תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פועלי כל העולם, הכירו את המכונות שייקחו את העבודה שלכם

לכתבה
JOE PENNEY/רויטרס

רובוטים, חיישנים, מדפסות תלת-ממד ובינה מלאכותית מבשרים את המהפכה התעשייתית הרביעית, שמעוררת עניין רב לצד חשש מפיטורים המוניים. גרמניה וסין הן בין המובילות במרוץ. ומה עם ישראל?

35תגובות

יצרנית הנעליים הגרמנית אדידס תחנוך בקרוב מפעל חדש שהקימה ליד העיירה אנשבאך שבגרמניה. זה לא בהכרח אירוע יוצא דופן עבור יצרנית בסדר הגודל של אדידס, ובכל זאת, פתיחת המפעל החדש מעוררת סקרנות והתרגשות גדולה, הן בגרמניה והן בעולם.

ישנן כמה סיבות עיקריות להתרגשות: ראשית, תהיה זו הפעם הראשונה מזה 20 שנה שאדידס שוב תייצר נעליים על אדמת גרמניה, לאחר שני עשורים שבהם עבר כל הייצור של החברה לסין; שנית, זהו הצעד הראשון של היצרנית אל עבר מה שמתואר כעתיד התעשייה: במקום להעסיק עוד ידיים בסין החליטה אדידס להעסיק רובוטים. במפעל החדש שלה, המכונה Speedfactory ואשר משתרע על פני כ־4,600 מ"ר, עובדים רק 160 בני אדם.

הכנסה בסיסית, איתן אבריאלTheMarker

המפעל, שבשיא התפוקה יצאו משעריו 500 אלף זוגות נעליים בשנה, משתמש בשיטות ייצור חדשות, בהן הדפסת תלת־ממד שמאפשרת לייצר את הנעל כמעט בשלמותה, כיחידה מודפסת אחת, במקום בחלקים נפרדים שאותם יש לתפור זה לזה ידנית, כנהוג בשיטת הייצור המסורתית. אדידס צופה כי באמצעות הטכנולוגיות החדשות ניתן יהיה לקצר משמעותית את הזמן הנדרש לייצור כל נעל. אנליסטים של בנק מורגן סטנלי חוזים כי הודות להטמעת הטכנולוגיות החדשות בתהליכי התכנון והייצור, תהליך ייצורו של דגם נעליים חדש עשוי להתקצר מכ־18 חודשים כיום, לכארבעה חודשים בלבד בעתיד.

לבסוף, כל התוצרת של המפעל מיועדת לשוק האירופי. אדידס מקווה שכך ניתן יהיה לחסוך את עלויות השינוע הגבוהות אל סין וממנה. "הרעיון הוא ייצור ממורכז", נמסר מדוברות אדידס. "המפעל החדש יאפשר לחברה לקצר זמני ייצור ולחסוך בשינוע חומרי גלם על פני הגלובוס, והוא יעניק לנו גמישות בתהליך הייצור בעזרתם של אמצעים כמו אריגה ממוחשבת, חיתוכי לייזר והדפסות תלת־ממד".

כחלק מאותה תפישה עתיד לקום באטלנטה, מפעל שני על פי תכנון דומה, והתוצרת שלו אמורה להיות משונעת קרקעית לשוק הצפון־אמריקאי: ארצות הברית וקנדה. כמובן שנייקי, המתחרה הגדולה של אדידס, אינה קופאת על שמריה, ובונה בימים אלה מפעל מהיר משלה, שכולו על טהרת הרובוטיקה.

JOE PENNEY/רויטרס

החידושים וההמצאות הללו אינם ייחודיים רק לתחום ההנעלה או לשוק אופנת הספורט. בכל ענפי התעשייה, חברות מאמצות כיום שורה של טכנולוגיות חדשות, במגמה עולמית שכבר הוכתרה בשם המחייב "המהפכה התעשייתית הרביעית" (Industry 4.0). זהו שלב חדש בהתפתחות התעשייה, שבו יכולות חישוב מתקדמות, בשילוב תקשורת ומסדי נתונים אדירים, מאפשרים למכונות לשלוט בתהליכי הייצור ולקבל החלטות באופן אוטונומי.

מדוע "רביעית"? מאחר שזהו הגל הרביעי של התפתחות טכנולוגית שמניעה שינויים קיצוניים באופני הייצור, לאחר המהפכה התעשייתית הראשונה, של המכונות המונעות בקיטור; המהפכה השנייה, שבה הוכנסו למפעלים החשמל ופסי הייצור, ושבישרה את עידן הייצור ההמוני; והשלישית, שהגיעה עם התפתחות המחשבים ותהליכי הייצור האוטומטיים, ועם הרובוטים שהוכנסו למפעלים והחלו להחליף חלק מהעובדים האנושיים. כעת אנו שוב נכנסים לעידן חדש, כשמחשבים בעלי יכולות למידה עצמאית מקושרים מרחוק לרובוטים שעל רצפת הייצור.

המחשבים מוזנים ללא הרף בשטף של נתונים מחיישנים המותקנים על גבי המכונות, וכן מחלקים אחרים בשרשרת הפיתוח, הייצור והמכירות. את הנתונים האלה המחשבים מצליבים עם מידע רלוונטי אחר שנשלף ממאגרי הביג דאטה בעולם, ותוכנות מתקדמות מפיקות מתוך שפע הנתונים הללו המלצות – או אפילו החלטות – לגבי ייעול התהליכים בכל שלב ושלב בין רצפת הייצור לבין הספק או אפילו הלקוח הסופי.

את המהפכה התעשייתית הרביעית מניעים כמה גורמים, ובראשם הירידה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בעלויות של מוצרי אחסון ועיבוד נתונים ושל חיישנים ופלטפורמות ענן חזקות. בנוסף תורמות לה התפתחויות טכנולוגיות מהירות ומתמשכות בתחומים כמו בינה מלאכותית ואלגוריתמים מתוחכמים, ממשקי אדם־מכונה כמו מסכי מגע, רובוטים מדור חדש והדפסה בתלת־ממד. כתוצאה מהטמעת הטכנולוגיות הללו בתהליכי הייצור, וההתייעלות שהן מאפשרות, צפויים מחירי המוצרים לרדת, אך במקביל נראה פיטורים המוניים של עובדים שייהפכו מיותרים, וממשלות יצטרכו למצוא לאנשים אלה תעסוקה חלופית במקצועות חדשים – מה שיאיץ גם את מהפכת התעסוקה העולמית.

ראש מגזר התעשייה ומוצרי הצריכה בפירמת הייעוץ דלויט, אלי תדהר, אומר כי גם חברות שנחשבות מתקדמות בהטמעת טכנולוגיה בקווי היצור, כדוגמת אדידס במפעל החדש שלה בגרמניה, עדיין לא השלימו את המהפכה הרביעית, ושהחיבור של אדידס למהפכה הוא בעיקר בייצור מתקדם ובקשר עם הלקוח. "אדידס מאפשרת ללקוחות לעצב נעל מותאמת אישית דרך האינטרנט, ולקבל אותה בתוך ארבעה־שישה שבועות", הוא אומר. "אבל נעל כזו בהתאמה אישית עולה בערך 170 דולר, 50% יותר ממחיר נעל רגילה של אדידס. כלומר, החברה מצליחה לגזור דווקא מחיר גבוה יותר בנישה זו, באמצעות המהפכה הרביעית. כשייבנו יותר ויותר מפעלים מהדור החדש, הזמן שיידרש לכך צפוי לרדת וכך גם המחיר".

שמונה מנועים לשיפור בביצועי החברות

 

להיערך כבר עכשיו

עוד ועוד חברות בעולם מסתגלות כעת לאפשרויות החדשות. חברת קוקה קולה, למשל, מנתחת כמויות מידע עצומות כדי לשמור על טעם אחיד של מיץ התפוזים שלה, המיוצר באתרים שונים בעולם לאורך כל השנה, והיא עושה זאת באמצעות אלגוריתם שפיתחה, המנתח את המשתנים בתהליך היצור, כולל מזג אוויר, נתונים מתמונות לוויין ומפס הייצור, והעדפות הלקוחות.

אחת החברות הישראליות שנכנסות לתחום החדש היא נטפים, מהחברות המובילות בעולם בהשקיה בטפטוף. החברה בונה מערכת שליטה ובקרה שתאפשר לה להציע לחוות בעולם, שיחוברו למערכת שלה, צעדים להשבחת היבול בעשרות אחוזים באמצעות סנכרון בין מידע מהחווה, שייאסף באמצעות חיישנים, למאגרי נתונים שהחברה מקושרת אליהם. המערכת, הנמצאת בתהליכי בדיקה במעבדה, צפויה להיכנס לפעולה בסוף השנה.

"נטפים תהפוך מחברה המוכרת טפטפות לחברת הייטק המוכרת ידע", אומר נתן ברק, מנכ''ל חברת אמפרסט, שפיתחה את מערכת השליטה והבקרה של מערכת "כיפת ברזל" ומסבה אותה גם לשימושים אזרחיים כמו אלה של נטפים. "הפלטפורמה שלנו מאפשרת לאסוף את כל המידע באופן מהיר, לבצע ניתוח מהיר של הביג דאטה, לרבות שילוב של כלי ניתוח חיצוניים, ולהסיק מסקנות תפעוליות. ויש לנו יכולת להטמיע את המערכת בכל חברות התעשייה הישראליות". לדבריו, החברה מפעילה מערכות חכמות עבור רשות החשמל של ניו יורק, חברת רילאיינס אינדסטריס בהודו, חברת החשמל בניו זילנד, חברת החשמל הישראלית ובקרוב גם בחברת המים הלאומית, מקורות.

ביוני פרסם ארגון OECD עבודה מקיפה על המהפכה התעשייתית הרביעית והשלכותיה על הכלכלה. על פי הדו"ח, ממשלות ומקבלי החלטות במגזר העסקי נדרשים לנקוט צעדים כבר כעת, כדי להיערך לשינויים הצפויים בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית בטווח הבינוני, עד 2030 לערך. זאת, נכתב, "היות שהשינויים הטכנולוגים בתעשייה הן בעלי השלכות משמעותיות על הייצור, התעסוקה, הכישורים, חלוקת ההכנסות, המסחר, הרווחה והסביבה".

הדו"ח צופה כי שילוב חיישנים חכמים, אמצעי שליטה, ניתוח מידע ומכונות אוטונומיות בתהליכי הייצור לא רק יביא לקפיצת מדרגה בכושר הייצור של המפעלים, אלא גם עשוי למנוע כמעט לחלוטין טעויות ייצור, מאחר שהחיישנים המותקנים ברובוטים שבפס הייצור מאפשרים לבצע בקרת איכות קפדנית על כל פריט ופריט, בשונה מהבדיקה המדגמית המבוצעת על ידי עובדים אנושיים. הזמן שבו המכונות מושבתות בשל תקלות (Downtime) יפחת, ועלויות התיקון יירדו, הודות למערכות חכמות שיוכלו לחזות את צורכי התחזוקה של המכונות, ולמנוע תקלות הנובעות מבלאי באמצעות החלפה יזומה של חלקים מבעוד מועד, על פי מה שידוע על הבלאי הצפוי שלהם. כמו כן, שרשרת האספקה יכולה להתקצר בהתבסס על גישה מבוססת נתונים, והייצור יכול להיהפך למבוסס ביקוש אמיתי במקום לתכנן מלאי על פי ביקוש חזוי, כנהוג כיום. הדפסות תלת־ממד יכולות לחסוך את שלב ההרכבה בחלק מתהליכי הייצור.

השכר הממוצע של עובדי תעשייה, בדולר לשעה;
חלקן של יצרניות עולמיות מובילות בסך הערך המוסף העולמי

 

הייצור חוזר הביתה

הדיון על המהפכה התעשייתית הרביעית אינו רק כלכלי, אלא במידה רבה גם דיפלומטי ופוליטי. המדינות המתועשות המובילות, ובראשן ארצות הברית, גרמניה וסין, מאמצות את השינויים ונערכות אליהם. "אני רוצה שהכלכלה הגרמנית החזקה תוכל להתמודד עם מיזוג של הכלכלה הפיזית עם הכלכלה הדיגיטלית, אחרת נפסיד בתחרות", אמרה קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בדאבוס ב־2015. מרקל דיברה על הצורך "למחשב" את הכלכלה הגרמנית מבוססת התעשייה, אך בדברה על "תחרות" התכוונה כנראה, מבלי לומר זאת בפירוש, למאמץ לשמור על מקומה של גרמניה בתעשייה העולמית מול סין ומדינות אחרות, שחלקן בייצור העולמי גדל במהירות בשני העשורים האחרונים.

התחרות הזו מטרידה מעצמות תעשייתיות נוספות, בהן כמובן ארצות הברית. מסמך אמריקאי שחיברו אנליסטים של בוסטון קונסלטינג גרופ, עוד בזמן כהונתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, נושא את השם "Made in America Again", ודן בהחזרת התעשייה מסין לארצות הברית. ישנן ממשלות נוספות בעולם המקדישות משאבים רבים לקידום המהפכה התעשייתית הרביעית, במטרה לייצר לעצמן יתרון על פני מדינות מתחרות.

ומה אצלנו? לפי שעה, ישראל מצויה בפיגור כפול מול המדינות המתועשות. ראשית, בגלל הפריון בתעשייה הישראלית שהוא נמוך יחסית לזה של המדינות המפותחות, מה שמייקר את המוצרים הישראלים בעולם; ושנית, מאחר שהמדינה טרם אימצה את המהפכה התעשייתית הרביעית, אינה פועלת לקידומה באופן שבו עושות זאת ממשלות גרמניה, ארצות הברית או סין, וכך מעכבת תהליך שיעלה עוד יותר את הפריון ויאפשר הורדת מחירים.

"למדינה תפקיד משמעותי בקידום המהפכה", אומר תדהר. "יש לא מעט חסמים בדרך, בעיקר סביב הנושאים של מיומנויות, השקעות, תפישת השינוי ומודעות התעשייה לכלים ולפתרונות, וקשה לראות מהפכה כזו מתחוללת מעצמה. זה לא משהו שנידרש לטפל בו בעוד עשור, זה קורה כאן ועכשיו, ובכל זאת יש עדיין תעשיות שאומרות שזה מדע בדיוני, מרחק שנות אור מהן".

הגרמנים היו בין הראשונים להבין שיש לבצע מהלך כולל ביוזמה ובתמיכה ממשלתית כדי לסייע לתעשייה המקומית לעבור את המהפכה, וכיום גרמניה משמשת מודל לחיקוי לא רק למדינות המפותחות, אלא אף לסין שמתקרבת בצעדים גדולים לייצור מתקדם. לפי נתונים שריכזו בדלויט, ההשקעה של גרמניה במהפכה התעשייתית הרביעית היא 1.9 מיליארד דולר בשנה, בארצות הברית ההשקעה מגיעה ל־3.1 מיליארד דולר, ביפן ל־2.1 מיליארד דולר, בצרפת ל־750 מיליון דולר, ואילו בסינגפור – ל־700 מיליון דולר.

מיכל פינק
באדיבות משרד הכלכ

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה: "משנת 2000 ואילך הסינים השתלטו על עולם הייצור. אבל כיום הטכנולוגיה מאפשרת למפעל להימצא במדינה שבה נמצאים הצרכנים. אין כבר היגיון בהסטת עבודה למקומות עם כוח אדם זול"

"התוכנית של גרמניה, Industrie 4.0, הושקה ב־2011 והיא מסמנת את תחילת ההבנה שקורה פה משהו חדש, עם דגש על דיגיטציה של הייצור, IoT (האינטרנט של הדברים) ודאטה", אומר תדהר. "צרפת השיקה תוכנית משלה, Industrie du future, ב־2015, כיוזמה של עמנואל מקרון, שהיה אז שר האוצר. התוכנית הצרפתית עוסקת לא רק במעבר לטכנולוגיות ייצור, אלא גם בליווי חברות שמבצעות את השינוי על ידי הכשרת כוח אדם, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום התעשייה המתקדמת ועוד. מעבר לתקציב הישיר של הממשלה לתחום הזה (750 מיליון יורו בשנה), יש גם הטבות מס בסך 2.5 מיליארד יורו לחברות שמשקיעות במודרניזציה של בסיס הייצור שלהן. צרפת משקיעה במהפכה הרביעית כדי להפוך שוב למעצמה תעשייתית. הייצור ירד שם לכ־10% מהתמ''ג לעומת 20% בעבר".

סין החליטה גם היא להטמיע בתעשייה את המהפכה הרביעית, לאחר שזיהתה כי הזינוק של עלויות העבודה בה, בעקבות הצמיחה המהירה של כלכלתה, פוגע ביכולת שלה להתחרות במעצמות תעשייתיות אחרות. התוכנית הסינית שמתייחסת ישירות לסוגיות Industry 4.0, ומכונה Made in China 2025, הושקה ב־2015. "יש דמיון רב בין התוכנית הסינית לבין זו הגרמנית, שכנראה שימשה השראה לסינים", אומר תדהר. "סין משקיעה במהפכה כחלק מתוכניות החומש שלה, במטרה להפוך את מגזר התעשייה לתחרותי יותר. יש בה תעשיות שלמות שעוברות שינוי סביב המהפכה, בהן למשל תעשיות הרכב ומוצרי האלקטרוניקה".

מעבר לתקציבים, ממשלה צריכה לספק גם כלי רגולציה חדשים שיאפשרו לקדם את השינויים הנדרשים. "רגולציה מייצרת מודעות לכלים ולתהליכים", אומר תדהר. "אנחנו יודעים שתעשיינים מבינים שדבר גדול קורה, אבל לא יודעים איך לעשות את הצעד הראשון ולהיכנס אליו. במיוחד אם אתה תעשיין קטן, צריך לספק לך את הכלים המתאימים".

בנוסף, לדבריו, הרגולטור יכול להנגיש את המגזר הטכנולוגי לחברות. "יש קבוצה די גדולה של סטארטאפים בתחומים רלוונטיים, כמו לוגיסטיקה, סייבר, תפעול, חיזוי תחזוקה, חיישנים ורובוטים, שקשה לה למכור את המוצרים למגזר התעשייה, שיש בו חשש מדברים חדשים ושינוי. רגולטור יכול להיות המחבר בין חדש לישן ובין פתרונות מקומיים לצורכי התעשייה.

"חסם נוסף בתהליך הוא מימון השקעות, וכאן רגולטור יכול להקל בכלי סיוע ולהתאים בדיוק את מסלולי התמיכות לתהליך המהפכה".

אולם האחריות להיערכות לעידן החדש אינה מוטלת רק על הרגולטור, אלא גם על התעשיינים עצמם. "צריך להשקיע בכך זמן של מנהלים בכירים, מנכ''לים, ולא להשאיר את הנושא על שולחן מנהלי התפעול", אומר תדהר. "צריך לקדם תהליכים בכל הארגון. המנכ"ל אחראי לכך שהחברה תישאר רלוונטית, ואנחנו לא רואים את זה מספיק באג'נדה של ההנהלות ושל מועצות המנהלים, שלא שואלות שאלות".

תקציבים בפיתוח Industry 4.0 בעולם,
במיליוני דולרים
מעצמה של ייצור חכם
שיעור השימוש בציוד חכם במפעלי הייצור בסין

לדברי תדהר, בצד האיומים שעיקרם אובדן נקודות בתחרות העולמית, ישנן במהפכה גם הזדמנויות. "בדיקה שערכנו העלתה שניתן להשיג תוספת 25 מיליארד שקל בתוצר הישראלי עד 2025, בגין אימוץ הטכנולוגיות. אבל כדי לממש את זה המדינה צריכה לדחוף, והמגזר התעשייתי צריך להיות מחויב".

מה קורה בפועל?

"המגזר התעשייתי מתחיל להבין עד כמה זה משמעותי. שנים רבות מדברים על זה בשמות שונים – אוטומציה, כלים דיגיטליים. אבל בשנים האחרונות יש שינוי. טכנולוגיות שלא היו בוגרות הבשילו וירד חסם של עלות הטכנולוגיה. כיום קל יותר לאחסן ולנתח דאטה ולחבר מערכות עם חיישנים. ירידת עלויות מאפשרת הנגשת הכלים ליותר מגזרים. יש תפישה שאם יש לי רובוטים בקו אני כבר במהפכה, אבל זה לא כך. יש נושאים נוספים שקשורים לניתוח מידע, לדוגמה. זה מחייב מודעות, מהלך יזום. לוקח זמן לייצר מודעות וגם לתרגם אותה מעשית".

 

התעוררות מאוחרת

למרות ההזדמנויות הגלומות בכך, ובעוד שבעולם מיושמות תוכניות מקיפות לשילוב תעשייה מקומית במהפכה, בירושלים עדיין מסתפקים בדיבורים עליה. משרד הכלכלה והתעשייה אמנם הצהיר על יישום המהפכה התעשייתית הרביעית כיעד, אולם טרם גובשה תוכנית עקרונית, שלא לדבר על מעשית. כבר ב־2007 קבעה ועדה בראשות ישראל מקוב שמינה שר התמ''ת אז, אלי ישי, שיש להכניס חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת לתעשייה המסורתית כאמצעי לשיפור הפריון הירוד שלה. אולם הממשלה הסתפקה בפתיחת ערוץ תמיכה של המדען הראשי לצורך זה. התעשייה בקושי הבינה מה האפשרויות הגלומות בערוץ, ורק לאחר שנים ולאחר שהוסר חסם התמלוגים שנדרשות חברות להחזיר, החל לעלות מספר המשתמשים במסלול.

בימים אלה, ובאיחור של שנים אבודות רבות, חלה התעוררות. המהפכה התעשייתית הרביעית נדחסת לדיוני ועדת באב''ד, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, על עתיד התעשייה והאצת צמיחתה. הציפיות הן שחלק מהמלצות הוועדה יכללו מסגרת להתמודדות עם השלכותיה, אולם גם עתה לא ברור מה יהיו ההמלצות שיגובשו וכיצד יתוקצב המהלך. בינתיים, תקציב 2017־2018 כולל הקמת מכון מחקר לתעשייה יצרנית בצפון, שיפתח חומרים וטכנולוגיות מתקדמים. ברשות החדשנות הוקם מסלול ייעודי לקידום תעשייה יצרנית באמצעות חדשנות.

גם במשרד הכלכלה מגבשים יוזמה לקידום הנושא, ומכינים תוכנית לעידוד מודרניזציה. מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד, מסבירה: "אנחנו רואים את Industry 4.0 כמו שרואים אותו בכל העולם, בהקשר של כניסה של טכנולוגיות ייצור חדשות שמשנות את כללי המשחק. בבריטניה, בגרמניה, בארצות הברית ובעוד מדינות מסתכלים על הגרפים ורואים איך משנת 2000 ואילך הסינים הלכו והשתלטו על העולם של היצרנים המובילים. כיום הטכנולוגיה מאפשרת למפעל להימצא במדינה שבה נמצאים הצרכנים. גם ישראל עברה תהליך דומה, עם היציאה של מפעלי הטקסטיל לירדן, תוניסיה ומצרים. אבל אם עוברים לייצור מתקדם, אין כבר היגיון בהסטת עבודה למקומות שבהם כוח האדם זול. לכן הדבר המשמעותי ביותר הוא שדרוג של כוח האדם".

מה עושים?

"אנחנו נמצאים בשלבי עיבוד לתוכנית שתדון בכל מה שהתעשייה צריכה כדי לעבור את השדרוג, ולהקפיץ אותנו עם יעד של השפעה תעסוקתית ופריון גבוה יותר לעובד. הכוונה היא להכליל אוכלוסיות רחבות יותר בתעשייה ולעשותה ליוקרתית יותר, כך שניתן יהיה למשוך אליה עובדים שכיום היא מאבדת. כוח האדם בתעשייה החדשה ישתנה, כי הטכנולוגיה משתנה, אז צריך כוח אדם שממשיך ללמוד לכל אורך שנות העבודה. זו תעשייה שמבחינה תדמיתית היא טכנולוגית יותר, ולכן אנשים איכותיים יותר ירצו לעבוד בה, השכר יעלה והמקום של התעשייה בכלכלה הישראלית יגדל. אם בשנות ה־70 כ־30% מהמועסקים בישראל עבדו בתעשייה, כיום זה פחות מ־12%. ישראל סובלת גם מפריון נמוך וגם מפער גדול, יותר מהממוצע ב־OECD, בין השכר בתעשיות המו"פ לשכר בתעשיות המסורתיות. התוכנית שאנחנו מגבשים כעת תעסוק בהנגשת ידע לתעשייה, בשיפור ההון האנושי ובחיבור של קהילת הסטארטאפים הישראלים עם התעשייה. במקביל, במסגרת החלטת הממשלה 2262, המכונה 'החלטה צפון', נקים מכון לאומי לייצור מתקדם שכבר מתוקצב ב־20 מיליון שקל. כיום כ־66% מהתעשייה בצפון היא מסורתית ושיעור המועסקים בה בצפון גבוהה מהממוצע הארצי".

ASHRAF MOHAMMAD MOHAMMAD ALAMR

האם כל המיכון והרובוטים לא מבשרים פשוט פחות פרנסה לבני אדם?

"אם התעשייה מוכרת רק לשוק המקומי, אז התייעלות פירושה שעובדים הולכים הביתה. לעומת זאת, אם מסתכלים על השוק העולמי כשוק יעד, זה לא חייב להיות ככה".

העוגה יכולה לגדול, מסבירה פינק, ודבריה עולים בקנה אחד עם ההערכות המפורטות בדו"ח OECD: "עלייה מבוססת טכנולוגיה בפריון משפיעה לחיוב על הכלכלה בכמה מישורים: הורדת מחירי הסחורות, עליית משכורות העובדים או רווחים גבוהים יותר ליצרן", נכתב בדו"ח. "ירידת מחירי הסחורות מובילה לעלייה בהכנסה הזמינה לצרכנים, מה שעשוי להוביל לעלייה בצריכה של טובין אחרים. עלייה בשכר העובדים יכולה להעלות ביקושים וצורכי עבודה בשווקים אחרים. גם עלייה ברווחים מתחלקת בין בעלי המניות באופן שגם הוא יכול להעלות את הצריכה והביקושים בתעשיות אחרות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות