רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

8 סטארט-אפים שבונים מהפכה

לכתבה
בלומברג

הטכנולוגיה משנה סדרי עולם בכל תחום ענף פרט לבנייה, שבה העבודה אינה שונה מהותית משהיתה לפני עשורים ■ הנה שמונה סטארטאפים שמקדמים את הענף המאובן למאה ה-21

5תגובות

לא הרבה השתנה בתחום הבנייה ב־100 השנים האחרונות. זוהי תעשייה שמרנית, שהעובדים בה נרתעים מחדשנות וטכנולוגיה, ומתחלפים בתדירות גבוהה. במקרים מסוימים הפרודוקטיביות בענף הבנייה אפילו ירדה. הגישה, אומר שי פרופס מחברת הסטארטאפ "סמסון", היא "טוב לנו איך שאנחנו".

אלא שהרבה מאוד עומד להשתנות בשנים הבאות. אם ב־2013 ההשקעה הגלובלית באנרגיה, תשתיות, כרייה ופרויקטים הקשורים לנדל"ן נאמדה ב־6 טריליון דולר, כך לפי דו"ח מקינזי מ־2017 שכותרתו "להמציא מחדש את הבנייה דרך מהפכת הפרודוקטיביות", הרי שעד 2030 צופים שהסכום הזה יותר מיוכפל, ויגיע ל־13 טריליון דולר. כמעט כל בעלי חברות הסטארטאפ שהתראיינו לכתבה הזאת באים מהתחום, היו בשלל אתרי בנייה, ראו הרבה מקום לשיפור וכעת מציעים אותו במגוון דרכים. כמעט כולם יודעים לצטט את הנתון המדהים מתוך הדו"ח של מקינזי, שלפיו 98% מהפרויקטים הגדולים בתחום הבנייה בעולם אינם עומדים ביעדי העלות והזמן. החריגה הממוצעת בתמחור פרויקטים, על פי הדו"ח, היא ב־80% מהמחיר המקורי, ואילו החריגה הממוצעת בלוחות הזמנים נאמדת ב־20 חודשים. "כלומר, יש כאלה שנמצאים בחריגה של 500%", אומרת מירב אורן, מנכ"לית "ורסטייל נייצ'רס". ומה שבטוח זה שיש הרבה מאוד מקום לתיקון.

בין הסיבות לנתונים גרועים אלה מונה מקינזי ארגון גרוע, קבלת החלטות שלא נעשית בצמוד ללוח זמנים, ותקשורת לא מספקת בין מחלקות שונות – פערים בדיווח בין הקבלנים, מנהלי העבודה ובעלי הפרויקט, אי הבנות חוזיות ותיאום לקוי. לכל הבעיות האלה יכולים להימצא פתרונות טכנולוגיים. הסטארטאפים הישראליים שמפתחים אותם נמצאים בעמדת זינוק מצוינת לקראת קביעת הסטנדרטים הבאים בעולם הבנייה, המשווע לחדשנות.

ורסטייל נייצ'רס: יעילות ובטיחות בעבודה בעגורנים

ורסטייל נייצ'רס

שנת הקמה: 2016; מייסדים: מירב אורן, דני הרמן, ברק כהן; מנכ"לית: מירב אורן; היקף גיוסים: כמיליון דולר; משקיעים עיקריים: אורבן–יו–אס, ב.מ.וו–מיני, רוגובין נדל"ן

"אנחנו מתייחסים לאתר הבנייה כאל רצפת ייצור, והנחת היסוד היא ששליטה בתהליכים תביא לקפיצה בפריון", אומרת מירב אורן, מנכ"לית ורסטייל נייצ'רס. "בניגוד למקבילותיה בתעשייה, רצפת הייצור הזו עדיין לא עברה טרנספורמציה. יש בה הרבה שחקנים ומעט מאוד מידע. פלטפורמת התוכנה שלנו מסוגלת ליישם עקרונות של שליטה בתהליך הייצור, שבעזרתה אפשר יהיה לבנות באופן מהיר, זול ובטיחותי יותר".

אלא שכדי לאפשר שליטה בתהליכים דרוש מידע, ובחברה הבינו שאי אפשר לקבל את המידע מהעובדים באתר הבנייה. "לעתים קרובות המידע שמגיע מהם אינו רציף ולא אמין, ומעל לכל, הצורך לאסוף מידע מעיק עליהם. הסתכלנו על האתר ושאלנו את עצמנו איפה אפשר למקם חיישנים שיאספו נתונים. כאן נכנס לתמונה העגורן. זהו המכשיר היקר ביותר באתר, ו־70%־80% מחומרי הגלם והכלים המשמשים באתר עוברים דרכו. כשמיקמנו עליו את כל החיישנים והפכנו אותו למגדל הפיקוח שלנו, העגורן החל לספר את הסיפור של רצפת הייצור. המידע הנאסף ממנו מאפשר להבין מה המצב בשטח ביחס להתקדמות תוכניות הביצוע. לפי זה אנחנו מזרימים התראות והנחיות שמאפשרות לקבל החלטות טובות יותר בזמן אמת. כך למשל, המערכת יכולה לזהות בעזרת בינה מלאכותית שמעלים את המטען הלא נכון בעגורן, שיש בעיה של קשירה, שמטען נמצא בסיכון, שזמני ההמתנה להעלאה ארוכים מדי".

המוצר של ורסטייל נייצ'רס
סיון וינטר

לדברי אורן, בשנה האחרונה חלה התעוררות בתחום הטכנולוגיות המיועדות לענף הבנייה. היא מציינת את קאטרה האמריקאית שמפתחת טכנולוגיות לאופטימיזציה של תהליכי בנייה, ושגייסה בינואר 865 מיליון דולר מקרן ויז'ן של סופטבנק. גם בתעשייה גוברת הפתיחות לטכנולוגיות חדשות. "בארצות הברית, כמעט לכל הקבלנים הגדולים כבר יש מנהלי חדשנות", היא אומרת. "בישראל, מי שזיהו מוקדם את מה שאנחנו עושים הם חברת הבנייה תדהר. הגענו אליהם עם רעיון בסיסי, ראיינו את האנשים שלהם בשטח, והם איפשרו לנו לפתח פתרון המותאם לעולם הזה, ולא באינקובטור הייטקי. בשנה שעברה סיימנו את שלב הוכחת ההיתכנות, וכעת אנחנו מגייסים אנשים כדי להגדיל משמעותית את הצוות. סיימנו גיוס כספים ראשון, ואנחנו מתכוננים לגיוס הבא, בקיץ".

אורן באה ממשפחה של בנאים. אביה קבלן ואחיה מנהל פרויקטים, וכל חייה היא שמעה על הבעיות באתרים, בעיות שלא נמצאו להן פתרונות. "כדי שתעשייה תשתנה באמת צריך לבוא מישהו מבחוץ, כי הוא לא מקובע כמו מי שעובד בה שנים רבות", היא אומרת. "אנחנו באים בגישה של חברת טכנולוגיה ולא של בנייה. היכולת להתייעץ עם אנשים מהשטח כמו מנהלי עבודה, מנהלי פרויקטים ומהנדסים קריטית עבורנו, אבל אז צריך לקחת את כל זה ולהציע חשיבה אחרת".

אינטסייט: בדרך לבנייה אוטונומית

שנת הקמה: 2017; מייסדים: צח רם–און (מנכ"ל); מור רם–און (סמנכ"ל פיתוח); היקף גיוסים: כמיליון דולר

בכל תערוכות הבנייה שאליהן מגיעים האחים התאומים צח ומור רם־און, הם מציגים דגם של עגורן שגובהו 1.20 מטר. "קצת גדול יותר מהמנוף שכולם אוהבים לשחק איתו כילדים", אומר צח רם־און, מנכ"ל החברה. "ציידנו אותו בחיישנים ומצלמה חכמה, וכך אנחנו מציגים את הטכנולוגיה, המתבססת על עיבוד תמונה, עיבוד קולי ואלגוריתמיקה מתקדמת, והיא תמיד במרכז העניינים. באמצעות בינה מלאכותית, ביכולתנו לייעל את הפעלת העגורן ב־30%, ולחסוך לכל פרויקט מיליון דולר בממוצע, כתוצאה מקיצור משך העבודה. כיום בידינו אב־טיפוס מוקטן, וכעת אנו עובדים על העברת הטכנולוגיה לכדי מוצר בגודל מלא ומאמינים שיהיה לנו מוצר ראשון בשוק בתוך שנה".

המטרה הסופית היא להפוך את העגורן לאוטונומי, אומר רם־און, מהנדס בניין בוגר הטכניון, שעבד כמהנדס אתר בחברת בנייה ישראלית. "שם זיהיתי את הבעיה", הוא מספר. "העגורן הוא צוואר בקבוק בתהליך הבנייה וההשפעה שלו על קצב העבודה היא דרמטית. כיוון שמחשב פועל לאורך זמן באופן בטוח ויעיל מבן אדם, עגורן  אוטונומי יוכל לעזור למפעילי המנוף לעבוד בצורה יעילה יותר ולחסוך זמן וכסף. גם הבטיחות תשתפר: עגורן אוטונומי אינו רובוט ולא פועל בשלט רחוק. המחשב יודע לחשב את המסלול ואת הניווט האופטימלי, וגם לתעדף משימות – ולהעביר אותן למנופאי. הפתרון שלנו עשוי להציל חיים. במציאות שבה עגורנים קורסים בשל טעויות אנוש, הטכנולוגיה שלנו תמנע אותן".

חברת אינסייט

גם מור רם־און הוא מהנדס בוגר הטכניון, אך שלא כאחיו, פנה תחילה לתחום האווירונאוטיקה. "דיברנו על הבעיה שיש למנופאים בשטח, ומור, שעבד אז ברפאל, אמר שהוא מתמודד עם בעיות דומות של ניווט ובקרה, אבל על כלים אחרים", מספר צח רם־און. "לכן חלק גדול מהטכנולוגיה שהובאה למנוף היא מתעשיית התעופה".

עוד משימה חשובה של החברה היא להשיג מידע. "אתר בנייה זה סוג של חור שחור. לא המנהלים באתר ולא המנהלים של המנהלים שולטים עד הסוף במה שקורה בתהליך הזה. אחת הסיבות לפערים בין התוכניות לבין מה שקורה בפועל היא שהרבה נתון ליד המקרה. כבר כיום אנחנו אוספים את כל המידע שיש לו ערך רב, ופשוט מנסים להבין מה קורה".

סמסון: האיקאה של הפלדה

חברת סמסון

שנת הקמה: 2016; מייסדים: פרופ' יחיאל רוזנפלד, שי פרופס (מנכ"ל); היקף גיוסים: כמיליון שקל; משקיעים עיקריים: חברות בנייה וגורמים הנושקים לתחום

שי פרופס היה מהנדס ביצוע ומנהל פרויקטים באתרי בנייה, וכשהסתכל סביבו, ראה הרבה בלגן. "השלב הראשון בבניית השלד הוא שימוש במוטות פלדה", הוא מספר. "סביב המוטות יוצקים את הבטון, אך בעת העבודה, חומר הגלם הזה מפוזר בשטח באי סדר, תופס מקום רב ויוצר בעיות בטיחות. פועלים נתקלים בהם ונחתכים. בנוסף, יש בעיה של בקרה: צריך לבדוק אם  כל חומר הגלם הדרוש אכן הגיע ונמצא באתר, אם מוטות הפלדה שהגיעו הם באורכים הנכונים. בשינוע, באחסנה וגם בביצוע הבנייה חשוב שהכל יהיה מדויק".

לדברי פרופס, ההתנהלות עם הפלדה לא השתנתה זה עשרות שנים. "זה גורם לבזבוז זמן של העגורן, שעובד 100% מהזמן ועסוק בדברים אחרים, זה גם מבזבז את זמן העבודה של הפועלים, כשלפעמים בשיא הלחץ מגיעה משאית עמוסה שרוצה לפרוק את מטען מוטות הפלדה שהביאה, וזה גורם גם לפחת גבוה בחומר הגלם, כי לא פעם פורקים ומעמיסים בלי תיאום ומקום מוסדר וכך חלקם מתעקמים, וחלקם מתבררים כלא מתאימים ונשלחים חזרה".

מתוך הצורך שהתעורר באתרי הבנייה החליטו פרופס וראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בארץ, פרופ' יחיאל רוזנפלד, לפתח מכולת אחסון למוטות הפלדה. המכולה היא מעין ארגז גדול עם מגירות, ופרופס ורוזנפלד מחזיקים בפטנט עליה. "בשיטה שלנו לא יובילו את המוטות שיוצרו לפי הזמנה במפעל הפלדה בחבילות בודדות, אלא יניחו אותם בתוך המגירות של המכולות, זו על גבי זו, על פי סדר שמותאם לשלבי הבנייה. בכל מכולה יהיו חמש מגירות שאפשר יהיה לסדרן לפי הקומות של הבניין. הרעיון הוא שיבצעו את ההזמנה לפי שלבי העבודה, ובמפעל יארזו את החומר באופן שיותאם בדיוק לצורכי הבנייה באתר, על פי השלבים השונים – כמו חבילה של איקאה. זה יחסוך זמן, יהפוך את האתר למסודר ובטיחותי יותר, ויצמצם את שיעור הפחת".

מהו ההיבט ההייטקי של המיזם?

"כדי שהתהליך יתקיים בצורה יעילה, החברה תשווק תוכנה ייחודית להזמנת משלוחי פלדת זיון שתייצר שפה אחידה בין המפעלים לאתרים. התוכנה תדע לנהל את הכמויות הדרושות ולסדר את המגירות. בכל מכולה יהיה משדר GPS כדי שאפשר יהיה לעקוב אחריה ולהשיבה במידת הצורך.

"חלק גדול מהטכנולוגיה החדשה נועד לייעל את הבטיחות. זה קשור לכך שהקנסות על הקבלנים ומנהלי העבודה הוגדלו. בעבר היו הרבה מקרים שהברזלים התנתקו מהחבילות ונפלו. באחד האתרים שאני עבדתי בהם מנהל העבודה נחתך מהחבילה, ומזל שלא נפצע באופן קשה יותר. הארגזים מאורגנים בצורה בטיחותית, דבר שכמובן יכול לחסוך בחיי אדם, ומה חשוב יותר מזה?".

שייפדו: עדכון תוכניות בזמן אמת

שנת הקמה: 2014; מייסדים: ארי אייזקס (מנכ"ל), עמית דר, גיא שפר; היקף גיוסים: 1.2 מיליון דולר; משקיעים עיקריים: פריגריין ופיקס תחת חממת אינסנטיב

"אחת הבעיות הגדולות בענף הבנייה היא שתוכניות בנייה רבות משתנות תוך כדי ביצוע, דבר שיוצר עומס", אומר סמנכ"ל שייפדו, אודי מיכלסקי. "לדוגמה, אם קבלן חתם על חוזה לחפור תעלה בקוטר עשרה ס"מ, אבל בעדכון מתברר שהוא צריך להרחיבה ל־15 ס"מ, פירוש הדבר לא רק שהוא צריך לחפור תעלה רחבה יותר, אלא שהוא צריך ציוד אחר, ואולי טרקטור אחר, ושמועד סיום הפרויקט עלול להידחות. כל שינוי קטן עלול להתברר כבעל השלכות משמעותיות. המערכת שפיתחנו מקלה על הקבלנים מאחר שהיא מאפשרת להשוות בין תוכניות בצורה אוטומטית. היא מניחה את התוכנית המעודכנת על קודמתה ומסמנת בצבע את כל השינויים, ואז מספקת בקשות למידע, אופציות לתמחור והצעות מחיר למזמיני עבודה. הוספנו למערכת גם תהליכי עבודה קיימים שאותם הפכנו לאוטומטיים. הכל ב'וואן סטופ שופ' – כלומר, במערכת אחת שמעבירה את כל המידע למנהלי הפרויקטים בשטח".

כמו רבים מהסטארטאפיסטים בתחום הצעיר יחסית, גם מיכלסקי הוא מהנדס ובוגר הטכניון. לצדו בצוות של שייפדו עובדים מהנדסי בניין, עורכי דין ומפתחי תוכנה. למה עורכי דין? "מאחר שהקבלן חותם מול היצרן על חוזה לכל דבר, וכל שינוי בתוכנית הוא שינוי בחוזה", הוא מסביר. "יש גם מרכיב של ייעוץ – היכולת שלנו לעשות השוואות על כמויות גדולות ולהגיע לממצאים מדויקים מאוד מאפשרת לנו לתת הערכה ומענה לפרויקטים חדשים".

חברת שייפדו

בימים אלה נערך המיזם לסבב גיוס שני, שנועד להשיג עוד 2 מיליון דולר כדי להרחיב את הפעילות באנגליה ובישראל. "בארץ אנחנו עובדים כבר על 60 פרויקטים, עם חברות כמו אשטרום, סולל בונה ואלקטרה. גם באנגליה יש לנו כבר כמה לקוחות", אומר מיכלסקי. "במקרה מבחן שעשינו התברר שהבאנו לחיסכון של 1.5%־2% בהיקף הפרויקט. זה אולי נשמע מעט, אבל בשורה התחתונה זה התבטא בחיסכון של מאות מיליוני שקלים".

דאטומייט: מידע בריחוף

חברת דאטומייט
דאטומייט

שנת הקמה: 2012; מייסדים: ד"ר ג'אד ג'רוש; מנכ"ל: טל מאירזון; היקף גיוסים: 11 מיליון דולר; משקיעים עיקריים: קרן אל בוואדר, קרן בת ממשלתית של פיטנגו, באטרי ונצ'ר

הרחפנים של חברת דאטומייט אוספים מידע מאתרי בנייה, מנטרים אותו באופן אוטונומי, ולאחר מכן יוצרים מודלים ומפות מהמידע שנאסף. בשלב הבא מנותח המידע כך שניתן להבין מתוכו אם קצב התקדמות הבנייה מספק ואם הפרויקט תואם את לוחות הזמנים שהוקצבו לו. ניתן גם להשוות את הבנייה בשטח לתוכניות, ולבצע בקרת איכות של העבודה בעת ביצועה. "כך אנחנו יכולים להגיש לחברות הבנייה דו"חות, תחזיות ומידע מדויק כמעט בזמן אמת, וזה מאפשר להן לקבל החלטות ולהפחית את הסיכון לחריגה מהתקציב או לאיחור בסיום הפרויקט", מסביר סמנכ"ל המוצר והשיווק של החברה, איתי שגב.

כיצד המערכת פועלת?

"אנחנו מקבלים את תוכניות הביצוע מחברות הבנייה, ותחילה מעלים לאוויר רחפנים כדי להשוות בין המידע שהם אוספים לבין תוכנית הביצוע. אחר כך אנחנו מטיסים רחפנים שוב ושוב, על בסיס יומי או שבועי, תלוי בלקוח, ויוצרים עוד ועוד מודלים שבאמצעות השוואה ביניהם אנחנו לומדים על קצב ההתקדמות. זה יכול להיות פרויקט תשתיות של כביש, למשל, שנבנה בשכבות. אנחנו עוקבים אחר הטמעת החומרים, ולומדים כמה חומר יש להוסיף, באיזה פרק זמן ובאילו תנאי שטח לעשות את זה. במקביל אנחנו משווים את כל זה לתוכנית המקור וללוחות הזמנים, כדי לדעת אם קצב הבנייה עומד ביעדי הביצוע, ומזהים את המקומות שבהם ההתקדמות אינה לפי המתוכנן. אנחנו מצביעים בפני  הלקוח על המקומות הבעייתיים כדי שהוא יכול לתקן בהקדם את התקלות".

לדברי שגב, החברה מתמקדת בשיווק לשוק האמריקאי ולשוק האירופי. "גם בישראל עושים פרויקטים גדולים, אבל השוק פה קטן", הוא אומר. "אנחנו עובדים עם הקבלן י"ד ברזני, עם חברת הבנייה ק.ס.מ.ג, ולאחרונה חתמנו עם  נתיבי איילון על אספקת שירותי מעקב לכמה פרויקטים. באירופה אנחנו עובדים עם חברת דויטשה־באן, אחת מחברות התשתיות הגדולות באירופה".

UNIQAI: תכנון, קבלת החלטות וניהול סיכונים באמצעות בינה מלאכותית

שנת הקמה: 2016; מייסדים: ד"ר אבנר חצק, אליאור אריאל, נדב פופלבסקי (מנכ"ל); היקף גיוסים: טרם גייסה

"כל פרויקט תכנון צריך להביא בחשבון הרבה פרמטרים קבועים: תקנות ותב"ע, עלויות זמן וביצוע. לכל דבר יש כל מיני חלופות", מסביר נדב פופלבסקי, מנכ"ל UNIQAI. "המערכת שאנחנו מספקים מכילה בסיס ידע מפורט ביותר שמאפשר לרדת עד לפרטי התכנון הקטנים ביותר, ולהגיע לרמת דיוק גבוהה ביותר בהערכת הזמן הדרוש לפרויקט, חומרי הגלם וכן הלאה. ניתן לדעת בדיוק כמה משקל כל מנוף יכול להרים או כמה בטון אפשר לשים על כל משאית. המתכנן יכול לגרור אלמנטים אל תוך התוכנה, ולתכנן שלבים בפרויקט. לעתים התוכנה שלנו תתקן אותו – למשל, הוא יכול להעריך ששלב מסוים ייארך חודשיים, אבל המערכת שלנו יודעת שזה ייקח לפחות שלושה חודשים. האלגוריתמים שלנו יכולים להציע למתכנן להניח את הצינור במקום אחד במקום אחר, וכך ייחסכו שבועיים עבודה. כלומר היא לא רק נותנת הערות, אלא גם מציעה פתרונות".

מייסדי UNIQAI, אבנר חצק ואליאור אריאל, הם בוגרי המגמה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון. בעבר עסקו בפיתוח תוכנה עם בינה מלאכותית במערכות רפואיות, המאפשרת לרופאים להשתמש באלגוריתמיקה כדי לבחור בטיפול רפואי טוב יותר. משרד הביטחון התרשם מהמערכות האלה, והגיע למסקנה שאפשר ליישם אותן גם אצלו. "במקביל לקחנו את הבסיס הטכנולוגי שיישמנו על עולמות ביטחוניים, ועיבדנו אותו לעולמות הבנייה והתשתיות", אומר פופלבסקי. "בימים אלה אנחנו עורכים פיילוט למערכת, בשיתוף חברת בנייה גדולה. החזון שלנו הוא כפול: תחילה שהמערכת שלנו תקצר את זמן התכנון, ותעזור בשיפור התוכנית בכל מיני חתכים באמצעות תהליך אינטראקטיבי; ובשלב הביצוע, שהיא תאפשר למנהלים בשטח לחזור לממשק ולעשות תכנון מחדש".

טייטן אקו דריי וול: הדור הבא של קירות גבס

דני ע.
טייטן אקו דריי וול
דני ע.

שנת הקמה: 2015; מייסדים: נעים שחרור, אסף שחר (מנכ"ל); היקף גיוסים: כמיליון דולר; משקיעים עיקריים: הון עצמי

הפטנט לקיר גבס נרשם לפני כ־100 שנה ומאז לא חלו בו שינויים רבים. חברת טייטן אקו דריי וול רשמה ארבעה פטנטים על המוצר שלה: קיר גבס עם ליבה קשיחה. הקיר שפיתחה נראה זהה לקיר גבס רגיל, אך הוא חזק ועמיד יותר. "אפשר להשתמש במוצר שלנו באזור של אסון טבע, שבו צריך להקים מבנים מהר יחסית. אפשר להכין את הקירות, לשים באחסון ולהוציאם לבנייה מהירה", אומר מנכ"ל החברה, אסף שחר. "אם על קיר גבס רגיל אפשר לתלות משקל של עד 10 ק"ג, על קיר מחוזק אפשר לתלות משקל גבוה פי עשרה, ואפשר לעשות את זה בבורג רגיל, בכל נקודה בלוח. בנוסף, סוג לוח אחד מתאים לכל היישומים – לקיר, לתקרה ומתחת לרצפה. הוא לא משאיר שאריות, לא נשבר, יש לו בידוד תרמי טוב יותר והכי חשוב – הוא ירוק".

למה זה חשוב?

"ראשת העיר פריז, אן הידלגו, עומדת להכריז על תוכנית בנושא האקלים שמיועדת לצמצם את זיהום האוויר. פריז תהיה הראשונה מבין 90 הערים הגדולות בעולם שתחייב בנייה אקולוגית. זו תוכנית שכוללת תחבורה ירוקה וגידול ירקות על הגגות, וכן מיליון יחידות דיור ויותר מ־50 מיליון מ"ר של בתי עסק ומבני ציבור. אנחנו מאפשרים בנייה פחות מזהמת ופועלים יחד עם חברת אוטודסק, תאגיד ענק המייצר תוכנות בתחום האדריכלות הבנייה וההנדסה, בניסיונות ייצור.

"התחושה שלנו היא שהתחום מתחיל לעבור את המהפכה שעברה תעשיית הרכב", מוסיף שחר, שבמשך 20 שנה היה מנכ"ל בחברות כמו כימיקלים לישראל ובאייר, ומנהל בחברות בתחומי הבנייה. שותפו להקמת החברה, נעים שחרור, הוא עורך דין המתמחה בתחום הפטנטים. "עד עתה עשינו רק ייצור בקנה מידה קטן. אף שהשתתפנו בתחרות קלינטק אופן של MIT אוניברסיטת תל אביב, והגענו לשלב הגמר, אנחנו לא מצליחים לגייס בישראל אבל פונים לחברות גדולות בעולם".

קריאטרה: מהפכה חומרנית

שנת הקמה: 2015; מייסדת ומנכ"לית: עדיטל אלה; היקף גיוסים: לא נחשף; משקיעים עיקריים: המדען הראשי ומשקיעים פרטיים

האריחים של חברת קריאטרה יוצרים אווירה "טבעית ונושמת", אומרת מנכ"לית החברה, עדיטל אלה. "מטרתנו היא לייצר חומר אקולוגי שניתן להשתמש בו ביישומים מקבילים לקרמיקה, כחלופה ירוקה, נושמת ומתמחזרת שלה. קרמיקה ובטון הם חומרים שלא מתמחזרים, לא מתכלים, ובמקרים רבים פולטים חומרים לא בריאים לסביבה ולבית. החומר שלנו טבעי ב־100% ועשוי מאבקות אבן ומסיבים מהצומח, ולא עובר שריפה. כל זאת, בלי להתפשר על הסטנדרטים של עולם הבנייה – שדורשים חוזק, עמידה בתקנים ואפשרות לייצור תעשייתי".

אלה, שמגיעה מרקע של עיצוב תעשייתי, מספרת שכבר בתחילת דרכה המקצועית כמעצבת צעירה, שאפה להשתלב בפרויקט בעל משמעות סביבתית וכלכלית. "בשנת 2000, בטיול בהודו, ראיתי איך זורקים חימר לא שרוף לאדמה אחרי השימוש. הבנתי שהפוטנציאל אדיר, ושמה שעומד מאחורי זה הוא היגיון עמוק שלפיו יש לייצר מוצרים בעולם בעל משאבים מוגבלים. כבר אז החלטתי שארצה לפתח טכנולוגיה שתממש את זה".

חברת קריאטרה

המוצר שנבחר כפיילוט הוא אריחים לחיפוי קירות. "בתור סטארטאפ עלינו להתאים לקנה המידה שאנחנו יכולים לייצר, אז בשלב הזה אנחנו מכוונים יותר לעיצוב, והאריחים נראים בהתאם", אומרת אלה. "כל אריח הוא קצת שונה מהאחר, ומאחר שהחומרים לא עוברים פיגמנטציה, הצבע שמתקבל אצל כל אחד מהם הוא מהחומרים עצמם. יש לנו 14 צבעים שהם תערובות צבעוניות שהטבע יכול היה ליצור אותן. בשלב הבא נייצר בקנה מידה גדול יותר והחומרים שלנו יתאימו במראה שלהם לחיפוי בניין שלם. אז נעשה שיתופי פעולה עם חברות אחרות, ונפתח מוצרים שהם מבניים לחלוטין כמו אריחים לחיפוי חיצוני, בלוקים וכן הלאה. בפתרונות המבניים יותר יבואו לביטוי גם התכונות האחרות של החומר".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות