רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסודרים? 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל

לכתבה
משרדי גוגל בישראלBAZ RATNER/רויטרס

איפה הכי טוב להסתדר? בהייטק. ואם לא, גם פיננסים זה בסדר, ואפילו שירות ציבורי. סקר 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן של מגזין TheMarker בשיתוף BDI מראה שהישראלים מחפשים ביטחון ויציבות לפני כל דבר אחר

134תגובות

חגיגות 70 שנות עצמאות מוצאות את שוק העבודה של ישראל במצב מצוין. עם שיעור אבטלה של 3.8%, שפל של כל הזמנים, ושיעור תעסוקה של 61.5% (מכלל האוכלוסייה, על פי נתוני הלמ"ס ל־2017), העובדים והעמלים של מדינת היהודים יכולים לכאורה לבחור מבין מעסיקים רבים וענפים רבים, ולעתים גם להכתיב את תנאיהם – או כך לפחות משתמע מהנתונים היבשים. בקרב העובדים המבוקשים באמת – למשל, מהנדסי תוכנה עם מומחיות בבינה מלאכותית – נראה לעתים שהיוצרות התהפכו, והמעסיקים הם אלה שמחזרים אחר העובדים, שמראיינים אותם ועורכים להם "תחרות יופי" לפני קבלת החלטה.

אלא שהמציאות יותר מורכבת, ולכן אנו מקיימים מדי שנה את סקר העבודה השנתי הגדול בישראל, שנערך על ידי חברת BDI וסוקר עשרות אלפי עובדים ומאות חברות. מטרת הסקר היא לברר שתי סוגיות יסודיות: האחת היא מיהן החברות הנחשקות בישראל, לדעת ציבור העובדים; השנייה, מהם הדברים שהכי מעניינים את העובדים אצל המעסיקים, לצד השכר. זו הפעם ה־14 ברציפות שאנחנו עורכים את הסקר, והנה עשר תובנות מתוצאותיו ל־2018.

100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל - הדירוג המלא

מקרא

פיננסים
תעשיות
שירות ציבורי
מסחר ושירותים
חברה ממשלתית
הייטק וטכנולוגיה
תקשורת מדיה ואינטרנט

הכל בתדמית

חברת גוגל נמצאת במקום הראשון בדירוג 100 החברות שהציבור הישראלי רוצה לעבוד בהן, חברת החשמל מדורגת במקום השני, ואילו יצרנית השבבים אינטל במקום השלישי – בדיוק כמו בשנה שעברה. היציבות הזו לא צריכה להפתיע: מחפש העבודה הטיפוסי שמסמן לעצמו את החברה החלומית שבה הוא רוצה לעבוד, לא באמת מנתח את דו"חות החברות או את הענפים שבהם הן פועלות, וגם לא בונה מודלים מפורטים ומדויקים של קבלת החלטות. העובדים מגבשים את עמדתם בעיקר על פי תדמית החברות, הנרטיבים סביבן והסיפורים שהתפרסמו עליהן בתקשורת.

משרדי גוגל ישראל, אדם מול מחשב ולוגו גוגל
ניר קידר

מאחר שתדמית ומותג נבנים על פני שנים, מובן כיצד הציבור נמשך אל המוכר, ומדוע, גם אם לאחרונה נוסדה חברה שחלום לעבוד בה, יעבור זמן רב עד שציבור העובדים הרחב יכיר אותה, ועוד יותר זמן עד שיפתח כלפיה עמדה שכלתנית ורגשית חיובית – כזו שתגרום לו לסמן אותה במקום הראשון בשאלון שיונח בפניו.

כך למשל, חברת המשחקים פלייטיקה נמצאת גם היא בדירוג בזכות מסע פרסום מסיבי שערכה בשנתיים האחרונות. אם בשנה שעברה נכנסה לראשונה לרשימה הישר למקום 46, השנה היא טיפסה עשרה מקומות למקום 36.

מחבקים את המונופולים

מונופולים מוצבים במקומות הגבוהים בדירוג העובדים. אין זו תופעה חדשה, אך ראוי להדגיש אותה: גוגל, חברת החשמל ואינטל, ולאחריהן מיקרוסופט (המדורגת במקום הרביעי), התעשייה האווירית (מקום 5) שטראוס (6), אלביט (7), בנק לאומי (8) ובנק הפועלים (9), כולם מונופולים או שהם חלק מאוליגופול. אלו הן חברות ששולטות בענפים שלהן, ולכן ביכולתן להציע לעובדיהן את החיסון הטוב ביותר מפני פיטורים בשל תחרות או משבר עסקי.

ראוי להדגיש: את הדירוג לא מובילות חברות צומחות במיוחד, ולאו דווקא כאלה שמחלקות אופציות ועשויות יום אחד להפוך למטמון כלכלי. רבות מהן גם גדולות – מתכון להתקדמות מתונה בסולם הדרגות, בוודאי ביחס לחברות קטנות וצומחות יותר, גם בהייטק וגם בענפים אחרים, שעשויות להציע פוטנציאל קידום גדול יותר. אבל העובד הישראלי כנראה שונא סיכון, ובוחר שוב ושוב ביציבות.

היציבות קודמת לצדק החברתי ולכלכלה התחרותית

מבט אל צמרת הדירוג מבהיר כי רבות מהחברות שנמצאות בה, בהיותן מונופולים או חלק מקבוצת שליטה בשווקים בלתי־תחרותיים, הן ארגונים ששמם נקשר לא פעם בתקשורת עם עושק של הציבור. חברת החשמל, התעשייה האווירית, הבנקים, שטראוס, אסם, בזק, הנמלים, תנובה ולאחרונה גם ענקיות רשת כמו גוגל ופייסבוק, שבין השאר מתחמקות מתשלומי מסים בישראל, כולם כיכבו בשנים האחרונות בפרשיות שבהן עלה החשד כי הן ניצלו לרעה את כוחן ואת גודלן מול הציבור ומול הממשלה, תוך פגיעה בו.

מה הכי חשוב לעובדים במקום העבודה: השינויים על פני עשור

2004

למרות זאת – ואולי דווקא בשל כך – אלה חברות שהציבור רוצה לעבוד בהן. זו תופעה מרתקת: כצרכנים, הישראלים מבקרים וזועמים על המונופולים, אבל כעובדים – הם נחשקים; כציבור, האזרח רוצה תחרות, שירות ומחירים נמוכים, אך כעובדים השכירים רוצים מונופול, שליטה ויציבות.

באותה מידה כצרכנים אנחנו יכולים לזעום על חברות משחקי ההימורים שהם מקדמים התמכרויות ובכל זאת רבים ישמחו לעבוד בחברות כאלה. חברת ההימורים 888 למשל, עדיין נמצאת ברשימה (מקום 100) למרות שבמחצית 2017 הודיעה על פיטורי עשרות עובדים בישראל.

העובדים רוצים הייטק

פילוח 100 החברות שהציבור רוצה לעבוד בהן על פי הענפים שבהם הן פועלות מבהיר עד כמה נהפכה ישראל ל"אומת הייטק" – לפחות בחלומם של עובדיה. לא פחות מ־44% מהחברות שברשימה הן חברות הייטק, טכנולוגיה, תקשורת או אינטרנט. אם לא הייטק, כך אומרים השכירים בישראל, האופציה השנייה בפופולריות שלה היא ענף הפיננסים (18% מהחברות), ורק בסוף התעשייה (15%), מסחר ושירותים (11%) או גופים ממשלתיים (7%).

צריך להיזהר עם הפילוח הזה, ולא נכון יהיה להסיק שהעובד הישראלי רוצה משרה עם שולחן ומחשב ולא מכונות ייצור או עמדות שירות – אף שייתכן שזה כך. האמת היא שענפי ההייטק והפיננסים פשוט מציעים שכר גבוה ותנאי עבודה טובים מאלה של ענפים אחרים, והסקר מוכיח שרמת השכר היא עדיין אחד מהגורמים העיקריים בהחלטה על בחירת מקום עבודה (עם ציון 9.1 מתוך 10), רק מעט מתחת לחיפוש אחרי "יחסי עבודה" טובים (ציון של 9.3).

יש הייטק חדש ויש הייטק ישן

גם בתוך ההייטק, יש חלוקה. בעוד גוגל, פייסבוק ואמזון מדורגות גבוה, חברות שפעם היו החברות הענקיות ששלטו בענף, כמו EMC ,SAP, סיסקו או HP, נמצאות כיום במקומות נמוכים יותר, גם אם רמות השכר אצלן לא בהכרח נמוכות יותר באופן השוואתי. זה לא צריך להפתיע: כולם רוצים את החדש, את הצומח, זה שמשנה את העולם – גם בשוק העבודה וגם בשווקים אחרים.

גם פיננסים זה לא רע

לפני עשר שנים בדיוק נפלו הבורסות, וגרמו לציבור החוסכים נזקים גדולים שתוקנו רק בשנים האחרונות. הציבור כבר לא משקיע בבורסה ישירות, אלא כמעט רק על ידי מנהלי השקעות מוסדיים, והוא כבר הפנים שאין "גאוני השקעות" שיכולים להכפיל את הכסף תוך שנה. ברוקרים, בנקאים ומנפיקים כבר אינם כוכבי התרבות שהיו בעבר, סוחרים עם חליפות וג'ל בשיער מעוררים חשד לפני שהם יוצרים אמון, וכל עולם הפיננסים כיום הוא בעל אופי טכני ותפעולי יותר מבעבר. אולם, למרות שינוי הנרטיב, החברות הפיננסיות הן עדיין מעסיקים מבוקשים ונחשקים, המתמקמים גבוה ברשימת החברות שכדאי לעבוד בהן. הבנקים (שמיקומם בדירוג נמצא בהתאמה רבה לשווי השוק שלהן), בתי ההשקעות הגדולים וחברות הביטוח הם עדיין ענף מבוקש. מדוע? פשוט: שכר גבוה, שעות נוחות, יציבות תעסוקתית ועבודה נקייה במשרד ממוזג.

האם אתה עוסק במה שלמדת? )באחוזים(

רבים רוצים לעבוד בשירות הציבורי ומשטרת ישראל מזנקת

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כנראה יאהב את תוצאות הסקר האחרון: משטרת ישראל זינקה בו מהמקום ה־77 בשנה שעברה, למקום ה־48 השנה. זאת לעומת משרדי הממשלה, שירדו מהמקום ה־16 הגבוה למקום ה־30, וצה"ל שדורך במקום עם עלייה קלה מהמקום ה־40 בשנה שעברה למקום ה־38 ברשימה השנה.

בשינויים כאלה ואחרים, כפי שניתן להבחין בטבלה, השירות הציבורי ממשיך לשמור על מקום גבוה בין המעסיקים המבוקשים בארץ. המשטרה, שספגה ביקורת רבה בשנים האחרונות, מדורגת מעל עשרות תאגידי הייטק, תעשייה ומסחר מפוארים. מתברר שחלק גדול מבין העובדים בישראל נמשך לעסקה הבסיסית של התפשרות על שכר נמוך יחסית בתמורה ליציבות תעסוקתית מוחלטת, פנסיה מובטחת ושעות עבודה נוחות. ומה עם הזינוק המפתיע בנחשקות של המשטרה? אולי המעורבות הגוברת שלה במשימות ביטחון הפנים, על רקע אינתיפאדת הסכינים, העלתה את קרנה ואת תדמיתה בעיני הציבור.

לעומת זאת, הירידה בדירוג של משרדי הממשלה היא אולי תוצאה של חוזקו של שוק העבודה: ככל ששיעור התעסוקה והביקוש לעובדים במגזר הפרטי גדל, וככל שביטחון הציבור בכלכלה הישראלית גובר, כך פוחתת האטרקטיביות של הביטחון התעסוקתי שהמגזר הציבורי מציע.

משטרת ישראל
מגד גוזני

אין קשר בין דו"חות פיננסיים לנחשקות החברה

גוגל ופייסבוק מרוויחות מיליונים, אבל לא משתפות את אזרחי ישראל בהצלחתן, באמצעות תרגילי מס; חברת החשמל חייבת מיליארדי שקלים ונזקקת לעתים לסיוע ממשלתי או להעלאת תעריפים כדי לשרוד; הבנקים הפסידו מיליארדים בקנסות לאחר שהונו את רשויות המס בארצות הברית; צ'ק פוינט מרוויחה המון, ואילו וויקס עדיין מפסידה. הרשימה מוכיחה: לעובד הישראלי, בניגוד למשקיע בבורסה, אין עניין ברווחיות החברה או בפרטי הדו"חות – כל עוד מקום העבודה נראה בטוח והשכר גבוה. במילים אחרות: כלכלה לחוד – ואינטרסים לחוד.

האם להערכתם תתקדמו במקום העבודה? )באחוזים(

הישראלים לא מחפשים מנכ"ל "סלב"

בארצות הברית וגם במדינות אחרות, קיימת תרבות של הבלטת המנכ"ל, לעתים עד כדי פולחן אישיות. חברות שבראשן ניצב מנהל דומיננטי או מייסד כריזמטי הן לעתים מבוקשות יותר בקרב מחפשי עבודה מאשר חברות עם הנהלה אנונימית ושמרנית יותר. בדירוג של החברות המבוקשות בישראל, ואולי בשוק העבודה הישראלי כולו, לא רואים תופעה כזו.

בעשור הקודם היתה שורת דמויות שהציבור ידע לשייך אותן לחברות בראשותן – נוחי דנקנר, יצחק תשובה, אליעזר פישמן, לב לבייב, שאול אלוביץ' ושרי אריסון – אך רובן ירדו מנכסיהן או ירדו מהבמה הציבורית. כיום, להוציא כמה מקרים יוצאי דופן, נראה שרק מעט עובדים ידעו לנקוב בשם המנכ"ל או בעל השליטה בחברה.

הכסף מדבר

בחינה של הדירוג אינה מאפשרת קביעה חד משמעית לפיה ככל שהחברה הממשלתית מציעה שכר גבוה יותר, כך היא ממוקמת גבוה יותר ברשימת החברות שהישראלים רוצים לעבוד בהן. אבל ישנה שורה של רמזים המעידים על כך שהכסף הוא גורם חשוב – אולי הכי חשוב – בבחירת מעסיק.

ראשית, העובדים עצמם אומרים זאת. בשאלון שעליו ענו משתתפי הסקר, המועסקים בכל ענפי המשק, דורגו תנאי השכר כגורם השני בחשיבותו בבחירת מקום העבודה. תנודות בתוך הרשימה משקפות גם הן את הריצה אחרי כסף. כך למשל, אמזון זינקה השנה בלא פחות מ־84 מקומות בטבלה, ממקום 98 אשתקד ל־14 השנה. מדוע? החדשות העיקריות שפורסמו השנה על אמזון סיפרו לציבור שהחברה שוברת את תקרות השכר המוצע לעובדים שהיא מחפשת, ואפילו הגיעה להצעות של 100 אלף שקל לחודש עבור מהנדסי תוכנה מבוקשים במיוחד.

אם שירות, אז יבואני רכב

טבלת התשובות של החברות המבוקשות על ידי עובדי ישראל כוללות הרבה יותר מ־100 מעסיקים, אך בין 100 הראשונים בולטת נוכחותם של יבואני הרכב: יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה (מקום 61, עלייה של 13 מקומות לעומת השנה שעברה), צ'מפיון מוטורס, יבואנית פולקסווגן, אאודי וסקודה (מקום 69, עלייה של 23 מקומות), וכלמוביל, יבואנית מיצובישי, יונדאי ומרצדס (מקום 71, עלייה של 9 מקומות) – כולן נמצאות ברשימה. גם בשוק העבודה, למותגים יש ללא ספק משמעות גדולה.

האם לדעתכם הגעתם לתקרת השכר האפשרית בארגון? )באחוזים(

סלולר? תלוי

בהמשך למגמה שהחלה בשנים הקודמות, בעיקר מאז הרפורמה בסלולר שיזם שר התקשורת דאז ושר האוצר כיום משה כחלון, ואשר הביאה לצניחה במחירי השירות, הישראלים לא מתלהבים מחברות הסלולר, שממשיכות להידרדר במורד הדירוג. כך, נסוגה פלאפון מהמקום ה־68 בשנה שעברה אל המקום ה־79 השנה; ואילו סלקום יורדת מהמקום ה־48 למקום ה־83. למולן, דווקא פרטנר שומרת על אטרקטיביות במיקום גבוה יחסית (24), ואף טיפסה השנה שבעה מקומות לעומת השנה הקודמת. הסבר אפשרי: חברה שיוצאת לדרך חדשה וקמפיין חדש לשירותי הטלוויזיה שלה, מקבלת נקודות חיוביות רבות בשוק העבודה.

מה הכי חשוב לעובדים?

האם אתם שוקלים הסבה מקצועית? )באחוזים(

ניתוח המשתנים החשובים לעובדים במקום עבודתם מצביע על השינוי שעבר שוק התעסוקה הישראלי בעשור האחרון. בעוד שבעיצומו של המשבר הכלכלי ב־2010־2009 חוסן החברה היה בעל חשיבות גבוהה (מקום 3) הרי שבדירוג 2018 הוא יורד למקום 8.

לאורך השנים המשתנה של יציבות תעסוקתית שומר על יציבות בין שלושת המשתנים החשובים ביותר לעובד.

משנת 2009 המשתנה של יחסי העבודה נמצא במגמת עלייה (למעט שנה אחת) והשנה הוא מדורג ראשון מבחינת חשיבותו, אפילו יותר מתנאי שכר. גם אם נרגיש קלישאתיים הרי שאפשר לייחס את השינוי לכניסה של המילניאלז למעגל התעסוקה והחשיבות שהם מעניקים למשתנים סובייקטיביים כמו שביעות רצון מהמנהל הישיר והגשמה עצמית שנכנסו השנה לראשונה לדירוג.

מותג זה מותג

מיהם הנכנסים החדשים לרשימה? הנה: אוטודסק, גט, וובפאלס, אמן מחשבים, מובילאיי, נתיבי ישראל, פריץ קומפניס, ישראליפט, שופרסל, מנורה ביטוח, אלקטרה, טאבולה, ישקר. מי יצאו ממנה? בין השאר, טבע (שדורגה במקום ה־4 בשנה שעברה), בנק ישראל (33 בשנה שעברה), חוגלה (52) ובזק בינלאומי (96). מה משותף לתנודות הללו, כמו גם לשינויי המיקומים בתוך טבלת 100 החברות הנחשקות? בעיקר השינויים בתדמית, ובמילים אחרות – עוצמת המותג של כל אחת מהחברות. אין ספק: הטבלה מוכיחה שללא קשר למוצרים שהחברה מייצרת, המותג והסיפור הוא גורם מרכזי ברצון של עובדים להצטרף לתאגיד – ולכן גם להיצע העובדים שהחברה תראה לנגד עיניה. איך אנחנו יודעים את זה? בגלל חברת טבע. במשך שנים ארוכות נמנתה ענקית התרופות עם עשרת המעסיקים המבוקשים בישראל, ואילו השנה יצאה לחלוטין מהרשימה. כך חולפת תהילת עולם.

כך בדקנו

הדירוג, שנעשה על ידי BDI , מבוסס על סקרים שנערכו בקרב עשרות אלפי מועסקים במשק ולפי נתוני מעסיקים ב– 12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2017 . תחילה נערך מבחן מקדים במדגם מייצג של אוכלוסיית המועסקים (יותר מ-2,000 נסקרים) ולפיו שוקללו הפרמטרים החשובים לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה. לאחר מכן נערך סקר רחב יותר, ותוצאותיו שוקללו בהתאם למשקלות שנקבעו בסקר המקדים. בדירוג נכללו תוצאותיהם של סקרים פנים–ארגוניים שנערכו ביותר מ– 70 חברות בענפי המשק.

לסקרי העובדים מצטרפים שני סקרים נוספים: הראשון נערך בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות; השני בקרב מנהלי משאבי אנוש בחברות המובילות במשק. נתונים שנמסרו מהחברות המובילות לגבי מאפייני הרווחה בארגון ורמת ההשקעה בהם שוקללו אף הם בדירוג הסופי. הדירוג מבוסס על תמהיל של עמדות ותפישות של עובדים כלפי החברות שבהן הם מועסקים וכן כלפי חברות אחרות. עובדים הנשאלים לגבי מקומות העבודה המועדפים עליהם מתבססים גם על מידע שמגיע אליהם מחברים, מפרסומים ומהיכרות ומקשרי עבודה עם אותן חברות. כדי למנוע הטיות ולהקיף מגוון רב של דעות מבוצעים הסקרים לאורך השנה ובפיזור ארצי.

100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות