תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעולם לא היה טוב יותר להיות בטטת כורסה

לכתבה

מאחורי השפע חסר התקדים של תכנים איכותיים בטלוויזיה משתוללת מלחמה בין ספריות תוכן מקוון כנטפליקס ואמזון, לבין ספקיות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין והערוצים הוותיקים. והצופים? הם על הספה, עם הפופקורן, נהנים מהאקשן

4תגובות

המודל הישן של הטלוויזיה מתפרק לנו מול העיניים, ואנחנו, הצופים, משלמים על כך מחיר כבד: אין לנו ברירה אלא לשתול את עצמנו על הספה, ופשוט לשתות בבינג' את שטף התוכן המצוין שמהפכה זו מביאה לנו הביתה. רגשי אשם? הם קצת פחות מעיקים, שהרי אין זה ריאליטי ריקני של הערוצים המסחריים. הגל הנוכחי כולל סדרות וסרטים שבהם הושקעו מחשבה רבה, יצירתיות וכסף – הכל כדי להילחם על הזמן הפנוי שלנו מול פייסבוק ושאר הסחות דיגיטליות. ואנחנו... מתמסרים. מעולם לא היה טוב יותר להיות בטטת כורסה.

השינוי בחוויית הצפייה בטלוויזיה אינו חדש. הוא מתרחש בהדרגה זה כמה שנים, מאז שחברות הכבלים והלוויין השיקו את שירותי הצפייה הנדחית (VOD), ומאז שהחיבור לאינטרנט נעשה חזק מספיק כדי לתמוך בשירותי הזרמת מדיה, בחלקם פיראטיים כמו קודי. אבל עכשיו קורה משהו גדול יותר. יש כבר מסה קריטית של אנשים ש"חתכו" את הכבלים והתנתקו מספקיות הטלוויזיה הרב־ערוצית המסורתיות, וכל המודל של שוק התוכן הטלוויזיוני משתנה. זמן הצפייה הממוצע של מבוגר אמריקאי בווידאו דיגיטלי – תוכן שמגיע אליו דרך האינטרנט – הוכפל בשנתיים האחרונות, ואילו שעות הצפייה בטלוויזיה רגילה נותרו יציבות.

ב־2017 נרשם שיא במספר סדרות הטלוויזיה החדשות שהוצגו, ויותר מ־450 סדרות עלו לראשונה על המסך הקטן. חברות האינטרנט – בעיקר נטפליקס ואמזון – שידרו 92 סדרות מתוסרטות, יותר מכפליים ממספר הסדרות החדשות ששידרו בשנה הקודמת. הגאות הזו לא עומדת להסתיים, לפחות לא בקרוב. 2018 צפויה להיות שנה של התפוצצות בכמות התוכן המתוסרט שישודר בטלוויזיה. כצפוי, מי שמובילה את המגמה הזאת היא נטפליקס – חברת הטלוויזיה בתשלום הגדולה בעולם, המספקת שירותים ליותר מ־100 מיליון מנויים. השנה צפויה השקעתה של נטפליקס בתוכן להגיע לכ־8 מיליארד דולר, כ־2 מיליארד דולר יותר משהשקיעה ב־2017. כמחצית מהשקעה זו תופנה להפקת תוכן מקורי. לצד סדרות, נטפליקס צפויה להעלות לשירותי הטלוויזיה שלה 80 סרטים בהפקתה, כ־30 יותר מאשר ב־2017. לשם השוואה, ב־2017 הפיקו אולפני סוני 29 סרטים, ואילו אולפני פוקס הפיקו 19 סרטים בלבד.

נטפליקס אינה החברה היחידה שהפכה תוך תקופה קצרה ליצרנית תוכן מהמובילות בעולם. גם אמזון צפויה להשקיע כ־4.5 מיליארד דולר בתוכן עבור שירות אמזון פריים שלה. כשליש מהסכום הזה מיועד להפקת תוכן מקורי. שחקניות נוספות הן אפל, שצפויה להשקיע כמיליארד דולר, וגוגל ופייסבוק שישקיעו אף הן סכומים ניכרים. לחברות האינטרנט האמריקאיות נוספות גם חברות תקשורת כמו ורייזון שרכשה את AOL, דויטשה טלקום, טלפוניקה (מוביסטאר פלוס), BT, ופוקסטל האוסטרלית. חברות תקשורת אלו מספקות שירותי טלוויזיה בתשלום כבר שנים, אבל לאחרונה התחילו להפיק בעצמן סדרות ותוכניות מקור. אפילו סלקום ופרטנר הישראליות כבר הודיעו כי יתחילו להשקיע בהפקות מקור בשנה הקרובה.

מה קורה, ולמה דווקא עכשיו? הגורם העיקרי הוא האינטרנט, שפרץ את הגבולות שהגנו על תעשיות הטלוויזיה המקומיות ואפשר לחברות כמו נטפליקס ואמזון להיהפך לגלובליות. האיום הזה ניער את השחקניות בשוקי הטלוויזיה המקומיים, שקודם לכן נהנו מחסמי כניסה גבוהים לענף שלהן ולפיכך מתחרות נמוכה. התחרות הזו גרמה לחברות הוותיקות להבין כי כמו נטפליקס ואמזון, גם הן חייבות להפיק בעצמן תוכן מקורי כדי להתחרות.

האינטרנט פרץ את הגבולות שהגנו על תעשיות הטלוויזיה המקומיות ואפשר לחברות כמו נטפליקס ואמזון להיהפך לגלובליות. האיום הזה ניער את השחקניות בשווקי הטלוויזיה המקומיים, שקודם לכן נהנו מחסמי כניסה גבוהים לענף שלהן ולפיכך מתחרות נמוכה

מתוך "הכתר" של נטפליקס
Robert Viglasky / Netflix

דבר נוסף שתמך בשינוי הזה היה התגבשות שוקי התקשורת בעולם לכדי קבוצות. בכל העולם מתחרות זו בזו קבוצות תקשורת המספקות כל אחת סלי שירותים מלאים ללקוח. סלים אלה כוללים אינטרנט, סלולר וטלוויזיה. קבוצות התקשורת יכולות לעשות סבסוד צולב – להשקיע בתוכן ולממן זאת מהכנסות שיש להן מתחומים אחרים, כמו אינטרנט קווי וסלולר. ההשקעה בתוכן היא אולי הפסדית, אבל בתמונה הכוללת, תוכן בלעדי הוא הדבר שמדביק את הלקוח לסל השירותים הכולל שלהן ומונע ממנו לעזוב למתחרות. HOT הבינה זאת כבר לפני שנים רבות, והיא מיישמת אסטרטגיה זו בהצלחה. מסיבה זו, HOT היא המשקיעה הגדולה בישראל ביצירה מקורית מקומית.

 

הריאליטי בצד המפסיד

הצופה הוא המנצח הגדול במלחמת התוכן הזו, אך ברור שיש בה גם נפגעים. במקביל לחגיגת התוכן של חברות האינטרנט וקבוצות התקשורת, מתרחשת תנועת מספרים שבה ערוצי הטלוויזיה (ברודקאסט) מצד אחד, ומצד אחר ערוצי כבלים עצמאיים כמו MTV ו־A&E שאינם חלק מקבוצות טלקום גדולות, מצמצמים הפקות. ערוצי הברודקאסט ניצבים מול בעיה קשה שעלולה להביא לכך שחלקם ייצאו מהמשחק. כספי המפרסמים שפרנסו בעבר את ערוצי הטלוויזיה, ובהם למשל קשת, רשת וערוץ 10 הישראליים, זורמים כיום לפייסבוק ולגוגל מבלי שיש לערוצים המסחריים יכולת לתת לכך מענה תחרותי הולם. במקביל, ז'אנר הריאליטי כבר לא מביא את כמויות הרייטינג שבהן הורגלו הערוצים המסחריים, ומלבד אירועי ספורט וחדשות, לערוצים אלה קשה מאוד להילחם על תשומת הלב של הצופים מול שטף התוכניות המושקעות שמציעות חברות הטלוויזיה בתשלום.

מפסידות נוספות הן חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית בכבלים ובלוויין. לא צריך להרחיק עד ארצות הברית כדי לראות את המצוקה שבה שרויות חברות אלו. בתחילת ינואר הודיעה yes כי לאחר שנטשו אותה כ־35 אלף לקוחות בשנתיים האחרונות, מאז נכנסה נטפליקס לישראל והושק השירות המתחרה של סלקום, היא נאלצת להפחית מחירים בצורה משמעותית – מבלי לקצץ במקביל בהוצאות התוכן. כחודשיים קודם לכן השיקה yes שירות סטרימינג בשם "סטינג" המיועד לתת מענה זול עוד יותר ללקוחות "חותכי הכבלים". חברת הלוויין הישראלית מבינה כי עליה לוותר על רווח כדי להתחרות. גם בארצות הברית הולך ומצטמק מספר לקוחות הכבלים והלוויין, במגמה שנמשכת כבר כחמש שנים, ושלא נראה כי היא עומדת להיעצר בקרוב.

כמו בכל מהפכה בסדר גודל שכזה, יש מי שמזהיר מפני בועה. למרות הצלחתה, והזינוק במחיר מנייתה, נטפליקס דיווחה לפני מספר חודשים כי היא צופה תזרים מזומנים שלילי של 2־2.5 מיליארד דולר בסוף 2017. זאת, לאחר שב־2016 הציגה תזרים שלילי של 1.6 מיליארד דולר. המשמעות היא שהחברה משתמשת בשיח הער הגדול סביב הצלחתה כדי לגייס את ההון שמתדלק את המהפכה. ההשקעה הניכרת שלה בתוכן עדיין לא מיתרגמת למודל עסקי בר קיימא. בשלב מסוים יצטרכו נטפליקס ושאר החברות ששופכות כעת כסף על הפקת תוכן לצמצם את השקעותיהן ולדאוג לרווח.

הערוצים המסחריים ניצבים מול בעיה קשה מאוד שעלולה להביא לכך שחלקם יצאו מהמשחק. כספי המפרסמים שפרנסו בעבר את ערוצי הטלוויזיה, ובהם למשל קשת, רשת ועשר הישראלים, זורמים כיום לפייסבוק ולגוגל מבלי שיש לערוצים המסחריים יכולת לתת לכך מענה תחרותי הולם

John P. Johnson / באדיבות

כפי הנראה, תהליך זה יהיה כרוך במיזוגים ורכישות. אצלנו פורסם לאחרונה כי yes נמצאת במגעים לאיחוד עם רשת, אך מיזוג אפשרי זה מתגמד לעומת שתי עסקות ענק שנמצאות על הפרק בארצות הברית. חברת הטלקום AT&T הגיעה לסיכום עם בעלי המניות של טיים וורנר על רכישתה בשווי של כ־85 מיליארד דולר. כמו המתחרה שלה, חברת הכבלים קומקאסט המחזיקה ב־NBC, רוצה AT&T את נכסי התוכן המובילים של טיים וורנר, המונים את ערוץ CNN, ערוץ HBO ואת ספריית הסרטים הגדולה שלה. עסקת הענק השנייה שעל הפרק היא רכישת פוקס על ידי דיסני, תמורת 52 מיליארד דולר. דיסני רוצה להשתלט על עסקי הלוויין של פוקס באירופה ואסיה, אבל בעיקר מעוניינת בערוצי הכבלים FX ונשיונל ג'אוגרפיק, וכן בשליטה בשירות הסטרימינג Hulu. כמו אמזון ונטפליקס, דיסני מתכננת לעקוף את חברות הכבלים והלוויין המסורתיות ולהשיק שירות סטרימינג עצמאי. היא אף הודיעה לפני כחצי שנה כי החל ב־2019, תמשוך את התוכן שלה מנטפליקס.

שתי העסקות הללו עדיין לא אושרו (עסקת AT&T טיים וורנר נתקלת בהתנגדות קשה), אך לחברות הגדולות יש תקווה. בראש נציבות התקשורת האמריקאית (FCC), כלומר בראש הגוף העיקרי שיחליט אם לאשר את העסקות, עומד כיום אג'יט פאי, שמונה על ידי הנשיא טראמפ, ומציג עמדה נוחה הרבה יותר מבעבר עבור תאגידי התקשורת הגדולים. כחלק מהמדיניות התומכת בענקי התקשורת, ביטל פאי את המגבלות שחייבו את בעלי תשתיות התקשורת לשמור על ניטרליות רשת. דבר זה מאפשר לחברות כמו AT&T ווריזון לבסס מודלים עסקיים רווחיים יותר בתחום התוכן. אם בעבר היה אסור לבעלי התשתיות להפלות בין חברות תוכן אינטרנטי, כעת הם יוכלו לתעדף את שירותי התוכן שלהם על פני אלה של מתחרים כמו נטפליקס ואמזון.

ייתכן שהגל הנוכחי יירגע קצת בעוד שנתיים־שלוש, אבל כבר ברור שאנחנו נמצאים בפתחו של עולם תוכן חדש, רחב ומגוון הרבה יותר, שבו פועלים פחות מתווכים. חברות הכבלים והלוויין הופכות חשובות פחות, בשעה שהצופה מתחבר ישירות לתוכן. עבורו, תוכן הוא לא מוצר גנרי, כלומר, הוא מוכן לשלם עבור תוכן טלוויזיוני טוב. 53% מחותכי הכבלים האמריקאים דיווחו כי ב־2017 הם שילמו יותר על תוכן בהשוואה ל־2016. המודל העסקי שמתגבש בעולם התוכן הוא הרבה יותר בריא עבור כל אלה שמתפרנסים מיצירה. במקום לשלם מנוי יקר לכבלים, אפשר לרכוש תוכן ישירות ממי שמייצר אותו ולעקוף את המתווכים המיותרים. התקווה היא שיותר כסף יגיע ליותר יוצרים ושטף התוכן ממנו אנחנו נהנים כיום יימשך.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות