תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תור ה-Y: הנתונים שלא הכרתם על דור המילניאלז הישראלי

לכתבה
פסטיבל קוצ'לה בקליפורניה. כרטיסי האשראי נשלפים במהירותרויטרס

מתחתנים? מתגרשים? קונים או שוכרים דירה? וכמה ילדים הם מביאים לעולם? בישראל יש 1.8 מיליון מילניאלז - וככה הם חיים

2תגובות

בשנתיים האחרונות אי אפשר היה לחמוק מאופנת המילניאלז שהוזכרה כמעט בכל הקשר. עד אותו רגע קראו להם דור ה־Y, בפשטות, והתכוונו לילידי 1980־1995 (ויש מי שמותחים את ההגדרה הזו ומרחיבים את גבולותיה).

בעולם, זהו דור בעל כמה תכונות שמבדלות אותו מקודמיו: זהו הדור הראשון שהתבגר בעולם דיגיטלי והוא ממהר לאמץ טכנולוגיות חדשות. רשתות חברתיות וסמארטפונים הם מצרכים בסיסיים עבורו, ממש כמו מים וחשמל, ומשמשים אמצעי התקשורת העיקרי שלו עם העולם. המילניאלז נחשבים דור משכיל וליברלי מקודמיו, שתומך למשל בלגליזציה של סמים קלים ובזכויות להט״בים, ודתי פחות.

מגזין וומן אפריל

הכתבה מתפרסמת בגיליון אפריל של TheMarker Women

זהו דור שמתחתן בגיל מאוחר יותר ומביא לעולם ילדים בגיל מתקדם יותר בהשוואה לדורות לפניו. הוא מאופיין בהתנהלות צרכנית שונה: הצעירים עורכים סקרי שוק מקדימים באינטרנט ושם גם עושים חלק גדול מהקניות שלהם. זהו גם דור שמקפיד על תזונה בריאה, עוסק יותר בספורט ומעריך איכות חיים.

הקריירה חשובה מאוד למילניאלז, אבל בניגוד להוריהם, הם ויתרו על היציבות התעסוקתית לטובת סולם ערכים אחר. שכבת גיל זו מעריכה אצל המעסיק מאפיינים כמו שילוב אוכלוסיות מגוונות, גמישות בשעות העבודה, תרבות של משוב אישי וקריירה גלובלית. בינתיים, המילניאלז, שמציבים את הצרכים שלהם לפני אלה של המעסיק, לא מרגישים שהארגונים מצליחים לעמוד בהבטחה ולספק להם את האיזון והגמישות שהם מחפשים. מעסיקים צריכים לחזר אחריהם ולהפוך את מקום העבודה למשמעותי עבורם.

כתוצאה מכך, זהו דור שמתאפיין בהחלפה תכופה של עבודות: לפי סקר עולמי של חברת הייעוץ PwC, 38% מהמילניאלז המועסקים מחפשים עבודה באופן פעיל, ו־43% מהם ״פתוחים להצעות״. רק 18% מצפים להמשיך לעבוד עבור המעסיק הנוכחי שלהם לטווח ארוך. גיבורי התרבות של הדור הזה הם דמויות המאופיינות ברוח יזמית, כמו למשל סטיב ג׳ובס.

כמי שהתבגרו בצל התפוצצות בועת הטכנולוגיה בשנת 2000 ונכנסו לשוק העבודה בסמוך להאטה הכלכלית של 2008, המילניאלז ספגו פגיעה בקריירה וברווחה הכלכלית שלהם. הם נכנסו לשוק עבודה שאופיין בשיעורי אבטלה גבוהים במיוחד של צעירים, בייחוד באירופה. כתוצאה מכך, זהו דור שמרוויח פחות, חוסך פחות, ובחלקים שונים של העולם, גם נאלץ ברובו להמשיך ולגור עם ההורים – לא מתוך בחירה אידאולוגית, אלא פשוט כי אין לו ברירה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית, 15% מבני 25־34 בארצות הברית גרו עם הוריהם לפני שנה, ובבריטניה השיעורים דומים. בחלק ממדינות אירופה, יותר מ־50% מהמילניאלז עדיין גרים עם ההורים.

באופן כללי, הם מחזיקים פחות נכסים בבעלותם, בין אם מכורח ובין כאורח חיים. אחרי הכל, לרבים מהם אין אמצעים לרכוש דירות; ומנגד, הטכנולוגיה מאפשרת להם להשתמש בנכסים כשירות, לפעמים במודלים של כלכלה שיתופית, בתחומים כמו תחבורה (אובר), משרדים (WeWork) ומוזיקה (ספוטיפיי, אפל מיוזיק).

בעולם מתייחסים למילניאלז כאל נרקיסיסטים, מפונקים וחומריים. מכנים אותם ״דור הפיטר פן״ כי הם לא רוצים להתבגר ו״דור השכירות״ (Generation Rent) כי יותר ויותר מהם נדרשים לשכור דירות. לכן, לא פלא שסקר של חברת המחקר Pew מ־2015 מצא שרוב המילניאלז שונאים את הכינוי הזה.

ואולם, חשוב מאוד להבין אותם ואת המניעים שלהם – אחרי הכל, הם נחשבים לדור הגדול ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. לפי הערכות של Pew, ב־2016 השתייכו כ־75 מיליון אמריקאים לקבוצת הגיל הזו – ועברו לראשונה את דור הבייבי בומרס. מעתה, חלקם באוכלוסייה יגדל ויילך.

בישראל זוהי כבר קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר בגילאי העבודה, ולפי PwC מילניאלז כבר מהווים רבע משוק העבודה האמריקאי, חצי מאוכלוסיית הודו, ועד 2020 יהיו מחצית מכוח העבודה בעולם. במילים אחרות, הבנה של המילניאלז קריטית לכל מי שעוסק בגיוס עובדים, שיווק או השקעות, או מעוניין להבין לאן מועדות פניו של שוק העבודה בעשורים הקרובים.

בפרויקט זה ניסינו למפות את דמות המילניאלז, ובייחוד אלה הישראלים. בשעה שחלק מהסממנים של דור ה־Y בעולם קיימים גם בישראל, כמו עלייה בגיל הנישואין ובעלות פוחתת על דירות, יש גם נקודות שוני. כך למשל, ישראל כמעט ולא הושפעה מההאטה הכלכלית ב־2008 והדור הצעיר לא נתקל בבעיות אבטלה כשניסה להשתלב בשוק העבודה. עם זאת, ישראל היא גם מדינה שמרנית, שבה באופן מסורתי ישנה הערכה למקומות עבודה שמבטיחים קביעות ויציבות תעסוקתית.

סממן ייחודי שמאפיין את המילניאלז הישראליות הוא עלייה בפריון – גם אם הילודה נדחית לשלב מאוחר יותר בהשוואה לדורות הקודמים (וממילא ישראל היא שיאנית עולמית בילודה). יש לכך השפעות מהותיות על ניהול הקריירה של הישראליות בנות דור זה. בנוסף, בניגוד לעולם, בישראל לא רואים עלייה בהשכלה של דור המילניום.

רוב העובדים במשק

התפלגות האוכלוסייה בישראל

1.8 מיליון אזרחים בישראל נמנים על קבוצת הגיל המכונה מילניאלז. ההגדרה המקובלת כוללת בקבוצה זו את ילידי 1980 עד 1995. הגדרות אחרות מתחילות את הספירה ב־1982 או כוללות בה בני 20־35, אך בגלל השירות הצבאי בישראל, הכניסה לגיל העבודה מתרחשת בגיל מאוחר יותר ומשפיעה על מאפייני דור זה. ב־2014, קבוצת בני 20־34 היוותה 30% מהאוכלוסייה בגיל העבודה בישראל, כלומר 15 שנה ומעלה, לפי עיבוד לנתוני הלמ״ס – בהשוואה לכ־31% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית ו־34% מכוח העבודה האמריקאי מעל גיל 18, לפי נתוני Pew. המילניאלז מהווים את קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל בגיל העבודה. 872 אלף נשים נמנות על קבוצת גיל זו, ו־887 אלף גברים משתייכים אליה. 73% מהאוכלוסייה בגילי 20־34 היהודים ו־19% מוסלמים.

שוכרים דירות, לא קונים אותן

שיעור בעלות ושכירות דירות

אחד המאפיינים המרכזיים של המילניאלז, שמשפיע מאוד על מצבם הכלכלי ארוך הטווח בארץ ובעולם, הוא סוגיית הבעלות על דירות. באופן מסורתי בישראל, זוגות צעירים שהתחתנו קנו גם דירה – לעתים קרובות בהשתתפות כספית של ההורים. אלא שהנתונים מראים שבקרב הישראלים המשתייכים לדור המילניאלז חל שינוי, ופחות זוגות נשואים רוכשים דירות – ככל הנראה בעקבות עליית מחירי הדיור ולא רק בגלל שינוי תרבותי־דורי והעדפת גמישות וניידות.

בקרב הקבוצה הצעירה יותר של המילניאלז, בני 20־29, לא חל שינוי דרמטי בדפוסים בשני העשורים האחרונים, ומעניין לראות שדווקא שיעור הרווקים בקבוצת גיל זו שיש דירה בבעלותם עלה מאז 1997 בכ־5% והגיע ל־55.5% ב־2015.

הקבוצה שמצבה השתנה בצורה המהותית ביותר היא זו של הנשואים בגילי 30־39, שנמצאים עמוק בפיתוח קריירה שלהם ובתחילת גידול המשפחה. שיעור בעלי הדירות בקבוצה זו ירד באופן חד מ־74.3% ב־1997 ל־60.3% ב־2015, במקביל לעלייה בשיעורי השכירות. בארצות הברית רואים מצב דומה, ולפי מחקר של Pew, מאז שנות ה־70 ירד בהתמדה שיעור האמריקאים הנשואים בגילי 18־31 החיים בנכס בבעלותם.

הירידה בשיעורי הבעלות על דירות בקרב המילניאלז הישראלים היא מהותית במיוחד בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בה שיעור המתגוררים בדירות בבעלותם בממוצע הארצי הוא 67.6%, לעומת 26.7% שגרים בדירות שכורות. במילים אחרות, בשעה שדור ההורים של המילניאלז רכש נכסים והגדיל את מספר הדירות להשקעה שברשותו,  זוגות צעירים חדשים מתקשים לרכוש דירה ונאלצים למצוא פתרונות חלופיים – מגורים עם ההורים או תשלום שכר דירה כל חייהם.

אשרי, רווקה אני

גיל ממוצע בנישואין ראשונים

אחד המשתנים המרכזיים המשפיעים על התנהלות המילניאלז, ובוודאי הנשים שבהם, הוא מצבם המשפחתי. הרכב התא המשפחתי וההורות משפיעים על בחירות אישיות, כלכליות ומקצועיות. בעשורים האחרונים עלה גיל הנישואין בישראל, הן לחתנים והן לכלות. עם זאת, בישראל, המילניאלז מתחתנות בגיל צעיר בהשוואה למקבילותיהן בעולם. במקביל לעלייה בגיל הנישואין, זוגות צעירים חיים כיום יותר יחד לפני החתונה. במחצית מהזוגות שחיים ביחד אך לא נשואים בישראל, שהם כ־43 אלף זוגות, האישה בת 35 ומטה. ל־14% מהזוגות הצעירים שחיים יחד ללא נישואין יש ילדים. עם זאת, בישראל הנטייה היא עדיין להתחתן: מתוך הזוגות שחיו ביחד בישראל ב־2015, 5% בלבד היו לא נשואים. זהו שיעור נמוך בהשוואה למדינות כמו דנמרק (26% מהזוגות) ושוודיה (32%).

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין, תקופת הרווקות של המילניאלז מתארכת ובמהלכה הם יכולים ללמוד יותר, להתקדם מבחינה מקצועית ולעתים גם לקחת יותר סיכונים. בשנים 1970־2014, עלה שיעור הרווקות היהודיות בגילי 25־29 מ־13% בלבד ל־50%. לעומת זאת, שיעור הרווקים היהודים באותה קבוצת גיל עלה באותן שנים מ־28% ל־65%. ערים שמאופיינות בריכוזי רווקות גבוהים בקבוצת גיל זו  הן תל אביב, קריית טבעון ואבן יהודה.

המילניאלז יולדות יותר, ובגיל מאוחר יותר

ישראל היא שיאנית ה־OECD בילודה, עם 3.09 ילדים לאישה בממוצע. נתון מעניין לגבי דפוסי הילודה של האמהות מדור המילניום הוא שהן אמנם יולדות יותר ילדים מאשר אמהות בעשורים לפני כן, אבל מתחילות בכך בגיל מאוחר יותר. להחלטות בתחום ההורות יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת ניהול הקריירה של נשות הדור, שמקדישות את שנות ה־20 לחייהן ללימודים ולקריירה, ובעשור הבא מקימות משפחה.

שיעור פריון

הנתון המפתיע הוא שבשנים האחרונות חלה עלייה דווקא בשיעור הפריון של נשים יהודיות: מרמה של 2.6 ילדים לאישה בשנות ה־90 והעשור הראשון של שנות האלפיים, ל־3.04 ב־2015. ניתן היה להניח כי ילודת הנשים החרדיות משפיעה על תמונת המצב, אך בלמ״ס מסבירים שהעלייה נובעת מעלייה במספר הלידות של נשים בגילים מבוגרים יותר המשתייכות לדור המילניום. כמו כן, שיעור האמהות היהודיות שילדו בפעם הרביעית ומעלה ב־2015 כמעט ולא השתנה, ועלה ב־1% בלבד.

בדור המילניום גיל לידת הילד הראשון עלה ביותר משנתיים בהשוואה לשנת 2000, לגיל 28.6. לפי הנתונים שיא הילודה של נשים יהודיות מגיע כיום בגילי 30־35, בעוד שב־1985 השיא היה בגילי 25־29.

השינוי הגדול ביותר הוא בקרב הנשים הערביות, שמספר הלידות שלהן ירד דרסטית: מ־6.8 ילדים לאישה ב־1975, דרך 4.3 ילדים ב־1996 ועד 3.13 ב־2015 – מספר קרוב לזה של הנשים היהודיות. בלמ״ס מצביעים על כך שהירידה בילודה אצל הערביות התרחשה יחד עם דחיית גיל הנישואין והלידה הראשונה.

נשות המילניאלז: "עידן חדש של כישרון"

הרגלי תעסוקה דור ה-Y

בני ובנות דור המילניום מביאים שאיפות חדשות לשוק העבודה: חשוב להם לאזן בין חיים ועבודה, הם אמביציוזיים יותר, משכילים יותר (לפחות בעולם) וחלקם בשוק העבודה גדל והולך – ולכן חשוב לאפיין ולהבין אותם. כיום הם הקבוצה הגדולה ביותר בגיל העבודה. "בשיחות בין חברים עולה העיסוק במסלול הקריירה", אומרת אנה, בת 32 ממרכז הארץ. "כולנו אקדמאים במשרות מלאות, ולפעמים נדמה שאנחנו מתחילים עבודה רק מתוך חישוב של מה נוכל להשיג בתפקיד הבא, בזמן שמעסיקים עדיין מדברים איתנו על מחויבות לטווח ארוך".

בישראל רוב בני קבוצת הגיל הזו משתתפים בכוח העבודה, וזו גם התקופה שבה קיים הפער הקטן ביותר בין השתתפות נשים וגברים בכוח העבודה – 6.5% – וזאת למרות שזוהי גם התקופה שבה נשים נמצאות בשיא הפריון שלהן. בקרב האוכלוסייה היהודית קיים פער זניח בשיעור העובדים בגילי 30־34, אך באוכלוסייה הערבית 82% מהגברים, לעומת 37% בלבד מהנשים בקבוצת הגיל.

זהו גם השלב בו מתחילים להיווצר פערי שכר מגדריים שהולכים ומעמיקים: נשים בנות 25־34 הרוויחו בממוצע 44.6 שקל ברוטו לשעה (נתון שמבודד את פערי השכר המגדריים הנובעים מכך שנשים עובדות מספר נמוך יותר של שעות) ב־2015 – 92% מהשכר אותו מרוויחים הגברים, כך לפי עיבוד נתוני הלמ״ס.

חברת הייעוץ PwC פרסמה מחקר בינלאומי גדול על נשות המילניאלז בכותרת ״עידן חדש של כישרון״, ובו טענה שבנות הדור הן בעלות ביטחון גבוה יותר מתמיד ביכולתן להתקדם – ושהדבר החשוב להן ביותר אצל מעסיק הוא הזדמנויות קידום. סקר עולמי שערכה PwC הראה כי המילניאלז גם מחפשות אצל מעסיקים מדיניות של מגוון תעסוקתי.

הדו״ח מצביע על מחסור במודלים נשיים לחיקוי: מאחר ש־40% מכוח העבודה בעולם הוא נשים ופחות מ־5% מהמנכ״לים של חברות פורצ׳ן 500 הן נשים – 25% מהמילניאלז לא מרגישות שיש להן דמויות של מנהלות להזדהות איתן. ל־97% מהן חשובים איזון בין העבודה לחיים הפרטיים וגמישות. עוד מאפיין של הדור הוא השאיפה של 71% מהצעירות לעבוד מחוץ למדינה בה הן חיות ולפתח קריירה גלובלית.

הכנסה ממוצעת לשכיר

הדו״ח אפיין שלושה טיפוסי עובדות מילניאלז. הראשון הוא בעלות ניסיון של עד שלוש שנים, שהספיקו לעבוד אצל שני מעסיקים, רובן רווקות ובעיניהן הדבר האטרקטיבי ביותר אצל מעסיק הוא התקדמות בקריירה.

הטיפוס השני הוא של נשים בעלות ארבע עד שמונה שנות ניסיון שממוקדות בהתפתחות בקריירה ונמצאות בעמדות ניהול זוטרות עד בינוניות. גם הן עבדו באופן אופייני אצל שני מעסיקים וחמישית מהן השלימו תפקיד בינלאומי. רובן נשואות או חיות עם בן זוג ו־24% הן אמהות. הגורם שמושך אותן אצל מעסיק הוא שכר תחרותי ותמריצים פיננסיים.

הטיפוס האחרון הוא של בעלות ניסיון של תשע שנים ומעלה שממצבות את עצמן כמומחיות מובילות. אלו נמצאות בעמדות ניהול בדרג בינוני עד בכיר. רובן עבדו אצל שלושה מעסיקים, מחציתן אמהות, 31% הן המפרנס העיקרי במשק הבית, והמוטיבציה שלהן היא התקדמות בקריירה. 42% מהנשים בסקר, מכל הטיפוסים, מרוויחות שכר שווה לזה של בן זוגן.

שוק העבודה הישראלי עדיין מעריך יציבות תעסוקתית. כך למשל, בדירוג 100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן שמפרסם מגזין TheMarker בשיתוף BdiCoface, מדורגת חברת החשמל באופן מסורתי במקום הראשון, ואחריה דורגו בשנה שעברה גוגל ואינטל – חברות טכנולוגיות יציבות יחסית. עוד בולטים בדירוג בנקים וחברות ביטחוניות.

עם זאת, המילניאלז מזדהים עם חלק מהשאיפות שמבטאים חבריהם בעולם, למשל גמישות תעסוקתית ושאפתנות. לפי סקר Bdi, למילניאלז, ובייחוד לנשים, חשובה האפשרות לעבוד יום אחד מהבית, יותר מאשר לשאר האוכלוסייה. תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת BdiCoface, מסבירה כי הנשים טוענות שהעבודה בבית, בשעות בהן הילדים לא נמצאים בו, הן אפקטיביות יותר עבורן ומאפשרת להן להגיע לתפוקה גבוהה בלי לבזבז זמן בפקקים ובשיחות עם קולגות. כמו כן, יש מבחינתן ערך בבילוי זמן עם ילדיהן אחר הצהריים. התנודתיות התעסוקתית באה לידי ביטוי בכך ש־44% מהמילניאלז השיבו כי הם מחפשים עבודה מחוץ לארגון מדי פעם.

לפי הסקר, דור זה מגלה יותר עניין בקידום לתפקידי ניהול – שיעור המשיבים בחיוב לשאלה זו היה 59%. ינאי סבורה שייתכן שההבדל נובע מחוסר סבלנות או היעדר מודעות עצמית, או הכרה בניסיון ובידע הנדרשים לתפקידים הניהוליים. כמו כן, בסקר נמצא ששיעור העובדים הצעירים שמבקש העלאה בשכר גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כאשר הגברים נוטים יותר לבקש העלאות.

לומדים, אבל פחות

מקבלי תואר ראשון

האוכלוסייה הישראלית משכילה בהשוואה לעולם: ב־2014 דורגה ישראל רביעית מבין מדינות OECD בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית. 34% מהישראלים בגילי 25־64 הם בעלי השכלה אקדמית ו־14% נוספים הם בעלי השכלה על־תיכונית. בלמ״ס מציינים כי בשנים האחרונות חל תהליך אקדמיזציה, ומספר מקבלי התארים באוניברסיטאות ובמכללות צמח כמעט פי חמישה בשנים 1990־2015.

עם זאת, דווקא אוכלוסיית המילניאלז הישראלית, בגילי 25־34, משכילה פחות ממקביליה בעולם. לפי נתוני OECD, כ־35% מבני שכבת גיל זו בישראל הם בעלי תואר אקדמי, בדומה לשאר האוכלוסייה הישראלית ולממוצע המדינות המפותחות – אך נמוך ביחס למדינות אחרות שבהן מתחרה ישראל בתחומים עתירי ידע כמו הייטק, ובהן קוריאה הדרומית, הולנד, אירלנד, בריטניה, שוודיה וארצות הברית.

בלמ״ס טוענים כי המיקום הנמוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות נובע מכך שישראלים מתחילים ללמוד מאוחר בגלל השירות הצבאי, ואולם 70% מהסטודנטים לתואר ראשון ב־2014/5 היו בני  22־29 ו־57% מהסטודנטים היו נשים. מבין הסטודנטים לתואר שני 61% משתייכים לדור המילניאלז, ובאוניברסיטאות חלקם מהסטודנטים הוא 66.5%. בנוסף, 61% מהסטודנטים לתואר שני הם נשים.

בהשוואה לבני הדור שלמדו בשנות ה־90 וה־2000, המילניאלז לומדים פחות באוניברסיטאות, ויותר ויותר מהם מעדיפים את המכללות האקדמיות. גם בתחומי הלימוד המועדפים חל שינוי, בין היתר בעקבות עליית המכללות: בשנים 2000־2015 חלה ירידה משמעותית בשיעור מקבלי תואר ראשון במדעי הרוח, ירידה קלה בשיעור מקבלי התארים במתמטיקה ומדעי הטבע וירידה בשיעור המסיימים תואר במשפטים. באותה תקופה עלה שיעור המסיימים תואר ראשון בהנדסה ואדריכלות. שיעור המסיימים תואר בעסקים ומדעי הניהול יותר מהכפיל את עצמו, ותואר זה היה לפופולרי ביותר במכללות האקדמיות – ובו בחרו רבע מהבוגרים שלהן. שינוי זה משקף בין היתר את הנטייה של המילניאלז לפנות לכיוונים יזמיים.

סימפטיה לתל אביב

מגורים לפי מחוז

המילניאלז הישראלים מתפזרים על פני המדינה כמו הוריהם ואחיהם הקטנים. אף שבעולם נטען שמילניאלז נוטים לעבור לערים הגדולות  ופחות לפרברים, בישראל אין הבדל משמעותי בין המקומות שבהם גרים הדורות הקודמים לאלה שאליהם מגיעים המילניאלז. נתון זה מתיישב עם המצב בארצות הברית, שם רואים שהמילניאלז נוטים להחליף פחות כתובות בהשוואה לכל דור צעיר קודם לכן. ההבדל היחיד שניתן לזהות, לפי עיבוד נתוני הלמ״ס, הוא שהדור הצעיר נוטה להעדיף את תל אביב על פני שאר ערי גוש דן. התנהגות זו זהה בקרב נשים וגברים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות