תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זאת מלחמה על הרבה כסף - אל תתנו לתמונות של חתלתולים חמודים לבלבל אתכם

לכתבה

עתיד העולם - והפוטנציאל לחורבנו - טמונים ביישומים של בינה מלאכותית ובהשתלטות על מאגרי מידע עצומים. מדינות וחברות ענק שמבינות זאת נלחמות כבר כיום על סימון טריטוריות בעולם החדש

20תגובות

זאת מלחמה. אל תתנו לתמונות של חתלתולים חמודים לבלבל אתכם. זאת מלחמה שמעורבים בה כוחות גדולים, הרבה כסף, תאגידי ענק בינלאומיים, ממשלות וצבאות – והמניעים שלה לא שונים בהרבה מאלו של כל מלחמה אחרת מאז שחר ההיסטוריה: השפעה, שליטה, כסף. כלפי חוץ משדרים בעלי העניין שיתוף, אחווה ואידיליה: הקפיצה המדהימה שמתחוללת בשלוש שנים האחרונות סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית, טוענים רובם, התאפשרה אך ורק בזכות שיתופי פעולה – בין החוקרים לבין עצמם, בין הקהילה המדעית לקהילה העסקית, בין ממשלות לחברות המסחריות ובין התאגידים לבין המפתחים העצמאיים. אבל מתחת לפני השטח התמונה קצת פחות ורודה, והמניעים אינם כה טהורים.

באופן הבסיסי ביותר, זו תחרות על שליטה במידע, בנתונים. מי שיחזיק בידיו בגישה לכמות הרבה ביותר של מידע – יוביל בעולם החדש וישלוט באנשים ובכסף. בהתאם לכך, בחמש שנים האחרונות מתחולל מרוץ חימוש אגרסיבי, רק שבמקום כלי נשק, במלחמה הזאת האמצעי להשגת המטרה הוא טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI), על כל הנגזרות והיישומים שלה.

את מה שכל מנהיגי העולם יודעים על התחום היטיב לנסח, בדרכו האופיינית, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "כל מי שיצליח להגיע לפריצת דרך בפיתוח בינה מלאכותית – ישלוט בעולם", אמר פוטין בתחילת ספטמבר, במסר שהעביר לעשרות אלפי סטודנטים לרגל פתיחת שנת הלימודים. פוטין הודה כי הפיתוחים בתחום יוצרים "הזדמנויות אדירות ואיומים שקשה לשער את טיבם כיום. זה יהיה מזיק מאוד אם מישהו יגיע לעמדה מונופוליסטית בתחום", הזהיר הנשיא הרוסי.

פוטין אומנם הצהיר באותו נאום שרוסיה תהיה מוכנה לשתף את הידע שלה בתחום עם מדינות נוספות, אבל שזר בדברים שלו איומים חד־משמעיים על רצינות כוונות מדינתו: והדגיש כי "כאשר כלים (מלחמתיים – א"ו) בלתי מאוישים של צד אחד יושמדו בידי הצד השני – לא תישאר לו כל אפשרות מלבד כניעה". הדברים הללו הציתו מיד את החשש של הפסימיסטים שבין מובילי הטכנולוגיה, ובראשם המשקיע המיליארדר אילון מאסק, שצייץ בתגובה בחשבון הטוויטר שלו כי "לא רצח של ארכידוכס או אמתלת שווא על מתקפה מצד מדינה אחרת – מה שיביא לפריצת מלחמת העולם הבאה הוא הבינה המלאכותית".

"הפיתוחים בתחום יוצרים הזדמנויות אדירות ואיומים שקשה לשער את טיבם כיום. זה יהיה מזיק מאוד אם מישהו יגיע לעמדה מונופוליסטית בתחום. כל מי שיצליח להגיע לפריצת דרך בפיתוח בינה מלאכותית - ישלוט בעולם" נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

Alexei Druzhinin/אי־פי

החששות שהביע פוטין מסמלים את רצינות כוונותיה של רוסיה לתפוס מקום כמעצמת־על בתחום הבינה המלאכותית. תעשיית ההייטק הרוסית אמנם אינה גדולה בהשוואה לאלה של המעצמות היריבות, אבל יש לה תשתית אקדמית חזקה בתחומי המדעים והטכנולוגיה, והיא כבר הוכיחה שהיא יכולה להשתמש ביתרון הידע שבידיה כדי למנף את יכולותיה ההתקפיות. כך למשל, ביכולתה של רוסיה להעצים את יכולות הניתוח של המידע שהיא אוספים באמצעות גדודי האקרים שפועלים בשירותה – בין אם כדי להשפיע על דעת הקהל ברשתות החברתיות, או כדי לחלץ מידע על פוליטיקאים אמריקאים מתוך הררי המסמכים שההאקרים שלה קצרו משרתי הממשל.

סין וארצות הברית הבינו אף הן את החשיבות של שליטה בטכנולוגיות אלה כאמצעי להשגת עליונות צבאית. בסין פרסמה לפני חודשים אחדים מועצת המדינה גילוי דעת המפרט את כוונתה להפוך למרכז של חדשנות בכל הקשור לבינה מלאכותית, בתוך 17 שנה. בהודעתו התחייב הממשל הסיני להשקיע במחקר ופיתוח בתחום, כדי לבסס את ההגנה והכוח הצבאי של סין על כלי בינה מלאכותית ולהגן על ביטחון המדינה.

הממסד הצבאי בארצות הברית – שמובילה את המחקר העולמי בתחום – עדיין לא הציג תוכניות מפורטות כמו שתי יריבותיו הגדולות. אולם, שלא כמו במרוץ חימוש גרעיני או הרתעתי, המרוץ להשגת מובילות בתחום הבינה המלאכותית לא מסתמך רק על יכולות צבאיות, אלא גם – ובעיקר – על יכולות מסחריות פרטיות. כך, אלגוריתמים שפותחו על מנת לזהות פרטים בתמונות באפליקציות סלולריות יכולים לעשות את אותה עבודה בדיוק כדי לנתח תצלומי לוויין של מערך הכוחות הצבאיים של האויב, ומערכות בינה מלאכותית שמיועדות לשליטה בהתנהלותה של מכונית אוטונומית ברחובות הערים, יכולות לנווט באותה דייקנות ובטיחות גם טנקים ואו כלי נשק ניידים בשדה הקרב – ללא מעורבות חיילים.

"לא רצח של ארכידוכס או אמתלת שווא על מתקפה מצד מדינה אחרת - מה שיביא לפריצת מלחמת העולם הבאה הוא הבינה המלאכותית" אילון מאסק

אילון מאסק
Jae C. Hong/אי־פי

הסינים כבר הפנימו את היתרונות הגלומים בשיתופי פעולה מוצהרים בין פיתוחים מסחריים לבין השימושים הצבאיים שלהם. הדוגמה המובהקת לכך היא הקמת מעבדת מחקר המשותפת לממשלת סין ולמעבדות באידו – החברה האחראית על מנוע החיפוש הפופולרי ביותר במדינה. ניסיונות הריגול של הסינים לעתים כה שקופים, עד שנציבות הסחר האמריקאית מונעת יבוא ציוד שפותח במעבדות מחקר של אוניברסיטאות בסין מחשש לפגיעה בביטחון המדינה.

האמריקאים נמצאים במצב רגיש במיוחד, כיוון שבעוד עיקר הפיתוח וההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית מתחוללים על אדמתם ובראשות חוקרים אמריקאים, הרי שבניגוד למצב ברוסיה ובסין, הממשל האמריקאי לא יכול להלאים חברות או לכפות על אוניברסיטאות ומעבדות פיתוח מסחריות לחלוק אתו את הידע שהם צוברים. הדרך היחידה של הפנטגון לעמוד בקצב של היריבות הוא לעקוב אחרי הפיתוחים המסחריים ולנסות להעניק תמריצים לחברות המשתפות עמו פעולה.

בניגוד לממשלות, חברות מסחריות אינן כבולות לגבולות מדיניים וכישויות רב־לאומיות הן מחזיקות מרכזי פיתוח בכל מקום שבו יוכלו לקבל את התוצאות הטובות והיעילות ביותר עבורן. הדוגמה הטרייה ביותר היא הודעתה של פייסבוק מאמצע ספטמבר על כוונתה להקים מרכז פיתוח המתמחה בבינה מלאכותית במונטריאול שבקנדה. ענקית הרשתות החברתיות, שהיא גם אחת המובילות בעולם בהשקעות ובפיתוח כלי בינה מלאכותית, מנצלת בכך את הניסיון והידע הרב שנצברו בקנדה בתחום בשנים האחרונות וממקמים אותה בצמרת המדינות המובילות בתחום, לצד ארצות הברית, רוסיה, סין ובריטניה.

ממשלת קנדה הקציבה השנה כ־100 מיליון דולר לפיתוח מחקרי בינה מלאכותית במונטריאול, טורונטו ואדמונטון – ערים שבהן כבר קיימת תשתית מחקר חזקה בתחום זה. אבל הממשלה הקנדית אינה הגורם הראשון שזיהה את המגמה והעוצמה שגלומים בחוקרים הקנדים, והיא רק מצטרפת לשורת גופים שכבר מזרימים מענקי מו"פ לתחום. לפני כשנה הקימה גוגל בקנדה מרכז לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומי למידה עמוקה ולמידת מחשב, וגם העניקה מיליוני דולרים כמימון למעבדות המכון ללימוד אלגוריתמים הפועלות באוניברסיטת מונטריאול. גם מיקרוסופט זיהתה את הפוטנציאל הקנדי בתחום כשרכשה בשנת 2016 סטארטאפ ממונטריאול בשם מאלובה (Maluuba), שמפתח גישות חדשות ללימוד המכונות כיצד לשאול שאלות.

רובוט של IBM
JOHN MACDOUGALL / AFP

מרכזי העוצמה החדשים

למרות ההתחממות בזירה הגיאופוליטית, המתחרות העיקריות במרוץ להשגת דומיננטיות בתחום הבינה המלאכותית אינן מדינות אלא ענקיות טכנולוגיה רב־לאומיות. תאגידי ענק כמו גוגל, יבמ, אינטל, אמזון, אפל, אובר וסיילספורס מתחמשים בטכנולוגיה מכל הבא ליד: הם משקיעים בסטארטאפים צעירים, שלעתים לא עשו יותר מלהציג קונצפט מעניין; הם רוכשים חברות בשלות במאות מיליוני דולרים; והם משקיעים מיליארדים במחקר ופיתוח עצמאי ובהקמת מרכזי פיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, בכל מקום שבו יש ריכוז של כמה עשרות חוקרים או מפתחים מוכשרים. לצדם, נוטלות חלק במרוץ גם ענקיות תעשייה ותיקות, כמו יצרניות הרכב ויצרניות של מוצרי אלקטרוניקה ביתיים כמו סמסונג. חברות אלה ממצבות עצמן מחדש כמתמודדות באמצעות רכישות ענק, מיזוגים והשקעות במרכזי פיתוח. בחמש השנים האחרונות נרכשו יותר מ־250 חברות שמשתמשות ביכולות בינה מלאכותית. ברבעון הראשון של 2017 הגיעה מגמה זו לשיא של 37 עסקות.

תאגידי ענק כמו גוגל, יבמ, אינטל, אמזון, אפל, אובר וסיילספורס מתחמשים בטכנולוגיה מכל הבא ליד: הם משקיעים בסטארטאפים צעירים, שלעתים לא עשו יותר מלהציג קונצפט מעניין; הם רוכשים חברות בשלות במאות מיליוני דולרים; והם משקיעים מיליארדים במחקר ופיתוח עצמאי ובהקמת מרכזי פיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית

מבין תאגידי הענק, גוגל היא החברה האקטיבית ביותר בכל הנוגע לרכישת סטארטאפי AI, לאחר שזקפה לזכותה 12 רכישות משמעותיות בתוך חמש שנים. אחת המשמעותיות שבהן היא רכישת DNNresearch, סטארטאפ שהוקם במחלקת מדעי המחשב של אוניברסיטת טורונטו בקנדה. על פי ההערכות, עסקה זו, מ־2013, נתנה תנופה עצומה ליכולות זיהוי התמונה של גוגל. כעבור כשנה רכשה גוגל את DeepMind הבריטית, שנודעה בזכות יכולות הבינה המלאכותית שלה שהביסו את אלופי העולם במשחק העתיק "גו", תמורת 600 מיליון דולר. בשנה החולפת היא רכשה את מוד־סטוק, סטארטאפ לחיפוש ויזואלי, את פלטפורמת הבוטים API.ai ולפני חודשים אחדים חברה הודית בשם האללי לאבס.

לדברי פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל, גוגל מייחסת חשיבות גדולה מאוד להתמקדות בבינה מלאכותית. "מזה כשנתיים גוגל רואה את עצמה כחברה של AI First", הוא אומר. "בעבר המוקד היה 'מובייל־פירסט', אך בעקבות המעבר המהיר והחד של המשתמשים לצריכת מידע באמצעות סמארטפונים, שינוי תפישתי שהיה מוצלח והוכיח את עצמו, עכשיו אנחנו עושים מעבר נוסף. טכנולוגיה זו מניעה שינויים כה רבים וקיצוניים, ונהפכת לגורם משמעותי בתחומים כה רבים, עד שגוגל כבר רואה בה סוג של תשתית, ולא רק כלים טכנולוגיים.

"בתוך פחות משנה גייסנו צוות של עשרות חוקרים ישראלים שעוסקים בכך, ואנחנו עובדים על מגוון נושאים – משאלות בסיסיות כמו מה גורם לקסם הזה של בינה מלאכותית לקרות, ועד הקמת תשתיות ויישומים שבאים לפתור בעיות אמיתיות בעולם וגם בתוך גוגל. תחום הבריאות, למשל, מעניק לחוקרים בישראל הזדמנות עצומה לפיתוחים עצומים עם שחקנים גדולים מתוך מערכת הבריאות".

לדברי ד"ר קירה רדינסקי, דירקטורית מדע נתונים ומדענית ראשית באיביי, חברות רבות מבצעות שינוי אסטרטגי דומה לזה שעושה גוגל, במטרה להפוך עצמן לחברות הממוקדות בבינה מלאכותית – על פי העיקרון של AI First. הקפיצה ביכולות המחשוב, אגירת הנתונים ושיתוף המידע הפכה את כל הזירה "למשחק של דאטה", אומרת רדינסקי. "המשחק הוא למי יש את המידע טוב ביותר כדי להריץ עליו את אלגוריתמים שינתחו אותו. היכולת להבין את הדאטה באופן עמוק זה אחד הדברים הכי חשובים בבינה מלאכותית".

כתוצאה ישירה מכך, לגישתה של רדינסקי, אחת המטרות החשובות בתחום כיום היא מניעת היווצרותם של מונופולי־דאטה המרוכזים בידי גופים בודדים. "לדוגמה, גם אם מישהו יפתח כיום את אלגוריתם החיפוש הטוב ביותר בעולם – אין לו את הדאטה שאוגרת גוגל בהיסטוריה של החיפושים שלה, ושנאגרת זה שנים רבות. בגלל מאגר המידע העצום הזה, אין לאף חברה יכולת להתחרות בגוגל בשוק. אפשר להמחיש איך נראה מונופול של מידע בתחום הבריאות: נניח שיש בית חולים שמתמחה בטיפול במחלה מסוימת, ואסף במשך שנים הרבה נתונים על החולים בה. אם הוא לא ישתף את המידע עם גופי בריאות אחרים, אף אחד אחר לא יכול לפתח מודלים שיחזו מה יקרה לאנשים במחלה הספציפית הזאת".

"גוגל מגדירה עצמה כעת כחברה הממוקדת בבינה מלאכותית לפני כל דבר אחר (AI First). טכנולוגיה זו נהפכת לגורם כה משמעותי בתחומים רבים כל כך, עד שגוגל כבר רואה בה סוג של תשתית, ולא רק כלים טכנולוגיים" פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל

תומר אפלבאום

כל דבר הוא מידע

בעולם האקדמי, בינה מלאכותית היא תת־תחום במדעי המחשב העוסק בחיקוי האינטליגנציה האנושית, וזאת באמצעות עיבוד נתונים והסקת מסקנות או קביעת פעולה על פי מידע באופן עצמאי. היעד המרכזי של החוקרים בשדה המחקר הזה הוא לפתח מחשבים חכמים ויעילים יותר. מחקרים העוסקים בכך נערכים זה עשרות שנים, אך היו אלה כמה קפיצות מדרגה טכנולוגיות שהתרחשו בשנים האחרונות, שאפשרו למצות מהידע הזה את מלוא הפוטנציאל הגלום בו.

שלושה גורמים עיקריים תרמו לזינוק הזה ביכולותיהן של מערכות בינה מלאכותית: היכולת לאגור כמויות אדירות ובמחיר זול יחסית בזכות התפתחות שירותי האחסון בענן; העלייה הדרמטית ביכולות המחשוב ובמהירות המעבדים; והדחיפה של חברות הטכנולוגיה לשיתוף הפיתוחים והמחקר בין האקדמיה לחברות המסחריות, ובין המשתמשים לבין עצמם, על גבי התשתיות שמספקות חברות הטכנולוגיה. עד כה, מגמות אלה הובילו ליצירתם של יישומי בינה מלאכותית בתחומי המשחקים, ההדמיה הרפואית ואבטחת הסייבר – טווח קטן יחסית של תחומים. כעת מתמקדים מאמצי המחקר בפיתוח יכולות כוללניות יותר, ובהטמעתן בדור חדש של יישומים שיוכלו לבצע מגוון רחב יותר של משימות. בינה מלאכותית מסוג זה תאפשר למערכות המבוססות עליה לפתור בעיות לא מוכרות, גם בלי שיתוכנתו מראש לעשות זאת.

נכון לעכשיו, אנחנו עדיין רחוקים למדי מבניית מערכות בינה מלאכותית כלליות כאלו. להערכת ד"ר איה סופר, האחראית על תחום הבינה המלאכותית במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, המחקר עדיין נמצא כיום ברמה די ראשונית, למרות ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות. "טכנולוגיות בסיס כמו הבנת שפה טבעית או פעולות זיהוי של רכיבים בתמונה אינן רעות, אבל הן עדיין בסיסיות", היא אומרת. "הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא היכולות המוגבלות למדי של העוזרות האישיות הדיגיטליות כמו אלקסה, סירי או האסיסטנט של גוגל. הן עדיין לא ממש מבינות אותנו, ואפשר מהר מאוד להבין שזו לא בדיוק אינטליגנציה, אלא מערכת פשוטה של חוקים. אם אמרת לה משהו שנופל באחד החוקים שמוזנים לתוכה, היא תדע לענות; אם לא – אז לא".

"גם אם מישהו יפתח כיום את אלגוריתם החיפוש הטוב ביותר בעולם, אין לו את הדאטה שאוגרת גוגל בהיסטוריה של החיפושים שלה, ושנאגרת זה שנים רבות. בגלל מאגר המידע העצום הזה, אין לאף חברה יכולת להתחרות בגוגל בשוק" ד"ר קירה רדינסקי, איביי

יאיר שגיא

במוקד התחרות הזאת נמצא המשאב החשוב ביותר: המידע. איזה מידע? כל סוג, באשר הוא: הרגלי קנייה של צרכנים; הסנטימנט של אזרחי מדינה כפי שהוא מתבטא בשיח ברשתות החברתיות; דפוסי נהיגה בכבישים; מידע מחיישנים שמודדים את תנועת הרוחות; מידע על פליטות גזים ממפעלים ומה לא. השליטה במאגרי נתונים ענקיים – המכונים "ביג דאטה" – נהפכה ליתרון תחרותי עבור חברות, מדינות וכל גורם שמעוניין להפיק מהררי המידע תובנות שישיאו לו ערך, והמאגרים רק הולכים ותופחים ככל שכמויות עצומות של נתונים זורמות אליהם – ממכשירים המחוברים ביניהם ומצוידים בחיישנים ("האינטרנט של הדברים"), ממיליארדי טלפונים חכמים שפזורים על כל הגלובוס, או מתכנים שהמשתמשים הללו העלו בעצמם לאינטרנט ולרשתות חברתיות. ככל שהנתונים מקוטלגים, מתויגים ומסודרים בצורה מובנית, כך גדלה היכולת של כלי האינטליגנציה המלאכותית להבין אותם ולהפיק מהם ערך עבור הגורם שמחזיק בהם. וככל שכמות הנתונים גדלה, כך גדל גם מספר הבעיות שגישה כזו תדע לפתור.

"לפני כחמש שנים הבנו שאפשר לעשות משהו עם כמויות הנתונים האדירות שהתחילו להצטבר, והתחלנו לנתח אותם באמצעות הכלים הבסיסיים שהיו לנו", מסביר דוד בר, מנהל פתרונות קוגניטיביים לתעשיות ביבמ. "אנחנו נמצאים במצב של הרחבת מעגל המידע שאנחנו אוספים. יש ברשותנו עתה הרבה יותר נתונים ומתוקף כך – הרבה יותר נתונים שאנחנו לא מצליחים לנתח. עולם ה־AI ולימוד המכונה מאפשר לנו להוציא מתוך הנתונים הרבים קשרים ונקודות, ולהפיק מהם סיפור מעניין ששווה משהו – למישהו".

באופן פרדוקסלי, מוסיף בר, הזינוק הטכנולוגי בכל מה שקשור ליכולת לאסוף ולאגור מידע דווקא מגדיל את אי־הידיעה האנושית. "ככל שיש יותר מידע – אנחנו יודעים פחות, באחוזים, מתוך כלל המידע שנמצא לפנינו", הוא אומר. "הטכנולוגיות האלה, כמו לימוד מכונה, עוזרות לנו לשוטט בתוך הכמויות האדירות ולהוציא מהן בצורה יותר קלה דברים שלא יכלנו למצוא קודם. האלגוריתמים האלה יכולים להתמודד עם כמויות אדירות בפרק זמן קצר והם לומדים מהקיים ומהניסיון הקודם שלהם. הם אמנם פחות ופחות נסמכים על כוח אדם אנושי, אבל צריך עדיין להנחות אותם, כך שבסופו של דבר הם נהפכים לאוטונומיים – לתחום שבו הם תוכננו לחפש את ההקשרים והדפוסים. אבל כמובן לא כרובוט שעושה הכל ומחליף בנאדם".

מיזוגים ורכישות בתחום ה-AI

מידע כסחורה

את אווירת ההייפ סביב תחום ה־AI, בתקשורת ומצד גופי ההשקעה, מבקש לצנן פביאנו ואלסי, אנליסט מחקר בבנק השווייצרי יוליוס בר. בדו"ח שחיבר על ענפי ההייטק שסובבים את תחום ה־AI, מזהיר ואלסי כי רוב היישומים בתחום זה נמצאים עדיין בחיתוליהם בכל הקשור לאימוץ המוני. הנחה זו נתמכת, לדבריו, גם על ידי עיקרון "מחזור ההייפ" שהגתה חברת המחקר והייעוץ גרטנר, ומתייחס למחזור החיים של טכנולוגיות מתפתחות. עיקרון זה מתאר חמישה שלבים בחיי טכנולוגיה לפני הפריצה המיוחלת לשוק: הטריגר הטכנולוגי, פסגת הציפיות המוגזמות, תהום ההתפכחות, מעלה ההארה ומישור היצרנות.

לדברי ואלסי, הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הקשורות בה מצויות כיום בשלב "פסגת הציפיות המוגזמות". מתי הן יצללו אל תהום ההתפכחות? על כך אין לאיש תשובה חד־משמעית. ברור כי התיאבון של חברות הטכנולוגיה הגדולות לכוח אדם איכותי בתחומי ה־AI לא יידע שובע בשנים הקרובות, ושככל שכמויות הדאטה ימשיכו להיערם בשרתים מסחריים מסביב לעולם – כך יגבר הרעב לטכנולוגיות שיוכלו לנתח אותן. עם זאת, סביר להניח שההתלהבות מבינה מלאכותית, כמונח טכנולוגי, תדעך בתוך פרק זמן כזה או אחר. כל זה לא אומר שהקונצפט שלה ייעלם, שהרי לא מדובר בעוד טכנולוגיה שסופה להתיישן. ככל שכלי ה־AI יחדרו ליותר ויותר תחומים וישמשו למגוון גדול יותר של יישומים, עבור רוב האנשים היא תהפוך במהרה לעניין שבשגרה. הקסם אולי יתפוגג מעט, אבל עושי הקסמים שמאחורי הטכנולוגיה הזאת ימשיכו להמציא קסמים מתוחכמים יותר ויותר.

רובוט שירות לקוחות
PAUL HANNA/רויטרס

בינתיים, חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו להתחרות על איסוף עוד ועוד נתונים ועל סימון טריטוריות ברורות בעולם החדש של הבינה המלאכותית, מתוך ציפייה שהדבר ישתלם להן בעתיד, כאשר כלי האנליטיקה ויישומי ה־AI יחצו עוד ועוד מחסומים טכנולוגיים. "אלה שברשותם מערכי הנתונים ואוספי הנתונים הגדולים ביותר מחזיקים ביתרון", אומר ואלסי. "במרוץ הראשוני לדומיננטיות בבינה המלאכותית, אפשר לראות מספר רב של פלטפורמות שצומחות בתחום. נכון לעכשיו, הנטייה היא לטובת ספקיות של מחשוב ענן וחברות תוכנות ענן משולבות. חברות כאלה משקיעות בהתמדה בבינה מלאכותית ובנכסים קשורים. חברות רבות של תוכנות ענן ימנפו פלטפורמות AI כדי לספק תובנות עסקיות חדשות, ובסופו של דבר, ישפרו את הפרודוקטיביות ואת יעילות התוכנה הכוללת".

המאבקים בין חברות מסחריות לבין עצמן ובינן לבין הממשלות על היעילות שבה הן יוכלו להפיק תובנות מאותם מאגרי מידע יהפכו בשנים הקרובות לעיקשים יותר. האלגוריתמים ימשיכו להתפתח ויהפכו למתוחכמים הרבה יותר, ואילו המכונות יעבדו את המידע בצורה מהירה ואפקטיבית הרבה יותר – אבל תמיד, מאחורי כל שורת קוד, גרף, או שבב יעמוד בן אנוש. בין אם יהיה זה החוקר שיפתח את האלגוריתם, או דאטה אנליסט שיחלץ מתוך שלל האבחנות שהמחשב פלט, בדיוק את זו ש"תעשה לו שכל" ושסביבה הוא יוכל לספר את הסיפור הטוב ביותר.

עובדי היזע של הבינה המלאכותית

הבניה וסידור של נתונים בתוך מאגרי מידע ענקיים חשובים לחברות הטכנולוגיה הגדולות עד כדי כך, שהן מוציאות כיום מיליוני דולרים על משכורות לעובדים ארעיים שתפקידם "לאמן" את האלגוריתמים כדי לשפר את יכולות הבינה המלאכותית שלהם, ולהפיק ממאגרי המידע תובנות מדויקות וטובות יותר.

כדי שמכונית אוטונומית תוכל לדעת איך נראה הולך רגל, צריך להזין את המערכות הלומדות במיליוני תמונות שתויגו ונותחו באופן ידני. כדי שעוזר אישי דיגיטלי יגיע לתשובה הנכונה, צריך לתקן אותו ולהצביע עבורו היכן הוא נכשל, וכדי להביא את האינטליגנציה המלאכותית לביצועים אופטימליים, בני אדם צריכים לסרוק את המידע ולסלק מתוכו עבור המחשב מידע שגוי או לא רלוונטי.

את המשימה הזו מבצעים כיום עובדי פרילנס, שמשקיעים בין 10 ל־30 שעות בשבוע בעבודה על המחשבים האישיים או הסמארטפונים שלהם, ועוסקים בתיוג ובהערכת האיכות של תוצאות חיפוש. הם עושים זאת בין השאר באתרים כמו זה של הסטארטאפ ClickWorker, שמשלם להם 10־14 דולר לשעה על פי הערכה, על כל תיוג, תיקון שגיאה או סימון של האובייקט הרצוי מקבל העובד בין 3 ל־15 סנט. על פי ההערכות, כיום מועסקים יותר ממיליון אנשים כמאמני מכונות מסביב לעולם.

כדי שמכונית אוטונומית תוכל לדעת איך נראה הולך רגל, צריך להזין את המערכות הלומדות במיליוני תמונות שתויגו ונותחו באופן ידני

סטודנטים בוחנים רכב אוטונומי
ASSOCIATED PRESS

תעשיית ההון סיכון הזרימה לסטארטאפים בתחום זה השקעות בסכום של יותר מ־50 מיליון דולר בשנה החולפת. חלק מהחברות פיתחו התמחות בתחומים ממוקדים כמו הבנת שפה, זיהוי תמונות, תיוג סמלילים (לוגואים) של חברות מסחריות, הבנת כתבי יד, או ניתוח של ביקורות מוצרים. אחרות מתפרשות על תחומים אחרים, ועוסקות בפיתוח ממשקים לתיוג מידע ובבניית שיטות עבודה לבקרת איכות, או בהכנסת אלמנטים של מישחוק (Gamification) בתהליכי העבודה כדי להפוך את המשימות לידידותיות יותר, ואת העבודה המונוטונית לנעימה יותר ומעייפת פחות.

לקוחותיהן של חברות כאלה הן הענקיות המוכרות ביותר בתחום: גוגל, אפל, פייסבוק, יצרניות הרכב הגדולות ועוד. רבות מחברות הענק מחזיקות גם מחלקות פנימיות שעוסקות במטרות דומות. וכך, בעוד הפסימיסטים מזהירים כי האינטליגנציה המלאכותית תתפוס את העבודות של בני האדם, הטכנולוגיה הזאת דווקא מייצרת אפשרויות תעסוקה חדשות בקבוצות אוכלוסייה שסובלות מאבטלה ועוני. כך למשל, חברה בשם אינדיווילג טק סולושנס מעסיקה כ־100 נשים וצעירים בכפר ההודי הקטן ימיגנור, ומשקיעה את הרווחים בבניית מערכת חינוך ובהקמת תשתיות מי שתייה לקהילה. בסרביה, חברת מיקרוורק מספקת פרנסה לכ־100 איש בשכר של שלושה דולרים לשעה – כפליים משכר המינימום באזור שבו יש אבטלה עמוקה. לטענת החברה, עוד השנה יגדל מספר המועסקים באזור פי עשרה – לכ־1,000 עובדים. חברה נוספת בשם סאמאסורס מעסיקה עובדים מאפריקה, הודו והאיטי.

ישראל: חברות צעירות שפונות לעסקים

עבודת מחקר שערך דניאל סינגר מבלוג הטכנולוגיה וההון סיכון VCcafe מראה כי ישראל ממוקמת בצמרת המדינות המובילות בתחום הבינה המלאכותית. סינגר בחן 430 סטארטאפים ישראלים שמשלבים טכנולוגיות של בינה מלאכותית כחלק מהותי מהשירותים והפיתוחים שלהם, ומצא כי מימון הסטארטאפים הישראליים נמצא כל הזמן בעלייה. מתחילת השנה גייסו סטארטאפים ישראליים בתחום 837 מיליון דולר – יותר מסך הגיוסים בכל 2016 – גידול של פי 15 בחמש השנים האחרונות.

מספר הסטארטאפים שמשתמשים בטכנולוגיות AI גדל פי שלושה מאז 2014. בשלוש השנים האחרונות נוספו  כמעט 100 סטארטאפים חדשים בממוצע בשנה – כ־60% מהם בתחום ה־AI.

סינגר מצא כי רוב הסטארטפים שהוקמו מאז 2014 הם בתחומי השיווק ובמגזר הארגוני. שוק ה־AI הארגוני מוערך כיום ב־31 מיליארד דולר וגדל בקצב של 60% בשנה. ואכן רוב הסטארטאפים המקומיים (85%) אכן מפנים את שירותיהם למגזר העסקי (B2B) ורק 15% מיועדים ללקוחות פרטיים.

עוד עולה מהסקירה כי במגזרי השיווק, היישומים הארגוניים, בריאות ופינטק קיים ריכוז גבוה יותר של סטארטאפים בשלבי צמיחה ובשלבים מתקדמים יותר של בשלות. תחומי זיהוי הונאות וביטוח הם הדומיננטיים יותר במגזר הפינטק ותופסים בו כ־60%. מחברי הסקירה מסכמים כי עד כה נרשמו אקזיטים בסכום כולל של מיליארד דולר בזירת ה־AI הישראלית, כשהשווי הממוצע של העסקות הוא 72 מיליון דולר. חצי מהאקזיטים הללו התבצעו בשנתיים האחרונות ומחצית מהם היו של סטארטאפים שמזוהים עם ענפי השיווק. בהסתמך על המידע הגלוי, קובע סינגר, סטארטאפי AI ישראליים מכפילים את סך ההשקעות בהם פי 8.2 בממוצע ופרק הזמן שעובר מהגיוס הראשון ועד לאקזיט הוא 5.4 שנים בממוצע. עוד הוא מדגיש כי תאגידי ענק כמו אפל, מיקרוסופט וגוגל מתחרים זה בזה על בליעת סטארטאפי AI ישראליים ועל הזכות ללכוד את העובדים המוכשרים ביותר בתחום.

elihay.vidal@themarker.com

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות