדה המייעצת של הבנק המרכזי, הבהיר כי במקרה של אמזון אי אפשר להסתפק במבחן היחיד של עליית המחירים – וחייבים להתחשב בשיקולים של חדשנות וטיב השירות. "זה פוליטי מאוד, אבל כציבור יש לנו סטנדרטים, ואנחנו לא יכולים לתת לחברה כזו לגלוש עד למצב של גריפת רנטה כלכלית", אמר. ואילו יהושע גאנז מאוניברסיטת טורונטו קבע שיש כנראה סיבה לכך שאמזון פועלת בעיקר בארצות הברית, ושהיא זהירה יותר במדינות אחרות: היא פשוט יודעת שכללי ההגבלים העסקיים בארצות הברית נוחים עבורה. לדברי גאנז בהנהלות של חברות אמריקאיות נולדה מילה חדשה: Amazoned, שמשמעותה מצב שבו אמזון, או חברת אינטרנט גדולה אחרת, השתלטה בין לילה על השוק שלך.

במבט רחב יותר ייתכן שכל הכלכלה תראה אחרת בעתיד הלא רחוק. אלברט וונגר, אחד השותפים בקרן הון הסיכון הגדולה יוניין סקוור ונצ'רס מניו יורק, שהיה בין המשקיעים הראשונים בטוויטר, טאמבלר ואטסי, אמר כי כל מבנה הכוח בכלכלה עומד להשתנות. "כשמנתחים את המחיר שפייסבוק שילמה על ווטסאפ – 19 מיליארד דולר עבור חברה ללא הכנסות – ברור לחלוטין שזהו מחיר שנגזר מתוך הסיכון שווטסאפ העמידה בפני פייסבוק. במקרה של אמזון, שהגישה פטנט ותובעת סטארטאפים על שימוש בדבר מובן מאליו כמו רכישה בהקלקה אחת – ברור שזהו שימוש לרעה בכוח. או צוקרברג: אחד הדברים שבלטו בשימוע שלו בקונגרס היה שהוא לא מצליח לענות על השאלה: מי הם המתחרים שלך".

תשובות לסקר: כיצד יש להתמודד עם כוחה הגדול של פייסבוק?

הניתוחים הכלכליים והעדויות של האקדמאים בכנס שיקגו הבהירו מעבר לכל ספק שדווקא בעת הזו, כאשר הדיון הציבורי סביב ענקיות האינטרנט, פרטיות המידע והסכנות העתידיות הגיע לכל בית בעולם המערבי, ממשלות נדרשות לבדוק בשבע עיניים את כוחן של מונופולי הרשת – ולבחון כיצד להגביל אותם. אפילו הנתונים של הבורסה ושווי השוק של החברות, הנקבעים על ידי מיליוני משקיעים עצמאיים, מבהירים כי החברות הללו צפויות להמשיך להגדיל את כוחן במהירות ולהגיע לעמדה של יצירת רנטה כלכלית מונופוליסטית. המספרים מראים שענקיות הרשת בדרך להיות גדולות יותר, רווחיות יותר וחזקות יותר מכל מה שהכרנו ב־100 השנים האחרונות. התחרות עבר נפגעה: משקיעי הון סיכון מצביעים על כך כאשר הם מסרבים להשקיע אפילו דולר אחד בסטארטאפים להקמת מנועי חיפוש או רשתות חברתיות. פשוט חבל על הכסף.

איך בדיוק ניתן להצר את צעדיהן ולמנוע מהן מלהשתלט על העולם? לחוקי ההגבלים בארצות הברית ובאירופה יש אמנם מגבלות, אבל ממשלות וציבור נחוש יכולים לפעול נגד הענקיות גם בחוקים הנוכחיים, ואם צריך – לחוקק כללי משחק חדשים. כאלה, שיביאו לטיפול אחר במידע של הציבור, ליצירת תחרות בשווקים טכנולוגיים שכה צריכים אותה, ולהגבלת כוח השוק של המונופולים. בשיקגו הפנימו את התובנות הללו, וזינגלס הודיע כי ימשיך להטמיע אותן בציבור ואצל השלטונות, בין השאר על ידי הקמת ועדה אקדמאית שתעביר את המלצותיה למקבלי ההחלטות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות