תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ככה מחסלים יריבים בפייסבוק

לכתבה
נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטהAaron Favila/אי־פי

הפיליפינים היא מדינת פייסבוק - יש בה יותר סמארטפונים מאנשים ■ כשמריה רסה, מייסדת אתר החדשות המוביל במדינה, החלה לחקור את השימוש של הממשלה במדיה החברתית ולכתוב כתבות ביקורתיות על הנשיא החדש, הופנה כוחה של פייסבוק נגדה

תגובות

רודריגו דוטרטה פסע במעבר באולם ההרצאות העמוס באוניברסיטת דה לה סאל במרכז מנילה. הוא לחץ ידיים ונופף לכמעט 2,000 סטודנטים שצילמו תמונות של הכוכב העולה בפוליטיקה. בקדמת האולם המתינה לו במקטורן אדום ומחויט אדום מריה רסה, מייסדת שותפה של אתר החדשות הגדול בפיליפינים, ראפלר (Rappler).

רסה, אגדת עיתונות בארצה, הזמינה חמישה מהמועמדים במרוץ לנשיאות הפיליפינים ב־2016 לפורום של ראפלר שנקרא TheLeaderIWant#. רק דוטרטה נענה להזמנה. לאחר שהקהל עמד לכבוד ההמנון הלאומי, הציגה רסה את המועמד הבודד ואת סגנו למרוץ. "הבמה שלכם", היא אמרה לקול תשואות.

בשעתיים הבאות ישב דוטרטה תחת אורות בוהקים בכסא עור לבן בזמן שרסה שיגרה לעברו שאלות שאספה מגולשים בפייסבוק, שהיתה נותנת החסות המשותפת של האירוע. היה זה רגע שיא עבור המראיינת והמרואיין. האירוע רומם את רסה ואת החברה בת ארבע השנים שלה, וגם העניק במה חשובה למי שהיה אז ראש העיר דבאו סיטי ונודע בתגובתו הברוטלית לפשעים בעיר הדרומית שאותה ניהל. האירוע שודר ב־200 תחנות טלוויזיה ורדיו, וכיכב על המסכים במסיבות צפייה ביותר מ־40 קולג'ים ברחבי המדינה שנערכו בזמן אמת.

רסה מראיינת את הנשיא דוטרטה בשלהי 2016, זמן קצר לפני שיחסיהם נעכרו
BETH FRONDOSO / RAPPLER

הפיליפינים היא מדינת פייסבוק – יש בה יותר סמארטפונים מאנשים, ו־97% מהאזרחים שגולשים באינטרנט הם בעלי חשבונות פייסבוק.

הפורום של רסה הציג את דוטרטה לבני דור המילניום בפלטפורמה שבה הם חיים. דוטרטה, שלמד מהר את נפלאות המדיה החברתית למרות שהיה בן 71 בעת בחירתו, המשיך משם. הוא גייס אסטרטגים שסייעו לו להאדיר את נוכחותו המקוונת הצנועה, והקים צבא של ידועני פייסבוק ובלוגרים. בסיס המעריצים הגדול שלו, הנלהב והמרושע לעתים, זכה לכינוי DDS – Duterte Die-Hard Supporters. אף אחד לא החמיץ את ההתייחסות ל־DDS אחר, Davao Death Squad – פלוגות המוות של דבאו, שתחת פיקודו של דוטרטה חשודות ברצח של מאות אנשים.

"בהתחלה ממש אהבתי את זה, כי נראה היה שיש פה פוטנציאל", אומרת רסה. "הקמפיין של דוטרטה במדיה החברתית היה פורץ דרך". עד שהוא נהפך לדורסני. מאז בחירתו במאי 2016, דוטרטה הפך את פייסבוק לנשק. אותם טיפוסים בפייסבוק ששיחקו מלוכלך כדי להביא לבחירתו הוכנסו לארמון מלקננג. משם הם פועלים בשיטתיות להפיל יריבים, כולל סנאטורית בולטת ופעילת זכויות אדם שנהפכה יעד להתקפות מרושעות ברשת, ונכלאה באישומי סמים.

כשרסה החלה לחקור את השימוש של הממשלה במדיה החברתית ולכתוב כתבות ביקורתיות על הנשיא החדש, הופנה כוחה של פייסבוק נגדה.

כשרסה החלה לחקור את השימוש של הממשלה במדיה החברתית ולכתוב כתבות ביקורתיות על הנשיא החדש, הופנה כוחה של פייסבוק נגדה

מריה רסה, 
מייסדת שותפה של 
אתר החדשות 
המוביל במדינה
KEVIN KUNISHI

כדי להגיע למשרדים של אתר ראפלר (הלחם של המילים Rap ו־Ripple) צריך לנסוע ברחובות מנילה התלולים והעמוסים כלי רכב מסוגים שונים ומשונים. בראש הגבעה, מצפון לנהר פסיג, נמצאת שכונת מתעשרים חדשים, ובקומה השלישית במגדל חסר ייחוד, בין בתי קפה של רשתות בינלאומיות, נמצאים משרדי ראפלר. דלתות המעלית נפתחות לאולם בטון גדול עם בלונים כתומים – הצבע שמזוהה עם ראפלר – המרחפים להם מול משרד עם קירות זכוכית. בתוכו יש כ־100 עורכים, כתבים, צלמי וידאו ואנשי צוות שמייצרים סוגים שונים של תוכן – חדשות מתפרצות, סיפורי לייף סטייל, כתבות וידאו נועזות בסגנון וייס ניוז. ביום שבו ביקרתי שם באוקטובר, ערך צוות וידאו סרט תעודה של מציאות מדומה על העיר מראווי, שהיתה נתונה במשך ששה חודשים כמעט במלחמה בין ממשלת הפיליפינים לבין מיליטנטים אסלמיים.

התוכן המגוון של ראפלר משקף את רסה, אישה שיש לה כל כך הרבה רעיונות שלעתים קרובות היא מדלגת בין נושאים באמצע משפט ורצה מדי פעם בין דסק לדסק לפגישות. היא בילתה כמעט שני עשורים בשידור ב־CNN, ולאחר מכן הובילה את חטיבת החדשות של רשת השידור הגדולה ביותר בפיליפינים, ABD-CBN.

היא נולדה במנילה, גדלה בניו ג'רזי, והתפרסמה בזכות חשיפות גדולות לאחר התקפת הטרור של 11 בספטמבר, שבהן גילתה את הקשר בין מארגני ההתקפות לתאי טרור בפיליפינים. היא כתבה שני ספרים על רשתות ג'יהאד בדרום־מזרח אסיה, וב־2008 נשא ונתנה אישית על שחרורם של שלושה מאנשי צוות החדשות שלה שנחטפו על ידי אבו סייף, איש אל קאעדה מדרום הפיליפינים.

לכן מפתיע לגלות שהראיון שהשיק את ראפלר לפני שש שנים היה סרטון פייסבוק שצולם בדירתה של רסה עם אלודיה גוסינגפיאו, דוגמנית צעירה שנודעה כמי שהתחפשה לדמויות אנימה עם צמות או לדמויות שופעות ממדים ממשחקי וידאו. עם כמעט מיליון עוקבים בפייסבוק, היא סייעה לראפלר למצב את עצמו מחוץ לקונבנציות הנוקשות של עסקי החדשות המסורתיים.

ראפלר הפגין את רצינותו כששלט בסיקור החדשותי של משפט ההדחה של נשיא בית המשפט העליון בפיליפינים. בשנה לאחר מכן החברה ערכה פורום דיון ציבורי למועמדי הסנאט ששודר בפייסבוק. כל מועמד ענה על שאלות, הגולשים הקליקו על "מד מצב רוח", ומחוון שהראה את תגובותיהם צץ על המסך ליד המועמדים. היה זה רגע פורץ דרך עבור ראפלר, למרות שהמועמדים נשבעו לעולם לא להשתתף באירוע דומה שוב – הם תיארו את החוויה כמורטת עצבים. רסה אומרת כי התגובה מסבירה חלקית מדוע דוטרטה היה המועמד היחידי שקיבל את הזמנתה לפורום הנשיאותי.

ראפלר זכה לדחיפה נוספת במארס 2015 כשנכנס לשותפות עם Internet.org, שירות חינם שהקימה פייסבוק במטרה לחבר לאינטרנט 5 מיליארד אנשים שאין להם גישה לאינטרנט – וכמובן, לתת להם גישה לפייסבוק. התוכנית נועדה להעצים את דמותה של החברה וחזונה. פייסבוק לא רק מחברת בין חברים, היא גם נהפכה לכלי בסיסי, נחוץ ורב עוצמה עבור עניים ואנשים שסובלים מבידוד בקולומביה, הודו, גאנה, קניה, טנזניה וזמביה – ועתה גם בפיליפינים.

כדי לפרסם את פרישתו הגלובלית של Internet.org, העלה מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לעמוד הפייסבוק שלו תמונה של פיליפינית צעירה מתבוננת בטלפון בעודה יושבת במונית תלת אופן צבעונית מהסוג הנפוץ בפיליפינים. "הנה תמונה של ג'יימי, נהגת במנילה שמשתמשת בפייסבוק ובאינטרנט כדי להישאר מחוברת", כתב צוקרברג. "אנחנו קרובים צעד אחד לחבר את העולם... עכשיו כל מי שחי בפיליפינים יכול לקבל גישה חינם לשירותי האינטרנט". ראפלר הוא אחד האתרים שניתנת אליו גישה חינם דרך השירות.

ב־2016, כשהקמפיין לנשיאות הפיליפינים היה בראשיתו, החלה פייסבוק לקבל פניות ממועמדים שרצו לדעת כיצד להשתמש בפלטפורמה בצורה הטובה ביותר. בינואר הטיסה החברה שלושה עובדים שבילו שבוע בהדרכות למועמדים. כשהגיע תורו של דוטרטה, צוות פייסבוק נפגש עם אנשי הקמפיין שלו במלון פנינסולה מנילה. צוות הקמפיין קיבל הדרכות בכל דבר, מהקמה בסיסית של דף קמפיין, קבלת וי כחול, ואיך להשתמש בתוכן כדי למשוך עוקבים. כדוגמה לשימוש בווידאו ללא תסריט, הוצג בפני הקמפיין של דוטרטה סרט פייסבוק לייב של ברק אובמה מתכונן לנאום מצב האומה ב־2016. הסרטון צבר יותר צפיות מהסרטון של הנאום עצמו בקונגרס.

חמושים בידע חדש, אנשיו של דוטרטה הקימו מערך מדיה חברתית שלא היה דומה לו בקרב מתחריו. האסטרטגיה נסמכה על מאות מתנדבים שהתארגנו לארבע קבוצות – שלוש בפיליפינים, על פי חלוקה גיאוגרפית, ואחת של עובדים מחוץ למדינה – כדי להפיץ מסרים שנוצרו על ידי הקמפיין. מדי יום היה הקמפיין מעביר מסרים עבור היום הבא, והמתנדבים הפיצו אותם ברחבי הרשת, בחשבונות פייסבוק אמיתיים ומזויפים, חלקם עם אלפי עוקבים.

פייסבוק החלה לקבל תלונות על עמודים לא אותנטיים. זה נראה תמים למדי – הם תמכו במגוון מועמדים, ורובם היו שייכים למעריצים קנאים. אולם תוך זמן קצר היו גם תלונות נגד צבא הפייסבוק של דוטרטה, שמפיץ מסרים אגרסיביים, עלבונות ואיומים באלימות. ואז הקמפיין עצמו החל להפיץ מידע כוזב. אחד מהעמודים בפייסבוק העלה במארס הודעת תמיכה כוזבת של האפיפיור פרנסיסקוס, עם המילים "אפילו האפיפיור מעריץ את דוטרטה", שהופיעו מתחת לתמונתו. ועידת הבישופים הקתוליים של הפיליפינים העלתה הודעה לפיה "עלינו להודיע לציבור כי הכרזה זו מאת האפיפיור אינה נכונה... אנו מפצירים בכולם להפסיק להפיץ אותה".

דוטרטה הגיע לשליטה כה עמוקה בשיח הפוליטי עד שבאפריל, חודש לפני הבחירות, דו"ח של פייסבוק כינה אותו "המלך הבלתי מעורער של השיחות בפייסבוק". הוא היה הנושא של 64% מהשיחות בפיליפינים שנגעו לבחירות באתר.

לאחר שדוטרטה ניצח, פייסבוק עשתה מה שהיא עושה בכל העולם – היא החלה להעמיק את השותפות שלה עם הממשל החדש, והציעה לו שירותים שיסייעו לו למצות את הפוטנציאל ברשת החברתית. אפילו כשדוטרטה אסר על העיתונות העצמאית לסקר את ההשבעה שלו בזמן אמת מאולם הטקסים על שם ריזל, הממשל החדש ארגן שידור בפייסבוק לייב של האירוע, ואיפשר לפיליפינים ברחבי העולם לצפות בהתרחשות ובאיש החזק שלהם, לפני ואחרי ההשבעה.

Internet.org היה רק חלק אחד מקמפיין בן עשור של התרחבות גלובלית עבור פייסבוק. במדינות כמו הפיליפינים, המאמצים היו כל כך מוצלחים שהחברה הצליחה לשכנע את המפרסמים כי הרשת שלה, עבור רבים, היא הגרסה היחידה שהם מכירים של האינטרנט. ממשלות שדיכאו את האזרחים נהגו בפייסבוק, ובכל המדיה החברתית, בחשדנות תחילה. הם ראו כיצד היא עלולה לשמש כבמה למתנגדי משטר, כפי שקרה באביב הערבי ב־2011. אולם כיום משטרים אוטוריטריים מאמצים לחיקם את המדיה החברתית, ומעצבים את הפלטפורמה ככלי למלחמה נגד מגוון רחב של יריבים – מפלגות אופוזיציה, פעילי זכויות אדם, מיעוטים ועיתונאים.

התופעה, שלעתים מכונה "טרולינג פטריוטי", משלבת שימוש בהטרדה כלפי מתנגדים, ותעמולה שנועדה להפצה ויראלית כדי ליצור את הרושם שיש תמיכה עממית נרחבת בממשלה. רוב הטרולינג מתבצע על ידי חסידים אמיתיים, אך יש ראיות לכך שכמה ממשלות, כולל של דוטרטה, משלמות לאנשים כדי לתקוף יריבים. טרולים משתמשים בכל הרשתות החברתיות – כולל טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב – בנוסף לתגובות באתרי חדשות. אולם בפיליפינים, פייסבוק שולטת בכיפה.

נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה
Aaron Favila/אי־פי

רסה נחשפה למציאות הזאת בספטמבר 2016, שלושה חודשים לאחר הבחירות. בערב שישי אחד התפוצצה פצצה בשוק לילה בדבאו סיטי, העיר שבה מתגורר דוטרטה. 14 בני אדם נהרגו בפיצוץ ועשרות נוספים נפצעו. תוך שעות הכריז דוטרטה על מצב חירום ארצי. באותו סופשבוע, הסיפור הנקרא ביותר בראפלר היה כתבת ארכיון על מאסרו של אדם ששתל פצצה מאולתרת בדבאו סיטי. הכתבה נכתבה כשישה חודשים לפני כן, ולתקרית לא היה שום קשר לפצצה בשוק – אולם היא הופצה באותם דפי פייסבוק שקידמו את נשיאותו של דוטרטה, ואנשים כתבו שהוא מצדיק את מצב החירום.

תקרית זו ואחת קודמת לה נהפכו לבסיס למאמר ששינה את יחסיה של רסה עם הממשלה. הכותרת שנתנה היתה "מלחמת התעמולה: הפיכת האינטרנט לכלי נשק". תוך שעות מהפרסום, היא וראפלר הותקפו דרך פייסבוק. היא התחילה לקבל הודעות בקצב אש. "עזבי את ארצנו!!!! זונה!!!!!!", נכתב באחת מהן. ההודעות נהפכו אלימות: "אני רוצה שמריה רסה תיאנס שוב ושוב עד מוות". כשדיווחה מאוחר יותר שהיא מקבלת 90 הודעות כאלו בשעה, כולל איומי אונס, שטף הנאצות רק גבר. המתקפה נהפכה כל כך קשה שרסה שלחה את צוות המדיה החברתית שלה לייעוץ, והעמידה שומר חמוש בחזית משרדה. בנובמבר הוביל קמפיין unfollowrappler# לאובדן של 52 אלף מעוקבי האתר בפייסבוק, כ־1% מסך העוקבים.

מנילה השתנתה. הכלכלה פרחה תחת המשטר הקודם, אך רוב העושר הגיע לידי קומץ האנשים בפסגה, והפיליפינים החלו לקרוא לבירה "מנילה הקיסרית". דוטרטה, שנולד באחד האזורים העניים במדינה, מיצב את עצמו כנושא דגל עבור האנשים הרגילים. הוא אמר לפיליפינים שהאומה נהרסת מנגע הסמים והפשע הקשור בו, והבטיח להביא לבירה את האסטרטגיה חסרת הרחמים שנקט בדבאו. במהרה, פלוגות המוות של דוטרטה שיחרו לטרף בלילות ברחובות העיר בחיפוש אחר סוחרי סמים ופושעים אחרים. תמונות של גופות זרוקות על מדרכות, נשים מחבקות בעלים מתים וגופות בארונות עם בטנה מסאטן זכו לתפוצה ויראלית. עם התרבות מקרי המוות – יותר מ־7,000 אנשים נהרגו במסגרת המלחמה של דוטרטה בסמים – מלחמת המדיה החברתית הוסלמה.

גופה של אחד מקורבנות מלחמת הסמים שבה החל דודרטה מוטלת ברחובות מנילה
NOEL CELIS/אי־אף־פי

רסה כבר היתה עדה להרס שזרעו תומכי דוטרטה. הסנאטורית לילה דה־לימה, שהובילה חקירה בדבר הרציחות הלא חוקיות של דוטרטה בדבאו סיטי, נהפכה ליעד למאמרים בפייסבוק עם כותרות כמו "לילה דה־לימה היא אידיוטית" ו"לילה דה־לימה היא הקדושה הפטרונית של סוחרי הסמים". קמפיין arrestleiledelima# – עצרו את לילה דה־לימה – החל ממקור לא ידוע – ובפברואר היא נעצרה באישומי סמים שאותם היא מכחישה. (דה־לימה נמנית עם רשימת אמנסטי אינטרנשונל של "מגיני זכויות אדם בעולם הנמצאים תחת איום"). דוטרטה יצא גם נגד "פיליפין דיילי אינקוויירר", אחד העיתונים המובילים במדינה, בין היתר משום שהוא פרסם רשימות של קורבנות מלחמת הסמים. בדברים שנשא בציבור קרא דוטרטה לבעלי העיתון "בני זונות" ש"הלכו רחוק מדי עם השטויות שלהם", והזהיר כי "יום אחד הקארמה תשיג אותם". המשפחה שהעיתון היה בבעלותה הכריזה ביולי כי היא מוכרת אותו לאיש עסקים עשיר – וחבר של דוטרטה.

רסה נלחצה עוד יותר כשהבלוגרים הבולטים של הקמפיין קורבו עוד יותר לשלטון – במקרה אחד, ממש לתוכו. מוקה אוסון, שחקנית ובלוגרית של DDS עם יותר מ־5 מיליון עוקבים, קיבלה מינוי כעוזרת שר התקשורת. ר.ג'יי ניאטו, שמנהל את אתר ThinkingPinoy התומך בדוטרטה ויצא תכופות נגד רסה, גויס כיועץ למשרד החוץ. ("פינוי" הוא סלנג לפיליפיני).

הסנאטורית לילה דה־לימה, שהובילה חקירה בדבר הרציחות הלא חוקיות של דוטרטה בדבאו סיטי, נהפכה ליעד למאמרים בפייסבוק עם כותרות כמו "לילה דה־לימה היא אידיוטית" ו"לילה דה־לימה היא הקדושה הפטרונית של סוחרי הסמים"

הסנאטורית לילה דה־לימה
DONDI TAWATAO/רויטרס

צוות המידע של ראפלר בילה חודשים במעקב אחר חשבונות פייסבוק שיצאו נגד מבקרי דוטרטה. עתה מצאה רסה את עצמה עוקבת אחר מבקריה שלה. היא זיהתה 26 חשבונות שהיו אלימים במיוחד. כולם היו פייקים (אחד מהם השתמש בתמונה של אשה צעירה שהיתה בעצם כוכבת פופ קוריאנית) כולם עקבו זה אחר זה. 26 החשבונות העלו תוכן כמעט זהה, שהופיע גם באתרי חדשות מזויפים כמו גלובל פרנדס אוף רודי דוטרטה ("החברים העולמיים של רודי דוטרטה") ופינוי וייראל ניוז.

הפוסטים שהועלו הכילו תמיד קישורים לעמודים שתומכים בדוטרטה. רסה וצוותה הכניסו את כל החשבונות הללו למסד נתונים, שגדל במהירות כשהחלו למכן את איסוף המידע באמצעות כריית מידע מדפי פייסבוק ואתרים ציבוריים אחרים. הם קראו למסד הנתונים "אקווריום הכרישים". כיום הוא מכיל יותר מ־12 מיליון חשבונות שיצרו או הפיצו תוכן או חדשות מזויפות לטובת דוטרטה. רסה לא בטוחה כמה מהחשבונות הם מזויפים.

בארצות הברית נגררה פייסבוק לקונגרס כדי להסביר את תפקידה בקמפיין דיסאינפורמציה שנועד להשפיע על הבחירות לנשיאות – אבל לא הצליחה לספק תשובה ברורה לשאלה איך היא תוכל לבלום את הניצול לרעה של הפלטפורמה שלה. היא אמרה כי בכוונתה להוסיף 10,000 עובדים בעולם לטפל בבעיות אבטחה, להגדיל את השימוש בבודקי עובדות בלתי תלויים כדי לזהות חדשות מזויפות, ולתאם טוב יותר עם ממשלות כדי למצוא מקורות של מידע כוזב ופגיעות ברשת. אולם השאלות המאתגרות ביותר, כמו מה קורה כשהממשלה עצמה היא המקור לזיופים, ואיפה למתוח את הגבול בין חופש הביטוי לבין איום של ממש באלימות – לא מקבלות מענה במהלכים של פייסבוק. מה שנשאר באתר ומה שנמחק ממנו נבחר באופן סובייקטיבי, בדרך כלל על ידי קבלנים – שרבים מהם יושבים, כך מתברר, בפיליפינים, מרכז מוביל למיקור חוץ.

לפייסבוק יש קונפליקט מובנה. היא מבטיחה למפרסמים להביא להם משתמשים שמתעניינים בהם ובתוכן שלהם – ולעתים מה שמעניין הוא תוכן עסיסי, אגרסיבי או פשוט שקרי. "אני לא חושב שאפשר להמעיט בתפקיד שלהם בערעור הסדר החברתי", אומרת קרלי ניסט, יועצת לונדונית בנושאי טכנולוגיה וזכויות אדם שחקרה טרולים פטריוטיים סביב העולם. "זהו רגע שבו עליהם לקחת אחריות. הכלים שהם יצרו כדי להעצים את התקשורת והחיבור, מנוצלים לרעה".

בכירי פייסבוק אומרים כי החברה לא מעוניינת להיות מגינת האמת, בין היתר מכיוון שאינה רוצה למלא את תפקיד הצנזור או להיתפש כבעלת עמדה שעשויה להרחיק משתמשים. למרות זאת, היא נמצאת תחת לחץ גובר לפעול. בפיליפינים היא החלה לערוך סדנאות בטיחות ב־2016 כדי ללמד עיתונאים ועובדי עמותות איך לחסום מטרידים, איך לדווח על תוכן פוגעני, איך לזהות חשבונות מזויפים ומקורות אחרים של מידע כוזב. החברה הגדילה את מספר דוברי הטגלוג בצוות פעילות הקהילה הגלובלי שלה במאמץ לשרש ביטויים ושפה פוגעניים.

בפייסבוק סבורים כי הסיבה לבעיה בפיליפינים היא הכניסה המהירה של המדינה לרשת, שלא איפשרה לתושביה ללמוד את חוקי האינטרנט. באוקטובר החברה הציעה סדנת "חשבו לפני שאתם משתפים" לסטודנטים פיליפיניים, כולל חשיבה ביקורתית, העצמה, נדיבות ואמפתיה.

צעירים בפיליפינים
Aaron Favila/אי־פי

ניסט אומרת כי זה דורש ממשתמשים "לדעת להבחין בין הטרדה בחסות המדינה ופייק ניוז לבין תוכן אמיתי". החברה, לדבריה, "נוקטת בעמדה המאשימה את המשתמשים בכך שמופעלת עליהם מניפולציה באמצעות תוכן שמופיע בפייסבוק".

באירופה, זה לא מספיק טוב לרשויות: בריטניה, גרמניה וצרפת איימו בקנסות ובהגברת רגולציה אם החברה לא תנקוט צעדים נחושים יותר כדי למנוע חדשות כוזבות ותעמולה קיצונית. עשרה ימים לפני הבחירות בצרפת באפריל, פייסבוק הכריזה כי תשעה 30 אלף חשבונות מזויפים. רסה תהתה מדוע החברה מוכנה לפעול בצרפת אבל בפיליפינים, לדבריה, אנשים צריכים לשפר את התנהגותם. "אנחנו עוברים דברים גרועים יותר מאשר המדינות המערביות, והמוסדות שלנו חלשים בהרבה", היא אומרת. "זה גרם לי להבין שאני צריכה לעמוד על שלי".

באפריל נפגשה רסה עם צוקרברג בכנס F8, אירוע שנתי למפתחי פייסבוק בסן חוזה. לאחר נאום הפתיחה של צוקרברג, רסה הצטרפה לקבוצה של יזמים לפגישה עם מייסד החברה. כשהגיע תורה לדבר, היא הסבירה עד כמה פייסבוק קריטית לפיליפינים, שהיא ביסודה המרחב הציבורי החשוב ביותר במדינה. היא גם הביעה בנימוס את תסכולה מכך שהרשת נהפכה לכלי להפצת מה שהיא כינתה תעמולה ממשלתית. היא הזמינה את צוקרברג לבוא לפיליפינים.

כמה ימים לאחר מכן היא שלחה אימייל למנהל של פייסבוק בניו יורק שאחראי על פרויקטים עיתונאיים, ובו כתבה כי הנושאים שהעלתה באימיילים קודמים לחטיבת החברה באסיה־פסיפיק לא טופלו.

היא צירפה נתונים מאקווריום הכרישים שלה, ותיארה את היקף ההטרדה שהיא סובלת ממנה. במאי היא כתבה שוב, הפעם לשני מנהלים אחרים של פייסבוק בארצות הברית. "בבקשה תבדקו מה קורה בפיליפינים", היא כתבה. "אמנם נקטתם צעדים באירופה, אבל הסכנה עבורנו חמורה יותר, ופייסבוק היא הפלטפורמה המשמשת אותם להטריד, להפחיד ולתקוף. זה מסוכן. אני חוששת מהכיוון שזה יוביל אליו. בברכה, מריה". באימייל נוסף היא הציעה שהחברה תשקול לשנות את האלגוריתם שלה כדי להבדיל בין חדשות אמינות, הטרדה ותעמולה ממשלתית.

ראפלר נולד בפייסבוק ועדיין חי שם – זהו המקור העיקרי לגולשים באתר. ולכן רסה נמצאת בעמדה בעייתית. היא נמנעה מלטלטל את הסירה, מכיוון שהיא חוששת שאחת החברות החזקות בעולם תרסק את העסק שלה

מריה רסה
בלומברג

בתגובה לשאלות "בלומברג ביזנסוויק" אמרה מיה גרליק, מנהלת תוכניות הבטיחות של פייסבוק באסיה־פסיפיק, "אנחנו מחויבים לסייע ולהבטיח כי עיתונאים מרחבי העולם ירגישו בטוחים בפייסבוק כשהם מתקשרים עם הקהל שלהם באמצעות סיפורים בעלי משמעות. אנו מרשים לערוך דיון פתוח וביקורתי אודות אנשים בחדשות או כאלה שיש להם קהל ציבורי גדול בהתבסס על מקצועם או פעילותם, אבל מסירים כל איום או דברי שטנה המכוונים לעיתונאים, אפילו אם הם דמויות ציבוריות, לאחר שהם מדווחים לנו".

הלחץ על רסה הוגבר במאי לאחר שראפלר פרסם תמליל של שיחה בין דוטרטה לבין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבו קרא דוטרטה למנהיג צפון קוריאה "מטורף". ניאטו, היועץ לממשלה, העלה לפייסבוק וידאו שבו כונתה רסה "בוגדת" שהופכת את הפיליפינים למטרה לתקיפה של צפון קוריאה. הווידאו קיבל 83 אלף צפיות והערות כמו "הכריזו על ראפלר ומריה רסה כאויבי הפיליפינים" ו־arrestmariaresa# (אסרו את מריה רסה). ביולי, בנאום השנתי לאומה, דוטרטה עמד על דוכן בפני הקונגרס הפיליפיני במשך כמעט שעתיים ונאם נגד סמים, שחיתות וזיהום. ואז הוא החל לתקוף עיתונים וארגוני חדשות, ואמר שעל פי חוק הם חייבים להיות בבעלות מלאה של פיליפינים. הוא סימן את החברה של רסה באופן ספציפי: "אם נבדוק מי הבעלים של ראפלר נגלה שהם אמריקאים", הוא אמר.

באוגוסט הקימה רשות ני"ע בפיליפינים פאנל מיוחד לחקור את ראפלר. בתלונה, שעותק שלה הגיע לידי "ביזנסוויק", הפאנל הורה לחברה לספק ראיות לכך שהיא לא מפירה את החוקים המגבילים בעלות על חברות מדיה לאזרחים פיליפינים בלבד.

לראפלר יש משקיעים זרים, כולל נורת' בייס מדיה, קרן הון סיכון מאיי קיימן עם משקיעים מרחבי העולם, ואומידיאר נטוורק, קרן הון סיכון של מייסד איביי פייר אומידיאר. תגובת ראפלר לפאנל המיוחד היתה שההשקעות נעשו באופן חוקי דרך מכשיר פיננסי מקובל הנקרא תעודת פיקדון פיליפינית, שבניגוד למניות רגילות אינה מעניקה בעלות או שליטה. לא ברור אם ההסבר הזה יספיק. רשות ני"ע היא בעלת סמכויות נרחבות להעביר תיקים כאלה למשרד המשפטים המקומי לשם אישום פלילי.

ראפלר נולד בפייסבוק ועדיין חי שם – זהו המקור העיקרי לגולשים באתר. ולכן רסה נמצאת בעמדה בעייתית. היא נמנעה מלטלטל את הסירה, מכיוון שהיא חוששת שאחת החברות החזקות בעולם תרסק את העסק שלה. מה אם פייסבוק תשנה את האלגוריתם לעמוד של ראפלר ותגרום לקריסה בתעבורה? מה אם היא תסלק באופן סלקטיבי את מקורות ההכנסה החיוניים לקיום האתר?

"אין שום דרך שנוכל לדעת מה הם עושים, והם לא אוהבים ביקורת", היא אומרת. אולם לאחר יותר שנה של דו־שיח מנומס עם פייסבוק, היא איבדה את סבלנותה.

בנסיעה לוושינגטון בראשית נובמבר נפגשה רסה עם כמה מחוקקים, ואמרה להם שהיא מאמינה שפייסבוק משמשת אוטוקרטים ומשטרים מדכאים לתפעל את דעת הקהל, וכי הפלטפורמה נהפכה לכלי לחוליגניות מקוונת. היא דיברה על כך בנאום בארוחת ערב שאירח המכון הדמוקרטי הלאומי, שם הוענק לראפלר פרס על "היותו אחד מחזיתות הלחימה באתגר הגלובלי של דיסאינפורמציה וחדשות מזויפות".

כשקיבלה את הפרס, רסה הזכירה את תחילת ימיה כעיתונאית בפיליפינים ב־1986, השנה של מהפכת הכוח העממי, שהובילה להדחתו של פרדיננד מרקוס ועליית הדמוקרטיה. היא חוששת שהמטוטלת  נעה בחזרה וכי פייסבוק מחישה את תנועתה. "הם לא עשו שום דבר כדי להתמודד עם הבעיה היסודית, הם מאפשרים לשקרים לקבל במה זהה לאמת, ומפיצים אותם", היא אומרת. "או שהם נוהגים ברשלנות, או שהם משתפים פעולה עם שנאה שמופצת על ידי המדינה".

בנובמבר הכריזה פייסבוק על שותפות חדשה עם ממשלתו של דוטרטה. כחלק ממאמציה להניח כבלים תת ימיים סביב העולם, פייסבוק הסכימה לחבור לממשלה בהשלמת חלק מהכבל שעוקף את מיצרי לוזון הידועים לשמצה, שם כבלים תת מימיים נפגעו בעבר מטייפונים ורעידות אדמה. פייסבוק תממן את הקישור התת ימי לפיליפינים ותספק רוחב פס מסוים לממשלה. הממשלה תבנה תחנות עיגון לכבלים ותשתיות נחוצות אחרות/

זהו פרויקט תשתית גדול מהסוג החביב על פייסבוק. היא גם עורכת ניסויים ברחפן סולארי שישדר אינטרנט באפריקה מדרום לסהרה, ויש לה צוות של מהנדסים שעובדים על שתל מוח שמאפשר למשתמשים להקליד באמצעות המחשבה. עבור רסה, פייסבוק נראית כחברה שתתמודד עם כל דבר – מלבד ההגנה על אנשים כמוה.

בית כלא במנילה. צפיפות היתר בעקבות המלחמה בסמים של הנשיא מאלצת את הממשלה לבנות בתי כלא נוספים
NOEL CELIS / אי־אף־פי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות