רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך פגעה פייסבוק בקוסם של באזפיד - ומה היא עושה לאתרים בישראל

לכתבה
Getty Images Israel / עיבוד

השינוי הדרמטי בפיד שעליו הכריזה פייסבוק בינואר הוא פגיעה נוספת בגופי התקשורת, שנשענים על הרשת החברתית הגדולה בעולם כמקור מרכזי לתנועת גולשים. אבל בשלב הקריטי הזה בתולדותיה, פייסבוק אינה עסוקה בעתיד העיתונות - היא מנסה להציל את עצמה

7תגובות

בעיני רבים בעולם החדשות, ג'ונה פרטי הוא אולי הדבר הקרוב ביותר לקוסם. בגלל שני דברים. הראשון שבהם התרחש בשנת 2005. פרטי נמנה אז עם הקבוצה שהקימה את "הפינגטון פוסט", אחד המצליחים ביותר מבין אתרי החדשות. עיקרון אחד שעליו נבנה "הפינגטון פוסט" הוא הכותבים המפורסמים שהוא גייס לשורותיו, רובם לא עיתונאים. העיקרון השני רשום על שמו של פרטי. הוא ראה כיצד גוגל נהפכת לכוח רב עוצמה באתרי האינטרנט של העיתונים, בכך שמנוע החיפוש שלה מפנה אליהם יותר ויותר גולשים. הנוכחות של גוגל בין המקורות לתנועת הגולשים לאתרים אלה היתה כה גדולה, עד שהעיתונים הפסיקו למקד את מאמצי השיווק שלהם בטראפיק ישיר לאתרים עצמם, והתחילו להבין שיש קטגוריה חדשה וחזקה – הפניות ממנועי חיפוש. באותה העת היתה גוגל למעשה המפנה היחידה. היא היתה הקטגוריה בעצמה.

פרטי לא רק שם לב לכך, הוא בנה את האתר של "הפינגטון פוסט" כך שימשוך כמה שיותר הפניות מגוגל. הוא עשה את זה גם בדרך שבה התוכן נכתב, וגם בדרך שבה האתר נבנה – המבנה הטכנולוגי שלו הפך אותו למושך במיוחד עבור מנועי חיפוש. הוא עשה להם את החיים קלים. התוצאה היתה מדהימה: ההפניות מגוגל סייעו ל"הפינגטון" לצמוח בקצב מהיר. בשלב מסוים, עיתונים אחרים העתיקו את הקונצפט הזה עד שהוא נהפך לסטנדרט.

זמן קצר אחרי שהרעיון שלו התברר כמדויק, החל פרטי לפתח רעיון נוסף. הוא שם לב שיש סוג חדש של אתרים שחוצב לעצמו נתח הולך וגדל בקטגוריית ההפניות לאתרי חדשות: אתרי מדיה חברתית. שם, המניע לא היה חיפוש אלא שיתוף. קוראים משתפים את חבריהם במה שקראו בעיתון – וגורמים גם להם להגיע. בהתחלה זה היה בעיקר מטוויטר – אבל בהמשך כמעט אך ורק מפייסבוק. את מיזם החדשות הבא שלו, "באזפיד", פרטי כבר בנה על בסיס העיקרון הזה. הפעם עמד במוקד התוכן עצמו ולצדו כלי תיוג כל כך אינטואיטיביים וחזקים, עד שהתיוג נהפך למוקד החוויה – והזין את השיתוף. גם פה עיתונים אחרים ראו והעתיקו. אבל מעטים התקרבו לשיעור הטראפיק ש"באזפיד" הצליח למשוך מהמדיה החברתית.

"באזפיד" צמח במהירות – וגייס כספים בהתאם: כחצי מיליארד דולר עד כה, מתוכם 400 מיליון דולר מ־NBC, רשת הטלוויזיה של ענקית הכבלים והתקשורת קומקאסט. תוך כדי כך "באזפיד", שפרטי הוא המנכ"ל שלו, גייס עוד ועוד עובדים.

אבל בנובמבר האחרון חלה תפנית לרעה בסיפור הסינדרלה של "באזפיד": האתר פיטר 100 מעובדיו, שהם כ־6% מכ־1,700 העובדים שהועסקו בו באותה עת. לדברי פרטי, הסיבה לקיצוץ היתה אי עמידה ביעדי ההכנסות של החברה – 15%־20% פחות מהיעד שנקבע לאותה השנה, 350 מיליון דולר.

בין פברואר 2017 לינואר 2018 צלל מספר הביקורים באתר האינטרנט buzzfeed.com ב– 17% - צלילה עמוקה וחריגה מאוד. הירידה החדה ביותר, של כ– 11 מיליון ביקורים, היתה במקור אחד: הפניות מפייסבוק

Chang W. Lee / The New York Time

פרסום מהווה חלק הארי של הכנסות "באזפיד". היקף ההכנסות מפרסום תלוי במידה רבה בהיקפי הטראפיק – ושנת 2017 היתה קשה ומטלטלת עבור האתר: על פי נתוני הסטארטאפ הישראלי SimilarWeb, שמשתמש בשורה של מקורות כדי לאמוד טראפיק, בין פברואר 2017 לינואר 2018 צלל מספר הביקורים באתר האינטרנט buzzfeed.com המיועד למחשבי דסקטופ ב־17% – צלילה עמוקה וחריגה מאוד.

מה שמעניין במיוחד הוא איזה מקור של טראפיק ספג את הירידה החדה ביותר. על פי נתוני SimilarWeb, מספר הביקורים ב־buzzfeed.com בתקופה זו נפל בכ־9 מיליון. במספר הביקורים באתר מרוב מקורות הטראפיק דווקא חלה עלייה, בעיקר בטראפיק הישיר, אבל מקור אחד ספג ירידה עצומה של כ־11 מיליון ביקורים: הפניות מפייסבוק. לולא הירידה העצומה הזו, סביר להניח ש"באזפיד" היה מסיים את 2017 בצמיחה בטראפיק, וייתכן שהיה מסיים את השנה בעמידה ביעדי ההכנסות ולא נדרש לפטר עובדים. 11 מיליון ביקורים מהווים כ־20% ממספר הביקורים הכולל של "באזפיד" בפברואר 2017.

 

ישראל: נזק, אך לא קטסטרופה

הסיפור של "באזפיד" אינו ייחודי. ב־2017 חלה ירידה חדה בהפניות מפייסבוק לאתרי חדשות, ולא רק בארצות הברית – גם בישראל. יותר ממקור מידע אחד מצביע על כך. ולתופעה הזו יש הסברים מרתקים שנטועים עמוק במשבר הגדול שבו נמצאת פייסבוק, ושייגרמו למייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג להקדיש משנה תשומת לב לחברה ב־2018. עוד על כך בהמשך, אך תחילה, הנתונים.

נתחיל בשוק הישראלי. על פי נתוני SimilarWeb, ב־15 אתרי החדשות הגדולים בישראל ירד הטראפיק הכולל – פרמטר שמתייחס למספר הביקורים (Visits) באתר, ללא קשר לזהות המבקרים – בשיעור של 1.4% בין פברואר 2017 לינואר 2018.

מקורות הטראפיק לאתרי
החדשות הגדולים

פרופיל ההפניות (אורגניות ובתשלום) של פייסבוק לכל אחד מהאתרים הללו אינו זהה – והוא גם השתנה במהלך התקופה. האתרים ששיעור ההפניות מפייסבוק מתוך כלל הטראפיק שמגיע אליהם הוא הגבוה ביותר הם "מעריב", TheMarker ו"הארץ" – שהמקור ליותר מ־11% מהביקורים בהם בתקופה זו היה פייסבוק. מנגד, האתרים שהתלות שלהם בפייסבוק היא הקטנה ביותר הם One, ספורט 5 והאתר בשפה הערבית Panet, שמקבלים מהרשת החברתית רק כ־2% מהטראפיק שלהם, בממוצע.

עוצמת הירידה מתחדדת כשבוחנים את המספרים המוחלטים. כך לדוגמה, היקף ההפניות של פייסבוק לאתר החדשות הישראלי הגדול ביותר, ynet, ירד בתקופה שנמדדה בכ־185 אלף ביקורים בחודש – כמעט 80% מהירידה הכוללת במספר הביקורים ב־ynet בתקופה זו. חיבור נתוני הביקורים של כל האתרים האחרים מגלה תמונה דומה: היקף הטראפיק לכל 15 האתרים ירד בכ־930 אלף ביקורים לחודש בתקופה שנבדקה – מספר זהה כמעט לחלוטין לירידה שנמדדה במספר ההפניות אליהם מפייסבוק.

השינוי הכולל בטראפיק לא נובע רק מהירידה במספר ההפניות מפייסבוק. שינויים נוספים חלו בטראפיק הישיר, בהפניות מחיפוש אורגני (תוצאות חיפוש בגוגל), מפרסום, מאימייל (ביקור בעקבות קישור שהופיע בניוזלטר), מהפניות מאתרי מדיה חברתית שאינם פייסבוק ומהפניות מאתרים כלליים אחרים. לא ניתן לייחס את הירידה רק לפייסבוק, ואולי גם לא בעיקר לפייסבוק. נתוני SimilarWeb בהחלט מצביעים על שינוי לרעה בטראפיק שפייסבוק הפנתה לאתרי החדשות הישראלים בתקופה הזו, אולם ההשפעה הכוללת של השינוי הזה על אתרי החדשות הישראלים נמדדת באחוזים בודדים. הנתונים מראים גם מתי חלה התפנית: בסביבות מאי 2017. לפי נתוני SimilarWeb, בין פברואר 2017 לינואר 2018, החלק של פייסבוק בסך מקורות הטראפיק לאתרים ישראלים נפל מ־6% ל־3% בממוצע. לפיכך, אם פייסבוק היתה נסגרת מחר בבוקר, הטראפיק לאתרי החדשות הישראליים היה יורד בדיוק בשיעור הזה, 3%. זו אינה קטסטרופה, אבל בהחלט סדר גודל שיכול להפוך צמיחה לנסיגה ולהפך.

 

ארצות הברית: הנזק כבר גדול יותר

ביקשנו מ־SimilarWeb נתונים גם על 15 אתרי החדשות הגדולים ביותר בארצות הברית. מתוך הקבוצה הזו בחרנו ב־13 אתרים המייצגים בצורה מדויקת יותר את עולם החדשות האמריקאי. מהנתונים עולה כי בארצות הברית, כמו בישראל, שינויי הטראפיק הכולל לא היו גדולים: הטראפיק הכולל ל־13 אתרי החדשות האמריקאיים שדגמנו אפילו עלה בין פברואר 2017 לינואר 2018, בשיעור של 1.8%.

כל אתרי החדשות בארצות הברית משתמשים בפייסבוק כמקור להפניות, כמובן, אבל לא באותן עוצמות. מבין כל האתרים, אתר החדשות הימני Drudge Report כמעט לא מקבל הפניות מפייסבוק: הרשת החברתית אחראית לכ־0.4% בלבד מהטראפיק שלו בממוצע על פני התקופה. גופי חדשות נוספים שלהם שיעורים נמוכים של הפניות מפייסבוק, אם כי לא נמוכים כמו אלה של "דראדג' ריפורט", הם CNN, MSN, CNET ופוקס ניוז – פחות מ־3.5% בממוצע.

ב"הפינגטון פוסט" צלל שיעור ההפניות מפייסבוק מ־ 17.1% בפברואר 2017 ל־6.4% בדצמבר 2017. סך הטראפיק ב"הפינגטון פוסט" נפל בכ־29 מיליון ביקורים – כמעט 28% – מתוכן אחראיות ההפניות של פייסבוק לכ־מעט 45% מסך הנפילה

AP

בעוד ש"דראדג' ריפורט" בולט בכך שהוא כמעט לא מקבל הפניות מפייסבוק, אצל "באזפיד", כצפוי, זה הפוך בתכלית – החלק הממוצע של הפניות פייסבוק בטראפיק בין פברואר 2017 לינואר 2018 היה 28.4%.

בעוד שבישראל הירידה בהפניות מפייסבוק החלה בסביבות מאי 2017, בארצות הברית היא החלה כשלושה חודשים קודם לכן, בסביבות פברואר, והשפעתה היתה רחבה יותר: בשמונה מתוך 13 האתרים שדגמנו, ההפרש בין שיעור ההפניות הגבוה ביותר לנמוך ביותר במהלך התקופה היה גבוה מ־50%.

הנזק הגדול ביותר היה ב"באזפיד": שיעור ההפניות מפייסבוק לאתר צלל מ־34.9% בפברואר 2017 ל־16.9% בדצמבר 2017 ובינואר 2018. השינוי הזה לבדו יכול להסביר מדוע ביצעה "באזפיד" בנובמבר את מהלך הפיטורים הרחב. הנזק השני בעוצמתו היה ב"הפינגטון פוסט", שם צלל שיעור ההפניות מפייסבוק מ־17.1% בפברואר 2017 ל־6.4% בדצמבר 2017. סך הטראפיק ב"הפינגטון פוסט" נפל בכ־29 מיליון ביקורים – כמעט 28% – מתוכן אחראיות ההפניות של פייסבוק לכמעט 45% מסך הנפילה.

לשני האתרים האלה היתה השפעה ניכרת על התמונה הכוללת: בעוד בין פברואר 2017 לינואר 2018 סך הביקורים בכל האתרים עלה ב־22.4 מיליון, 1.8%, ההפניות מפייסבוק צללו בכ־50 מיליון. לולא הירידה הזו, הצמיחה בכל 13 האתרים היתה גדלה מ־1.8% ל־5.8%. זהו הפרש שלחלוטין איננו שולי.

הנזק שנגרם לאתרי החדשות האמריקאים כתוצאה מהשינויים בפייסבוק היה אם כן עמוק יותר מזה שנגרם בישראל.

 

אומדני חסר

מכיוון שהם כל כך מפורטים, נתוני SimilarWeb מספרים סיפור מרתק. מצד אחר, מכיוון שהם אומדנים ולא מדידות ישירות, ייתכן שהם לא מדויקים. ומה שהכי חשוב להקשר שלנו הוא שאם החלק של פייסבוק שמשתמע מהם הוא נמוך מדי, הנזק שגרמו השינויים בפייסבוק לאתרי החדשות הוא למעשה גדול יותר. אחרי שבדקנו שלושה מקורות נוספים, אכן כך זה נראה.

חברת Parse.ly האמריקאית פיתחה טכנולוגיה שמספקת ללקוחותיה, רבים מהם אתרי חדשות, כלים למעקב אחרי ואופטימיזציה של הטראפיק שלהם. נתוני Parse.ly מכילים מידע על כל הטראפיק – אתרי אינטרנט ואפליקציות מובייל. מקור אחר היה נתוני The Social Media Index (SMI), שפותח על ידי Echobox ומכיל את השיעור של הפניות ממדיה חברתית מתוך סך הטראפיק לאתרי אינטרנט של גופי חדשות; ומקור רביעי הוא נתוני חברת Chartbeat, שפיתחה תוכנה שמסייעת ללקוחותיה לעקוב אחר הטראפיק שלהם בצורה מפורטת.

נתוני Parse.ly שונים מאלה של SimilarWeb בשני היבטים חשובים: הם לקוחים ממדידה ישירה, והם כוללים טראפיק גם ממכשירים ניידים. אחרי כמה התאמות, עולה מנתונים אלה שחלקה של פייסבוק בירידת הטראפיק הכוללת לאתרי המדיה גדול בערך פי שלושה מזה שנאמד על ידי SimilarWeb ושהירידה בהפניות החלה כבר בקיץ 2017. מסקנות דומות עולות גם מנתוני SMI.

נתוני Chartbeat ממחישים שתי התפתחויות בצורה ברורה מאוד: האחת היא הירידה בהפניות מפייסבוק – גם ממובייל וגם מדסקטופ. יחד, משני המקורות, זוהי ירידה של 18%; השנייה היא העלייה המקבילה בהפניות מגוגל – בוודאי ביחס לפייסבוק אבל גם במונחים אבסולוטיים. פייסבוק, אם כן, פינתה מקום לגוגל לא רק בגלל הירידה בהפניות מצידה אלא גם כי במקביל הכמות המוחלטת של הפניות מגוגל קפצה.

ההפניות מפייסבוק וגוגל ללקוחות Chartbeat , נתונים שבועיים במיליארדי דפים נצפים

השוני בין מקורות המידע מקשה על מציאת מכנה משותף אחד והסקת מסקנות חדשות. בכל זאת ניתן לומר שבקיץ 2017 החלה ירידה בהפניות של פייסבוק לאתרי החדשות ושמגמה זו כנראה נמשכת. נראה כי במהלך 2017 התכווץ חלקן של הפניות פייסבוק בסך הטראפיק לקטגוריית אתרי החדשות מכ־15% לכ־10% בממוצע. כלומר, ההשפעה עד כה היתה גדולה – ופוטנציאל הנזק שנותר גם הוא עדיין גבוה. היקף הירידה במספר ההפניות מפייסבוק שקול לכמה שנות צמיחה סבירה בטראפיק של אתרי החדשות.

 

בלי ידיים על ההגה

נותרה עוד שאלה אחת: מדוע זה קרה? את הרקע העובדתי וההקשרים הרלוונטיים סיפקה בתחילת פברואר כתבתם של ניקולס תומפסון ופרד ווגלשטיין, Inside The Two Years That Shook Facebook – And The World ("בתוך השנתיים שטלטלו את פייסבוק – ואת העולם"), שפורסמה במגזין Wired.

כשקטגוריית ההפניות מאתרי מדיה חברתית החלה להיווצר, פייסבוק לא שלטה בה. באותה עת, עיקר ההפניות הגיע דווקא מטוויטר. הסיבה היא כנראה שמגבלת 140 התווים יצרה חבילה שהיה הרבה יותר קל לשתף אותה, ושניתן היה לקלוט את תוכנה בתוך שנייה או שתיים. פייסבוק לא היתה ערוכה אז לשווק ולהפיץ מידע חדשותי בצורה כה יעילה.

הספינה של צוקרברג נעצרה, יש בה חורים ומים מתחילים לחדור אליה. עליה להיפטר מהרבה משקל ־ ומהר. צוקרברג בוודאי לא יקטין את הכנסות החברה מפרסום כדי להרחיק את המבקרים והרגולטורים, אבל מהחדשות הוא יכול להתנתק

מארק צוקרברג מגזין וויירד
JAKE ROWLAND / ESTO / WIRED

הפתרון של פייסבוק היה לשלב את החדשות בצורה עמוקה יותר בתוך הפיד. ההחלטה הזו הכניסה את פייסבוק לתוך עולם החדשות בצורה משמעותית. במקור היה זה מענה לאתגר תחרותי שהציבה טוויטר; בהמשך – מקור לכאב ראש.

חדשות, כך למדה פייסבוק, הן קטגוריה נפיצה ביותר. מקור אחד לבעיות הוא הנטייה הפוליטית הטבועה בעובדי פייסבוק, כשם שהיא טבועה ברוב עובדי ענף הטכנולוגיה: לרוב הם ליברלים. כשפייסבוק הואשמה בכך שהנטיות הליברליות של עובדיה מוצאות את דרכן גם לדרך שבה חדשות ממקורות שונים משובצות בפיד, מנהליה החלו לחשוש מרגולציה, וכנראה בצדק. סיבה אפשרית לחשש זה היא שככל שפייסבוק מתערבת בתכנים, כך הולכת ונשחקת ההגנה שמקנה לה החוק האמריקאי מפני תכנים שהועלו על ידי הגולשים. סיבה נוספת היא חשש שגורמים שמרניים יקרבו אליה את הרגולציה – במיוחד מכיוון שהבחירות לנשיאות ארצות הברית עמדו להתקיים בתוך כחצי שנה. כצעד מונע, צוקרברג החליט למעשה לחסל את המעורבות האנושית המסוימת בבחירת האייטמים ולהעביר הכל לידיהם של אלגוריתמים.

התוצאה היתה פתיחת דלת רחבה מאוד להשפעה על הניוזפיד מצד מי שבקיאים בדרך שבה הוא פועל, ובשיטות הפרסום של פייסבוק. במלים אחרות, צוקרברג הסיר שכבה קריטית מההגנה של פייסבוק מפני ניצול לרעה של הפלטפורמה. ומי שהיה מוכן ללכלך את ידיו – עכשיו יכול היה לעשות זאת ללא הפרעה. צוקרברג לא נרדם על ההגה. הוא עזב את תא הנהג בכוונת מכוון. הוא לא רצה להזמין רגולציה, ולא רצה להרגיז את הרפובליקאים.

מה שקרה בהמשך ידוע ותואר בהרבה הזדמנויות – כולל בין דפי מגזין TheMarker: המודיעין הרוסי ניצל את פייסבוק כדי לפגוע בהילרי קלינטון ולהגדיל את סיכויי דונלד טראמפ לנצח בבחירות לנשיאות, תוך שימוש בסיפורים מומצאים ששותפו באמצעות פייסבוק. הרוסים לא היו היחידים שעשו זאת – היו גם כמה יזמים מזרח־אירופאים שגילו שסיפורים כאלה נחטפים על ידי קהל היעד של טראמפ, והרוויחו הכנסות יפות מייצור ופרסום תוכן מפוברק – אולם הפעילות הרוסית היתה רחבה יותר, והונעה על ידי מטרות פוליטיות.

צוקרברג נקלע לסערה מושלמת. הוא אמנם לא רוצה רגולציה, לא רוצה להרגיז את הרפובליקאים ולא רוצה לאבד את הגנת החוק, ולכן החליט להימנע לחלוטין ממצב שבו יאשימו אותו שהוא מטה את החדשות לטובת הדמוקרטים, אבל התוצאה היתה שהוא בעצמו סייע למודיעין של מדינת אויב להשפיע על הבחירות בארצו – וספג על כך ביקורת קשה הרבה יותר.

החלק של פייסבוק בטראפיק של אתרי חדשות

לזה יכול להיות אך ורק פתרון אחד: יציאה מהירה ככל האפשר מהחדשות. את זה אי אפשר לעשות, אבל אפשר לשנות שוב את האלגוריתמים של הניוזפיד ולהכריז, למשל, שמעתה תינתן קדימות גדולה יותר לתכנים הקשורים לחברים ומשפחה. וזה בדיוק מה שקרה ביוני 2017.

הירידה בהפניות של פייסבוק לגופי חדשות אינה מקרית. היא סופו של תהליך ארוך שהחל בזה שפייסבוק החליטה להיכנס לתחום החדשות כדי להכות את טוויטר, ואולי גם מתוך איזו ראייה אידיאולוגית שלפיה חדשות הופכות את הקוראים לאזרחים מודעים ולכן גם מועילים יותר. קשה למצוא גורמים לא רדיקליים ולא אפלים שחושבים שיותר חדשות מובילות לחברה פחות טובה.

אבל החשבון של צוקרברג נכשל – ופה האירוניה – מכיוון שלא הביא בחשבון את העוצמה של הרשת שבנה במו ידיו ככלי להפצת מידע, שקרי או אמיתי, ואת הצורך בריסון הכלי הזה. התוצאה היא שהוא גרם נזק עצום לעצמו ולמדינות רבות שבהן לרשת שלו יש תפקיד מרכזי, שזה בעצם כל העולם. ארגוני חדשות מכל העולם מלקקים את הפצעים שהשאירה הנסיגה של פייסבוק. ייתכן שזהו הכישלון העמוק והמשמעותי ביותר של הטכנולוגיה בשירות החברה, ושלמרות הכוונות המקוריות הטובות של צוקרברג, פייסבוק הסיגה את האנושות – ולא קידמה אותה.

המסלול שאותו עבר צוקרברג עד לנקודה הזו יכול לספק יותר מרמז לגבי מה שצפוי לקרות בהמשך. פייסבוק נמצאת במשבר העמוק ביותר שחוותה מאז הקמתה. צוקרברג מצא את עצמו במקום הכי רחוק מזה שדימה לעצמו – לא מושיע חברתי, כי אם זה שסייע להרוס מערכות פוליטיות וחברתיות. ובתוך כך, הביקורת כלפי פייסבוק על היותה מונופול בתחום הפרסום הדיגיטלי מתעצמת והולכת, ולוחצת על הרגולטורים לעשות משהו. צוקרברג ופייסבוק מותקפים מכל הכיוונים. ונראה שיותר מאשר הביקורת העסקית, חורה לצוקרברג הביקורת הערכית – הוא הרי האיש שוויתר על רוב הונו העצום לטובת מיזם פילנתרופי כשבקושי מלאו לו 30. איך זה יכול לקרות לו בכלל?

הספינה של צוקרברג נעצרה, יש בה חורים ומים מתחילים לחדור אליה. עליה להיפטר מהרבה משקל – ומהר. צוקרברג בוודאי לא יקטין את הכנסות החברה מפרסום כדי להרחיק את המבקרים והרגולטורים, אבל מהחדשות הוא יכול להתנתק. ייתכן שימצא נוסחה שתעבוד היטב – אבל זה יכול לחכות. צוקרברג ופייסבוק לא יגידו במפורש שהם מתנתקים מחדשות, אפילו אם זה לא בצורה מלאה ואפילו אם זה זמני – הם כבר ימצאו מונחים מכובסים – אבל זה מה שהם יעשו. מה שהחל בקיץ יימשך לתוך העתיד הנראה לעין – לפחות עד לנקודה שבה לא יהיה אפשרי יותר להאשים את פייסבוק בכך שהיא מסייעת בהרס החברה.

אלה בשורות לא נעימות עבור גופי חדשות שתלויים בפייסבוק לחלק ניכר מהטראפיק שלהם. בוודאי "באזפיד". גופי חדשות היו ממילא חשדניים מאוד כלפי פייסבוק, לא מעט בגלל שינויי האלגוריתמים התכופים. פייסבוק הרוויחה את החשדנות הזו ביושר – ועכשיו ביתר שאת. אפשר לטעון שאחרים ייכנסו בנעליה – טוויטר למשל, שזו יכולה להיות עבורה הזדמנות לאסוף עוד משתמשים ולחדש את צמיחתה. מצד אחר, אף אחד לא רוצה להיות היעד הבא של ביקורת מהסוג שמופנה כיום כלפי פייסבוק.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות