תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פייסבוק וגוגל, מאחוריכן: האם ענקיות האינטרנט מסין ישתלטו על העולם?

לכתבה
Darryl Dyck/אי־פי

חברות אינטרנט סיניות שקמו כחיקויים של ענקיות עמק הסיליקון נהפכו בעצמן למפלצות טכנולוגיה אימתניות, וכעת מרחיבות את השפעתן אל מעבר לגבולות סין ■ האם הן יחליפו את פייסבוק, אמזון וגוגל כספקיות שירותי האינטרנט המובילות בעולם?

6תגובות

לפני שבועות אחדים התפרסמה במדורי הטכנולוגיה בעולם ידיעה מסקרנת, שנקברה בשטף החדשות הבלתי פוסק: סנסטיים (Sensetime), סטארטאפ סיני שהוקם לפני כשלוש שנים בלבד ומתמחה במערכות זיהוי פנים, נהפך לחברה הגדולה בעולם בתחום הבינה המלאכותית, לאחר שגייס הון לפי שווי של 3 מיליארד דולר. ההישג הזה גדול במיוחד לאור העובדה שסנסטיים הצליחה להכפיל את שוויה בתוך חצי שנה בלבד, ואף נהפכה לרווחית ב־2017. זאת בניגוד להרבה סטארטאפים מצליחים, שמתקשים להגיע לרווחיות גם אחרי שנים ארוכות - רק תשאלו את האדם העשיר בעולם, מייסד אמזון ג'ף בזוס, שהמפלצת העסקית שלו בוודאי עונה על הקריטריון הזה. לפי הערכות, עד סוף 2018 תוכל סנסטיים להגיע לשווי של 4.5 מיליארד דולר, לצד גרף הכנסות שצומח ב־400% בשנה.

לקוראים ערניים, שהתרגלו בעשור האחרון לידיעות על חברות טכנולוגיה סיניות, בעיקר בהקשר של ייצור אייפונים המוני או מתחרים מקומיים זולים ונחותים, זוהי ידיעה מטלטלת: כיצד בתוך זמן קצר הצמיחה סין - מפלצת ייצור אדירה שבמשך שנים השתרכה אחרי המערב בפיתוח טכנולוגי, והיתה שם נרדף לחיקויים זולים ונחותים - את החברה הגדולה בעולם בענף המתקדם והחשוב ביותר לתעשיית ההייטק? התשובה היא שההישג של סנסטיים מבשר על התפתחות משמעותית ביותר בתעשיית הטכנולוגיה: סין נהפכת בצעדי ענק למובילה גלובלית של פיתוח הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ובראשם בינה מלאכותית (AI) - טכנולוגיה שלאיש אין מושג כמה רחוק היא תוכל לקחת את האנושות, אך יש הסכמה רחבה לגבי השפעתה הקריטית על חיינו בדורות הבאים.

כבר בשנה שעברה הודיעה סין כי בכוונתה לעקוף את ארצות הברית ולהפוך למובילה העולמית בתחום הבינה המלאכותית עד 2030, כתחום מפתח בהתעצמותה הכלכלית והצבאית. לשם כך היא משקיעה כיום מאמצים ניכרים בזירות שונות: בחברות הייטק סיניות שמפתחות כלים מתקדמים לצנזור האינטרנט, וטכנולוגיות זיהוי פנים בקנה מידה אדיר לתועלת המשטר; במיזמים ממשלתיים גדולים של תעשייה וחקלאות, שיוכלו לייעל משמעותית את תהליכי הייצור; ובפרויקטים של הצבא הסיני, כמו הטמעת בינה מלאכותית בטילים מונחים. בתחילת 2018 הכריז הממשל הסיני על הקמת פארק טכנולוגי לפיתוח בינה מלאכותית בהשקעה של 2 מיליארד דולר. על פי התוכניות יאכלס הפארק 400 חברות בתחום, שיעבדו בשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ומדע. לפי התוכנית האסטרטגית של הממשל, תעשיית ה־AI הסינית תצמח בתוך כעשור לשווי של 150 מיליארד דולר.

היריבה הגדולה של מעצמת העל הסינית במרוץ הפיתוח הטכנולוגי היא כמובן ארצות הברית, שנכון להיום עדיין מפגינה עליונות טכנולוגית ברורה. עם זאת, המשאבים האדירים של סין - בכוח אדם, בתשתיות, בהיקפי ייצור ובהון - מגויסים כעת על ידי הדיקטטורה כדי לצמצם את הפערים, ויש הסבורים שעליונות סינית טכנולוגית היא לא שאלה של "האם", אלא של "מתי".

התפלגות הבכירים בחברות הדיגיטל
הגדולות לפי מוצא

קרב על עליונות

מרוץ ה-AI בין ארצות הברית לסין כבר הושווה לא פעם למרוץ החלל שבו התחרו ארצות הברית וברית המועצות משנות ה-50 ועד סוף שנות ה-80. בהתמודדות ההיא היתה ידה של אמריקה על העליונה, לנוכח התפרקות הגוש הסובייטי וקריסת הכלכלה הקומוניסטית. אולם כפי שאיש לא העז לחזות אז את נפילת ברית המועצות, איש אינו מוכן להמר כיום על קריסתה של סין, בוודאי לא כאשר בניגוד לברית המועצות, סין עברה בתוך דור אחד בלבד מהפך היסטורי: ממבנה של משק קומוניסטי מיושן אל צדו השני של הספקטרום - כלכלה קפיטליסטית דורסנית, בפרשנות סינית ייחודית.

באמצע מארס הקדיש השבועון "אקונומיסט" את כתבת השער שלו ל"קרב על העליונות הדיגיטלית" בין ארצות הברית לסין. בכתבה נטען כי בפני סין עוד דרך ארוכה עד שתחזיק לא רק בשליטה בשוק הצעצועים והטלוויזיות, אלא גם תשיג עליונות בטכנולוגיות מידע מובילות. עם זאת, בכתבה גם נמתחה ביקורת קשה על מדיניותו של הממשל האמריקאי בראשות הנשיא דונלד טראמפ, שבמקום להגדיל את ההשקעות הממשלתיות במדעים וטכנולוגיה, שיוכלו להאיץ פיתוחים עתידיים כחלק מהתחרות מול סין, מעדיף לקצץ בהן ומעוניין בהחלשת כוחה של הקהילה המדעית, הרוחשת לו בוז בשל הכחשתו העקבית את ההתחממות הגלובלית.

פרופ' גדי אריאב, אוניברסיטת תל אביב: "סין היא לא מדינה עם מערכת פוליטית, אלא מפלגה שיש לה מדינה. המשטר הסיני מבין היטב את החשיבות הכלכלית של חדשנות ושל עליונות טכנולוגית, ופועל בהתאם"

תומר אפלבאום

בזמן שטראמפ מסלים את מלחמת הסחר שלו מול סין - במארס חשף הממשל האמריקאי תוכנית להטיל מכסים בשווי 50 מיליארד דולר על מוצרים סיניים כבר השנה - ענקיות האינטרנט הסיניות מגבירות את התחרות שלהן מול האמריקאיות בגודל, בנוכחות, בשווי ובמו"פ. ענקית המסחר המקוון עליבאבא וענקית שירותי האינטרנט טנסנט נמנות כבר כיום עם עשר החברות הגדולות בעולם במונחי שווי שוק, לצד אפל, גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ואמזון. לא הרחק משם נמצאות באידו, שהחלה כחיקוי סיני למנוע החיפוש של גוגל, ונהפכה לתמנון טכנולוגי רב־זרועות; צ'יינה מובייל, חברת הסלולר הגדולה בעולם שמצליחה לכופף את אפל על פי רצונה, ומפזרת כיום השקעות במגוון סטארטאפים טכנולוגיים; ופוקסקון, מפלצת ייצור האלקטרוניקה של אפל וחברות אמריקאיות רבות אחרות, שנהפכת והולכת אף היא לאחת מחברות הרובוטיקה המתקדמות בעולם.

בה בעת, יצרניות סמארטפונים סיניות צעירות כשיאומי, וואווי, וואן פלאס ואחרות כובשות במהרה נתחי שוק בסין ומחוצה לה, על חשבונן של שחקניות ותיקות כמו אפל וסמסונג הקוריאנית. שלושה מתוך חמשת הסטארטאפים הגדולים בעולם במונחי שווי שוק הם סיניים. שירותי אינטרנט סיניים מסוימים כבר השיגו עדיפות על פני המקבילה האמריקאית, כמו במקרה של וויצ'אט שבבעלות טנסנט מול ווטסאפ שבבעלות פייסבוק. השירות הסיני מספק פונקציות מגוונות ומתקדמות שאין בשירות האמריקאי, ובהן ארנק אלקטרוני, העברות כספים, חנויות מקוונות, הזמנת כרטיסים ושירות בלוגינג - כולן נעדרות מווטסאפ. במארס חצתה וויצ'אט את רף המיליארד משתמשים, מחציתם מחוץ לסין.

וויצ'אט היא ביטוי מובהק לא רק לעליונות סינית טכנולוגית מול המתחרה האמריקאית, אלא גם להתפשטות של כוח האינטרנט הסיני לעולם הרחב. הנוכחות של עליבאבא, טנסנט ובאידו בשווקים הגלובליים מורגשת לא רק בשירותים קמעוניים מקוונים, אלא גם במחקר ופיתוח: לשלוש החברות מעבדות פיתוח בלב עמק הסיליקון. כל זה מתרחש בזמן שפייסבוק וגוגל חסומות לשימוש בסין, הן משיקולי צנזורה והן בגלל רצון הממשל הסיני בריסון עוצמתן הגלובלית.

עובדים במשרדי חברת האינטרנט עליבאבא בעיר האנגזו, סין
נלסון צ'ינג / בלומברג

שלום לתקרת הבמבוק

מרוץ הפיתוח הסיני והדהירה לעבר חדשנות טכנולוגית גורמים גם לשיבת מוחות. כתבה שפורסמה לאחרונה בבלומברג תיארה כיצד יותר ויותר אנשי הייטק סינים, ובהם גם מומחי בינה מלאכותית, עוזבים את עמק הסיליקון ואת אוניברסיטאות המחקר וחוזרים הביתה, לא פעם בעקבות הצעה מפתה מחברת אינטרנט סינית, ועם שכר גבוה פי כמה, שבמונחי המרה מדולר ליואן יכול לקנות הרבה יותר בשנחאי מאשר בקליפורניה. מספר הסינים בוגרי אוניברסיטאות זרות שחזרו הביתה קפץ ב-25% בשנים 2017-2013, לפי בלומברג.

סיבה נוספת היא הרצון הטבעי לשוב למולדת ולהצליח בה אחרי שנים של חיים בתרבות זרה ולא תמיד מחבקת: שיעור האסיאתים שהגיעו לתפקידים בכירים באפל, גוגל ופייסבוק הוא 10%־20%, לפי נתוני החברות, אף ששיעור העובדים ממוצא זה בחברות אלה גדול פי כמה. התופעה של "תקרת הבמבוק", כפי שמכונה בלימתם של עובדים מהמזרח הרחוק בשדרות הניהול של חברות הייטק אמריקאיות, היא מקור לתסכול, ומעוררת רצון להתקדם במקום אחר ואמביציה להראות לבוסים האמריקאים מה הסינים שווים. עבור סין זהו רווח נקי - אנשי הייטק צעירים, מוכשרים ואמביציוזיים שרכשו ידע, ניסיון, מומחיות וקשרים בחזית הטכנולוגיה של עמק הסיליקון, חוזרים למולדת טעונים ברצון עז להאפיל על גרסת המקור האמריקאית.

ייתכן גם שחלקם מביאים עמם הביתה סודות טכנולוגיים יקרי ערך. חקירה של הממשל האמריקאי העריכה את הנזק שנגרם לחברות אמריקאיות בשל גניבת קניין רוחני על ידי סינים בטריליון דולר, לפי "אקונומיסט". בתחילת 2018 הציג הקונגרס האמריקאי הצעת חוק שתמנע מוואווי ו־ZTE להעניק שירותים לממשל, בשל החשד לעבירות של גניבת מידע ומעקב. הצעת החוק הוגשה לאחר שסוכנויות הביון של ארצות הברית הזהירו מפני שימוש בסמארטפונים של שתי החברות הסיניות, בשל חשד כי ניצלו את המכשירים למטרות ריגול אחרי משתמשים ולגניבת מידע, כולל מהממשל האמריקאי.

תחום משמעותי שבו הסינים מנסים בימים אלה להתעלות על האמריקאים הוא פיתוח מכונית אוטונומית, תחום שבו כבר הוציאו חברות רבות - יצרניות רכב לצד ענקיות טכנולוגיה בארצות הברית, בסין ובאירופה - עשרות מיליארדי דולרים על שלבי הפיתוח. עליבאבא, טנסנט ובאידו נכנסו באגרסיביות לענף זה, וכמו לא מעט חברות מערביות, גם הן מהמרות כי בתוך שנים אחדות יעבור שוק הרכב מהפכה מרכישת מכוניות בנזין לתשלום עבור שירותי מכוניות אוטונומיות־חשמליות. המהפכה הזאת מזכירה את המעבר האסטרטגי של סין עצמה, מכלכלת ייצור מזהמת לכלכלת שירותים מתקדמת.

הסינים נגד האמריקאים - ראש בראש

שלוש החברות כבר פיזרו השקעות של מיליארדי דולרים בתעשיית הרכב האוטונומית - באידו וטנסנט השקיעו בחברת הרכב החשמלי NIO, הפועלת בשנחאי ופיתחה כלי רכב הכוללים טכנולוגיה חכמה כמו סייעת קולית ואפשרות לחניה אוטונומית. עליבאבא השקיעה יחד עם פוקסקון בחברת הרכב הסינית שפנג מוטור (Xpeng Motors), שכבר משווקת דגם SUV חשמלי. בה בעת, התיאבון הסיני הוביל להשקעות גם בלב תעשיית הרכב העולמית - בשנה שעברה רכשה טנסנט 5% מטסלה האמריקאית של אילון מאסק, תמורת 1.78 מיליארד דולר, ואילו יצרנית הרכב הסינית גילי (Geely) הכריזה השנה על השקעה של 9.7 מיליארד דולר בדיימלר הגרמנית, החברה-האם של מרצדס בנץ, בתמורה לנתח של 9% בחברה.

שלוש ענקיות האינטרנט הסיניות גם השקיעו בדידי-צ'ושינג (Didi Chuxing), החיקוי הסיני לאובר שנהפך בתוך שנים אחדות לחברת ענק. בשנה שעברה הצליח החיקוי להכניע את המקור, כשדידי בלעה את הפעילות הסינית של אובר בעסקת מיזוג של 35 מיליארד דולר, ולמעשה גירשה את אובר העולמית משוק הרכב הגדול בעולם.

מצייתנות לחדשנות

הכניעה המפתיעה של אובר לדידי עשויה להוות ציון דרך היסטורי בהתמודדות בין ענקיות הטכנולוגיה הסיניות למקבילותיהן האמריקאיות, והיא בוודאי מעודדת את הסינים להמשך הקרב. האם זאת רק ההתחלה? האם בתוך שנים אחדות נחזה בהשתלטות של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות על שווקים שבהן שולטים כיום תאגידים אמריקאים? האם בתוך מספר שנים ייהפכו באידו, טנסנט ועליבאבא לאלטרנטיבה עולמית לגוגל, פייסבוק ואמזון? האם כפי שב-2018 החלפנו טלפון מאייפון אמריקאי לשיאומי סיני וקנינו אותו בעליבאבא ולא באמזון, כך בעוד כמה שנים נחליף גם שירותים אחרים באינטרנט לחלופות סיניות? והאם בעשור הבא ננהג ברכב אוטונומי מתוצרת סין, ולא מתוצרת ג'נרל מוטורס או טסלה?

יעל עינב, ANIHCY: "סין מבצעת קפיצות טכנולוגיות מסיביות כבר משנות ה–90 המוקדמות. אמנם בעבר היא התבססה לחלוטין על העתקות וגניבת קניין רוחני, אבל כיום הרבה פחות, כי למה להעתיק ולגנוב אם אפשר לקנות - ולסין לא חסר כסף"

יעל עינב
מלני פנטון

"מבחינות רבות, סין מתקדמת יותר מהמערב כבר כיום", אומרת יעל עינב, מנהלת ANIHCY, חברה המבצעת פיתוח עסקי וקידום שותפויות אסטרטגיות לחברות ישראליות בסין. "זה ניכר בעיקר בתשתיות תחבורה כמו הרכבות המהירות והרכבות התחתיות. בתוך כמה שנים הקימו כאן יותר מ-5,000 ק"מ של מסילות רכבת מהירות ומתקדמות", מוסיפה עינב, המתגוררת בשנחאי. "סין מתקדמת בשנות דור מכל מדינה אחרת גם בתחום התשלומים המקוונים. אני עושה הכול בוויצ'אט - משלמת, אוכלת, שוכרת אופניים, קוראת למונית, קונה כל מה שאני רוצה מכוס קפה ועד למכונית ומנהלת שיחות ועידה באיכות גבוהה. הסינים גם מציעים חלופה מעולה לאמזון - עליבאבא מספקים שירות מהיר, היצע אינסופי, מחיר מצוין ואיכות. לכן החברות הסיניות יחליפו בהדרגה את החברות המערביות. דוגמה טובה לפער בין החברות האמריקאיות לסיניות היא דרופבוקס האמריקאית, ש'עושה טובה' כשהיא מספקת למשתמשים נפח אחסון מוגבל בתשלום, בזמן שטנסנט מציעה נפח אחסון כמעט אינסופי של 10 טרה בייט, חינם".

"צריך לחזור שוב ושוב לגורם המרכזי בהבנת סין, והוא הכלכלה הפוליטית", אומר פרופ' גדי אריאב, ראש המרכז ע"ש מקס פרלמן לחקר עסקים גלובליים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בכלכלת סין. "סין היא לא מדינה עם מערכת פוליטית, אלא מפלגה שיש לה מדינה. המשטר הסיני מבין היטב את החשיבות הכלכלית של חדשנות ושל עליונות טכנולוגית, ופועל בהתאם. מה שמאפיין את המשטר הכלכלי הסיני הוא היכולת להגדיר סדר עדיפויות ארוך טווח - ולבטא את סדר העדיפויות הזה בהקצאת משאבים מדינתיים. זה היה הסיפור בזמנו של זיהוי החברות הסיניות שיהיו מובילות עולמיות, מה שהוביל לפיתוח של יצרניות כמו האייר, וואווי ולנובו, או המוסדות האקדמיים שסין מקדמת לפי קטגוריות של מובילות גלובליות".

למרות זאת, אריאב מביע נימה מסויגת לנוכח התפתחות יכולות המחקר הסיניות. "שינוי דפוסים תרבותיים הוא תהליך איטי ביסודו, וחלק מהתנאים הבסיסיים לחדשנות, כמו חופש המחשבה, לא קיימים בסין. לכן, קשה לחזות את לוח הזמנים של הפיתוח הטכנולוגי, גם אם ברור שנוכחות סינית מסיבית בתחום המו"פ היא שאלה של מתי זה יקרה ולא של האם זה יקרה".

עובדי מפעל בסין שמייצר את האייפון של אפל
REUTERS

סין משקיעה כסף רב בחדשנות ובבינה מלאכותית. אבל עד כמה הסינים, שדווקא ידועים כצייתנים החושבים בתוך הקופסה ולא מחוצה לה, מסוגלים להכות את עמק הסיליקון במחקר ופיתוח?

"תשומת הלב של סין לפיתוח של חדשנות ויצירתיות תיצור במוקדם או במאוחר סיטואציה דמוגרפית שתסדוק את 'מגבלת הצייתנות' הסינית", אומר אריאב. "מספיק שרק שבריר של האוכלוסייה יפתח את היכולות הללו - והקהילה היצירתית העולמית תחווה את הסיניפיקציה שאפיינה כל תחום אחר שאליו סין נכנסה, מהייטק ועד ענפי ספורט כמו התעמלות מכשירים".

הסינים מודעים למשוכה הזו, מוסיפה עינב. "בסוף הם יגיעו לשם. יש להם מגרש משחקים ענק של 1.4 מיליארד איש - זה כמו דיסנילנד לפיתוח טכנולוגי. סביב ענקיות האינטרנט נבנות ערי פיתוח מלאות בסטארטאפים וביזמים רעבים ובשלל מפתחים וטכנאים. כבר כיום סין רושמת הכי הרבה פטנטים בעולם, והיא התחייבה שעד 2020 תיהפך למדינה בעלת רמה גבוהה של שמירה על קניין רוחני. צריך לזכור שסין מבצעת קפיצות טכנולוגיות מסיביות כבר משנות ה-90 המוקדמות. אמנם בעבר היא התבססה לחלוטין על העתקות וגניבת קניין רוחני, אבל כיום הרבה פחות, כי למה להעתיק ולגנוב אם אפשר לקנות - ולסין לא חסר כסף".

"נושא ההגנה על זכויות הקניין האינטלקטואלי בסין הוא מורכב מבחינה תרבותית", אומר אריאב. "בתרבות הסינית יש 'חובות' ואין זכויות. אפילו המילה 'זכות' בסינית התגבשה רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בדיון על הכיבוש היפני. קניין יש רק לקיסר, למפלגה או לעם. המסורת של יכולות אינטלקטואליות בסין שמה דגש על העתקה מושלמת וציטוט מושלם של טקסטים. לכן ההגנה על הזכויות האלה בסין לא יכולה להתבסס על עמדות חברתיות ברורות, אלא חייבת להיות מנוהלת באמצעות תמריצים כלכליים ישירים מצד בעלי הקניין הרוחני והשותפים הסינים שלהם. עם זאת, בשנים האחרונות המצב השתפר עם גיבוש חקיקה בתחום, ועם הכניסה של חברות סיניות לתחומי חדשנות והצורך שלהן בהגנה. וואווי ולנובו, למשל נמצאות במקומות גבוהים מאוד של רישום פטנטים".

עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על מוצרים סיניים - הסמארטפון שקנינו עם כל האפליקציות עליו, השימוש בשירותים באינטרנט, הטלוויזיה שקנינו בשנה שעברה והרכב האוטונומי שאולי ננהג בו עוד כמה שנים - בכל הקשור לפרטיות, למעקב של סוכנויות סיניות ממשלתיות אחרינו ואחר התנהגות הצרכנים שלנו?

"אני מעריך שבתחום המוצרים הטכנולוגיים הבסיסיים המיועדים לשימוש אישי, להבדיל מטכנולוגיות מוסדיות או תשתיתיות, כמו מרכזיות תקשורת, נתבים וכדומה, האפשרות שהמוצרים האלה יהיו חשופים למעקב מדינתי סיני היא נמוכה. לסינים יש אינטרס ברור להתאים את עצמם לסטנדרטים צרכניים גלובליים. יש כמה עדויות מהותיות לכך שהם יודעים להפתיע בהבנת חוקי המשחק ובשמירה עליהם. האיום הנוכחי הוא לא כל כך מעיצוב מכוון של מערכות טכנולוגיות שיאפשרו מעקב סמוי אחר חומרים רגישים, אלא יותר מיכולות תקיפה טכנולוגית בתחום הסייבר המאפשרות ניצול פרצות עיצוביות לצורך חדירה למערכות מתפקדות".

0 החברות הגדולות בעולם במונחי שווי שוק, במיליארדי דולרים

עינב מביעה עמדה הפוכה: "אפשר לסמוך בוודאות על כך שלא תהיה לך שום פרטיות וכל תנועה שלך תהיה תחת מעקב", היא אומרת. "צריך לזכור שרוב החברות הסיניות אינן באמת עצמאיות, אלא עובדות בכפוף לממשל. עם זאת, ברור גם שענקיות האינטרנט הסיניות, שחלקן באמת פרטיות, צברו יותר מדי כוח, ולהערכתי אין ספק שהן היעד הבא של המשטר, אחרי חברות ענק פרטיות אחרות שיורטו ושראשיהן נעצרו או נחקרו".

האם יתכן שהחדשנות הסינית, לצד ההיפתחות הגוברת של סין למערב, תאתגר את הממשל הסיני בכל הקשור לתהליכי ליברליזציה, דמוקרטיזציה וחשיבה מערבית? האם, בסופו של דבר, התהליך הזה עשוי לערער את כוחה של המפלגה הקומוניסטית?

"השאלה הזו מעסיקה סינולוגים כבר שנים רבות", אומר אריאב. "בעבר היתה הערכה שהכוחות שהביאו ל'עולם השטוח', כפי שתומס פרידמן אפיין אותו, יהפכו את הליברליזציה של סין לבלתי נמנעת. ההערכה הזו התערערה בשנים האחרונות מהותית, כאשר כיום יש הכרה בכך שדווקא העולם הוא זה שעובר 'סיניפיקציה' יותר משסין עוברת 'מערביזציה'. הנסיבות שמחדדות את ההכרה הזו הן ההשתלטות של שי ג'ינפינג על מוקדי השלטון הסיני והמיקוד שלו בביצור מעמדה של המפלגה הקומוניסטית. שי הוא אחרון המנהיגים הסינים שנושא אתו באופן אישי את חוויית המאבק במלחמת האזרחים הסינית, שהביא להגמוניה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (הוא בנו של חבר בהנהגה המהפכנית הקומוניסטית). הוא הרחיק את המועמדים שסומנו לרשת אותו ממסלול ההכנה שלהם. שי ממוקד בביצור מעמדה ואחיזתה של המפלגה בהוויה הכלכלית והחברתית הסינית - והוא עקבי ונחוש במטרה שלו.

"המערב לא מאיים על המשטר הסיני ודמוקרטיה היא לא מצרך מבוקש או דבר ששואפים אליו כלל וכלל כאן", אומרת עינב. "זה לא מבנה משטר מתאים למדינה של 1.4 מיליארד איש שצריך להאכיל ולפרנס. עובדים כאן באופן מתוכנן ומסודר לטובת ההתפתחות של המדינה, לצד שמירה הדוקה ולא מתפשרת על שלמות המשטר והעומד בראשו. רבים מהסינים סבורים שהשלטון הריכוזי הזה מתאים לסין, מאחר שזהו משטר שמקדם את התושבים ודואג לרווחתם. יש בעיות, כמו בכל מקום, יש צנזורה ויש התעמרות של המשטר במי שלא תומך. אבל בשיקולי עלות מול תועלת - התועלת גדולה בהרבה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות