תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפחדים מטרור או מתחרות קשה? הסיפור מאחורי האיסור על מכשירים אלקטרונים בטיסות

לכתבה
נמל התעופה הבינ"ל בדובאיGreg White

התרעות על פיגועים? כך עשוי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסכל את האיום על פרת המזומנים של החברות האמריקאיות

24תגובות

שבוע החמישי להכשרתן, נשים שגויסו לתפקיד דיילות בחברת התעופה אמירייטס איירליין מבלות יום בדובאי עם פמלה מיצי. מיצי היא אמנית איפור ממלטה שבילתה 12 שנים בשחקים בעצמה. היא מקבלת את פני התלמידות בחלל הדרכות נטול חלונות שרוחבו שבעה מטרים, ולאורכו מראות המופרדות לפינות איפור באמצעות מסגרות תאורה, כמו חדרי הלבשה של פעם. התפקיד שלה הוא ללמד את המתלמדות איך אמירייטס מצפה שהן ייראו.

ההוראה שמטלטלת את ענף התעופה: בלי מחשבים בטיסות לארה"ב מהמזה"ת

נשים בצוותי אוויר, שמכונות כאן "בנות", נדרשות לאסוף את שיערן בתסרוקת הדוקה, רצוי אסופה בגומיית בד בצבע אדום כמו צבעי אמירייטס. האיפור דורש תהליך של שבעה צעדים, החל בפאונדיישן וקונסילר, וכלה בליפסטיק בגווני אדום שנקבעים מראש. בחלק האחורי של הכיתה יש שתי עמדות תצוגה של קרמים לפנים שאמירייטס מאשרת ל"עיצוב", "מיצוק" ו"בקרת קמטים", ול"פנים קורנות".

דיילות מתלמדות מקבלות טיפול פנים נוסח אמירייטס
Greg White

"יש לנו סטנדרטים בנוגע לטיפול בציפורניים", אומרת מיצי. הדבר נכון גם לגבי המשקל. אם דיילת נראית כבדה מדי, הממונים צריכים לדווח על חשדותיהם למחלקת הכושר והתזונה המרכזית. "והם מטפלים בזה", היא אומרת. מעט חומק מעיני המבקרים. בשלב שבו חברות הצוות מגיעות לכיתה של מיצי, הן כבר מתגוררות בדירות של אמירייטס ושומרות על שעות עוצר שקבעה בחברה, נוסעות לעבודה במיניבוסים של אמירייטס ומבקרות אצל רופאים של אמירייטס במרפאות של אמירייטס.

חברת התעופה שבסיסה בדובאי והבעלים שלה היא הממשלה, נהפכה לחברת התעופה הבינלאומית הגדולה ביותר בזכות שמירה מתמדת על אחיזתה – בעובדים, ביצרניות המטוסים ובשאיפותיה שלה. לאחרונה עיצבה החברה מחדש מטוס כדי להושיב בו 615 נוסעים – מספר שיא, והיא טסה בקו הארוך ביותר בעולם, טיסה אפית של 14,200 ק"מ מדובאי לאוקלנד, ניו זילנד. אמירייטס היא הקניינית הגדולה ביותר של מטוס הנוסעים המסחרי הגדול בעולם, איירבוס A380, שאותו היא מציידת בבר קוקטיילים ובמקלחות על הסיפון. בכל טיסה שיוצאת מדובאי, הצוות עובר בדרכו למטוס באולם שבצדו האחד מראות ובשני חלונות למסלולי ההמראה. חלל זה, האחרון בדרכם של אנשי הצוות למטוס, מאפשר להם לבחון את עצמם ולוודא שהם מסודרים עד שלמות כשברקע מטוסי אמירייטס על המסלולים שבבעלות הממשלה. זוהי אמירייטס, בדימוי אחד: זוהר ושאפתנות המושגים באמצעות שליטה מוחלטת.

מאז 1985 גדלה אמירייטס מחברה של שני מטוסים על מסלול יחיד במדבר לכוח שכל תזוזה שלו מעוררת גלים בענף התעופה הגלובלית. צמיחתה של החברה בלתי נפרדת מזו של דובאי – שתיהן קוראות תיגר על כוח הכבידה, הפיננסי והפיזיקלי. יו"ר החברה הוא השייח' אחמד בן סעיד אל מכתום, דודו של שליט דובאי. הוא גם מנהל את רשות שדות התעופה, הרגולטור על הענף, ואת הבנק הגדול בעיר, למקרה שאמירייטס תיזקק אי-פעם להלוואה.

סימולטור A380 ליד בריכה לאימוני רפסודה
Greg White

במדבר המשתרע במרחק חצי שעה נסיעה מגורדי השחקים של העיר ומרכזי הקניות שלה, הממשלה בונה מרכז ענק של חמישה מסלולי המראה בהשקעה של 32 מיליארד דולר, התפור בדיוק למפרט של אמירייטס. שאיפותיו עולות בקנה אחד עם שמו: התחנה המרכזית העולמית של דובאי. הפרויקט יאפשר ל־220 מיליון נוסעים לטוס מדי שנה, פי ארבעה מאשר ב־JFK בניו יורק כיום. כשני שלישים מהאנושות חיים בטווח טיסה של שמונה שעות משדה התעופה הזה. ותיקי התעשייה סבורים כי עלייתה של אמירייטס מעוררת כבוד. "אמירייטס חסרת תקדים", אומר טוני טיילר, לשעבר המנכ"ל של קתאי פסיפיק מהונג קונג. "מעולם לא היה דבר גדול כמוה".

אולם ככל שאמירייטס מכתיבה יותר סטנדרטים של טכנולוגיה ומותרות, וגם מגדילה את טווח הטיסה, היא מגלה שיותר דברים נמצאים מחוץ לתחום שליטתה. כמי שהימרה בגדול של צמיחתו של מה שכלכלנים מכנים "הדרום הגלובלי" – המזרח התיכון, אפריקה, דרום אסיה ואמריקה הלטינית – חברת התעופה נמצאת בסיכון אם השווקים המתעוררים האלה לא ממש יתעוררו. במאי דיווחה אמירייטס על הירידה הראשונה בתולדותיה בהכנסה השנתית, והיא מקצצת בחלק מתוכניתיה לצמיחה לנוכח הביקוש הנחלש מאפריקה שמדרום לסהרה, טורקיה וברזיל. החולשה גורמת לאנליסטים בתעשייה לתהות כיצד תמלא אמירייטס את המספר העצום של מטוסים שהזמינה. החברה חתמה על הסכם לרכוש 50 מטוסי A380 ו־174 מטוסי בואינג 777, בנוסף ל־92 ו־148 שכבר יש לה מדגמים אלה, בהתאמה. לשם השוואה, בריטיש איירווייס מפעילה 12 מטוסי A380 ולאמריקה איירליינס, דלתא ויונייטד אין אף לא אחד.

האיום הגדול ביותר צפוי כנראה מארצות הברית, שם נמצא שוק התיירות הרווחי ביותר בעולם, שבו התרחבה אמירייטס באגרסיביות. היא טסה ל־11 ערים, כולל אורלנדו, בוסטון, סיאטל ודאלאס. שלוש חברות התעופה הגדולות בארצות הברית, ובראשן דלתא, מובילות קמפיין אגרסיבי נגד אמירייטס ומתחרותיה הקטנות יותר מהמפרץ, אתיחאד איירווייס וקטאר איירווייס, המכונות ME3. חברות התעופה האמריקאיות מנסות לבלום את גישת המתחרות מהמפרץ לשדות תעופה אמריקאיים, אלא אם כן יבוטלו "הסובסידיות הלא הוגנות" שהן מקבלות. הטיעון לפיו זרים עמוקי כיסים מאיימים על משרות אמריקאיות באמצעות הצפת השוק במושבי טיסה מסובסדים, נחשב בעבר כמופרך, אך כעת הוא עולה בקנה אחד עם השקפת עולמו של הנשיא דונלד טראמפ.

האתגרים הללו הופכים את העולם לפחות ופחות ידידותי לחברה שפרויקטי השיווק שלה מבוססים על תחזיות לגלובליזציה מסבירת פנים. עלייתם של טראמפ ודומיו הופכת את הפרסומת של אמירייטס והאתוס התאגידי שלה לצורם לרוח התקופה החדשה: "המחר חושב שגבולות זה כל כך אתמול".

נשיא אמירייטס קלרק
Greg White

ב־1984 דובאי היתה נסיכות נחשלת. אחת משבע ערי-מדינה שהרכיבו את איחוד נסיכויות המפרץ, כשהשליט שלה שייח' ראשיד בן סעיד אל־מכתום ובנו מוחמד החליטו להקים חברת תעופה. שנה אחרי כן הוקמה אמירייטס עם הון ראשוני של 10 מיליון דולר וכמה מטוסי סילון שהוחכרו מפקיסטן, ותחת הנהגתם של שני בריטים, מוריס פלנגן וטים קלרק. היא טסה ליעדים אזוריים לפני שביצעה את הטיסות הראשונות שלה ללונדון ב־1987.

ראשיד, יליד 1912, אהב לומר כי אביו רכב על גמל וכעת הוא נוסע במרצדס ובנו בלנדרובר של פלייבוי – אך נינו יחזור לגמל אם דובאי, שאינה עשירה בנפט כמו שכנתה אבו דאבי, לא תמצא מקורות הכנסה אחרים. החזון שלו היה להפוך את העיר לשער כניסה למזרח התיכון, מרכז מסודר לעסקים ותיירות – כמו סינגפור, רק יבשה יותר (בכל מובן). העיר, שהתחילה את דרכה כחברה כפרית דלת אוכלוסייה, נדרשה ללבוש פנים זרות: בנגלדשים יבנו את גורדי השחקים, פיליפינים יאיישו את המסעדות, בריטים ינהלו את חברות הייעוץ, ואיראנים, מצרים, סעודים והודים עשירים ימלאו את דירות היוקרה ויקנו את היאכטות. דובאי תשמש להם כקרקע נייטרלית לבילויים, עבודה ועסקות. הממלכה היתה חלוצה של מודל המדינה כחברת השקעות פרטיות ממונפת מאוד, שמפתחת ומחזיקה בנמלים, קניונים, מלונות, וחשוב מכל – חברת תעופה מובילה שמביאה את העולם לפתחה.

ארוחות לנוסעים של אמירייטס
Greg White

אמירייטס מתעקשת שמעולם לא נהנתה מסובסידיות לאחר המענק הראשוני שקיבלה, אך ברור לכל שהיא פועלת בסביבה שמעוררת קנאה וזעם בקרב חברות תעופה מערביות. בתור התחלה, דובאי זכתה בלוטו הגיאוגרפי. מהיבט של דלק וזמן, המפרץ הפרסי הוא המקום היעיל ביותר על פני האדמה לקשר את אירופה עם דרום־מזרח אסיה ואוסטרליה, ואת ארצות הברית עם הודו. שביתות ומחאה אינן בעיה – אסור להתאגד, והזכות לחופש דיבור והתכנסות מוגבלת מאוד. מיסי התאגידים והמס על הכנסה הם אפס. ובנוסף יש יתרונות של היותה התאגיד החביב על שליט אבסולוטי שמילתו היא חוק, הלכה למעשה. בניגוד לנמלי התעופה הבינלאומיים היתרו ולוס אנג'לס, שם זכויותיהם של התושבים הסמוכים לישון ללא רעש מנועי סילון מוגנות, דובאי אינטרנשונל עובד במלוא הקצב 24 שעות ביממה, ומאפשר לאמירייטס להגיע לתזמון אופטימלי של זמני קישור בין טיסות עבור רשת שפרושה מבואנוס איירס ועד כרייסטצ'רץ', ניו זילנד. הערך הנערץ ביותר שלה הוא שימור נוסעים לטווח הארוך, ולא מזעור עלויות לטווח הקצר.

"מעולם לא מדדנו את השקעתנו במונחי תשואה דולרית", אומר סמנכ"ל התפעול עאדל אחמד אל רדהה, אחד מהבכירים בחברה, מעל כוסות זעירות של תה מתוק בחדרו במטה אמירייטס, סמוך לשדה התעופה. "הוד מעלתו תמיד אמר לנו, 'תבנו את המוצר הנכון'. זו המטרה שלנו".

שייח' מוחמד שנהפך לשליט דובאי ב-2006, מכונה לעתים על ידי בכירי אמירייטס "בעל המניות", עם מבט מודגש המופנה כלפי מעלה. השייח'ים השליטים אף פעם אינם רחוקים. במהלך ראיון עם אל-רדהה, עוזר נכנס בשקט ומניח לפניו פתק. "פגישה עם ה"מ בעשר". כמה דקות לאחר מכן מתנצל אל-רדהה ויוצא.

קרבה כזו למקור הכוח אפשרה לאמירייטס לשחק משחק קשוח עם המתחרות. ב-2010 קנדה דחתה בקשות מאיחוד הנסיכויות לאפשר לאמירייטס ואתיחאד לקבל זכויות נחיתה נוספות בטורונטו. האיחוד זעם, וסגר את המרחב האווירי שלו בפני שר ההגנה הקנדי בזמן שהיה באוויר, כך שהוא אולץ לבצע עיקוף. בנוסף היא נאלצה לפנות כוחות צבא קנדיים מבסיס בדובאי שם הוצבו כדי לתמוך בלוחמה באפגניסטן. מבקרים קנדים באיחוד נדרשו להוציא אשרות כניסה, ולשלם דמי כניסה של עד 754 דולר, אם כי התמרון חזר כבומרנג. ראש הממשלה אז, סטיבן הרפר, אמר לשריו שלא יאפשר להשתמש בחיילים ככלי משחק. זכויות הנחיתה של אמירייטס לא הוגדלו.

נמל התעופה בדובאי
Greg White

אולם כמעט בכל מקום אחר אמירייטס טסה בקיבולת מדהימה. תשעה מטוסי A380 נוחתים בלונדון מדי יום, חמישה בבנגקוק וארבעה בקנדי בניו יורק. בדרום אפריקה מקבלת יוהנסבורג נחיתות של ארבעה מטוסי 777 מדי יום, קייפטאון שלושה ודרבן אחד. טיסות יומיות לשלוש הערים הללו מחברות אמריקאיות? אפס, אפס ואפס.

במטה אמירייטס, הקיר לשמאלו של השולחן של קלרק מכוסה במפת עולם בגובה של 2.5 מטרים, בהיטל שאמריקאים אינם רגילים לו. התוצאה היא שהמפרץ הפרסי נמצא במרכז. "לויד בלנקפיין ישב בכסא הזה ואמר, 'אני רוצה את המפה הזו על הקיר שלי' אומר קלר. (מנכ"ל גולדמן סאקס סירב להגיב). לימינו של השולחן של קלרק יש חלון עם נוף מרשים לטרמינל 3 של אמירייטס, שלישיית אולמות ענק בצבע כסף ובצורת נקניקייה שמצטרפים לכדי הטרמינל הגדול ביותר בעולם.

קלרק, 67, שבילה יותר מ-30 שנה באמירייטס, התמנה לנשיא (המקבילה של החברה למנכ"ל) ב-2003. לאחר ילדות של נדודים, הוא החל לעבוד בענף התעופה בתור סוכן צ'ק־אין לחברת התעופה הנשכחת בריטיש קלדוניאן איירווייס. כאחד מעובדיה הראשונים של אמירייטס, הוא מעולם לא חווה את תקופות הצמיחה והנסיגה של רוב חברות התעופה המערביות. הוא הסנדק האינטלקטואלי של אמירייטס, הדובר הראשי ושומר החוק. הוא נוהג לנעוץ מבטים בשדה דרך משקפת ולנזוף בעובדיו על טעויות. בכיר אחד מספר על מקרה שאירע לפני שנים, כשהדגים בהתרגשות פרוצדורה חדשה לשטיפת מטוסים. לאחר שהאזין בנימוס, ליקק קלרק את אצבעו המורה ושפשף אותה על דופן המטוס הבוהקת למראה. האצבע התכסתה בלכלוך. הפרוצדורה תוקנה. אפילו דגמי המטוסים שממלאים את משרדו של קלרק נתונים לבחינתו הקפדנית.

כהונתו התאפיינה במהלכים נועזים, והוא נהנה להיזכר ברגעים שבהם הימור אבוד לכאורה הצליח לו. הוא לוקח קרדיט על שהפריך את טענתם של רואי השחורות שאמרו לו שהחייאת רעיון הבר בטיסה, מעידן הסילון של שנות ה-50 – במקרה של אמירייטס בסיפון העליון של A380 – הוא שטות יקרה שאף נוסע לא ישתמש בה (אבל רבים כן משתמשים). כנ"ל לגבי מקלחות בסיפון המחלקה הראשונה, שדורשות מהמטוסים להמריא עם 2.2 טונות מים, שלדברי קלרק דרשו עבודה חשאית מאחורי גבם של בכירים ספקניים בחברה. מאז שקלרק לקח את ההגאים, אמירייטס שברה שיאי הזמנות למטוסים, עם עסקת שיא של 99 מיליארד דולר ב-2013.

אולם מלבד רכישת שני מטוסי סילון מחברת תעופה יפנית שקרסה, אמירייטס לא קנתה ולו מטוס אחד מאז. מאחר שרוב נתיבי הטיסה השימושיים כבר עמוסים בשירות, החברה נאלצה להרחיק טוס כדי להמשיך לצמוח, ונכנסה לתחום הטיסות האולטרה־ארוכות למקומות כמו פנמה. מצב הרוח הנוכחי של קלרק זהיר עד קודר. 2016 "לא היתה שנה טובה", הוא אומר, ו"אני מעריך ש־2017 תהיה אפילו חלשה יותר". בכירים בחברות הנפט ובנקאים כבר לא קונים כרטיסי פרימיום כמו בעבר; הביקוש צונח באפריקה שמדרום לסהרה; סוריה, לוב, טוניסיה ובמידה מסוימת אפילו טורקיה, נפלו ממפת התיירות. כמה מטוסי A380 טסים ללא מחלקה ראשונה, לטובת יותר מושבי מחלקת תיירות. בספטמבר הרהר קלרק ברעיון של גביית תשלום עבור מטען, כמו בחברות תעופה מוזלות. בדו"ח הכספי האחרון של החברה, שבו נפל הרווח במחצית הראשונה של שנת הכספים בכמעט שני שלישים, שייח' אחמד הזהיר כי "התחזית הכלכלית הגלובלית הקודרת נהפכה לנורמה החדשה".

טראמפ בבית הלבן, בחודש שעבר
בלומברג

בראייה רחבה יותר מודה קלרק כי עלייתה של אמירייטס כטיטאנית פורצת גבולות של התעופה הגלובלית היתה תוצאה של עידן שאולי מתקרב לסופו. "זה נכון שאנחנו תוצר של רב צדדיות, ליברליזציה של הסחר", הוא אומר במשרדו, בעת שהבלט העצל של מטוסי נוסעים המטיילים על המסלולים נראה מאחורי כתפו השמאלית. על שולחנו הוא מחזיק אוסף של עיתונים בריטיים מ־24 ביוני, יום לאחר שהבוחרים בבריטניה דחו את הסדר הליברלי העולמי לטובת עזיבת האיחוד האירופי. "אבל האם אנחנו חוזרים לשנות ה-30? לא, לא, לא. האיש והאישה שברחוב נחשפו לדברים הטובים, בלי קשר לאמונה, מין, מגדר ולאום, מיניות, זה לא משנה. כולם שם", הוא אומר. "הם יכולים לראות שהעולם פתוח עבורם. ואני מקווה שהתחושה הזו תנצח. אולי אני קצת נאיבי או אופטימי מדי". הוא דיבר ב-26 באוקטובר, 13 ימים לפני בחירתו של טראמפ.

אם יש מקום שיקשה במיוחד על האופטימיות של קלרק, זו וושינגטון. אי אמון בזרים, ובפרט מוסלמים, ונחישות לפתוח מחדש הסכמי סחר ותיקים הם רק חלק מהמוטיבים בקמפיין של טראמפ. הסכמי השמיים הפתוחים שמאפשרים טיסות בלתי מוגבלות בין ארצות הברית והמפרץ הפרסי מהווים מטרה נדירה עבור טראמפ, ורוח גבית ללובי שהקימו ב-2015 דלתא, אמריקן ויונייטד, ביחד עם כמה איגודי עובדים, שנקראת "השותפות לשמיים פתוחים והוגנים".

הקבוצה טוענת כי חברות ME3 קיבלו במשותף סובסידיות ישירות ועקיפות של לפחות 42 מיליארד דולר מאז 2004, והן מעוותות את הסכמי השמיים הפתוחים כדי לשווק לשוק האמריקאי עודף מושבים שלא היה אפשרי ללא סיוע ממשלתי. הלובי טוען כי הצמיחה של שלוש חברות התעופה יצאה מפרופורציה ביחס לשוקי הבית שלהם, שאוכלוסייתם קטנה מזו של אוהיו, במקרה של איחוד הנסיכויות, והיא תוצאה של יתרון לא הוגן. במקרה של אמירייטס, השותפות מעריכה את הסובסידיה בשנים 2014־2004 ב-6.8 מיליארד דולר, כולל 2.4 מיליארד דולר בהפסדים על גידור מחירי הדלק שממשלת דובאי ספגה, ו־2.3 מיליארד דולר בהיטלי נמלי תעופה מסובסדים. עוד 1.9 מיליארד דולר הן התוצאה של "איסור על התאגדויות מקצועיות שמוריד את מחירי כוח האדם אל מתחת לתעריף השוק" והטבות נוספות שלא ניתן לכמת כמו "פטור מחוקי התחרות", ו"היעדר פיקוח רגולטורי עצמאי".

אמירייטס חולקת על כל המספרים ואומרת שחברות תעופה אמריקאיות קיבלו מספיק עזרה משלהן, בעיקר הגנה מפשיטת רגל תחת צ'פטר 11 שהגנה עליהן מנושיהן במהלך מאמצי ארגונן מחדש. כפי שהיא עוד מציינת, חברות אמריקאיות בקושי טסות להודו, אפריקה והמזרח התיכון, היעדים העיקריים שאליהם מטיסה אמירייטס נוסעים אמריקאים.

נמל התעופה בדובאי
Greg White

המטרה העיקרית של השותפות היא לשכנע את וושינגטון לאלץ את ממשלות איחוד הנסיכויות וקטאר להפסיק את הסובסידות כמחיר לגישה בלתי מוגבלת לשוק האמריקאי. בקרב הזה היו כמה רגעים קשים במיוחד. בראיון ל-CNN ב-2015 אמר מנכ"ל דלתא דאז, ריצ'רד אנדרסון, כי "טרוריסטים מחצי האי הערבי" אחראיים לקריסת חברות התעופה לאחר אירועי הטרור של 11 בספטמבר, וכינה זאת "אירוניה גדולה". (אנדרסון התנצל לאחר מכן). דלתא גם הפסיקה לתת חסות לתיאטרון פוקס ההיסטורי באטלנטה לאחר שקטאר איירווייס ערכה בו אירוע.

"כשרואים את העובדה שאף חברה אמריקאית לא טסה לאזור המפרץ, ול-ME3 יש 30 טיסות ביום לארצות הברית, כיצד זה אפשרי בלי שזה יבוא על חשבון משרות באמריקה?" שואל אד בסטיאן, מנכ"ל דלתא הנוכחי. טיסות של חברות מהמפרץ שפועלות ישירות מאירופה לארצות הברית, ומותרות תחת הסכם החופש החמישי, הן בעיה מדאיגה במיוחד. לאמירייטס יש רק קו אחד כזה (מילאנו-ניו יורק), אך אם תרחיב את פעילותה ותשיק קווים נוספים, יהיה זה איום על פרת המזומנים של החברות האמריקאיות – הטיסות הטרנס־אטלנטיות.

מאמצי הלובי של השותפות מול ממשל אובמה לא הביאו תוצאות נחרצות, בין היתר משום שלא כל החברות האמריקאיות השתתפו. ג'טבלו איירווייס ואלסקה איירליינס הן בעלות הסכם שיתוף טיסות עם אמירייטס, ואמרו כי הן מעדיפות את הסטטוס קוו. בואינג שמרה על נייטרליות – אמירייטס היא הלקוחה הגדולה ביותר שלה.

בסטיאן ושותפים אחרים של הקבוצה מאמינים כי הנשיא החדש יעזור להם. טראמפ "הביע דאגה למשרות אמריקאיות ולהשפעה של סובסידיות זרות על עובדים בארצות הברית", הוא אומר. "הוא הבהיר כי סחר חופשי לא צריך לבוא על חשבון משרות באמריקה". טים קנול, ראש איגוד טייסי חברות התעופה, איגוד שתומך בשותפות, מוסיף: "הכוכבים מסתדרים במסלולם הפוליטי". הקבוצה החלה לדון עם צוות המעבר של טראמפ, והיא מתכננת להגדיל את מאמצי הלובי הישירים שלה ברגע שהקבינט ויועץ המדיניות יאוישו. אם יצליחו, מבקרי אמירייטס באירופה, במיוחד לופטהנזה ואייר פראנס־KLM, יחדשו את ניסיונותיהם ליירט את ההתרחבות שלה ביבשת.

לעת עתה הגישה לשמיים נשארת פתוחה, ואמירייטס נכנסת עמוק יותר לארצות הברית. בדצמבר היא החלה בטיסות יומיות דווקא לפורט לודרדייל. קלרק אומר כי נמלי התעופה בארצות הברית להוטים לארח את אמירייטס למרות המחלוקת; דנוור, שראש העיר שלה הוביל לאחרונה משלחת לפגישה עם אמירייטס בדובאי, יכולה להיות הבאה בתור. השותפות טוענת כי רוב טיסות ME3 לארצות הברית מפסידות כסף והן נועדו לחסל את התחרות באמצעות הצפת השוק במושבים זולים. ניסיונה של קואנטס האוסטרלית מספק לקח חשוב בעניין. לאחר שניסתה וכשלה בניסיון להתחרות בחברות המפרץ בנתיבים לאירופה, והפסידה מאות מיליוני דולרים, ויתרה קואנטס ב-2012 ונכנסה לברית מקיפה עם קלרק. רוב נוסעיה לאירופה טסים בטיסות של אמירייטס דרך דובאי.

A380  בתחזוקה בדובאי
Greg White

למרות הכל, משקיפים בענף לא בטוחים לגבי טענות השותפות האמריקאית. הביקוש לטיסות לשווקים כמו הודו ואפריקה גדל משמעותית בארצות הברית, אפילו בערים מהשורה השנייה. "הם לא אוכלים את ארוחת הצהריים של מישהו", אומר ג'ון סטריקלנד, יועץ תעופה בבריטניה, על אמירייטס. "הם יצרו ארוחת צהריים חדשה".

אמירייטס ומתנגדיה בארצות הברית מסכימים על דבר אחד: רוב נוסעי אמירייטס לא טסים לדובאי. שלושה מכל חמישה נוסעים עוברים לטיסות המשך. נמל התעופה של דובאי תוכנן כמכונת ענק לאפשר את תנועותיהם, זהו ציר מלוטש מאבן בין דר א־סלאם וגואנגג'ואו, דאלאס ודאקה. רוב הטיסות מגיעות ויוצאות בשלושה "גלים": אחד בין 2:00 ל-4:30 בבוקר, אחד בין 7:00 ל-11:00, והשלישי ב-13:30-16:00. בין שעות הלחץ הללו נמל התעופה שקט להחריד. השקט שורר גם במרכז התפעול, שגודלו כזירת הוקי, משם מנהלת אמירייטס את הטיסות. מסך מרכזי ענק מציג את מיקומו של כל מטוס אמירייטס באוויר. קו עבה וכחול של אווטרים מוביל אל מערב אירופה וממנה; תנועות צפופות נרשמות בין דובאי לאפריקה; וקו אחר מתקדם למזרח אסיה. בצפון הרחוק, טיסות ללוס אנג'לס וסן פרנסיסקו עוברות מעל גג העולם.

הבילוי בכוכב הלכת אמירייטס כולל הפצצה של תזכורות על ההיקף המדהים של פעילותה, מידי צוות שעובד מהימים הראשונים ועדיין המום קצת מהדבר שאליו נהפכה החברה. חברת התעופה מפעילה מרתף יינות בגודל תעשייתי בבורגונדי, עם 3.75 מיליון בקבוקים המתיישנים בכל עת. מטבחי הטיסה שלה הם הגדולים בעולם ומייצרים כמעט הכל מאפס, מחומוס ועד המבורגרים, כמו גם 25 אלף מאפינס ביום. הם משלבים את מה שבאמירייטס טוענים שהוא מפעל הדחת הכלים הגדול בעולם, בעזרת 17 מכונות ענק שמנקות 3.5 מיליון פריטים ביום. במקרה של תקלה, 200 אלף מערכות סכו"ם נשמרות כרזרבה.

ולמרות כל זאת, קשיי הצמיחה ניכרים. נמל התעופה, שיש לו רק שני מסלולי המראה ומסביבו צצה בנייה, יכול להיות עמוס מאוד בזמני שיא, והמעבר לדובאי וורלד סנטר ייקח עשור כנראה. בסקייטרקס, שעוקבת אחר ביקורות נוסעים על חברות תעופה, אמירייטס מקבלת 6 מתוך 10, והנוסעים מתלוננים על שירות לא אחיד בטיסותיה. הציון נמוך משל חברת התעופה המוזלת איזיג'ט. (סקייטרקס עם זאת העניקה לאמירייטס את תואר חברת התעופה של 2016, שמבוסס על נתונים אחרים).

מושבים במחלקה הראשונה של מטוס של אמירייטס
Greg White

במקביל, בפורומים מקוונים של טייסים וצוות תא הנוסעים מופיעות תלונות רבות מצוותי אמירייטס על השעות הממושכות והמדיניות חסרת הגמישות. לדוגמה, נשים שהועסקו פחות משלוש שנים חייבות להתפטר אם הן נכנסות להריון. מכיוון שכמעט אף חברת צוות אינה מקומית ואמירייטס דואגת להן לוויזה, משמעות הדבר היא לעזוב את דובאי. לאחר שלוש שנות עבודה, חופשת לידה ניתנת אך כמעט ללא תשלום, ורק אם היולדת נשואה. לידה מחוץ לנישואים היא פשע באיחוד הנסיכויות. אנשי הצוות מתלוננים גם על שעות עוצר והגבלות מבקרים בדיור של אמירייטס. לדברי מנהל משאבי האנוש עבדולעזיז זה עניין הכרחי "בגלל שאנחנו מכירים את המדינה טוב יותר מהזרים שבאים לכאן". הוא טוען כי העובדים מרוצים כל כך "שאין להם סיבה להיות באיגוד מקצועי".

הצוות והנוסעים אמנם יכולים לפנות לחברה אחרת. אתיחאד וקטאר איירווייס נהנים מאותם יתרונות גיאוגרפיים להתרחבות, ומשכפלים את מודל הרשת העולמית שנוצר בדובאי. באיסטנבול, שדה תעופה שעשוי להגיע לגודלו של דובאי וורלד סנטר, נמצא בבנייה ויכול לאפשר לטורקיש איירליינס ליהפך לבסוף למתחרה גלובלית. אולם מודל הרשת העולמית עצמו עלול להתפרק. הופעתם של מטוסי סילון קלים יותר וחסכניים בדלק כמו בואינג 787 שיכול לטוס למרחק גדול בין ערים קטנות יותר באופן רווחי מקטין את הצורך במרכזי ענק מכל הסוגים.

ב־70 שנים של תעופה מסחרית בהיקף גדול לא הצליחה חברת תעופה אחת להיות המובילה במשך זמן רב. פאן־אם היתה המילה האחרונה עד שזמנה הגיע לקצו. זוהי בעיה שקלרק נאבק עמה כשהוא שוקל את נסיגתו שלו מהבמה. הוא עדיין לא קבע מועד פרישה, אך מודה שהוא אינו רחוק. לא נבחר לו מחליף עדיין.

"אם הייתי בשנות ה-40 לחיי, הייתי מוודא שב-20 השנים הבאות אמירייטס תוביל ולא תרד משם. הייתי ממשיך ליהנות", אומר קלרק. "להתאים ולשנות כדי לעשות כל מה שצריך לא כדי להתיישר עם הממסד, אלא עם מה שהאיש ברחוב רוצה שנעשה...זה מה שישמור אותנו בפסגה. אם זה לא יקרה, נטיס המון מטוסים ריקים".

בזמן שהוא מדבר, צוות של אנשים חוצה את הגג של טרמינל 3, שוטף את האבק והחול ומגלה את הכרום הנוצץ. התהליך חוזר על עצמו תדירות. אחרת, שדה התעופה כולו ישקע וייעלם מתחת לדיונות החול.

עם דינה קאמל

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות