תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית היוקרתית והמשתלמת לסטארט-אפים שכנראה לא הכרתם

לכתבה

קרן המו"פ האירופית הוריזון 2020, שבה ישראל שותפה, מנהלת תקציב עתק של כ–80 מיליארד יורו ומציעה מענקים גבוהים ללא שיתוף רווחים, אך מנוצלת בעיקר על ידי חוקרים באקדמיה

3תגובות

בפברואר האחרון הודיעה נאס"א על גילויים של שבעה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. התגלית עוררה כצפוי עניין רב, ואת רוב הנקודות במגרש התקשורתי גרפה סוכנות החלל האמריקאית. כמעט כל הידיעות על הגילוי ייחסו אותו לנאס"א, שדיווחה עליו, למרות שלתגלית עצמה אחראי דווקא צוות חוקרים אירופי מאוניברסיטת ליאז' שבבלגיה.

לדעתו של קרלוס מואדס, הממונה על המחקר, המדע והחדשנות בנציבות האירופית, המקרה הזה הוא החמצה גדולה. "כשראיתי את הציוץ של נאס"א בטוויטר אמרתי לעצמי 'אלוהים אדירים, שוב האמריקאים האלה, יפה להם'", סיפר מואדס בחודש שעבר, בכינוס של קבוצת אקדמאים שנערך בתל אביב. "בצהריים קיבלתי טלפון מהמשרד ואמרו לי 'אתה יודע, מאחורי התגלית של נאס"א עומד חוקר בלגי. לפרויקט שלו קוראים 'ספקולוס' (Speculoos), על שם הביסקוויט המפורסם בבלגיה, ולמערכת כולה הוא קרא Trappist-1, כשם הבירה החביבה עליו, שמייצרים הנזירים הטראפיסטים בבלגיה. הוא בסך הכל שכר טלסקופ מנאס"א'. ואני שואל – איך זה הגיוני? למה אף אחד לא מספר את זה כסיפור אירופי?".

Jennifer Jacquemart / EU

סיפורים כאלה חשובים מאוד לאיחוד האירופי, אומר מואדס למגזין TheMarker. "אנחנו זקוקים להם כדי לעודד אנשים. אנחנו רוצים להראות לציבור שאנחנו שמים את הכסף שלו על דברים גדולים – כמו התגלית הזאת. שירגיש מעורב. סיפור הגילוי של כוכבי הלכת מראה שאנחנו מובילים בעולם אבל ביישנים מדי לומר זאת. אתם, הישראלים, יודעים לספר סיפור".

גם את ה־ERC, זרוע המענקים האקדמיים של תוכנית המו"פ הוריזון 2020 של האיחוד האירופי, מגדיר מואדס כסוג של אמנות סיפורית: "התוכנית תומכת בחוקרים יחידים שמגיעים עם רעיון משוגע עוד לפני שיש להם ממצא אחד להציג, רק על סמך הפוטנציאל שמזהים בהם", הוא מסביר.

1

הנה כמה דוגמאות לרעיונות "משוגעים" כאלה של חוקרים ישראליים, שמומנו על ידי התוכנית בשנים האחרונות: תוכנה שמתרגמת תמונות ויזואליות לצלילים כדי לסייע לעיוורים להתמצא במרחב ולזהות צבעים ופרצופים; אף אלקטרוני המאבחן סוגים שונים של סרטן באמצעות קולטני ריח; ומחקר על השימוש באיברי גוף שונים ליצירת מבנים דקדוקיים בשפת הסימנים של אנשים חירשים.

קול קורא לתעשיינים

מגזין דה מרקר יולי

למענקי ה־ERC יש משקל לא מבוטל בקרב אוניברסיטאות המחקר בישראל – לעתים הם מהווים כרבע מתקציבי המחקר שלהן. באיחוד ובממשלה מתגאים בכך שישראל נחשבת מצטיינת במונחי התוכנית – עובדה המשתקפת בהחזרים גבוהים יותר על ההשקעה בהשתתפות (ראו תרשים). עלות ההשתתפות של ישראל בתוכנית המו"פ האירופית הקודמת, FP7, שפעלה בשנים 2007־2013, היתה כ־535 מיליון יורו, וההחזר הכספי שקיבלו חוקרים וחברות ישראליות באמצעות זכייה במענקי מחקר ופיתוח היה כ־840 מיליון יורו. דו"ח של חברת הייעוץ פארטו מצא שישראל היתה במקום תשיעי מתוך 37 מדינות בהיקף המענקים שהשיגו משתתפים ביחס לתמ"ג. האקדמיה הישראלית מדורגת במקום שני מבין 37 מדינות מבחינת היקף המענקים שהשיגה.

התוכנית הנוכחית, הוריזון 2020, החלה ב־2014 ומנהלת תקציב של כ־80 מיליארד יורו שמחולקים על פני שבע שנים. עד כה השקיעה ישראל בתוכנית כ־396 מיליון יורו, וקיבלה בחזרה כ־406 מיליון יורו בצורת מענקים. עד 2020 צפויה ההשתתפות של ישראל לעלות לכמיליארד יורו, ובממשלה מקווים כי היא תצליח לשפר את נתוני ההצלחה המתונים ביחס לתוכניות קודמות. מאחר שהתוכנית כבר מוכרת היטב במסדרונות האקדמיה, פוטנציאל הצמיחה בשיעורי ההשתתפות יכול להגיע מהתעשייה, שאינה מממשת את המקורות התקציביים של התוכנית.

"53% מהכסף שהישראלים מושכים מתוכניות הוריזון 2020 מממן מחקר אקדמי", אומרת נילי שלו, מנכ"לית ISERD – הגוף המנהלי האחראי על הסכם המו"פ בין ישראל לאיחוד האירופי, וחלק מרשות החדשנות. "האקדמיה היא אמנם קהל חשוב מאוד, אבל התוכנית הזאת פתוחה גם לסטארטאפים, למשרדי ממשלה, לעיריות ולבתי חולים ואפילו משטרת ישראל קיבלה מענק. אנחנו מדברים על השקעות מארצות הברית ומסין, אבל שיתוף הפעולה הנרחב ביותר שיש לישראל במו"פ הוא עם אירופה. הוריזון 2020 היא קרן המו"פ הגדולה בעולם".

שחר עזרן

"האקדמיה היא אמנם קהל חשוב מאוד, אבל התוכנית הזאת פתוחה גם לסטארטאפים, למשרדי ממשלה, לעיריות ולבתי חולים ואפילו משטרת ישראל קיבלה מענק"

ההשקעה וההחזר מקרן המופ האירופית במיליוני יורו

שלו מציינת כמה יתרונות להשתתפות בתוכנית, בהם נגישות לשווקים אירופים והאפשרות לצבירת מוניטין, אך בראש ובראשונה, קבלת מענק כספי גבוה ללא תמורה, ללא ויתור על זכויות יוצרים וללא שיתוף ברווחים או בהצלחות עתידיות. מרבית החברות העסקיות שמשתתפות בתוכנית פועלות כחלק מקונסורציום בינלאומי של חברות וכך הן חשופות לידע נרחב בתחום, רגולציה, תשתיות מחקר וכן למודיעין עסקי – היכרות עם לקוחות, ספקים ומתחרים. ב־ISERD אומדים את ערך הידע המופק מביצוע פרויקט ועומד לרשות החברה הישראלית לפי ממוצע של 30% מהמימון הכולל של הפרויקטים. 'ערך הידע' (IP) הוא שקלול של התשובות לשאלה: "אילו היית צריך להשיג את הידע הרלוונטי לצורכי החברה בכוחות עצמך, או ברכישה ממקור חיצוני, כמה זה היה עולה לך?".

2

שלא במפתיע, הסטארטאפים הישראלים המעטים שזיהו את ההזדמנות קשורים לאקדמיה הישראלית. כך למשל, את הסטארטאפ דיאדיק סקיוריטי, שפיתח פתרון תוכנה המאפשר להגן על מפתחות הצפנה, סיסמאות ואמצעי זיהוי ביומטרי גם במהלך השימוש בהם, מוביל פרופ' יהודה לינדל מאוניברסיטת בר אילן. חברת ACE שפיתחה מערכת משחקים לאימון המוח המסייעים לשחקני הוקי וכדורגלנים לשפר את הישגיהם על המגרש, מבוססת על מחקרים של פרופ' דניאל גופר מהטכניון. מאחורי חברת ניניספיץ', המשתמשת בכספי המענק האירופי כדי להיות המערכת התומכת הראשונה למדידת גמגום עבור קלינאי התקשורת, עומד, בין השאר, פרופ' עופר אמיר, המשמש כראש החוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל אביב. סטארטאפ ישראלי נוסף שצמח מהאקדמיה ונעזר בכספי המענק האירופי הוא בלקין לייזר שייסד פרופ' מיכאל בלקין מאוניברסיטת תל אביב, שמפתח מכשיר להצבה במרפאות עיניים המבצע ניתוח לייזר אוטומטי, בשנייה אחת, ללא צורך במומחיות, וניתן כטיפול שנתי המעכב גלאוקומה – מהגורמים המובילים לעיוורון בעולם.

תוכנית הוריזון 2020 אינה מרבה להופיע בכותרות. אולם ב־2013 היא זכתה לסיקור נרחב כתוצאה ממשבר דיפלומטי שהתעורר עקב דרישת האיחוד להחריג את השטחים מעבר לקו הירוק מתחולת ההסכם של ישראל. "גם כיום לא ניתנים מענקים למוסדות מחקר מעבר לקו הירוק, והשינוי יהיה בעיקר הצהרתי מבחינת ישראל והחוקרים הישראלים", הסבירו אז מקורות באיחוד האירופי. לדברי שלו, "כל האינדיקציות שלנו מראות שכיום המענקים ניתנים על סמך מצוינות מדעית. החשש שלנו הוא שברגע שיתחילו להיות שיקולים כאלה, נתחיל להיות אירוויזיון".

גוש אירופי גדול

3

מואדס, 47, מהנדס אזרחי בהכשרתו, מכהן בתפקידו באיחוד האירופי מאז 2014. הוא נולד בבז'ה שבדרום פורטוגל, וגדל במשפחה קשת יום לאם תופרת ולאב עיתונאי קומוניסט. כשהשתתף בתוכנית חילופי הסטודנטים האירופית Erasmus, הגיע לפריז ושם פגש במי שהיתה לאשתו. במשך השנים חי בלונדון, שם נולדו שני ילדיו; ובבוסטון, שבה השלים לימודי MBA באוניברסיטת הרווארד. כעת הוא מתגורר בבלגיה במסגרת תפקידו בנציבות. את דרכו המקצועית החל בחברת המים והאנרגיה הצרפתית סואז (Suez), ולפני שפנה לפוליטיקה עבד כיועץ בגולדמן סאקס, וניהל חברת ייעוץ בתחום הנדל"ן.

ב־2011 נבחר מואדס לפרלמנט בפורטוגל כחלק ממפלגת הימין. "אני חלק ממה שאנחנו מכנים 'המפלגה הסוציאל־דמוקרטית'", הוא מסביר. "בפורטוגל לכל המפלגות יש שם שמאלי, כי היתה לנו דיקטטורה ימנית – ולכן הכי ימין אצלנו זה 'מפלגת המרכז', המפלגה שלי היא בימין המתון, ומשמאל לנו נמצאים הקומוניסטים". במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה הוא היה אמון על המשא ומתן להסדר החילוץ שבו הוענק לפורטוגל סיוע בפירעון חובותיה בסך 78 מיליארד יורו.

על מפעל המענקים של האיחוד האירופי אומר מואדס: "ה־ERC קיימת רק עשר שנים, וחוקרים שקיבלו תמיכה מהתוכניות השונות בתקופה הזו כבר זכו בשישה פרסי נובל, חמישה פרסי וולף וארבעה מדליות פילדס. הפרויקטים הולידו כ־100 אלף מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים, יותר מ־5,500 מהם באחוזון העליון של כתבי העת המצוטטים בעולם. כלומר, בפעם הראשונה אירופה מתעלה על ארצות הברית בנוכחות בכתבי העת המובילים".

התחרות מול ארצות הברית היא נקודה כואבת עבור האירופים, ולא בכדי שב מואדס ומזכיר את תגלית כוכבי הלכת מעל כל במה אפשרית. אחת מהמטרות המרכזיות של האינטגרציה האירופית היתה להקים גוש כלכלי גדול שיוכל להתמודד עם הכלכלה האמריקאית, ולהפוך את אירופה למובילה בזירה הבינלאומית בתחומים נוספים. המצוינות המדעית האירופית היא מובילה, אך הרוח היזמית פחות – אירופה בולטת בעיקר ברגולציה על ענקיות כמו פייסבוק וגוגל, ולא בהצמחתן של חברות כאלה. גם ענף ההון סיכון האירופי אינו מתקרב לסדרי הגודל המוכרים בארצות הברית או בישראל. סטארטאפים אירופיים גייסו ב־2016 הון מצטבר של כ־18 מיליארד דולר, לעומת כ־5 מיליארד דולר שגויסו באותה שנה בישראל לבדה – 27% מהסכום. סטארטאפים אמריקאים גייסו בשנה זו כ־60 מיליארד דולר.

4

"האיחוד האירופי אחראי לכשליש מהמחקר בעולם, אבל אין בו הרבה חברות חדשניות", אומר מואדס. "מספר חברות הצמיחה באירופה – ובפרט 'חדי הקרן', חברות טכנולוגיה שהצליחו להגיע לשווי של מיליארד דולר – הוא נמוך: 18 בלבד, לעומת 99 בארצות הברית ו־43 בסין. אנחנו חייבים להשתפר ולהיות שחקנים דומיננטיים יותר בגל הבא. להצמיח פייסבוק, גוגל או אפל משלנו. הדיגיטציה מורידה חסמי כניסה למגזרים מסורתיים כמו תחבורה, בריאות, מזון ואנרגיה, היא יוצרת מודלים עסקיים חדשניים לעסקים קיימים ושמה את המשתמשים במרכז. אירופה חזקה במגזרים המסורתיים ובגיוון של המשתמשים שלה".

מואדס מנסה לשנות את המצב באמצעות התאמת תוכנית המו"פ הציבורית לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs), שמסוגלים כיום להתמודד בעצמם ולבקש מענק בלי צורך לחבור לקונסורציום כבעבר. בנוסף, בשנה הקרובה יבוצע מעבר משיטת ה"קול קורא", שלפיה הנציבות האירופית הגדירה רשימת נושאים שעבורם ניתן לקבל מענק (Top Down), לשיטה שאינה מגבילה את תחומי העיסוק של החברות (Bottom Up). כמו כן, הוא פועל להקמת רשות חדשנות אירופית (EIC) שתתמוך בחברות בתחומים עתירי סיכון שהמשקיעים חוששים להיכנס אליהם.

"בהמשך הדרך נצטרך גם להתאים את הרגולציה למטרות שלנו. יש אצלנו יותר מדי תקנות ומסים שמרחיקים את המשקיעים וקרנות ההון סיכון מהחברות האירופיות", אומר מואדס. "אנחנו צריכים ליצור חלומות שיהפכו את האזרחים שלנו לגאים. להיות הראשונים שירפאו את מחלת האלצהיימר, להיות הראשונים לעבור מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית, ולהתחבר לאנשים באמצעות מטרות שייצרו תכלית".

בלומברג

אם תעקוב אחר סיקור תעשיית ההייטק בישראל, תוכל לקבל רושם שזה עולם שבו יש רק חלומות גדולים ואקזיטים מהירים. הסברה היא שכתוצאה מכך נכנסים לענף יזמים שלא מבינים במה הדבר כרוך. אולי טיפוח חלומות אינו הפתרון?

5

"הייפ זו בעיה כלל־עולמית, אבל זה הסיפור הקלאסי של יזמות – הרבה מנסים ומעט מצליחים. אני חושב ששוק העבודה השתנה – פעם היית הולכת לעבודה ונשארת בה במשך שנים. כיום, חלק מהשנים את תעבדי בשביל מישהו ובחלק אחר של החיים את תעבדי בשביל עצמך. החלק הזה יכול להיכשל או להצליח, אבל צריך למכור חלומות וסיפורי הצלחה כדי שיותר אנשים יקבלו אומץ וינסו, כי הדבר המתסכל באמת הוא לא לנסות ולאו דווקא להיכשל. זו למעשה אחת התכונות החשובות שהאירופים צריכים לקחת מהישראלים".

כישלון?

"כן. מה שתמיד מרשים אותי כשאני מגיע לישראל הוא שהיזמים שלכם לא מפחדים להיכשל. אני מאמין שזה נובע מתרבות ה"ראש גדול" ששמה דגש על אלתור יותר מאשר על משמעת, ומעודדת אנשים להיות נועזים ולעשות את מה שהם חושבים שהכי נכון לעשות. זו התכונה שמאפיינת יזמים מצליחים. המדע והעסקים האירופים הם שמרנים יותר, והאנשים לא להוטים לקחת סיכונים. יש לכך כמובן סיבות אובייקטיביות – בישראל תהליך העברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה הוא חלק יותר, ומלווה בתמיכה ממשלתית".

ומה יכולים הישראלים ללמוד מהאירופים?

"פתיחות. זה לא במקרה ששלושת היעדים המרכזיים שלי הם מדע פתוח, חדשנות פתוחה ופתיחות לעולם. יש לנו את תוכנית המו"פ הרב לאומית הגדולה ביותר, והשקופה ביותר. ורגולציה חזקה להגנה על הזכויות והיושרה של המדענים".

6

ישראל מצליחה להכניס 1.3 יורו על כל יורו שהיא מוציאה מהקופה המשותפת, כך שמהצד השני מישהו מפסיד כסף. האם אין מתח בין המדינות שמשתתפות בתוכנית בנוגע לניצול התקציב?

"הרבה מדינות באירופה משקיעות בתוכנית יותר כסף ממה שהן מחזירות במענקים. פורטוגל, למשל, השקיעה במשך שנים יותר כסף משקיבלה, אבל הנקודה היא לא כמה שמתי וכמה לקחתי, אלא יצירה של משהו שהוא מעבר לכסף. כשמדען מבולגריה ומדען מקיימברידג' עובדים ביחד, מתקבל ערך שהוא גדול יותר מכסף. להוריזון 2020 מוקדש רק חלק קטן מתקציב האיחוד האירופי – 7.5%, שנועדו ליצור סביבה תחרותית בין מדינות מפותחות. כי כשאתה מתחרה, אתה נהפך מוצלח יותר.

"כשחוקרים אקדמאים מקבלים את הפרס של ה־ERC הם מרגישים שהוא יוקרתי, וזה עוזר ליצור דינמיקה של מצוינות וגאווה. ה־ERC הוא ייחודי הודות לגישה המבוססת על מצוינות טהורה במדע ועיוורון גיאוגרפי. כשהענקתי את המענק ה־5,000 למדען קרואטי, הוא אמר לי ש'החלק הטוב ביותר של המענק הוא הידיעה שקיבלתי אותו כי אני הטוב ביותר בתחום שלי'. בנוסף, זו דוגמה לדיפלומטיה מדעית – שימוש בשיתופי פעולה בין מדינות כדי לטפל בבעיות משותפות וליצור שותפויות בונות".

אתה מדבר הרבה על דיפלומטיה מדעית, על קרבה והיכרות, אבל הרבה משיתוף הפעולה הוא בכלל וירטואלי, דרך האינטרנט.

"לא צריך קשר פיזי קבוע – ומדע לא עושים דרך האינטרנט, אלא משתפים פעולה כצוות. הדרך שבה עושים מדע שונה מאשר לפני עשור או שניים. רוב הצוותים הבינלאומיים נפגשים לעתים נדירות ופועלים כמעבדות נפרדות שיוצרות קשר ביניהן. אשתי היא חוקרת ועובדת עם פרופסור בארצות הברית, והם רואים זה את זה אחת לשנה, אבל הקשר שלה אתו קרוב מאוד, ואולי קרוב יותר מהקשר שלה עם אנשים שהיא רואה יומיום בעבודה". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות