רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם אנחנו באמת צריכים לפחד מהאקרים שינעלו אותנו מחוץ לבית?

לכתבה
bandita

עוזרים דיגיטליים ביתיים ניצבים במרכז הבית, מוכנים לפקודתינו. ממי לחשוש יותר, מהאקרים או דווקא מהיצרניות, שצוברות כוח שלא היה דומה לו בהיסטוריה האנושית?

4תגובות

בסוף 2015 התגלתה גופתו של ויקטור פ. קולינס בביתו של ג'יימס א. בייטס שבמדינת ארקנסו בארצות הברית. חשדותיהם של חוקרי המשטרה התעוררו מיד לנוכח העדויות לאלימות שהתגלו בבית, והם הרכיבו את התמונה בזהירות ובקפדנות. לא רק הזירה עצמה נבדקה ונסרקה. החוקרים עקבו, למשל, אחר מונה המים החכם שמותקן בבית, זיהו זינוק בצריכת המים בשעות הקטנות של הלילה, ועל בסיס פרט זה טענו כי בעל הדירה השתמש בצינור שבגינה כדי לשטוף את הדם מבגדיו ומהרצפה.

בייטס עצמו טוען שישן כל הלילה, והחוקרים לא הצליחו לבסס מניע לרצח לכאורה. אולי רבו שני הגברים ביניהם? אולי הסתכסכו? ואולי היה אדם שלישי בזירת האירוע? איש אינו יודע, ולרוע המזל לא היה עד בבית באותן השעות, שיכול היה לספר לחוקרים מה בדיוק התרחש שם. בעצם, זה לא מדויק. אמנם לא היה אף אדם שנכח בזירת הפשע, אבל היה בבית "עד" אלקטרוני, שהחוקרים קיוו שיוכל לשפוך אור על התעלומה: המכשיר הידוע בשם "אמזון אקו".

האקו הוא רמקול אינטראקטיבי שגודלו כגודל בקבוק משקה קל, והוא מכיל מיקרופונים ורמקולים שמאפשרים לו לתקשר עם בני הבית: לציית להוראותיהם ולבקשותיהם ולהגיב לשאלותיהם הקוליות. המכשיר מאזין כל העת למתרחש מסביבו, וכאשר הוא מזהה שנאמרה מילת הקוד – "אקו", "אלקסה" (שמה של העוזרת הדיגיטלית האישית של אמזון, שמותקנת בו) או כל מילת־קוד אחרת שבוחרים המשתמשים – הוא מתעורר לחיים. עם הפעלתו, הוא מקליט את השניות הבאות של הדיבור ומעביר את ההקלטה דרך האינטרנט אל שרתי אמזון, שם היא מנותחת במהירות על־ידי תוכנת הבינה המלאכותית המתוחכמת של אמזון, ומתורגמת לפעולה הנדרשת. האקו יכול להפעיל שעון עצר, להזמין פריט מסוים מהחנות של אמזון, לפתוח את דלת המוסך ולבצע שלל פעולות אחרות – אך את החוקרים בארקנסו כל זה לא עניין. הם קיוו שכפי שקורה תכופות, גם באותו לילה המכשיר זיהה בטעות שמילת הקוד נאמרה, והקליט משפט או שניים שיספקו את המפתח לתעלומה.

אולם כשהחוקרים דרשו מאמזון לדווח להם אם המכשיר הקליט את המתרחש בזירת הרצח באותן שעות, התעוררו לחיים עורכי הדין של אמזון, שהודיעו כי החברה אינה יכולה באופן חוקי להעביר לרשות המשטרה את ההקלטות – אם אלו בכלל קיימות. התובע הכללי בארקנסו החל לשנס מותניו לקראת מאבק מתוקשר, אך ברגע האחרון החליט בייטס עצמו לאשר את העברת ההקלטות למשטרה, וחילץ את שני הצדדים מהבור שכרו לעצמם. אמזון קיימה את בקשתו של בייטס והעבירה את ההקלטות. אפשר להתווכח אם עשתה נכון או לא, אך כך או כך – התובע בארקנסו החליט לזנוח את האישום ברצח ולשחרר את החשוד עקב חוסר בראיות.

מקרה הרצח־לכאורה אמנם הסתיים בקול ענות חלושה, אך הוא העלה לכותרות את אחת השאלות המטרידות כיום בתחומי הפרטיות והטכנולוגיה: מה, בעצם, קורה למידע שאנחנו מעבירים לעוזרים החכמים שלנו בבתים?

מכשיר האמזון אקו שבביתי מאפשר לי כבר היום להפטיר "אלקסה, אנחנו צריכים נייר טואלט", והוא מיד יזמין אותו בחנות הרשת של אמזון. עד 2020 אמזון מצפה להרוויח 7 מיליארד דולר ממכירות כאלה, בנוסף ל– 4 מיליארד דולר ממכירת האקו

 

עוזרים חכמים בכל מקום

לפני כשלוש שנים בלבד כלל לא היו עוזרים חכמים בבתים, אך שלוש שנים הן היסטוריה עתיקה במונחי עמק הסיליקון. בסוף 2014 החלה אמזון למכור את ה"אקו", ותוך כמעט שלוש שנים הצליחה להביא את המכשיר למספר משוער של 10 מיליון משקי בית בארצות הברית. גוגל, מתחרתה העיקרית בשוק העוזרים החכמים הביתיים, הצליחה בזמן זה למכור רק כ־5 מיליון יחידות של "גוגל הום" (Google Home). אפילו אפל מנסה ליצור בימים אלה אב־טיפוס לעוזרת ביתית חכמה, שתהיה למעשה סירי המוכרת היטב לכל משתמשי האייפון, אך הפעם תיהנה ממקום מיוחד משלה בבית המשתמש ולא בכיסו.

מה דוחף את ענקיות הטכנולוגיה הללו לספק עוזרים חכמים בסמארטפונים ובבתים? מדוע הן נכנסו למרוץ הזה, ומה הן מצפות להרוויח ממנו? התשובה הפשוטה היא שאמזון מנסה לפתוח ללקוחותיה דרך חדשה לרכוש סחורות. מכשיר האקו שבביתי מאפשר לי כבר היום להפטיר "אלקסה, אנחנו צריכים נייר טואלט" (באנגלית צחה ובמבטא קלוקל) – והוא מיד יזמין אותם עבורי דרך חנות הרשת של אמזון. ואכן, עד 2020 אמזון מצפה להרוויח 7 מיליארד דולר ממכירות שיתבצעו דרך העוזר החכם שלה, בנוסף לעוד 4 מיליארד דולר שייכנסו לחשבון הבנק שלה באותה שנה ממכירת יותר מ־40 מיליון יחידות של אקו.

אלא שזו רק חצי־תשובה. האמת המלאה היא שענקיות הטכנולוגיה מבינות ששירותי בינה מלאכותית עתידים להיות השירותים החשובים ביותר שיספקו בעשורים הקרובים. אותה בינה מלאכותית תוכל להבין את שפת הדיבור שלנו ולספק לנו את צורכינו בבית, בעבודה וברחוב. בינה מלאכותית שכזו דורשת אימון מתמיד, וככל שהחברות יזרימו לתוכה יותר מידע, כך היא תשתפר בביצועיה. ואכן, אנו יודעים שאמזון מנצלת כמה פעמים ביום את כל הבקשות שהופנו לאקו כדי לאמן את הבינה המלאכותית שלה ולשפר את יכולתה לפענח מבטאים ודיבור חופשי. באופן דומה, גוגל מעבדת את כל המידע הקולי שנאסף מהציבור, ומזרימה אותו למערכות שלה כדי לאמן אותן בהבנת דיבור ומשמעויות. המידע נהפך להיות הנפט של המאה ה־21 – והחברות מנסות להשתמש בעוזרים החכמים כדי לאסוף את המידע מהציבור. חברה שמפסיקה לאסוף מידע בעת החדשה, לא תוכל לשפר את שירותי הבינה המלאכותית שלה באותו קצב כחברות אחרות – ותישאר הרחק מאחור.

גוגל, אמזון ואפל נערכות לעתיד שבו עוזרים חכמים יימצאו בכל בית, יאספו מידע מכל המתרחש וישמשו כמרכז השליטה בבית. באמצעות הוראות קוליות שיעברו דרכם, יוכלו בעלי הבתים לשלוט בדלתות החכמות, הנורות החכמות, מיזוג האוויר החכם וכן הלאה. זוהי הזדמנות מפתה, מאחר שהחברה שתצליח להשתלט ראשונה על שוק העוזרים החכמים הביתיים תוכל לאסוף כמויות עצומות של מידע מדי דקה, ובנוסף גם תאלץ את השוק כולו להתיישר על פי הסטנדרטים שתקבע.

העוזרים החכמים לא עומדים להיעלם – רחוק מכך – והשימוש בהם צפוי רק להתרחב בשנים הקרובות. הם יהיו איתנו בכל מקום, יבינו אותנו טוב יותר מכפי שבני משפחתנו מבינים אותנו (ואולי גם מכפי שאנו מבינים את עצמו), ייעלו את ההתנהלות שלנו ובאופן כללי יניבו טוב גדול לחברה. אבל על הדרך, הם גם יפתחו את בתינו לאפשרויות פריצה חדשות מבחוץ, ויפגעו עוד יותר בפרטיותנו. אלו נקודות שכדאי להעמיק לתוכן כדי להבין טוב יותר את עתיד השימוש בעוזרים הביתיים.

אלקסה בתוך רובוט
Jae C. Hong/אי־פי

 

החשיבות בחשיבת עתיד

מאז שאלקסה נכנסה לחיינו, היא הקלה עליהם במגוון דרכים שונות ומשונות. היא מתריעה לפני שהשניצלים נשרפים בתנור, שומרת רשימת קניות ואפילו מזמינה עבורי אוטומטית חלק מהמצרכים, משמיעה לי מוזיקת סלסה מקפיצה על הבוקר, באך בצהריים וסמבה בערב, משנה את התאורה בבית כדי להתאים למצב רוחי, ועוד ועוד. העובדה שמאז שהיא נכנסה לביתנו קשה לנו כבר לדמיין את חיינו בלעדיה, ממחישה את כוחה.

אלא שבדומה לכל טכנולוגיה, גם לעוזרים הביתיים תהיה "תקופת תירבות". זהו פרק הזמן שבמהלכו אנו מגבשים את הקודים החברתיים החדשים לשימוש בטכנולוגיה, ומבינים גם מהן הסכנות והקשיים לצד השימוש בה. אם נסתכל, לדוגמה, על תקופת התירבות של הטלפונים הסלולריים, ניזכר בוודאי שבשנים הראשונות לשימוש בהם רווחו התלונות על דיבורים וצלצולים רועשים ובלתי־נסבלים בזירה הציבורית, במסעדות, ברכבת ואפילו בקולנוע. כיום המצב שונה ברוב המקומות. כולנו רגילים כבר להעביר את הטלפון האלחוטי למצב שקט בתחילת סרט או הרצאה. למדנו להשתמש בטכנולוגיה באופן שאינו מפריע לאחרים, ומי שמפר את הנורמה החדשה נתקל במבטים זועפים מצד הסביבה. התרבות שלנו קלטה את הטכנולוגיה החדשה לתוכה, ועיצבה מחדש את דרך השימוש בה.

העוזרים האישיים מתחילים לעבור בימים אלו את תהליך התירבות הזה, ואף שהם עוד יביאו תועלת גדולה לכולנו, חשוב גם לשים את האצבע על הנקודות שבהן הם עדיין יכולים (ואולי חייבים) להשתפר כדי לצמצם את הסיכוי לפגיעה או לנזק.

גוגל הום
Eric Risberg/אי־פי

 

הדלת החדשה לבית

לפני כשנתיים, ילד בן שלוש סיפר להוריו שהוא מפחד מ"האיש הזר שמדבר אלי בלילה". תחילה חשבו ההורים שבנם רק חלם חלום רע, או מפחד ממפלצות דמיוניות, כדרכם של ילדים, אולם כעבור כמה ימים הם שמעו בבירור קול בוקע ממוניטור התינוקות שבחדרו, ומדבר אל הפעוט בקול רם: "התעורר, ילד קטן, אבא מחפש אחריך". בני־הזוג דהרו בבהלה לחדרו של בנם, שם הספיקו לראות את המצלמה פונה לכיוונם, ואת קולו של הגבר הזר אומר "תראה, מישהו בא", לפני שניתקו את המוניטור מהאינטרנט.

סיפור אמיתי זה, שפורסם ברשת CBS האמריקאית, ממחיש את גודל הסכנה הטמונה בחיבור מכשירים ביתיים לרשת האינטרנט. הורים רבים כיום בוחרים להשתמש במוניטורים לתינוקות המחוברים לרשת, כדי שיוכלו לשלוט בהם דרך הסמארטפונים שלהם, אלא שהחיבור לאינטרנט פותח גם את המכשיר להשתלטות מרחוק. ואם האקרים מנסים כבר כיום להתחבר למכשירים תמימים כמוניטורים של חדרי תינוקות כדרך לפרוץ לבית החכם כולו, בוודאי לא נתפלא אם ינסו לפרוץ גם לעוזרים הביתיים שלנו – ודרכם לשלוט גם בכל המכשירים האחרים בבית, החל בתאורה וכלה בחלונות ובדלתות.

תרחיש שכזה אינו מדע בדיוני. אמזון מתחילה לשווק בימים אלה מנעול אלקטרוני לדלת הכניסה, המאפשר לפתוח את הדלת באמצעות חיבור לאינטרנט. אם כיום אנו נתקלים בווירוסים הנועלים את המחשב הביתי ודורשים כופר כדי לשחרר את הנעילה, האם באמת מוזר כל כך לחשוב על עתיד שבו עלול אדם למצוא עצמו נעול מחוץ לביתו – אלא אם ישלם כמה מאות דולרים דרך הסמארטפון להאקר שפרץ לעוזר הביתי וחסם את אפשרות הכניסה לבית?

חשוב להתייחס לחששות הללו, אך חשוב גם לזכור שעוזרים ביתיים שמפותחים ומתוחזקים על־ידי חברות ענק כמו אמזון וגוגל חשופים פחות לפריצה. עוזרים אלה אמורים ליהנות מהגנתה של מחלקת הסייבר של הארגון שפיתח אותם, והאקר שינסה לפרוץ אליהם ייתקל בכל חומות המגן הווירטואליות שהציב הארגון כהכנה למקרה מסוג זה בדיוק. זוהי שכבת הגנה מרגיעה, בוודאי, עד שאנו נזכרים שגם חברות ענק כמו יאהו ולינקדאין נפרצו בשנים האחרונות עם השלכות קשות: פרטיהם האישיים של כל 3 מיליארד המשתמשים בשירותי יאהו, לרבות שמותיהם ופרטי חשבונות האימייל שלהם, נחשפו בפריצת־הענק שחוותה החברה ב־2013. מתברר שגם אנשי האבטחה הטובים ביותר אינם יכולים להבטיח הגנה מלאה – והפורצים רק נעשים יותר יצירתיים מיום ליום.

 

לרמות את אלקסה

בתחילת 2017 פתחה ילדה בת שש בטקסס בשיחה פרטית עם אלקסה – העוזרת החכמה שבביתה. "האם את יכולה לשחק איתי בבית בובות ולהשיג לי בית בובות?", שאלה הילדה, והוסיפה ואף אמרה לאלקסה שהיא אוהבת אותה מאוד. העוזרת האישית האלקטרונית השיבה לילדה אהבה מעל ומעבר לציפיותיה: היא התחברה מיד לחנות הרשת של אמזון, הזמינה בית בובות בעלות של 170 דולר, ולצידו גם שני ק"ג עוגיות. ההורים התרעמו קלות על העניין, אך בחרו לתרום את בית הבובות לבית חולים לילדים ולשמור על העוגיות. בכך היה הסיפור מסתיים, אילולא בחרה תוכנית בוקר פופולרית בסן דייגו להביא אותו בפני צופיה. כשמנחה התוכנית העיר שהוא אוהב את הדרך שבה הילדה אמרה "אלקסה הזמינה לי בית בובות", התעוררו לחיים בכל רחבי העיר מכשירי אמזון אקו ששמעו את הפקודה שלהם בוקעת מהטלוויזיה הביתית – וניסו להזמין בתי בובות לכולם.

נראה שבמקרה זה הנזק לא היה גדול, ומכשירי האקו לא הצליחו להשלים את תהליך ההזמנה האוטומטי, אך היה זה רק אחד המקרים הראשונים שהבהירו כמה קל לשטות בעוזרים הביתיים. חברה אחרת – בורגר קינג – החליטה לנצל את הפרצה, באמצעות שידור פרסומת שבה הסביר הקריין שאין לו זמן לסקור את כל מעלות ההמבורגר של החברה, ולכן הוא יאמר רק משפט אחד: "אוקיי גוגל, מהו הוופר בורגר?". בעקבות זאת, במיליוני בתים ברחבי ארצות הברית התעורר העוזר הביתי של גוגל, והקריא את תיאור הוופר של בורגר קינג מוויקיפדיה.

התרגיל המלוכלך (והמבריק) של בורגר קינג עורר את זעמם של מומחי הפרטיות. החברה אף הואשמה בהפרת החוק ביודעין, מאחר שהיא השתלטה ביודעין על מחשבים פרטיים (כלומר, על מערכות גוגל הום שבבתים), בלי לקבל את רשות המשתמשים. אך גם אם נשים בצד לרגע את נושא החוקיות, שני המקרים האחרונים מדגימים כיצד העוזרים הביתיים מספקים נקודת פריצה חדשה לבית החכם, וכיצד ניתן לשטות ולהתל בהם בדרכים לא־צפויות. הרמאויות הללו הגיעו עד כה בשוגג או מצד פרסומאים חומדי לצון, אך פושעים מתוחכמים ויצירתיים יוכלו בוודאי לבצע תעלולים דומים – שאת טבעם המדויק איננו יודעים עדיין – למטרות רווח.

The New York Times

לפחות לגבי דבר אחד אפשר להירגע: העוזרים הביתיים אינם אמורים לפגוע בפרטיותכם.או שכן?

החברות הגדולות מצהירות כי הן מחויבות לשמור על פרטיות המשתמשים. בהתאם לכך, אמזון הודיעה כבר שאינה מעבירה למפתחים זרים את ההקלטות או המידע שנצבר מאלקסה, בטרם הסירה ממנו את הפרטים המזהים. האם אפשר לנשום לרווחה? כנראה שלא. חוקרים כבר הוכיחו שבאמצעות מעקב אחר עשר פעולות אשראי אקראיות בלבד – איפה אתם קונים קפה ועיתון כל בוקר, איפה אתם שותים מיץ בצהריים, היכן אתם מחנים את הרכב וכן הלאה – ניתן לזהות בני אדם ספציפיים בהצלחה של יותר מ־80% (מתוך מאגר מידע על רכישות האשראי של 1.1 מיליון איש על פני שלושה חודשים). כלומר, גם פריטי המידע האנונימיים שאמזון מעבירה לשותפותיה, עשויים לסייע בזיהוי המשתמשים בעוזרים הביתיים.

למה שזה ידאיג אותנו? כאן הדעות חלוקות. מצד אחד, מידע שכזה יכול לסייע לפושעים בגניבת זהויות של משתמשים למטרות רווח. מצד אחר, הבה נודה באמת: גם ללא הגאדג'טים הביתיים החדשים הללו, ארגוני פשיעה מסוגלים לרכוש ללא קושי שפע של מידע על עסקות האשראי שלכם מסוחרי מידע, ולא ברור עד כמה הם זקוקים דווקא למידע שמגיע מהעוזרים הביתיים כדי לזהות אתכם או לגנוב את זהויותיכם.

בינתיים, נראה ברור שהעוזרים הביתיים אינם מעניקים את עיקר הכוח לפושעים, אלא דווקא למישהו אחר: לחברות שמפעילות אותם. וזהו כוח רב מאוד.

 

גוגל, אמזון ואפל נערכות לעתיד שבו עוזרים חכמים יימצאו בכל בית, יאספו מידע מכל המתרחש וישמשו כמרכז השליטה בבית. החברה שתצליח להשתלט ראשונה על שוק העוזרים החכמים הביתיים, תוכל לאלץ את השוק כולו להתיישר על פי הסטנדרטים שתקבע

שאלה של כוח

באמצע 2017 הופיעה ביקורת באמזון שהעניקה כוכב אחד לגארדז'ט – מכשיר המאפשר ללקוחות לשלוט בדלתות המוסך הביתי באמצעות הסמארטפון. "זבל. אל תבזבזו את הכסף שלכם. אפליקציית האייפון היא חתיכת זבל, נופלת כל הזמן, ברור שחברת הסטארטאפ לא ביצעה מבחני בקרת איכות ראויים על המוצרים שלה". מנכ"ל ומייסד החברה קרא את הביקורת, נעלב, והודיע לאיש כי הביקורת הזועמת שפרסם "מדגימה את יכולתך העלובה לשלוט בדחפים", והוסיף כי מעתה והלאה "היחידה שלך... לא תאושר לחיבור לשרת". בלי חיבור לשרת, היחידה אינה יעילה יותר מלבנה על המדף.

סערת האינטרנט שהתעוררה בעקבות ההודעה האמורה גרמה למנכ"ל לשנות במהרה את דעתו ולאשר ללקוח להתחבר מחדש לשרתים. אך מקרה זה מדגים כמה גדול כוחן של החברות – וכיצד הן יכולות להשתמש בו במקרים מסוימים גם לרעת הצרכן. במקרה שונה־אך־דומה, חברת נסט (שבבעלות גוגל/אלפאבית) רכשה את חברת ריבולב, שיצרה עד לאותו זמן עוזר ביתי מתחרה. זמן קצר לאחר הרכישה שחררה נסט הודעה, לפיה מכשירי העוזר הביתי של ריבולב יפסיקו לעבוד תוך חודש אחד. נסט הודיעה שלא זאת בלבד שהיא תמחק את האפליקציה שבאמצעותה יכלו המשתמשים לשלוט בעוזר הביתי, אלא שהמכשיר עצמו יפסיק לפעול. וכפי שהגיב אחד המשתמשים בזעם, "ב־15 במאי, ביתי יפסיק לעבוד. תאורת החצר שלי תפסיק להידלק ולהיכבות, אורות האבטחה שלי יפסיקו להגיב לתנועה, ומערכת הרתעת הפורצים תוצרת־בית שלי תפסיק לעבוד. זוהי החלטה מודעת של גוגל־נסט (...) שלא רק מפסיקה לתמוך במוצר, אלא מודיעה ללקוחות שב־15 במאי, קופסת חומוס תהיה יעילה הרבה יותר ממנו".

נכון, לא ניתן לצפות מחברות לתמוך לנצח בכל מכשיר, במיוחד לא במכשירים שכשלו בשוק, כמו העוזר הביתי של ריבולב. ואף על פי כן, ברור גם שלפנינו סוג חדש של עסקה הנחתמת בין החברה לצרכן. חברות כמו אמזון וגוגל מוכרות לנו עוזרים ביתיים, אך מוצרים אלה אינם יכולים לעשות דבר מבלי שהחברות ימשיכו לתמוך בהם באופן יומיומי. מצב זה מניח כוח גדול בידיהן של החברות, ומעביר אותנו מעולם של "בעלות" – שבו היינו קונים מוצרים וזוכים בבעלות עליהם – לעולם חדש של "שימוש", שבו הבעלות נותרת בידיהן של החברות הגדולות, ואנו מקבלים רק את הזכות להשתמש בשירותים שהן מספקות לנו. ירצו החברות – יבטלו או יצמצמו את השירותים.

כשאמזון שולטת במנעול החכם של ביתך, האם היא תוכל לנעול אותך מחוץ לבית כשלא תהיה מרוצה מהתנהגותך, או פשוט להפסיק את פעולתו וכך לחשוף אותך לפריצות? כשגוגל מפקחת על כל המתרחש בביתך ומחוצה לו, האם היא תוכל לנתק אותך משירותי האימייל, שמירת התמונות, חשבון היוטיוב וכל יתר השירותים שהיא מעניקה כיום חינם – ובכך לגזור למעשה את דינך ל"מוות דיגיטלי"? אם הדברים הללו נשמעים לכם מופרכים, דעו שגם גוגל וגם אמזון כבר אסרו על אנשים מסוימים להשתמש בשירותיהן.

חשוב לומר: האפוקליפסה אינה בדרך. החברות אינן זוכות בכוח אינסופי, בעיקר בשל יכולתו של הציבור להתבטא בפומבי כנגד התנהלות ראויה לגנאי של החברות. כך קרה במקרה של גארדז'ט, וכך אירע גם במקרה של נסט (שמיהרה להציע פיצויים לבעלי העוזר הביתי של ריבולב, לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת). אפילו גוגל מיהרה לסגת ולהשיב למשתמשים מסוימים את הגישה לחשבונותיהם לאחר הסערה הציבורית שהתעוררה. ועם זאת, קשה להימנע מלחשוב על כך שאנו מעניקים כוח גדול למספר קטן של חברות, ושבכל זמן בהיסטוריה שבו ישות כלשהי צברה כוח גדול – היא השתמשה בו בעיקר כדי לקדם את צרכיה. בספרי, "השולטים בעתיד: הון־שלטון, טכנולוגיה, תקווה", חזיתי כי ענקיות הטכנולוגיה רק ימשיכו לגדול, וישתלטו על תחומים נוספים ויהפכו למונופולים גדולים עוד יותר בתחומן. וכאשר העוזרים הביתיים מסדירים את כל מהלך חיינו בבתים, ואחראים על הדלתות, על האור, על הרכישות, על הטלוויזיה, ואולי תוך כמה שנים גם על הכנת המזון וניקוי הבית – האם איננו נותנים לחברות הללו גם כוח גדול בתוך בתינו?

כל אלו שאלות שיש לשקול ברצינות, כאשר אנו מתקדמים לתוך העתיד. אבל בינתיים, לפחות, אני יכול בזכות אלקסה להדליק ולכבות את האור מבלי לצאת מהמיטה.

sduppleganger@gmail.com

הכותב הוא חוקר במרכז בלווטניק לחקר הסייבר הבינתחומי באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר "השולטים בעתיד"

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות