רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרדף אחר אוצרות הביטקוין: הסוד, השקרים, הגופות - והדלת האחורית ששתל הביון האמריקאי

לכתבה

בינואר 2009 פרץ הביטקוין לחיינו, ונדמה שכולם יודעים עליו הכל ■ המרדף אחרי אותו "יפני" מסתורי שהמציא אותו מסעיר את הדמיון ■ אז מי לעזאזל יכול להמציא דבר כזה - והאם ייתכן שכל זה בכלל הוא חלק מהפתעה גדולה שמכינה ארה"ב לעולם?

54תגובות

סטושי נקמוטו לא הבין מאיפה זה הגיע. בוקר אחד במארס 2013 הופיעה בביתו שבפרבר של לוס אנג'לס, ליאה גודמן, כתבת המגזין ניוזוויק, והתעקשה כי הוא הממציא של המטבע הדיגיטלי שמשגע את העולם, הביטקוין. נקמוטו, אז בן 64, נראה עייף. הוא עמד מולה מופתע וענה: "אני כבר לא מתעסק עם זה ואני לא יכול לדבר על זה. זה כבר שייך לאנשים אחרים שאחראים על כך ואין לי קשר לזה".

לכתבת היו סיבות טובות להאמין כי הצליחה לחשוף את הסוד הגדול ביותר של השנים האחרונות – מיהו אבי הביטקוין, אותו אדם שעומד מאחורי השם "סטושי נקמוטו" החתום על המצאת המטבע. נקמוטו התאים כמו כפפה לתיאור שעלה מכתבי נקמוטו המיתולוגי - יפני שחי בארה"ב, בעל שליטה מלאה באנגלית אמריקאית ובאנגלית בריטית גבוהה, מהנדס מחשבים בתחום ההצפנה, עבד בתחום תקשורת הנתונים בפרויקטים של הצבא האמריקאי וכפי שאחיו הודה - עם צדדים אפלים בעברו.

בשנת 2000 נפרד נקמוטו מאשתו ועבר לחוף המזרחי, שם עבד כמהנדס תוכנה ואבטחת מידע ותקשורת בסוכנות האוויר האמריקאית בניו ג'רזי. לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ב-2001 עזב את עבודתו, חזר לטמפה סיטי ומאז נותר ללא עבודה קבועה ומתעסק בעיקר בתחביביו – איסוף דגמים של רכבות ותכנות. לפי הערכות, אלה היו השנים שנדרשו לפיתוח הביטקוין, וב-2009 הוא הופץ לציבור הרחב.

באותה תקופה החלו גם התהיות – אם אכן אותו נקמוטו הוא נקמוטו המסתורי שהמציא את הביטקוין, מדוע הוא חי בעוני ובדלות? האם ייתכן שאיבד את המפתחות למטבעות הרבים שיש ברשותו? ויותר מכך, מדוע השתמש בשמו האמיתי בזמן שפירסם את עבודתו המהפכנית?

סטושי נקמוטו מכחיש את היותו ממציא הביטקוין

הודעה שהתקבלה באותם ימים באתר P2P foundation, המשמש זירה לדיונים על מטבעות דיגיטליים, טענה: "אני לא דוריאן נקמוטו". ואולם ההודעה היתה חתומה על ידי "סטושי נקמוטו" והגיעה מהכתובת מקורית שלו. החשד שהאדם שנמצא אינו זה שהמציא את המטבע התחזק לאור המסקנה שאין מאפיינים יפניים בקוד המקורי של הביטקוין ולכן נקמוטו אינו בהכרח יפני - גם אם האתר Bitcoin.org, האתר המקורי של המטבע, מתארח בשרת יפני ומשתמש במערכת רישום יפנית (אך כתובת הדואר שלו היא משירות גרמני חינמי).

הספקולציות בדבר נקמוטו המזדקן התבדו לאחר שבועיים, כשהוא פירסם הודעה כי אינו אותו נקמוטו שכולם מחפשים, וכי שמו האמיתי הוא דוריאן סטושי נקמוטו. "מעולם לא עסקתי בתחום, אין לי ידע בקרטוגרפיה. אני בסך הכל מהנדס מובטל. אין לי בכלל מושג מה זה ביטקוין", הוא הסביר ובכך חיסל את כל השמועות, וכמובן הציג את התחקיר של ניוזוויק באור מביש. ואולם יש מי שטוען שדווקא הכחשה זו מלמדת יותר מכל כי הוא בכל זאת האדם הנעלם.

רגע ההכחשה לא גרם לנטישת הסיפור, אלא דווקא הביא לחידוש התעלומה והמרדף אחר המייסד הנעלם של המטבע המהפכני - אותו בורא שיצר אותו מ-0, קבע את חוקיו, הצית את הדמיון של כולם וירד למחתרת, ובכך פתח פתח לטירוף של ספקולציות בדבר זהותו. בהתאם, הועלו אינספור השערות מיהו וכל אחת מהן הוכחשה, אך לא עד תומה.

אפילו גווין אנדרסן, איש הקשר של נקמוטו ומי שנחשב המפתח הראשי של הביטקוין לאחר פרישתו ועבד עם נקמוטו בשנים הראשונות לאחר הפצת המטבע - לא דיבר עמו פנים אל מול פנים וגם לא שמע את קולו. כל התקשורת ביניהם היתה ממוחשבת ולכן גם הוא לא באמת יכול להצביע על ארכיטקט הביטקוין או לזהות אותו. אנדרסן, שגם לגביו עלה החשד כי הוא נקמוטו, כמובן מכחיש זאת. לכן, כל מה שנותר הוא לעקוב אחר רמזים שהשאיר בקוד הראשוני ובפרסומים שלו עוד מהתקופה שבה היה פעיל.

הרמזים של סטושי

בעשור הראשון של המאה ה-21 היה סטושי נקמוטו חלק מחבורה של מתכנתים, שכל אחד מהם פעל בנפרד במטרה להקים מטבע דיגיטלי מוצפן. החבורה התקבצה באתר P2P foundation ופעלו בה, בין השאר, מפתחים מוכרים כגון אדם בק, וואי דאי, האל פיניי וניק סאבו - כשכל אחד מהם נחשד להיות נקמוטו בעצמו.

אם מסתכלים על ה-Whitepaper של נקמוטו - המסמך המכונן של הביטקוין שפורסם ב-31 באוקטובר 2008 בשם A Peer-to-Peer Electronic Cash System - מגלים כי נקמוטו מבסס את המערכת המוצפנת של המטבע על פיתוחים מוקדמים יותר של מתכנתים אלה. הוא מפנה במקורות לאדם בק, שכבר ב-1997 הגה והמציא את מערכת ההצפנה של ה-Hashcash, המשמשת להצפנת אימיילים ותעבורה ברשת, וכן למאמר של ווי דאי, שפעל בתחום ההצפנה שנים רבות לפני כן ואף הגה את הרעיון של מטבע דיגיטלי במתכונת של הביטקוין (B-money) כבר ב-1997. אדם בק ו-וויי דאי היו חשודים בכך שהם נקמוטו, אך הם כמובן הכחישו זאת מכל וכל.

ניק סאבו

הסיפור עם ניק סאבו מורכב יותר. סאבו פעל בסוף שנות ה-90 בקבוצה שנקראה Cypherpunk, שחרטה על דיגלה את החירות והחופש של הציבור בתחום הכלכלי ובאינטרנט. הם פעלו ליצור כלים לשימוש אנונימי ברשת שיפעלו ללא יכולת מעקב של הרשויות כגון ה-NSA. במסמך המכונן שלו ממארס 1993 כתב אריק הויגס כי "הפרטיות נחוצה לחברה פתוחה בעידן האלקטרוני. הפרטיות אינה סודיות. עניין פרטי הוא דבר שאיננו רוצים שכל העולם יידע, אבל עניין סודי הוא דבר שאיננו רוצים שמישהו יידע. הפרטיות היא הכוח לגלות באופן סלקטיבי את עצמך לעולם".

באותה שנה כתב סאבו כי הוא ואחרים בקבוצה הם "ליברטריאנים שרוצים לסלק את הממשלה מחייהם". לשם כך, יש לבנות רשת אינטרנט המבוססת על אמון ומעניקה כלים לבנייה של רשת אמינה, ובהם כסף דיגיטלי, המיישם את הרעיונות של אחד ממייסדי הקבוצה דיוויד צ'אום (Chaum) – מומחה ההצפנה שפעל בשנות ה-80 ושיצר מטבע דיגיטלי בשם e-cash (ששימש כסוג של מערכת אשראי מוצפנת יותר מאשר מטבע בסגנון ביטקוין. המטבע יצא משימוש ב-1998. בעשור שלאחר מכן התקיים מטבע בשם דומה ברשת האפלה). לא מפתיע לגלות כי בין המשתתפים ברשימת התפוצה של הסייפרפאנק נמצא גם ג'וליאן אסאנג מוויקיליקס, אך גם וויי דאי ואדם בק וגם אדם שמזוהה בשם סטושי נקמוטו.

לאחר שפורקה הקבוצה המשיך סאבו לפעול ביחד עם דאי ואדם בשם האל פיניי (עליו נרחיב בהמשך) והציע את הרעיון למטבע בשם Bitgold, שמבוסס על רעיונות שעלו בקבוצה. הוא יישם את החזון ב-2006 והטמיע בביטגולד שלו שיטות הצפנה שהוטמעו לאחר מכן בביטקוין. זמן מועט לפני פרסום המסמך של נקמוטו, פירסם סאבו מאמר בבלוג שלו, אך תאריך הפרסום שונה באופן מחשיד, ומצביע על כך שהוא פורסם בתקופה מאוחרת יותר לפרסום "הנייר הלבן" של נקמוטו באוקטובר 2008.

במאמר מכונן זה, סאבו לא מוזכר כמי שתרם לרעיון, אך בדיקות התאמת שפה וסגנון שנערכו על המאמר ועל כתבים של סאבו העלו דמיון מפתיע. בעוד אחרים בקבוצה שנחשדו היות נקמוטו הראו כי התכתבו אתו ולכן אינם יכולים להיות הוא, סאבו לא חשף אף התכתבות עם נקמוטו, מה שגרר את הסברה כי ייתכן שהוא המייסד האגדי. לכן, אין פלא שה"ניו יורק טיימס" העלה מתהום הקונספירציות (לדוגמה בבלוג Likeinamiror) את האפשרות שסאבו הוא נקמוטו "ללא כל ספק". סאבו הכחיש זאת, אך הודה כי יש דמיון בין המטבע שהוא המציא לזה של נקמוטו. הוא הוסיף כי ייתכן שהעניין הרב שעורר רעיון המטבע הדיגיטלי באותן שנים שהביטקוין הופץ לעולם נובע מהמשבר הכלכלי שפרץ באותה שנה והעלה את הצורך בסדר כלכלי חדש. סאבו בעצמו פעל בשנים שלאחר הפצת הביטקוין בהמשך פיתוח, כרייה והפצה של המטבע.

באותו קבוצה מכוננת של תחום הפרטיות וההצפנה פעל אדם נוסף שנחשד להיות נקמוטו - האל פיניי. הוא היה חבר בקבוצת סייפרפאנק, וכבר ב-1992 גיבש רעיונות מחתרתיים נגד הפגיעה בפרטיות ברשת האינטרנט. פיניי נחשב לאדם הראשון שקיבל ביטקוין בהעברה אינטרנטית מאותו נקמוטו. ואולם מה שהופך אותו לחשוב בסוגיית הזהות של נקמוטו - ולחגיגה קונספירטיבית - הוא שהוא גר בשכנות לאותו דוריאן נקמוטו, שנחשד בטעות על ידי ניוזוויק להיות נקמוטו המקורי.

מכאן עולות שתי אפשרויות – או שדוריאן הוא אכן אותו נקמוטו המסתורי והכחשתו מופרכת, או שפיניי אימץ את השם של שכנו והפך אותו לשם קוד של הכותב המקורי או שלו עצמו, תוך כדי שהוא מחזיק בשני כובעים - זה שממציא את המטבע וזה שמקבל את המטבע הראשון שהועבר אי פעם.

קרייג רייט: אני סטושי נקמוטו

הבעיה היא שהאל פיניי, שהיה חולה ב-ALS, מת ב-2014 לאחר שהמחלה השתלטה על כל גופו. לפני מותו הוא הכחיש כי הוא נקמוטו, אך שהודה כי הוא היה שותף שלו להמצאה. לאחר מותו הוקפאה גופתו, ובצוואתו הוא ביקש שהיא תופשר לאחר שתימצא תרופה למחלה.

החיפוש אחר מיליון המטבעות הראשונים

התעלומה התגברה ב-2015. בסוף של אותה שנה קיבלו שני המגזינים הטכנולוגיים המקוונים והמפורסמים, ווירד וגיזמודו, הדלפות בדבר זהותו של נקמוטו. בעקבות ההדלפות, שניהם הגיעו לאותו אדם מפתיע - מהנדס מחשבים אוסטרלי בשם קרייג רייט. להפתעתם, רייט - סופר, מרצה, יועץ ומומחה בהצפנה - הודה שהוא אכן היוצר.

העדויות שאישרו זאת היו רבות. בין היתר, התברר כי ב-2008, כמה חודשים לפני הפצת הביטקוין, פירסם רייט שהוא מתכוון להשיק מטבע דיגיטלי בסגנון דומה לזה שאחר כך הוטמע בביקטוין. בהמשך אותה שנה ביקש רייט עזרה מקהילה של מפתחים ופנה אליהם מתיבת מייל שזוהתה כדומה לתיבת המייל של נקמוטו בעצמו - satoshin@vistomail.com. ביום הפצת הביטקוין הוא אף פנה לקוראיו והודיע כי הוא מפיץ את המצאתו.

גווין אנדרסן מדבר על קרייג רייט

בין העדויות הוזכר שמו של שותפו ליצירה, המתכנת דייב קליימן מפלורידה - וכאן העניינים מתחילים להיות חשודים מאוד. קליימן היה חוקר הונאות דיגיטליות במשרד השריף של פאלם ביץ' ועזר לרשויות בענייני הצפנה. רייט ביקש מקליימן לעזור לו לבנות את הביטקוין, ולאחר הפצתו הוא נתן לקליימן מיליון ביטקוינים (מה שתואם את הסברה שלנקמוטו המקורי יש מיליון ביטקוינים אותם כרה ב-2009), שהופקדו בחשבון מוצפן באיי סיישל עד ל-1 בינואר 2020. באותו הסכם נכתב כי אם קליימן ימות הם יוחזרו לרייט לאחר 15 חודשים.

ואמנם קליימן מת ב-2013 מוות מסתורי. קליימן, שהיה משותק בפלג גופו התחתון בעקבות תאונה שעבר ב-1995, בילה את שנותיו האחרונות בבתי חולים בגלל זיהום שהתפשט בגופו. ב-2013 הוא ברח מאשפוז ארוך, ומת ערירי בביתו לאחר כמה שבועות. זירת מותו, שהתגלתה לאחר זמן מה, כללה לא רק את גופתו המרקיבה, אלא גם בקבוקי שתייה, אקדח וסימני ירי, מה שהעלה את הסברה שהוא התאבד. ואולם הסברה הזאת לא התאימה לעובדה שבזירת המוות לא נמצאו תרמילי הכדורים. סיבת המוות הרשמית היתה מוות מזיהום.

רייט, ששמע על מותו של קליימן, פירסם סרטון שבו הוא מקונן על מות חברו (הסרטון הורד מהרשת בינתיים) ופנה אל שותפיו לעסקים בפלורידה ורמז להם שקליימן היה גורם מפתח בהמצאת הביטקוין, אם לא נקמוטו בעצמו, וכי בשנותיו האחרונות הוא התעסק רבות באיזוטריקה טכנולוגית. הוא סיפר להם שהם הקימו ביחד חברה לכריית ביטקוין כבר ב-2011. לאחר זמן מה סיפר להם רייט כי לקליימן יש כמיליון ביטקוינים וכי הם צריכים לוודא שהחשבון שלו בטוח. שותפיו החלו לפקפק בסיפור הזה ותהו אם אכן קליימן הוא כזה עשיר, מדוע הוא חי בעוני ובעליבות עד כדי כך שנזקק לכסף מחבריו כל הזמן וביתו היה מעוקל בעקבות אי תשלום חשבונות בכל תקופת אשפוזו.

רייט, שנואש משותפיו, פנה לאחיו של קליימן, שהיה נאמן על נכסיו, הכוללים בין היתר כונן הנושא את המפתחות לארנק הדיגיטלי של קליימן או לפחות מידע עליהם. על פי עדויות של חבריו של קליימן, הוא נשא עמו את הכונן לכל מקום ולא עזב אותו. אחיו של קליימן סירב לשתף פעולה עם העיתונאים שחקרו בנושא, ועל פי צוואה מ-2003, ביקש בשנים שלאחר מכן אישור מבית המשפט להיות היורש הבלעדי של כל נכסי אחיו.

ביטקוין
Bloomberg

כאן עולה החשד כי לא רייט הוא נקמוטו, אלא דווקא קליימן הוא אשר המציא את הביטקוין וכרה סכומי עתק של מטבעות. על פי החשד, רייט היה שותפו וידע את זהותו האמיתית, אך לאחר מותו החליט לאמץ את הזהות הזאת וביקש בדרכי מרמה לשים את ידו על הכונן שבו המפתחות לאוצר, ופתח בתהליך של הונאה וזיוף רב שנים – החל בשלב ההדלפות לעיתונות, דרך זיוף מסמכים ואתרי אינטרנט וכלה בניסיון לשים את ידו על אותו כונן נעלם. החשד התגבר כאשר רייט התבקש על ידי העיתונות לספק מידע מוצפן שיש בבלוקים הראשונים של במטבע – מה שלא הצליח לעשות גם לאחר מספר חודשי המתנה להוכחות.

ייתכן כי אכן דייב קליימן הוא סטושי נקמוטו, אך הוא, כמובן, לקח את הסוד שלו לקבר ביחד עם מיליון ביטקוינים, שאמורים לצוץ איכשהו ב-2020. אולי אז נגלה אצל מי הם היו, אם בכלל. ואולם אם הסיפור הזה נכון, רבים צופים שבאותו תאריך תשתחרר לשוק כמות גדולה של ביטקוינים, מה שיפיל את מחיר המטבע.

בסופו של דבר המרדף אחר נקמוטו העלה חרס – הועלו הרבה שמות, אך אף אחד מהם לא התאים במלואו. כיום הדעות חלוקות אם מדובר באדם אחד (על פי רציפות הקוד הבסיסי) או קבוצה של אנשים שמסתתרים תחת השם. במאי 2011 פירסם נקמוטו - שתרגום חופשי מאוד של שמו מיפנית לאנגלית הוא "מוח מרכזי" - כי הוא "ממשיך לעיסוקים אחרים ולא אהיה בסביבה בעתיד". מאז, כאמור, נעלם.

המשבר הכלכלי והדלת האחורית של ה-NSA

ביטקוין
בלומברג

החשדות הרבים שהתבדו העלו את ההשערה כי אולי יש לחפש רמזים במקום אחר - לא במסמכים שהוא פירסם, אלא בבלוק הביטקוין הראשון, שפורסם ב-3 בינואר 2009. היו אלה ימים קשים לכלכלה - כמה חודשים אחרי פרוץ המשבר הכלכלי שהפיל את הבורסות בכל העולם, השמיד חסכונות והפך אנשים רבים לעניים. מדינות המערב פתחו במבצע להצלת הכלכלות על ידי הזרמת כספים עצומים אל מערכת הבנקאות – בין אם על ידי חילוץ ישיר של המוסדות לפני פשיטת רגל ובין אם על ידי קניית "הנכסים הרעילים" ששכנו במאזנים שלהם. הנכסים האלה נבנו על ההלוואות הריאליות של אנשים ברחבי ארה"ב ואיפשרו לכרישים פיננסים מוול סטריט להרוויח סכומי עתק בבונוסים ומשכורות, במה שנחשבת להעברת כספים עצומה ממי שאין לו למי שיש לו  הרבה ושואב עוד הרבה.

לא כולם אהבו את הרעיון שהעלו המדינות ולפיו כדי להציל את הכלכלה הריאלית, יש להציל את הכלכלה הפיננסית - כלומר, כדי לשמור על הכלכלה יש לחלק את כספי הציבור לאותם מוסדות ואנשים שהביאו את הכלכלה לעברי פי פחת.

על רקע אירועים אלה אפשר להבין טוב יותר את שחרורו של הביטקוין ב-3 בינואר 2009. עדות לקשר הזה הוטמעה על ידי סטושי נקמוטו בקוד המקור הראשוני של הביטקוין. נקמוטו ציטט את הכותרת הראשית של ה"טיימס" שהצהירה על כך ש"שר האוצר הבריטי עומד בפתחו של חילוץ נוסף של הבנקים". הכתבה סיפרה על כך שמשרד האוצר הבריטי מתכוון להזרים עוד עשרות מיליארדי ליש"ט לבנקים, לאחר שניסיון החילוץ הראשון לא צלח. 

הכתבה ב"טיימס", ינואר 2009

הקשר בין המשבר הכלכלי - או יותר נכון בין פעולות הממשלות להצלת הבנקים - לבין הביטקוין ברור: המטבע הדיגיטלי מצהיר על עצמו, ברוח הסייפרפאנק, כי הוא מטבע גלובלי שמאפשר סחר אנונימי ואינו נשלט על ידי אף מדינה או בנק מרכזי וגם לא מגובה על ידי שום סחורה אחרת (כמו זהב), וכי מטרתו להחזיר את הכלכלה לציבור על חשבון משחקי ההון של המדינות. כמה חודשים לאחר כריית הביטקוין הראשון נקמוטו עצמו אף פירסם הודעה כי זהו מטבע שלא ניתן לעשות לו פיחות על ידי משחקי ריבית של הבנקים או אינפלציה מטעם המדינות. "אנשים צריכים להאמין בכסף שלהם", הוא כתב. "הבנקים מלווים את הכסף שלנו בגלים של בועות אשראי ללא כל רזרבה. אנחנו בטחנו בהם, אך הם לא שמרו על הכסף שלנו". 

ב-2011 כתב נקמוטו לגווין אנדרסן את אחד המיילים האחרונים שלו, ובו בקשה מקהילת הביטקוין להימנע מלהציג אותו כדמות מסתורית כדי לא להפוך את הביטקוין למטבע ביזארי ופיראטי ששייך לשוק השחור או של הרשת האפלה ושמי שעושה בו שימוש הם אנרכיסטים. נקמוטו ביקש מאנדרסן להציג דווקא את הצד המהפכני של המטבע כחופשי וככזה שאינו נשלט על ידי המדינות, מה שאמור לבנות כלכלה חדשה.

אחד ההבדלים בין הביטקוין למטבע מדינה רגיל הוא שהביטקוין מוגבל בכמותו. נקמוטו קבע כמות קבועה של מטבעות שניתן לכרות - 21 מיליון - כאשר כריית כל מטבע חדש מצריכה יותר ויותר כוח מחשוב ואנרגיה, ולכן שווה יותר לכורה ולכל המשתמשים. לכן, על פי הנחה זו, ערכו של הביטקוין ימשיך לעלות ככל שיש יותר ממנו. זאת, לעומת כסף רגיל, בעיקר כסף פיאט (כלומר כסף ללא סחורה מגבה כמו זהב, כפי שמתקיים בעולם מאז 1971), שככל שיש ממנו יותר, כך הוא שווה פחות (כלומר נוצרת אינפלציה), ולכן הערך של יחידה אחת של המטבע נשחק.

ואולם כאן עולה השאלה המשמעותית ביותר: אם אכן הביטקוין לא נשלט על ידי אף מדינה, אם אכן הוא מאיים על הכלכלות הנשלטות על ידי מדינות, ואם אכן הוא סוג של מטבע אנרכיסטי - מדוע המדינות לא מחסלות אותו? הרי אם המדינות רואות מול עיניהן סכנה גדולה כל כך לעצמן או לציבור (חשבו רגע על התנודתיות הגדולה של המטבע והסכנה שהכל בועה), ובטוחות כי הוא משמש להלבנת הון – מדוע הן לא עושות כלום לעצור זאת?

סטושי נקמוטו הודף עיתונאים בסמוך לביתו בקליפורניה, ב-2014
Bloomberg

התשובה המיידית לכך היא שהמטבע מוגן על ידי הצפנה וקודים שלא ניתן לפצח. אך גם אם נקבל את התשובה הזאת, למדינות יש כלים רבים אחרים לרסן ולעצור את השימוש בו: אפשר למנוע את ההמרה שלו למטבעות אחרים; אפשר לפגוע באמון שלו; אפשר להכריז שהוא הליך לא חוקי; אפשר להגביל ולאסור את האתרים למסחר בביטקוין או שמשתמשים בו (כמו האתר Silkroad ששימש למסחר בסמים, נשק ופדופיליה ברשת האפלה ובאמצעות ביטקוין ונסגר על ידי ה-FBI ב-2013); אפשר לקבוע שעיסוק ומסחר בו הוא פשע, כמו סמים ונשק; אפשר לקבוע שהוא כסף מזויף ולכן אסור; ואפשר כמובן לכלוא את הביטקוין ברשת ולא לתת לו להיות בשימוש בעולם הכלכלי הרגיל.

אבל כל זה לא נעשה. מדוע? למי יש אינטרס שהעסק הזה ימשיך לחיות וללא הפרעה? אולי כדאי לחשוב אחרת, וגם כאן להעלות רעיון מתהום הקונספירציות: אולי גם הביטקוין, כמו הדפדפן TOR שמשמש לרשת האפלה וכמו ה-STUXNET, תולעת המחשב שפגעה בתוכנית הגרעין האיראנית - הוא המצאה של מדינה ולא של גורמים פרטיים? בואו נחשוב על זה כך: הביטקוין הוא מטבע שלא יודעים מי יצר אותו. היכולת הטכנולוגית והידע בהצפנה שהוא מכיל אינם עניין נפוץ והמשאבים לפתח אותו הם לא בדיוק נחלת הכלל.

על פי אותן ספקולציות, הביטקוין היה מיועד או שעדיין מיועד להחליף את הזהב כמודד ערך, כמטבע קשה שנותן תוקף לשאר המטבעות. לאחר שיתייצב (וזה יקרה כשכבר אי-אפשר יהיה לכרות ביטקויינים בגלל העלויות הגבוהות של צריכת האנרגיה, שעל פי הערכות יגיעו לסוף ב-2020), הוא יהיה חסין מאינפלציה. כל מטבע או חלקי מטבע יהיו מסומנים וישמרו את כל המידע על כל העסקות האחרות ולכן לא יאפשרו את קיומן של כלכלה שחורה, עסקות אסורות או העלמות מס.

אתר הניתוחים והתחזיות הפיננסים MarkerOracle מעריך גם הוא כי ייתכן שהביטקוין הוא המצאה פדרלית שפותחה לפני המשבר של 2008 אך קיבלה תאוצה בעקבותיו. האתר גם מעריך כי המטבע הזה הופץ לאחר אותו משבר כניסוי שמטרתו להרגיל את הציבור לכסף דיגיטלי על ידי כך שיחליף לאט או בעקבות משבר צפוי את הכסף הממשי. טענה זו נשענת במודע או שלא על חוק גרשאם, שלפיו עם הזמן כסף רע מחליף כסף טוב, כלומר שתמיד כסף שבערך נקוב זול יחליף כסף באותו ערך נקוב יקר יותר. אם נתעלם לרגע מהעלויות הציבוריות של האנרגיה הדרושה לכריית ביטקוין, הרי הוא זול לאין ערוך מכל הדפסה או הטבעה של כסף ממשי (אם כי משמעות אחרת של החוק תקבע שהביטקוין הוא הכסף בעל הערך העתידי הטוב, ולכן הוא ייצא מהמחזור, והדולר הוא הכסף הזול ולכן יישאר בו).

והנה עובדה: ב-1996 פורסם מסמך מקיף ומכונן שמתאר יצירת מטבע דיגיטלי, אנונימי ומבוזר, שאמור יהיה לפתור בעיות כלכליות רבות. באופן מפתיע או לא, מי שחיבר את המסמך הם לא אחרים מאשר חוקרים של ה-NSA, אותה סוכנות לאומית לביטחון, שאף אחד לא יודע איזה מידע היא אוספת ועל מי ובאיזה אמצעים. באותו מסמך מצוטט אדם שפועל עם הממשל בתחום ההצפנה, מומחה בפרוטוקולים מאובטחים שפירסם כמה מאמרים בתחום, בשם טאסוקי אוקמוטו - שם שמייד מעלה את החשד שבשיכול אותיות הוא-הוא אותו סטושי נקמוטו.

בהמשך, מהנדסים מחברת CSRA – חברה לשירותים טכנולוגיים שפועלת עם גופים כמו ה-NSA – הודו ב-2015 בפליטת פה לעיתון ניוזוויק, שהם עוקבים אחר פיתוח הביטקוין על ידי הרשויות האמריקאיות מאז תחילת המיזם.

הנה עוד נתון שיש להביא בחשבון: כאשר הושק האתר Silkroad, אותו בזאר של כל מה שמוצע למכירה ברשת האפלה, לקח לרשויות פחות משנתיים לסגור אותו ולהחרים מאות אלפי מטבעות ביטקוינים מידיו של האנרכיסט הידוע בכינויו רוברט הפיראט האיום. מפעיל האתר, ששמו האמיתי הוא וויליאם אולבריכט, הואשם בכל האשמות האפשריות: רצח, שימוש בשכירי חרב, סחר בסמים ועוד ולהוביל אותו למאסר עולם. כל אלה מוכיחים כי אם רוצים – אפשר לפעול גם נגד גורמים מחתרתיים כאלה.

על פי ההערכות, הרשויות האמריקאיות מחזיקות בידם את אותם מטבעות (מלבד 30 אלף מטבעות שנמכרו ליזם טים דראפר כחבילה אחת). האם זה יהיה מופרך לטעון שיש להם אינטרס לדאוג לכך שלביטקוין יהיה בעל ערך גבוה? האם זו הסיבה שרק מעט מאוד מהביטקוינים שכבר נכרו אכן נמצאים במחזור ונסחרים (כפי שצוין במאמר המפורסם של החוקרים עדי שמיר ודורית רון מ-2013)?

ואולם העובדה שאולי מטרידה מכל, שמשתמשי ביטקוין באשר הם צריכים להביא בחשבון, היא שבלב לבו של כל מטבע ושל כל בלוק, בלב לבה של כל פעולת מסחר בביטקוין, בכל העברת כספים – בלב העולם הנסתר הזה עומדת טכנולוגיה שהומצאה ופותחה על ידי מהנדסים של הממשל האמריקאי - טכנולוגיית ההצפנה מבוססת SHA-2, בתצורת SHA-256.

האם סביר להניח שהרשויות האמריקאיות שיחררו את יכולות ההצפנה האלה ללא בקרה או שליטה? יש מי שמטיל בכך ספק, ומכאן מסיק שתי אפשרויות לא נחמדות בכלל: או שלרשויות האמריקאיות ה-FBI, ה-CIA ו-NSA יש דלת אחורית והם עוקבות ורואות כל פעולה ויודעות למי שייך כל חלקיק של ביטקוין (שבאופן לא מפתיע נקרא על שם המייסד "סטושי"), או במקרה הגרוע יותר, כל אלה שולטים בביטקוין באופן אקטיבי, מווסתים את מחירו ומכינים את הציבור ליום שבו הביטקוין יהפוך למטבע הרשמי של העולם – מטבע שכל כולו בבעלות אמריקאית, בכל המובנים של המילה.

אפשרות כזו מעלה משמעות נוספת: כאשר הביטקוין מתייקר, הדולר נהיה זול יותר ביחס אליו. כלומר, ככל שיש יותר ביטקוינים יקרים, החובות הנקובים בדולרים הופכים לזולים יותר. יש מי שמבין מכך כי אולי זו הדרך של האמריקאים לשחוק את החוב העצום שיש להם לסינים, ואולי זאת הדרך היחידה שאפשר לעשות זאת.

מופרך? ייתכן. אבל מה לא מופרך בכל הסיפור הזה?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות